תקציר המחברת - לגישה קהילתית

חזרה לאתר הראשי

---

תקציר המחברת גישה קהילתית

תיאוריית המערכות-העולם שלנו בנוי ממעגלים שנמצאים אחד בתוך השני. יש קשר ישיר והזנה ההדדית בין אותם מעגלים- הם משפיעים אחד על השני.

התיאורייה האקולוגית של גרין- היררכיה של 4 מערכות:

• מיקרו- סיסטם.
• מסו- סיסטם.
• אקסו- סיסטם.
• מאקרו- סיסטם.

בטיפול עלינו להתייחס לכל המערכות המשפיעות על הפרט.

מושגים מתיאוריית המערכות-

• מערכת.
• סביבת המערכת.
• גבולות המערכת.
• מערכת פתוחה/ סגורה.
• הומיאוסטזיס.
• אקוויפינליות.

הקשר בין עבודה קהילתית לתיאוריית המערכות- תיאוריית המערכות היא הגישה העיקרית והבסיס להתערבויות בגישה קהילתית. נגזרות: בעיה משותפת להרבה אנשים, דגש על מניעה לעומת טיפול, מיקוד בכוחות וביכולות של אנשים, סולידאריות חברתית, ראייה חברתית, שיתוף לקוחות.

תיאוריות של הון חברתי-

בורדייא- הון חברתי הוא מכשיר בידי הפרט לשימור או לשינוי מיקומו במבנה החברתי- היררכי (מאבק על סטטוס). צירוף של משאבים הנובעים מהחזקת רשת מתמידה של קשרי הכרות הדדיים. בורדייא מבדיל בין הון כלכלי, הון תרבותי והון חברתי. בורדייא מבדיל בין משאבים אישיים לחברתיים.

קולמן- תפקידו של ההון החברתי הוא הגדלת ההון האנושי של הפרט. מה הפרט מרוויח ברמה האישית מקשרים עם אנשים (לוא דוקא רווח חומרי).

פטנאם- הון חברתי הוא תכונות של הקהילה המקלות על התיאום ועל שיתוף הפעולה בין הפרטים, ומאפשרות להתמודד עם סוגיות ציבוריות בקהילה של אזרחים (לא אוסף של פרטים). הוא מבחין בין הדדיות ספציפית להדדיות מוכללת. הוא מבחין בין הון חברתי מלכד ומדיר להון חברתי מגשר ומכליל.

כיצד עו”סים יכולים להגביר את ההון החברתי של לקוחותיהם?

• יצירת קשר של הפרטים בתוך הקהילה.
• הכנסת ידע חדש ואנשי מקצוע.
• חיבור לגורמים חיצוניים בעלי משאבים.
• עידוד פעילות מחוץ לקהילה.

קהילה- קבוצה של אנשים שיש להם אינטרס משותף ויש ביניהם אינטראקציה משותפת.

שני סוגים של קהילות-

• גיאוגרפיות.
• פונקציונאליות.

יכולה להיות ביניהם חפיפה.

תנאים ל- מהי קהילה ע”פ ליפיט-

• ייצור- מוצרים ושירותים.
• סוציאליזציה- תקשורת, אינטראקציה.
• פיקוח חברתי- מחויבות לנורמות חברתיות.
• השתתפות- בפעילות חברתית קהילתית.
• עזרה הדדית- ברמה לא פורמאלית.

מאפיינים של קהילה מודרנית-

• מעבר מערכים קולקטיביים לערכים אינדיבידואליים.
• מעבר מחברה קהילתית מבודדת לחברה מקושרת לעולם.
• ביזור כוחות מהשלטון המרכזי לשלטון מקומי.
• היחלשות הצדק החברתי ונסיגה ממדיניות רווחה.
• הפרטת שירותים.

השלכות של שינויים אלו על עו”סים-

• השירותים ניתנים מהמון גורמים, העו”ס צריך לאסוף מידע, ולכוון את הלקוח לגורמים הרצויים.
• מגמה לעבור לקליניקות פרטיות.

מודלים להתערבות בפרקטיקה הקהילתית (רוטמן)-

מודל הפיתוח המקומי- איש המקצוע מנסה לקדם צרכים ויוזמות בקהילה, תוך פעילות משותפת על כלל האוכלוסייה. מטרת המודל היא העצמה ואקטיבציה ונטרול תלותיות.

יעדי תהליך- תהליך ההתפתחות של האנשים בדרך.

תפקידים- קטליזאטור, מורה/ מדריך, מתאם.

מודל התכנון החברתי- מכוונים את ההתערבויות לפתרון בעיות חברתיות. המטרה היא לתת פתרון מיידי וממשי לבעיה ספציפית.

יעדי משימה- חשוב להשיג את המטרה עצמה.

תפקידים- אוסף נתונים, מתכנן, מבצע, מנהל ומארגן (עושה הכל לבד).

מודל הפעולה החברתית- לוחמים את מלחמת המקופחים. המטרה היא להשיג תמורה ביחסי הכוחות וחלוקת המשאבים (בדרך- כלל בצורה קונפליקטואלית).

יעדי משימה+ תהליך- גם להשיג את המשימה וגם לקדם את האנשים בדרך.

תפקידים- מסנגר, פעיל, מסית, מתווך, לוחם, נושא ונותן.

בשנת 73 רוטמן דיבר על כך שכל מודל עומד בפני עצמו. בשנת 96 הוא הציג

אופציות של שילוב-

• חד מודלית.
• בי- מודלית.
• תלת- מודלית.

שיתוף לקוחות- על הלקוח להיות מודע ושותף להחלטות הנוגעות אליו.

מטרות של שיתוף לקוחות-

• רציונל פילוסופי (3).
• רציונל פרקטי (4).
• רציונל פוליטי (4).

גישות לשיתוף לקוחות-

• שיתוף לקוחות כמטרה.
• שיתוף לקוחות כאמצעי.

רמות של שיתוף- יש 12 רמות שיתוף, שנעות בהדרגה מחוסר שיתוף למצב בו לתושבים אחריות מלאה ושליטה בלעדית (פיקוח אזרחי).

קשיים בשיתוף לקוחות-

• מחלוקות בין העו”ס ללקוחות.
• עיקוב תהליכים.
• איבוד שליטה, הרבה גמישות.

העצמה

• תהליך שבו אנשים נעשים מספיק חזקים להשתתף, לשלוט ולהשפיע על אירועים בחייהם.
• תהליך של הגברת הכוח האישי, הבין- אישי או הפוליטי של אינדיבידואלים, משפחות וקהילות, על- מנת לשפר את מצבם.
• פעילות אנושית בכיוון של שינוי ממצב פאסיבי למצב אקטיבי.

שני סוגי העצמה-

• פסיכולוגית.
• פוליטית.

חמשת המדדים של פרנס לבדיקת צורך בהעצמה-

• תפיסה עצמית חיובית.
• מודעות עצמית ביקורתית.
• תחושה של שליטה בידע ובמיומנויות.
• נטייה אישית לפעול.
• תחושה של זהות קולקטיבית.

פרנס פיתחה שאלון העצמה לבדיקת צורך בהעצמה וסוגה.

ממצאים מחקריים בנוד להעצמה-

• יש קשר גבוה בין העצמה העו”ס להעצמת הלקוח.
• יש קשר בין העצמה לאפקטיביות.
• יש הבדלים בהעצמה על רקע מיני בין גברים (נטייה אישית לפעול) לבין נשים (זהות קולקטיבית).

מנהיגות- התנהגות של יחיד המכוון פעילויות של קבוצה להשגת מטרה משותפת.

בסיסי כוח (דרכם מנהיג משפיע על מונהגים)-

• כוח הכפייה.
• כוח השכר.
• כוח לגיטימי חוקי.
• כוח הזיקה.
• כוח המומחיות.

תיאוריית האדם הדגול- מנהיגות היא תכונה מולדת. אדם הנולד עם תכונה זו יהיה מנהיג בל מקום ובכל זמן.

התיאורייה המצבית- המנהיג משתנה בהתאם לנסיבות ולסיטואציה. הצורך במנהיג גדל כאשר יש איום חיצוני, וככל שהקבוצה גדולה יותר.

תיאוריית התלות של פידלר- יש תלות בין המצב, המאופיין ע”י יחסי מנהיג- מונהג, מבנה המשימה ועמדת הכוח של המנהיג, לבין סגנון המנהיגות- מנהיג משימתי ומנהיג חברתי.

תיאוריית האשראי האישי של הולנדר- יש הדדיות בין אפיוני המנהיג, אפיוני המצב ואפיוני הקבוצה (המונהגים).

התנדבות- נושא שנכנס בצורה מאוד חזקה בשנים האחרונות לתחום העבודה הקהילתית וקיבל צורה מקצועית.

מה גורם לאנשים להתנדב?

• מניעים אידיאולוגיים- אלטרואיסטיים.
• מניעים אישיים- אגואיסטיים.

פירמידת הצרכים של מאסלו- כאשר הצרכים הבסיסיים של הפרט סופקו, יש לו צורך לתת מעצמו ולתרום לזולת, כמענה על צרכי שייכות, הערכה והשמה.

תיאוריית הציפייה של מילר- אנשים מצפים לתגמולים מהעבודה שלהם בתמורה להשקעה. אנשים שלא מסופקים בעבודה שלהם יפנו להתנדבות, כדי לקבל משם את הסיפוק.

תיאוריית החליפין- התנדבות היא פונקציה של כדאיות- רצון למסור חלק מן המשאבים שיש לי על- מנת לקבל חלק מהמשאבים שברשות האחר.

מה גורם למתנדבים להמשיך להתנדב?

• תגמולים תוכניים- התפקיד, הישגים בעבודה.
• תגמולים מסגרתיים- היחס של מקבל השירות, נוחיות, תגמולים מטעם הארגון, קשר עם עובדים אחרים, קשר עם הממונה, קשר עם מתנדבים אחרים, תמיכת הסביבה החברתית.

כיצד לגרום למתנדבים להתמיד בפעולת ההתנדבות?

• עריכת ראיון אישי.
• הכנת המתנדב לתפקיד.
• הכנת המערכת הקולטת.
• בניית מערך ליווי והדרכה.
• קבוצת תמיכה.
• מערך תגמולים.