פרק 16: טיפולים על בסיס ביולוגי

טיפול בתרדמת אינסולין: השימוש בו נדיר היום, שימש כטיפול לסכיזופרניה ולגמילה ממורפין. הטכניקה כרוכה במנה הולכת לגדלה של אינסולין(הורמון המווסת את חילוף החומרים של הסוכר בגופינו) עד שהמטופל נכנס להלם או לתרדמת עקב מחסור חמור בגלוקוזה. טיפול היה נעשה כמה פעמים ותוצאותיו היו מאכזבות.

טיפול בהלם חשמלי ECT: התוצאות מושגות ע"י שינויים ברמות של נוירוטרנסמיטורים או ע"י שינוי ברגישות קולטנים. ידועה בהקלה באירועי דיכאון והפרעות מצב רוח (עם הרהורי שווא ודיכאון אנדוגני) אך לעיתים גם להפרעות דו קוטביות.

אינו מתאים לדיסטימיה ואין ראיות משכנעות ליעילותו לסכיזופרניה אם כי לעיתים נדירות גם הם מטופלים בחשמל. תופעות לוואי: פגם בזיכרון.

טיפול בהלם חשמלי משמש כאמצעי אחרון לאחר שטיפול תרופתי ופסיכותרפי לא הצליח.

חד צדדי= פלשני פחות, זרימת החשמל מוגבלת לצד אחד של המוח שאינו שליט (צד ימני). הוא מפחית את תוצאות הלוואי השליליות כגון פגימה בזיכרון. דו צדדי= זרימה משני צדי הראש הוא גורם להרבה תופעות לוואי. הבעיה שלאחר טיפול חשמלי המחלה בד"כ חוזרת.

פסיכו- כירורגיה או נוירו-כירורגיה:

כריתת האונה הקדם מצחית= ניתוקה מהמרכזים עמוקים יותר. זהו תהליך לא מקובל כיום כי הוא גורם לנזק מקיף, השימוש נעשה לעיתים נדירות והוא יותר מוגבל וכולל הרס סלקטיבי בלבד.

נעשה רק במקרים קיצוניים של פסיכוזה וב- OCD או במחלות סופניות עם כאבים קשים.

תופעות לוואי: מוות ב- 25% מהמקרים. אי יכולת לעכב דחפים או "רגיעה" לא טבעיים עם רדידות רגשית או העדר רגש מוחלט.

תרופות: טיפול פרמקולוגי

גם כשהאבחנה זהה, יתכן כי אותה התרופה לא תעזור לכל החולים.

אחת הבעיות היא המשך נטילת התרופה עקב תופעות הלוואי שלה ו/או טווח הזמן עד להשפעתה. חשוב לזכור כי התרופות עוזרות אך לא מרפאות!

1) תרופות אנטי פסיכוטיות: אלה תרופות הרגעה חזקות, משתמשים בהם להפרעות קשות כגון סכיזופרניה לשם הורדת/הפחתת הסימפטומים הפסיכוטיים.

• טיפול ממושך בתרופות אנטי-פסיכוטיות עשוי לגרום לעיוות בשליטה המוטורית בעיקר של שרירי הפנים (לקות תנועה משתהה) במקרה כזה בד"כ מפסיקים את התרופות.
• להרבה תרופות יש תופעות לוואי (קהות רגשית, עייפות, יובש בפה, רעידות, בחילות, עצירויות, פגיעה בתפקוד המיני ועוד.) התרופות האנטי-פסיכוטיות ניתנות בד"כ עם תרופות לטיפול בתופעות הלוואי.
• בשל תופעות הלוואי קיימת שכיחות גבוהה של הפסקת הטיפול והחמרה במצב שגורם לאשפוז מחודש.
• השערת הדופאמין: כמעט לכל התרופות השפעה כימית החוסמת את קלטני הדופאמין.
• חולה שכבר רגוע מדי נעשה פעיל עקב התרופות.

רוזרפין= תרופה שהופקה משורש הצמח אבל היא גורמת ללחץ דם נמוך ולכן היא בעייתית.

כלורפרומזין (ממשפחת הפנותיאזין) יש לה פחות השפעות לוואי שליליות והיא מיועדת לסכיזופרניה.

הלידול= לאממשפחת פנותיאזין. שימוש מתמיד או מינון גבוה גורם לתופעות לוואי כגון יובש בפה ובגרון, נוקשות שרירים, צהבת. אצל חולים מסוימים יכולה להתפתח בעיה של שיבוש מעוות בשליטה מוטורית במיוחד בשריר פנים הנקראת לקות תנועה משתהה. אדם זה מראה לעיסה לא רצונית, צמצום עיניים סבורים שהשיבוש נובע מחוסר איזון בפעילות הדופאמין ואציטילכולין במוח.

קלוזפין= תרופה חדישה שהשפעותיה מעודדת במידה צנועה, לא נרשמו השפעות לוואי שליליות. למרות שהיא מצליחה היא מחייבת זהירות רבה וניטור קפדני, היא מחייבת ניטור הדם במקביל לקבלת תרופה כי אחרת היא יכולה להיות קטלנית.

2) תרופות נוגדות דיכאון:

מעכבי MAO= מרפלן, נרדיל, פרנט. תרופות אלו מעכבות את MAO אנזים המצוי במרווח הסינפטי. תרופות אלו מגבירות את זמינותם של מונואמינים ע"י מניעת פירוקם.

תלת טבעתיות= פועלות לעיכוב הקליטה מחדש של סרטנין ונוראפינפרין לאחר שהשתחררו אל תוך הסינפסה. מעכבי MAO= הן בעייתיות כיוון שהן רעילות יותר ומחייבות הגבלות מטרידות בתזונה. הבעיה שלוקח זמן עד שהן משפיעות והמטופלים נוטים להפסיק לקחת אותם.

מעכבים סלקטיביים של קליטת סרטונין מחדש= פרוזאק, בופרופיון. תרופות אלו פועלות בסלקטיביות כלומר מעכבות רק את הקליטה מחדש של הסרטונין בלבד.

כיום קיימות תרופות חדשות לטיפול בדכאון. הן יותר ספציפיות ומצמצמות את תופעות הלוואי.

פרוזאק נחשבת לתרופה בטוחה, לא ממכרת מבחינה פסיכולוגית ולא קטלנית במינון יתר, לוקח לפחות שלושה שבועות כדי לראות שיפור. תופעות לוואי: עצבנות, בחילה וחוסר שינה.

3) תרופות נוגדות חרדה: אלה סמי הרגעה קלים הניתנים לפי מרשם אחד מהם הוא קבוצת הפרופנדיולים (אקוניל, מילטואן) הפועל בעיקר באמצעות הפחתת מתח שרירים. אנו מכירים בעיקר את הווליום. לכל התרופות הללו יש פוטנציאל התמכרות.

קבוצת בנזודיאזפינים= ישנו פוטנציאל להתמכרות, כוללת את ליבריום, ואליום, סרקס, זנקס. הן מפחיתות בדרך כלשהי את החרדה הכללית, אך לא משפיעות על התנהגויות מסתגלות. בכל זאת לתרופות אלה ישנה השפעה מרדימה שמפריע לתפקוד ולכן הו בעייתיות לשימוש בילדים.

ליתיום להפרעות מצב רוח דו קוטביות: מלחי ליתיום יעילים בהפרעות מאניה. במינון לא מתאים ליתיום עלול להיות רעיל ולגרום להשפעות לוואי רבות (תשישות, ירידה בשליטה המוטורית, בעיות עיכול, ערפול הכרה, התכווצויות ואפילו מוות). היא עוזרת לאלה שחווה התקפי מאניה, דיכאון או שניהם.

טגרטול יעילה לשליטה בהתקפי אפילפסיה ומחזורים מהירים של השתנות במצב רוח והפחתת תוקפנות בהפרעות דו קוטביות.

ריטלין = ניתן בד"כ לסובלים מ- AD/HD

השקפה ביו-פסיכו-חברתית על טיפול בתרופות: תרופות עצמן אינן מרפות הפרעות ולכן חייבים טיפול נוסף, האדם צריך לעבור הכשרה לתפקוד חברתי חדש, זה כולל בנוסף לתרופות טיפול פסיכואנליטי או התנהגותי.