חזרה לאתר הראשי
נוטקביץ, א. (1991). "הזדהות השלכתית כהגנה מפני קנאה", שיחות, ה'(3), 186-178
סוכם ושוקם ע"י איתמר דנציגר
השלכה היא ששמים תכנים שלי אצל אחר - זה יכול להיות דומה להזדהות
קליין מדגישה את הצד של המשדר בעוד אחרים, כמו ביון, רוזנפלד ואוגדן מדברים על השלכה כתהליך בין אישי נטו.
אפשר לדבר על כך שההשלכה מקלה על תחושות שליליות כלפי העצמי ע"י כך שעכשיו זה לא אני אלא האחר שחרא
בהזדהות השלכתית יש מחלוקת עם בקטע של ההזדהות, מדובר בהזדהות המשליך עם תוכן ההשלכה - יעני קליין - או שמדובר בהדהות מקבל המסר עם תכני ההשלכה. לפי גישה השנייה, מדובר בהשלכה כפעולה בין אישית בו יש אדם משליך ויש אדם שמשתף פעולה עם זה - וזאת כמובן ברובד התת-מודע
סיבות להשלכה כוללים התמזגות עם האחר, מתן תכנים לבין אדם שלמרות שהוא משמעותי עבור המשליך, הוא תחלי'ס חרא, ואחרון חביב - להגן מפני הקנאה
יש המתייחסים למימד התקשורתי, הגנתי והתוקפני של השלכות
כאמור, יש שאומרים שהשלכה היא פעולה בין-אישית נטו
אוגדן, שמדבר מידי הרבה, אפילו טוען שהשלכה אמורה להביא שינוי באחר
מאמר זה מתמקד בהשלכה כהגנה מפני הקנאה
envy
יש המבחינים בין:
envy and jealousy
איפה שהראשון הוא קינאה דיאדית והשנייה היא קינאה טריאדית
אחרים, ובראשם סטודנטים בבר אילן, מבחינים בין מאמרים מעניינים ומאמרים משעממים, וטוענים שיש מחסור במאמרים מעניינים למרות סיליבוסים שלפעמים עמוסים למידי
השלכה הזדהותית נחשבת מנגנון פרימיטיבי, וזאת למרות שגם אנשים מתפקדים עשויים להשתמש בו מידי פעם
כך, ביום-יום אנשים עם אישיות חלשה יותר נעזרים במנגנון זה כי הם לא יכולים להתמודד לבד עם תכנים רגשיים יותר קשים
שאלת המסכם: האם סיליבוסים הם מנגנון של השלכה?
בשלב הפרנואידי-סכיזואידי, התינוק עדין רואה את עצמו כאחד עם האם, ובשלב זה גם תכנים טובים מושלכים עליה, וגם התינוק מזדהה איתם
למה זה קורה
כדי שהתינוק יוכל לאמץ תכונות שהוא רוצה אך אין לו - כמובן על פי מלאני קליין
כמובן שמלאני קליין גם ראתה שימושים אחרים בהזדהות השלכתית, כמו להתרוקן מתכנים פנימיים קשים, לפצות אובייקט, לשלוט באובייקט, וכמובן, איך לא, לרוקן אובייקט בו אנו מקנאים
כשההשלכה היא טובה, מדובר בניסיון להגן על האובייקט או להצילו מאיזה איום
לאומת תאוריות פסיכואנליטיות קלאסיות, קליין טוענת שקנאה זה דבר ראשוני ומולד ולא דבר משני כמו קנאת הפין
מאלני קליין מתארת את הקנאה בשד והקנאה האדיפאלית
רואים גם קנאה קליינינית בבריחה מטיפול ובכלל בביטול אחרים
ג'ופי מתאר קנאה כרצון במשהו שיש לאחר ושאין לי ולכן גם מתבטא באגרסיות - זה קשור בנרקסיסם ובהערכה עצמית נמוכה - קרי הבדל בין האני האמיתי והאני האידיאלי
המאמר הזה מדבר כמובן על
envy
התאורתיקנים מסכימים שיש 3 גורמים לקנאה:
- לאובייקט חיצוני יש משהו שלנו אין
- כאב רגשי
- תוקפנות
- הכרה במה שיש לאחר ולא לי
- תגובה תוקפנות לידיעה זאת
קליין אומרת שזה גם קשור לשלב האוראלי-סאדיסטי בהתפתחות הילד
כותב המאמר טוען שעצם התוקפנות -מעבר להשלכה - הוא מנגנות העקרי פה
גורמי ההזדהות ההשלחתית כהגנה מפני הקנאה על פי קליין
- פחד שהקנאה אולי תביא נקמה
- רגשי אשמה על מחשבות טובות - או השוואה לאובייקט טוב
- תוקפנות וקנאה מושלכים לאחר
- האחר מופנם ונהפך לחלק מהסופר-אגו המקנאה
כאמור, קליין מתייחסת לתוקפנות שבהשלחה וג'ופי מתייחס לקטע הנרקסיסטי שבהשלכה
כשהתינוק מגלה את הפער בינו לבין מצב איטדיאלי, הוא מפנה תוקפנות פנימה - וכשזה קשה מנשוא, אז הוא משליח
ממשיכי קליין ציינו שדינמיקה כזאת היא דינאמיקה של הנרקסיסם וגם מראה את דחף המוות
לאור זאת, ניתן לראות תוקפנות כמנגנון הגנה ב2 מובנים:
- הורס את מושא הקינאה
- מפנה את זרקור הביעוס למשהו אחר
- ראשונית -פגיעה נרקסיסיתית ע"י אפשרות לפגיעה בעצמי
- משנית -פנטזיות תוקפניות שמובילים לחרדב פרנוידית או דיכאונית
envy
הזדהות השלכתית מגינה מפני ה
jealousy
וברמת החוויה
כשתכנים חיובים מושלכים, יש למושא חוויה שהוא אינו יכול להיכשל -שמא הכל התפוצץ עליו
כשתכנים שליליים מושלכים,יש תחושת ספק היכולתיו ובערכו - רואים את זה גם באלה במטפלים בבורדרליינים - ששם במטופל מנסה להתקין מחשבות הרסניות אצל המטפל
במישור הבין-אישי, כשהמושא מקבל את ההשלכה, אז המשליך מרגיש בקלה
השלכת דברים רעים - כדי להרוס את מושא הקנאה
השלכת דברים טובים - כדי לשלוט במושא הקנאה - דרך ההזדהות עם ההשלכה
3 גורמים בהזדהות השלכתית
- ההשלכה -לאו דווקא להסיר מהעצמי של המשליך תכנים אלא אולי רק לשנות את האובייקט
- ההזדהות -קליין: - אחלה דרך להתמודד עם תכנים קשים - להשליך אותם למשהו אחר ולהתעמת איתם בשטח שלו
- דיפרנציאציה-עבור הזדהות השלכתית - צריך הבחנה נמוכה בין העצמי לאחר - לא כתוצעה אלא לכתחילה - לכן, כאמור, הזדהות השלכתית אינו משהו תוך-אישי אלא בין אישי
כותב המאמר טוען שאינו מסכים עם ביון וקליין שטוענים שהשלכות טובות העשים על מנת לשמור על תוכנם - אלא על מנת להפיג את הקנאה - שעכשיו מושא ההשלכה הטובה הוא גם מושה להזדהות ומשם שהקנאה מוחלפת בהזדהות - אך כמובן, גם פה יש מימד אגרסיבי בהשלכות החיוביות
פעולה שכזות מסירה את הצורך באגרסיות המופנות כלפי העצמי
תגובות מושא ההשלכות
על פי אוגדן:
היינו מצפים לראות באם -שמן הסתם היא מושא ההשלכות של תינוקה- את אחד מהמגמות האלה:
- הכלת רגשות התינוק המושלכות -מאפשר לתינוק לבסוף להפנים ולקבל את רגשות אלה שהשליך
- אי יכולת להתמודד עם רגשות אלה - מה שמביא ליותר השלכות והזדהות השלכתית