בחזרה למאמרי הקורס: סוגיות בטיפול זוגי
בחזרה לאתר
Friedman, S. (1996). Couples therapy: Changing conversations. In H. Rosen & K.T. Kuehlwein (Eds.), Constructing realities (413-453), San Francisco: Jossey-Bass

תרפיית זוגות/ סטיבן פרידמן- תירגמו ליטל רוזנפלד ויעל סימון

" בניגוד לדעה הרווחת, נראה שמתרחש שינוי בשפה: על מה שאנחנו מדברים, ואיך שאנו מדברים עליו, גורם לשינוי, ואלה הם השינוייםהללו שניתן לנצל אותם כדי לגרום לשינוי (אצל המטופל)"

התרפיה, מנקודת מבט פוסט-מודרניסטית, חברתית קונסטרוקציוניסטית (מבנית), היא תהליך שיחתי השיתופי, דיאלוג מובנה היוצר סיכוי חדש ואפשרויות חדשות לפעולה. (פרידמן, 1993, גילגאן ופרייס 1993). התרפיסט פועל כיועץ, המכוון לפרק תאורים מוגמרים (סגורים) של חיי אנשים בדרכים המאפשרות לאפשרויות קודמות בלתי- מאובחנות, להופיע,.(וייט, 1991) כמסייע לשיחה הטיפולית, המטפל נמצא במצב שבו יכול לאפשר עבור המטופל מקום, להבחין ולהיות מודע לצעדים חיוביים שהוא יכול לנקוט על מנת להשיג תוצאות רצויות.

השפה שבה אנחנו משתמשים עם המטופלים שלנו כופים את המציאות שלנו ואת ההנחות שלנו על התהליך, שיח של "בעיות" (כלומר, שאלות כמו: מהיא הבעיה? כמה מו זו כבר בעיה? מה הופך את הבעיה לחמורה יותר?) יכול מהר מאוד לגרום גם למטפל וגם למטופל לשקוע בתהליך של חקירה אינסופית ןשקיעה בטיט של חשיבה פתולוגית וחיפוש של התבניות וההסברים שמתחת לפני השטח.

אם השיחה נראית "כמכוננת בעיה", המטרה נתפסת כדיאגנוסה או קטגוריזציה (מילר 1992). לעומת זאת, גישה של כשרון (ומותאמות)מניחה שהשינוי הוא בלתי נמנע. תשומת ליבו של המטפל מושקעת בחיזוק ובבניה של מה שעובד, ובלמצוא את היוצאים מן הכלל מהתלונות של המטופל או מהמצוקה שלו.(כלומר להתרכז על מה שלא נאמר ע"י המטופל).

העצמת החיזוק של מה שעובד

ללונג וג'ואן היתה מערכת יחזים בת 16 שנה שעברה הרבה עליות וירידות, הם הגיעו לייעוץ עימי בתקווה להשיג הבנה טובה יותר של יחסיהם ושיפור ה"תקשורת" בינהם. זוהי שיחה שהתפתחה תוך חמש דקות מן ההתחלה:
מטפל: כיצד קרה הדבר שלאורך כל הקשיים שחוויתם במשך התקופה הארוכה של חייכם המשותפים, בכל זאת נשארתם ביחד ושמרתם על הקשר- דבר שלא קל לעשות אותו במשך תקופת זמן ארוכה כ"כ? מה איפשר לכם לקיים את היחסים, למרות הקשיים שעמדו בפניכם?
ג'ואן: זוהי שאלה גדולה! עליי לכתוב לעצמי את השאלה הזאת כך שאוכל לזכור לשאול אותה את עצמי שוב ושוב. אני נוכחת לדעת שמוכרח להיות שם משהו שאיפשר לנו להגיע כ"כ רחוק.
לואיס: הייתה שם תמיד אותה יציבות (נאמנות) של היותנו שם... גם כאשר נפרדנו לתקופת זמן, יכולנו תמיד להתחבר בחופשיות.
מטפל: מה גרם לזה להמשיך ולהתקיים? מדוע הקשר (החיבור) לא נפסק אחר תקופה של זמן?
ג'ואן: לא יכולתי לשאת שלא יהיה לי את הקשר, החיבור.
מטפל: אז זה היה נתון שהוא בן-זוגך?
לואיס?כן
ג'ואן: לואיס היה תמיד בשבילי תמיכה אמוציונלית. אני יכולה להגיד הכל, ובכל זאת ביחד יכולנו לעבד מה טוב בשבילי ובשבילנו. התרכזנו זה בזה. עם כל ההפסקות, מטרתנו העיקרית הייתה לבלות זמן יחדיו. לכן, למרות הפרידות לא הייתי מתוסכלת כי היא הייתה תמיד שם.
מטפל: אם כן, הייתם מסוגלים להתגבר על המכשולים הללו ולהחיות את היחסים בינכים... מי יהיה הכי פחות מופתע שהיחסים שלכם הצליחו לשרוד למרות כל המכשולים האלה?
ג'ואן: מלבדינו?
מטפל: כן.
ג'ואן: אף אחד.
מטפל: אם כן לא הייתה הרבה עזרה מהחוץ. חברים או משפחה?
ג'ואן: נכון!
מטפל: אם כן, למרות שלא זכיתם לכל עזרה, מערכת היסים הזאת הצליחה לשרוד. מהו הדבר שאתם יודעים לגביעצמכם שהיה מאפשר לכם לנבא שמערכת היחסים הזאת תארך כ"כ הרבה זמן והקשר שלכם ימשיך להתקיים?
ג'ואן: לגבי, זה החיבורים, הקשרים. אני יכול לחבר טוב, אל מול כל הסכנות, אני תמיד שומר על קשריי. אני מוכשר בזה , אני משער.
מטפל: אתה מסור. כשאתה מתחייב- אתה מבצע אותו. זה היה אצלך דבר קבוע.
ג'ואן: מאז ולעולם.
מטפל: (ללואיס) וזה היה דבר שהיית מודע לו, נאמנותה של ג'ואן ומחוייבותה.
לואיס: כן.
מטפל: ומהו הדבר באשר אלייך, מהו הדבר שהיה עוזר לך להבין איך מערכת היחסים הזאת ארכה כ"כ הרבה כפי שנמשכה?
לואיס: אני חושב שהייתי מסוגל להקשיב היטב... למרות שהייתה תקופה שזה לא ממש היה כך, זה השתפר לאחרונה. (ג'ואן מסכימה).

בשיחה זו עבדתי ללא הרף להתרכז על הדרכים בהם הזוג הזה הצליח להתמודד עם הקשרים בינהם ולעזור להם לשרוד למרות הקשיים שהם חוו. סקרנותי והאינטרס שלי כוונו למה שעבד במערכת היחסים שלהם, יותר מאשר מה שלא עבד. אני ולקוחותיי עסקנו בשיחות שמטרתן הייתה לבנות מציאות של נאמנות-אמון, קשר ואהבה.

השיחה כמעוררת אפשרויות

"דמיין לעצמך שאתה שם טיפת דיו אדומה קטנה אל תוך גביע מים, מה שיקרה זה לא גביע מים עם טיפת דיו אדומה קטנה; כל המים יהפכו לצבעוניים" _פוסטמן 1976, עמ' 234). מילים ותיאורים דומים לאותה טיפת דיו אדומה, יש להן הכוח לשטוף את חשיבתנו ולצבוע את שאיפותינו. בדיוק באותה צורה, שיחותינו עם זוגות יכולות לשמש לנו כדי לפתוח אפשרויות ליצור קונטקסט של אופציות, וליצור מיגוון של דיעות ורעיונות אלטרנטיבים, שיכולים להביא את הצדדים לקשר זה עם זה בדרכים של תקווה וחיוביות.
מטפלים נמצאים במצב מיוחד במינו בשיחותיהם הבנויות על מקורות המטופלים, מחזקים את הצלחת המטופלים, ומנצלים את יכולות המטופלים בדרכים המעוררים תקוה לשינוי. כתוצאה מכך, התקוה הזאת משרה תחושת העצמה וסוכנות אישיתpersonal agency ( פרידמן ופנגר, 1991).
בכל רגע בפגישת מטפל-מטופל, הקלינאי מתעמת עם הבחירה בקשר לבחירת כיוון השיחה. בהסתמך על הכיוון שהמטפל בוחר, השיחה יכולה לגרום לגרוף גם את המטפל וגם את המטופל לתוך מערבולת של בעיות וחסכים, או ליצור ים של רעיונות (חיוביים) מלאי תקוה ואפשרויות.

תרפייה מכוונת – פתרון בפעולה

הפרק הנוכחי בודק את מידת שימושיותה של השיחה המכוונת-פתרון, "פרדיגמת האפשרות" בפעולה בשיטה יעילה עם זוגות. כדי לפרט את השיטה, אביא קטעים מראיונות עם זוגות יחד עם הפרשנות שלי. לפני הפגישה עם הזוגות, רק ידעתי שהם שקלו פרידה אחרי 39 שנות נישואין.
פגישה ראשונה
בהתחלה מספר דקות מוקדשות לשיחה חברתית הקשורה לעבודות בני הזוג. אני לומד שג'אניס עוסקת בעבודה הקשורה בעבודה עם אנשים, ובעלה מוריי, מעצב ציוד למכוניות. ואז אני שואל שאלת פתיחה סטנדרטית שמוודאת, קודם כל שיש משהו שאותו הם מבקשים להשיג בשיחה שלנו. שנית, שיש להם אחריות- משותפת לכל שינוי שקורה; ושלישית, שעבודתינו יחד צריך שתהיה מכוונת מטרה, להשגת תוצאה יעילה עבורם.
מטפל: אולי תוכלי לומר לי מעט על מה שאתם מקווים להשיג בכך שבאתם אלי- כיצד תוכל השיחה שלנו להיות יעילה?
ג'אניס: לפני כחודש נישואינו כמעט הסתיימו וביקשתי פרידה. הקשר שלנו הפך לפרידה, והיה לנו מעט במשותף עם סממנים לא בריאים. חשתי שלא נותרה תקוה בכלל. אחרי שלושה ימים הוא בא אליי ואמר:" אעשה הכל להציל את הנישואין". באותם שלושה ימים חשתי הרבה צער שלא ציפיתי שאחוש. סוף סוף עשיתי החלטה אחרי כל השנים הללו, והופתעתי כמה עצובה הייתי. חשבתי על ההחלטה להיפרד במשך שמונה או תשע שנים. חשתי תלות ביחס להחלטה, אך הופתעתי מן העצב. כאשר הוא חזר הוא הסכים ללכת לייעוץ זוגי ואני מקווה שנוכל להשיג כישוריי תקשורת טובה יותר וכן כישורי הקשבה, כדי להעלות את היחסים ביננו על הפסים כי שווה לנסות.
מטפל: אם כן, זה היה לפני חודש כאשר קיבלת את ההחלטה להיפרד?
ג'אניס: כן, לפני חודש זה הגיע לשיא.

האנטנות שלי תמיד מכוונות לאזכור של שינוי, אני במיוחד סקרן לגבי הערות המצביעות על "יוצאים מן הכלל" (דה- שאזר 1985,1988), ולמערכת היחסים הקודמת שהתאפיינה ב"בעייתיות" ההערה של ג'אניס רומזת על שינוי. בקטע הבא אני שואל על השינוי הזה ואח"כ אני מדגיש כמה חשובים שינויים אלה. ואז אני יוזם שיחה שבה אני משתמש בשאלות מדורגות. שאלות מדורגות אלו הן שאלות מדורגות-מספר שעל פיהן יכול אדם להעריך את מקומו על פני מימד רלוונטי מסויים.
מטפל: ומאחר ואת החלטת לא ללכת בכיוון של פרידה, וזה כי אני מניח מתוך כוונה להשלים, מה השתפר במשך השבועות האחרונים האלה?
ג'אניס: הכל.. הכל.. עבדנו קשה כדי שהדברים יעבדו. יותר רגישות, יותר "איך היה היום שלך?" איכות טובה יותר של כל הנישואין.
מטפל: השינויים האלה שכבר עשית הם חשובים מאוד, אמרי לי, כאשר אמרת " זה לא יעבוד", אילו הייתה לך סקאלה מ1 עד 10, כאשר 10 זה המקום שבו היה לך הכי הרבה אימון בכך שהנישואים יעבדו, ו- 0 הבעת אי אמון בהצלחת הנישואים, איפה היית באותו זמן?
ג'אניס: אפס.
מטפל: היית באפס. ומה לגביך, מוריי?
מוריי: לא האמנתי שהמצב היה כ" כ רע... שמה שעשיתי כ"כ כאב לג'אניס. כי אני הייתי בכיף שלי הייתי אנוכי אני טיפוס פאסיבי- אגרסיבי.

מוריי עכשיו גדיר את עצמו בדרך "מסכמת" כוללנית מאחר ודרכי מובילה אותי לחקור כישורים ותכונות חיוביות יותר מאשר חסכים וחסרונות אני נותן לשיחה כיוון חדש ע"י הבעת אי הבנה, בורות(יעני לא מבין)

מטפל: אינני בטוח למה הכוונה, אך המשך
מוריי: כמו שאמרתי, לא חשבתי שהדברים היו במצב כ"כ רע, אך היו שם קולות ברקע שיכולתי לשמוע.
מטפל: אז איפה היית שם את עצמך על הסקלה באותה נקודת זמן שג'אניס באה אליך? איפה אתה על הסקאלה במובן של האמון וההרגשות החיוביים ביחס לנישואין?
מוריי: כנראה 7.
מטפל: אז חשת יחסית בסדר והמשכת לנהל את חייך כרגיל.
מוריי: זה נכון.
מטפל: ואז כשג'אניס אמרה שהיא קיבלה החלטה איפה היית?
מוריי: ירדתי ל-0.
מטפל: אז נפלת במהירות
מוריי: כן. ג'אניס אמרה:"בוא נלך אני רוצה לדבר איתך". ואז היא אמרה לי שהיא לא חושבת שהנישואין עבדו והיא מעדיפה לסיים אותם. ואז אמרתי:" בסדר אם זה מה שאת רוצה". הייתי יוצא כל ערב וכל אלה עזרו בידי לשמור על מסגרת הנישואין. (פה הוא מתאר את מעורבותו בארגונים שונים וכיצד "התעלם מג'אניס).
מטפל: כשהיית ב- 7 הסתדרת...
מוריי: בדרכי האגואיסטית.
מטפל: איך זה הרגיש לשמוע את ג'אניס שהיא היתה מוכנה לסיים את הקשר? בהמשך, מוריי שוב מגדיר את עצמו בצורה שלילית, ואני שוב מנסה להסיט את הכיוון של השיחה לכיוון חיובי.
מוריי: זה היה הרסניץ. אני יודע שהייתי האיש הקל ביותר לחיות עימו.אני אלכוהליסט בשיקום וטיפוס שתלטן. למשל אם ג'אניס סוגרת את הדלת הכניסה אני צריך לבדוק זאת שוב ושואל אותה אם גם היא בדקה.
מטפל: אם כן, אתה אדם עירני, זהיר, מה שיכול להתפרש ע"י אחרים כאדם שמתערב מידי; היכן היית אומר אתה נמצא במונחי אמון ביחסים בנקודת הזמן העכשווית?
מוריי: אני לא בטוח. הייתי אומר 7. ג'אניס אמרה שהיא מרגישה שהעניינים מסתדרים טוב יותר. אני חש שניסיתי להיות טוב יותר. כפי הנראה משהו מגיע מאיזשהו מקום שגורם לי לפעול טוב יותר... לאמיתו של דבר, זה לא מודע במאה אחוז.
מטפל: איך אתה חש במצב של 7 במונחי האמון שלך בכך שהעניינים יכולים להסתדר?
מוריי: כן
מטפל: (לג'אניס) ואיפה את עכשיו על הסקלה?
ג'אניס: כנראה ב- 7.
מטפל: אוקיי. זו כבר קפיצה גדולה מ0 ל- 7 בתקופת זמן יחסית קצרה.
מוריי: כן

במקום לחשוב את עצמנו כמטפלים עם ידע רב באשר לכיצד לעשותשינוי, הרבה יותר עוזר לנו להתייחס אל המטופלים שלנו כאל מומחים. התרפייה הופכת להתליך יותר שיתופי כאשר אנו מפתחים תחושה של סקרנות וחקירה ביחס לחייהם של מטופלינו וקשריהם. בקטע הבא אני מבקש משני הצדדים לתת לי את הפרטים המדוייקים המפרטים את הצעדים בכל אחד נקט בהם על מנת לשפר את היחסים בינהם. כיוון שהשינוי קיים תמיד, אני מתמקד על הפרטים האלה כדי לבסס את הרעיון שהשינוי קורה בפועל.ההזדמנות להתעכב על הפרטים האלה מאפשר "לאבחנות" הקודמות שלא קיבלו ביטוי להופיע על פני השטח, ולתת למן תחושה של תקוה לקרום עור.
מטפל: מה שהייתי מעוניין לשמוע מכם הוא מה הבחנתם- לג'ניס- וזה נשמע כאילו את הבחנת במספר שינויים לאחרונה. מהם אותם דברים ספציפיים קטנים שעזרו וגרמו לרמת האמון שלך לעלות מ-ס ל-7?
ג'אניס: אלה היו פתקים קטנים שהושארו לי בבוקר.. פתקי אהבה קטנים..טלפון במשך היום להגיד שלום והזכיר לי שהוא צריך לעשות דברים, בעוד שקודם הוא היה בא הביתה ואז יוצא מיד שוב, ללא תקשורת, כעת ישנה הרבה יותר תקשורת.. באשר לתוכניותינו.. יוצאים להליכה ביחד תוך כדי שיחה טובה. יודע טוב יותר שחלק מהחומר הזה משפיע עליי רפואית. לחץ הדם שלי עלה מאוד באותם שבועות. כעת הוא אומר:" בוא נתייחס ללחץ הדם שלך.. ההליכה תעשה לך טוב".יותר תשומת לב אליי. הולכים לראות סרט שאני רוצה שנראה את הסרט, דיברנו על רגשותיהם של אנשים- דברים שאנו עושים. נכדתינו ביקרה אצלנו למשך 5 ימים, ומוריי לקח יומיים חופשה- דבר שהיה מאוד לא רגיל אצלו. אני הייתי צריכהאחד מן הימים והוא אמר: זה בסדר כי אני פה". ראיתי קשר בינהים, שאותו לא ראיתי קודם, הוא הראה רגשות אמיתים... קצת יותר רוחב לב עם כסף. זה היה תמיד מחלוקת עבורינו. כעת הוא הרבה יותר חופשי ונדיב עם הכסף. ישנה תפנית של 180 מעלות חיובית.
מטפל: הבחנת בהרבה דברים. (למוריי): ואתה עוד אומר שלא ניסית במודע להביא להתרחשות הדברים האלה?
מוריי: בכנות, אינני יכול לשים את אצבעי בדיוק על כך. הדברים נעשו תת- הכרתית ואולי טוב יותר שלא ניסיתי בצורה מודעת להשביע כ"כ את רצונה. הכל הגיע להבשלה באפריל האחרון כשהייתי אמור לקחת את ג'אניס לבית החולים כדי לעבור בדיקות, בעוד שבאותו יום עצמו היו לי עוד 3 התחייבויות אחרות, ולכן היא הייתה צריכה להיות האחרונה בסדר העדיפויות. ביקשתי ממנה שתיקח מונית לביה"ח וזה גרם לכך שהכדור החל להתגלגל במורד.
מטפל (למוריי): אני מעוניין לשמוע ממך ביחס לשינויים שגילית במהלך השבועות האחרונים.
מוריי: ג'אניס נראית בהרבה יותר מוקירת תודה ביחס לדברים הקטנים שאני עושה. שכחתי כבר בקשר להשארת פתקים קטנים על השולחן, אך המתנתי בכיליון עיניים להגיע לכאן, כדי להתחיל את התהליך. אינני מרגיש כאילו כבר בתחלתי אותו.
מטפל: נראה לי שאתה כבר התחלת אותו. פעמים רבות אנשים מתחילים התהליך לפני הגיעם לכאן. ועל כן אני כ"כ מתעניין בצעדים הקטנים שבם כבר נקטת, כדי שנוכל לבנות עליהם ולהעצים אותם על מנת לאפשר לשינויים להמשיך הלאה.
ג'אניס: לפני סוף חודש זה.. אחרי ויכוח.. הוא ניסהלמשך מספר ימים לפייס, אך מה שקורה לאחרונה, אינני רואה כהמשך הניסיון לפייס. זהו משהו שינה, שונה מפיוס הרגיל ומהדפוס הרגיל של פיוס ולהביט על מגבוה.
מטפל: (ממשיך לנסות להתרכז על שינויים בדרך לחזק שינוי בכיוון חיובי): במה זה שונה?
ג'אניס: אינני יכולה להסביר זאת אחרת מאשר שהפיוס היה די שקוף:" הניחי לי לעשות זאת בשבילך, הניחי לי לעשות את הדבר ההוא עבורך". ההתנהגות הנוכחית הזאת הייתה הרבה יותר רגישה ומדודה בצורה אחרת. לא הייתה יותר התרצה.. הייתה מעין זרימה.
מטפל: אם כן, זה הרגיש יותר רגיש ומדוד..
ג'אניס: ויותר טבעי. זה לא היה מבויים.
מוריי: זה היה מה שהתכוונתי כשאמרתי שזה לא היה מאמץ הכרתי מצידי.
מטפל: הרגישות זרמה פשוט באופן טבעי.
*נראה לי שקיבלת צלצול השכמה מג'אניס כאשר היא אמרה "זהו זה הנישואין נגמרו". ואתה הגבת אני רותה לחזור למה שעליו דברנו לפני מספר דקות, השינווים שבהם חשת לגביך, לגביג'אניס ולגבי עצמיכם במהלך השבועות האחרונים.
מוריי: כשאני מחבק אות זה לא מלווה בזירוז.
מטפל: אוקיי אז היא מגיבה בצורה יותר חיובית.
מוריי: זה מרגיש יותר נוח איתה במיטה עכשיו. היא מקבלת פניי ביתר חום.
מטפל: למה עוד שמת לב?
מוריי: רק שג'אניס אומרת שאני מתפקד טוב יותר. האם היא אכן מדברת על אותו אדם שהוא אני? לא ממש התאמצתי כ"כ חזק, אני מניח שלא התנהגתי בצורה הפייסנית הרגילה שלי.
מטפל: זה נשמע כאילו אתה עושה את הדברים בצורה שונה, שמהווה הפרתעה בשבילך. זה שונה הפעם מן הדרכים הקודמות בהן התייחסת לג'אניס.
מוריי: כן, אני מתפקד כאדם אמיתי.
מטפל: אתה לא שם מסיכה עליך.
מוריי: נכון.
מטפל: זה נראה יותר אותנטי.
מוריי: כן

נראה שגם מוריי צימצם את פעילות היציאות החוץ-ביתיות והזוג יצא לארוחת ערב מספר פעמים ונהנו. מאחר ואני לוקח ברצינות את דרישות הזוג, ואני מרכז את תשומת ליבי על מטרותיהם ברצונם שינוי, אני דואג לכך שהשיחה של הזוג תישא אופי של כבוד ושיתוף פעולה. שוב, זוהי תרפיה המבוססת על דרישת הזוג, ששמה את הדגש על התוצאה המועדפת ע"י בני הזוג עם התוצאות שהושגו.

מטפל: מה צריך לקרות עכשיו? אתם תיארתם הרבה צעדים חשובים שבהם נקטם כדי שלפר את מערכת היחסים בינכים במשך תקופה קצרה, דבר שהגביר את תחושת האמון במה שהקשר בינכם יכול להיות.
מוריי: ג'אניס היתה זו שדחפה לייעוץ הזה. אני בטוח שיש לה אי אלו מחשבות לגבי המצב.
מטפל: מהו הדבר שליו היית רוצה שהיא תדבר?
מוריי: הסיבה שבגללה באנו.. מדוע אנו זקוקים לעזרה.
ג'אניס: אני חושבת ששנינו זקוקים לכישוריי הקשבה, יותר לתקשר מזה עם זה לפני שהדברים מגיעים לכלל פצוץ. אני מניחה לדברים להחריף ואז אני מתפרצת.הייתי רוצה להבין איך אני יכולה להיות פחות נוטה להתפרצויות.
מוריי: הייתי אומר שג'אניס לא נוטה בדר"כ להתפרץ. היא מדברת על דברים ואני מרגיש לוקה, חסר (חלש יותר) כאשר אני מדבר איתה. על מנת להגן על עצמי אני לפעמים מתפרץ. אני מרגיש שהכעס נבנה בתוכי בקלות רבה. בקלות רבה מידי- כל חיי. אחרי שני משפטים אני כבר מתווכח. אני חושב שזה חסך בכישורים שלע לדבר. אני מרגיש כעס צדקני " איך היא מעזה להתערב ביציאות שלי".
לא משנה מה שהיא אמרה לי – הייתי קשה איתה. לוקח זמן רב לתת לה להרגיש טוב.
מטפל: במהלך השבועות האחרונים, האם היו מצבים שהתעוררו סביב התקשורת בינכם?
ג'אניס: במשך 4 השבועות, היה רק ארוע אחד. אנו משוחחים על המצב הזה, שמתברר שזו אי הבנה העולה.
מוריי: אין לנו אף פעם ויכוח אינטליגנטי. אני חושב על ג'אניס כעל היריבה הקשה ביותר שלי, ואני מפסיק ומתחיל להגיב בכעס.
מטפל (למוריי)- למרות שאתה יודע, שיכול להיות שיהיה לך ויכוח עם משהו – ואתם עדיין תשארו ידידים. זה היה יכול להיות סימן טוב. אילו יכולת להתווכח ועדיין להישאר חברים, במקום להרגיש כאילו אתם אויבים. אני רוצה לשוב לסקלה ההיא. אם אתה במצב 7 ביחס לאמון שלך, בקשר ליחסים שבינכם מה צריך לקרות בעבורך להרגיש 8? מה היה גורם לדברים להשתפר ולזוז קדימה מן המקום שבו אתה נמצא היום? מה נחוץ לך לראות יותר ממנו, שכתוצאה מכך יגביר את תחושת האמון?

בקטע הבא מוריי מציג את עצמו כאחד שצריך הכי הרבה להשתנות. בעוד שאני אינני מקבל את הסיפור שלו על עצמו כ"גורם" לבעיה, אני מקדם בברכה את המוכנות שלו לנקוט בפעולה על מנת לשפר את הדברים. במונחים של המודל של PROCHASTA ו DI CLEMENTE, מוריי כנראה שנמצא בשלב של ה"מוכנות לפעולה". ניתן לראות אותו גם כ"לקוח לשינוי". מטרתי, היא שוב, לייצר אופטימיות ביחס לשינוי, ואני חשה את זה ע"י נקיטת עמדה חיובת ובעלת תקוה. מאחר והשינוי הוא בלתי נמנע וקיים שם תמיד, השיח על שינוי יכול להיות מקודם ע"י התמקדות על ציפיות לעתיד ביחס לשינוי הנמשך.
מוריי: הרעיו הראשון שאני חושב עליו הוא שעליי לשנות את היחס שלי יותר מאשר אישתי. עמוק למטה, אני חושב, אני הוא זה שהוא הסיבה לרוב הבעיה. כך שמה שצריך להשתנות זה היחס שלי ואיך אני עושה את הדברים.
מטפל: מה הייתה יכולה להיות דוגמא לשינוי ביחס שלך?
מוריי: אם עליי לעשות משהו, אז לפחות לתכנן אותו יחד איתה מראש ולראות אם זה מתאים לצרכיה ולתוכניותינו. ליצור יותר משא ומתן. עליי להתבגר ולהפסיק להיות ילדותי, להיות בעל מנטליות של אדם בודר. להפסיק לשחק משחקים או להשתמש בתחבולות שונות, אלא להיות בוגר ישר, גלוי לב. לנסות לבטא את רגשותיי הכי טוב שאני יכול. טני מרגיש כאנגדרדוג (מפסידן, מקופח, מי שידו על התחתונה) כשאני מנסה לבטא את רגשותיי לג'אניס, ואז הדברים מדרדרים למשהו לא נעים.. היכן שאני יודע ששם אני אנצח.
מטפל: ומה בקשר לשינויים קטנים שיגבירו את תחושת האמון ביחוס למערכת היחסים?
ג'אניס: הייתי אומרת, שיהיה לנו זמן איכות ביחד. אני גם זקוקה ליותר אינפורמציה בקשר למצב הפיננסי (כלכלי) שלנו. מוריי עומד לפרוש בעוד מספר שנים, והייתי רוצה להיות מעודכנת ביחס לתוכניות הפרישה שלנו. הייתי רוצה לראות את שדרוג הבית, הבית זקוק להרבה עבודה. אני שמחה בקשר למה שהוא אמר בנושא בעיית השליטה, זה היה גורם לי להרגיש 10 אני מאמינה.

לקראת סוף הפגישה אני מסכם את הבעיות שנידונו ונותן לזוג משוב. הפידבק הזה כולל מחמאה ביחס לצעדים שכבר ננקטו לשפר את מערכת היחסים, ההבנה שלי ביחס לסיכויים, או "הסיפור" שכל אחד מבני הזוג ביטא במפגש, ושהדגשה והעצמה של השינויים שזוהו מגבירים את האופטימיות ביחס ליכולת של הזוג להמשיך לשפר את מערכת היחסים ביניהם.

מטפל: אתה מתרשם מאוד מן הצעדים שנקטתם. זה נראה כאילו הדברים הבשילו כבר זמן רב. הלכתם בדרכים הנפרדות (לג'אניס) את חשת יותר במעמסה כתוצאה מאופי היחסים ביניכם, נהיית יותר ויותר כעוסה. (למוריי) אתה התמקדת יותר על דברים חיצוניים ולא היית רגיש ומכוונן לג'אניס ולדברים במערכת היחסים שלכם. (לג'אניס) ולבסוף סף האומללות שלך הגיע עד לנקודה שסה חשבת שאולי מוטב יהיה להפרד.. (למוריי) וזה במידה מסויימת שימש כצלצול השכמה בשבילך. אוזניך נפתחו., התחלת לשמוע בצורה שונה וכמובן בתחלת להגיב בצורה שונה ולא כמו בדרך הישנה של "היא כעוסה, אהיה נחמד כלפיה".. האופן האלכוהליסטי של " הייתי גרוע, אז עכשיו אפצה אותה ואהיה טוב במיוחד" הפעם זה שונה. צד אחר שלך החל יוצא החוצה בשבועות האחרונים. אמרת שזה מרגיש כאילו באופן בלתי- מודע הדבר מגיח על פני השטח עכשיו ואינו דורש שתאנוס אותו להיכנס באותן דרכים שבהם נהגת לעשות זאת בעבר, הפיוס וכו'. העובדה ששניכם הייתם מסוגלים להזיז את עצמכם מהקרקעית עד ל- 7 גורם לי להיות אופטימי שאתם יכולים להמשיך ולפתור בעיות. נראה ששניכם נמצאים בשלב חדש, מפתחים בסיס חדש שממנו תוכלו לצאת ולבנות דברים מחדש. אין זאת אומרת שזה לא קל ליפול בחזרה לדפוסים ישנים. לכן עליכם להיות ערניים בקשר לכך.
ג'אניס: הייתי מאוד בספק שכל זה אמיתי. אמרתי לעצמי " עושים לי פה מניפולציות" הוא היה כ"כ טוב, ואז אני אבטל את הפגישות פה ונחזור שוב לדרך הישנה. הייתי בספק אם כל השינויים האלה היו אמיתיים, אמרתי לעצמי:" זה כמו חלום טוב" \ה כ"כ טוב.
מטפל: את ציפית שזה יסתיים לאחר מספר ימים וזה לא נגמר.
ג'אניס: כן ואז רמות האמון שלי עלתה, הוא באמת מתכוון לכך. זו לא עוד תחבולה.

מאחר ונראה לי שמוריי עדיין נראה לי כלקוח לשינוי אני מציע לו לעשות מספר דברים, שעשויים לשפר עוד יותר את יחסיו עם אשתו. אני מסיים את הראיון בטון חיובי, ואומר להם שבונים פרק חדש במערכות יחסיהם.
מטפל: אני תוהה אם בין עכשיו ועד לפגישה הבאה שלנו, האם שניכם תהיו מוכנים לשבת ולשוחח על כמה מהנושאים שעליהם שוחחנו כאן, ושזקוקים לתשומת לב. למשל: הנושאים הפיננסים, ואולי לתכנן סוף שבוע משותף. (למוריי) ושאתה תהייה מודע מתי אולי חלק של הילד יותא החוצה וכיצד להיות ישיר עם ג'אניס. ואני בטוח שתהיינה בעיות שתעלנה ושעלולים לגרום לויכוח. אני תוהה אם תוכלו לזכור במודעות שלכם שאתם עם ידיד... זה לא אויב, או משהו שמנסה להכאיב לכם. אתם תצטרכו להתווכח בצורה שונה מזו שבעבר.
מוריי: כן, אני אנסה.
מטפל: וג'אניס גם כן, אני חש כבר מתוכחת בדרך חדשה. היא מבטאת את עצמה בצורה אסרטיבית יותר. כך שהויכוחים יהיו שונים... ביטוי לשינויים והזדמנות להתיישב, להקשיב זה לזה ולהגיע לאיזושהי הבנה. שוב, אני מתרשם מאוד מהצעדים שנקטם ומהדרך שבה הייתם מסוגלים לשנות דברים בצורה משמעותית. ועכשיו זו שאלה של לבנות על גבי הדברים שכבר התחלתם, להתחיל פרק חדש ביחסיכם. לכן, אם אתם מעוניינים, נוכל לקבוע פגישה נוספת.

אחרי שג'אניס ומוריי מתייעצים, אנו קובעים את הםגישה הבאה לעוד שבועיים וחצי.
עמ' 429-451

פגישה 2-

תארפיסט: איך העניינים היו בינכם?

ג'ניס: לפעמים מתוחים, אבל אני חושבת ששנינו ניסינו מאד חזק.

תארפיסט: אוקיי. אז שמתם לב והתאמצתם, אבל בכל זאת הגעתם לקצוות קשים.

מורי: אדם מנסה מאד, אבל ברגע שרגש מופיע, הוא באופן מיידי מגיע לחזית קדמית.

תארפיסט: אתה יותר רגיש ומודע לעצמך ולאחר עכשיו?

מורי: נכון. אבל אני עדיין מחזיק במה שאני חושב שהרווחתי.... אני מתכוון בזה לכסף..... השליטה הסופית. זה קשה עבורי לא לעשות.

תארפיסט: נראה שהדפוס מבוצר היטב בנקודה הזו.

מורי: כן.

תארפיסט: האם זה היה מקור למתח, אז?

מורי: לא. אבל אני מודע לזה שזה יכול להיות.

ג'ניס: שאלתי אותו לגבי המצב הפיננסי במטרה להיערך לקבלת המטבח המעוצב מחדש.... והתשובה שלו היתה הבנק. אני לא ידעתי לאיזה בנק הוא מתכוון. אני הבטוחה מבין שנינו, שאנחנו יכולים בוודאות להחזיר את ההלוואה, אבל הוא נהיה מאד מודאג ואמר: "אני היחיד שעובד ואני זה שצריך לשלם בשביל זה." זה לא בדיוק נכון, מאחר שאני עובדת ימים אחדים בשבוע וגם יש לי עוד עבודה מידי פעם. הוא חושב עם מנטליות של 1940 שהאשה הזו לא עובדת. זה לא נכון, "היא עובדת, גם".

תארפיסט: איכשהו הוא שם את עצמו כאדם האחראי היחיד פה.

מורי: נכון.

תאריפסט (למורי): זה מרגיש כאילו הכל על הכתפיים שלך.

מורי: זה כך. זה טוב שזה יוצא החוצה בזמן הזה, בגלל שבלעדי זה, זה נראה כאילו אנו מנהלים חיים יחד בצורה כל-כך חלקה וללא בעיות. וזו בעיה טובה לעבוד עליה.

מורי וג'ניס כבר מוכנים להתמקד באיזור ה"בעיה". ליתר דיוק, במקום לצלול ישירות לתוך הקונפליקט, אני כיוונתי מחדש את תשומת הלב שלהם לשינויים החיוביים שהם שמו לב אליהם מהפעם האחרונה שנפגשנו. המטרה שלי לא היתה לבטל את הבעיה או לטאטא אותה מתחת לשטיח. אני רק רציתי ליצור מרחב לדיון הזה באווירה חמימה, איפה שהשינויים שכל פרטנר עשה יזוהו ויקבלו הכרה. בהמשך הפגישה, אני אחזור חזרה לאותו איזור שהיה מעניינו.

תארפיסט: כן. זה בהחלט נוגע בחלק מהנושאים שדנו בהם. לפני שהלכנו כ"כ רחוק, הייתי רוצה לדעת... במונחים של השינויים שעשיתם מאז הפעם אחרונה שראיתי אתכם, איך דברים התפתחו בנוסף בכיוון החיובי? הייתי מעוניין בשינויים שעשיתם ואיך אתם נבנים עליהם.

מורי: אוקיי. התכוונתי לעבור עם ג'ניס על נושאים כספיים, אבל עדיין לא הגעתי לזה. אני לא חושב שאני מושך לאחור, אבל הזמן שעבר לא מצביע על כך שכל הידע כבר נמצא אצלי ביחד.

תארפיסט: אוקיי.

מורי: היה עוד משהו שעבדנו עליו והתמודדנו איתו די טוב, אבל אני לא יכול לחשוב עליו כרגע.

ג'ניס: דבר קונקרטי שהיה חיובי הוא שמורי אמר: "בואי נחשוב על המטבח"... ו" בואי נלך ונבדוק כמה רעיונות". זה היה מאד נחמד לשמוע. לפני שדיברנו על המצב הפיננסי, היה לנו דיבור מהנה על האפשרויות למטבח. הטעם שלנו הוא די רגיל. אבל זה נעשה מאד עצבני סביב האפשרות להלוואה ביתית הוגנת ואז היתה חזרה לסורו שהיתה חזרה לאחור לנקודת ה- 0 לעניות דעתי. אני הגעתי למצב שקצת הרפיתי ידיים, בגלל שזה התחיל מאד נחמד. אני חושבת שמה שאנחנו צריכים לעשות הוא למצוא דרך רגילה/נפוצה לדון באיך אנו מתכוונים לעשות כל מיני דברים. אני לא מרגישה רע שלא עברנו עוד על המצב הפיננסי. מורי עבד על איזשהו פרוייקט בעבודה, שהשאיר אותו עד מאוחר והוא ניסה כשהוא הגיע הביתה. ואני לא מצפה לסיפוק מיידי לכל הדברים הקונקרטיים שאני רוצה לראות.

תארפיסט: אוקיי.

ג'ניס: הדבר הנחמד היה זה שיצאנו החוצה והיתה לנו ארוחת ערב נפלאה. סעדנו.... וזה היה מלבב. דיברנו במהלך הארוחה על רגשות וכמה הסתכלויות מעניינות שעשינו. הוא דיבר על רגשות שהתעוררו בו, אחרי שהוא שם לב שאני יושבת לבדי בכנסייה ביום ראשון, בזמן שהוא עזר לכוהן הדת בקדמת הבמה.

מורי: ובכן, במה שעברנו דרכו, היה את הפוטנציאל שאת תישארי לבדך וזה לא גרם לי להרגיש טוב לראות אותך יושבת לבד באותו זמן בכנסייה. זה ציער אותי שהיית לבדך.

ג'ניס: חשבתי שזה משהו רגיש להגיד.

תארפיסט: כן. (למורי) אז הייתה לך תמונה של ג'ניס-

מורי: כאלמנה או גרושה שיושבת לבדה. זה לא שהיא היתה עצובה או משהו כזה.

תארפיסט: אבל זה עשה אותך עצוב?

מורי: כן. זה עשה את הלב שלי.... אתה מכיר את ההרגשה שלפעמים יש לך בפנים.... זה משהו פיזי.... הרגשה. אז אמרתי לה על זה בארוחת הערב.

ג'ניס: היתה שיחה מאד אישית ונעימה שהתרחשה, וזו היתה סוג של ארוחה מאד שמחה. זה היה מאד נינוח. היתה לנו תוכנית נוראה לעשות באותו יום משלוח ממרכז הקניות ומורי אמר: " זה גשום.... לא בא לי ללכת לשם.... בואי רק נסעד ונשתחרר ואח"כ נלך הביתה". ולא היה שום לחץ או מתח. היה מהנה.

תארפיסט: כמה זמן אתם חושבים שישבתם שם?

מורי: שעתיים או שלוש שעות.

ג'ניס: זו היתה ארוחת ערב לאור נרות. אנחנו פשוט לא עושים זאת לעיתים קרובות.

מורי: זה היה תמריץ של הרגע, משהו כזה.

תארפיסט: כמה זמן עבר מאז שעשיתם משהו דומה?

ג'ניס: לא סעדנו במסעדה מאז יום הנישואים שלנו.

תארפיסט: אילו עוד דברים חיוביים ישנם?

ג'ניס: מורי עובד עד מאוחר לאחרונה, והוא מתקשר מוקדם במשך היום כדי ליידע אותי לגבי השעה שהוא יהיה חזרה בבית. לפני כן הוא היה מתקשר מאוחר.

תארפיסט: אז הוא חושב עליך.

ג'ניס: כן. הייתי אומרת שיותר דברים חיוביים קרו במשך השבועיים שעברו מאשר שליליים. כל אחד נזהר יותר כלפי האחר. יש יותר ערנות/מודעות.

תארפיסט (חוזר לאיזור שבו הקנפליקט צמח בתחילתה של הפגישה): וזה חשוב לשמור את זה במחשבה, באור של המאמץ שהושקע כדי לעבור את השינויים הללו, וכמו כן לשמור במחשבה את החיוביות ולא לתת למאמץ להימתח ולמשוך אתכם אחורה לרגשות שהיו לכם בנקודת ה-0... מה שיכול לקרות כשהציפיות שלכם נמצאות ברמה גבוהה. אני חושב שזה חלק מתהליך טבעי שיהיה איזשהו מאמץ ברגע שעוברים דרך השינויים הללו ומתקדמים יותר קדימה. עכשיו במונחים של המטבח, מהו הדבר שאתם צריכים לעבוד עליו ואיך אתם רוצים לעבוד עליו בדרך שונה מבעבר?

ברגע שאנו דנים בפרטים של התיכנונים שלהם והאפשרויות לחידוש המטבח שלהם, הפרוייקט משרת אותם בדרך מעניינת, כמקפצה לדיון במערכת היחסים בינהם. הזוג מסכים לא להתקדם קדימה מהר מידי לעבר הפרוייקט אלא לבזבז זמן על לתכנן את זה נכון. ג'ניס אומרת שהדבר החשוב הוא: "שהוא אומר בואי נעשה את זה, וזה אומר פלוס גדול, גדול". אנו מדברים על איך שג'ניס היא לא עוד "מתגנבת שפועלת בזהירות" מסביב וגם לא "מהלכת על ביצים" עם מורי. ג'ניס אומרת "אני לא חושבת שהוא אוהב את זה". מורי מודה שהוא לא מגיב בקלות לשינויים: "אני כמו זקן, באמת". אני מנרמל את ההרגשה הזאת בזה שאני אומר שרב האנשים מתרגלים למוכר, כך ששינוי יכול להיות קצת מבהיל. מורי תיאר אח"כ כיצד הוא סידר בעצמו את המטבח המקורי בדרכו הפרפקציוניסטית ונהיה מחובר לזה. הוא אמר שישנם שטחים שבהם ג'ניס היא המומחית, כמו: התאמת צבעים ושהוא יכול להיות לעזר בדברים כמו ריצוף, שטחים שבהם הוא יכול באופן שיטתי לאסוף אינפורמציה לגבי האפשרויות. אמרתי להם שנראה שיש להם דרך להשלים אחד את השני בפרוייקט הזה. אנחנו דיברנו גם על איך המצב הפיננסי משפיע על הפרוייקט, לאור הדאגה של מורי על רקע הפרישה המשמשת ובאה. בחלק הבא, חזרנו באופן ספציפי למערכת היחסים בינהם, ואז שאלתי שאלה באורנטציה עתידית. העתיד מספק קנבס רייק, שעליו ניתן לצייר תמונה חדשה של מערכת היחסים בינהם.

תארפיסט: מה הרעיונות שלכם לגבי השאלה של איך הייתם רוצים לפתח את נושא המטבח? או שאתם מעדיפים לא לעבוד על זה ביחד?

ג'ניס: אני לא רוצה שהכל ייפול על הכתפיים שלי. אני רוצה שנחלוק את האחריות לגבי זה. אני דואגת מכך שיכולה להיות התפרצות זעם/ התפוצצות ענקית בהקשר לזה.

תארפיסט: את מדמיינת את זה?

ג'ניס: אני מניחה שאני משליכה, אבל זה פחות או יותר הדרך שבה זה פועל.

תארפיסט: התפרצות זעם/ התפוצצות מאיזה סוג?

ג'ניס: אני לא יודעת. אולי שמורי יהיה ביקורתי לגבי סוגי מרצפות שאני אבחר.

תארפיסט: הוא עלול להגיב באופן ביקורתי על הבחירות שלך?

ג'ניס: נכון. אני מאד מפחדת לעשות את זה. אנו מנסים להיות מתואמים.... ולפחות בענין צבעים, בחירות, טעם וכו' אף פעם לא היתה לנו בעיה עם זה. אנחנו ברי-מזל. וכמו שאמרתי, אני לא זקוקה למשהו "מהודר/מיוחד במינו" כדי להיות מאושרת. אבל הבאת הצוות בשטח זה החלק הקשה, כמו להחליט איזה קבלנים להשיג בשביל אילו עבודות.

תארפיסט (שואל שאלה עם אורנטציה עתידית): אז מה שניכם צריכים לעשות כדי לתת לכדור להמשיך להתגלגל בכיוון הזה?

מורי: אנחנו צריכים לשבת יחד, להחליט כמה החלטות ולהמשיך הלאה עם המטרות שלנו ופשוט להמשיך לעבוד ביחד על הדברים.

תארפיסט: מה דעתכם לגבי מה שאתם מעדיפים.... התפקיד שלכם בעבודה המשותפת (לגבי הפרוייקט הזה)?

ג'ניס: שיחה נעימה כדי לדון בדברים, מבלי לסגור שום דבר. אין לי את המידע לגבי חלק מהדברים ולו יש את החוש המעשי בנוגע לאיכות, הוראות ודברים כאלה. בזמן שהעינים שלי נתפסות לצבע, למבט חמים ולדברים מהסוג הזה. הכי הרבה אנו צריכים לתקשר. אני צריכה להקשיב יותר טוב למה שיש לו להגיד ואני רוצה שהוא יקשיב יותר טוב למה שיש לי להגיד.

תארפיסט: ואיך את יודעת שאת מקשיבה יותר טוב? מה את צריכה לעשות?

ג'ניס: משהו כמו לחזור על זה.

תארפיסט: להקשיב יותר מאשר להגיב.

ג'ניס: כן.

תארפיסט: ובמונחים של ההקשבה של מורי אליך, מה את מחפשת?

ג'ניס: שישאר בשיחה ולא יעזוב.

תארפיסט (למורי): האם יש לך תחושה מעין זו שיכולה להיות סיטואציה שבה תרגיש שאתה רוצה לעזוב ברוגז/היפגעות?

מורי: כן. אבל אני דואג שאני לא יודע איך להביע את עצמי בפני ג'ניס, מבלי לעבור את הקצה. מיומנויות התקשורת שלי עם ג'ניס מסתיימות בזה שאני לא אומר מילה או שאני מנסה להכניע/להשתלט עליה.

תארפיסט: אז אתה מחפש בעצם איזה משהו של אמצע.

מורי (לג'ניס): הצלחתי בזה לאחרונה מספר פעמים, כשלא נסוגתי, אבל גם לא ניסיתי להכניע אותך. הרגשתי טוב לגבי זה. אני לא יכול לחשוב על דוגמא ספציפית, אבל בכל אופן הרגשתי שגם אם לא ניצחתי בויכוח, עדיין הצלחתי להבהיר את עמדתי. זה משהו שהיה יכול להסלים/להחריף למשהו רציני בעבר. היתה פעם שהרגשתי קשוח/תקיף לגבי איזושהי סיטואציה, אבל לא התפוצצתי עד הסוף או ניסיתי להשתיק אותך בצעקות. אני מרגיש שאני מתחיל ללמוד איך להתווכח איתך עניינית במישור גבוה יותר.

ג'ניס: זו הבטחה.

תארפיסט: אז צריכה להיות איזושהי תחושה של סיפוק. שמת לב בבירור שאתה עושה משהו אחד בצורה שונה.

מורי: כן. אולי זו היתה התקדמות של כ- 30% מעבר לדרך הישנה.

תארפיסט: אז אתה מתנסה בדרך שונה.... מעזיבה או מנסיון לכפות את הדרך שלך על ג'ניס.

מורי: נכון.

תארפיסט: ואתה צריך להמשיך ולנסות כמה דברים שונים, כדי לראות מה יהיה לך הכי נוח. אבל זהו צעד בכיוון הנכון.

מורי: כן.

תארפיסט: אתה באמת אמיץ להמשיך ולהתקדם עם פרוייקט המטבח הזה בדיוק בנקודה הזו, כיוון שזה שטח שבאמת הולך לאתגר את שניכם. יש לו את האפשרות למשוך אותך אחורה לדפוסים ישנים, שהולכים להיות לא כל-כך נעימים או לאתגר אותך לפתח כמה חדשים, שיובילו למשהו הרבה יותר מספק.

קצת מאוחר יותר דיברנו על ההשפעה שיכולה להיות בלעשות שינוי אחד במטבח (החלפת כיור) על פני הצורך לעשות שינויים אחרים ( החלפת מרצפות וארונות) רק לציין שזה מאטפורה לתהליך שהזוג חווה. זה הוביל לשיחה בנוגע לצורך הן של מורי והן של ג'ניס להיות גמישים ופתוחים. אח"כ דנו בזה שלחלק מהאנשים יש פרוייקטים משמעותיים שהולכים איתם שנים בעוד אחרים מביאים את העבודה לידי ביצוע ביעילות, מטאפורה נוספת למערכת היחסים שלהם. שניהם אמרו שהם היו רוצים לראות את העבודה מושלמת במהירות עם הכי פחות אפשרות להפרעה בחיים שלהם. אני הערתי ששניהם רוצים לראות את השינויים קורים ביעילות בנקודה הזו של חייהם ושאנשים יכולים לעיתים לחשוב על דברים במשך שנים, דברים שיכולים לטפל בהם יחסית במהירות.

תארפיסט: בזמן שהקשבתי לכם, היו לי כמה מחשבות. כפי שאתם יודעים ישנם דרכים שונות כדי לעצב מחדש מטבח, הדרך האיטית היא כשאתה מחליף קצת מהישן בחדש, ישנה הדרך המהירה, שבה אתה מביא מישהו לעשות את העבודה ב-3 ימים. נראה ששניכם מחפשים אחר שינויים גדולים. אתם לא רוצים שזה יהיה פרוייקט הדרגתי שבו קצת מהישן יוחלף בחדש. אתם רוצים להיפטר מהישן. אתם רוצים את החדש.

ג'ניס: כן

מורי: אכן. זו דרך נהדרת להסתכל על זה.

תארפיסט: ונראה כי שניכם מחוייבים לרצון שלכם למערכת יחסים חדשה.

ג'ניס ומורי (ביחד): כן.

קבענו פגישה נוספת לעוד שבועיים.

פגישה 3-

תארפיסט: אז, אני מעוניין לשמוע איך מתקדם העיצוב מחדש של מערכת היחסים בינכם.

מורי: טוב מאד (חוץ מאפיזודה אחת לא נעימה).

תארפיסט: אז היתה רק אפיזודה אחת קונפליקטואלית?

ג'ניס: זה ניסוח טוב.

מורי: כן. ושוב זה היה מעבר לכסף.

שוב, בהמשך, המטרה שלי היא לא להשקיע את הזוג מחדש בבעיה, אלא להביא אותם להתחיל להתייחס לאופן שבו הם יכולים להביא את זה למצב שהוא פתיר.

תארפיסט: במקום לספר לי את הפרטים בנוגע לאפיזודה, הייתי מעוניין לשמוע איך עברתם את זה, איך השארתם את זה מאחור, איך פתרתם את זה? אילו פעולות עזרו לקונפליקט הזה להיפתר?

מורי: רק קצת מאמץ בחלק שלי. שום דבר גדול.

תארפיסט: לפעמים אלו הם הדברים הקטנים שעושים את ההבדל. אז הייתי מעוניין לשמוע מה השאיר את האפיזודה הזו בעבר.

מורי: האפיזודה הזו עדיין שוכבת לה שם מוכנה להתפרץ החוצה שוב כנראה.

תארפיסט: אז זה איפשהו ברקע. אז מה אתם חושבים שאתם צריכים לעשות כדי להביא את זה לידי פתרון, כדי שזה לא יארוב לכם שם ברקע?

מורי: אני הייתי אומר להוציא את הדיבור על זה קצת החוצה כך שאפשר יהיה להגיע לידי הבנה.

תארפיסט: האם תהליך הדיבור הזה כבר החל...?

מורי: לא. אני חושב שאני קרוב לוודאי מנסה להתעלם מזה, מקווה שזה ייעלם. אבל אני יודע שזה עדיין שם.

תארפיסט: איזה מין דיבור על זה יכול לעזור לנו להתקדם פנימה לתוך הרקע של זה?

מורי: שתהיה שיחה טובה ישירות עם ג'ניס בנוגע לזה. אבל זה קשה עבורי.

תארפיסט: אז מה יכולה להיות הדרך הטובה ביותר כדי לעזור לזה להתעמעם? כיוון שזה נשמע לי שזו היתה אפיזודה אחת במשך שבועיים... ואני תוהה איך בשונה מזה, דברים יעבדו?

ג'ניס: אני חושבת שטוב מאד. (מורי מסכים)

תארפיסט: עד כמה התקרית הזו מילאה את הכל?

ג'ניס: זה רק הלך למתחת לפני השטח, כאילו זה מעולם לא קרה, ואנחנו פשוט המשכנו עם החיים שלנו. הייתי רוצה לתת כמה פרטים בנוגע לזה.... כיוון שזה מסוג הדברים ששומר את הראש המכוער מורם.

תארפיסט: אוקיי.

ג'ניס: אני חושבת שהדבר שמונח ביסוד, הוא הכעס הבסיסי של מורי על הפסקת עבודתי הפורמלית ב- 1992 וויתור מצידי על הביטחון הסוציאלי. זה מעולם לא נפתר, וזו נהייתה נקודה רגישה לגביו.

ג'ניס סיפקה רקע היסטורי בנוגע לגישה של מורי לכסף וכן את הכעס והתרעומת שהוא חש כלפי הפרישה המוקדמת של ג'ניס מהעבודה. הם הסכימו שהדבר הזה צריך להתדיין ולהיפתר. אני חיברתי אותם לנושא בכך שעודדתי אותם לנהל שיחה שתהיה מספקת, נכון לכאן ועכשיו בפגישה של היום.

תארפיסט: מה שאני מהרהר בו שיכול להיות יעיל עבורכם הוא שתנהלו שיחה בנוגע למה שדנתם בו, אבל שתנהלו זאת בדרך שהייתם רוצים לראות את זה הולך.... בדרך שלא תהיה קונפליקטואלית.... אתם תוציאו כמה רגשות ששמעתם, כשהרעיונות שלכם יהיו על השולחן, מבלי כוונה לפגוע. האם אתם חושבים שאתם יכולים להרים את הנושא ולהמשיך את השיחה עד שתגיעו לאיזושהי סגירה.

ג'ניס: בזמן שאנו מדברים?

תארפיסט: כן. נכון לעכשיו. הסגירה לא אומרת שאתם צריכים להגיע לידי החלטה.... רק לעשות את השיחה בשידור חוזר, כך שהיא תצא בדרך מספקת יותר.

מורי וג'ניס התחברו ל- 10 דקות של משחק תפקידים של שיחה, שבה לכל אחד מהם היתה האפשרות הן לדבר והן לבטא את הבנתו בנוגע לעמדה של האחר. אחרי השיחה הזו, מורי הרגיש נוח להסכים עם הבקשה של ג'ניס שלא להעלות שוב את נושא הפרישה המוקדמת שלה מהעבודה ("להטיח את זה בפניה") בכל פעם שהם דנים בעניינים כספיים. הם עושים התקדמות, וכדרך להגביל את הציפיות ולנרמל את המכשולים, אני מגדיר התקדמות כמשהו שהוא לא בהכרח חלק או בלי קצוות מחוספסים.

ג'ניס: באתי לכאן מאד לא מעודדת בנוגע לשיחה שהיתה לנו על כסף. באתי עם תחושה כבדה בלב מהלילה, אבל עם משחק התפקידים שעשינו כאן, אני יכולה לראות שישנה דרך אחרת לפתור דברים בצורה אינטיליגנטית ורגועה.

תארפיסט: אני חושב ששניכם עבדתם קשה בתהליך הזה ושאתם עושים התקדמות. לפעמים זה מרגיש כמו שני צעדים קדימה וצעד אחורה או שתהליך ההתקדמות אינו מהיר מספיק, אבל שניכם עובדים באופן מצפוני על זה, ואני לא צופה מראש תהליך אינסופי כאן. אולי שתיים שלוש פגישות נוספות זה מה שנדרש לפני שתוכלו להמשיך לבד בדרככם. ייתכן שנזדקק למפגש קטן תומך של זריקת דחף חודשיים שלושה חודשים בתחתית הדרך. אבל אתם תצטרכו להגיד לי כמה אתם מרוצים מההתקדמות שאתם עושים. אני חושב שאתם זזים בכיוון הנכון. אז בואו נקבע משהו.

קבענו פגישה ל- 5 שבועות מהיום.

פגישה 4-

תארפיסט: איך אתם מסתדרים?

ג'ניס: אני חושבת שטוב מאד.

מורי: אני מסכים.

תארפיסט: מה תורם למחשבה שלכם שהדברים הולכים בצורה טובה כל-כך?

מורי: קרוב לוודאי שבגלל שאין שום מתח.

תארפיסט: מה החליף את המתח?

מורי: אני חושב שלהסתדר האחד עם השני.

תארפיסט: בוא נגיד ש- 0 יהיו הדברים שנמצאים בבורות/מלכודות, אולי הדרך שזה חזר באוגוסט בזמן שג'ניס דיברה על פרידה.... ו- 10 יהיו הדברים שהם סופר נפלאים.... (איפה אתם עכשיו)?

מורי: הייתי אומר 6.5, אולי 7.

תארפיסט: ומה היית אומר לגבי זה 3 שבועות אחורה?

מורי: קרוב לוודאי אותו הדבר. אבל זה יותר יציב. אין הרבה עליות ומורדות. אני לא יכול לחשוב על קונפליקט גדול שקרה.

תארפיסט (לג'ניס): מהי תחושתך לגבי הדברים?

ג'ניס: עונת הקריסמס היא תמיד לחוצה ועסוקה, אבל מתח מהסוג הזה פשוט לא נמצא. זה קרוב לוודאי עונת הקריסמס היפה ביותר שידעתי בכל ה- 40 שנה מאז שנישאתי. (דברים הלכו טוב בחגים: מורי שלח לי כרטיס יפה והוא הניח) הרבה מאד מחשבות בנוגע למתנה שהוא ייביא לי.... באוגוסט נתתי לנישואים האלה 0 סיכוי להמשיך. כמאמץ אחרון, מורי אמר שהוא יילך לייעוץ, משהו שהוא תמיד התנגד לו. עד לפני אולי 5 שבועות הייתי אומרת, "הוא פשוט לא ישיג את זה. זה פשוט לא הולך. הוא עדיין לא שומע שום דבר שנאמר". שוב, אולי הייתי ב- 5, אולי 4.5. אבל הוא השיג את זה. יש שינויים נהדרים: ההתחשבות שלו, התקשורת שלו איתי. אני ויתרתי. חשבתי "הוא לא הולך להשיג את זה". אבל הוא השיג ואני מלאת תקווה.

תארפיסט: אז איפה את מעמידה את עצמך עכשיו?

ג'ניס: אולי 7.

תארפיסט: אז שניכם בעצם באותו מקום. מה צריך לקרות, כדי שתוכלו לזוז לעבר 7.5 או 8? או ש- 7 מרגיש לכם בסדר ומקובל על שניכם?

מורי: אני לא יודע מה זה ייקח ממני. הייתי אומר שקרוב לוודאי לעשות עוד מאותו דבר.... להיות עקבי יכול להעלות את זה ל-8.

ג'ניס: אתה שאלת אם זה יכול להיות מעבר ל-7. אני חשבתי, אנחנו נשואים כמעט 40 שנה, כמה יותר טוב זה כבר יכול להיות מ-7? בגלל שהחיים הם חיים. למי כבר יכולים להיות ציפיות ל-10? ואני חשבתי, "אלו לעזאזאל חיים די טובים".

מורי: אני גם חשבתי כמה אנחנו ברי מזל. אנחנו בריאים. אנחנו ברי מזל. אנחנו מבורכים.

ג'ניס: כמה יותר מ-7 אתה יכול לקבל? המצב הזה הוא די טוב.

תארפיסט (למורי): זה נשמע שאתה מאד מגיב למשוב מג'ניס בתקופה הזו. (לג'ניס) בהתחלה זה נשמע כאילו את שואלת יותר את בעלך (למורי) יותר מאשר אתה שאלת את אשתך במונחים של שינויים. למעשה, הכרתם בזה שהיו דברים וודאיים שהייתם צריכים לשנות בעצמכם. אז קיבלתם את זה ובאופן אקטיבי ובהצלחה לקחתם מספר צעדיים חיוביים שג'ניס שמה לב אליהם והעריכה אותם. (לג'ניס) וזה מאד יפה ששמת לב לשינויים הללו ובאופן אקטיבי הראית את הערכה שלך....(למורי) אתה אמרת שלעשות יותר ממה שאתה כבר עושה יגדיל את הביטחון שלך.... ולהזיז דברים לבד בסולם זה קצת נושך. האם יש עוד דברים שהיית רוצה לראות שמתקדמים ביניכם, שהיו מגדילים את הביטחון שלך ל-7.5 או 8? או שאיך שג'ניס אמרה (האם אתה מרגיש ש) אתה נשוי 40 שנה, יש לך את הבריאות שלך ואתה מרגיש הכרת תודה על מה שיש לך, ו- 7 זה ממש בסדר, מבלי להציב רמה חדשה או להגדיל ציפיות מעבר למה שהוא ריאלי? ושזו החלטה אינדיבידואלית, איך אנשים תופסים את זה. אם מה שקורה עכשיו ימשיך, בידיעה שתמיד יהיו מקומות שבהם יהיה איזשהו מתח, איזשהו קונפליקט, אבל בדרך כלל תהיה מידה של סיפוק ששניכם חוויתם כמוה לאחרונה, האם זה היה מספק?

מורי: אני חושב שאם נמשיך באותה דרך, זה ימשיך להתגלגל למשהו טוב יותר ויותר.

תארפיסט: אז דברים עשויים באופן טבעי להתפתח למשהו טוב יותר.

מורי: כן

ג'ניס: אני מאד שמחה.

תארפיסט: זה נשמע שאתם באמת מוכנים לתפנית.

מורי: אני חושב שאנחנו באמת עושים טוב יותר.

ג'ניס: אני אפילו הלכתי לרופא בשבוע שעבר ולחץ הדם שלי נורמלי, ואני חושבת שזה אומר המון. הרופא העיר שנראה שאני הרבה יותר רגועה.

תארפיסט: אני בהחלט מעריץ את העבודה ששניכם עשיתם.

ג'ניס: זה היה שווה את זה.

מורי: אני חושב כך.

קבענו את הפגישה הבאה לעוד חודש קדימה.

פגישה 5-

תארפיסט: בביקור האחרון שלנו, דנו בשימוש הזמן לצורך הערכה מחודשת של העבודה שלנו. האם זה בסדר? האם יש משהו לוחץ שרציתם להביא לפני שנכנס לזה?

מורי: למעשה, לא.

תארפיסט (לג'ניס): האם יש לך משהו שאת רצית להביא?

ג'ניס: לא שלוחץ. זה היה חודש טוב.

תארפיסט: אז אתם מוכנים להמשיך בתהליך שעשיתם?

מורי וג'ניס הסכימו שהם המשיכו בתהליך. בבחינה שלי את התהליך שנעשה על-ידם, התחלתי להחצין (וויט ואפסון, 1991) את "דפוסי" מערכת היחסים שהתפתחו, בהצגת הדפוסים ככוח מחוץ לזוג שמשפיע עליו. דפוסים אלו, יותר מההתנהגות של אחד מבני הזוג שהופכת ל"בעיה". בעבודה משותפת, מורי וג'ניס שיחררו את עצמם מההשפעה של אותם דפוסים והניעו את מערכת היחסים שלהם לרמה חדשה. אחר-כך התחלתי לבקש חשבון מיוחד ותיאור מחדש של שאלות (אפסון ווויט, 1992), כדרך להגדיל את החוש של הזוג לסוכנות אישית.

תארפיסט: תנו לי לעבר על כמה דברים כדרך לבחון את מה שאנו עושים. יש לי גם כמה שאלות שאני יכול לשאול אתכם כחלק מלבחון איפה אנחנו נמצאים. (לג'ניס) כשבאת לכאן לראשונה.... דיברת על כך שאת רוצה להגיע לנקודה, כמה שבועות מוקדם יותר, הרגשת שזה כבר לא הולך במערכת היחסים ושההרגשה הזו נבנתה לאורך תקופה של שנים. (למורי) באותו הזמן, אתה המשכת במחשבה שהדברים בסדר, היית מעורב בפעילויות של החוץ ובארגון, מבזבז פחות זמן בלפנות לג'ניס ויותר זמן לעיסוקים חיצוניים. ואז ג'ניס הכתה בך עם הקריאה להתעורר "נמאס לי... זה לא הולך בינינו". באותה נקודה, הבנת מאד מהר שלא היית קשוב ל... הדבר הזה היה מאד שגוי. במהלך כמה שבועות, מהזמן שעזבת והיתה לך את השיחה הזאת ועד שבאת לפגישה הראשונה התחלת כבר לעשות כמה שינויים. (לג'ניס) ובסופו של דבר את לא האמנת שהשינויים שאת רואה הם אכן אמיתיים, מאחר ובעבר ראית את מורי נכנס יותר לעמדה של פיוס, איפה שהוא ניסה להיות נחמד אחרי איזושהי אפיזודה, אבל אז הדפוסים הישנים חזרו. אבל הפעם, התחלת לחשוב שזה לא אותו סגנון ישן. זה היה יותר אוטנטי, אמיתי, והרגשת יותר בטוחה. במשך תקופה ארוכה עד שהתעמתת עם הסיטואציה שהמשיכה, היה מתח, נסיגה ואותה התנהגות של הכנעה/שתלטנות שלא עבדה. (לשניהם) וכעת אתם מסוגלים לשחרר את עצמכם מכמה אותם דפוסים ישנים. מה שאני תוהה לגביו הוא מה עשיתם על מנת להפחית את ההשפעה של אותם דפוסים ישנים על נסיגה, הכנעה/שתלטנות, בידוד, "מכוון החוצה".....כך שאותם דפוסים לא ישלטו בחיים שלכם באותה דרך שהם שלטו בהם בעבר. מה כל אחד מכם עשה כדי למנוע מאותם דפוסים להמשיך ולשלוט בחיים שלכם בדרכים שהם עשו עד אז?

מורי: אני חושב שהייתי הנאשם הגדול ביותר בסיפור הזה. התהלכתי סביב ללא כל התחשבות בג'ניס. כל מה שעשיתי, עשיתי מבלי לקבל אישור מג'ניס, מבלי להתייעץ איתה או עם כל דבר אחר. זו היתה הדרך פחות או יותר שעשיתי דברים. וג'ניס לקחה מושב אחורה. אני הייתי מקבל החלטות בשביל שנינו והיא היתה הולכת לבד עם זה. הייתי אומר "בואי נצא החוצה לארוחת ערב הלילה" ואני לא באמת שאלתי את ג'ניס.

תארפיסט: אז זה היה הדפוס שהיה בשליטה (למורי) אתה החלטת ו... (לג'ניס) את הלכת לבד עם ההחלטה שלו. זה היה משהו ששניכם תפסתם, שיתפתם פעולה עם אותו דפוס במקום לעשות את זה אחרת.

מורי: זה היה הבסיס לכל ההתעסקות שלי עם ג'ניס. מה שאני עושה עכשיו זה שאני מנסה לקחת אותה בחשבון קצת יותר. יש עדיין דרך ארוכה לעבור. קשה להרוג הרגלים ישנים. זה קשה לעשות שינויים כשאתה נוהג בדרך בטוחה במשך כל חייך. כשאני גדלתי לא הייתה לי ברירה לגבי שום דבר. כל הבחירות עד שנישאתי ועזבתי את הבית נעשו בשבילי.

תארפיסט: אז הדפוס הזה היה חלק מהעבר שהבאת לבדך איתך.

מורי: כן.

תארפיסט: זה מטען שהבאת איתך.

מורי: כן. חשבתי שזה בסדר לצעוק על אשתך, דברים כאלה. אבל אז אתה גדל ולומד מחדש דברים, גם. אני חושב שאני עושה שינויים, ואני אמשיך לנסות לעשות אותם.

תארפיסט: איך השינויים שכבר עשית משפיעים על התמונה שלך כבן-אדם?

מורי: בימים עברו, זה נחשב לחולשה, שליטה במשפחה, שליטה באשה. החשבתי זאת בתור חולשה, בכך שאינני מספיק חזק לשלוט באשה שלי, אבל אני רואה שזה שגוי. אתה אמור לקחת בחשבון את האדם האחר.

תארפיסט: מעצם ההתנהגות בדרכים חדשות, זה כבר שונה מאותם דפוסים ישנים, איך זה משפיע, מה אתה חושב על עצמך?

מורי: כפי שאמרתי, קצת יותר חלש.

תארפיסט: אז, אתה עדיין סוחב איתך את אותם תפקידים ישנים, רעיונות מהעבר שאומרים שגבר אמיתי אמור להיות בשליטה על בני הבית.

מורי: ולא לבכות.... ודברים מהסוג הזה.

תארפיסט: מה יכולה להיות ההשפעה של החשיבה על עצמך כחלש?

מורי: למעשה, לא רע. זה מרגיש טוב לדעת שאתה לוקח בחשבון אדם נוסף.... מתקשר כדי לאפשר להם לדעת שאתה תאחר.

תארפיסט: אני משער שהצעדים הללו ישנו את האופן שבו אתה חושב על עצמך. מבחינה מעשית, בפנים של הכוח של אותם דפוסים ישנים, זה לא מפתיע שיש לך עדיין כמה מאותן רגשות ישנים שנלקחים בחשבון ומייצגים עבורך חולשה יותר מאשר כוח....

מורי: נכון.

תארפיסט: הצעד שלקחת, מה הם אומרים לך לגבי מה שאתה רוצה במערכת היחסים שלך עם ג'ניס?

מורי: לעשות דברים ביחד, לעשות חיים, לדבר על דברים, להיות יותר מתחשב, לנחם אחד את השני בזמנים קשים.... תמיכה. דברים מהסוג הזה.

תארפיסט: מהזמן שג'ניס דיברה איתך- אתה לקחת את המרחק והיא אמרה לך כמה היא לא שמחה- מה למדת עליה בתקופה הזו שנתן לך בטחון מחודש במערכת היחסים והערכה כלפיה?

מורי: אני מעריך אותה בשל האופן שהיא מתמודדת עם העבודה שלה. אני מעריץ אותה על כך.

תארפיסט: מה זה אומר עליה שהיא רצתה להמשיך להיות איתך?

מורי: כן, נכון. היא שמרה על המשפחה יחד, גידלה את הילדים. אני מעריץ אותה על כך. ומשלים עם מה שאני נתתי לה.... השתיה שלי והכל.

תארפיסט: ג'ניס, מה החוש/ההרגשה שלך.... מה את ידעת על מורי, מוקדם יותר, שיכולת לחזות מראש שהוא יהיה מסוגל לקחת את הצעדים החיוביים, לעשות את השינויים הללו?

ג'ניס: הוא בן אדם טוב מיסודו. לפני שהתחתנתי איתו, ידעתי שהוא ג'נטלמן מאד חזק/זקוף, בן אדם טוב, איש של עבודה קשה, שאפתני, מישהו שידאג למשפחה שלו. למעשה, במשך כל השנים של השתיה שלו, הוא אף פעם לא הפסיד יום עבודה אחד. היה שם מבנה אופי מאד חזק, גבר מאד מוסרי. יודע שהוא בן אדם טוב. היתה לו מחלה (אלכוהוליזם), ואני הבנתי את זה כמחלה. אבל תמיד מתחת לפני השטח היה שם משהו מיוחד וטוב.

תארפיסט: את ראית דרך מי שהוא שהוא בן אדם.

ג'ניס: ביסודו בן אדם טוב עם הרבה דברים אחרים שנוספו על הדרך.

תארפיסט: אז היית מסוגלת לשמור את זה במחשבה, וגם בזמנים הקשים, ידעת שביסודו הוא בן-אדם טוב.

ג'ניס: כן.

תארפיסט: את החזקת מעמד למול הקשיים. זה לא דבר פשוט לעשות. מה ההרגשה שלך לגבי העתיד?

ג'ניס: אני מרגישה מאד חיובית בקשר לעתיד. מוקדם יותר, כפי שאמרתי, לא חשבתי לעזאזאל, שיש לזה סיכוי להתגלגל ככה. חשבתי שהוא לא יקבל את זה. אבל כן, הוא קיבל את זה. ובאמת, באמת דברים טובים קרו..... חיבה. זה אף פעם לא ניתן במעט השנים האחרונות. אבל עכשיו, יד מונחת עליי, חיבוק, נשיקה. והוא אמר לי משהו ביום ראשון.... זה קשה (מתחילה לבכות).... שהוא שמח שנשארתי בתוך כל זה כל השנים. ואני אף פעם לא שמעתי את זה ממנו לפני כן. וזה היה מאד מיוחד. אני לא יודעת מה הביא את זה.

תאריפסט: זה סתם כך צץ מהשמים?

ג'ניס: הוא פשוט בא מאחוריי ואמר לי את זה. הוא אף פעם לא אמר לי את זה לפני כן. זה פשוט מאד נוח עכשיו. אני יכולה ללכת אליו ולתת לו חיבוק, או להיפך. זה איטי, אבל זה מגיע. זה כמעט לילי עכשיו שאנו מחבקים, בשבילי זה מאד חיובי. השנה הראשונה של הנישואים היתה חביבה, ואני כל הזמן הרגשתי שיש שם משהו שאבד בגלל המחלה הארורה, אבל אני מרגישה כוח נהדר שזה יכל לחזור חזרה. אולי לא באותה עוצמה של זוג אוהבים צעיר, אבל כמו כסא קל.... רך ונוח.

תארפיסט: האם שמורי העיר שהוא מעריך אותך על שנשארת בתוך כל זה, זה הפתיע אותך?

ג'ניס: כן, בגלל שלא דנו על השנים האלה אף פעם באמת.

מורי: זה מחזיר לחולשה. להגיד לך את זה מציג אותי כחלש.

תארפיסט: זוהי עוד דוגמא לכך שלא נתת לדפוסים ולתסריטים הישנים לקבוע את ההתנהגות שלך או להשתלט על חייך.

מורי: כן.

ג'ניס: אני רואה את המודעות עכשיו. אור החל לזרוח על מארבלד. אני מניחה שזה תמיד היה שם, אבל מה שאחד מחשיב כחולשה, אחר יכול להחשיב זאת ככוח. עבורי, זה מאד גברי להיות אדם מכובד, ואני רואה הגינות נפלאה במורי עכשיו. הוא מסוגל להביע במילים חלק מהדברים הללו.

תארפיסט: אז את רואה כוח במה שהוא יכול להחשיב כחולשה.

ג'ניס: כן.

מורי: זה טוב.

ג'ניס: אני לא מרגישה כעס באותו אופן שהרגשתי כעס. אני פשוט מרגישה שלווה פנימית. אני מסוגלת לשחרר הרבה מהכעס. השינויים הפכו מידבקים, ואחד נהיה יותר חיובי לבן אדם השני.

תארפיסט: אני בהחלט מעריץ מה ששניכם מסוגלים לעשות.

ג'ניס: זו עבודה!

תארפיסט: כן.

נפגשתי עם מורי וג'ניס ב- 5 הזדמנויות נוספות לאורך תקופה של 4 חודשים. למרות שנחוו "פצצות" אחדות לאורך הדרך (כשאחד מאותם דפוסים ישנים עלה מחדש לפני השטח וג'ניס הרגישה "לא מעודדת ומודאגת"), הזוג הזה היה מסוגל לבנות על הנקודות החזקות שבמערכת היחסים בינהם ובכך לבסס השלמה חדשה ונוחה יותר עם המצב.

מסקנות-

מסגרת העבודה המוצגת בפרק זה מדגימה טיפול המשתף פעולה, רוחש כבוד ומכוון סמכות. התארפיסט הרכיב וחיבר סיפורים נארטיביים אלטרנטיביים שפתחו אפשרויות לשינוי וגדילה. הגישה שנידונה ייצגה שינויים קריטיים שעכשיו מופיעים באופן כללי יותרבפרקטיקה של הפסיכותרפיה (אמנדסון, סטיוארט וולנטין 1993; אנדרסן, 1991; אנדרסון וגולשיאן, 1988; דה שזר, 1991; פריידמן, 1993; גרגן, 1985; גיליגאן ופרייס, 1993; הופמן, 1985, 1990; מקנמי וגרגן, 1992; וויט ואפסטון, 1991)

הטרנספורמציות הנוכחיות הללו בחשיבה מדגישות את תפקיד התארפיסט כמשתתף יוצר משמעות של תהליך שהוא גם מלא תקווה וגם מסמיך/מייפה כוח. כדרך לסכם, אני מתאר את אותם שינויים וטרנספורמציות להלן. התארפיסט הפוסט-מודרני


אנו חיים מציאות מסופרת, וזה הסיפורים האלו שהמטופל מביא לטיפול. הדיאלוגים שלנו עם עצמנו ועם אחרים באים להגדיר את הדעות/ההשקפות שלנו ולקבוע את המעשים שלנו. כל אחד מבני הזוג, מפתח במשך הזמן את הסיפור האישי שלו או שלה שמתאר את השפל והזרימה של מערכת היחסים. הסיפורים של כל אחד מהפרטנרים נשזרים ומתמזגים למעין שטיח קיר רב-מימדי, שנותן קוהרנטיות ומשמעות לחיים המשותפים שלהם כפרטנרים. טיפול כאפשרות מזמין את המטופל לקחת בחשבון אפשרויות עתידיות, לכתוב מחדש סיפורים ישנים, לפתח ראייה אלטרנטיבית לפרקים חדשים שיבואו, ובעשייה הזו לחוות תחושה של סוכנות אישית או יעילות. התארפיסט משרת כמסייע לקידום או כקטליזטור, שדרך המדיום של שיחה מאפשר לקולות מודחקים להישמע. בתהליך השיחתי, מטופלים מסוגלים לשחרר את עצמם מסיפורים רווי בעיות שהם מכריחים ומגבילים. יש להם ראיה מחדש על החיים ועל מערכות היחסים שלהם, רואים אותם בדרכים שמדגישות אפשרויות חדשות ומציעות תקווה לעתיד.


View My Stats
Locations of visitors to this page