חזרה לאתר הראשי
ויצטום, א. וחן, א. (1993). קשר מיני בן מטפל למטופל: היבטים אתיים וקליניים. שיחות, ז' 2, 85-92
קשר מיני בין מטפל למטופל: היבטים אתיים וקליניים/ויצטום וחן
-פרויד וממשיכיו מעולם לא הטילו סנקציה ברורה וחמורה על יחסי מין בין מטפל למטופל ואירועים כאלה ממשיכים להתרחש.
-עד אמצע שנות השבעים לא הכריזו בצורה ברורה שיחסי מין בין מטפל למטופל הם עבירה על קוד אתי. לאחר מכן התחילו להשוות את האיסור על גילוי עריות במשפחה לאיסור על יחסי מין בין מטפל למטופל.
-בנקרופט-ישנה חשיבות רבה לקיום טאבו כזה, שכן קיומו משרה ביטחון בטיפול ואז אפשר לנצל את הרגשות המיניים בצורה חיובית בטיפול באופן ישיר או עקיף.
-ב-1973 מפרסמת אגודת הרופאים האמריקאית תקנון רפואי הקובע בצורה ברורה שפעילות מינית עם מטופלים היא לא אתית.
-עם השנים החלו התלונות על ניצול מיני בטיפול לגדול ובשנות ה-90 הן מהוות את המרכיב הגדול ביותר בתביעות משפטיות על רשלנות בטיפול נגד פסיכולוגים.
-במחקרים נמצא כי מבין אנשי הטיפול אצל עו"ס קיים השיעור הנמוך ביותר של מגעים ארוטיים עם מטופלים.
-דיוקן המטפל הפוגע: גבר, גיל ביניים, מבוגר בד"כ בכ-16 שנים מהמטופלת, סובל מאהבה לא מספקת , היסטוריה של קשיים ביחסים עם נשים בצוות במקומות העבודה בהם עבד, אינו נוהג כך עם מטופליו הגברים, חסר גבולות בא לידי ביטוי גם בדרכים אחרות כמו נטייה שלו לבקש ממטופליו לעבוד בשבילו ולייעץ לו, מטפל זה מאמין שהוא נמצא מעל מטפלים אחרים ויש לו שיטות משלו לטפל, נתפס בעיני מטופליו ותלמידיו כ"גורו", הוא בוטח בעצמו ולא נוטה להתייעץ, ידוע כמטפל סביר אך איש אינו יודע מה בדיוק מתרחש בקליניקה שלו.
-מטפלים אלה הינם כריזמטיים בעיני מטופלותיהם ואלו מפתחות כלפיהם העברה ארוטית חזקה. הקשר המיני הוא לרוב דל והמטופלת משקיעה יותר בקשר מבחינה רגשית מאשר בהיבט המיני.
-שני סוגי מטפלים פוגעים-חלוקה לפי הדינאמיקה של היחסים שהם יוצרים בטיפול:
1. המטפל השולט-תמיד צודק, רב כוח ויודע הכל. זקוק לשליטה מתמדת והמטופל הופך עבורו לאובייקט שליטה. הוא חש תחושת ניצחון כשמשתלט על הצד הגופני של המטופלת ותחושה זו מתגברת כשהמטופלת נעשית רגרסיבית ואינה מסוגלת להבין עד כמה לקוי שיפוטו של המטפל.
2. המטפל הבעייתי "בעל הצרכים"-אינו מסוגל להתמודד עם הבעיות הפסיכולוגיות שלו. הוא נעשה תלותי במטופליו. לעיתים יש חילופי תפקידים שמובילים ליחסים אינטימיים.
-שלושה סוגי מטפלים-חלוקה עפ"י ניתוח פסיכו דינמי:
1. פסיכוטיים-קטגוריה קטנה ביותר
2. אנטי סוציאליים-קבוצה גדולה, מאופיינת בהתנהגות ברוטלית ללא מעצורים וחוסר אמפתיה לקורבנות.
3. המטפל "מחפש האהבה"-המטפל הנוירוטי או עם הפרעות האישיות. הוא תלוי רגשית, צורת חשיבה אינטרוסיבית ותחושה של חוסר שלמות.
-תאור המטופלת הנפגעת: אישה צעירה ומושכת, נאיבית, תלותית, זקוקה לעבודה טיפולית על יחסים בין אישיים, לרוב לא פונה על רקע קשיים מיניים. בד"כ המטופלת מקבלת את שיפוטו של המטפל וכשהתנהגותו מזוהה כלא אתית היא חשה כלפי עצמה בוז עצמי והשפלה.
קבוצה בסיכון גבוה-נשים שעברו התעללות גופנית או ניצול מיני בילדותן. נשים אלה דיווחו על חוויה של ניתוק בזמן האפיזודה המינית בצורה דומה לצורה שהגיבו בילדותן להתעללות.
-תוצאות הקשר המיני עם המטפלים: קשרים אלה, בניגוד להצדקתם של המטפלים הפוגעים שהם עושים זאת לטובת המטופלים, יוצרים נזקים כבדים אצל הנפגעים עד לאשפוז ולנסיונות אובדניים.
-Therapist-patient sex syndrome-תסמונת פוסט טראומתית קלינית שמרכיביה המרכזיים הם:
1. אמביוולנטיות כלפי המטפל המנצל. מתפתחות מערכות של רגשות מנוגדים-מצד אחד, רצון לקרבה ולתלות ומצד שני, פחד, כעס ורצון לברוח בכל מחיר מהדמות המנצלת.
2. אשמה-המטופלת חשה אשמה על אחריותה לקשר המיני. אשמה זו דומה לאשמה שמרגישים קורבנות אונס.
3. פגיעה ביכולת לתת אמון בטיפול נוסף או באיש מקצוע.
4. חוסר יציבות רגשית-מטופלות מרגישות מוצפות ברגשות חזקים ומנוגדים, זה מבלבל אותן ומפחית את תחושת הבטחון העצמי.
5. כעס עצור-כלפי המטפל ללא יכולת לבטא אותו זמן רב בשום צורה.
6. הגברת האובדנות-דרך בה המטופלת מבטאת את תחושת האשמה הלא רציונלית, להתפטר מתחושות חוסר הישע, האמביוולנטיות, הבידוד והריקנות.
7. אי תפקוד קוגנטיבי-פגיעה בקשב ובריכוז, סימנים פוסט טראומטיים עד כדי הפרעה קשה בתפקוד היומיומי.
-קשר מיני בין מטפל למטופל לאחר סיום הטיפול-לסוגיה זו ישנם חילוקי דעות באשר להיותה אתית או לא ועד כמה היא מנצלת רגשות שנוצרו במהלך הקשר הטיפולי.
-במדינות רבות בארה"ב נקבע חוק האוסר על יחסי מין בין מטפל ומטופל ועל היותם עבירה פלילית.
-המצב בישראל-יש
להרחיב ולפרט את כללי האתיקה בנושא בקרב
כל המגזרים של הטיפול הנפשי. טרם פורסם
מידע מחקרי בנושא על המצב בישראל.
סוכם ע"י הדר ורון-פרדר