חזרה למאמרים של קהילה כלכלה ורווחה
חזרה לאתר הראשי

---

קאופמן, ר. (2001). גורמים ותהליכים המשפיעים על פעילות קואליציונית של ארגונים לשינוי חברתי. חברה ורווחה, כ"א, 3, 353-372

---

גורמים ותהליכים המשפיעים על פעילות קואליציונית של ארגונים לשינוי חברתי

רוני קאופמן.

מבוא:

בשנים האחרונות גוברת ההתעניינות בפעילותם של ארגונים וולונטריים, הפועלים כקואליציות לשינוי חברתי, בשל השימוש הגובר שעושים מנהיגי הארגונים במסגרות אלו. הקמת קואליציה והפעלתה למען מאבק ציבורי היא צורך חיוני, במיוחד לארגונים לשינוי חברתי, הנוטים לייצג אוכלוסיות בלתי מאורגנות ועניות במשאבים. הפעילות המשותפת מאפשרת לארגונים איגום משאבים נחוצים לשם השתתפות יעילה והשפעה פוליטית. אחת השאלות המרכזיות, שעמה מתמודדים חוקרים ופעילים של הקואליציות לשינוי חברתי, היא מהם המקורות, שבעזרתם ניתן להתגבר על הקשיים להקים ולהפעיל בהצלחה קואליציות אלו כמערכת ארגונית.

הקושי העיקרי, הגורם להפסקת התהליך לפני השגת המטרות, הוא הצורך המתמיד במשאבים. השוקי בולט במיוחד כאשר ארגונים, שהיו שותפי מרכזיים בקואליציה, הפסיקו את פעולתם במסגרתה. הארגונים הנותרים מתקשים להשיג את המשאבים הנדרשים להשגת מטרות הקואליציה, והיא מתפרקת לפני שהצליחה להשיג את יעדיה.

מטרת המחקר היא הגדלת הידע על פעילותם הקואליציונית של ארגונים וולונטריים לשינוי חברתי, המנהלים מאבק ציבורי משותף.

במחקר נבחנו 3 שאלות מרכזיות:

1. מהן צורות ההשתתפות של ארגונים וכיצד הן מתבטאות?
2. מהם הגורמים והתהליכים המשפיעים על הצטרפות או אי- הצטרפות של ארגונים לקואליציות?
3. מהם הגורמים והתהליכים, המשפיעים על התמדה והשקעת משאבים לאחר ההצטרפות לקואליציה?

המאמר ייתן תשובה בעיקר לשאלה השלישית.

פעילות קואליציונית של ארגונים במאבק ציבורי- פעילות קואליציונית יכולה להיות על בסיס שוטף וקבוע או על בסיס סלקטיבי של השתתפות בפעולות נבחרות בלבד. הארגון יכול להיות שותף פעיל לקבלת ההחלטות ולהיות מן המובילים או לא. הארגון יכול להשתתף בפעולות יזומות או ליזום פעילות עצמאית, בתיאום עם הקואליציה. הארגון בוחר כמה מאבים להשקיע. פעילות הארגון יכולה להמשך לפרקי זמן שונים שבין הקמת הקואליציה ועד להשגת היעדים או פירוקה.

ארגונים יכולים להיבדל זה מזה במשך פעילותם, אופן פעילותם, מידת השקעתם ובחשיבות, שחברי הארגון מייחסים להשתתפות בקואליציה.

פעילות קואליציונית= הפעלת משאבים של ארגון לקידום מטרתה ויעדיה הפוליטיים המוסכמים של הקואליציה.

הגורמים והתהליכים המשפיעים על פעילות קואליציונית- התעורר צורך לפתח מסגרת מושגית, שתשמש בסיס אופרטיבי לבחינת הפעילות הקואליציונית. המסגרת המושגית התפתחה על סמך 2 הנחות:

1. פעילות קואליציונית מושפעת הן מגורמים שבתוך הארגון ובסביבתו הארגונית והן מגורמים שבקואליציה ובסביבת המאבק.
2. הגורמים השונים מושפעים מההתפתחויות ומההתנסויות השונות, המתרחשות במהלך המאבק המשותף.

הגורמים שנבדקו הם- מניעים להצטרפות, תגמולים ועלויות השתתפות, משאבים ארגוניים, תנאים ברמת הקואליציה וברמת הארגון והתנסויות והתפתחויות במהלך הפעילות.

מניעים להצטרפות- נמצאו 2 סוגי שיקולים עיקריים: שיקולים שנובעים מהצורך של מקבלי ההחלטות לפעול לקידום משימת הארגון, מטרותיו וערכיו. השיקול השני כולל שיקולים, שמקורם בצורך של מנהיגי הארגון לפעול לקידום אינטרסים ארגוניים, בין- ארגוניים ואישיים.

תגמולים ועלויות השתתפות- הפעילות הקואליציונית כרוכה, לעיתים קרובות, בעלויות (חומריות ואידיאולוגיות). המשך הפעולה במסגרת המשותפת מותנה בקבלת תגמולי השתתפות מספקים. להתנסות בפועל, הכוללת תגמולי השתתפות ועלויות, יכולה להיות השפעה רבה על רמת ההשקעה. מקור התגמולים והעלויות יכול לנבוע מהקואליציה עצמה (סיוע מהשותפים האחרים עפ”י התמחותם) או מחוץ לקואליציה כחלק מהמאבק (חשיפה תקשורתית). יכולים להיות גם גורמים מממנים לקואליציה. מקורות המשאבים יכולים לתגמל או להטיל סנקציות על ראשי הארגון ונציגיו עקב פעילותם במסגרת המשותפת.

משאבים ארגוניים- ראשי אגון כבולים בפעולותיהם למשאביו של ארגונם, ללא קשר לרצונותיהם. הפעילות הקואליציונית מושפעת לא רק מהרצון להצטרף ולפעול, אלא גם מותנית בכמות המשאבים של הארגון ובסוגם. תנאים שונים יכולים לעודד או לבלום שימוש במשאבים לטובת המאבק המשותף. שלושה סוגי משאבים נחוצים: חומריים, ארגונים ואנושיים.

משאבים חומריים- בעיקר כספיים, מאפשרים חשיפה לתקשורת, ייעוץ מקצועי ומימון פעילויות שונות (הפגנות, פרסומות וכו').

משאבים ארגוניים- לגיטימציה ציבורית, צוות מקצועי ומנהלי משרדים.

משאבים אנושיים- משאבי התמחות ומשאבים כלליים. התמחות= ידע וניסיון בניהול מאבקים ציבוריים ומומחיות בסוגיות שקשורות למאבק. כלליים= פעילים ומתנדבים (לפרסום, מחאה וכו').

תנאים קואליציוניים, המשפיעים על השימוש במשאבי הארגון- התנאים יכולים להיות קשורים למבנה הארגוני של הקואליציה (נציגים שמתקשים להשתלב מכיון שנקלטו מאוחר), או קשורים למשימה הספציפית של הקואליציה (כל ארגון תופס עמדה על פי המשאבים הנדרשים למשימה).

התנסויות והתפתחויות ארגוניות וקואליציוניות- התנסות של פעילי הארגון בפעילות הקואליציונית והתפתחויות בארגון ובסביבתו הארגונית או בקואליציה ובסביבת המאבק יכולים להשפיע על המניעים להמשיך בפעילות, על הקצאת המשאבים ואף על תנאי הפעילות. למנהיגי הארגונים שאלות רבות שיכולות לקבל מענה רק במהלך ההתנסות בשטח. בזמן המאבק יכולים להתרחש שינויים במבנה הקואליציה ובפעולותיה שמשפיעים על מידת השימוש במשאבי הארגון. תקופת המאבק יכולה להמשך חודשים רבים והיא מושפעת מגורמים פנימיים וחיצוניים שמשפיעים על ההרכב, התפקידים והפעילויות.

מרכיבים אלו והגורמים המשפיעים עליהם מהווים בסיס להכרת הפעילות הקואליציונית ולבחינת ממדיה השונים. במחקר שלפנינו ייבדקו מרבית המרכיבים הללו.

שדה המחקר- זהו הסיפור על הקואליציה שנבחנה במאמר ועל שלבי ההתפתחות שלה וכדומה. מי שמעוניין מוזמן לקרוא במאמר....

ממצאים:

ביטויים עיקריים של פעילות קואליציונית בקרב הארגונים- המשאבים העיקריים היו לגיטימציה ומשאבי אנוש. כל הארגונים התירו לפרסום את השתתפותם במאבק הציבורי. ההשקעה העיקרית מצד הארגונים הייתה השקעת זמנו של הנציג מצידם. ארגונים מסוימים שלהם מתנדבים מחויבים נרתמו לפעולות הפגנה ומחאה.

הארגונים נבדלו זה מזה במשך פעילותם- וארגונים שהצטרפו בשלב ההרחבה (ולא ההקמה) לא התמידו בפעילותם והפסיקו לפעול חודש או חודשיים לאחר הצטרפותם, עוד לפני הפירוק.

נמצאו הבדלים בולטים בין הארגונים ברמת ההשקעה שנמדדה ע”י השתתפות בפעילות המשותפת.

אינדיקאטור נוסף היה איכות ההשקעה, שנמדדה מלבד בכמות השתתפות גם בתכנון, ההכנות והיגיע שבין הפגישות המשותפות.

השפעתם של מניעי ההצטרפות, התגמולים ועלויות ההשתתפות על ההתמדה בפעילות- הגורמים שנבחנו לגבי השפעתם על מידת ההתמדה היו: מניעי הצטרפות, עלויות ההשתתפות, תגמולי ההשתתפות שנתקבלו בפועל, מידת מימוש הציפיות לתגמולים ביחס לתגמולים שהתקבלו, שינויים שחלו במהלך ההתנסות הקואליציונית במאזן העלויות ביחס לתגמולים.

ניתוח הגורמים חשף 5 נקודות מרכזיות:

1. מניעי ההצטרפות לא היו הגורם המרכזי להבדלים שנמצאו במידת ההתמדה.
2. עלויות השתתפות שונות שימשו תמריץ שלילי להמשך הפעילות (כספי ולא כספי כאחד). עלויות ההשתתפות כתוצאה מהצורך להשקיע משאבים חומריים וארגוניים לא קיבלו משקל מרכזי ולא גררו אחריהן פרישה מהקואליציה.
3. נמצאו 3 תהליכים שעודדו המשך פעילות: א- תפיסות הפעילות כשליחות חברתית ותחושת סולידריות עם השותפים למאבק. ב- הפחתה בעלויות השונות, שנבעה משינויים בדרכי הפעולה של הקואליציה. ג- קבלת תגמולי השתתפות משמעותיים, שנבעו, במקרים רבים, מהחשיפה התקשורתית והציבורית הרבה, וממשוב חיובי שהתקבל ממקורות משאבים של הארגון.

תהליכים שלא עודדו המשך פעילות:

1. התפתחויות בקואליציה, שיצרו עלויות השתתפות בלתי נסבלות.
2. חלוקת תגמולים בלתי הוגנת ואי קבלת תגמולי השתתפות.
3. חוסר תמיכה מצד חברי הארגון לפעילות במסגרת המשותפת.

השפעת המשאבים והתנאים להפעלתם על מידת ההשקעה- הממצאים מעלים שההשקעה הושפעה משילוב של כמה גורמים: א- תכונות המשאבים ומידת התאמתם לצורכי הפעילות במאבק הציבורי. ב- תנאים, התפתחויות ותהליכים בארגון ובקואליציה שאפשרו ועודדו שימוש במשאבים או הגבילו ובלמו אותו.

הממצאים מורים שהשקעה רה של נציג הארגון הושפעה משלושה גורמים: א- היות נציג הארגון “עשיר במשאבים” הנחוצים לניהול המאבק. ב- האפשרות שהייתה לנציג להשקיע מזמנו בפעילות. ג- אפשרות לממש ולבטא בקואליציה את יכולתו ואת כישוריו של נציג הארגון ולקבל עבורו תפקידים ייצוגיים.

אי- מיצוי פוטנציאל המשאבים האישי והארגוני, במיוחד בתחום משאבי אנוש, נמצא מושפע מקשיים מבניים לגייס ולהפעיל פעילים וחברים בארגון ומסיטואציה ארגונית שהובילה למתן עדיפות נמוכה למאבק המשותף.

בחלק זה של המאמר מופיעים תיאורי מקרים שמומלץ לקרוא!

דיון:

מטרת המחקר הייתה להבין, מהם הגורמים המקשים על הפעלת הקואליציה, תוך התייחסות בקושי לגייס לאורך זמן משאבים נחוצים מהארגונים המשתתפים.

ממצאי המחקר הראו שלא קיים קשר בין הכמות הכללית של המשאבים שיש לארגון לבין מידת הפעלתם לטובת הקואליציה. אולם, נמצא קשר בין מידת ההתמדה למידת ההשקעה, במיוחד לגבי המשאב העיקרי שהושקע ע”י הארגונים בקואליציה שנחקרה, זמנם וכישוריהם של נציגי הארגונים במסגרת המשותפת.

שלושה גורמים עיקריים נמצאו מעודדים השקעה והתמדה:

1. התנסות קואליציונית חיובית.
2. קיומם של משאבים נחוצים לקואליציה שעמדו לרשות הארגון.
3. קיומם, לאורך זמן, תנאים בארגון ובקואליציה שאפשרו להפעיל את משאבי הארגון לטובת המאבק המשותף.

חלוקת תגמולי השתתפות בצורה לא הוגנת הובילה להפסקת הפעילות או לצמצום היקפה בארגונים אחדים. התגמולים הלא שווים נתרמו בגלל המבנה הלא- פורמאלי של הקואליציה.

חלוקת התפקידים המרכזיים בין הארגונים המקימים, הקשתה על השתלבותם של ראשי ארגונים, שהצטרפו לקואליציה מאוחר יותר.

ייתכן, שפרישתם של מקצת ארגוני הקואליציה הגרעינית, ואי שילובם של ארגונים נוספים בהנהגה, מנעו מאבקי כח ויצרו יציבות שאפשרה פעילות לאורך זמן, עם מספיק משאבים שהיו נחוצים לסיים בהצלחה את המטרה שהקואליציה הציבה לעצמה.

קיומם של משאבים נחוצים להשתתפות במאבקים ציבוריים, אפשרות וגמישות בהפעלתם ומתן עדיפות להשתתפות במאבק המשותף- כל אלה עודדו השקעה בקואליציה. תנאים אלו, כמכלול, התקיימו במידה רבה שתוצאה מסיטואציה ארגונית- מקרית (שינוי ארגוני, או משבר בארגון). כדי להשתחרר מהמקריות יש צורך לפתח בארגונים וולונטריים “מוכנות קואליציונית”- לבנות תשתית ארגונית מתאימה שתכלול את המשאבים הנחוצים לפעילות בקואליציות- ידע, נהלים ודרכים להפעלתם. פיתוח תשתית שכזו מחייב התנסות ואימון בקואליציות לשינוי חברתי, ולכן חשוב, שהפעילות בקואליציות תהפוך לחלק אינטגראלי מהפעילות השוטפת של כל ארגון וולונטרי.

לסיכום, הפעילות בקואליציה היא אסטרטגיית פעולה מתאימה ויעילה לארגונים לשנוי חברתי, ובעיקר לארגונים דלי משאבים. כדי להתגבר על העלויות והקשיים הכרוכים בהשתתפות וליהנות מיתרונותיה רצוי לבסס את הפעלתה והקמתה על העקרונות האלה:

• יצירת אפשרויות מגוונות לקבלת תגמולים במסגרת הקואליציה.
• יצירת תנאים ומנגנונים להפחתת עלויות השתתפות.
• עידוד ארגונים וולונטריים לפתח מכנות קואליציונית