עבודה קהילתית 2009-10

חזרה לאתר
תודה לגל עשת

26.10.09

עבודה קהילתית

בסוף הקורס מבחן 35 שאלות. אמריקאי.

בשיעור האחרון של הסמסטר יש להגיש תרגיל בזוגות.

עבודה בזוגות:


שאלות בכיתה:

מה החזון שלנו כעובדים סוציאליים.

אוכלוסיית היעד – משפחות , ילדים ונוער.

המטרה- לשפר את רווחת החיים של הפונים ולתת להם כלים להתמודד עם הקשיים שלהם. לעזור להם לגלות את הכוחות שלהם.

טכניקה- פרטנית וקבוצתית.

מסגרת פעולה כל המסגרות.

על פי תני כץ חזון זוהי תמונה ויזואלית של מציאות אידיאלית, זוהי שאיפה לא ממומשת. אם זוהי שאיפה אז היא חייבת להיות לא ממומשת כי אם מימשתי אותה אז היא כבר לא חזון ואני כבר צריכה אחת חדשה.

מהן מטרותיו של החזון- לפי התיאוריות חזון הוא כוכב הצפון. הוא נותן לי כיוון או דרך. אם זהו חזון של אירגון או קבוצה מסויימת אז הוא הופך להיות משותף. הוא הופך להיות כוכב צפון של כולם. חזון מאפשר לי לבדוק אם אני בדרך הנכונה. החזון גם מאפשר לי לזהות איפה אני חורגת וגם איפה האנשים שלידי חורגים ולהחזיר אותם לתלם.

לפי תני כץ החזון מהווה תעודת זהות של הארגון.

דבר אחרון שנוגע לחזון זה הערכה - כשאני מגיעה בסופו של דבר ליעד שלי אני משווה את זה לחזון ואז אני יכולה לומר אם השגתי את חזוני או לא.

וייס וגל- סילבוס :

הם שאלו את הסטודנטים עם אילו אוכלוסיות הם רוצים לעבוד, באיזה שירות הם רוצים לעבוד, באיזה סקטור הם רוצים לעבוד ובאילו אסטרטגיות פעולה הם רוצים לעבוד.

תוצאות המחקר: הסטודנטים העדיפו לעסוק בפרקטיקה עם יחידים , פרטית. להתרחק מאוכלוסיות מצוקה ולשכות הרווחה. הייתה העדפה לילדים ונוער בפרקטיקה פרטית באסטרטגיה פרטנית או קבוצתית. הייתה גם העדפה לתחנת יעוץ לנישואים.

בסוף המאמר וייס וגל יוצאים באני מאשים- יש הזנחה של הרפורמות החברתיות. זאת אומרת של שינויים חברתיים כוללניים יותר. ראיה מרחבית. יש הזנחה של החתירה לצדק חברתי. מדברים על שינוי מקומי ולא על צדק חברתי. הם האשימו שיש העדפה של מעורבות בסקטור פרטי עסקי על הממשלתי מה שאומר שאנחנו מזניחים את האוכלוסיות המובסות. הם דיברו על פערים בין החזון לבין המציאות. כאשר החזון הוא יצירת שינוי והמציאות היא שמירה על הסדר הקיים למניעת זעזועים.

חזון של עבודה סוציאלית מורכב מ:

  1. מטרה- שקצה אחד שלה הוא שינוי חברתי ואילו השני הוא טיפול אישי לשיפור ההסתגלות.
  2. טכניקה- בקצה אחד פעולה חברתית ובשני קלינית.
  3. אוכלוסיות יעד – אוכלוסיות במצוקה בקצה אחד ובשני כלל האוכלוסיה.
  4. מסגרת פעולה-בקצה האחד ציבורית ובשני פרטית.

וייס וגל מדברים על כך שמבחינת החזון שלנו צריך להיות איזון בין שני הקצוות של כל אחד מהקריטריונים הנ"ל. זאת אומרת שצריך להיות אותה כמות של אנשים שרוצים צדק חברתי אל מול טיפול אישי וכו'. הם אומרים שהאיזון הזה הוא לא קיים. ואם הוא לא קיים אז אנחנו פסיכולוגיה. הם מדברים על זה שאנחנו צריכים לעזור גם בפן הקהילתי וגם בפן הפרטני.

הסיבות להפרת האיזון:

  1. ההעדפות המקצועיות מקבילות למגמות חברתיות וכלכליות במדינה. אימוץ גישות אינדיבידואליות, צמצום מעורבות ממשלתית- גורמים בקשורים למערכת.
  2. גורמים הקשורים בלקוחות-תפיסה שגויה הקיימת של העדר יכולת שינוי בקרב אוכלוסיות מובסות.
  3. גורמים הקשורים למקצוע- סטטוס נמוך למקצוע.( פניה למקצוע הזה כברירת מחדל). DAYAL 1986 , אמר שיש לנו פסיביות בע"ס כיוון שאנחנו מפחדים ממונחים קיצוניים כמו קיפוח ועוולה.

2.11.09

גישה קהילתית

בבסיס הגישה הקהילתית והקורס זה גישת המערכות. אחד השכלולים של גישת המערכות בע"ס נקרא " 4 מערכות בע"ס". החלוקה בין המערכות היא לפי היחס שלנו אליהם:

  1. מערכת הלקוח – הלקוח, המטופל , המשפחה , הנער- הלקוח. בקהילתית הלקוח הוא קהילה מסויימת שמורכבת מתתי מערכות. אינטייק קהילתי – איפיון צרכים.

מערכת הלקוח מוגדרת כצרכני השירות, אותם לקוחות בפועל הנהנים מהשירות פרט , משפחה , קבוצה, קהילה המקבלים שירות או עזרה. מדובר במערכת המבקשת את עזרתו של סוכן השינוי על פי הסכם או חוזה. אנחנו מחפשים פניה אקטיבית לעזרה , אבל יש לכך סייגים למשל במקרה של ילדים או חסרי ישע.

  1. מערכת סוכן השינוי- מערכת סוכן השינוי- בתוכה הסוכן עצמו, על פי רוב עו"ס. בארגון שבו הוא מועסק הוא מערכת סוכן השינוי. מערכת סוכן השינוי היא מערכת המתפקדת במטרה מרכזית ליצור שינוי מתוכנן המטרה היא לשנות ולא לשמור על סטטוס קוו (בד"כ). בתהליך השינוי ישנו בד"כ סוכן שינוי מרכזי בעל אחריות מרכזית. תפקידו ליצור שינוי מתוכנן והוא מועסק לשם כך. סוכן שינוי הוא לא זה שעוזר סתם ללא תוכנית או אג'נדה אלא זה המתכנן ועושה כך עם סיבות תפקידו ומטרתו.
  2. מערכת היעד- האנשים או הגורמים שסוכן השינוי צריך לשנות כדי להשיג את המטרה או המטרות מול היעד יכולה להיות זו של הלקוח או הלקוח עצמו. כל מערכת לקוח יכולה להיות , כאמור, הלקוח. מערכת היעד היא המערכת שעוברת שינוי , רק לבקש שיתוף פעולה זו מערכת רביעית.
  3. מערכת הפעולה- המערכת אליה חוברים , או שותפים לה בשביל ליצור בשביל ליצור את השינוי המתוכנן – לא באים לשנותה. האנשים או הגורמים שעימם פועל סוכן השינוי במטרה ליצור את השינוי לפעמים גם הלקוחות. זה כוח עזר לשינוי שאנחנו רוצים.

בפועל ההפרדה הזו היא קצת מלאכותית, בפועל יש הרבה יותר עירוב בין המערכות. ההפרדה הכי ברורה שיש היא מערכת סוכן השינוי והשאר. גישת המערכות טוענת שהזליגה בין המערכות היא חשובה ורלוונטית לטיפול ובכלל.

גישת המערכות-

בן ציון כהן ( מאמר), חוקר בשם סאלבי שרוצה להשריש עמוק יותר את גישת הכוחות. מטרת הגישה היא להחליף את ההתמקדות בחולי ובפתולוגיה בכוחות וחוזקות בעיקר של המטופל.

9.11.09

עבודה קהילתית

גישת הכוחות

כשאני מדברת על גישת הכוחות, כשאני ניגשת לפונה בגישת הכוחות אני חושבת מה מחזק אותי, מה יוצר אצלי קשר טוב. אני מנסה לקחת את הכוחות הללו ולהחיל אותם על הקשר החדש הנרקם עם המטופל.

סאלווי ב1977 הציע לחפש את הכוחות של המטופל בחמישה תחומים עיקריים: ( זה יותר כלי איבחוני באינטייק מאשר כלי טיפולי- על מנת שכבר באינטייק תוך כדי זיהוי הבעיה נזהה גם את הכוחות)

  1. הישרדות- הישרדות אומרת אני לא בורחת מהקשיים והחוויות הקשות שהיו לך. הן איתנו כל הזמן אבל אני מסתכלת כיצד התמודדת עם הקשיים שחווית. מה למדת על עצמך ועל עולמך מהתמודדויות האלה.

אילו כוחות גילת בך? איזה ידע ? אילו כישורים? הלקוח יכול ומר לי גם לא גיליתי כלום. התמודדתי חרא וכו' ואז ההתמודדות היא לשאול שאלות פתוחות ואז בסיפור חייו אנחנו יכולים לתת שיקוף לידע ולמיומנויות שהוא רכש.

  1. תמיכה- מוביל את הלקוח מהמערכת האישית שלו למעגל הבא שהוא האנשים שקרובים אליו כמו המשפחה שלו וכדומה ואנחנו מכריחים אותו לומר מי האנשים שהיו שם בשבילו תמכו בו , איזו עצה טובה נתנו לו וכו' לפעמים אין שם, אז מחפשים מתי כן היה ומה היה שם שכן אפשר קשר והיום כבר אין שם. לפעמים אין חבר אחד אבל יש לו קבוצה- הוא הולך כל שישי לשחק במתנ"ס שש בש. אחרי שהלקוח אומר מי הם אנחנו מתמקדים באיל הוא הגיע אליהם ומה בנה את הקשר הזה.
  2. חוויות – מה הייתה התקופה הטובה של חייך? מה מיוחד בתקופה הזו? מה היית רוצה להחיות מחדש מהתקופה הזו? איזה ידע שלך ומיומנויות וכישורים באו לידי ביטוי בתקופה הזו? מה היה שם שבגללך זה היה טוב? מה אתה עשית כדי שזה יהיה טוב?
  3. אפשרויות- מה אתה רוצה מהחיים שלך מהם החלומות והשאיפות שלך? מה אתה חושב הסיכויים שלך להגשים אותם? מה אתה צריך כדי להגשים אותם- הן משאבים חיצוניים והן משאבים פנימיים.
  4. דימוי- כשאנשים אומרים עליך דברים טובים מה הם אומרים? מה הם עשויים לומר? האם יש משהו שאתה גאה בו? כיצד תדע שטוב לך? בנקודה שבה יהיה לך טוב מה תחשוב? מה תגיד? איך תתנהג?

סיימנו את המעגל הראשון שהוא הלקוח- האני. ואנחנו עוברים למעגל השלישי שהוא הקהילה.

Your browser may not support display of this image.

Your browser may not support display of this image. Your browser may not support display of this image.

משפחה

קהילה

מעגל שלישי- קהילה

(אנחנו נדלג על המעגל השני שהוא המשפחה וזאת בשל הקורס משפחה ומערכת.)

פעם קהילות היו גאוגרפיות וכיום הן יותר פונקציונליות. אחד הדברים שמאפשרים לנו זה האינטרנט.

מהו ההבדל בין קהילה לקהילתיות?

קהילה היא המסגרת. המבנה. כשאני משתייך לקהילה אני משתייך לגוף למסגרת לחבורת אנשים שיש להם משהו במשותף.

קהילתיות זו תכונה. התכונה של הקהילה. קהילתיות אני יכולה למדוד מאחד עש חמד. עד כמה קהילתית הקהילה הזו? שלושה דברים שבעזרתם אני אמדוד קהילתיות : מחויבות משמעותיות ושייכות – ממש. ככל שרמת הקהילתיות תהיה גבוהה יותר כך חברי הקהילה יחושו יותר מחויבות, משמעות ושייכות. השייכות מתייחסת לצורך של היחיד להיות חלק מהקבוצה הזו- מהקהילה זו. לקהילה יש את היכולת לתת מענה ליחיד. לתת לו להרגיש באמת שייך. מחויבות מתייחסת להתנהגות שמבטאת אחריות אישית ורצון לדאגה ולפעולה מתוך קשר לזולת. משמעותיות מתייחסת לתחושת ערך עצמי וייחודיות מתוך השייכות לקבוצה. זאת אומרת קהילתיות גבוהה בהקשר של משמעות מדברת על קהילה שנותנת לי משמעות גבוהה לעצמי שלי ולייחוד שלי כי אני מרגישה שצריכים אות, כי הקהילה נותנת לי הזדמנויות שונות וכו'. כל שלושת המדדים קשורים זה לזה כי אם אני מרגישה יותר שייכות אז אני ארגיש יותר מחויבות וכן הלאה.

האם כל קהילה יש בה קהילתיות והאם כל קהילתיות חייבת קהילה?

קהילתיות במצב אידיאלי מאפיינת קהילה אך יכולה להיות קהילה שאין בה קהילתיות.

יכולה להיות קבוצה של אנשים שמרגישים שייכות לקבוצה אבל הם לא קהילה. הם חשים קהילתיות אך הם לא קהילה. הם טרום קהילה- זה תלוי בהגדרה של קהילה. קהילה גם אם היא פונקציונאלית וגם אם היא גיאוגרפית. צריך להיות בה מינימום של אנשים , מערך של שירותים שהיא נותנת, מקיימים מפגשים קבועים – גם אם היא באינטרנט. ואז אם ההגדרה של קהילה היא יותר נוקשה כמו נ"ל אז יכולה להיות קהילתיות בלי קהילה- קבוצה של אנשים שחשים מחוברים אחד לשני והם מרגישים שייכים אבל הם לא קהילה- הם לא נותנים שירותים ולא מספיק אנשים וכו'.

יכולה להיות קהילה מאוד מסודרת ומובנית שהקהילתיות בה לא גבוהה. רמת השייכות המשמעותיות והמחויבות שלה לא גבוה.

קהילתיות נחשבת כמשאב. משאב במצבי לחץ גורמים להקלה ולהתמודדות.

16.11.09

עבודה קהילתית

באבחון קהילתי אנחנו מנסים לקבל תמונה מה המצב של הקהילה.

מיפוי קהילתי עושים כדי לעשות אבחון קהילתי. אבחון קהילתי מקביל לאבחון הפסיכו סוציאלי שעושים לפרט שיושב מולנו או למשפחה שיושבת מולנו. המטרה של האבחון הפסיכו סוציאלי היא לגלות את הבעיות כדי שנוכל לטפל ולעזור.אבחון קהילתי מקביל לו בדיוק רק שהוא קבוצתי/קהילתי והוא של מערכות מורכבות יותר מבחינת אנשים שירותים וגודל הקבוצה. המטרה שלי באבחון היא לנסות לעמוד על הקשיים הבעיות וגם על הכוחות והיכולות והמשאבים שקיימים כדי שנראה מה ניתן לעשות הלאה.בגלל שמדובר באבחון של מערכת מורכבת קהילתית זה עורך זמן וזה יכול לקחת כמה מפגשים. אבחון זו המטרה והמיפוי זה הכלי.

אחד הגורמים המשמעותיים באבחון הוא הגורם האנושי. כל אדם שינסה לאבחן מטופל יגיע לדגשים מעט שונים כי לכל אחד מאיתנו יש את הנטייה שלו ונסיון החיים שלו. ההכרות שלנו עם עצמנו , עם עקבי האכילס שלנו הנטיות שלנו והמטרות שלנו מאוד חשובה כי האבחון שלנו יושפע מזה.ההכרות הזו חשובה כי אם אנחנו יודעים להכיר את עצמנו נכון נוכל לזהות איפה יכול להיות פער ונעבוד על מנת להתגבר עליו ולהתמקד גם בדברים שיש לי נטייה לפספס. כל עובד קהילתי עושה אוריינטציה שזה המיפוי- נכנס מכיר את השטח, מכיר אנשים , בודק...

ההבטים שאנחנו בודקים

הקהילה מתחלקת למימד אנושי ולא אנושי והמיפוי בהתאם-

המימד הלא אנושי-

במימד הלא אנושי אנחנו מתייחסים לכל מיני נתונים כמותיים ופיזים שיש בקהילה- מיקום גאוגרפי, היסוטריה של הקהילה, מספר החברים בקהילה, טווח גילאים, טיפוסי משפחות, מוצא,הכנסה, מבנה תעסוקתי, במידה ומדובר בקהילה ג"ג אז תשתיות פיזיות ומצב איכלוס- אילו בניינים וכו', בקהילה פונקציונלית -איפה נפגשים, נגישות למקום המפגש של הקהילה, אילו שרותים יש בקהילה.

במימד הלא אנושי יש גם את המישור הסובייקטיבי- מה היחס של הקהילה אל הנתונים הנ"ל עד כמה היא משתמשת בהם, עד כמה היא שבעת רצון מהשרותים הניתנים בקהילה.

המימד האנושי-

מה מידת המעורבות, מידת הקשרים, איזה התארגנויות יש, מה ההיררכיה שיש, אם יש מנהיגות, אם יש מבניות, מה רמת השיתוף של האנשים בתהליכים השונים, מה המכנה המשותף, למה הם יחד,מענה על איזה צורך הם מקבלים מהקהילה, דפוסי כוח בקהילה, הון ושלטון, מי באמת קובע את ההחלטות, קונפליקטים, חיי היומיום בקהילה.

עובד קהילתי חדש מסתובב ברגל, רואה את הקהילה, מגיע לישיבות ועדי הורים, איפה יש מקומות ששומעים צרחות- בקיצור חיי היומיום בקהילה.

כל מה שקשור לדפוסי תקשורת – איך מתקשרים , ועד, יש מיילים , משתמשים בהם , לא משתמשים בהם וכו'. זה חשוב גם כי אני רואה את רמת הקשר וגם כי העוס יכול מלהשתמש בהם.

ערכים ונורמות חברתיות - אני משתדלת לאסוף נתונים של ערכים ונורמות מרכזיות שחשובים לקהילה.

נושאים בעיות, סוגיות שמעסיקות את הקהילה- בד"כ מגיעים לשלב הזה אחרי שעשינו סריקה של המימד האנושי והלא אנושי. הבעיה יכולה להיות לא אנושית( כמו ביוב, אין גני ילדים אין לבני נוער איפה להסתובב וכו') ויכול להיות משהו יותר אנושי ( חסר לנו קשר עם השכנים שלנו).

צריך גם לברר מהם הטאבויים של הקהילה. לברר איך הם מתייחסים לפשיעה. מהם הקווים האדומים.

בסוף מיפוי קהילתי אתה יוצא עם חוברת של כל המידע שאספת שתוכל לחזור ולהיזכר מהם המאפיינים והמדדים השונים- אוגדן.

אחרי שעשינו איבחון קהילתי ויוצאים לדרך.

איתן שחר אמר לפני מספר שנים שהאבחון הקהילתי שמשתמשים בו בד"כ לא מתאים לו על מנת לעשות אבחון של עיר מסויימת בדרום. הוא עשה במקום זה מיפוי איכותני של הגישה הנרטיבית. הטכניקה הייתה פחות תצפיות יותר לדבר עם אנשים. בסוף האיבחון הוא יצא עם ספר במקום עם אוגדן.

הוא לא רצה לשאול מה הכוחות וחולשות. הוא ביקש שיספרו לו את סיפור חיים ואנשים לאט לאט התקלפו וסיפרו את סיפור חייהם, מאיפה הם עלו מה הם עשו וככה הוא דלה את הכוחות והחולשות והקשיים והתקוות שנגוזו,מי עזר בדרך. האוריינטציה כן הייתה קהילתית. אחרי שהוא רשם עם אדם אחד הוא עבר לשכנה ואחרי כמה אנשים הוא ניגש לדמות שחזרה בסיפורים שלהם , או לשירותים מסויימים שחזרו, או אם הייתה לו רק אוריינטציה נשים אז הוא עבר לגברים. אחכ הוא עבר לקבוצות מיקוד ואז הוא ריכז אנשים ואמרו להם שוב ספרו את סיפור חייכם ואנשים שהיו שכנים 20 שנה פתאום שמעו סיפור חיים דומה לשלהם שהם לא ידעו. בקבוצות האלה הוא ניסה כן להגיע לאיזה צורך משותף.

יתרון- זה לא מאולץ

חסרון- יש בעיה אובייקטיבית של ייצוג. חסרון נוסף הוא הזמן- רק השלב הראשון לקח לו 5 חודשים.

הקושי שלנו כעו"סים זה ליצור שיתוף פעולה.וע"י הקשר הבלתי אמצעי איתן שחר יצר וע"י הכניסה לבתים שלהם הוא יצר מערכת יחסים של אמון, של רצון לשתף, של מחוייבות וכשהוא היה צריך לגייס את האנשים לפעולה היה לו את מי לגייס.

מעבר לבניית האמון והקשר בלתי אמצעי הוא עשה דבר נוסף, הוא יצר לו רק בינו לבינם אלא בינם לבינם. הקשר הזה התחיל בפה לאוזן שסיפרו שהוא היה אצלם. נוצר קשר של אמון ואינטימיות ורצון לשתף פעולה בין הקהילה לעצמה שזה הקושי השני בגודלו שעומד מול העו"ס.

התוצר הסופי שלו , להבדיל מהאוגדן האחר שמלא בסכמות וגרפים, הוא ספר שבו כל הפרקים הראשונים היו הסיפורים האישיים.הוא איגד סיפורי חיים של אנשים לאיזושהי כותרת אחת שהיא תמיד הייתה ציטוט מתוך דברי האנשים עצמם. ובכל פרק כזה הוא אסף את הסיפורים של האנשים שהמשפט הזה מתאים להם. וזה היה הסיכום, זה היה המיפוי האיכותני.


חמשת היתרונות למיפוי איכותני לפי איתן שחר:

  1. מדובר ביצירה משותפת. זאת אומרת שבסוף זה לא משהו חד צדדי. זה יוצר אינטראקציה חברתית שיתופית שבונה מציאות חדשה.
  2. הבניה חברתית- סיפור הסיפורים נותן למשתתפים תפקיד פעיל בהבניה ובהעברה של השקפתם האישית.
  3. אינטימיות- יצירה של אינטימיות שיתוף של תחושות ורגשות.
  4. התייחסות למציאות כמושג רב מימדי. המציאות היא דינמית ומורכבת. הסיפור נותן לך לחשוף רובד אחרי רובד.
  5. המפגש הבלתי אמצעי- ההכרות מתוך חוויה.

תנאים להובלת שינוי בקהילה- מאמר בסילבוס של צ'קאווי

צ'קאווי אמר שאם רוצים לחולל שינוי בקהילה צריך לחזק אותה לגרום להם לפעות ביחד למען מטרה משותפת.

איך הוא עושה את זה?

23.11.2009

עבודה קהילתית

פרויקטים משותפים לקהילתי ופרטני:

אם כן מהי קהילה יעילה- אני מעוניינת לבדוק עד כמה הקהילה יעילה עבור המטופל. עד כמה היא נותנת לו מענה עבור הצרכים שלו.

חוקר בשם פלין כתב מאמר בשם קהילה יעילה והוא אומר כך-

קהילה יעילה היא קהילה ש...

  1. יש לה יכולת להתעסק בפתרון בעיות בהצלחה. קודם כל הקהילה מאבחנת את הבעיות שיש בתוכה. ואחרי היא אבחנה את הבעיות היא מסוגלת לפתור אותן בהצלחה. הקהילה מודעת לפרטים לבעיות ולכוחות.
  2. דבר נוסף הוא שקהילה יעילה היא זו שחלקיה השונים מסוגלים לעבוד בשיתוף. הפרטים והשירותים שבה עובדים בשיתוף לפתרון בעיות.
  3. השתתפות היחיד בהחלטות הקהילה- בקהילה יעילה אנשים מרגישים שיש להם את היכולת להשפיע.
  4. התמודדות עם קונפליקטים בקהילה- קהילה שמסוגלת להתמודד ביעילות עם הקונפליקטים שבתוכה.
  5. קהילה יעילה מעודדת שונות תרבותית ויוצרת שיוויון הזדמנויות לכל אזרחיה.

14.12.09

עבודה קהילתית

עבודה בצוותים רבי מקצועיים ותיאום שיתוף פעולה בין ארגונים:

כמה מילים על צוותים רב מקצועיים (אלבק): עבודה כזו מאוד רווחת בע"ס למשל בצוות טיפולי ישנם לפעמים גם גורמים לא מקצועיים כמו הורים או לוגיסטים. המציאות הזו דורשת התייחסות כללית , מציאותית ותיאורטית. לעיתים ע"ס גם מנהלים צוות כזה. צוות רב מקצועי- קבוצה , של בעלי מקצועות שונים, בעלי קונספציות שונות ובין חברי הקבוצה יש חלוקת עבודה, אמור להיות שיתוף פעולה בין החברים ויחסי גומלין מסוגים שונים. הצוות מטפל בסוגיות שונות.

שולמית אלבך: מציגה תפיסה לפיה עבודה בצוותים רב מקצועיים היא למעשה פתרון ל: "בעיית ההסתעפות המקצועית", במהלך השנים נוצר מצב של התמחות יתר במקצוע: המאמר דן בדפוסי יחסים שונים בצוותים, שכן צוות אחד שונה ממשנהו בין אם מגורמים אישיים או מקצועיים ולכן לא מניבים תוצאות אופטימליות. אלבק מתייחסת להסתעפות המקצועית ומאפיינת אותה:

  1. גידול רב במידע , כמות החומר גדלה משמעותית.
  2. גידול רב במיומנויות- ישנן פרקטיקות ייחודיות ונדרש תהליך גישור.
  3. התמחות מקצועית הולכת וגוברת.

כל עו"ס מפתח ידיעה מעמיקה ורחבה ובעלת ערכים ספציפיים ואולי גם שונים יותר. גישה מקצועית שונה.

כל זה יוצר גידול בפער בין ההתמחויות השונות והדיספלינות השונות, לעיתים העבודה בצוות משותף קשה. אותו פער מחייב אותנו ליצור קשרי גומלין. כל מקצוע בתחילתו מגבש לעצמו זהות ורק לאחר מבן יוצר קשר עם דספלינות אחרות. אלבק אומרת שבשטח אין מנוס משיתוף פעולה עם דיספליונות אחרות. אבל עם הזמן ישנם קשיים בצוותים- ציפיות שונות . צריך למעשה לשיתוף פעולה להלימה בציפיות. אי התאמה , בהירות בין חברי הצוות. אלבק מדברת על כך שבצוותים יש סוגי יחסים שונים- על רצף שבקצהו האחד- הרמוניה, שיתוף תקשורת וכד', ובקצהו השני- קונפליקט לגבי מטרות, דרכי פעולה וכדומה.

ישנם מרכיבים שונים " להצלחת" צוות רב מקצועי- תפיסת המקצוע שלי- אובייקטיבית וסובייקטיבית וכך גם תפיסית אחרים. כמו כן , גישות מקצועיות שונות, וכמובן האווירה האישית- אישיותית של הצוות ופרטיו. אופן ההבנה ותפיסה של מטרות הצוות.

אלבק- ראשית משפיע על צוות רב מקצועי- הבדלי סטטוס. שנית- מרכזיות איש המקצוע במערכת- עד כמה המקצוע נתפס כחשוב או משני. דבר נוסף- רמת ההתפתחות של המקצוע.מקצוע מבוסס לעומת לא מבוסס. ומשקלו של איש המקצוע – אישיות והאדם עצמו.

הפגש הרב מקצועי יכול להוביל לתחרות וחשוב להיות ריאליים בנושא , כמו כן , עלול להוביל גם לכפילות, צריך להזהר בקיום הצוות לא יהפוך למטרה בפני עצמה. ממול- צוות רב מקצועי יכול להוות מקור להתפתחות וצמיחה , צוות נכון יכול להועיל לחבריו כמו גם

21.12.2009

עבודה קהילתית

עבודה:

שאלה 1:

בשלב הראשון-לתת תיאור פרטי פרטני של הלקוח שלנו. לא מדוח סוציאלי, אבל מספיק פרטים כדי שמירב תוכל לבחון את יתר השאלות שלנו לפי ההתייחסות. לכתוב מיהו ומהו, אם הוא נשוי או לא- פרטים טכניים, קצת על הנראות הפיזית שלו, מצב חברתי. חשוב לפרט על הבעיה המרכזית שלו.

שלב שני- בעיה עיקרית שדורשת התערבות.

שאלה 2:

גישת הכוחות- מיפוי משאבים, גם פנים וגם חוץ. גם אם זה צוין בשאלה הקודמת. לפי סאלווי. גם ילדים חברים ומשפחה זה משאב.

שאלה 3:

מעגל של הקהילה /שירות

למפות את השירות או לפי בהם או לפי סדן. היא ממליצה לפי בהם.

לפרט לה על השירות- מה המטרה שלו, מה סגנון העבודה בו, יחידות שונות של השירות- להציג לה את השירות בכמה שורות. לפרט רק מה שרלוונטי למטופל שלנו.

לפרוץ דרך- יש דברים שקיימים בפנימיה והוא אולי משתמש או לא אבל מה קורה כשהוא חוזר הביתה האם יש בסביבה שלו תנועת נוער וכו'.

שאלה שלוש היא שאלה של מיפוי

שאלה 4:

ניתן לתאר את הדברים שאנחנו עושים עם הלקוח שלנו ולהסביר באיזה משאבים הוא עושה או לא עושה שימוש ולמה הוא לא עושה שימוש.

שאלה 5:

יש לציין את הלקחים בצורה נפרדת.גם אני אכתוב וגם רוני- בנפרד. כנות והתבוננות פנימית עמוקה. לא לכתוב שלוש ארבע שורות אלא יותר.

העבודה צריכה להיות בסביבות החמישה עמודים לא לעבור את השבעה עמודים.


תאוריות של שיתוף פעולה:

תאוריות שמסבירות למה שני גופים מגיעים למצב שבו הם משתפים פעולה.

תאוריית המנדט החוקי:

היא השכיחה מכולם. היא אומרת שמישהו מלמעלה מכריח אותנו לעשות את זה . זה לא בא מצורך פנימי אלא זה כפוי. זה מכריח אנשים להתחלק במשאבים שלהם וברעיונות שלהם. אבל אם כבר הושיבו אותך עם מישהו אז תשדל להפיק מזה את המרב.

כשיש לנו שיתוף פעולה בין אירגונים הוא רחב יותר וגדול יותר. יש יותר אנשים, טווח המקצועות הוא רחב יותר. המשאבים רבים יותר ובד"כ יש כפילויות- שתי עו"ס וכו'.

ערן אומר שהסיבות שיש ריבוי אירגונים:

  1. מומחיות- בד"כ אירגונים קמו כדי לקדם מומחיות ספציפית או מיומנות ספציפית. נובע מהסתעפות מקצועית.
  2. נסיבות פוליטיות, ממסדיות או כלכליות.

היתרונות של ריבוי אירגונים:

  1. קידום של מומחיות ספציפית.
  2. מעודדת תחרות ומונע מונפול.

חסרונות של ריבוי אירגונים:

  1. ביזור- בזבוז משאבים, פחות כוח להשיג דברים.
  2. ההתערבות היא לא התערבות כוללנית שפותרת את הבעיה הרחבה אלא לשים פלסטר על בעיה מקומית. אם יש בעיה עקרונית ורחבה יותר אז אני לא מטפלת בה.
  3. לפעמים דווקא כשיש כל כך הרבה אז יש אנשים שנופלים בין הכסאות.
  4. מערכת בירוקרטית מאוד מסועפת ולא רצויה.

למה לשתף פעולה בין הארגונים:

  1. סיבות פוליטיות. (לפעמים דומה למנדט החוקי).
  2. אינטרסים ( דומה לחליפין או פונקציונלית).
  3. חוסר בידע ובמשאבים ( פונקציונלית או חליפין).
  4. השלם גדול מסכום חלקיו.

מאמר של יצחקי ובוסטין:

שיתוף – פטרוני, אני מחזיק את המושכות בידיים שלי ואני אחליט מי ישתתף.

השתתפות- מגיעה מהצד של הלקוח.

שותפות- הדדי. אני רציתי לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות ואתה רצית שאני אקח חלק ושנינו הבנו כמה זה חשוב.

יצחקי ובוסטין חקרו עו"סים וסדקיו איך ועד כמה הם משתפים את הלקוחות שלהם. הם בדקו איזה גורמים של העו"ס הגבירו שיתוף:

  1. העצמה אישית ופוליטית של העו"ס
  2. משתנים דמוגרפי.
  3. פרטני או קהילתי- מיומנויות מקצועיות.

המשתנה היחיד שנמצא מובהק הוא העצמה פוליטית בלבד ואף אחד מהמשתנים האחרים לא נמצא.

ככל שהעו"סים יותר האמינו בערכי המקצוע וביכולת שלהם לשנות מדיניות ולהשפיע על תהליכים מדיניים אז הם שתפו יותר. הבעיה היא שאחד הדברים שהכי פחות עובדים עליהם הוא העצמה פוליטית.

שבוע הבא הרצאת אורח.

4.1.2010

עבודה קהילתית

למה לשתף פעולה גם עם מישהו ברמה שלי וגם עם לקוח?

  1. כלי לשינוי ארגוני- ברגע שאני יוצרת שותפות זה יכול לעזור לארגון להיות יותר אותנטי ורלוונטי ללקוחות, הצע עשיר יותר של משאבים. יותר אפקטיבי , שיפור דימוי הארגון. זה יכול גם לשפר את דרכי הפעולה של הארגון.
  2. להפחית התנגדויות- אם אני הצד שמשתף אז הצד שמשתתף זה הצד שאנחנו מעוניינים להפחית את ההתנגדות שלו. זה מוריד התנגדות כי זה מפתח לויאליות לצוות- פן רגשי. פן שני הוא פן שכלתני לפעמים אני לא מודע לכמה צרכים יש ואז כשאני יושב שם אז אני רואה דברים אחרת מאיך שהם נראו לי מבחוץ. יש משהו מעט מניפולטיבי בהפחתה של התנגדויות. אני משתפת איתך פעולה לא כי אני מאמינה בשותפות אמיתי אלא כי אני רוצה להפחית התנגדות אז זה מניפולטיבי.
  3. שיפור תהליך החלטת ההחלטות- יש יותר ידע, הופך להיות מקצועי יותר- הוא הופך להיות קשה יותר כי יש יותר אנשים

בשותפות מאוד חשוב מעקב. מהרגע שהתחיל הפרוייקט מה קורה הלאה? אחת לכמה זמן עוצרים ובודקים מה עשינו ומה צריך לעשות- זו הערכה.

הרבה פעמים שוכחים לעצור ועושים משוב רק בסוף....

וונדרסמן כותב על זה :

הוא מדבר על פרויקטים.כללים עיקריים בבנייה ותכנון של פרוייקט...

נותן שמונה שאלות- 4 שאלות שצריכות להשאל לפני שאני ניגש לפרוייקט וארבע שצריכות להשאל אחרי או בזמן הפרוייקט.

את כל הדברים האלה וונדרסמן מגדיר כהערכה. הערכה מעוררת איזושהי רתיעה כי זה גורם להרגיש שעומדים במבחן. הערכה אמיתית הרבה פעמים מכריחה אותי לשנות משהו. אם אני באמת מבצע הערכה טובה ונכונה זה מצריך זמן משרבים אנרגיה מומחיות שהם לא תמיד זמינים.

ארבעת השאלות הראשונות:

  1. מדוע יש צורך בתוכנית או בהתערבות?
  2. למה דווקא התוכנית הזאת?
  3. איך התוכנית הזאת מתאימה לתוכניות האחרות שלך?
  4. איך תבצע את התוכנית- מה השלבים?

ארבעת השאלות אחרי:

  1. הערכת התוכנית- שאלה שמעריכה את התהליך
  2. שאלה שמעריכה את התוצאות
  3. עתיד- מה צריך לעשות כדי לשפר את תוכנית איזה לקח למדנו
  4. אם התוכנית טובה איך לדאוג שהיא תמשיך.

Locations of visitors to this page