סימפטומים -לפי ה-DSM
חזרה לאתר| שם המחלה | הגדרת DSM | גורם ביולוגי | גורם- דינאמי | גורם- התנ'-קוג' | טיפול תרופתי | טיפול דינמי | טיפול התנ' קוג' | הערות |
| הפרעת הסתגלות | קיים גורם דחק
|
תרופות אנטי דיכאוניות ואנטי חרדתיות | חשוב לעבוד על תחושות האשמה, לאפשר ונטילציה וכל הדגשים של טיפול בשעת משבר | קבוצות תמיכה, טיפול קצר מועד. | ||||
| הפרעת חרדה כללית | לפחות במשך שישה חודשים יותר ימים של דאגה מאשר ימים בלי דאגה. דאגה- קשה
לשליטה.
בנוסף 3/6 התסמינים-
1. חוסר מנוחה/פקיעה עצבים/סף התמוטטות. 2.התעייפות בקלות. 3. קושי
בריכוז/מח נאטם. 4. רגזנות. 5.מתח שרירים. 6.הפרעות שינה.
. החרדה לא קשורה לפוביהלכל הפרעה אחרת.
הסימפטומים גורמים לירידה משמעותית בתחומים תפקודיים שונים
החרדה אינה קשורה ללקיחת תרופות או צריכת סמים- תופעות לוואי של אלו
|
ליקוי כלשהו של בתפקוד של GABA. (ניורטר'- שבדר”כ ממלא תפקיד חשוב כמעכב חרדה) | קונפליקט לא פתור בין האיד לאגו- בגלל התמוטטות מנגנוני ההגנה. בעיקר דחפים מיניים ותוקפניים. | התניה קלאסית של חרדה לאותות רבים בסביבה- הופרך!!!! סיבה נכונה- חפשיה להרבה אירועיים של חוסר חוסר שליטה ואירועים לא צפיים שתרמה לתחושה כי האדם אינו מסוגל לשלוט בדאגותיו. ומחשבה אוטומטית שלילית המלובות ע”י הנחות יסוד או סכמות לא מסתגלות על העולם. עיבוד מידע באופן מוטעה- מתמקדים באותות מאיימים מידע דו משמעי- מאיים. | תרופות- רובן מגבירות את פעילות הGABA ואת המער' הלימבית. | הרפיה, שינוים קוגנטיביים, | ההבדל בין חרדה לפוביה- ע“פ פרויד בפוביה עובדים מנגוני הגנה של
התקה והדחקה ובחרדה לא. אישיות חזקה והתנסויות מקדימות בפיקוח ובשלטיה תורמות
לחיסון מסויים בפני השפעות מזיקות החשיפה למצבי הדחק והתפתחות חרדה כללית.
גורם נוסף: חששנות חרדה- התנסות במצב פנימי לא נעים הגורם לציפייה לדבר איום ונורא שלא ניתן לניבוי ע”פ הנסיבות הקיימות | |
| הפרעה פוסט טראומטית- PTSD | לא עבר אחרי חודש- הפרעת דחק, לא עבר אחרי חצי שנה- פוסט טראומה. אדם חייב להיחשף לאירוע טראומתי שמתקיים בו: באירוע שהיה כרוך במוות חייב לכלול תגובה של האדם של פחד חריף, חוסר אונים ותחושת אימה.
|
ההיפוקמפוס לא מתפקד ואין דיכוי של תחושת הפחד. (אצל פוסט טראומתיים יש ירידה בגודל הפיזי של ההיפוקמפוס.) | אצל ילדים: במצבים הקיצוניים נשתמש בטיפול תרופתי ובמצבים הקלים יותר נשתמש בחיבוק, ליטוף, הרפיה ונשימות. ונטילציה. לגיטימציה לתחושותיהם. נשתמש בערוצים אחרים לא וורבלים לביטוי הרגש- ציור, תנועה, משחק. | EMDR- מכיוון שהטראומה לא עובדה במללואה ויש חלקים שנשארו בתחום החוויתי בלבד (צד ימן של המח), אומרים למטופל לסםר את הדברים (אונה שמאלית) ובתוך כדי הוא עוקב אחרי משהו שזז מימן לשמאל- וכך האינפ' מועברת גם מהצד הימני המודחק. PE- חשיפה ממשוכת- 1.הסבר על PTSD 2. לימוד הרפיה. 3.חשיפה דרך הדימיון. 4.חשיפה חיה. לילדים- יש לתת מידע תואם לגילו של הילד שיחה הכוללת גישה אופטימית להחזיר לשגרה עד כמה שניתן כי השגרה נותנת תחושת בטחון, לכוון לפעילויות שמסיחות את הדעת ולפעילויות שהוא אוהב | ||||
| חרדה ופוביה | 1. פחד ניכר או מתמיד שהוא מופרז או בילתי הגיוני המתעורר עקב הופעת אובייקט או מצב ספציפי או עקב ציפיה להופעתו. 2. כאשר חשפיה לגירוי מעורר הפוביה גורמת כמעט תמיד לתגובת חרדה מיידית. 3.ההימנעות משבשבת את התפקוד הרגיל. | מזג ואישיות משפיעים על עוצמת ההשפעה על האדם. קיים משתנה גנטי1 ישנה היסטוריה אבולוציונית המשפיעה על בנ”א בפיתוח הפוביות. | החרדה היא תוצאה של מאבק בין הדחף היצרי (האיד) לבין הסופר אגו שמנסה למתן את הדחף היצרי. הביטוי של הקונפליקט הפנימי הזה הוא החרדה. הפוביה נוצרת ממנגנון של התקה | שפוביה נוצרת כתוצאה מהתניה ולמידה. וכן מהתניה עקיפה- צפיה באדם בעל פוביה, גורם לצופה לפחד גם. | תרופתי- החיסרון שמטפל בסימפטום ולא בשורש הבעיה | העלאת הקונפליקט הפנימי למודע, עיבודו וניסיון לפתור אותו | הכי יעיל! חשיפה הדרגתית או הצפה. נעשה מאמץ לשנות את המשמעות המאיימת שהאדם נותן למצב מעורר החרדה- בהצפה מלמדים את המטופל ברמת החוויה שלא קורה כלום, כאשר הוא נחשף למה שהוא מפחד ממנו. ברמה ההתנהגותית, נעשה מאמץ להפגיש את האדם באופן ישיר עם מקור הפחד. | פוביית דם-פצע- שונה בכך שבנ”א הלוקים בה מראים בתחילה האצה ולאחר מכן
ירידה תלולה בקצב פעימות הלב ובלחץ הדם. מלווים בבחילה, עילפון וסחרחורת.
לעיתים פוביות משתמרות בעקבות רווחם משניים. |
| פוביה חברתית | שני סוגי פוביה- ייחודית- מתמקדת במישור מסוים. כללית- הפוביה היא סביב מצבים חברתיים בכלל והיא יכולה להביא לצמצום ממשי של אינטראקציות חברתיות בכל תחומי החיים. | לעיתים יהיה צורך גם בהעמקה דינאמית. | צריך לעבוד עם המטופל על כלים נוספים כמו מיומנויות חברתיות. הטיפול לא יכול להיות רק התנהגותי אלא גם קוגניטיבי כי יש לשנות סכמות התנהגות | תיאוריית מוכנות לפוביות ייחודיות! – יוגדר בדף המושגים גורם נוסף: תוצר לווי של היררכיות שליטה- נובעות מהתניה קלאסית ישירה/עקיפה | ||||
| פאניקה ואגרופוביה | ארוע פתאומי בלתי צפוי של פחד אינטנסיבי הכולל 4 או יותר מהסימפטומים
הבאים: קצב לב מואץ, קוצר נשימה, רעד, הזעה, סחרחורת, בחילה, תחושת חנק, כאבים בחזה, תחושת נימול, דפרסונליזציה, פחד מאובדן שליטה או שגעון, פחד ממוות. קריטריונים להפרעת פאניקה ללא אגורופוביה (1) וגם (2): * התקפי פאניקה חוזרים ובלתי צפויים. חודש אחד לפחות של אחד או יותר מהבאים: התקפי פאניקה חוזרים ובלתי צפויים חודש אחד לפחות של אחד או יותר מהבאים: דאגה לגבי השלכות ההתקף או תוצאותיו .חשש מתמיד מפני הישנות ההתקפים. שינוי משמעותי בהתנהגות בהקשר להתקפים העדר אגורופוביה. ההתקפים אינם תוצאה של מצב רפואי כללי, תרופה או סמים. ההתקפים אינם מוסברים על ידי הפרעה נפשית אחרת כגון חרדה חברתית. עם אגרופוביה- אותו דבר ונוסף הפחד משהייה במקומות אומצבים בהן עלולה הבריחה להיות קשה פיזית או מביכה נפשית. |
שתי תכונות לפאניקה המבדילות אותה מסוגי חרדה אחרים- עוצמה ומשך (קצר- תוך 10 דק' מגיעים לשיא.). אגרופוביה היא סיבוך שכיח של הפרעת פאניקה. | ||||||
| טורדנות כפייתית- OCD | צריכים להתקיים חמשת הקריטריונים הבאים: 1.מתקיימות אובססיות או קומפלוסיות. 2. אדם מודע לכך שאין הגיון במחשבות או במעשים שלו. 3.המעשים והמחשבות דורשות זמן, לפחות שעה ביום, ומפריעות לשגרת החיים. 4. לא קשור אליו במישרין מחלה נפשית אחרת ה-ocd . 5. ההפרעה אינה קשורה להשפעה של תרופות וסמים | שינויים בתוך המוח ובנוירוטרנסמיטורים | פרויד טען כי האובססיה היא למעשה קבעון של האדם בשלב האנאלי אצל הסובלים מההפרעה יש אגו חלש שלא יכול להתמודד עם הדחפים האסורים. מכיוון שהאגו חלש, מתפתח סופר אגו מאוד חזק וסדיסטי. האופי הפרימיטיבי של המחשבות האובססיביות מרמז לנו על רגרסיה. המחשבות שמאפיינות את האובססיביים מאפיינות מחשבות של ילדים וכך גם האמונה של ילדים שלמחשבות שלהם יש כח. האדם משתמש בהגנות של בידוד, התקה ושל ביטול. השימוש בהגנות אלו היא תוצאה של קונפליקט בין האיד לס.אגו כאשר המתווך- האגו, מאוד חלש. | קשר ישיר בין רמת הלחץ שאדם נמצא בו לבין היכולת להזיז מחשבה טורדנית. בנוסף, יש קשר בין מחשבות טורדניות לבין דכאון וחרדה. ככל שהאדם יותר מדוכא ויותר חרד, הוא יתקשה בלסלק את המחשבה הטורדנית. ישנו כדור שלג: אירוע פנימי או חיצוני שמוביל למחשבה הטורדנית. הוא חרד יותר ומאמין שהמחשבה שלו גורמת לתוצאה לה הוא אחראי, החרדה שלו תעלה, תפגוש דכאון והחרדה והדכאון פוגעים ביכולת שלו לטפל במחשבה הטורדנית, מה שמגביר אותה ואת חוסר האונים שלו מולה. בכדי לא להשתגע, האדם מחפש משהו שיפסיק את כדור השלג המתגלגל ואת הפתרון הוא מוצא בהתנהגות הקומפלסיבית האדם עם ocd | המטפל עצמו מראה התנהגות מסוימת כמו למרוח עצמו במשהו והוא מראה לו שלא קורה כלום. זה בעצמו מעורר חרדה. בשלב השני הוא דורש מהמטופל לעשות את אותו דבר כדי שהוא יווכח שכל הדברים שהוא מדמיין במחשבה, בסוף לא קורים. | ההבדל בין האדם הבריא לאדם החולה הוא שהאדם הבריא מפנה רק תשומת לב מועטה
למחשבות החוזרות והוא יכול לסלק את המחשבות בקלות יחסית. אצל אנשים שסובלים
מ-ocd, המחשבות תופסות חלק גדול מדי מהיום ומקשות על התפקוד. | ||
| דיכאון- ההבדלים בין סוגי הדיכאונות יפורטו בדף המושגים |
דיסטמיה: מצב רוח מדוכא אבל מתון במשך רב היום, רב הימים לפחות שנתיים. בתקופה זו מופיעים גם מצבי רוח נורמליים הנמשכים ימים אחדים. אין אירועי אניה או היפומאניה. צריכים להתקיים 2 מתוך 6 הבאים בצורה מתונה: הפרעת אכילה (חסר תאבון או אכילת יתר), הפרעות שינה. עיפות או רמת אנרגיה נמוכה. הערכה עצמית נמוכה. קשיים בריכוז ובקבלת החלטות. תחושת חוסר אונים. | המרכיב הגנטי בעל משמעות אך הוא לא היחיד שקובע. שלהורמונים יש קשר בלוטת התריס אצל גברים שיש להם ירידה בטסטסטורון עלולה לגרום לדיכאון ויטמין בי 12- חוסר עלול להביא לדכאון | מ סביר את הדיכאון כהפניית תוקפנות כלפיי העצמי. התוקפנות נובעת מקונפליקטים לא פתורים, ולכן הטיפול יהיה בהעלאה למודעות ופתרון הקונפליקט. בדר”כ אנשים הסובלים מדכאון הם אנשים שסובלים מערך עצמי נמוך, חוסר אסרטיביות. חלק מהגישות הדינמיות מניחות שככל שאדם חווה יותר אובדנים בשנות ילדותו, הוא יפתח רגישות יתר לדכאון בחייו הבוגרים | השילוש הקוגניטיבי“- מה שמאפיין אדם שסובל מדכאון זה מחשבות שליליות ביחס לעצמי ביחס לעולם וביחס לעתיד מאפיין נוסף של אנשים שסובלים מדכאון זה עשיית עיוותים קוגנטיבים- עיוות חשיבתי שמוביל לראיית שחורות. סוגי העיוותים: הסקה שרירותית הפשטה סלקטיבית הכללת יתר חשיבה דיכוטומית פרסונטיזציה | תרופות נוגדות דיכאון (פרוזק- מעכב תהליך קליטה מחדש של סרוטונין!! SSRI)
|
יהיה ארוך, ויעסוק בהעלאת הקונפליקט הלא פתור למודע ופתרונו. הטיפול יחשוף חומרי ילדות מוקדמים. | 1. זיהוי מחשבות אוטו'. 2.בדיקת מציאות מול המחשבות- עימות. 3. אימון
בחיפוש אלנטרי' חשיבה. 4.שינוי ההנחות הגורמות לדיכאון. |
ריגשי: רגשות של בדידות, חוסר אונים, אשמה, אומללות. העדר הנאה מהחיים. קוגנטיבי: ויש האטה בתהליכים הקוגניטיביים קשיי ריכוז, פגיעה בזכרון. המחשבות הופכות להיות מאוד פסימיות ושליליות. ההערכה העצמית יורדת מאוד. מוטבציה: שיתוק הרצון. אין יכולת ליזום ולתכנן. כל קבלת החלטה נתפסת כמעשה בלתי אפשרי. יש פגיעה מאוד גדולה בתפקוד היומיומי. פיזי: האטה בדיבור, התנועות הופכות מסורבלות יותר, שינוים בתאבון ובהרגלי השינה |
| דיכאון קשה | אירוע דכאון אחד או יותר ללא מאניה או היפומאניה. 5 או יותר מהתסמינים הבאים בתקופה של לפחות שבועיים ומיצגים שינוי ברמת התפקוד מזו שהיתה קודם לכן. לפחות 1 מהתסמינים חייב להיות מצב רוח ירוד או אובדן הנאה או עניין (אנהדוניה). 1- מצב רוח ירוד כמעט כל היום המדווח על ידי האדם (מרגיש ריק או עצוב) או נצפה על ידי אחרים (בוכה). 2- עניין או הנאה מופחתים מרב או כל הפעילויות במשך רב היום. 3-ירידה או עליה משמעותית במשקל הגוף 4- נדודי שינה או שנת יתר כמעט כל יום אי שקט או האטה פסיכומוטורית כמעט כל יום. 5- תחושות חוסר ערך או אשמה לא תואמת (עלולה להיות ברמה של הרהורי שוא) כמעט כל יום. 6- יכולת מופחת להתרכז או בקבלת החלטות כמעט כל יום. 7- מחשבות חוזרות על מוות, מחשבות אובדניות ללא תוכנית ברורה או ניסיון אובדני. התסמינים לא עומדים בקריטריונים של אירוע מעורב. התסמינים גורמים למצוקה משמעותית או לפגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או היבט אחר חשוב של התפקוד. לא נובע מהשפעת חומר ולא נובע ממצב רפואי כללי.התסמינים אינם מתאימים יותר לאבל | ישנו גורם תושתי גנטי בהופעת הדיכאון. | אם האדם חווה אובדן או טיפול גרוע מצד ההורה- זה עול לפתח אצלו דיכאון. האדם חש את כל הרגשות שחש כלפי המת מופנות אליו. אפשרי גם שזהו אובדן של דמות מגדומה. | כאשר אדם לא מקבל חיזוק או סיפוק שהיה מורגל בו. | טיפול תרופתי וכן טיפול ע”י שוק חשמלי | קיימים עיוותים קוגנטיבים והנעתיים. וכן לעיתים תסמינים פסיכוטיים
המאופיניים באובדן קשר עם המציאות ברובן תואמי מצב רוח- במצבים אלו תהיה
האבחנה אירוע חמור של דיכאון קשה עם מאפיינים פסיכוטיים. לעיתים נראה אצל
האדם חשיבה דלוזינאלית שאינה תואמת מצב רוח. טיפול נוסף הוא IPT- טיפול בין-אישי פסיכו חברתי. | ||
| הפרעת הסתגלות עם מצב רוח מדוכא | האדם מגיב במצב רוח מדוכא ולא מסתגל לגורם דחק מזוהה. האירוע צריך להופיע ב-3 החודשים האחרונים- לא כולל תסמיני שכול. על התסמינים להעלם תוך 6 חודשים. | תפקודו נפגע/ גורם הדחק לא חזק מספיק חמור | ||||||
| הפרעה דו קוטבית- 1,2+ ציקלותימיה | הפרעה דו קוטבית1- אירוע/הפרעת דיכאון קשה ואירוע מאניה אחד או
יותר הפרעה דו קוטבית 2- אירוע /הפרעת דיכאון קשה ובאירוע היפומאניה אחד או יותר ציקלותימיה: בהווה או במהלך השנתיים האחרוות הדם התנסה באירועים הדומים לדיסטמיה ובהפרעת היפומאניה בדרגה שאינה פסיכוטית |
טיפול תרופתי ע”י ליתיום-דיכאון וגם למאניה. תרופות נגד חרדה ודיכאון ותרופות אנטי פסיכולטיות תרופות נוגדות עוויתות לאירועי מאניה- הלם חשמלי. |
ההתחלה היא לרוב לא צפויה,כל אפיזודה יכולה להימשך בין ימים וחודשים. היפומאניה- היא מאניה בצורותיה הקלות יותר. | |||||
| הפרעה סכיזואפקטיבית | האדם צריך להיות חולה במשך תקופה שבמהלכה הוא גם מתאים לאמות המידה להפרעת מצב רוח קשה (חד או דו קוטבית) וגם לוקה לפחות בשני תסמינים עיקריים של סכיזופרניה (כגון הזיות והרהורי שווא). אולם במהלך לפחות שבועיים במהלך המחלה עליו להתנסות בתסמיני סכיז' ללא תסמיני מצב רוח בולטים וכן להתאים לאמות המידה של הפרעת מצב רוח חלק ניכר מתקופת המחלה | |||||||
| סכיזופרניה | סימפטומים שמערבים סכיזופרניה מערבים טווח רחב של תפקודים בתחומים
קוגניטיביים ורגשיים שכוללים תפיסה, חשיבה, דיבור, תקשורת, רגש, קשב, רצייה
(מוטיבציה), יוזמה. קריטריון A: אף סימפטום לבדו אינו
מספיק להגדרת המחלה . ההגדרה כוללת שילוב של סימנים וסימפטומים הקשורים גם
ללקות תעסוקתית או חברתית.
לפחות 2 מהבאים צריכים להופיע, למשך חודש לפחות
הרהורי שווא- דלוזיות, הזיות (אלוצינציות), דיבור לא מאורגן
התנהגות לא מאורגנת או קטטונית. תסמינים שליליים: רגש שטוח,
חוסר מוטיבציה, חוסר יוזמה, חוסר יכולת להנות, טווח רגשות מצומצם.
קריטריון B -ליקוי בתפקוד תעסוקתי או חברתי
קריטריון C-6 חודשים לפחות של קריטריון B +חודש
לפחות של אחד מקריטריון A
קריטריון D-זה לא הפרעה סכיזו-אפקטיבית או הפרעת
מצב רוח
קריטריון E-זה לא נגרם בגלל הפרעת מצב רפואי ולא
בגלל שימוש בחומרים.
קריטריון F- אם יש הבחנה של אוטיזם, תינתן הפרעה נוספת
של סכיזופרניה רק אם יהיו הזיות או דילוזיות במשך חודש.
|
מחלה גנטית בה מעורבים כנראה 10 גנים לפחות. יש הטוענים שיש השפעה של וירוס על המחלה. | 1. רגרסיה לשלב מוקדם מאוד של ההתפתחות, לפני שהתפתח האגו. 2. ניסיון
לחזור חזרה לחיים. גישת SELF - מדברת על כך שלאדם יש משימה התפתחותית להגיע לעצמי מגובש ומלוכד (קוהרנטי). אצל הסכיזופרן, העצמי מפורק לחלוטין ואין לו טיפת יציבות באישיות. אגו חלש יתבטא אצל הסכיזופרן בכך שכל הפונקציות שלו. פגועות וחלשות. זה מתבטא גם בתסמינים השליליים וגם בתסמינים החיוביים (הזיות, בוחן מציאות). האגו נכשל גם במלאכת התיווך- לא מצליח להפריד בין פנים לחוץ, קושי בשליטה הדחפית . השימוש במנגנוני הגנה יהיה במנגנונים הפרימיטיביים (פיצול, הכחשה, רגרסיה) שמעוותים מאוד את המציאות וגוזלים המון אנרגיה. |
בסינון גירויים, הסכיזופרן מופגז בגירויים וזה מה שגורם להפרעה | תרופות “אוחזות עצבים”. תרופות שמשפיעות בעיקר על רצפטורים של D2
ומשפיעות בעיקר על התסמינים החיוביים- משפיעות על כמות הדופמין והסרוטונין
בגוף. |
סכיזופרניה לא מובחנת: לא ניתן להגיד איזה סוג של סכיזופרניה זו.
סכיזופרניה קטטונית:
מתבטאת בתחום הפסיכו מוטורי, כאשר יש שני סוגים חולים: הטיפוס
העצור(היעדר תנועה).
הטיפוס הרוגש (היפראקטיביות): ההתנהגות יכולה להיות לעיתים מסוכנת.
סכיזופרניה פרנואידית
המאפיין הוא הפרנויה המתבטאת בדלוזיות של קנאה, גדלות,חשדנות,עוינות
סכיזופרניה ריטואלית: יותר תסמינים שליליים ואין תסמינים
פסיכוטיים בולטים,מצב של אפקט שטוח,רדידות. גישה נוספת להתפרצות המחלה אומרת שהחולי הוא בחברה שלא מאפשרת לאדם להתחבר לעצמו באמת וזה מוליד את המחלה. גורמים משפחתיים: - בלבול בין דורי קיצוני בתוך המשפחה. - משפחות בעלות מסר כפול. - הורות חודרנית ופולשנית שכולל גם שיקום תעסוקתי, דיור מוגן/הוסטלים, מועדונים חברתיים (אנוש), טיפול משפחתי. נשתדל לאפשר להם חיים מרופדים יחסית, מוגנים מעוטי מצבי דחק סוגי שיבושים: הרהורי שווא, הזיות. רגש ל נאות, תחושת עצמי מבולבל, רצייה משובשת, נסיגה לעולם פנימי, התנהגות מוטורית משובשת | ||
| הפרעת אישיות פירוט על ההפרעות השונות מצורף בדף נוסף. |
1.דפוס מתמשך של התנסות פנימית ושל התנהלות הסוטה במובהק מציפיות התרבות אליה שייך האדם. מתבטא בלפחות ב-2 מהבאים: קוגניטיבי, רגשי, התנהגותי, שליטה בדחפים 2.לא גמיש. 3. מוביל למצוקה או לפגיעה ניכרת בתפקוד חברתי, תעסוקתי או אחר. 4.הדפוס יציב ונמשך זמן רב, אפשר לשחזר את מועד הופעתו. 5. לא מוסבר כתוצאה נפשית אחרת. | קיים קשר ביולוגי אישיותי המשפיעים על מזג ותכונות אופי האדם המזרזים את התפרצויות ההפרעות-אינן גורם יחיד!. נמצא קשר ביולגי רק לחלק מן ההפרעות!! | חלק מההפרעות נגרמות מיחסי הורים לקויים ומחשיפה לטראומה בילדות | סגנונות לא מסתגלים נלמדים. וסכמות חשיבה שגוייות. | טיפול בתרופות להפחתת חרדות ודיכאון וכן בתרופות פסיכוטיות | טיפול לחיזוק האגו החלש. להפרעת אישיות גבולית התמקדות במנגנון ההגנה של פיצול- בו משתמשים לרוב החולים... | שינוי בסכמות היסוד הלקויות התפקוד. נעשה ע”י ניטור מחשבות אוטמטיות, הפיכת לוגיקה שגויה והטלת מטלות התנהגות האמורות לסייע בערעור ההנחות והאמונות הדיספונקציונאליות של המטופל. | לרוב הטיפולים קשים ואין אחוזי הצלחה גבוהים. |
| ADD/ ADHD | ליקוי בקשב: מוסחות דעת,כל רעש מפריע, יוצא מהר מריכוז, קשיי
התארגנות פעילות יתר: מתבטאת באי שקט פסיכו מוטורי,תזוזה בלתי פוסקת
אימפולסיביות: פעולה לפני מחשבה, קושי לשלוט בדחפים,קושי
באיפוק,חוסר סבלנות |
ליקוי באונה המצחית שגורם לחוסר תפקוד של נוירוטרנסמיטר שנקרא דופאמין. ידוע בבירור שיש מרכיב משפחתי תורשתי | חוסר רצף רגשי בין האם והילד. | רטלין/ קונצרטה /סלורליס- יותר דופמין במוח | בטיפול העבודה תהיה על ההכחשה ועל הכעס שגוזל גם הוא אנרגיה. השאיפה שלנו תהיה להגיע למצב של קבלה שקודם לו לעיתים שלב של דיכאון. זיהוי כוחות, יכולות ולטפח אותן כדי לחזק את הדימוי העצמי. | קואצ'ינג- לימוד התמודדות עם הקשיים מלמד את המטופל לעשות בצורה מודעת מה שאנשים אחרים עושים בצורה אוטומטית | יכול להיות הפרעת קשב בלי היפראקטיביות או עם היפראקטיביות אחוז מסויים “נפטרים” מהבעיה. אצל ילדים ההפרעה באה לידי ביטוי יותר בהיפראקטיביות, אצל מבוגרים יותר נראה קושי בהתארגנות,סדר,קשב. ללוקה בהפרעה יהיה קושי בסינון ודירוג של אירועים,יהיה קושי של הבחנה בין עיקר ותפל. הרבה פעמים מתלווה להפרעת הקשב דימוי גוף משובש, סף תחושתי שונה ובעיה ברצף (יש לפרק את המשימות למשימות קטנות). וכן קיים קושי בתפקודים קזקיוטיביים: היכולת של האדם להוציא לפועל ולווסת התנהגות מכוונת מטרה. הסתבכויות מיניות שנובעות ממרכיב האימפולסיביות, מהעובדה שמנגנוני השמירה העצמית פחות מפותחים וגם כיוון שהדימוי העצמי |
שימו לב שהפרעות פסיכוטיות והפרעת אישיות אנטי חברתית לא מופיעות ולא מקוטלגות לשום טבלה!!!!
| קטגוריה | שם ההפרעה | משך הופעת תסמינים / ההפרעה | קריטריונים (DSM) | גורמים / הערות |
| הפרעות דחק | הפרעת הסתגלות | תוך 3 חודשים מהופעת גורם הדחק ועד 6 חודשים מהיעלמותו | חמישה קריטריונים יחד:
|
גורמי דחק רווחים (מעברי חיים, אבטלה/ פיטורין, פרידה) |
| דחק חמור | תוך 4 שבועות מהאירוע. נמשך בין יומיים ל-4 שבועות. | דומה לPTSD, אין הגדרה לנו מדויקת | לאחר אירוע טראומטי (שיש בו סכנה לחיים או לפציעה חמורה) | |
| הפרעות דחק / חרדה | תעוקה פוסט טראומטית (PTSD) | על התסמינים להימשך מעל חודש. אם הם נמשכים עד 3 חודשים – התעוקה חריפה, מעל 3 חודשים היא כרונית. | שלושה תסמינים יחד:
|
לאחר אירוע טראומטי |
| הפרעות חרדה | חרדה כללית | לפחות 6 חודשים, בהם רוב הימים מלווים בדאגה | האדם מרגיש שהיא בלתי ניתנת לשליטה. 3 סימנים לפחות:
|
מקור החרדה אינו ידוע ואינו רציונלי |
| הפרעות מצב רוח (מצ”ר) | דיסתמיה | לפחות שנתיים של מצ”ר מדוכא אך מתון במשך רוב היום. יש גם מצ”ר נורמלי לעיתים. | לפחות 2 תסמינים מתונים:
|
|
| הפרעת הסתגלות עם מצ”ר מדוכא | 3 חודשים לאחר הופעת גורם דחק ועד 6 חודשים מסיומו | כמו בדיסתמיה | גורם דחק דומה לדיסתמיה רק קצר יותר ועם גורם דחק דומה להפרעת הסתגלות רק עם מצ”ר מדוכא | |
| דיכאון מז'ורי | אירוע אחד או יותר ללא מאניה/ היפו מאניה, נמשך שבועיים לפחות באופן קבוע, ללא תנודות במצ”ר | 5 תסמינים לפחות (אחד מהם לפחות מס' 1 או 2):
|
||
| מרה שחורה (מלנכוליה) | 3 תסמינים לפחות (אחד מהם לפחות מס' 1 או 2):
|
נגרם מהרגשה מבפנים | ||
| הפרעה רגשית עונתית | לפחות 2 אירועי דיכאון בשנתיים באותה תקופה בשנה והיעלמותם בתקופות זהות | |||
| הפרעת מאניה | לפחות שבוע של מצ”ר מרומם, אופוריה, התרגשות מופרזת | הפרעה משמעותית בתפקוד החברתי, תעסוקתי או בינאישי 3 תסמינים לפחות:
|
היפו מאניה – מתונה יותר | |
| ציקלותמיה | לפחות שנתיים בהם יש התנסות בדיסתמיה והיפו מאניה | התפקוד אינו מוגבל, תסמינים כמו בהיפו מאניה אבל מתונים יותר | נעה בין דיסתמיה להיפו מאניה, “מיני” דו קוטבית, ללא מאפיינים פסיכוטיים | |
| הפרעת דו קוטבית | לפחות שבוע | לפחות אירוע מאני אחד לפחות 3 תסמינים:
|
נעה בין דיכאון קשה למאניה | |
| הפרעת דו קוטבית II | לפחות שבוע | לפחות אירוע היפו מאני אחד לפחות 3 תסמינים:
|
נעה בין דיכאון להיפו מאניה | |
| הפרעות אישיות | פרנואידית | חשדנות וחוסר אמון רואה עצמו חף מאשמה עומד על המשמר מפני מה שנתפס בעיניו כהתקפות מצד אחרים | ||
| סכיזואידית | יחסים חברתיים פגומים אי יכולת ואי רצון ליצור קשר עם אחרים | |||
| סכיזוטיפלית | דפוסי חשיבה מוזרים מוזרויות בתפיסה ובדיבור המפריעות לתקשורת ולפעילות גומלין חברתית | |||
| היסטריונית | דרמטי דאגת יתר להופעה חיצונית נטייה לרגזנות / התפרצויות זעם כאשר לא משיג את תשומת הלב | |||
| נרקיסיסטית | גרנדיוזיות התעסקות יתר בקבלת תשומת לב התבלטות היעדר אמפתיה | יש דמיון להסטריוני. שניהם מחפשים תשומת לב. הנרקיסיסטי מחפש הערצה. ההסטריוני מציג הזדקקות בגלוי, הוא רגשני ודרמטי יותר. הנרקיסיסטי יותר נצלן ויותר אדיש. | ||
| אנטי חברתית | חוסר התפתחות מוסרית / אתית אי יכולת לאמץ מודלים מוסכמים של התנהגות אי יושר הונאה וניצול חסר בושה של אחרים היסטוריה של בעיות התנהגות בילדות | דומה לנרקיסיסט בכך ששניהם נצלנים. הנרקיסיסט במטרה להראות שליטה, יוקרה ועליונות. האנטי חברתי למטרות רווח אישיות וחומריות. | ||
| גבולית | אימפולסיבית כעס שלא במקומו תנודות קיצוניות במצ”ר תחושות מתמידות של שעמום נטייה לפגיעה פיזית בעצמם | גם הוא נצלן, כתגובה זועמת ואימפולסיבית לאכזבה. האנטי חברתי עושה זאת באופן מחושב ונטול אשמה, כדי להשיג רווח אישי. הגבולית דומה להסטריוני בהתרכזות במין, אצל ההסטריוני זה יותר מרכזי. דומה לסכיזוטיפלי בחוסר רגישות, אבל אינו מוזר ומתבודד כמוהו. | ||
| נמנעת | רגישות יתר לדחייה / נחיתות חברתית ביישנות חוסר ביטחון בליזום קשרים חברתיים ובהתנהלותם | כמו הסכיזואידית, מתבודדים, אבל הנמנעת לא נהנית מהבדידות והריחוק. היא גם יותר רגישה לביקורת. כמו התלותית – קושי במערכות יחסים. הנמנעת מתקשה לפתח יחסים כדי להימנע מהשפלה ודחייה. התלותית מתקשה בפרידות ורוצה שיטפלו בה. | ||
| תלותית | קושי בפרידה ביחסים קושי להיות לבד שעבוד צרכים לאחרים כדי שימשיכו להיות איתם בקשר חוסר החלטיות | כמו הגבולית, קיים פחד מנטישה. הגבולית מגיבה בתחושות של ריקנות או זעם. התלותית מגיבה בהכנעה, רצון לפייס. כמו ההסטריונית – צורך עז בעידוד ובאישור. ההסטריונית עושה זאת באופן צעקני ותובע תשומת לב. התלותית עושה זאת באופן כנוע ובביטול עצמי. התלותית שואפת ליחסים למרות הפחד מדחייה, נמנעת נמנעת מיחסים כדי לא לחוות דחייה. | ||
| טורדנית כפייתית (OCD) | עיסוק מוגזם בסדר, בכללים ובפרטים סתמיים שאיפה לשלמות היעדר אקספרסיביות וחום קושי להירגע וליהנות | כמו הנרקיסיסט יש חתירה לשלמות. הנרקיסיסט סבור כי הוא מושלם, הOCD ביקורתי כלפי עצמו. כמו הנרקיסיסט והאנטי חברתי, לא מביע נדיבות כלפי אחרים. אבל הם כן נדיבים כלפי עצמם והOCD לא. רשמי ומנותק חברתית בדומה לסכיזואיד. הOCD מתקשה ביחסים אבל הסכיזואיד חסר יכולת לקיים יחסים קרובים כלל. | ||
| סבילה תוקפנית (פאסיבית אגרסיבית) | עמדות שליליות והתנגדות סבילה לביצועים נאותים, הבאה לידי ביטוי באופן עקיף (תלונות, וכחנות, מרירות) ביטויי קנאה ורתיעה ממי שהמזל מאיר להם פנים | |||
| דיכאונית | חשיבה דיכאונית מתמדת אומללות או דכדוך קבועים תחושות חוסר כשירות, אשמה וביקורת עצמית | |||
| הפרעות סכיזופרניה והרהורי שווא | סכיזופרניה | משך הליקוי לפחות 6 חודשים, חודש מתוכם עם התסמינים * | ליקוי תפקודי בתחומים קוגניטיביים ורגשיים לפחות 2 תסמינים:
|
Association
Affect Autism Ambivalence Avolition Attention |
| סכיזופרניה לא מאובחנת | כמו התסמינים של סכיזופרניה, אך ללא פרנויה, קטטוניה או חוסר ארגון. לא שייכת לאף תת קבוצה אחרת. | |||
| סכיזופרניה קטטונית |
|
|||
| סכיזופרניה פרנואידית | פורצת בגילאים מבוגרים יותר. כוללת דלוזיות של רדיפה, קנאה או גדלות. לפעמים מלווה בהזיות שמיעתיות. התנהגות חשדניות ועוינת כלפי הסביבה. | |||
| סכיזופרניה רזידואלית | זהו הסוג הכרוני של המחלה. החולה סבל בעבר לפחות פעם אחת מפסיכוזה חריפה. מאופיינת לרוב בתסמינים שליליים. ללא דלוזיות, הזיות או קטטוניות. | |||
| סכיזופרניה לא מאורגנת | דיבור והתנהגות לא מאורגנים רגש שטוח או לא תואם קשיים גדולים בהתארגנות בסיסית הופעה חיצונית מופרעת התנהגות לא ברורה חוסר יציבות רגשית (מעברים חדים וקיצוניים ברגש) | |||
הפרעות בילדות ובגיל ההתבגרות |
PDD – אוטיזם |
לפחות 6 תסמינים:
|
||
| PDD - אספרגר | לפחות 6 תסמינים:
|
|||
| הפרעות אכילה - אנורקסיה | סירוב להחזיק במשקל מינימלי תקין גם כאשר המשקל נמוך – קיימת פוביה מהשמנה (אין קשר בין המשקל האובייקטיבי להרגשה הסובייקטיבית) עיוות תפיסה בדימוי העצמי ובדימוי הגוף - הכחשת הרזון, פיתוח טכניקות למדידת משקל הפסקת מחזור – של 3 מחזורים לפחות | |||
הפרעות אכילה - בולמיה |
התקפי הזלילה מתרחשים לפחות פעמיים בשבוע במשך 3 חודשים לפחות |
|
||
| לקויות למידה – הפרעת קשב וריכוז ADD | לפחות 6 חודשים | לפחות 6 תסמינים שפוגעים בתפקוד ולא אופייניים לגיל:
|
||
| לקויות למידה – הפרעת פעילות יתר | לפחות 6 חודשים | לפחות 6 תסמינים שפוגעים בתפקוד ולא אופייניים לגיל:
|
||
| לקויות למידה – הפרעת קשב וריכוז עם פעילות יתר ADHD | שילוב של שני הטיפוסים הנ”ל |
View My Stats