חזרה לחומרי התערבות במשבר
חזרה לאתר הראשי

---

להד,מ., איתור משאבי התמודדות באמצעות סיפור בשישה חלקים. מודל BASIC PH . בתוך ש' לוינסון (עורכת), פסיכולוגיה בבית הספר ובקהילה בעת רגיעה ובימי חירום (עמ' 55-70). תל-אביב: הדר

---

איתור משאבי התמודדות באמצעות סיפור בשישה חלקים
מודל BASIC-PH/מולי להד

מבוא

במאמר יתואר מודל להבנת חוסנו של הפרט (ובהתאמה מסויימת, גם הקבוצה) למצבי לחץ כמו כן יתואר הכלי שפותח על מנת לזהות בעקיפין את אותם משאבים שיש לפרט להתמודדות עם מצבי לחץ – הכלי “סיפור בשישה חלקים”.

למודל ישנם שימושים נוספים בתכנון ובביצוע התערבויות הקשורות למצבי אסון ברמה :

1. מניעתית.
2. התערבותית.
3. שיקומית.

מודל BASIC-PH מכונה כך בשל ראשי תיבות של שש אופנויות מרכזיות להתמודדות :

B=BELIEF – אמונות וצרכים

A = AFFECT – רגש

S=SOCIAL – חברתיות

I=IMAGINATION- דמיון

C=COGNITION – קוגניצה/מציאותיות/חשיבה

PH=PHYSIOLOGY – פיסיולוגיה

התמודדות

האן (1982) הגדיר התמודדות כניסיון להתגבר על קשיים תוך שליטה ובקרה. ניסיון בו מגייסים בני אדם, מתוך עצמם ומן החוץ, משאבים וכוחות.

לאזארוס (1981) הגדיר התמודדות כנסיונות לטפל בתביעות סביבתיות ופנימיות ובקונפליקטים שביניהם.

דונהס (1984) ציין 4 סוגים בסיסיים של משאבי התמודדות :

1. משאבים אישיים – פעולות הקשורות לעבודה, תוכניות פעולה, גישות חיוביות (כולל תכנון פעילויות, תכנון עבודה, מנוחה, ניקוי הבית), כשהמטרה היא הפחתת הלחץ.
2. משאבים בינאישיים - קבלת תמיכה מחברים או מבני משפחה, הנאה מחיים חברתיים, דיון בבעיות וכו'.
3. משאבים ארגוניים – ייעוץ מתוך המערכת עצמה, חוגים, השתלמויות והדרכה וכן תמיכה מקצועית חיצונית.
4. משאבים קהילתיים – מתייחסים לאמצעים שהקהילה מציעה ושניתן להפיק ממנה, במונחים של פעילות מחוץ למסגרת העבודה, תחמו עניין חיצוניים (כמו חוגים, סרטים וכו')

פרלין ושולר (1978) מציינים 3 אסטרטגיות של התמודדות :

1. ציפייה מראש.

2. בלימת הזעזוע – יכולה להיות אקטיבית או פאסיבית וניתן לחלקה לפעולות חיוביות או שליליות. בנסיבות מסויימות, הכחשת הבעיה או סירוב להכיר במלוא עוצמתה של הסכנה יכולים להיות לתועלת למטופל, בעוד שבנסיבות אחרות יכולות תגבות כאלה להיות לו למכשול ולסכנה.

3. טיפול במשבר.

שלוש אסטרטגיות אלו תואמות בצורה גסה את שלושת השלבים של מצב משבר :

1. שלב הלפני.
2. השלב שתוך כדי.
3. השלב שלאחר מכן.

סיווג ומיון של אסטרטגיות ההתמודדות קשור לתחום המניעה של מצב דחק. פעולה זו (של סיוון ומיון), יש לקוות, תמנע את הישנותן של התנהגויות שאינן מסייעות ותגביר את אלה המופעלות במגמה להפחית או להקל את המצוקה במצב דחק.

משחק ההשרדות

היסטוריה על התיאוריות שניסו לגלות ולהסביר את “הקוד האנושי” של ההישרדות :

1. הגישה הרגשית AFFECTפרויד (1936) – הדגיש את העולם הרגשי, הפנימי (התת מודע) והחיצוני (השכלה והעברה) גם יחד. חוויות רגשיות מוקדמות, קונפליקטים וקבעונות הם הקובעים והמכריעים את הדרך שבה אדם פוגש את העולם. לעיתים קרובות חלקים אלה של התת מודע פולשים לתוך פעולות הפרט בעולם המציאות.
2. הגישה החברתית אדלר (1956) ואריקסון (1963) – הדגישו את תפקיד החברה והסביבה החברתית בקביעת הדרך שבה האדם פוגש את העולם. אדלר : בתיאוריה שלו על נחיתות ושאיפה לכוח, וארקיסון : בתיאורה של שמונת שלבי ההתפתחות ובשימת הדגש בקשר הבינאישי כמפתח להבנת ההתפתחות האנושית.
3. גישת השימוש בדימיון וביצירתיות יונג – הדגיש את מרכיב הסמלים והארכיטיפים, את “הירושה התרבותית”, הדימיון והיצירתיות ככוח המניע של החיים. בלא הדימיון והארכיטיפים, מתקשה הפרט להבין את העולם, במורכבותו הרגשית בפרט והתפקודית בכלל.

כל הגישות הללו על אף שונותן, מקבלות את אותן מושגי יסוד, למשל, קיומה של יישות נפשית, מודע ולא מודע. הגישות משלימות זו את זו ומרחיבות אפקטים שונים.

● לעומתן, קם זרם בפסיכולוגיה שדחה את המושגים נפש, מודע ולא מודע, וטבע במקומם את המושגים, גירוי, תגובה, למידה והתנהגות - בהוויוריזם– פבלוב (1933) ווטסון (1928) טענו כי התנהגות, מקורה בשרשת גירויים נוירוכימיים המתבטאים כלפי חוץ התנהגויות שונות. גישתם היא הגישה הפיסיולוגית, שכן, היא משלבת התעניינות גם בהתנהגות אנושית וגם בשורשיה הנוירופיסיים.

● מאוחר יותר הופיעה הגישה הקוגנטיבית – אליס ובק – גישה הרואה ברגש כשל חשיבתי ולכן מתבססת בעיקר על תצפיות וחקר התנהגות ניצפית. האדם פוגש את העולם באמצעות תהליכי חשיבה, הבנה ורציונליזציה, על ידי עיבוד מידע ופתרון בעיות. רגש על פי גישה זו, הוא ביטוי של משפט פנימי לא רציונלי המעורר תחושה לא רצויה, ולכן “תיקון” החשיבה יביא לידי שינוי ההתנהגות. הטיפול, לדוג' בדיכאון הוא באמצעות תרופות והבניה הכרתית (שינוי משפטים פנימיים)

● זרם האמונות והמשמעות – מסלאו ואח”כ פותח לתיאוריה פסיכולוגית ולגישה פסיכותרפויטית על ידי ויקטור פרנקל בלוגותרפיה – מוקד הגישה הוא ייחוס משמעות וחיפוש אחר משמעות כדרך התמודדות. הפרט יכול להתמודד עם המציאות הקשה ביותר, גם במצבים חסרי סיכוי “אובייקטיבית”, אם יצליח לגייס משמעות פנימית או לייחס משמעות לסבלו.

מודל BASIC-PH (ראשי התיבות של שש אופנויות ההתמודדות) מציע להתייחס לסגנון ההתמודדות הייחודי של כל פרט כתצריף של כל ששת המרכיבים, ולכן זהו מודל רב מימדי.לכל אדם יש הפוטנציאל להתמודד בעזרת כל שש האופנויות, אלא שכל אדם מפתח את דפוס ההתמודדות הייחודי שלו, החל משחר ילדותו. לרובנו, יש דפוס או אופני התמודדות מועדפים בזמנים שונים, וכן יש אופנויות שלא פותחו כלל.

ישנם אנשים שסגנון ההתמודדות המועדף עליהם הוא שימוש בחשיבה קוגנטיבית. (C) האסטרטגיות הקוגנטיביות יאופיינו באיסוף מידע, פתרון בעיות, ניווט מחשבות עצמי, דו שיח פנימי, רשימה של סדר העדיפויות.

לעומתם, יש בני אדם שסגנון ההתמודדות שלהם הוא רגשי (A), אלה ייטו להשתמש בביטויי רגש כמו בכי וצחוק, יבקשו תמיכה רגשית אצל הזולת או יתבטאו בדרכים בלתי מילוליות, כגון ציור, קריאה או כתיבה.

סגנון ההתמודדות החברתי (S) יאופיין על ידי אנשים שישאבו תמיכה מהשתייכות לקבוצה, מקבלת משימה ומתחושת שייכות.

הסוג הרביעי ישתמש בדימיון להקלה על מציאות קשה (I) ויעסוק בפעילות יצירתית, או בהסחת דעת (טלוויזיה), חלומות בהקיץ וכו'. הם יסיחו את דעתם על ידי שימוש בדמיון מודרך או ינסו לדמיין פתרונות נוספים לבעיה, החורגים מן העובדות, תוך שימוש באלתור.

הטיפוס החמישי יסתמך על אמונות, ערכים וחיפוש משמעות (B) על מנת להנחות ולהדריך עצמו בזמנים של לחץ ומשבר. לא מדובר רק באמונה דתית, אלא גם לעמדות פוליטיות, ל”אני מאמין” כזה או אחר, או לתחושות של ייעוד ושליחות, כגון הצורך בהגשמה עצמית ובביטוי חזק של העצמי. עשויים להסתמך על תקוות, אופטימיות/פאסימיות, ופטליזם.

אנשים הנוטים להשתמש בדפוס פיזיולוגי (PH) הם המתמודדים ומגיבים בעיקר באמצעות ביטויים פיזיים ותגובות גופניות, הרפיה, תרגול גופני, פעילות פיזית, מדיטציה, אכילה, שינה או שימוש בתרופות.

BASIC-PH כמודל חוסן – תמצית מחקרים

גישה אחת להסבר כיצד מתפתח מנגנון ה-BASIC PH האישי מתבססת על חקר מושג החוסן. החוסן הנפשי מתפתח כנראה בתהליך בלתי נפסק של מו”מ בין הפרט, על מרכיביו המולדים, התורשתיים והנלמדים, לבין סביבתו הפיזית, החברתית והרוחנית.

חוסן – מוגדר כתבניות כוללניות, מתבססות מעצמן, תוך התפתחות בריאה, שאינן מביאות לידי מהלך של הפרעה מתמשכת ואינן מוליכות לכיוונים של התנהגות מופרעת (סמים, עבריינות וכו') או לסינדרומים נפשיים גלויים או פסיכוסומטיים. מבחינת ההתנהגות האישית, ניכרות תנודות ארעיות על הטווח של מחלה-בריאות (בהשפעת לחץ חריף), היעלמות ספונטנית של הסימפטומים, הפחתתם או החלמה מלאה אמורים להתרחש תוך כדי ולאורך פרק זמן.

העוצמה האישית של חוסן נתפשת ומובנת כיחסית, באותה מידה שבה לא ניתן להוציא מכלל חשבון משתנים כמותיים ואיכותיים (קופר 1989).

ב”מודל הלחץ” של לזרוס, הקטגוריה “אתגר”, שהיא קטגוריית ההערכה הראשונה במעלה על פי המודל, יש בה מן השינוי בתפישה, מגישה הרואה בתוצאות של אירוע לחץ פתלוגיה וחולי, לתפיסה של התמודדות ושל תהליכי הערכה מחדש, שמטרתם להביא למצב של איזון מחודש, המקדם בריאות נפשית וגופנית. המחקר האמפירי השיג תובנה רבה לגבי גורמים ומנגנונים חשובים להתפתחות הזיקה והיחס בין אדם בעל חוסן-סביבה. אנו מצאנו, כי ניתן למיין ממצאים אלה מחדש במסגרת המודל של ה-BASIC PH. השאלה המכרעת לגבי הדרך שבה אדם מתמודד בגורם לחץ בודד או בגורמי סיכון רבים ומטפל בהם היא : האם אדם רק מגיב או גם פועל? ראטר (1985) מצא עדיפות לפעילות (PH), לוסל (1989) מצא, כי הגורם המרכזי בחוסן הוא הנטייה להשתמש בפתרון בעיות או נטיה לפטליזם (CB), ראטר (1985) איפיין עוד שני גורמי חוסן : יכולת האדם לנווט את עצמו (self efficacy) ותחושת ערך עצמי (B,C), ברנדט (1984) טוען שזמינות ונוכחות של אדם יציב ואמין במהלך הילדות מפתח חוסן (S, A) וצ'ס ותומאס מאפיינים טמפרמנט של ילד חסין כילד המתנהג בשליטה ובהרגעה עצמית במצבים של שגרה ומשבר גם יחד. גם במצבים של מחלוקות בין ההורים, הוא שומר על יציבות ועל יחסים הוגנים עם שניהם (PH, S, A, C) מרפי (1987) מציין כמאפייני חוסן סקרנות, הנעה והנאה וכן מוטיבציה להתבונן ולהקשיב (I, C, A) פלסמן וואליאנט (1987) מציינים מנת משכל גבוהה כמאפיין חוסן (C) ורנר (1989) מציין כמאפייני חוסן אקלים חינוכי פתוח, המכוון לרכישת אוטונומיה, לתנהגות חברתית תקינה ולתושייה, כמו גם פופולריות בחברת גיל ונטייה ליטול אחראיות על אחים ולעיתים גם על הורים חולים (A, S, B)

מכל הממצאים הללו ניתן לראות איך מודל ה-BASIC PH הוא מודל יעיל להמשגת יכולת ההתמודדות והחוסן.

מצב דחק עלול להתפתח למשבר בעקבות נסיונות חוזרים ונשנים של היחלצות ממנו, שאינם פותרים את הבעיה. הפרט נתקע בדפוס תגובה כאשר הוא משתמש שוב ושוב באותו סגנון התמודדות, מבלי להתקדם או להביא לידי שינוי כלשהו. המשבר נובע במצב כזה מתקיעות ומחוסר גמישות. ברמת מניעה ראשונית (רב מימדית) מכוונת ההתערבות ללמד את הפרט כמה אפשרויות חלופיות, כדי שירכוש וישיג גמישות בהתמודדתו עם מצבי דחק, במקום שיגיע למבוי סתום.

התערבות בשעת משבר ומשאבי התמודדות

עמדתנו היא כי במצבי חירום או במצבי משבר יפעיל אדם מנגנוני התמודדות כדי לענות על תביעותיו של המצב החדש. לדעתנו, חיוני להכיר ולהעריך את הדרך שבה פוגש האדם את העולם, לפני שיהיה אפשר להתחיל בהתערבות. עומדים בפנינו 2 יעדים :

1. לעזור למטפל להבין כיצד פועל המטופל שלו – להבין את הדו שיח המתקיים, את דרכי המאבק ודרכי ההסתגלות שבהם משתמש המטופל כדי לשרוד.
2. הבנת המטפל את המטופל תהיה נקודת מוצא ליצרת גשר או זיקה אל המטופל.

נקודת ההנחה של הגישה הזו היא כי החיים מזמנים לחצים רבים שעימם נפגש המטופל בעבר והתמודד לפני מצב הדחק הנוכחי, ויש להעריך וללמוד את סגנונות התמודדותו הקודמים, כדי שיהיה ניתן “לדבר עם המטופל בשפתו”.

ויצטום (1989) עורך הבחנה בין התערבות בשעת משבר לבין פסיכותרפיה קצרת מועד. התערבות בשעת משבר מכוונת להביא לידי הקלה או לעזור לאדם הנמצא בסיכון של “התפרקות” במצב נתון של לחץ פנימי או חיצוני. טיפול דינאמי קצר מועד, מכוון לטפל במטען הקונפליקטים של המטופל מעבר לסיטואציה הגלויה. מטרת הטיפול היא לעבד את הקונפליקטים ולנסות לשנות את סגנון ההתמודדות לתפקוד תואם יותר (שיפור דימוי עצמי וערך עצמי) המטרה היא להשיג יותר מהקלה מיידית, כלומר, להשיג תוצאה ארוכת טווח שתכלול פתרונות לבעיות ישנות.

אחד ההבדלים בין הגישות הוא שהמוקד בהתערבות בשעת משבר הוא המצב עצמו ומטרת ההתערבות היא להשיב את האיזון, בטיפול קצר מועד המוקד הוא הקונפליקט הגרעיני והמטרה היא לעזור למטופל לקשר את העבר עם ההווה ולבדוק את הקשרים בניהם.

מודל ה-BASIC PH מאפשר ללמוד את כוחותיו של המטופל ולספק מסגרת שתאפשר למטפל להחליט אם די בגישה של התערבות בשעת משבר או שמא נחוץ טיפול קצר מועד. תפקידו של המטפל בשעת משבר הוא להעריך ולסייע בפענוח אופן ההתמודדות וסגנונה מהר ככל שניתן. התערבות קצר מועד אמורה לזהות מהר ככל האפשר את סגנון התפקוד של המטופל ולהגיע להחלטות על בסיס הבנת הסיטואציה. השוני המעשי יהי, שבהתערבות בשעת משבר ישתמש המטפל בסגנונות הקיימים של ה-BASIC PH, יפתחם ויגמישם, ובטיפול קצר מועד יתמקד המטפל באופנויות החסרון ובשינוי סגנון ההתמודדות.

אחת הדרכים היעילות לאתר את סגנון ההתמודדות של הפרט הינה השימוש בסיפור מובנה. על ידי חקר השפה של המספר ניתן לזהות את ערוצי התקשרות של הפרט עם העולם (הפנימי והחיצוני) וכן הסיפור מאפשר לפרט “להסתתר” מאחור סיפור אובייקטיבי/נאיבי כביכול, וכך מתאפשר יותר נגישות אל עולמו, מאחר שהסיפור מובנה, הוא מקל על המספר, מפחית מבוכה ומאפשר חוויה אסתטית של יצירה, שהיא כשלעצמה תרפויטית.

בניית סיפור בשישה חלקים

כלי ההערכה שלנו מתבסס על שימוש בביבליתרפיה – שהיא שיטה טיפולית המשתמשת בסיפור סיפורים כדי לסייע לפרט להגיע למודעות עצמית ולשפר את התקשורת הפנימית והחיצונית שלו. הכלי מומלץ לשימוש כאשר המפגש הראשון נערך ימים מספר לאחר האירוע, ולא מיידית. ההנחה הבסיסית של כלי טיפול זה היא שלא תמיד יהיה ל למטופל לספר את הדברים שארעו בזמן של מצוקה. סיפור בשישה חלקים עונה בדרכים רבות על הצורך בהערכה מהירה של סגנונות התמודדות כשהטרה היא לסייע למטפל להגיע להבנה ולקשר עם המטופל, קשר המבוסס על הבנת המטפל את השפה הפנימית של המטופל.

כאן מגיע תיאור של הכלי, ציוד, הוראות וכו'. (לקרוא עצמאית)

ההנחה היא, שעל ידי סיפור השלכתי, המבוסס על האלמנטים של אגדה, נוכל לגלות את האופן שבו משקף העצמי את עצמו במציאות, כיצד מאורגנים הכוחות הנפשיים שלו כדי לפגוש את העולם.

דרך הניתוח של הסיפור היא קטיגורטיזציה של המילים והמונחים שבהם השתמש המספר. לדוגמא : אם מתואר תיאור מציאותי – גבר בן 28 – הפיענוח הוא C – מציאותיות, עובדות וכו'. גבר גבוה ויפה בן 28 – ישנן גם עובדות, אך גם התייחסות למאפיינים פיזיים, ולכן C+PH.

בסיכום, אנו סופרים כמה פעמים משתמש המספר בכל משאב, והבולטים ביותר מציינים לגבינו את הפעילים ביותר באותה עת, לעיתים, זה משאב מצוי במשבר או קונפליט, ואנו מסמנים זאת בסימן – (מינוס) מינוס אין פירושו חוסר במשאב, אלא כוחות בולמים כוח פעיל פוטנציאלית, כלומר קונפליקט.

בהמשך יש דוגמא.

תוכניות התערבות כפועל יוצא של הערכת מקורות ומשאבי התמודדות

הודות לאיתור מקורות ומשאבי התמודדות, ניתן להתערב בטכניקות ספציפיות המתאימות לסגנון ההתמודדות שאובחן (בנספח 1) למשל, במקרה שבו אובחן כי הפרט פועל יותר בסגנון B (אמונות וערכים) והמקורות ומשאבי הכוח שלו הם טכניקות הקשורות להבהרת ערכים, יהיו דרכי ההתערבות המתאימות ביותר, פעולות המעודדות חיפוש אחר משמעות : לוגותרפיה, טכניקות של הבהרת ערכים ובניית סדר עדיפויות. הניסיון מלמד שבתוך פרק זמן קצר, ניתן לתכנן תוכנית התערבות ראשונית, שתוביל לתוכנית התערבות ארוכת טווח או קצרת טווח.

על פי המאמר של מולי להד מודל ה-

BASIC PH מאפשר לבדוק

א. אפשרות לביצוע התערבות.

ב. דרך התמודדות

ג. אסטרטגיה למניעת משבר

ד. אף אחת מהתשובות אינה נכונה.

התשובה הנכונה היא ב.

במאמרו, מולי להד מתייחס לתיאוריות בנוגע להישרדות, איזה מהבאים אינו נכון?

א. פרויד הדגיש בהקשר זה את עולמו הפנימי והחיצוני של האדם.

ב. יונג הדגיש בהקשר זה את תהליכי החשיבה של האדם.

ג. אריקסון הדגיש את חשיבות החברה והסביבה

ד. ווטסון הדגיש בהקשר זה את הפיזיולוגיה של האדם

התשובה היא ב

עפ”י ויצטום, מהי ההבחנה בין התערבות בשעת משבר לבין פסיכותרפיה קצרת טווח?

א. התערבות בשעת משבר מאפשרת עיבוד הקונפליקט

ב. פסיכותרפיה קצרת טווח מטרתה לאזן

ג. התערבות בזמן משבר ממוקדת בקונפליקט הגרעיני.

ד. פסיכותרפיה קצרת טווח כוללת פתרונות לבעיות ישנות.

התשובה הנכונה היא ד