פרק 8: גורמים פסיכולוגיים וחולי גופני

מושגים:

השפעת אינבו= סיכויי השיפור של החולה המאמין שהטיפול יהיה יעיל גבוהים בהרבה מאלה של חולה ניטרלי או פסימי. בעצם אלה ציפיות שמגשימות את עצמן.

פסיכו-נירו-אימונולוגיה: תחום העוסק בחקר השפעות פסיכולוגיות על שליטתה של מערכת העצבים בתגובתיות החיסונית.

מחלות המתקשרות לגורמים פסיכולוגיים:

מחלת לב כלילית חסימה של העורקים המספקים דם לשריר הלב העלולה להיות קטלנית. ביטויים קליניים עיקריים הם: כאב עז בחזה שאומר שאין מספיק דם מחומצן לפעילות הנדרשת, אוטם שריר הלב (חסימה של העורקים הכליליים) ושיבוש בהולכה החשמלית של הלב עקב חסימת עורקים.

זוהי סיבת המוות השכיחה ביותר בארה"ב ונמצא שהיא קשורה לדפוס התנהגות מסוג A.

דפוס התנהגות מסוג A= מערך מורכב של התנהגויות שניתן לראות אצל בני אדם מסוימים בנסיבות המעוררות דחק מספיק. דפוס התנהגות הכרוך במידה מופרזת של דחף תחרותי מופרז ללא יעדים מוגדרים, חוסר סבלנות ועוינות. הדפוס בא לידי ביטוי בהאצה בדיבור ובפעילות המוטורית. התנהגויות אלו הם מנבא משמעותי למחלת לב כלילית בלי קשר לגורמי סיכון אחרים. טיפוס B מנוגד ל- A.

מיגרנה= כאב ראש עז חוזר ונשנה. מתחיל עם זרימה מופחתת של דם לחלקים מסוימים של המוח, ממשיך בזרימה חזקה ומהירה של דם לאזורים שקודם נחסך מהם דם, דבר הגורם להתרחבות מהירה של העורקים ולגירוי קצוות עצב מקומיים, מה שמחולל את הכאב. סבורים כי המיגרנה קשורה לעוררות של מערכת העצבים הסימפטטית שפעילה ביותר בזמן דחק.

כאב המיגרנה בד"כ מתרכז בצד אחד של הראש או כללי או עובר מצד לצד. המיגרנה הקלאסית מופיע בשני שלבים:

1. הילה (תחושה מציקה אך לא כואבת),
2. כאב עז שמופיע שעות או ימים ולפעמים מלווה בבחילות והקאות.

מיגרנה נפוצה= הופעת כאב חד ופתאומי הנוטה להיות בצד אחד של הראש. מיגרנה זו נוטה להעלם כעבור שעה, והיא יכולה להופיע במרווחי זמן קצרים יחסית.

כאב ראש פשוט של המתח= כאבים אלה מתלווים למצב רוח מדוכא, הדחף הרגשי מביא להתקבצות שרירים סביב הגולגולת, התכווצויות אלו מכאיבות כשלעצמן וגם יכולים להשפיע על התכווצויות בכלי הדם.

טיפולים:

רוב הטיפולים אינם יעילים. נראה כי שינוי הרגלי התנהגות באופן כללי עוזר ומפחית את ההפרעות.

משוב ביולוגי= זוהי טכניקה שבה מלמדים את האדם להשפיע על תהליכים פיסיולוגיים של עצמו.

תרופות= תרופות הרגעה להפחתת המתח הרגשי, אינן מטפלות במצב מעורר דחק או התנהגויות הקשורות בו.

התנהגותי= טכניקה לשינוי התנהגות מבוססת על הנחה כי מאחר ואפשר ללמוד תגובה אוטונומית, אפשר גם "לשכוח" אותן. כאבי ראש פשוטים של מתח מגיבים טוב לטיפול של הרפיה כללית (לא יעיל ליתר לחץ דם בהשוואה לתרופות). התניה קלאסית במקרה של התעטשות כרונית ע"י זרם חשמלי כגירוי אברסיבי.

הרפיה – עוזרת בהפחתת כאבי הראש.

קוגניטיבי-התנהגותי: מוצלח לטיפול בבולימיה ולהתערבות בכאבי ראש.

הפסיכואנליזה עוזרת להבין את המנגנונים שמאחורי ההתנהגות, אך לא מספקת שיטת טיפול יעילה.

הביופידבק היתה הבטחה גדולה אך נמצאה כלא אפקטיבית. היום חזרה עם טכנולוגיה מתוחכמת יותר ונמצאה יעילה בשליטה על כאבי שרירים ובאסטמה.

הפרעות אכילה:

אנורקסיה נרבוזה: הפרעת אכילה נפוצה בקרב נשים בגיל ההתבגרות ובד"כ לא אחרי גיל 25. התסמינים כוללים פחד מחוסר אפשרות להפסיק לאכול מרצון, התעסקות יתר בעליה במשקל ונסיונות לאבד משקל באמצעות התקפי זלילה, הקאה יזומה ושימוש יתר בחומרים משלשלים ומשתנים. על אף המודעות לחריגות הבעיה, הנערה ממשיכה בדפוס התנהגות זה בחשאי, ברגש של אשמה וגינוי עצמי.

להלן הקריטריונים להפרעת אנורקסיה נרבוזה:

• פחד עז מעלייה במשקל בלווית סירוב לשמור על תזונה נאותה,
• תלונות לא מוצדקות כגון "אני שמנה".
• איבוד של עד 85% ממשקל הגוף,
• עיוות של דימוי הגוף,
• הפרעה אנדוקרינית (הפרשות הורמונים) אובדן עניין ואון מיני אצל גברים, היעדר מחזור חודשי לפחות 3 פעמים ברציפות אצל נשים.
• בולמוסי אכילה עם או בלי הקאה רצונית.

רקע משפחתי שכיח: האמהות שתלטניות, פולשניות, מתנשאות ואמביוולנטיות. האבות בד"כ מרוחקים רגשית. מחלה זו מופיע לעיתים כחוסר הסתגלות למשהו חדש או כהמשך לדיאטה רגילה.

בולימיה נורבוזה: אירועים חוזרים ונשנים של התקפי זלילה בלתי נשלטים, מודעות גמורה לדפוס זה, סודיות, בושה, אשמה. צעירות אלה חוששות שלא יוכלו לעצור לאכול מרצונן, מוטרדות מכל עלייה במשקל ומשתמשות בשיטות חריגות כגון צום, הקאה רצונית ושימוש יתר בחומרים משלשלים. קיימות תנודות קיצוניות במשקל אבל הן לא מגיעות לתת משקל או לעודף. בנות אלה קנאיות וכפייתיות מאוד.

יתר לחץ דם יסודי: לא ידוע כל סיבה גופנית., אין תסמינים שמאותתים על לחץ דם גבוה,אין מצוקה אישית, לעיתים מתלוננים על כאבי ראש וסחרחורות אבל מתעלמים לרוב מזה.

פרשנות פסיכואנליטית= אנשים אלה סובלים מזעם מודחק.

טיפולים:

בד"כ מגלים את האנורקסיה מאוחר מדי עקב ההסתרה של החולה וההכחשה של ההורים.

הטיפול כיום הוא משולב:

• אשפוז והרחקה מההורים,
• טיפול רפואי (הזנה דרך הוריד)
• טיפול ביהביוריסטי (חיזוקים חיוביים על עליה במשקל).
• טיפול קוגניטיבי (שינוי תפיסות ומחשבות בנוגע לדימוי העצמי ודימוי הגוף).
• טיפול קבוצתי – תמיכה
• טיפול משפחתי