תודה לשרה בלוך-אלקובי
גישה קהילתית - הסבה א' -2009 -מחברת
שיעור 1
18.3.09
בחינה 50%: חומר הנלמד בכיתה +מאמרים תרגיל 40%
תרגיל באתר: כמה עמודים, אפשר לעשות בזוגות.
- כמה מילים על מה שמאפיין את המטופל, ומה הבעיה העיקרית.
- מיפוי משאבי הלקוח – פנים: ביטחון עצמי, כשרונות ... – חוץ: משאבים חיצויים לא פורמאליים – משפחה, שכנים, דמות עדתית משמעותית – תורנית...
- מיפוי השירות ע"פ עמנון בהם – פרק 6 על מיפוי שירות. איזה משאבים בקהילה עשויים להטיב עם המטופל – כולל דברים פוטנציאליים.
- התבוננות על מידת השימוש שלנו במשאבים
- מימד אישי
להשלים את שיעור 2
25.3.09
שיעור 3
1.4.09
להשלים כמה דקות.
היום עולם הלמידה הוא עולם של דיאלוג, דו-שיח – בא לידי ביטוי באינטרנט, וויקיפדיה.
בע"ס, עבודה עם קהילות מתייחסת לאחת משתי/שלוש גישות:
- הגישה הפונקציונאלית / א-טריטוריאלית /פסיכו-תרבותית
גישה שאינה מתייחסת למימד המיקום הפיזי. קבוצת אנשים שקיימת ביניהם תחושת השתייכות (אמונות, תרבות, ערכים, זיקה רגשית משותפת ... ). דוג': יהודים בעולם, קבוצות תמיכה לעזרה עצמית סביב מאפיין מסויים, קהילות הומו-לסביות, מהגרים למיניהם, קבוצות אתניות, אנשים עם מוגבלות פיזית. ß במהלך השנים רואים יותר עבודה סביב הפונקציונאלי.
- גישה סביבתית
מייחסת חשיבות רבה למרכיב הטריטוריאלי וליחס האנשים למקום. בריק: "מקבץ אנשים וארגונים המקיימים פעילות גומלין בתוך אזור מוגדר."
ההנחה היא שהמיקום ישפיע על התרבות, על הערכים ועל היחסים המתפתחים בין בני אדם. ß בע"ס בא לידי ביטוי בשיקום שכונות.
קיימים קשרים ויח"ג בין האנשים בקהילה אבל בד"כ, האינטרסים הם אישיים ולא בהכרח מציגים רעיון משותף .
סיכום: שונות שמתקיימת באזור גיאוגרפי אחד.
- הקהילה כקולקטיב
הקהילה = מערכת חברתית מאורגנת המובחנת מסביבתה כאשר יש אינטרס ציבורי אחד. דוג': קיבוץ.
בריק: "לקהילה ולעו"ס הקהילתי יש תפקיד חשוב בהפחתת הניכור החבתרי, בחיזוק הסולידריות וסיוע בקיום היומיומי." ß על פניו נשמע ארכאי, אבל עדיין קיימת כמיהה לקהילתיות.
אבחנה בין קהילה מסורתית ומודרנית
מאפייני קהילות מסורתיות:
- קביעות במהלך החיים (בניגוד לחברה מודרנית המאופיינת בשינויים)
- מעורבות
- הזדהות
- חשיבות המשפחה, פטריארכליות
קהילות מודרניות:
- תהליכי שינוי
- שונות חברתית
- יחסים חוזיים
- חוסר במטרות משותפות
- פתיחות – לסטייה חברתית, לשונות ...
כיום איבדנו את מושג הקהילה כפי שהיה קיים פעם.
מיפוי קהילתי
= תהליך המקביל להערכה הפסיכו-סוציאלית שעושים עם המטופל.
בתחילת התהליך המקצועי, העוס"ק שואף לבחון בעצם מהי דמות הקהילה:
- ערכים מרכזיים
- מידת הזהות העצמית החיובית של הקהילה
- בעיות
ניתן לעשות מיפוי בכמה דרכים:
- מיקוד מול התפזרות – לחקור תחום מסויים
- פיזור מאפשר אינפורמציה רחבה אם כי שטחית. מיקוד מאפשר העמקה
- מובנות / חוסר מובנות – מובנות מאפשרת להיות מאורגנים, מסוגרים, אך מקבעת, אי-מובנות מאפשרת גילוי של הבלתי-צפוי, מאפשר להשתמש באינטואיציות שלנו, ספונטיניות, יצירתיות ...
כוון שאין אפשרות להכיר את כל ההיבטים של קהילה ß פותחו תדריכי ?
- גבולות: אני אשתדל לבחון את גבולות הקהילה, כולל גבולות לא פורמאליות – סטיגמות, נורמות...
- נתונים דמוגרפיים – מס' תושבים, גילאים, מוצא ...
- הכנסה, תעסוקה, אבטלה ...
- דיור ואיכלוס: תשתיות פיזיות – אסיפת זבל, תחנת שיטור קהילתי, מים ...
- נתונים חברתיים – קשרי גומלין, מוקדי כוח, מנהיגות וקשרה לקהילה, מקומות מפגש, נותני שירותים בקהילה, קשרים מחוץ לקהילה
- שירותים בקהילה – טיפת חלב, מתנ"ס מקומי
- ערכים ונורמות
- נושאים, סוגיות שמעסיקות את הקהילה
- פשיעה ועבריינות
ß המיפוי משמש לתכנון התערבות.
מיפוי איכותני – איתן שחר
קהילה משמעותית אינה בהכרח קהילה שאנו שוהים בה פיזית. לפעמים, הקהילה קיימת בידיעה ובתחושה ולא רק בפועל. תהליך האבחון, המפגש עם האנשים כבר יוצר שינוי, והוא בונה אימון, יוצר שותפות ß עד כדי כך שהעובד משתייך לקהילה.
מה עשה במושב? הציג את עצמו לוועד, אמר שרוצה לשלוח מכתב לכלכ התושבים כדי להציע להם להיפגש על כוס קפה – וכך עשה. נפגש עם כל תושב למשך שעה וחצי ß כולם ידעו על קיומו. זאת, עשה במשך 5 חודשים. ביקש מכל אחד לספר לו את סיפור חייו, הבהיר שירשום את הדברים.
הוא הרגיש שהמפגשים סייעו מאוד לבניית אימון. בפועל הכל עלה במסגרת הראיונות: תנאים פיזיים, מנהיגות, תעסוקה ... ß עצם המיפוי נתפס אצלו כתחילת השינוי בקהילה.
Saint-Exupery: כדי להביא אנשים לבניית ספינה, לא אומרים להם לאסוף עצים ולבנות ספינה, אלא נותנים להם כמייהה לים.
שיעור 4
22.4.09
- יצירה משותפת
- אינטימיות
- התייחסות למציאות כמושג רב-מימדי
- מפגש בלתי אמצעי
במשמע הגישה החדשנית הזו לביצוע מיפוי, העו"סים הביעו התנגדות חריפה.
ז'ק רוטמן "שלושה מודלים של עבודה קהילתית"
רוטמן = הראשון שניסה לעשות סדר במקצוע של ע"ס קהילתית.
באופן יחסי למתודות האחרות, התחום של ע"ס קהילתית התגבש אחרון כשיטה מוגדרת. סוף שנות ה-30 של המאה הקודמת גיבשו את היסודות התיאורתיים של התחום.
התייחס ל"גודש מושגים" הקיימים ביחס לתחום הזה. הגיע למסקנה שקיימות צורות שונות של פרקטיקה בעבודה קהילתית.
- מודל הפיתוח המקומי
הנחת היסוד: שינוי בתחום הקהילתי יגיע בצורה הטובה ביותר באמצעות שיתוף מגוון אנשים מהקהילה. ע"פ המודל הזה ננסה לקדם יוזמות בקהילה תוך פעילות משותפת עם כלל הקהילה. ß נכנסים לקהילה ומנסים לגייס מתוכה קבוצת פעילים = מניגים מקומיים שתייצג את הקהילה. דוג': קבוצת אנשים מוגבלים שמקדמים את האינטרסים שלהם, נשים חד-הוריות ...
מילים מרכזיות:
- שיתוף פעולה מרצון של האנשים
- עזרה עצמית
- פיתוח של הליכים דמוקרטיים בקבוצה ß אחראיות שלנו בהקשר הזה: שנדאג לכך שאנשים יוכלו לבטא את עצמם, להציע רעיונות, להיות שותפים ...
ß ההתערבות מבוססת על מה שמכונה "יעדי תהליך" = לא נבוא לקהילה כדי לספק שירותים אלא כדי לעזור לקהילה לעזור לעצמה. ß פיתוח עצמאות – המטרה היא שלא יהיו זקוקים לנו.
תפקידים מרכזיים:
- קטליזטור – להיות זרז לפעולה, לספק יכולות.
- מדריך – מלמדים מיומנויות, מלמדים את הפעילים לאתר צרכים, לבנות סדרי עדיפויות, לבנות תהליכי קבלת החלטות.
- מאפשר – העובד כמעודד, נותן כוח, מעין coach.
- מתאם – בין גורמים שונים בקבילה, גופים ממסדיים ...
- מודל התכנון החברתי
יצירת שינוי רציונאלי מתוכנן ומבוקר. מכוונים את ההתערבות לפתרון בעיות חברתיות ממשיות. מתמקדים בפיתוח שירותים בקהילה. ß מהות ההתערבות = תכנון שירות וביצוע. דוג': פתיחה של מעון לדרי רחוב, פתיחת מרכז השמה תעסוקתי ...
בגישה הזו, דגש על המומחיות של העובד הקהילתי בפתרון בעיות, בהקמת שירותים, בגיוס משאבים, עבודה עם מומחים, עם מוסדות וארגונים. ההתערבות מכוונת משימה ורמת השיתוף נעה בין גבוה לפחות.
תפקידים מרכזיים:
- איסוף נתונים +ביצוע סקרים
- תכנון
- מבצע
- מנהל
- מארגן
- מודל ההפעלה החברתית
ע"פ המודל הזה, אנו מדברים על קיומה של קבוצת מקופחים שהעובד הקהילתי מצטרף למאבק שלהם בארגון הפגנות, מסעות מחאה, עצומות ... ß הבעייתיות במודל הזה היא כפל נאמנויות.
בגישה הזו ניתן להתערב גם ביעדי תהליך וגם ביעדי משימה. דוג': פנטרים שחורים, העו"סים השתמשו ביעדי תהליך (עודדו אותם, עזרו להם להתארגן מאחורי הקלעים...). טכניקות מרכזיות בהתערבות: התתעמתות עם רשויות, מו"מ ...
תפקידים מרכזיים:
- סנגור, דוברות
- פעיל – הטרפות לפעולות
- מסיט
- תיווך בין התושבים לממסד (יותר נייטרלי מסנגור)
שיעור 5
6.5.09
- פיתוח קהילתי +פעולה
- הפעלה חברתית + תכנון
גישת הכוחות
מפגש עם איש מקצוע יכול להוליד בנו תחושה של כוח ומסוגלות, או להיפך תחושת חולשה וחוסר יכולת. פונה שמגיע אלינו מתוך מצוקה רואה בנו כבעל כוח.
לכוח יש הרבה פעמים קונוטציה של שליטה, סמכות, השפעה. כשמדברים על העצמה, מדברים על להפוך משהו למסוגל. תהליך ההעצמה הינו תהליך מתפתח במהלך השנים, שנרכש בכוחות עצמי או בעזרת משהו חיצוני.
כאן העו"ס נכנס לתמונה ß יכול לעזור להרגיש הרבה יותר מסוגלים.
מאמר של בן-ציון כהן ההנחה הבסיסית ע"פ גישת הכוחות: לכל אדם יש כוחות שאיתם ועליהם צריך לעבוד במפגש המקצועי. אותם כוחות הם אלה שיעזרו לו להגיע עד הלום.
ע"פ הגישה הזו מתמקדים ביכולות, בכוחות, בחלקים הבריאים דווקא ... מנסים לחלץ מתוך מאמץ את הכוחות.
כהן אומר שבמהלך השנים אנחנו כמקצוע נשאבנו לעיסוק מופרז בפתולוגיות.
השוואה של כהן בין גישת הכוחות לגישת
הפתולוגיה:
| גישת הפתולוגיה | גישת הכוחות | |
| תפיסת הפונה | פונה, פציינט, מטופל | שותף מלא בתהליך הטיפול. הפוטנציאלח לשינוי ייקבע לפי הכוחות והמשאבים |
| תפיסת המטפל | המומחה, האחראי | הלקוחות הם המומחים, האחראים |
| מיומנויות העובד | לאבחן לגלות פתולוגיות | לאתר משאבים וכוחות |
| אירועים טראומטיים בילדות | ינבאו פתולוגיה, יש דטרמיניזם | אירועי ילדות לא בהכרח יובילו לפתולוגיה. לעיתים הטראומה היא מקור לחוסן. |
- הישרדות
- תמיכה
- חוויות
- אפשרויות, כישרונות
- דימוי
כשההתקשרות מבוססת על כוחות, מתפתח שיח של כוחות ויכולות.
העצמה – להשלים 30 דקות
שיעור 6
13.5.09
שיתוף
לקוחות
שתי גישות לשיתוף:
- שיתוף כמטרה אידיאולוגית
- שיתוף במטרה תועלתית
כך או כך, מדברים על תהליך בו לקוחות לוקחים חלק בקבלת החלטות המשפיעות על חייהם.
מטרות השיתוף
- צמצום תופעות של ניכור חברתי
- שיתוף לקוחות כאמצעי לחינוכם
- אמצעי לשינוי במצב הלקוחות
- הגברת כוחן הפוליטי של קבוצות נטולות השפעה ß העצמה
- גיוס מידע בצורה טובה ומחוברת לצרכים, גיוס ניסיון (דוג' - הורים לילדים עם פיגור שכלי)
- הגברת הלגיטימציה של הארגון המשתף
- פיקוח על התנהגות של האנשים (משתמשים בעבודה קהילתית כדי להשתיק)
- שינוי במדיניות הארגון ובדפוסי הפעולה שלו
ß סיבות אידיאולוגיות, חינוכיות ופוליטיות.
רמות של שיתוף
- חוסר שיתוף
- שיתוף התושבים כצופים
- מסירת מידע
- קבלת מידע או משוב
- ביצוע פעילות ע"י התושבים ע"פ הנחיות הארגון
- התייעצות עם התושבים – דו-שיח, אך הכוח בידי הארגון
- השתתפות ממשית בביצוע, לפי בחירת התושבים
- התושבים שותפים באחראיות ובסכמות אולם לארגון יש זכות וטו.
- התושבים והארגון שווי אחראיות וסמכות
- ...
- חוסר שיתוף של הארגון – לתושבים אחראיות וסמכות בלעדית.
הרווחים של הארגון המשתף
- קבלת מידע
- זיהוי של צרכים אמיתיים
- חיזוק ההזדהות עם הארגון
- מיתון של לחצים קבוצתיים שמופעלים על הארגון – לא אחת ארגונים חברתיים נתונים ללחצים
- חלוקת נטל העבודה
חסרונות השיתוף
- האטה וסרבול תהליכים
- חוסר מיומנות של התושבים
- עבודה ללא תמורה – שוחק את הפעילים המתנדבים
- פחד מביקורת וחשיפה עצמית
- איום על מומחיות העובדים
שיתוף / שותפות / השתתפות
שיתוף – מלמעלה למטה, מצד הממסד לתושבים, חד-צדדי, ממקום סמכותי. השתתפות – מלמטה למעלה שותפות – דו-צדדי, נעשה בבחירה
ההנחה בשיתוף היא שיש לנסות להחיל אותו על כל האוכלוסייה, אך אין ספק שיש מצבים יוצאים מן הכלל (סכנת נפשות, קוצר בזמן ...)
עבודה בצוותים בין מקצועיים ותיאום
בין ארגונים
- שירותים בסיסיים
- שירותים משלימים
- שירותים מתווכים
פרמטרים נוספים להכרת שירותים
- האם קיימת התאמה בין הצרכים לבין פעילות השירות?
- מהי מידת הפתיחות/סלקטיביות של השירות?
- מהי מידת שביעות הרצון מהשירות?
- האם הלקוחות מעורבים בתהליכי קבלת החלטות?
- מה מהות הקשרים בין השירותים השונים ביישוב?
- האם הוא מאופיין בשת"פ, בתאום או בקונפליקט ?
- מה מידת הניצול של השירותים?
- האם השירות נגיש פיזית, חברתית, פסיכולוגית ?
שיעור 7
20.5.09
עבודה בצוות רב-
מקצועי
מאמר של אלבק –
המאמר דן בדפוסי היחסים השונים שנוצרים בצוותים כאלה, ממצב של הסכמה ועד למצב של קונפליקט גלוי.
עבודה בצוותים רב-מקצועיים היא אחד הפתרונות לבעיית ההסתעפות המקצועית – התפתחות המומחיות בתחומים ספציפיים. תהליך ההסתעפות המקצועית מתבטא בכמה דברים – גידול רב במידע ובמיומנויות ß מוביל להתמחות מקצועית גוברת. כל מומחה מפתח ידיעה מעמיקה בתחום שלו, מערכת ערכים מובהקת, שפה, מה שיוצר פער הולך וגדל בין בעלי מקצוע שונים/אותו מקצוע, בעקבותיו אין ברירה אלא ליצור קשרי גומלין עם בעלי מקצוע אחרים.
אלבק ממשילה את העבודה הרב-מקצועית בהתפתחות המתבגרים – בדומה למתבגרים, בשלב הראשון אני מבסס את הזהות המקצועית שלי, ורק לאחר מכן אני יכול להגיע למצב שאני יכול באינטראקציה עם מקצועות אחרים.
הרב-מקצועיות גם מעוררת קשיים לפי אלבק:
- אי-בהירות, בלבול במטרות
- אי התאמה בציפיות בין חברי הצוות
- הבדלי סטאטוס בין המשתתפים
- אישיות חברי הצוות והמנחה.
- מרכזיות המקצוע במערכת (למשל: ע"ס שירות ראשי-לשכה/משני-בי"ח")
- רמת ההתפתחות של המקצוע, עד כמה הזהות שלו מגובשת או לא ...
יתרונות העו"ס בהנחיית צוותים רב-מקצועיים
- יכולת לזהות את הפנימיות של חברי הצוות, המניעים להתנהגות שלהם.
- ראייה חיצונית (קשרים עם גופים שונים, יכולת לזהות גורמים רלוונטיים לנושא)
- ידע בעבודה קבוצתית
תיאום ושיתוף פעולה בין
ארגונים
- התיאוריה הפונקציונאלית
- תלות במקור כוח
- תיאורית החליפין
- מנדט חוקי
שיעור 8
27.5.09
המשך – תיאום בין ארגונים
במציאות המקצועית בה אנו פועלים, אנו נתקלים לא אחת במצב של ריבוי ארגונים.
למציאות כזו יתרונות וחסרונות:
יתרונות:
- מומחיות
- תחרות – לטובת הלקוח
- מניעת מונופול
- כפילויות (כולם רבים על אותה קבוצת נערות)
- בזבוז משאבים – כוח אדם, זמן
- מערכת בירוקרטית עבור הלקוח
צורות תיאום בין ארגונים
- תיאום אד-הוק – זמני, נקודתי
- קואליציה – שת"פ ממקום שווה-ערך
- תיאום תוכניות
סוגי צוותים
- צוות רב-מקצועי
- צוותים פרה-מקצועיים/סמך מקצועיים
- עבודה עם מתנדבים
עבודה
בשותפויות
- עבודה בשותפות היא כלי לשינוי ארגוני. צירוף שותפים לעבודה שלי בשטח יכול לסייע לי בהתוויית שינוי בארגון בו אני פועלת. הכוונה – מלכתחילה נראה כמובן מאליו, אבל בפועל זה לא כך.
- השותפות יכולה להיות בין ארגונים ולקוחות/ בין ארגונים לבין עצמם.
- ע"פ הספרות שותפות יכולה לעזור לשירות להיות יותר רלוונטי ללקוחות צורכי השירות.
- יכול לגרום להיצע עשיר יותר של משאבים, של שירותים.
- שות' יכולה למתן את מאבקי הכוח בין הארגונים.
- יכולה לגרום לתהליכי קבלת החלטות יעילים יותר.
- איגום משאבים
- חיזוק תובנות
- חיזוק קשרים אישיים
רוזנפלד – מדגיש בכל המאמרים שלו את יצירת שותפויות עם ארגונים אחרים למען לקוח. גם מדבר על ויתור על השליטה.
עבודה עם
מתנדבים
שני סוגים של התנדבות קהילתית:
- עשיית חסד
- פעילות קהילתית
מגזר שלישי
מבטא תהליך שנמשך עשורים, מבטא את הרצון של החברה לתרום מזמנה, מכישוריה ומזמנה. ארגוני המגזר השלישי מאוד שונים ביעדים ובאופי שלהם – ארגוני סנגור ושינוי מדיניות, עמותות שנותנות שירותים (יד שרה ...)
ייחודו של המגזר השלישי בהישענות על תרומות ובניהול עצמי, מקלים על המגזר הציבורי, יוצרים מנוף לשינוי חברתי, מעלים נושאים חדשים ומעצבים את דעת הקהל. שמיט – מטיל ביקורת –לא בטוח מקלים על המגזר הציבורי (הרבה עמותות ולא ראינו ירידה בעוני).
שיעור 9
10.6.09
- ערן 80 – על תיאום בין ארגונים
- אנגל 99
- בהם – כי למדנו בכיתה
המשך מתנדבים
גדרון, בן מאיר ....
מהי התנדבות?
= מתן שירות מאדם לאדם מרצון חופשי, ללא תמורה.
תחזוקת מתנדבים
אם רוצים לשמר את כוח ההתנדבות בארגון, חשוב להבין את המניעים העומדים מאחורי ההתנדבות.
המניעים להתנדבות:
- דת
- נורמות חברתיות
- סטאטוס (התנדבות לא אחת מעניקה סטאטוס מסוים)
- ציפייה לתגמולים
- השתייכות חברתית
- הרחבת ידע, אופקים
- רכישת מיומנויות
ככלל, המניעים להתנדבות הם גם פנימיים וחיצוניים.
עקרונות בנוגע להפעלת מתנדבים:
- עקרון הסטאטוס - הפעילות ההתנדבותית תורמת לרכישת סטאטוס, להשגת יוקרה.
- עקרון הכדאיות - ההתנדבות תורמת לעיסוקים הפרטיים של המתנדב.
- עקרון הדימוי העצמי – תחושת גאווה וסיפוק
- עקרון המעורבות – תרומה חברתית, אישית, ציבורית
- עקרון התועלת לזולת
כלים פרקטיים להפעלת מתנדבים:
- לערוך ראיון מקדים למתנדבים, לבדוק נתוני רקע – מין, גיל, השכלה, רקע מקצועי, תחומי עניין, ניידות
- הכנת המתנדב לתפקיד – מתן מידע על מקבלי השירות, בניית חוזה, התייחסות לסודיות, מתן הכשרה מתאימה
- הכנת המערכת הקולטלת – בדיקת מוכנות המערכת לקליטת מתנדבים (עד לפרטים הטכניים – מקומות ישיבה...), תיאום ציפיות בין המתנדבים למערכת
- מינוי דמות אחראית למתנדב – בניית מערך ליווי והדרכה. לבנות מסגרת קבועה עם השתלמויות וכו'
- בניית קבוצת תמיכה
- בניית מערך תגמולים
- תחזוקת השותפות – לתת את המקום והכבוד הראוי למתנדבים, האזנה ממושכת של השיתוף
מאמר של וונדרסמן
שיעור 10
17.6.09
הקשר בין חברה לכלכלה
ליברליזם כלכלי מוביל להפרטיה ß משפיע על החברה. מודעות חברתית, מאבקים חברתיים יכולים לשנות תקציבים, פיתוח מקומות תעסוקה ... מתן הכשרה מקצועית למובטלים ß משפיע על הכלכלה של המדינה, מגדיל את כוח העבודה בשוק. מע"מ על פירות וירקות ß משפיע על השכבות החשלות
קלסן: כשנו אומרים כלכלה וחברה, מה שנתפס כחשוב/מרכזי = כלכלה, ופיתוח שירותים חברתיים גוזל מהכלכלה, שכן התקציבים שישמשו לצורך זה ייקחו מפרויקטים אחרים – השקעות למיניהן ... אבל, למעשה השיקול ההפוך הוא הנכון – השקעה במעמד נשים, למשל, יחסוך מהרווחה שלא תצטרך יותר לתמוך בנשים חד-הוריות וכו' ... אנו נקצור את הפירות של תוכניות רווחה גם במונחים כלכליים, כי בטווח הארוך יצטמצם הצורך בהשקעת משאבים לתמיכה באוכלוסיות חלשות.
מאקרו-פרקטיקה
- לחולל שיפורים ושינויים במערכת הרחבה שהיא מעבר לפרט, מעבר ליכולת הפרטית שלו. דוג: שינוי מדיניות בהקצאת משאבים, פיתוח שירותים ומשאבים לטובת קהילות.
- השפעה על האופן שבו שירותים למוסדות שונים יוצרים שינויים
- כל נושא הסנגור = לעזור ללקוחות לקבל מה שצריכים לקבל
- שינוי ארגוני – הפנים לתוך השירותים הקהילתיים.
לסיכום – הגישה תטען כי במהלך השנים חלה הזנחה של המרכיבים הקהילתיים של הע"ס. עם השנים הצטמצם העולם המקצועי של הע"ס לעולם הטיפול.
שיעור אחרון
24.6.09
אילו גורמים משפיעים על יחסי גומלין בצוותים (אלבק+כיתה)
- סטאטוס המקצוע
- מרכזיות המקצוע במערכת הארגונית
- אישיות איש המקצוע
- כל הנ"ל
רשימת הנושאים שלמדנו הסמסטר:
תיאוריות: הון חברתי וגישת המערכות קהילה (בריק) מיפוי קהילתי (כמותי+איכותני) מודלים בעבודה קהילתית (רוטמן) שיתוף +העצמת כוחות מפגש עם השדה שיתוף בין ארגוני מתנדבים פרויקטים (וונדרסמן) מאקרו-פרקטיקה