חזרה לאתר הראשי
פרק
12: הסכיזופרניות והפרעות הרהורי
שווא
סכיזופרניה: תודעה מפוצלת/שסועה
ההפרעה מייצגת את שיא ההתמוטטות הפסיכולוגית. הפרעות הסכיזופרניה כוללות כמה מההתנהגויות האנושיות הקיצוניות ביותר ששיאן פסיכוזה, כלומר, אובדן מתמיד של הקשר עם המציאות.
הסכיזופרן הטיפוסי איבד את נקודות האחיזה החיוניות לו להשתלבות נאותה ולתקשורת עם סביבתו האנושית.
ההתנתקות מהמציאות
באה לידי ביטוי במוזרויות במעשים, בחשיבה,
בתפיסה, ברגשות, בתחושת העצמי ובדרך ההתייחסות
לזולת.
ההפרעה מופיעה לפעמים בגיל הילדות או הזקנה אבל לרוב התקפים מופיעים בגילאי 20+ (בקרב גברים 20- 25, ובקרב נשים 30-25). הסכיזופרניה היא בעלת מרכיב תורשתי !
סכיזופרניה נחשבת להפרעת הנפש החמורה ביותר עקב, מורכבותה, שיעורה הגבוה יחסית (במיוחד בתחילת גיל הבגרות) ועקב נטייתה לשוב ולהופיע או להפוך לכרונית.
בסכיזופרניה הפיצול אינו ריבוי אישיות אלא פיצול כל האישיות. הפיצול הוא בתוך האינטלקט עצמו, בין האינטלקט לרגש, ובין האינטלקט למציאות החיצונית. מלווה בחוסר ארגון בתפיסה, חשיבה ורגש אותו אדם אינו מתפקד גם חברתית.
מאפיינים עיקריים: חוסר ארגון בתהליכי החשיבה, היעדר לכידות בין החשיבה לרגש, ומגמה פנימית של התרחקות (התפצלות) מהמציאות.
לדוגמא: הפרעת חשיבה פורמלית נחשבת לסימן היכר של סכיזופרניה, דברי החולה אינם נשמעים הגיוניים למרות שהם מתיישבים מבחינת התחביר.
רבים ממחוסרי הבית הם סכיזופרנים מעצם עוצמת הדחק של מחסור במגורים והחיים ברחוב המחמירים את המצב. סכיזופרנים הם בחלקם אלימים לציבור ולעצמם.
סימנים אלה צריכים
להיות לפחות 6 חודשים ולפחות חודש אחד
של תסמינים אופייניים.
אמות מידה של DSM-IV לאבחון סכיזופרניה
א. תסמינים אופייניים: לפחות שניים מהתסמינים שכל אחד נמשך למשך זמן ניכר במהלך חודש.
- הרהורי שווא
- הזיות
- דיבור לא מאורגן (אובדן קשר תכוף או דיבור סתום)
- התנהגות מאוד לא מאורגנת או קטטונית
- תסמינים שליליים כגון: רידוד רגשות, אלוגיה (דיבור מועט, או מיעוט תוכן רעיוני בדיבור), או היעדר רצייה (חסך ב"רצון" או היעדרו).
*
מספיק תסמין אחד אם הרהורי השווא מוזרים
או אם בהזיות יש קול/ות המבקר/ים את מחשבותיו
ורגשותיו.
ב. ליקוי בתפקוד החברתי/תעסוקתי
רמת התפקוד נופלת
במידה ניכרת מזו שהושגה לפני התפרצות ההפרעה,
במשך ניכר מהזמן ובתחום עיקרי אחד או יותר
(עבודה, יחסים בין אישיים או דאגה לצרכים
אישיים).
ג. משך
תסמינים מתמשכים לפחות 6 חודשים כאשר לפחות חודש 1 עם תסמינים אופייניים (מאמת מידה א').
עשויה לכלול תקופות
של תסמינים מבשרי מחלה או שרידיים: תסמינים
שליליים בלבד או לפחות 2 מתונים.
ד. שלילת הפרעה סכיזואפקטיבית והפרעת מצב רוח
לא הופיעו במהלך 6 חודשים, במקביל לתסמינים האופייניים, כל אירוע דיכאון קשה, מאניה או שניהם יחדיו.
במידה והופיעו,
משכם הכולל היה קצר יחסית.
ה. שלילת שימוש בחומרים או מצב רפואי כללי
השיבוש אינו נובע
מהשפעותיו הפיסיולוגיות הישירות של חומר
כלשהו או ממצב רפואי כללי.
ו. קשר להפרעת התפתחות רחבת היקף
אם יש עבר של הפרעת אוטיזם או הפרעת התפתחות רחבת היקף אחרת, תינתן גם אבחנה של סכיזופרניה רק אם קיימים גם הרהורי שווא או הזיות במשך חודש אחד לפחות.
הרהורי שווא= (דלוזיות) עיוותים בתוכן החשיבה, כגון שפעולות ומחשבות האדם נשלטים בידי גורמים חיצוניים, הם יכולים לראות טלוויזיה ולחשוב שההודעה מכוונת אליהם במיוחד.
הזיות= (הלוצינציות) אלה הפרעות בתפיסה של החושים, כגון קולות שרק אדם סכיזופרני יכול לשמוע, או לראות תמונות או אנשים שלא קיימים.
פסיכוזה = הפרעה פסיכולוגית חמורה הכרוכה באובדן קשר עם המציאות ובעיות האישיות.
אבחנה בין שני סוגי סכיזופרניה:
1.
סכיזופרניה תהליכית= מתפתחת בהדרגה לאורך
זמן, שלא בתגובה לגורמי דחק ספציפיים וברורים
ונוטה להיות מתמשכת. היא בעייתית לטיפול
כי מגלים אותה מאוחר מדי. התחזית (הפרוגנוזה)
לריפוי גרועה וקשה לריפוי עקב התפרקותה
של האישיות. תסמינים
שליליים=אלה תסמינים שמציינים
היעדר או חסך של התנהגויות קיימות, כגון:
חשיבה איטית, ירידה או חוסר דיבור, ירידה
בהבעת רגשות. מה שהיה הלך לאיבוד.
2. סכיזופרניה תגובתית= (נקראת גם סכיזופרניה אקוטית חריפה) התפרצות תסמיני סכיזופרניה באופן פתאומי ודרמטי, ומתבטאת בסערה רגשית חזקה ותחושות בלבול. ניתן לזהות גורם דחק מזרז. הפרוגנוזה לריפוי בעתיד טובה יותר מאשר בסכיזופרניה תהליכית.
תסמינים
חיוביים= אלה תסמינים שנוספים למלאי
ההתנהגות כגון עוררות מוטורית, הרהורי
שווא, הזיות.
סוגי הסכיזופרניה: לפחות 6 חודשים ולפחות חודש אחד של תסמיני פסיכוזה (הזיות והרהורי שווא).
1.
סכיזופרניה לא מובחנת: סכיזופרניה
שכיחה. אדם זה מתאים לתסמינים כלליים
של סכיזופרניה אבל לא ניתן לשייך אותו לסוג
מסוים בגלל תמונה של תסמינים מעורבים.
תסמינים כגון:
מבוכה, בלבול,סערת רגשות, הרהורי שווא של
התייחסות, ריגוש, אוטיזם דמוי חלום וכד'.
2. סכיזופרניה קטטונית: תסמינים מוטוריים בולטים הנעים בין ריגוש לקהות.
במהלך קהות קטטונית האדם מאבד את חיותו ונוטה להישאר חסר תנועה בתנוחה נוקשה ובלתי משתנה, שותק ולוטש עיניים בחלל הריק, לעיתים באותה תנוחה במשך שעות ואפילו ימים, עד שידיו ורגליו מכחילות ומתנפחות מחוסר תנועה. כמה מחולים אלה נוחים מאוד להשאה ויצייתו אוטומטית לפקודות או יחקו פעולות של אחרים או יחזרו על דבריהם. הם אינם שולטים על צרכיהם ועשויים להטיל שתן ולהזיל ריר. הסכיזופרן הקטטוני עלול לחשוב שאם יזוז כל העולם יתמוטט בגללו. לפעמים המצבים מתחלפים ואנשים אלה נוטים להיות תקיפים, אלימים ומלאי רגשות. לסכיזופרן הקטטוני יש התפרצויות.
במהלך ריגוש קטטוני האדם עשוי לדבר או לצעוק בהתרגשות דברים סתומים, לצעוד במהירות קדימה ואחורה, לעסוק בגלוי בפעילות מינית, לנסות לפגוע בעצמו, להתאבד או לתקוף אחרים באימפולסיביות ולנסות להרוג אותם. מצבי הריגוש עשויים להימשך שעות, ימים ואף שבועות. בשל הפתאומיות והתזזית הקיצונית של התקפים אלה, חולים כאלה מסוכנים לעצמם ולסביבה.
אחד הפירושים
לחוסר תנועה הוא הבריחה מעודף מידע חיצוני
ואי יכולת סינון והתמדה.
3.
סכיזופרניה לא מאורגנת (הבפרנית): הסכיזופרניה
הקשה ביותר ופחות שכיחה. מופיעה בד"כ
בגיל צעיר יותר ומייצגת התפרקות חמורה
של האישיות. לאדם ישנה היסטוריה של מוזרות,
קפדנות יתר על פרטים סתמיים, והתעסקות יתר
בסוגיות מעורפלות של דת ופילוסופיה.
4. סכיזופרניה פרנואידית: סכיזופרניה שכיחה וקלה. היסטוריה של חשדנות הולכת וגוברת וקשיים חמורים ביחסים בין אישיים. התסמינים השולטים הם הרהורי שווא פרנואידיים, אבסורדיים, המשתנים לעיתים קרובות. הרהורי שווא של גדלות או רדיפה הם שכיחים ביותר ומקיפים עלילות יוצאי דופן. הרהורי השווא מלווים לרוב בהזיות מלאות חיים, קוליות, חזותיות ואחרות.
החשיבה וההתנהגות של האדם הולכות ומתרכזות בנושאי הרדיפה או הגדלות או שניהם, במעין "מבנה פרנואידי" פתולוגי שמספק לחולה תחושת זהות וחשיבות. ולכן לסכיזופרן הפרנואיד רמת התמודדות הסתגלותית ומיומנויות אינטגרציה קוגניטיבית לעומת סכיזופרנים אחרים.
כלומר, הסכיזופרן הפרנואיד הוא בעל רמת הסתגלות גבוהה ביותר. יחסית הוא מתפקד מאחר וכל השיגעון מתרכז בפרנויה מה שמחזיק את האישיות, המבנה הפרנואידי מאפשר לשמור על תחושת הזהות של האדם.
אריגתם של הרהורי
השווא וההזיות במבנה פרנואידי גורמת לאובדן
שיקול דעת ביקורתי ולהתנהגות מוזרה ולא
צפויה. בתגובה לפקודה של "קול" הוא
עלול לנהוג באלימות. סכיזופרניים פרנואידיים
עלולים להיות מסוכנים ואלימים כלפי עצמם
וכלפי הזולת.
דפוסי סכיזופרניה אחרים:
- סכיזופרניה שרידית: התקפי סכיזופרניה בעוצמה נמוכה. סימנים מתונים של סכיזופרניה שנותרו לאחר אירוע סכיזופרני. קטגוריה של בני אדם שהתנסו באירוע סכיזופרני והחלימו ממנו במידה שהם לא מראים סימפטומים פסיכוטיים. אבל קיימים עדיין תסמינים קלים מהעבר כגון אמונות מוזרות ורגש שטחי.
- הפרעה דמוית סכיזופרניה= אדם בעל תסמיני פסיכוזה (הזיות והרהורי שווא) דמויות סכיזופרניה הנמשכים פחות מ- 6 חודשים, היא יכולה להראות תסמינים שונים אבל היא מופיע בד"כ בצורה לא מובחנת. המצב הפסיכוטי החל מתחילת ההתדרדרות שבאה לידי ביטוי בהתנהגויות מוזרות, היעדרות מהעבודה ועוד. כיום, כל מקרי הסכיזופרניה האמיתית, שבהם ההתפרצות חלה רק בזמן האחרון, מקבלים תחילה את האבחנה הפרעה דמוית סכיזופרניה. עקב האפשרות שתחול נסיגה מוקדמת ומתמשכת לאחר אירוע ראשון של התמוטטות סכיזופרנית.
- הפרעה סכיזואפקטיבית = (מתת סוג דו קוטבי או דיכאוני) חל על בני אדם המראים מאפיינים של סכיזופרניה והפרעה רגשית חמורה גם יחד.
גורמים ביולוגיים לסכיזופרניה:
- תורשה וגנטיקה = קיים מרכיב תורשתי בסכיזופרניה, שיעורי ההפרעה במשפחתו של סכיזופרן היא X10.
- מחקרי המוח = חדרי המוח מוגדלים, השערת הדופמין (יתר דופמין בסינפסות במוח), פגמים בתפקוד של החלקים הפנימיים של המוח.
גורמים סביבתיים לסכיזופרניה:
דחק קיצוני עלול להוביל להתפרצות הסכיזופרניה יחד עם זאת יש פוטנציאל גנטי.
מופיע בקרב גברים בעיקר בגילאי 20- 25, ובקרב נשים בעיקר בגילאי 30-25.
דינמיקה משפחתית = בעבר "האשימו" את האם כמשפיעה על הילדים וגורמת להם להפרעת סכיזופרניה.
הורות סכיזופרנית = אמהות דוחות, שתלטניות, קרות ,מגוננות מדי ואדישות לרגשות וצרכים של הזולת. אם זאת הם דוחים את הילדים אבל תלויים בהם לסיפוק רגשי. היא חונקת את הילד וגם גורמת לו לתלות.
כיום מאמינים כי קיים תהליך דו סטרי בין הילד והאם.
תקשורת כפולת מסר= זהו סוג של תקשורת לקויה, ההורה מציע לילד רעיונות, דרישות או תפיסות שאינן מתיישבות אחת עם השנייה. הילד מבולבל ולא יודע מה רוצים ממנו. למשל האם אוהבת גופנית(חיבוקים) אבל מקללת מילולית. סתירה זאת בתוך המשפחה משתקפת בסוף בהתנהגות הילד.
רגש מובע= זהו סוג של תקשורת שלילית כלפי חולה מצד משפחתו שגורם לחזרה של סכיזופרניה. שני מרכיבים עיקריים בהשפעותיו הפתוגניות של הרגש המובע: (1) מעורבות יתר רגשית עם החולה (2) ביקורתיות מופרזת.
רגש מובע יכול
להיות עז במיוחד כאשר בני משפחה דבקים בהשקפה
שהפרעה ותסמניה נתונים לשליטתו הרצונית
של החולה.
טיפולים:
באמצע שנות ה- 50 הוכנסו לשימוש תרופות מקבוצת הפנותיאזין, הטיפול בתרופות, בעיקר בשילוב עם שיטות טיפול מודרניות אחרות מאפשר לטפל ברוב החולים במרפאות חוץ. במקרה זה יעילות מאוד התרופות.
25% מהסכיזופרנים מחלימים תוך 2-5 שנים עם טיפול תרופתי.
אף שהתרופות האנטי פסיכוטיות הביאו בלי ספק ברכה בהקלת כמה מהתסמינים המטרידים ביותר של הסכיזופרניה, הבעיות השרידיות שאינן מושפעות מהתרופות עלולות להישאר מכשול רציני בדרך להשתתפות מלאה בחיי החברה. עקב השפעותיהן המתמידות של התרופות האנטי פסיכוטיות אנשים אלו מתנסים בקשיים
חברתיים קשים ביותר.
הטיפול הפסיכולוגי
האפשרי הוא: תוכנית טיפול על בסיס קהילתי
עם פיקוח מקצועי מזערי, כלכלת אסימונים
לחולים כרוניים, פסיכותרפיה אישית עם פסיכולוג
מומחה, הדרכה במיומנויות חברתית והתערבות
משפחתית להורדה של רמה גבוהה של רגש מובע.
הפרעות פסיכוטיות אחרות:
הפרעה פסיכוטית
משוטפת (שיגעון בשניים)= היא נמשכת מקסימום
חודש ואינה כוללת תסמינים נוספים חוץ
מאשר הרהורי שווא, ולכן היא נקראת הפרעה
פסיכוטית חולפת. בהפרעה זו אדם ממאמץ לאישיות
שלו את הרהורי השווא ודפוסים פסיכוטיים
של אדם אחר ולכן בו זמנית שני בני אדם או
יותר מפתחים הרהורי שווא משולבים ומתמידים.
2 אנשים שמעבירים ביניהם הפרעה פסיכוטית
משותפת, אותם הרהורי שווא.
הפרעת הרהורי שווא (פרנויה):
אנשים אלו מטפחים ומבטאים אמונות הנחשבות לכוזבות ולחסרות שחר לחלוטין בעיני הסובבים אותם, ולפעמים אף פועלים על פיהן. אך בניגוד לסכיזופרנים הם עשויים להתנהג באופן נורמלי למדי במובנים אחרים. בהתנהגותם לא ניכרים חוסר הארגון והקיטוע העצום האופייניים לסכיזופרניה, ורק לעיתים רחוקות מוצאים התדרדרות כללית בהתנהגות החולה, גם אם מתברר שהפרעה היא כרונית. מכיוון שאינם באים לטיפול וגם אם כן הם אינם משתפים פעולה, הפרעות אלה אינן ברות טיפול. בעלי הפרעת הרהורי שווא מסוגלים להסתיר את הפרעתם. אם אינם נעשים למטרד רציני, בד"כ הם מצליחים להחזיק מעמד ולהישאר בקהילה ואינם מכירים במצבם הפרנואידי או מבקשים סיוע כדי להקל עליו. ואולם, במקרים מסוימים הם עלולים להיות מסוכנים וכמעט בכל המקרים הם "גלאי אי צדק" בלתי נלאים, הנוטים לנקוט פעולות נקם מסוג זה או אחר כנגד רודפיהם המדומים.
- הרהור שווא מסוג רדיפה* = השכיח ביותר. האדם (או מישהו קרוב אליו) חשוף לסוג כלשהו של מעשה זדוני, כגון: ריגול, מעקב או הפצת שמועות כוזבות על התנהגות בלתי חוקית או בלתי מוסרית. לעיתים קרובות ננקטים צעדים משפטיים ובמקרים חמורים אף ניסיונות לרצח.
- הרהור שווא מסוג קנאה = אמונה שהשותף המיני בוגד בו.
- הרהור שווא מסוג ארוטומניה (שיגעון אהבה) = האדם מאמין כי אדם אחר ממעמד גבוה יותר, לרוב דמות ידועה, מאוהב באדם ומעונין לקשור עמו קשר מיני.
- הרהור שווא מסוג סומטיה (גופני) = אמונה בלתי מעורערת של האדם כי הוא חולה במחלה גופנית או הפרעה כלשהי, לרוב בעלת אופי נדיר או יוצא דופן. שינוי חיצוני, מתעסק בחיצוניות שלו.
- הרהור שווא מסוג גדלות = אמונה בתכונות חיוביות יוצאות מהכלל כגון: מעמד, עוצמה, יכולת, כשרון, יופי ועוד. או שיש לו יחסים עם אדם בעל תכונות אלה בד"כ אישיות ידועה.
- הרהור שווא מסוג מעורב = סיווג מקרים שבהם מתקיימים צירופים של כל אלה אך ללא נושא שולט יחיד.
התמונה הקלינית בהפרעת הרהורי שווא
אדם פרנואידי, או בעל הרהורי שווא, חש ש"אויבים" נטפלים אליו ומנצלים אותו, נוהגים הו שלא כיאות, גונבים ממנו או מעוללים לו דברים רעים אחרים. מערכת הרהורי השווא מתרכזת בד"כ סביב נושא מרכזי אחד, כגון: ענייני כספים, משרה, המצאה, בן זוג בוגדני או פרשה אחרת בחיים.
נראה כי רוב הלוקים בהפרעות הרהורי שווא היו ילדים מרוחקים, חשדניים, מתבודדים, חורשי סוד, עקשניים ומתנגדים לענישה. בכעסם היו נעשים זעופים ומדוכדכים. רק לעיתים נדירות הראו דפוס של משחק נורמלי עם ילדים אחרים או גילוי של חיברות מוצלח מנק' מבט של יחסים אוהבים וחמים. יתכן אפוא שאלו הסיבות לסגנון הבין אישי המרוחק והלא ידידותי, שטמונים עמוק בעברו של האדם.
רצף אירועים בדרך חשיבה פרנואידית:
- חשדנות – האדם מפקפק במניעי הזולת, פוחד מפני ניצול ועומד על המשמר דרך קבע.
- חשיבה הגנתית – האדם תופס את פעולות הזולת באופן סלקטיבי כך שיאשרו את חשדותיו לגביהם ומאשים את האחרים בכישלונותיו.
- עוינות – האדם מגיב לעוולות ומעשי אי צדק מדומים בזעם ובעוינות והופך להיות יותר ויותר חשדן.
- הארה פרנואידית – הרגע שבו הכל "מסתדר ומתבהר". האדם מבין את התחושות והאירועים המוזרים שהתנסה בהם כנובעים מתוך רדיפה. מכאן ימשיך לעוות ולסלף את המתרחש כך שיתאים להנחת היסוד ההגנתית שלו ותתאים להרהורי השווא.
- הרהורי שווא – לאדם יש הרהורי שווא על השפעה ועל רדיפה, שיתכן כי מבוססים על גרעין של אמת, ומוצגים בדרך הגיונית ומשכנעת. לעיתים קרובות מתפתחים גם הרהורי שווא של גדלות. בעולמנו התחרותי, יחד עם השכנוע העצמי החוזר ונשנה של בעל האדם, נוצר מן כדור שלג המזין את עצמו והופך את הרהורי השווא ליציבים וקבועים.
אף שמחשבות רדיפה הן הנושא העיקרי בהרהורי השווא, פרנואידים רבים מפתחים גם הרהורי שווא של גדלות, שבהם הם מייחסים לעצמם יכולות עליונות או ייחודיות. רעיונות "נשגבים" כאלה מתרכזים בשליחויות משיחיות, תיקונים פוליטיים או חברתיים או המצאות יוצאות דופן.
אדם בעל הרהורי שווא עשוי להראות נורמלי לחלוטין מבחינת התנהגותו . הזיות וסימנים אחרים לפסיכופתולוגיה נדירים ביותר. ולכן כשהם מציגים את הרהורי השווא שלהם הם נתפסים כמשכנעים ביותר, במיוחד בעיני אנשים השקועים באי ודאויות משלהם.
לא תמיד ניתן לקבוע מהי מידת האמת או הכזב שברעיון כלשהו, ויש רעיונות כוזבים בעליל, שבני אדם רבים מאוד דבקים בהם בכנות ובאמונה שלמה. מסיבה זו, ההגדרות הרשמיות ל"הרהורי שווא" מציינות בד"כ כי הרעיון צריך להיחשב לחסר שחר לחלוטין בעיני הרוב המכריע של הקהילה שהאדם שייך אליה.
פרנואידים אינם תמיד מסוכנים כפי שעולה מהספרות העממית, אבל תמיד קיים הסיכוי שיחליטו לנקוט בפעולה נגד אויביהם, וזו עשויה להיות הרסנית.