סיכום מאמר-השיוש בסמים ןבאלכוהול גורמם ומניעים.
יש להבחין בין בני-אדם שהשימוש בסמים ובאלכוהול מהווה אצלם דפוס של בילוי, לבין אותם בני-אדם, המשתמשים הכפייתיים. אצלם הולך וגובר השימוש בסם ומשתלט על חייהם ומעצב אורח חיים בו מהווים הסם והאלכוהול את מוקד השליטה בחיי הפרט. ההתנסות: השאלה מדוע מתחילים בני-אדם – גם מבוגרים, אך בעיקר צעירים (שהם רוב המתנסים לראשונה בסמים) – להשתמש בסמים, היא סוגיה מרכזית בחידה של השימוש לרעה באלכוהול ובסמים פסיכואקטיביים. במחקרים בנושא,זיהו 5 קבוצות עיקריות של גורמים המשפיעים על תחילת השימוש בסמים.:
1.גורמים תורשתיים וביולוגים.
2.גורמים הקשורים במישרין להשפעת הסם.
3.גורמים אישיותיים וקוגנטיבים.
4.גורמים בין אישיים וחברתיים.
5.גורמים מצביים.
גורמים תושתיים וביולוגים
הקשרבין תורשה ותלות בחומרים פסיכואקטיביים נחקר בעיקר ביחס להתמכרות לאלכוהול,ואכן נמצא שלילדים שהוריהם הביולוגים היו אלכהוליסטים גדלו סיכוייהם לפתח תלות באלכוהול.ישנם הטוענים כי חלק מהשתיינים הבעיתיים נולדים עם פגם גופני שעלול להיות מועבר באופן גנטי או שהתפתח בהדרגה בשנות החיים הראשונות של האדם.פגם זה גורם לכך שאדם כזה מגיב לאלכוהול החודר לגופו באופן שונה מבני אדם אחרים,ומפתח אלכוהוליזם. מס' הנחות תיאורטיות בדבר הקשר הסיבתי להתמכרות לאלכוהול הוצעו בשנים האחרונות,האחת,שאלכוהוליסטים אינם מסוגלים להבחים בין רמות שונות של ריכוז אלכוהול בדם(תכונה תורשתית),השניה,שלאלכוהוליסטים יורשים מערכת מטבולית שונה-הגורמת להם לפתח תלות רבה יותר לאלכוהול,השלישית,מציגים פעילות מוחית שונה אצל השתיינים.-הסברים אלה עדיים בחזקת הנחות שלא אוששו.
גורמים הקשורים במישירין בפעילות הסם
קיימת הסכמה בן החוקרים שהתלות בסמים נרקוטיים-כגון אופיום ונגזרותיו,מושפעת במידה ניכרת מאיכויותיו של הס,מכמוות הסם שהאדם צרך,ממשך השימוש,ומאישיותו של המשתמש.
היו שהניחו שהתמכרות לאופיאטים היא ביטוי למחלה מטבולית-גופו של המתמכר אינו מייצר די אנדרופינים ולכן המשתמש רגיש במיוחד לכאב,ובכדי להרגיע את הכאב ישנה נכונות להשתמש בכל חומר כימי.
גורמים אישיותיים וקוגנטיבים
"מועדיות להתמכרות"-מתאר אישיות בעלת תכונות מסויימות ההופכות את בעליה למועד להתמכרות אם וכאשר ישתמש בחומרים פסיכואקטיביים.
רבים ממשתמשים לרעה
בסמים תיארו את מצבם הנפשי בשלבי
תחילת השימוש כחוסר-נוחות נפשית
מחמת קשיי התמודדות עםמצבי לחץ בפרט,ועם
בעיות החיים בכלל.זיהו 2 גורמים
אישיים עיקריים המשפיעי על החלטתו
של הפרט להתנסות בסמים.הגורם הראשון-
נמצא כי ישנו קשר מובהק בין השימוש בסמים לבין חרדה ודיכאון-הקשר התחזק ככל שהלך השימוש ונעשה רב יותר.-דפוס של התנהגות סתגלתנית המסייעת לאדם להתגבר על חרדותיו,לשכך את דיכאונותיו ולרומם את מצב רוחו.נמצאו גם דיעות מנוגדות(רק לצורך הנאה וכו') את הממצאים הסותרים ניתן להסביר גם לנוכח שלבי ההתפתחות של התלות הסמים.שלב הראשון-שלב ההנסות בסמים,המתרחש בדר"כ בגיל ההתבגרות- המניעים העיקריים להתנסות בסמים או באלכוהול הם הרצון להינות באופןהמקובל בחברה ולחוות חוויות מסעירות ומרגשות. השימוש בסמים המכוון להפיג חרדה ולהפחי דיכאון ומתח אינו שכיח עדיין.אולם ככל שהולך השימוש בסם וגובר ומתפתחת התלות בסם,כך גוברת החרדה ומתרבים המצבים הדיכאוניים. בשלב זה,הפחתת החרדה,הדיכאון,ומצבי המתח הנגרמים כתוצאנ ישירה ועקיפה של השימוש בסם,והחשש מסבל הגמילה הופכים להיות למניעים מרכזיים בשימוש בסמים.
-בולטת ומרכזית תרומת
החיפוש הריגושים ומשתנים
-ישנה גישה המניחה
כי אנשים ייטו להשתמש בסמים
בהתאם לצורכיהם האישיותיים
גורמים קוגנטיביים
כפי שצויין ,לגורמים הקוגנטיביים כגון-ציפיות מן ההשפעות ההתנהגותיות,הרגשיות ואף האינטלקטואליות של הסם,ולייחוס איכויות יחודיות לסמים שונים יש השפעה ניכרת על תגובת המשתמש בסם. גורמים קוגנטיביים כגון ציפיות ואמונות,ערכים,ועמדות הם בין המניעים להנסות בסמים ובאלכוהול.ככל שמאמץ האדם ובעיקר המתבגר,עמדות וגישות חיוביות כלפי הסם,כלפי השימוש בסם וכלפי המשתמש בסם,ככל שמייחס הוא לסם תכונות והשפעות חיוביות,מועילות ומהנות ומצפה שתוצאות אלו יתממשו,כם ייגברו הסיכויים שאדם זה ייטה להתנסות בסמים.
"תאורית הפעיות
ההגיונית"-רוב ההתנהגויות
-מצאו שהציפיות אכן עשיויות לנבא באופן מובהק את הסיכויים להתפתחותן של דפוסי שתיה בעיתיים או חברתיים אצל מתבגרים.ממצא מוכיח שציפיות בני הנוער היו קשורות לשימוש באלכוהול ע"י ההורים.בני נוער שהוריהם היו שתיינים היו בעלי ציפיות גבוהות יותר מן האלכוהול מאלה שבאו מבתים שלא היתה בהם שתיה רבה של משקאות אלכוהוליים.
גורמים בין אישיים וחברתיים
קבוצות ההתיחסות העיקריות-המשפחה וקבוצת השווים.(מנהגים,אמונות,ודיעות הרווחים בה),והשפעתם של אמצעי התקשורת על ילדים ומתבגרים שאשיותן עדיין אינה מעוצבת דיה.
המשפחה שהיא אחד הגורמים המרכזיים בתהליכי חיברות, משפיעה מצד אחד על רכשית דפוסי ההתנגות של שימוש אלכוהול ובסמים,ומצד שני עלהפנמת ערכים העשויים להשפיע על נכונותם של הנער והנערה להשתמש בסמים.חוקרים מניחים שהשימוש באלכוהול ובסמים נעשה כדי להתמודד עם הקשיים הנובעים ממצב המשפחה.
קבןצת השווים- תוך רצונו להידמות לאחרים בקבוצה שאליה הוא משתייך או שואף להשתייך,חושף המתבגר את עצמו לציפיות,לערכים,לעמדות,ולדפוסי התנהגות של הקבוצה או של מנהיגיה ומחקה אותם.ניתן להניח שההתייחסויות המקובלות בקבוצה לסמים ולאלכוהול תשפיע במידה רבה על נטייתו של המתבגר להשתמש בהם או להימנע מן השימוש בהם.קיים קשר מובהק בין עוצמתה של האמונה הדתית לבין רמת הצריכה של אלכוהול, תרופות, וסמים.(ככל שהאמונה הדתית עמוקה יותר ישנה שכיוחת נמוכה בשימוש)
גורמים מצביים
אי אפשר לבודד את הנטייה להשתמש בסמים ובאלכוהול ואת השימוש בהם בפועל מהמצב שבו מצוי האדם.דפוסי השימוש בסמים ובאלכוהול מושפעים כנראה ע"י גורמים מצביים יותר מאשר גורמים אחרים.
הלחץ, הוא אחד הגורמים החשובים לבעיות בריאות שונות- גופניות ונפשיות כאחת- וכן, גם להתמכרות לאלכוהול ולסמים. אולם המעבר מנכונות וכוונה להשתמש באלכוהול ובסמים לשימוש בפועל- מותנה בזמינותו של הסם.הזמינות מושפעת אם כן מהביטים קוגנטיביים של ידע אודות הסמים ומקורות השגתם, מהבטים כלכליים (מחירי הסם),מהביטים חברתיים,ומהבטים חוקיים.
המשקאות האלכוהולייים יכולים לשמש דוגמא להשלכות של זמינות הסם על השימוש בו לרעה.(מותר חוקית לשימוש.)
הגישה הרב מימדית
מתוך האמור לעיל,ניתן להסיק,שגורמים רבים משפיעים ע עיצובה של התנהגות השימוש בסמים.בעוד שבשנות הארבעים הייתה מקובלת ההנחה שהמתנסים בסמים פסיכואקטיביים עושים זאת כתוצאה מפתולוגיה נפשית, המחקרים החדישים שהוזכרו כאן מפריכים הנחה זו בדר"כ. תהליכים חברתיים ונפשיים שונים מביאים את המתבגר לאותה תחנה בחייו שבה עליו להחליט ולבחור בין התנסות בסמים לבין אי התנסות. השיקולים וההחלטה הן בדר""כ תוצר של תהליך פנימי, אך לעיתים נובעת ההחלטה, אף שהיא אישית במהותה, מגורמים חיצוניים כגון תהליכים ולחצים חברתיים.לעיתים הגורמים החברתיים הם המרכזיים ולעיתים הגורמים התוך אישיים הם הדומיננטיים בהנעת האדם להתנסות בסמים. אולם,גם אם הסיבות המניעות את הפרט לפנות לסמים שונות ורבות, משותפת לכולם מערכת של עמדות ואמונות המתירה להישתמש באלכוהול ובסמים.בדר"כ תהיה זו מערכת של עמדות האוהדות את השימוש בסמים, את הסמים עצמם ואת המשתמשים בהם. מערכת עמדות המדגישה את ההביטים החיוביים שבסמים, הם ברמת השפעתם הכללית והן מבחינת השפעתן על היחיד. מערכת עמדות שתחזק בדר"כ את כוונתו ונכונותו של הפרט להוציא את רצונו מהכוח את הפועל, כלומר להתנסות בסמים באופן מעשי. נוסף לכך חייב החומר הפסיכואקטיבי להיות זמין ובהשיג יד.
התלות בסמים
ניתן לזהות 3 שלבים או תהליכים התפתחותיים מרכזיים המאפיינים את הנתיב שבו עובר המשתמש בסמים מן ההתנסות הראשונה ועד לתלותו בסם ולהתמכרותו. התהליך הראשון הוא החשיפה של הפרט לסם וההיכרות (ההתנסות) עימו. שלב זה מתרחש אצל בני נוער, בדר"כ במצבים שך יחסים חברתיים.השלב השני הוא תהליך של למידה: הפרט לומד ורוכש את דפוס ההתנהגות של השימוש בסם.הלמידה מתרכשת הן משום שיש להתנהגות זו ערך מחזק לגבי הפרט והן משום שפועלים אצל הפרט תהליכים של התניה ויצירת הרגל.השלב השליש כולל את השינויים הגופניים,בעיקר אלה הנגרמים כתוצאה מהשפעת הסם על התהליכים המטבוליים ועל פעילותה של מערכת העצבים המרכזית. בשלב זה מופיעות הסבילות לסוגיה השונים, התלות הפיזית בסם ותסמונת הגמילה.