תקציר כמה מושגים - בגישה קהילתית

חזרה לכלל החומרים

---

תיאורית המערכות

כל העולם בנוי ממערכות שקשורות אחת לשנייה. כל יחידה היא מערכת.

מערכת- קב' של פריטים או אלמנטים המקיימים קשרי תלות הדדית או יחסי גומלין בסדר פנימי מסויים ומשתלבים לכלל מערכת שלמה. המערכת השלמה יותר מסך כל האלמנטים הכלולים בה. 

הגדרה נוספת של ברונפנברנר: סט של מבנים המשולבים זה בזה. כל אחד בזה שאחריו כמו בובה רוסית.

הוא מדבר על ארבע מערכות שבנויות בהיררכיה

Microsystem – מערכות של קשרים שקרובים מאוד לאדם. [לדוג' משפחה, בי"ס]

Mesosystem –היחסים שבין 2 מערכות המיקרו. הדינאמיקה שבינהם

Exosystem – אלו מערכות רחבות יותר המקיפות ומשפיעות על האדם [כמו שלטון מקומי, מצב התעסוקה במשק]

Macrosystem – תרבות, ערכים, תפיסה תרבותית. 

מושגים מרכזיים בתיאורית המערכות:

סביבת המערכת – לכל מערכת יש סביבה והסביבה היא חלק ממערכת גדולה יותר.

גבולות המערכת – כדי להחליט מה בתוך המערכת ומה מחוצה לה אנחנו צריכים להגדיר את גבולותיה.

מערכת פתוחה ומערכת סגורה – מערכות שונות מתאפיינות ברמה של פתיחות או סגירות, ישנם מערכות סגורות ונוקשות שלא מאפשרות את חילוף החומרים עם הסביבה. מערכת אשר פתוחה יותר מדי יכולה לאבד את זהותה. וגם אם יחול שינוי אין ערך לשינוי כי היא תהיה מושפעת מתנודות בחוץ.

הומיאוסטאזיס–המצב הקיים. המערכת שואפת להיות משוחררת ממתח ולחזור למצב של מנוחה. השאיפה הזאת בעצם דוחה את הגירויים שנכנסים מהסביבה כי הם בדר"כ מפריעים לאיזון של המערכת. אך ע"מלגדול ולהשתנות יש צורך במתח ובערעור הקיים.

תשומות תפוקות ותהליך המרה – כל מערכת נכנסים אליה דברים [תשומות] היא מעבדת אותם [המרה] ומוציאה תפוקות.

אקוויפינליות – מושג שמתייחס ליכולת להגיע לתוצאות זהות מתוך תנאים שונים.

כלומר לא משנה מאיפה ניגש למערכת נוציא את אותם התוצאות.

לדג' משפחה שלאבא יש בעיית תעסוקה, וכשבודקים לעומק מגלים שיש בעיה ביחסים עם הסביבה והביטחון העצמי שלו אבל הוא לא מוכן לטפל בזה, לכן אטפל בבעיית התעסוקה שלו ולפי תיאורית המערכות זה ישפיע גם על הביטחון העצמי שלו ויחסיו לסביבה.

כלומר נטפל במערכת אחת כי מערכת משפיעה על שאר המערכות.

כל מה שקורה לפרט משפיע על כל מה שקורה בעולם, ולכן כדי להשפיע צריך לעבוד עם הסביבה שלו.  

עקרונות העבודה הקהילתית:

*אמונה בסולידריות חברתית והתארגנות קולקטיבית.

*דגש על צרכים וכוחות משותפים של האוכלוסייה. [במקום לדבר על הרע, אנחנו מדברים על הטוב והכוחות שיש למטופל לשנות את המצב]

*דגש על מניעה לעומת טיפול. [לא להגיע למצב של בעיות אלא למנוע אותם לפני כן ע"י ארגון רשתות תמיכה בקהילה].

*דגש על שיתוף וזכות הפרטים לכוון את חייהם. [שיתוף הלקוחות, אנחנו רק יועצים ומתכננים איתם תוכניות] 
 
 

מוקדי התערבות:

1. פיתוח מנהיגות- שתייצג את הלקוחות ואיתם נעבוד.

2. איגום משאבים- כשיש צורך ואין תקציב, ננסה למצוא בקהילה גורמים שונים שיש להם אינטרס לקדם את הנושא,

3. שיתוף בין ארגונים- כשיש הרבה ארגונים שעוסקים באותו נושא, המטרה היא יצור תיאום וחלוקה של תפקידים כלפי הלקוחות כדי לכסות את כל האוכלוסייה. [כשיש הרבה ארגונים שעוסקים באותו נושא, יש מצב של כפילות או נפילה בין הכיסאות.]

4. פיתוח שירותים- נקים מסגרות ושירותים לצרכי הקהילה כשאין

5.קידום חקיקה

6. קבוצות לעזרה עצמית- קב' שבדר"כ קמות לבד, מצוי אצל חולים שרוצים לעזור לעצמם אז המרכז נותן להם מלווה שיעזור להם לחזור לשיגרה ושיתפקדו לבד.  

---

שיתוף לקוחות

כאשר אנשי מקצוע מתכננים את ההתערבות שלהם הם צריכים לעשות את זה ביחד עם הלקוח. 

מטרות השיתוף:

רציונל פילוסופי:

1. מימוש זכותו הבסיסית של האדם להיות שותף בקבלת החלטות חשובות הנוגעות לגורלו.
2. הגבלת הניכור החברתי ויצירת הזדמנויות חדשות לקשור קשרים חברתיים.
3. חינוך פרטים להתנהגות דמוקרטית ולאחריות ציבורית. תפקידנו כמחנכים וכבונים.

רציונל פרקטי:

1. ניצול מרבי של הכספים בארגון, שקיפות וחשיפה-אלה שהכסף מיועד להם שולטים בו.
2. הכנסת שינוי בארגונים- ארגונים שחוקים.
3. מתן מענה לצרכים אמיתיים של תושבים- הם יודעים הכי טוב מה הם צריכים.
4. פיתוח מנהיגות וטיפוחה.

רציונל פוליטי: יכולת להשפיע על המהלכים

1. חלוקה מחדש של כוח והשפעה בקרב אזרחים, אנו נותנים להם כוח.
2. חלוקה מחדש של משאבים העומדים לרשות אנשים.
3. הרחבת בסיס התמיכה שיש לארגון בציבור או בקהילה.
4. מיתון לחצים ציבוריים המופעלים על הארגון.

 

גישות בשיתוף לקוחות

גישה א': רואה בשיתוף לקוחות מטרה בפני עצמה והיא מבוססת על ההכרה בזכותם הבסיסית של אנשים להשפיע על גורלם. [rousseu].

גישה ב': רואה בשיתוף אמצעי להשגת מטרות. באמצעות השיתוף יהיו המענים לצרכים אפקטיביים ויעילים יותר. שיתוף עצמו לא חשוב מה שחשוב זה להשיג אפקטיביות גבוה יותר [berger] 

רמות של שיתוף- יצחקי

1. חוסר שיתף

2. שיתוף כצופים – אין זכות להעיר,רק מקשיבים(במקרים בהם מנסים לגרום לארגון לשתף לקוחות ולא רוצים למנוע התנגדות מצידו)

3. מסירת מידע לתושבים-מסירת מידע חד צדדי (פליירים עלון זכויות)

4. קבלת מידע מתושבים- תגובות מהשירות.

5. ביצוע פעולות שונות על ידי תושבים על פי הנחיית הארגון. [מתאים למצבי משבר/חירום]

6. לתושבים זכות להשמיע התנגדויות. עשייה משותפת,מחשבה –לא.הארגון יודע מה צריך ורוצה לשמוע מהתושבים.

7. התייעצות עם תושבים. התושבים יודעים מה צריך והארגון רוצה לשמוע מהם.

8. השתתפות קונקרטית בתכנון ובביצוע. תהליך של עבודה משותפת בנושא ספציפי.

שותפות מלאה:

9. שיתוף תושבים באחריות ובקבלת החלטות, אך לארגון זכות וטו.

10. שיתוף התושבים באחריות ובקבלת החלטות, כולל זכות הצבעה שווה

11. שותפות מלאה באחריות ובקבלת החלטות, עם זכות וטו לתושבים.

12. פיקוח אזרחי- לתושבים אחריות מלאה ושליטה בלעדית, עצמאים,לא צריכים את הארגון,אם יש בעיה ספציפית-מתייעצים עם הארגון.

---

הקהילה

קהילה - קב' של אנשים שיש להם אינטרס משותף, ויש ביניהם אינטראקציה משותפת.

ישנה אבחנה בין 2 סוגי קהילות:

1. קהילה גיאוגרפית- מקבץ ארגוני ואנשים המקיימים אינטראקציה בשטח גיאוגרפי נתון.
2. קהילה פונקציונאלית- מערכת חברתית מאורגנת בעלת אינטרסים, מטרות וצרכים משותפים. אנשים בעלי מכנה משותף שמזהים את עצמם כקב' אם זה עפ"י מקצוע, מקום עבודה או משתנה דמוגראפי משותף.

בעבר הייתה חפיפה גבוהה בין 2 סוגי הקהילות, בד"כ אנשים שגרו באותו אזור דמוגראפי היה להם מכנה משותף.

היום יש הרבה פחות חפיפה ויש ניעות דמוגראפית וככה נוצרים מצבים של מכנים משותפים באזורים שונים.

כיום יש חפיפה חלקית בין הגיאוגרפית לפונקציונאלית. 

ליפיט: 5 מאפייני הקהילה שהופכים קבוצה לקהילה:

1. ייצור שירותים שיכולים לעזור
2. סוציאליזציה-תהליך שיוצר תקשורת(מפגשים,עלוני מידע)
3. השתתפות-מעורבות
4. עזרה הדדית-הכי חשוב. ברמה הפורמאלית והלא פורמאלית
5. פיקוח חברתי- ייצור חוקים,תקנות ונורמות. הכללים מחייבים ויש סנקציות

 

מאפייני הקהילה המודרנית-

1. מעבר מחברה בעלת ערכים קולקטיביים לחברה המונחית ע"י ערכים אינדיבידואלים.
2. מעבר מחברה קהילתית מבודדת מהעולם לחברה מקושרת לעולם [הכפר הגלובלי].
3. ביזור כוחות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי.האצלת סמכויות [חסרונות- הפערים בין החזקים לחלשים גדלו, השתלטות של שרלטנים]
4. נסיגה ממדיניות הרווחה והיחלשות הצדק החברתי. [תוצאה- הגדלת הפערים]
5. הפרטת שירותים כולל שירותי רווחה, בריאות וחינוך. ופריחה של אין ספור עמותות פרטיות בתחומים הללו.
6. הפרטה- בי"ס הופרטו, כל בי"ס נהיה אחראי לתקציב שלו, בי"ס חזקים ההורים יכלו להוסיף כספים ולקבל את השירותים, בי"ס חלשים היכולת לגייס כספים חלשה ולכן רמת השירות ירדה.

---

            תיאורית ה exchange [תיאורית החליפין]

מפתח התיאוריה –הומנס. רואה את פעילות הגומלין בין אנשים כחליפין של סחורות חברתיות, עפ"י התיאוריה אנשים פועלים במגמה להגדיל למקסימום את השכר [גומלין] שהם מקבלים ולצמצמם למינימום את ההפסדים של פעולותיהם.

התגמולים והמחירים מחושבים גם לעתיד ולא רק להווה הקרוב, כלומר לפעמים באינטרקציה הספציפית התגמול הוא עתידי.

אינטראקציות החליפין בין אנשים הם שיוצרות את החברה כשהקשרים בין אנשים הם שרשרת מתמשכת של חליפין. בניגוד לחליפין חד פעמי כדוג' השוק הכלכלי. 

קשרים מתפתחים באמצעות 2 תהליכים:

1. כשהשותפים באינטראקציה מוסיפים סוגי חליפין חדשים לסוג שגרם להיווצרות הקשר. הכרתי מישהו ואם מצאנו משהו משותף-נמשיך בקשר)
2. כשהקשרים בין השותפים באינטראקציה משפיעים על הקשרים של כל אחד מהם עם אנשים אחרים ברשת החברתית שלו. ככל ששותפים מוצאים סוגי שכר רבים יותר אצל בני זוגם-כך מתעצמים קשריהם עם אחרים.

 

3 סוגים של תגמולים:

1. תגמולים פיזיים מדידים. [כסף]
2. תגמולים פיזיים לא מדידים [זמן]
3. תגמולים סנטימנטים [רגשות, עמדות, תמיכה]

קונפורמיות לנורמות חברתיות- שייך לתגמולים סנטימנטיים- אישור חברתי . זהו תגמול שמחזק הרבה פעולות ומקביל לנושא הכסף-כמו שהכסף זה הדבר הכי חשוב ורווחי כך גם האישור החברתי לפעולות האדם מעודד פעולה ספציפית ומשפיע על תחומים נוספים כגון בטחון וכו'. 

עקרונות התיאוריה:

1. עקרון ההצלחה-  אם הפעולה מתוגמלת האדם יחזור עליה
2. הכללה-  פעולה שתוגמלה בעבר תחזור בתנאים דומים.
3. ככל שהערך של התגמול חשוב יותר תהיה חזרה יותר אינטנסיבית על הפעולה.
4. שימוש רב בתגמול יכול להוריד מערכו.
5. כאשר יש בחירה בין אלטרנטיבות האדם יבחר את זה שתביא לו את התגמול הרבה ביותר.

 

הומנס התמקד ביחסים בין הפרטים/יחידים. הוא אמר שהארגונים הם בעצם פרטים והדינאמיקה בינהם היא כמו אצל הפרטים ולכן אין צורך להרחיב על הנושא.

פיטר בלאו ניסה לפתח את התיאוריה הזאת באופן יותר כוללני, הרחיב אותה ושם את הדגש יותר על יחסים בין ארגונים.

לנורמות וערכי הארגון יש תפקיד משמעותי ביצירת החליפין בין הארגונים השונים.

1. צדק ביחסי חליפין- כשארגון/אדם משקיע-מצפה לקבל תגמול הוגן
2. בחירה רציונאלית- ליאט' חברתית יש היררכיית מטרות והעדפות וארגון/אדם עושים חישוב רצינלי וקושרים אותו לסדר העדפות שלו

הוא אמר שהיחסים בין ארגונים מבוססים על הדדיות ויצירת מחויבות לקבלת תמורה, אין תגי מחיר קבועים מראש ואין חוזה רשמי.

הוא הדגיש את העניין שכשיש בין ארגונים חליפין לא מאוזנים, אנחנו נכנסים לעניין של מעמדות וסטאטוס, וזה מכניס דינאמיקות של מאבקי כוח.

---

הון חברתי

שימוש בקשרים חברתיים ובמשאבים בסביבה למטרת סיוע.שימוש בקשרים ע"מ ליצור הון.

ישנן 3 תיאוריות מרכזיות:

1. בורדייא bourdieu– רואה בהון חברתי מכשיר בידי הפרט לשימור או לשינוי מיקומו של האדם

במבנה מקומי היררכי. הון חברתי כצירוף של משאבים בפועל ובכוח הנובעים מקשרים בין אישיים, כלומר חברות בקב' . בחיבור של מס' אנשים נוצר הון קולקטיבי של קב', המשאבים של כל אחד הופכים לנחלת הכלל והמטרה של כל זה הוא בכדי להתקדם במדרג ההיררכי בחברה. אנו מייחסים הון של חברי הקבוצה אלינו. 

שלושה סוגי הון:

*הון כלכלי- כל נכס ממשי שיש לנו בעלות עליו

*הון תרבותי- מתחלק גם ל-3:

       -עמדות והרגלים שנרכשים בתהליך החיברות, ע"י עמדתנו אנו יכולים להשפיע על אחרים

       -נכסים תרבותיים- תרבות עדה מורשת. 

       -השכלה ומיומנות.

הון חברתי- שמורכב מסך המחויבות החברתיות, כלומר המשאבים שניתן לגייס באמצעות השתייכות לרשתות חברתיות.  

בורדיא אמר שבתהליך של השגת המעמד אנשים משקיעים משאבים בכדי להשיג מיקום במדרג החברתי.

הוא מבחין בין 2 סוגי משאבים:

משאבים אישיים ופרטיים- מוחזקים בידי הפרט, והוא יכול להשתמש בהם בצורה חופשית.

משאבים חברתיים- נגישים לאדם רק דרך הקשרים החברתיים שלו.  

2. קולמן colman- רואה בהון החברתי כמשאב לפעולה, ויכול לשפר את סיכוייו של הפרט להשיג משאבים

לטובתו האישית כמו תעסוקה, כניסה לבי"ס.

מדגיש הון חברתי במשפחה

קולמן מתמקד ברווח האישי, השימוש בקשרים החברתיים הוא רק בכדי להגדיל את הוני האישי.

איך אני צובר הון אישי ואיך הון חברתי יכול לשרת אותי ברמה היאישית (יש לי קשרים בבית הספר ולכן לא יעיפו את הבן שלי) ובורדייא מדבר איך אני ממצה את עצמי בחברה ועולה בהררכיה 

3. פוטנם putnum- מתייחס להון חברתי כאל תכונות של הקהילה המקלות על התיאום ועל שיתוף הפעולה

בין הפרטים ומאפשרות להתמודד עם סוגיות ציבוריות כקהילה של אזרחים ולא כאוסף של פרטים. (המטרה שלנו בצבירת הון חברתי היא בכדי לפתור בעיות ציבוריות וליצור כוח להתמודדות)

ההבדל בין הגישה הזאת לשתי הקודמות הוא שפה אנחנו מתעסקים בקהילה ולא לפי הפרטים.

הון חברתי מתייחס לתכונות של הקהילה כמו אמון, נורמות קבוצתיות, דמוקרטיה,אחריות התושבים, רשתות חברתיות שמשפרות את היעילות של הקב' ושל הפעולות שלה. שיתוף הפעולה מאפשר את הפיתוח הכלכלי חברתי של הקהילה ומגביר את האחריות האזרחית של התושבים שמביא לתפקוד של ממשל דמוקרטי יותר.

[המטרה היא להשיג הקדמות כלכלית חברתית, זו הגישה של עו"ס קהילתיים]. 
 
 
 
 

פוטנם מבחין בין 2 מושגים:

הדדיות ספציפית- מתייחסת לחליפין מאוזנים בערכם שהם לעיתים בזמן מסויים ולעיתים חד פעמיים. [עסקת חליפין שיש לה תמורה שווה לה באותו רגע]

הדדיות מוכללת- כוללת קשרי חליפין מתמשכים ולא מאוזנים בנק' זמן מסוימת. התמקדות בקהילה ולא באוכ' ספציפית. 

יותר מאוחר הוא מבחין בין 2 מושגים בהון חברתי :

הון חברתי מלכד ומגדיר bonding or exclusive- נפוץ ברשתות חברתיות צפופות המתאפיינות בהומוגניות של חברי הרשת.

קיים דמיון חברתי גדול בין החברים שמחזק את ההומגניות החברתית ומביא להדרה של אוכלוסיות אחרות ממשאבים. עלול להביא להיבדלות ולאנטיגוניזם כלפי אוכלוסיות אחרות. [קב' חברתיות סגורות, שהפרטים שם דומים, ממעמד חברתי מסויים שלא מרשים לאחרים להיכנס וליהנות מהונם החברתי].

הון מגשר ומכליל bridging or inclusive- אותו ניתן למצוא ברשתות שמתאפיינות בהטרוגניות של חברי הרשת ובקשרים חברתיים חלשים יחסית בינהם, בשל השונות בין החברים המשאבים הזמינים לחברי הרשת מגוונים הרבה יותר מאלו שמזמן ההון החברתי המלכד.טווח המידע הוא רחב יותר ואנשים לומדים אחד משני. 

דרכים להגדיל הון חברתי:

1. חיבור למקורות מידע ולמשאבים(מאגרי מידע,עמותות,מומחים)
2. חיבור לאוכ' חזקות ולגורמי השפעה(פוליטיקה,תקשורת)
3. חשיפת המשאבים של הלקוחות(זיהוי המיומנויות שלהם,חליפין בקהילה)
4. הקמה ופיתוח של מערכות תמיכה פורמליות

---

---