תרגום מאמר: "שימוש לרעה והתמכרות לסמים"

ד"ר שמעון מרקוביץ

מתרגמת: מעיין בן סימון

נושא: אלכוהול

האלכוהול הוא סם החלש ביותר, שצריכתו נמדדת בגרמים לקילוגרם משקל הגוף, להבדיל מסמים אחרים (חזקים) שנמדדים במיליגרמים לקילוגרם משקל הגוף. עם זאת, הוא גורם לבעיות ונזקים גופניים חמורים. הסיבה לכך נעוצה דווקא בעוצמתו החלשה של האלכוהול. נחוצות כמויות גדולות של אלכוהול כדי לקבל את ההשפעה הפסיכו אקטיבית הרצויה. התוצר של פירוק האלכוהול, אצטאלדהיד, הוא רעל חזק המערער את האיזון של כל מערכות הגוף. ריכוזו הגבוה בדם מסייע לו לחדור בקלות דרך קרום התאים ובכך להרוס אותם.

האלכוהול ניתן לספיגה במספר דרכים, אך מערכת העיכול היא דרך הספיגה העיקרית של האלכוהול. הספיגה שלו בקיבה איטית יותר מספיגתו במעי הדק.

זמן פינויו של האלכוהול מהקיבה מושפע לא רק מנוזלים אלא גם מחלבונים ושומנים מאיטים את הספיגה ואת הפינוי של האלכוהול בקיבה.

ריכוז האלכוהול נמצא בשיווי משקל בין מערכת העיכול לדם. לכן ספיגת האלכוהול תיפסק ברגע שריכוז הדם ישתווה לריכוז במעי, והמעי הדק ישמש כלי קיבול לאלכוהול עד גמר ספיגתו ופירוקו בכבד.

ממצאים קליניים מוכיחים שהאלכוהול משפיע על המוח. יש לו השפעה ספציפית על מערכת העצבים ובמיוחד על מרכזים עצביים מסוימים, הנפגעים באופן סלקטיבי מנוכחות ריכוז גבוה של אלכוהול במוח. האתרים הפגיעים ביותר במערכות אלה הקולטנים ושדרי העצב. מערכות אלה מגיבות לפעולה המעכבת של האלכוהול, ועוברות שינויי הסתגלות במסגרת תהליך הסבילות במטרה לשמור על תפקוד נוירולוגי מיטבי.

האלכוהול עלול לגרום להרעלה. חודר לקרומי התאים, גורם נזק ההידרופובי ומביא להפרדת שתי שכבות הכרום ולהריסת התא. כמו כן משנה את הפעילות העצבית (חשמלית וכימית) בתאים שאינו הורס. מערכות מסוימות במוח רגישות לאלכוהול יותר מאחרות.

תסמונת הרעלת האלכוהול היא תוצאה של השפעת האלכוהול על מספר מערכות של העברה עצבית ובעיקר ה-GABA. (נמצא  פירוט במאמר "חידושים מחקריים בטיפול התמכרויות).

תסמונת הרעלה:

שתיית כמות גדולה של אלכוהול, בזמן קצר יחסית עלולה לגרום תופעות הבאות המוצגות מהקלה לחמורה בהתאם לכמות השתייה: אופוריה, איבוד עכבות, דברנות, ביטחון עצמי נופרז, התנהגות לא מרוסנת ואף אלימה, דיבור עילג, הפרעות בקואורדינציה ועד ל- תרדמת וסכנת מוות בדום נשימתי.

תסמונת גמילה:

היא למעשה מצב תגובתי של הגוף להעדר ההשפעה המדכאת של האלכוהול, המבטא בפעילות יתר (היפראקטיביות) של מערכת העצבים, בעיקר זו המהווה היפוך למצב של הרעלת אלכוהול.

התסמונת מגיעה לשיאה ביום השני או השלישי של הימנעות מאלכוהול ומגיעה לקצה תוך שבוע ימים לערך. השלב החריף עלול להמשך לתקופה של כשלושה חודשים עד שישה מיום הגמילה.

סימפטומים העיקריים כגון: חרדה,דיכאון, הפרעות שינה, והפרעות זיכרון, אי שקט, כמיהה לאלכוהול, סף גירוי נמוך, התפרצויות זעם ואלימות, יתר לחץ דם.

דליריום טרמנס:

מצב פסיכוטי אורגני חריף, המאפיין בבלבול, בהזיות קשות (ראייה,שמיעה,תחושה, וריח) וברעד חזק מאוד. ללא טיפול תרופתי נאות מתים.

במצב של שתייה מרובה או במהלך גמילה מאלכוהול, עלול להופיע סוג של פסיכוזה פרנואידית המאפיינת בעיקר מחשבות שווא ובהזיות שמיעה או רדיפה, ואף הזיות תחושה וריח. המטופל עלול להיות מאוד תוקפני ולסכן את עצמו ואת סביבתו.

תסמונת מוחית אורגנית:

כ-10% מהאלכוהוליסטים מפתחים תסמונת זו. קיימים שני סוגים:

1. שיטיון אלכוהולי- המאפיין העיקרי הוא אובדן נרחב של כישורים אינטלקטואליים עם עדות אבחנתית (ב-C.T) לניוון קליפת המוח.

2.תסמונת וורניקה קורסקוף"- שילוב של שתי מחלות אשר יכולות להופיע גם בנפרד. נגרמות עקב שתייה מופרזת של אלכוהול וחסר תזונתי, מצב של בלבול, ליקויים בראייה עקב פזילה וראייה כפולה, ליקויים ביציבה וליקויים בדיבור. מחלת קורסקוף מאופיינת בליקויים קוגניטיביים ובעיקר בהפרעות קשות בזיכרון לטווח הקצר. ב"המצאת זיכרונות". מאפיינים נוספים הם הפרעות בריכוז, בתפיסה במוטיבציה ובריגוש.

תסמונת אלכוהול עוברית:

השפעת האלכוהול על הילוד היא תופעה ידועה משכבר הימים. בין מאפייני התסמונת העוברית מופיעים ליקוי גדילה, אשר משקל ואורך העובר נמצאים מתחת לאחוזון העשירי ביחס לגיל הריון. מבחינים גם בסיבוכים במערכת העצבים המרכזית, הגורמים לליקויים נוירולוגיים, להפרעות בהתנהגות, לאיחור בהתפתחות ואף למוגבלויות שכליות, הכוללות פיגור ומומים במבנה המוח. סימנים אחרים ליקויים מורפולוגיים של הפנים, חלק המרכזי של הפנים מאורך, גולגולת קטנה וכ"ו.