מודל בניית הקהילה התפתח מתוך מודל הפיתוח הקהילתי.
מודל זה מדגיש את חשיבות הידע, התובנות והתרבות המקומיים ומפתח באמצעותן יכולות
נוספות כמו מנהיגות ובטחון ביכולת להגיע לתוצאות.
כיום מעדיפים לדבר במונחים של "חיזוק יכולות
בקהילה" ולא במונחים של "פיתוח קהילה". במונח "חיזוק יכולות"
באים לידי ביטוי ההכרה במשאבים הקיימים במקום, תוך רצון לעודד ולחזק את
צמיחתם, בעוד במונח "פיתוח קהילה" מוטבעת ההנחה כי הקהילה היא חסרת
משאבים ואנשי המקצוע הם שמביאים אותם עימם. מונח זה מתמקד במה שאין ובמה שחסר.
שלבים בתהליך בניית הקהילה
עבודה קהילתית (רוס)- תהליך שבאמצעותו הקהילה
מזהה את צרכיה ומטרותיה, קובעת סדרי עדיפויות, מפתחת את הבטחון בעצמה ואת הנחישות
לפעול למען עצמה, מפתחת את משאביה וזאת תוך כדי עשייה שיתופית.
מתוך הגדרה זו, נגזרים השלבים הבאים:
שלב הכניסה לקהילה- שלב התנעת התהליכים
(הכרות, יצירת קשר ראשוני, אבחון).
שלב יצירת המעורבות (התקשרות ובניית אמון,
פיתוח חזון, הכנת תשתית).
שלב ההתערבות (בניית קהילה, שמירה על הקהילה
הנבנית וטיפוחה, הערכת התוצאות).
דגשים:
שלב הכניסה לקהילה הוא קריטי. הצלחתו תלויה בעיתוי
הכניסה, בותק, בניסיון ובסגנון של העוס"ק.
בשלב יצירת המעורבות נוצר הקשר בין העוס"ק
לבין הקהילה. אין עבודה על שינוי וצמיחה שאינה מבוססת על יחסי אמון בין הקהילה
לעובד.
באמצעות "פיתוח חזון הקהילה הטובה", אנשים מעצבים
לעצמם מטרות ומבינים שביכולתם לחולל שינוי. בפועל, בשלב זה העבודה היא של קבוצת
פעילים שחושבת ומתכננת את השינוי עבור הקהילה כולה.
"הכנת התשתיות לבניית קהילה"- שלב מורכב שעשוי להמשך
לאורך כל התהליך. בשלב זה מגייסים פעילים מתוך הקהילה ומפתחים אצלם מנהיגות,
מפיצים את החזון בתוך הקהילה במטרה ליצור חזון המשותף לכמה שיותר אנשים.
בשלב ההתערבות, הפעילים מקדמים את הקהילה ע"י
המשימות שהם לקחו על עצמם. במקביל מתפתח גם המבנה הארגוני של הפעילות: הפעילים
מקימים גוף מאורגן המאפשר את הרחבת הפעילות ואת לקיחת הבעלות של הפעילים על
התוכניות ועל הקהילה שלהם. בשלב זה מתרחשים הרבה תהליכי משנה: תכנון פעולות קצרות
המבטיחות הצלחה מהירה, בכדי לחזק את הבטחון העצמי, העלאת מודעות, ניטור ותיאום
הפעילות, בניית שיתופי פעולה עם מוסדות קיימים, ביסוס מנגנוני הערכה ועוד.
חשוב לשמור על מה שהושג ע"י טיפוח הפעילים לאחר שלב
ההתבססות של העבודה. חשוב לייצב את השינוי בכדי שהקהילה לא תיסוג אחורה להרגלים
ישנים. השמירה תתבצע ע"י תחזוקה שוטפת, התרשתות עם קהילות אחרות, יצירת
שותפויות חדשות וכו'.
חשוב לציין הישגים, לחגוג ולהעריך אותם.
תוצאות אפשריות של תהליך בניית
קהילה:
התהליך בונה קהילה בריאה, נוחה, בטוחה
ומעניינת.
התהליך מפתח מנהיגות אפקטיבית שיודעת כיצד
לגייס משאבים מכל הסוגים, לעצב מסרים חברתיים מלכדים ולהתאים פתרונות חברתיים
לאנשים.
התהליך מעודד השתתפות אזרחית פעילה ומבטיח
שיתוף פעולה של אנשי המקום בקבלת החלטות הנוגעות לחייהם.
התהליך יוצר מקומות ציבוריים בטוחים.
התהליך מתמודד באופן פעיל ובגישה מונעת עם
בעיות חברתיות מורכבות כמו אלימות במשפחה, אבטלה, פשע, סמים
וניכור.
צריך שיהיה קשר בין החזון לבין התוצאות. החזון אינו
חלום אלא מטרות גדולות שאפשר להשיגן במאמץ מתוכנן ומכוון! (משפט
חזק!!)
פעמים רבות החזון של הקהילה הוא חיים בקהילה בה יש
אינטגרציה בין דורית המאפשרת לכולם לחיות בקהילה בריאה, נוחה, בטוחה
ומעניינת למרות שלא כל חברי הקהילה רואים באותה צורה את המונחים בריאות, נוחות,
בטחון, ועניין. האמצעי המובהק של תהליך בניית קהילה: שיתוף חברי הקהילה מכלל
המגזרים והגילאים בקבלת ההחלטות, הוא אמצעי חשוב להבטחת ההכללה של הקבוצות השונות
בחיי הקהילה וליצירת קהילה העונה על צורכי הכלל.
מאפיינים נוספים של תהליך בניית
קהילה
התארגנות: לב העבודה הקהילתית ומטרת העל של
כל התהליך הקהילתי. ההתארגנות מאפשרת עבודה שיטתית לאורך זמן. "ארגון" הוא המבנה
הנוצר כדי להוביל את ההתארגנות לאורך זמן. ההתארגנות כוללת זיהוי צרכים ויעדים,
קביעת סדר עדיפות, בחירת חלופה מתאימה והקמת מבנה המתאים לפעילות
הקהילתית.
שיתוף: התהליך הקהילתי מבוסס על המשכיות
וקולקטיביות. זהו תהליך של שיתוף פעולה קולקטיבי בו הפרטים מבינים כי צרותיהם
הפרטיות קשורות לסיבות חברתיות ופתרונות קולקטיבים. המודעות והפעילות המשותפת
מקשרות בין האנשים, נוצרת סולידריות ותחושת אחריות אחד כלפי השני המניעה את הרצון
לפעול בשיתוף.( שיתוף תושבים הוא ערך בעבודה הקהילתית מתוך ההנחה כי
התושבים הם המומחים למצבם.)
השתתפות: תוצאה של השיתוף. השתתפות מבטיחה כי
כל הקולות בקהילה באים לידי ביטוי. ההשתתפות מתבטאת בתהליכים פתוחים של תכנון
וקבלת החלטות, מגוון ערוצי תקשורת, קבלת דעות מנוגדות, השתתפות התושבים בועדות
ההיגוי וכו'.
שותפויות: תוצאה של השתתפות. גורמים שונים
בקהילה משתפים ביניהם פעולה באופן קבוע ומובנה. כתוצאה מכך נצפה בשינוי ברמת
השיתוף וברמת התקשורת הבין ארגונית בקהילה, שיפור ביכולת גיוס המשאבים וחלוקה
שיווניות יותר של משאבים בקרב הארגונים הקהילתיים. תוצאה נוספת תהיה הקמת של
"קואליציות קהילתיות"- יצירת שיתוף פעולה של כלל הגורמים הקהילתיים העוסקים בתחום
מסוים.