חזרה לסיכומי הספר פסיכולוגיה אבנורמאלית של האוניברסיטה הפתוחה
חזרה לאתר הראשי

---

פרק 17: טיפולים על בסיס פסיכולוגי

טיפול פסיכו-דינמי

הטיפול הקלאסי של פרויד לא בשימוש מכיוון שהוא מאוד ארוך ויקר. הנחת היסוד היא קיומו והשפעתו של הלא מודע על חיינו והתנהגותנו. המטרה היא לגלות את הקונפליקטים או המחשבות המודחקות ולנסות לדבר עליהם בגלוי. מתוך מחשבה כי קונפליקטים מודחקים ולא מודעים צורכים אנרגיות רבות שניתן היה להשתמש בהן להסתגלות לצמיחה ולמימוש עצמי טובים יותר. אנרגיות אלה מושקעות במנגנוני הגנה. העלתם למודע ופתרונם של הקונפליקטים תשחרר את האדם לחיים יעילים ומלאים יותר. טכניקות בסיסיות של טיפול זה הן:

אסוציאציות חופשיות= האדם צריך לומר כל מה שעולה בדעתו לא חשוב כמה שזה אישי, מכאיב או לא רלוונטי לכאורה.

ניתוח חלומות= חשיפת חומר לא מודע, לחלום ישנם שני סוגי תוכן: גלוי וסמוי. תפקיד המטפל הוא לחשוף את התוכן הסמוי ע"י חקירת הדימויים המופיעים בתוכן הסמוי.

ניתוח התנגדות= בכל התהליכים שלפנינו האדם עשוי להראות התנגדות לדבר על דברים שמטרידים אותו, המטופל מנסה להימנע מלדבר על חומר מכאיב או טראומטי ולכן מטרתו של המטפל לגלות את המחשבות הנ"ל.

ניתוח העברה= המטופלים משליכים ומיישמים על המטפלים שלהם עמדות ורגשות שהיו להם בקשרים קודמים עם קרובים או הורים. העברה נגדית= המטפל מתייחס למטופל כאילו הוא אדם אחר וחש כלפיו רגשות מעורבים.

טיפולים מאז פרויד: פסיכותרפיה דינמית הוא טיפול המוגבל בזמן, מרחיק אל מעבר להקלת סימנים ומכוון להשגת שינוי מתמשך באישיות באמצעות עקרונות פסיכו-דינמיים שהוכנסו בהם שינויים. ההתמקדות היא בסכמות שהאדם רוכש בילדות והם מוטעות אבל השימוש בהם נעשה בהיותינו בוגרים, המטרה של הטיפול לשנות סכמות אלו.

ביקורת: טיפול ארוך ויקר ולכן לא מועיל לטווח קצר בנוסך האופי שלו פלשני וחוקר את כל העבר במקום להתמקד בהווה.

טיפול התנהגותי

ההנחה היא כי פסיכופתולוגיה מקורה בלמידה שלילית (ע"י חיזוקים והתניות) ועל כן הטיפול יהיה מבוסס על עקרונות תיאורית ההתניה הקלאסית והלמידה. מנסים לתקן את ההתנהגויות בעייתיות ע"י הכחדה או התניה נגדית של תגובה לא מסתגלת כגון חרדה או ע"י הכנסת שינויים בסביבה. הטיפול ההתנהגותי יעיל מאוד בליקויים בתפקוד המיני, פוביות והפרעות חרדה.

הכחדה= ע"י סילוק החיזוק המותנה (אין יותר אוכל אחרי הצלצול בפעמון). קיימות שתי טכניקות שעוסקות בהכחדת פחד והימנעות שמתלווה אליו:

• טיפול בהתפרצות = המטופל מדמיין בתנאי מעבדה מצבים מעוררי חרדה ומלווה ע"י תרגול והדרכה מצד המטפל. כיוון שהמטופל נוכח לדעת כי שום דבר רע לא קרה לו החרדה פוחתת.
• הצפה = שכנוע המטופל לעבור חשיפה חוזרות ונשנות למצבים אמיתיים המעוררים בו חרדה, והמטפל בתפקיד פעיל של מאמן. מביא להכחדת החרדה עקב ההבנה כי שום דבר רע לא קורה.
• הקהיה שיטתית: מיועדת ללמד אדם להירגע, או לנהוג בדרך אחרת שלא עולה בקנה מידה עם החרדה, בעוד גירוי המעורר חרדה(אמיתי או מדומה) עדיין קיים. זוהי שיטה של התניה נגדית, האדם נחשף בהדרגה לגירוי המאיים.
• טיפול סלידה/בהרתעה: הוא שינוי בהתנהגות לא רצויה באמצעות שיטת הענישה הישנה. ענישה יכולה להיות באמצעות ביטוי חיזוקים הרצויים ע"י הפעלת גירויים מרתיעים אך הרעיון המרכזי הוא הפחתת ערך הפיתוי של הגירוי. הגירוי המרתיע יכול להיות הלם חשמלי או תרופות (כמו בתפוז המכני). הלם חשמלי יעיל בטיפול אוטיסטים מופרעים מאוד. טיפול זה הוא בעייתי מבחינה אתית.
• מודלינג/חיקוי: למידת מיומנויות באמצעות אדם אחר כגון הורה או מטפל. חשיפה לקבוצת שווים שמהווה דוגמה.
• שימוש שיטתי בחיזוקים: כדי לשמר או לעורר התנהגות רצויה או יעילה.
• עיצוב תגובה: חיזוקים חיוביים משמשים לביסוס תהליך של התקרבות הדרגתית, תגובה שאינה כלולה במלאי ההתנהגויות של המטופל, מתאימה לבעיות התנהגות אצל ילדים. חיזוקים חיוביים על התנהגויות רצויות (התניה אופרנטית) ויצירת התנהגויות רצויות.
• כלכלת אסימונים: משמשת לכינון התנהגויות מסתגלות החל בתגובות בסיסיות כגון אכילה, סידור מיטה. השתמשו בשיטה זו בעיקר במוסדות, בחולי סכיזופרניה בפיגור ובילדים. היום ממעטים להשתמש בשיטה מאחר והיא דורשת ניהול ותקציב.
• חוזה התנהגות= זהו הסכם בין שני צדדים (מטופל ומטפל) המסדיר את אופי היחסים בינם תוך מו"מ וגם יוצר מחויבות. מצד אחד ישנה דרישה להשתנות ומצד שני תמורה של חיזוקים ותגמולים. המטרה היא לשמר שינויים והגדלת סבירות שהם אכן התרחשו.
• ביופידבק = מקנה שליטה במערכת העצבים האוטונומית.
• טיפול אסרטיביות: משמש חלופה להרפיה בתהליך ההקהיה, ואמצעי לפיתוח טכניקות התמודדות יעילות יותר. למשל אנשים שלא מדברים בקול בגלל תגובה חריפה חד פעמית צריכים לסגל את ההתנהגות מחדש. אסרטיביות נתפסה כהבעה נאותה של מחשבות ורגשות תוך התחשבות רואיה בזכויות הזולת. ההתנהגות נבנית בשלבים: קודם כל כנגד המטפל ולאחר מכן במצבים אמיתיים.
• טיפול משוב ביולוגי: אדם לומד להשפיע על התהליכים הפיזיולוגיים של עצמו. מורכב מכמה שלבים: ניטור תגובה פיסיולוגית המיועדת לשינוי כגון לחץ דם. לאחר מכן המרת מידע לאות חזותי או קולי. ולשלב אחרון הוא מתן אמצעים למשוב מיידי כאשר התהליך מתרחש. טיפול יעיל למצבי חרדה.

ביקורת:

יתרונות: גישת הטיפול מדויקת. התנהגות המיועדת לשינוי מוגדרת. השיטה שינקטו מתוארת בבירור וקל להעריך תוצאות. השימוש בעקרונות למידה מפורשים הוא בסיס איתן להתערבות יעילה. חסכון בזמן ועלות ניכר. חסרונות: השיטה מצליחה רק בחלק מההפרעות. ככל שהבעיה מוגרת פחות כך היא קשה לטיפול.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי:

צומח מהחשיבה הקוגניטיבית ומניח כי החשיבה משפיעה על הרגש (להבדיל מהגישה הדינמית) ולכן הניסיון הוא לשנות את החשיבה אשר תשפיע על ההתנהגות. תהליכים הקוגניטיביים משפיעים על רגש, אמונה והתנהגות. שימוש בטכניקות שונות בדרך פרגמטית של בדיקת השערות.

טיפול רציונלי-רגשי: מנסה לשנות את תהליכי החשיבה הבסיסיים הלא מסתגלים של המטופל, בהנחה שהתגובות הרגשיות הלא מסתגלות ומכאן שגם ההתנהגויות מבוססות עליהם. המטרה היא הבניה מחדש של מערכת האמונות והערכה העצמית של האדם. מנהלים עימות רציונלי עם האדם להפרכת אמונות כוזבות כדי לבנות חדשות.

טיפול לחיסון בפני דחק: סוג של תרגול בהדרכה עצמית, המתמקד בשינוי אמירות שאדם נוהג לומר לעצמו במצבים מעוררי דחק. מטרה היא לבנות מחדש אמירות אלה שיעזרו להתמודד עם הדחק.

בנוי משלושה שלבים: היערכות קוגניטיבית של האמונות, רכישת מיומנויות חדשות ושינון, יישום ותרגול של האסטרטגיות החדשות.

טיפול קוגניטיבי

הטיפול הקוגניטיבי של בק: לטיפול בדיכאון. ערעור תקפותן של מחשבות אוטומטיות. מלמדים כי הטעויות הלוגיות גורמות ל:

1. תפיסת העולם כמקום מזיק.
2. הכללת יתר על סמך דוגמאות יחידות.
3. העצמתם של אירועים שליליים (סוף העולם).
4. חשיבה אבסולוטית.

בטיפול מנסים לשנות את האמונות באמצעות איסוף מידע (שיעורי בית) וניסויים נטולי הטיה. מנסחים את האמונות הכוזבות והציפיות כהשערות וניגשים לבדוק אותם. בונים סדר יום של הפעילויות.

ביקורת: הוכח כיעיל להפחתת חרדת בחינות ודיבור אך לא מוצלח הפרעות חמורות יותר כגון אגרופוביה ופוביה חברתית

טיפולים הומניסטיים-התנסותיים:

יוצאים מנקודת הנחה שלבני אדם יש את החירות ואחריות לשלוט בהתנהגותם כי אנו מסוכלים לערר בבעייתנו, לבחור ולנקוט פעולה חיובית. המטפל משמש רק כמדריך ומסייע וכל האחריות על המטופל.

טיפול המתמקד במטופל כאדם= רוג'רס, המטרה היא לסייע למטופלים לקבל את עצמם ולהיות עם עצמם. הם לומדים להיות מקובלים, מובנים ללא כל הסתייגות. טיפול לא מכוון = אין זה תפקידו של המטפל לכוון את המטופל אלא רק להקשיב ולהיות מראה.

טיפול אקזיסטנציאלי: מדגישה את חשיבות המצב האנושי כפי שהאדם תופס אותו. מטפלים אלה לא דבקים בדרך מסוימת אלה מדגישים את האופי הייחודי של החוויות של כל אדם. תפקידו של המטפל הוא שהמטופל יגיב באוטנטיות לסובייקטיביות הפנימית הבלית נמנעת של הקשרים עם זולתו. טיפולים אלה מכוונים לאנשים בעלי יכולת דיבור ואינטליגנציה ולכן לא יכולים לטפל בפסיכוזות.

טיפול גשטלט: מדגיש את אחדות הנפש והגוף, את הצורך השילוב מחשבה, רגש ופעולה.

היעד המרכזי הטיפול הוא להגדיל את מודעותו עצמית של האדם ואת יכולתו לקבל את עצמו.

שימוש בגשטלט רווח בעיקר בטיפול קבוצתית הדגש הוא על מטופל אחד כל פעם שעובדים עליו באינטנסיביות. ישנה חשיבות לחלום, כל המרכיבים של החלום ואפילו השוליים ובלית אישיים לכאורה מייצגים היבטים שחיי החולם שלא זכו להכרה מודעת.

טכניקות: הגזמות, הכסא הריק, דיבור בגוף ראשון. מוגבל לאנשים בעלי יכולת מילולית גבוהה, אינטליגנטיים ובעלי יכולת דמיון מפותחת.

ביקורת: קיים היעדר מודלים שיטתיים מאוד של התנהגות אנושית ושל סטיותיה הספציפיות, היעדר הליכי טיפול מוסכמים ועמימות בין מה שאמור להתרחש בין מטפל למטופל.

טיפול ליחסים בין אישיים:

טיפול זוגי= יעיל יותר לשני בני הזוג ביחד. מדגישים את סיפוק הצרכים ההדדי, ציפיות לתפקידים חברתיים, דפוסי תקשורת. ציפיות מוטעות מתפקידים בין בני הזוג יכולים להביא לבעיה.

אחת הבעיות בטיפול היא מעורבות חזקה של בני הזוג וחוסר יכולת לראייה אובייקטיבית מהצד.

ניתן לשלב גם טיפול התנהגותי ולתת חיזוקים להתנהגות רצויה של בן הזוג.

טיפול משפחתי= תמיד עדיף לשתף את כל המשפחה, האמונה היא שמערכת משפחתית שלמה היא זאת משפיעה על עיצוב ההתנהגות חריגה. לכן כאשר רוצים לשנות את ההתנהגות של הפרט צריך גם לשנות את כל הדינמיות של המשפחה.