חזרה לאתר הראשי
סטריאר, ר. (2001). מהדרה למעורבות חברתית. חברה ורווחה, כ"א (2), 213-232
תודה לצליל חסון
מהדרה למעורבות חברתית/סטריאר
הדרה חברתית(SOCIAL EXCLUSIon)- מושג רב משמעויות ומורכב,למרות שחלה התעוררות רבה בעולם לגביו. בישראל ההתעוררות מעטה.
המאמר ידון בדרכים והתמודדויות
עם ההדרה תוך מתן התערבויות שהועילו לאוכ' מודרות, כפי שעלה בעבודה עם קבוצות הורים
מודרים.
מבוא
למרות היותו מושג מורכב ועמום זוכה ההדרה להתייחסות נרחבת אקדמאית וציבורית.
הדרה חברתית היא תולדה של חוסר שוויון חברתי,וביטוי לכישלון של מערכות תרבותיות, פוליטיות, כלכליות וחברתיות לכלול בחברה קבוצות שונות.
בישראל, בניגוד לעולם, המיעוט בכתיבה על הדרה מראה על קיבעון תפיסתי מול ההתפשטות המהירה של חוסר השוויון בישראל. הכותב קורא לאנשי המקצוע להגיב ולהתערב בעוולות חברתיות שלטענתו מחייבות שינוי תפיסתי בפרקטיקה המקצועית והיערכות חדשה בשירותים החברתיים ובמדיניות החברתית.
הדרה חברתית היא מושג רב פנים.
רשימת האוכלוסיות המודרות ארוכה וכוללת מובטלים, עובדים בשכר זעום, עניים, חסרי בית, נשים, מיעוטים ועוד.
בספרות ניתן לזהות 7 מרכיבים בסיסיים בהדרה:
1. בידוד חברתי והיעדר שילוב 2.
השתתפות מעטה בתחומי חיים שונים. 3. היעדר השפעה וכוח.4. קיפוח
רב מימדי.
בהגדרות נוספות יש דגש לאלמנט הזמן, נתק מהחברה, כישלון מוסדות החברה והפקעה מסביבות השתתפות.
המושג נסמך על המסורת הצרפתית, ששורשיה במהפכה הצרפתית, הרואה את החברה כהיררכית ובעלת מעמדות. זכויותיו החברתיות והאזרחיות של כל מעמד מעוגנות בחוק. אמונות אלו מבטיחות סולידריות ולכידות חברתית.
את השימוש המתרחב במושג זה ניתן להסביר בכמה מישורים:
1. מישור אידיאולוגי- חוקרים ופעילי שינוי משתמשים בו לתיאור התוצאות השליליות של הגישה הניאו ליברלית(80-90), שהתבססה על כלכלת שוק כפתרון לבעיות חברתיות כמו עוני ואבטלה. מדיניות זו הביאה הגדילה את ממדי חוסר השוויון והעמיקה את הפערים בין השכבות, וכן בין העולם המפותח למדינות העולם השלישי.
2. במישור הגלובלי- עובדים זרים, מהגרים וחסרי בית , מובטלים כתוצאה מנפילת משטרים, הפרטה וגלובליזציה.
3. במישור הפסיכולוגי-חברתי- מושג זה נתפס כפחות מתויג ממושג העוני.
- יש לשים לב להבדל שבין העוני להדרה -עוני נוגע לבעיה חומרית בלבד ואינדיבידואלית בעוד הדרה שמה דגש חברתי של חוסר שוויון ושמה דגש על מנגנונים חברתיים.
במאמר מוצגים שני פרוייקטים של קבוצות הורים, אחת האוכ' הפגיעות ביותר בהדרה חברתית.
פרויקט א':
בי-ם מספר הילדים העניים הגדול ביותר בארץ. קיים מחסור גדול בתקציבים ועומס העבודה של העוס"ים גדל. ההורים לא יכלו להכיר במאמציהם הגדולים משום שהתייחסו רק לתשובה השלילית שקיבלו. ילדים נשארו ללא מעונות והורים ללא כסף לשלם עבור פתרון אחר. הורות במצב של הדרה חברתית פירושה היעדר השפעה וזכויות, ותלות גדלה בשח"ם.
בשל הפסקת מימון השירותים לילדים בסיכון, הוחלט בעירית י-ם על פרויקט מציאת פתרונות משותף באמצעות עמותה עצמאית. השתתפו עו"סים והורים ערבים/יהודים/דתיים ופעלו במשותף.תחילה היתה האווירה מתוחה מאד. המטרות שהוגדרו:
- הגברת מעורבות העו"סים והמשפחות למען שמירה על השירותים הקיימים והרחבתם.
- שיפור היחסים בין המשפחות לבין נותני השירות.
ארגונים רבים הצטרפו גם למאבק ובספטמבר 96 הוחזרו הילדים למוסדות הטיפול והתמיכה. הקב' הפסיקה למס' חודשים ואז חזרה להיפגש ולדון בנושא טיב היחסים בין ההורים לעו"ס. ב97 שוב היו קיצוצים והקב' קידמה תוכנית לאומית לילדים בסיכון.
פרויקט ב'-
הרקע- חוק חינוך חובה חינם לא יושם, מה שגרם לאמהות לילדים רבים להישאר מחוץ לשוק העבודה בשל אי כדאיות, וכן הביא לפערים בין ילדים, ובידוד שלהם ושל הוריהם מחוץ לחברה.
הפרויקט: הוקם פורום של אנשי
מקצוע שדן בבעיה ולאחר מכן, הוחלט על הקמת קבוצת פעילים, כ-25 הורים ורכזות לגיל
הרך לקחו חלק בפרויקט. הקב' נפגשה פעם בשבועיים ונפגשו בהמשך עם ראשי המנהלים
הקהילתיים, מועצת העיר , התקשורת ועוד פעילויות רבות.
הישגי הפרויקטים:
שני הפרויקטים הביאו לצמצום רב בהדרה:
1. הקטנת תחושת הבידוד של ההורים
2. השגים רבים בגידול תקציבים והרחבת שירותים ומענים לאוכלוסייה.
ההשתתפות בפרויקטים הצמיחה תודעה
חברתית, והקשרים האישיים הועילו להורים אחדים.
הורים והדרה חברתית- מאפיינים משותפים:
הפרויקטים מגלים 3 מאפיינים של ההורות המודרת:
- בידוד חברתי- הורה מודר חש מצד אחד מנודה על ידי החברה- חסר זכויות.מצד שני הוא חש אחראי למצב ואין לו יכולת לשנותו.
- תלות-הורה מודר חש תלוי וחסר השפעה. מצד אחד מקבל עזרה אך מצד שני כך מונצחת תלותו וחוסר יכולתו להתמודד עם בעיותיו באופן עצמאי. תלות מביאה לאכזבה,זו ההוכחה לכישלונם האישי, ההורים מרגישים בלתי נראים וחסרי קול. נק' הראות של ההורה התלוי שונה לעיתים עד מאד מנק' ראותו של מעניק השירות, ויוצרת עמימות וחוסר ידיעה.
- היעדר זכויות-הורה מודר חסר זכויות. בשונה מז. אזרחיות המעוגנות בחוק זכויות חברתיות נתונות למו"מ פוליטי. ההדרה מחלישה את 2 הזיקות המשמעותיות ביותר למימוש ההורות-תחושת ההזדהות ותחושת ההשתייכות.
להדרה פנים רבות:מישור כלכלי, מישור השירותים החברתיים,מישור פוליטי,מישור קהילתי, ומישור משפחתי.
למרות הישגי הקבוצות בשינוי
המדיניות הכוללת,הן התקשו בשינוי תוך ארגוני ובשינוי המרקם ביחסים בין המשפחות
לרווחה.
התנהגות השירותים החברתיים
מצד אחד הם אחראים על האוכ'
המודרות ואמורים לעזור להן לצאת מהמצב הקיים ומצד שני הם הנציגים והשליחים של
השלטון שאחראי על ההדרה.כאשר לשח"ם אין אמצעים ואין יכולות כלכליות לפתרון
הבעיות לסייע למשפחות, נותני השירות נסוגים ממשימותיהם ומשליחותם המקצועים, מסתגרים
תוך אימוץ עמדה מתגוננת. אזי יש הדרה נוספת של המודרים.
מצבי ההתגוננות של נותני
השרות מפני ההדרה עשויים ללבוש מספר צורות:
*הסתגרות השירות: נמנעים מפרסום זכאות, לא תהיה היכולת להעניקה בשל הקשיים והצמצומים
*הסתגרות העובד-העובד נמנע מקשר אישי וישמור על ריחוק 'מקצועי', הסתגרות במשרד, הימנעות מביקורי בית.
*צמצום שדה הראייה- התעלמות של השירותים ממימדי ההדרה. משפטים כמו: "אין לנו נתונים על המצב בי-ם המזרחית" או אמרות כמו "זה מצב כרוני".
*צמצום שדה הפעולה: מצמצמים את מרחב פעולתם ע"י הגדרת מטרות מינימליסטיות, המכונות יעדים ברי השגה. "מתוך 170 תיקים שהיו לי נאלצתי לעשות 'סדר עדיפויות' "...
*קטלוג לקוחות- פיצול של לקוחות ע"י יצירת קטגוריות שרירותיות, כמו ניתנים לשינוי, ולא ניתנים לשינוי, מה שמאפשר בחירה ביניהם.
*שיוך לקוחות- משייכים לקוח שייכות ארגונית ולא מטפלים בו: ברור שהוא שייך ללשכה ולא למתנ"ס.
*רדוקציה פסיכולוגית של מצב ההדרה- אחת מהדרכים הנפוצות להתגונן מפני מורכבות ההדרה, שיש לה היבטים אישיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים ותודעתיים, היא הפיכת המודרות לתופעה פתולוגית. ההורה המודר נתפס כנזקק, נחות, נטול יוזמה וכוח, ולכן מקבל טיפול שיחתי.
הדלדול המתמשך במעמד העובדים ובתקציבים גורמים לשירות להיות עני ומהווה ביטוי נוסף, מוסדי, לסדר העדיפויות החברתי העומד בבסיס הדרתו של ההורה. שירות עני לאנשים עניים. ההדרה יוצרת בסיס משותף להורה ולאנשי המקצוע.
בשביל להתמודד עם מצב זה יש
לנסות לפתור את הדברים בפרקטיקה משלבת, שהיא שיתוף פעולה בין התושבים לאנשי
המקצוע.
פרקטיקה משלבת: מאחר וההדרה היא תופעה מתמשכת, דרושה פעולה עקבית, רציפה, לא קצרת טווח.
נמנה את מאפייניה:
*זמן ממושך- פרקטיקה משלבת היא עקבית מחוייבת ומתמשכת, אינה קצרת טווח.
*פרקטיקה משלבת היא פרקטיקה מעורבת- משלבים את הלקוח בכל העבודה ולכן יש להתעלם ממודלים מקצועיים המבוססים על מערך לא אישי, מרחק מקצועי רב, גבולות בירוקרטיים ועוד. יש ללכת לקראת המודר, לצרפו לחברה ולהפכו לחלק ממנה.
*פרקטיקה משלבת מבוססת על שותפות: אין פטרנליזם ואין מטפל מטופל, כי זה משכפל יחסי תלות ומחזיר למצב ההדרה.
מהות העזרה המקצועית לא ברורה, והיא נגזרת ככולה מציפיותיו וניסיונותיו של הלקוח.
יש לשים לב שפרקטיקה של שותפות המנותקת מההקשר המוסדי תגרום להגברת התלות של המודר.
*פרקטיקה משלבת וסינגור חברתי- כאשר יש הדרה חברתית, הסנגור יהיה לעיתים מול מעסיקיו שלו, עמיתים למקצוע או הארגון עצמו. כיום פרקטיקה זו הוטמעה והיא חלק בלתי נפרד מהמקצוע.
*פרקטיקה משלבת ושינוי תודעתי-הדרה היא מצב תודעתי. המודר תופס עצמו כלא שייך ולא לגיטימי. תוך כדי דיאלוג שיוויוני השינוי התודעתי מתפתח. שינויים אלה הם איטיים והדרגתיים, אך בלתי הפיכים וכרוכים בנטילת אחריות שמשמעותה ויתור על דפוסי האשמה, פסיביות וייחוס חיצוני.
לסיכום, פרקטיקה משלבת היא אינטנסיבית, מעורבת ושוויונית. היא מתייחסת למכלול רמת ההדרה וממדיה ויוצרת מרחב דיאולוגי המאפשר שינוי תודעתי.
סיכום
המאמר הוא הזמנה להכליל את מושג ההדרה בסדר היום המקצועי, להתייחס בצורה הולמת לצמצום התופעה,ומתוך כך ליצור פרקטיקה פחות בירוקרטית ויותר ארוכת טווח ומחויבת ללקוחותיה. פרקטיקה זו כרוכה בשינוי תודעתי רב ולכן יש להעריך מחדש את תפקידיהם ותפקודם של העובדים המקצועיים
מהדרה למעורבות חברתית
הדרה חברתית(SOCIAL EXCLUSIVEׂ) הינו מושג רב משמעויות ומורכב. ולמרות שחל התעוררות רבה בעולם לגביו. התעוררות עטה קוראת בישראל. המאמר ידון בדרכי והתמודדות עם ההדרה תוך מתן התערבויות שהועילו לאוכ' מודרות. מבוא למרות היותו מושג מורכב ועמום זוכה ההדרה להתייחסות נרחבת אקדמאית וציבורית. הדרה חברתית היא תולדה של שנים של חוסר שוויון כישלון של כלל המערכות התרבותיות פוליטיות וחברתיות. בישראל יש מחסור בכתיבה על ההדרה דבר המראה על הזנחת הנושא אף וחוסר רצון לעזור לאוכ' מודרות. הדרה חברתית מושג רב פנים. רשימת האוכ המודרות ארוכה וכוללת 7 מרכיבים בסיסיים: 1. בידוד חברתי והיעדר שילוב 2. השתתפות מעטה בתחומי חיים שונים. 3. היעדר השפעה וכוח. 4. קיפוח רב מימדי. 5. התמשכות המצב. 6. אבדן תחושת זהות והשתייכות. 7. תחושת אובדן לגיטימיות בהגדרות נוספות יש דגש לאלמנט הזמן, נתק מהחברה כישלון מוסדות החברה. את ההדרה מבטאי םבמספר מישורים: מישור אידיאולוגי- חוקרים ופעילים משתמשים בו להדגיש את הוצאות השליליות של הניאו ליברליזם במישור הגלובלי- עובדים זרי , מובטלים כתוצאה מנפילת משטרים.- יש לשים לב להבדל שבין העוני להדרה עוני מדובר על בעיה חומרית בלבד ואינדיבידואלית בעוד הדרה שמה דגש חברתי של חוסר שוויון ושמה דגש על מנגנונים חברתיים.
- הגברת מעורבות העו”סים והמשפחות למען שמירה על השירותים הקיימים ולהרחיבם.
- שיפור היחסים בין המשפחות לכלל נותני השירות. על ידי פגישות עם כלל נותני השירות ראש העיר, מנהלי לשכות וכדומה.
- בידוד חברתי- הורה מודר חש מצד אחד מנודה על ידי החברה- וחסר זכויות.
- הורה מודר חש תלוי וחסר השפעה. נק' מצד אחד מקבל עזרה אך מצד שני כך מונצחת תלותו וחוסר יכולתו להתמודד עם בעיותיו באופן עצמאי.וכך יוצר הוכחה לכשלונם האישי, ומרגישי םבלתי נראים וחסרי קול.
- הורה מודר חסר זכויות. סשונה מז. אזרחיות המעוגנות בחוק זכויות חברתיות נתונות למו”מ פוליטי. וההדרה ממחישה חוסר זכויות בשלולשה מיזרורים: קהילתי כלכלי ומשפחתי..
( תומר) למרות השגי הקבוצות שינוי המדיניות הכוללת לא היה שינוי תוך ארגוני משמעותי. ולא לשנות את מרקם היחסים באופן משמעותי. התנהגות השירותים החברתיים. התהליכים שתוארו מעלים את שאלת השירותים החברתיים, בתחום ההדרה. מצד אחד הם אחראים על האוכ' המודרות ואמורים לעזור להן לצאת מהמצב הקיים. אך מצד שני הם הזרוע של השלטון ונציגים של השלטון שאחראי על ההדרה. כפילות זאת באה במיוחד כאשר אין אמצעים ואין יכולות כלכליות לפתרון הבעיות, ויש נסיגה ממטרותיהם של הארגון. מנגנוני ההדרה עשויים ללבוש מספר צורות: -הסתגרות השירות: לא יכולים לפרסם זכאות, כי אם יפרסמו אז יגיעו הרבה אנשים ולא יהיה יכולת להעניק את הזכאות. - הסתגרות העובד-העובד לא עושה ביקורי ביית, ולא מנסה להגיע ללקוחות . לבוש שני של הימנעות מקשר אישי ושמירת ריחוק 'מקצועי'.
- צמצום שדה הראייה- התעלמות של השירותים ממימדי ההדרה. משפטים כמו: “ אין לנו נתונים על המצב בי-ם המזרחית” או אמרות כמו “ זה מצב כרוני”.
- צמצום שדה הפעולה: מצמצמים את מרח פעולתם, לדוגמא עוס”ית שמטיפול ב-170 תיקים נאלצה לעשות 'סדר עדיפויות'.
- קטלוג לקוחות- פיצול של של לקוחות לפי קטגוריות כמו ניתנים לשינוי, ולא ניתנים לשינוי.
- שיוך לקוחות- משייכים לקוח שייכות ארגונית ולא מטפלים בו: ברור שהוא שייך ללשכה ולא למתנ”ס.
- רדוקציה פסיכלוגית של מצב ההדרה- אחת מהדרכים הנפוצות להתגונן מפני מורכבות ההדרה שיש לה היבטים אישיים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים ותודעתיים, היא הפיכת המודרות לתופעה פתולוגית. וכך לטפל בטיפול שיחתי. טיפול זה מדגיש את הצדדים החלשים של ההורה.
בשביל להתמודד עם מצב זה יש לנסות לפתור את הדברים בפרקטיקה משלבת, שהיא שיתוף פעולה בין התושבים לאנשי המקצוע. פרקטיקה משלבת: נמנה את מאפייניה: זמן ממושך- פרקטיקה משלבת אמורה להמשיך זמן רב ולכן יש צורך בפעולה עקבית ורציפה לאורך זמן רב. פרקטיקה משלבת היא פרקטיקה מעורבת- מצד אחד משלבים את הלקוח בכל העבודה ולכן אין מקום למרחב אישי או מקצועי, גבולות בירוקרטיים ועוד. לכן יש לפעול יחד עם הלקוח והוא מבחינתו אמור להשיג שליטה והשפעה. פרקטיקה משלבת המבוססת על שותפות:אין פטרנליזם ואין מטפל מטופל, כי זה מחזיר למצב ההדרה. מהות העזרה המקצועית לא ברורה, והיא נגזרת ככולה מציפיותיו ונסיונותיו האידיוסנקרטיים של האחר. יש לשים לב שפרקטיקה של שותפות המנותקת מההקשר המוסדי תגרום להגברת התלות בעובד. במצב כזה לנטרל את הכעס של הלקוח, ולהוציא את העוקץ של כעסו בעוד שבאמת לא מנסים לעשות שינוי פרקטי. פרקטיקה משלבת וסינגור חברתי- כאשר יש הדרה חברתית, הסנגור יהיה לעיתים נגד מעסיקים, עמיתים למקצוע או הארגון עצמו. כיום פרקטיקה זו הוטמעה והיא חלק בלתי נפרד מהמקצוע. פרקטיקה משלבת ושינוי תודעתי-הדרה היא גם מצב תודעתי. תוך כדי שיחות השינוי התודעתי מתפתח, ונוצר אידיאלוג שוויוני. שינויים אלה הם איטיים והדרגתיים, אך מצד שני בלתי הפיכים. לסיכום, פרקטיקה משלבת היא אינטנסיבית, מעורבת ושוויונית. היא מתייחסת למכלוול רמת ההדרה וממדיה ויוצרת מרחב אידיאולוגי המאפשר שינוי תודעתי. סיכום, המאמר הוא הזמנה להכליל את מושג ההדרה בסדר היום המצקצועי. ומתוך כך ליצור פרקטיקה פחות בירוקרטית ויותר ארוכת טווח ומחוייבת ללקוחותיה. וכך לטפל בכל ענייניהם ובעיותיהם. פרקטיקה זו כרוכה בשונוי תודעתי רב ולכן יש להעריך מחדש את תפקידיהם ותפקודם של העובדים המקצועיים.