חזרה למאמרים של גישה קהילתית
חזרה לאתר הראשי

---

רב תרבותיות ושונות אנושית בעבודה סוציאלית – פרק 2 – בוסטין

בוסטין,ע. (2004). לנצל את ההזדמנות- מערכת הרווחה וקליטת העליה. ג'וינט ישראל. פרק ב' עמ' 59-31.

סיכום +הערות ע"י איתמר דנציגר
המלצת המסכם: מי שבאמת רוצה להבין את המאמר, שיראה את הסצנה עם העיתון בסרט כנר על הגג

-וכמובן עם טופול

:ולעניינינו

הגדרות תרבות

• מכלול רעיונות, מנגנונים ותפיסות המכוונים את האדם להשתייך לקבוצה חברתית מסוימת
• צורה של קבוצה להתמודד עם אתגרי הסביבה –בצורה ייחודית מקבוצות אחרות
• משמעות הנתונות להוויה, שע ידם מוגדרים מציעות החיים

-תרבות משפיעה על הרגשות, התנהגות ומחשבות – ועל אורך המאמר

-גם יש השפעת תרבות על מתן עזרה כי זה משפיע על מה ואיך יוגדר בעיה, ואיך יחשבו לפתור אותה. לכן יש חשיבות רבה בלהתייחס לתרבות הלקוח – איך הוא מגדיר את הבעיה שלו, ומה משמעויות סוג ספציפי של התערבות עבור המטופל – ולכן על העו»ס להיות בקיע בתרבות הלקוח

פדריקו מצביע על 3 גורמים המשפיעים על התנהגות

• גנטיקה
• גורמי תרבות – יעני ערכים, דרך השימוש במשאבים, תפיסה עצמית, עמדות ודרכי התמודדות
• גורמים חברתיים – מבנה חברתי, מערכות סוציאליזציה, שליטה חברתית ושינוי חברתי

יש גם השפעה של

גורמי כלכלה, גיאוגרפיה, אקלים, יחס למיעוטים

-שוב, במחילה על החזרתיות – חשוב להתייחס לכל הדברים האלו כשמטפלים באנשים, ובמיוחד מבני קבוצה מהמיעוט – ובפרט אלה שגורמי סביבה אלה משפיעים לרעה על איכות חייהם - וכל זאת למרות המשכורת הזעומה לא רק של הלקוח, אלא גם של המטפל

רב תרבותיות – זה מצב בו יש תרבויות שונות הדרות הכפיפה אחד ובמסגרת חברתית נתונה. בד»כ זה מאפיין חברות עכשוויות –לעומת חברות מסורתיות, וזאת תודה להגירה המונית מחברות מסורתיות, אידיאולוגיה ליברלית של חופש אמונה ובחירה חופשית – המאפיינת את התרבויות המודרניות

-רב תרבותיות זה לא רק מצב נתון אלא גם תיאור של מדיניות אותה המדינה

3 מתרות למדיניות רב תרבותית

• להפוך את מנגנוני החברה ליותר רגישות לזכויות, חובות וצרכים של מגוון האוכלוסיות
• לעודד הרמוניה בית הקבוצות
• להפיק את המרב מהשונות התרבותית

מדיניות רב-תרבותית מכוונת לכך שהמגרים לא יידרשו פשוט להתאים לרוב אלא שגם הם יגרמו שינויים חיובים בחברה –נתנו לזה אפילו שם: כח חיובי.

מסכם המאמר מסכים עם חשיבה זאת ודורש להכיר בזכויות עולים מקנדה, שכוללים אוטו ונהג צמוד, וילה על 5 דונם בקיסריה, פטור מתשלומי ארנונה ותשלומי מכולת, ייצוג קבוע בכנסת, פקטור במבחנים וקצבה של 100,000 ₪ בחודש, לא כולל הוצאות בילוי.

לעניינינו, החברה הרב-תרבותית היא בעלת גישה אינטגרטיבית-פלורליסטית - יעני: תוכל לשמר את הישן לצד החדש – זמן מקדם את הדמוקרטיה –כי היא מאפשרת בחירה באיך וכמה לשלב בין ערכים ותרבות של ארץ המקור והארץ החדשה

יש גם גישה של כור היתוך – שמצפה מהמהגר להיטמע בתרבות הרוב – קרי ישראל ארה»ב וצרפת – אך גישה הרב-תרבותית מניחה שיש דינאמיות ומין הסתם שגם תרבות המקור ישתנה

אי-הלימה בין תרבויות

-אדם הוא תוצר של 2 מערכות – המגדלת -משפחה והקהילה קרובה – ומתחזקת – החברה הרחבה וארגוניה.

נורטון טוען שככול שיש פער יותר גדול ביניהם, אז יהיו קשיים בתפקוד. סך הכל, השתייכות לכמה מערכות מצריך גמישות, ולמהגר שחש פגיע, יהיה קושי בלהתגמש. על העו»ס לגשר בין פערים אלה ולמצוא דרך לתת מענה מרבי לצרכי המהגר – הזהרת המסכם: יש חשש לשאלה על זה במבחן

-לא תמיד קל לוותר אל התרבות מקור – ומכן עולה דילמה: אם איזה תרבות להזדהות?

-ככל שחברה הקולטת יותר תקבל את תרבות המקור של המהגר, כך בעצם יהיה למהגר יותר קל להסתגל לתרבות החדשה

-הורים מסתגלים יותר לאט – מכיוון שהפנימו את תפקידם בתרבות הישנה, וזה מגביר את הפער בין מערכות המגדלות והתומכות אצל ילדיהם. מתחים תןך-משפחתיים גם מוגברים עד כדי אלימות

מיעוט בקרב רוב

-יש נטייה לרוב לרצות לשמר את עצמם ע»י הדרה חברתית ומצד שני, קבוצות מסוימות ירצו גם לשמר את תרבותם המקורית – דינאמיקה זאת יוצרות קבוצות נבדלות לצד תרבות הרוב. החוכמה – לדעת הבולשיט של העו»סים – היא בהכללה של קבוצות תרבותיות על מנת ליצור הוויה חברתית לכווווולם. יעני, לא רק לתת אזרחות לכולם אלא גם לחזק את זהותם התרבותי האישי של כולם –כי רק כך ימצא את המשאבים שהוא רוצה וצריך, וגם לאמץ את הזהות של הרוב – סה»כ תחושת כפילות או צורך בהסתרת תרבות המקור מהווה גורם לקשיי הסתגלות. הקטע הוא לעודד את האנשים לנוע ולהתקרב לתרבות הרוב מתרבות המיעוט. ילדים רוצים להיטמע יותר מהר ממבוגרים. קבוצות מיעוט מתרבות חלשה ירצו והתבקשו יותר להסתגל ממהגרים ממקום חזק.

מסכם המאמר חשב על משהו מצחיק מהמאמר: מי שלא מסתגל – מסתגר

עו»סים וקבוצות מיעוט תרבותית

לעו»סים היו 3 מגמות לגבי מהגרים

• בשנות ה1950-60 – היררכיה תרבותית: ניסיונות לשנות את המהגר לכיוון תרבות הרוב
• 1970-80 – לתקן אי צדק חברתי לגבי השונה – קרי המהגר
• מאז: גישה רב תרבותית: להסתגל תוך התייחסות לצרכים של המהגר. –דרך אגב, עם זאת חייבים כמובן ללמוד את תרבות המהגר

-לכן יש יתרון לעו»סים מאותו ארץ מוצא של המהגר – יותר אימון הלקוח ויותר ידע על מה עובר על המהגר – ומצד שני גם להיות קשורים לתרבות הרוב, כי משם מגיעים המשאבים – שהרי בעל המעה הוא בעל הדעה – בקיצור – העו»ס צריך לחיות שתי עולמות

-לעו»ס ממיעוט אחד שהשתלב בתרבות הרוב יהיה יותר קל לעזור למהגרים מקבוצות אחרות

-לימוד תרבות המהגר מרכך את חשדנות המהגר כלפי העו»ס

דפוסי הסתגלות לתרבות הרוב

-ההסתגלות יותר מורכבת כשבאים מתרבות מסורתית לתרבות ליברלית

סיווג צורות התמודדות עם שינוי תרבותי:

חד תרבותיים:

• שמירה על תרבות המקור – דפוס הקנגורו – מצמצמים את המגע עם תרבות הקולטת ודבקים בתרבות המקור. הורים גם מעודדים את ילדיהם לשמר את תרבות המקור. דוגמא לכך הם העליה הרוסית. יש להם גם אמצעי תקשורת טובי, מה שיותר אפשר זאת.
• ויתור חברתי - דפוס הקוקייה – ויתור על תרבות המקור והטמעת התרבות החדשה – יעני שינוי שמות וסגנון לבוש. הורים בדפוס זה נוטים לוותר על סמכות הורית לטובת מערכת החינוך

מודלים דו-תרבותיים

• שמירה על תרבות וגם השתלבות – דפוס הזיקית – כשמו, כן הואץ מה גם, שיש לקבוצה זאת דימוי שלילי מכיוון שזה לפחות נראה שהשינויים של המהגר הם חיצוניים בלבד

מהעמותה לשלום החיות נמסרה בקשה לא להשתמש בחיות לצרכים לא הומאניים.

מודל אחר: של בארי

דרכי התמודדות של המהגר

• אינטגרציה –שילוב בין 2 התרבויות
• אסימילציה – אימוץ התרבות החדשה וויתור על התרבות הישנה
• ספרציה – הסתגרות ודבקות לישן בלבד
• שוליות – התנגדות לחדש ולישן כאחר – טוב לאנשים שכעיקרון רע להם

דרכי התמודדות של הקולט

• שילוב/רב-תרבותיות
• הטמעה/כור היתוך
• התבדלות והפרדה
• שוליות והרחקה – יעני סתם מניאקים

שימו לב: הארבע סיווגים הם בעצם שילוב של 2 צירים: דרגת מגע ודרגת שימור בתרבות

-המלצה למהגרים –תאמצו את כללי החברה החדשה. המלצה לקולטים: תתייחסו יפה לעולים! (יעני גם תתנו להם שירותים המכווננים אליהם

שוב, עוד פעם המאמר מזמבר את השכל עם הבולשיט שהכי טוב השילוב והרב-תרבותיות. ולמה? ככה

טטר ועמיתיו, החברים (אולי היחידים) של בארי הסתמכו עליו כשהעלו בדעתם, ובדעתם בלבד, ארבע אפשרויות:

• אינטגרציה – קורה כשיש גם למהגר וגם לקולט עמדה חיובית אחד על השני
• אסימילציה – דעה שלילית לגבי תרבות המקור אך חיובית על תרבות הקולט
• ספרציה / בידול – דעה חיובית לגבי תרבות המקור אך שלילית על תרבות הקולט
• שוליות והרחקה – קורה כשיש גם למהגר וגם לקולט עמדה שלילית אחד על השני

החידוש: זה לא רק המהגר – זה גם הקולט והאינטראקציה בניהם

(הערת המסכם -נכון! תמיד האשימו את ההורים!)

גורמים המשפיעים על בחירת דפוס קליטה ע»י המהגרים

• נכונות הקולטים לתת זכויות למהגרים ולאפשר להם להיות אזרחים מן המניין
• רמת הפער בין התרבויות: ככל שהפער גדל, כך גם ההתבדלות
• רמת הפתיחות של המהגרים לתרבות החדשה ויכולתה לוותר על התרבות הישנה - דרך אגב, האם זה אומר שאמהות פולניות דפוקות?
• מידת הפתיחות המשודרת ע»י התרבות הקולטת
• מידת הפתיחות המשודרת ע»י התרבות הקולטת כפי שנתפסת ע»י המהגר
• הנכונות של המוסדות להתייחס לעולים ולצרכיהן הייחודיים
• נכונות הקולטים להשתנות בעקבות השתלבות המהגרים
• מידת הזדהות עם המדינה
• מצב הכלכלי של הקולטים ורמת האיום שהמהגרים מהווים
• האם יש איום משותף
• מדיניות הקליטה, בנוגע לשפה – ישראל מקבלת ציון טעון שיפור
• מצב הכלכלי של המהגרים – עם יש בינם לבין עצמם תלות כלכלית, זה עשוי להווה מחסום להשתלבות. - ואז האיום מהכל יקרה – איזה עו»ס יכתוב עוד מאמר שיהיה במבחן
• מצב כלכלי קשה עלול לפגוע במוטיבציה של המהגרים להשתלב
• ריבוד חברתי – ככל שהמהגרים במצב כלכלי יותר טוב, הם נוטים יותר להשתה, וכשמצבם הכלכלי רעוע, הם נוטים יותר להתבדל
• זמינות של קרובים או חברים – אם החברים/קרובים עלו יותר מוקדם, הם יוכלו לעזור בהשתלבות
• היסטוריה של התמודדות עם מצבי לחץ – עוזרים להסתגל
• טיב היחסים המשפחתיים ועד כמה המהגר מתגעגע לארץ מוצא
• מידת החשיפה לתרבות הקולט – מורידה את ההתבדלות

דרך אגב, קריאת מאמר זה אינו מקנה גרין קארד ולא דרכון פולני או רומני

יכולת תרבותית

יכולת חברתית –זה הקטע שהעו»סים מפתחים ידע ומיומנויות כדי להיות אפקטיביים מול לקוחות מתרבויות שונות. זה עוזר לאמפטיה, רגישות, מודעות, ובלה ובלה ובלה... ובלה

אדם עם יכולת תרבותית הוא:

• עמדות חיוביות כלפי קבוצות תרבות אחרים
• בעל ידע על קבוצות שונות
• מחובר לזהות אישית המחובר לתרבות המוצע שלו
• יכולת לתקשר מילולית ולא מילולית
• הבנת קטעים אי-הסתגלותיים בתרבות עלולה למנוע גישה לעזרה בשירותים האמורים לעזור לאותם בני עדה
• הבנה איך בתחכלי'ס פועל אפליה עובדת בחברה – לא רק סתם לדעת שתמיד דופקים את האשכנזים

על פי סו – 3 מאפיינים עו»ס עם יכולת חברתית

• מודעות לערכים האישיים שלו
• ניסיון להבין את עולמו של הלקוח – וללא שיפוטיות
• מפתח את מיומנויותיו המקצועיים

מור: עקרונות הפרקטיקה של היכולת החברתית

• הכרה בשונות
• מודעות בין תרבותית
• זיהוי הבדלים בין עו»ס ולקוח – למשל בציפיות שונות, מידת חשדנות, אוריינטציות שונות, וכו'
• רכישת ידע על תרבות הלקוח
• התאמת מיומנויות לתרבות הלקוח

מינוליאס: על שלושה דברים תורת היכולות התרבותיות של העו»סים עומדת

• בסיס ידע –על התרבות
• מיומנויות
• ערכים –קבלת השונה

להזכירכם – עם סיכום זה מעייף ומייגע –תצפו בסצנת העיתון של כנר על הגג

-ליכולת תרבותית צריך תקשורת אפקטיבית

מישורים של היכולת החברתית

• העו»ס עצמו
• השירותים החברתיים
• קהילת היעד

גורמים למאמר גרוע:

• האורך
• רמת החרטה ברטה
• כמה ישאלו עליו במבחן

דילמות הקשורות בגישה הרב תרבותית

יש ארצות כמו ישראל, ארה»ב וצרפת שהולכים לא על הקטע של השילוב אלא על ההטמעה. לכן גם, ברמת השירותים החברתיים, יש גישה אוניברסאלית - יעני עיוורון צבעים – מכיוון שאין הבחנה בצרכים ייחודיים, ולכן בהפוכה, יוצע הפליה. נו, נו, נו. ודרך אגב, יוצא גם שהמהגר ירגיש שלא נותנים לו מענה ראוי ולכן הם מרגישים עוד יותר זרות בארץ החדשה. כנ»ל גם לגבי שכונות עוני. מצד שני, הוותיקים הקשי יום ירגישו מקופחים אם יעזרו יותר לעולים – זה גם בעיה. ארגונים מהמגזר השלישי מנסים לפתור זאת ע»י מתן מענה ייחודי לאוכלוסיות ספציפיות.

-יש להיזהר לא לעשות תוכניות שילוב תרבותי שטחי

-לדעת כותב המאמר, הפלייה מתקנת היא שיטה נחמדה

השלכות הבדלי התרבות בהתערבות מקצועית

-יש לזכור שהתרבות הדומיננטית מכתיבה מי ומה מקובל על הדעת ומה לא

-העו»ס צריך ללמוד את התרבות של המהגרים כדי להיות מסוגל לעזור

-בכל חברה יש שוני, ועם זה גם אפליה, עוני, סטריאוטיפים, טיפשים ומפגרים. לכן יש לראות התנהגות לא כנורמטיבית אלא כפונקציונאלית, שעשוי להיות דיספונקציואנלית במצבים אחרים. עו»ס צריך להיות לא-שיפוטי, ועם זאת גם להיות מודע לציפיותיו הוא – שהרי הרבה לקוחות העו»ס באים מקבוצות מיעוט או אנשים מקבוצות חברתיות נחותות

התערבויות מקצועיות עם קבוצות מהגרים

למה קיים קושי? כי העו»סים משתמשים בכלים מערביים לעזור לאנשים שגם מתרבויות לא מערביות – וזה לא תמיד רלוונטי לאנשים אלה. גורמים נוספים כוללים: שאנשים אלה רגילים להיעזר לא בעו»ס אלא באנשים כמו איש דת, שמגלה, וכו'. הסטיגמה גם מונע מאנשים לפנות לעזרה. יש נטייה להתכנס בעצמם כשקשה. גם אין ייצוג הולם בשירותים החברתיים לעולים. יש פקפוק בטיבה ואיכותה של העזרה שמוצעת (בצדק?) יש לעו»ס. לעו»סים גם יש סטריאוטיפים משל עצמם. ואחרון חביב, ההסתגרות מקשה על הביטחון של המהגר ועם זה ההנעה לעזרה מצידו. ועוד משהו: מה שנראה לכאורה אתני יכול להיות פשוט ניסיון להתמודד עם קשיים ואפליה

עו»ס נעזר בתיאוריות פורמאליים והלקוח, המהגר, משתמש בהסברים משלו – יעני תיאוריות לא פורמאליים- מה שמביא לחוסר תקשורת והתערבות שלא מתחשבת בלקוח. במקרים כאלה, יהיה פשוט עזיבה מטיפול

קשקושים של בילו, 1993, על צמצום פערים בין עו»ס ולקוח, כולל

• עו»ס צריך להשתתף ולהשתמש בסמלי תרבות הלקוח
• ידיעה איך להסביר ללקוח את הקשר בין בקשיים והמיתולוגיה של התרבות
• ברור אמיתי של בעיות הלקוח ושימוש במונחים של הלקוח ותרבותו בהגדרת הבעיה

שימוש בבריאות הנפש ע»י המהגר מצריך

• מיומנויות דו-לשונית ודו-תרבותית של ע»י הצוות
• למידה חווית ההגירה, כולל הפרעות כמו פוסט-טראומה
• קשרים בין קהילת המהגרים והשירותים המוצעים
• אינטראקציה בין גישות מסורתיות של הלקוח וגישות אחרות

בקיצור, צריך להתייחס גם לתרבות הקולטת, אך גם לתרבות המהגר

-לאחרונה עו»ס נותנת יותר ויותר דגש על כוחות הלקוח מהתמקדות בחולשותיו

ערכים מתנגשים בעו»ס עם מהגרים

מה שמקובל בתרבות מסוימת לאו דווקא מקובל בתרבות אחרת

גלדברג -2000 מדברת על 3 סוגי קונפליקטים עיקריים:

• זכות שמירה על זהות אתנית: קונפליקט עשוי לעלות כשיש תרבות המדכאת קבוצה מסוימת – למשל את הנשים, ושהרי צריכים לתת כבוד לתרבות של הלקוח. פתרון אפשרי הוא לתת ללקוח אלטרנטיבות לאלימות בשמירת כוחו במשפחה
• נתן שירות הולם ללא הבדל מוצא: בעיה עולה כשקבוצת מהגרים טוענים כי השירות אינה הולמת את התרבות – פתרון אפשרי: להכיר יותר טוב את התרבות
• זכות של העו»ס לשמור על זהותו: קונפליקט עשוי לעלות כשיש לעו»ס ערכים משלו ששונים מהלקוח, שהרי אצל הלקוח, העו»ס צריך להיות ניטראלי, דוגמת המטפלת הדתית עם לקוחה ששוקלת הפלה. פתרון אפשרי – לעשות הפרדה או שפשוט לא לעבוד עם מקרים המעוררים קונפליקטים כאלה

דגשים בעבודה עם מהגרים

-לאחרונה, יש יותר התייחסות ספרותית מוגברת לעדות החרדים והערבים בישראל

-הקטע הוא להימנע משיפוטיות וכו' וכו' וכו' – יש לקבל את הגישה היחסיות ולא את גישת ה-אני-יודע-מה-הכי-טוב

«למה זקוקים מהגרים בארץ החדשה»
-צריכים כלי הסתגלות – שלא יגיעו לרובד הכי הנמוך של החברה. כלים כאלה כוללים גם דברים קונקרטיים כמו עזרה בדיור, תעסוקה וכו'. בגדול, יש 3 מישורים: חברתי, מוסדי וכלכלי
-הצורך הראשוני הוא צורך כלכלי כי המהגרים באים בד»כ עם עוני. עזרה זאת כוללת גם את תחום הדיור והביגוד. בד בבד יש גם את הצורך ההסתגלותי שכולל שפה והכשרה מקצועית
-העולים החדשים פחות נעזרים בשירותים חברתיים מאשר הוותיקים – לכן יש להקים מקומות, כמו מרכזי קליטה, העוזרים בלהנגיש את השירותים החברתיים שהרי אמורים לעזור בהשתלבות
שבתאי: טיפול אחיד עשוי להיות מפלה, ולכן גם מרחק– ולכן פתחה קורס בבאר שבע שמלמד רגישות תרבותית