חזרה לחומרים

29 בדצמבר 2005

בחינה לדוגמא (חורף תשס"ו)

הנחיות כלליות

1. מבנה וניקוד הבחינה :   פרק ראשון :  ניתוח אירוע – 2 שאלות – כל שאלה 15 נק' – סה"כ 30 נק'.

    פרק שני: שאלות פתוחות קצרות – 5 שאלות מתוך 7 שאלות – לכל שאלה 14 נק'-  סה"כ 70 נק'.

2. זמן הבחינה : שעתיים וחצי.

3. חומר עזר  מותר בשימוש:  מוגבל . (3 דפים שיימסרו עם הבחינה)

4. לגבי הפרק השני , לא ניתן לענות על יותר מחמש שאלות. מי שייענה על מעבר לחמש השאלות, תשובותיו

   מעבר לשאלה החמישית לפי סדר הופעתם במחברת הבחינה  לא תיבדקנה.

5. בפרקים הראשון והשני, היקף כל תשובה לא יחרוג מעמוד של מחברת בחינה. כל חריגה לא תיבדק.

6. הבחינה לא חסויה. 

פרק ראשון (30 נקודות)

קראו בעיון את האירוע  וענו על שאלות 1- 2 . (לכל שאלה 15 נקודות ובסה"כ 30 נקודות) 

יואל עובד כסגן פקיד שומה 5 במס ההכנסה בתל-אביב מזה כעשרים ושלוש שנים. דרגתו היא השלישית בחשיבותה בסולם הדירוג של עובדים מסוגו.  לפי חוות דעת תקופתיות של הממונים עליו ושניתנו  עד לפני שנה הוא נחשב לעובד טוב ונאמן ולאיש מקצוע מעולה.

ואולם, לפני כשנה הצטרף יואל כחבר במפלגה החדשה "תקווה ואומץ", מפלגה ששמה למטרה להפיל את הממשלה הנוכחית ולהחליפה בשלטון. הוא נבחר לציר בכנס ייצוג המפלגה והשתתף בבחירת מועמד המפלגה לראשות הממשלה. הוא אף המשיך להשתתף בכינוסיה התכופים של ועידת המפלגה כציר המייצג את אזור מגוריו . בו בעת הוא החל בפגישות עם חבריו בערבי יום שישי  בסלון ביתו  לבקר את הממשלה. הוא גם החל לתת ייעוץ להנהגת המפלגה בענייני מדיניות המס הראויה שיש להנהיג. דיווח אנונימי על כל פעילותו זאת הגיעה לידי הממונים על יואל. הם התריעו בפניו כי יחדל אך יואל התקומם על עצם פנייתם אליו וסירב.  

1.  הסבירו מהי האפשרות השיפוטית העומדת לפני הממונים ? יש להסתמך על סעיפי חוק רלוונטיים מדפי העזר

     וכן על פסיקה רלוונטית.

2.  עתה הניחו כי יואל שהוא בדרגת 26 הועבר זמנית מתפקידו ע"י שר האוצר באופן מיידי לאחר סירובו לחדול

    מפעילותו. יואל הועבר לתפקיד מנהל חוליית גבייה שהדרגה המירבית היא  24 וזאת ללא שאפשרו לו

    להביעו את דעתו וכן שכרו קוצץ בחמישית .  מה יוכל לטעון יואל כנגד חוקיות ההעברה וקיצוץ השכר. יש

    להסתמך על סעיפי חוק רלוונטיים מדפי העזר. 

פרק שני (70 נקודות)

ענו על חמש שאלות מתוך שאלות 3- 9 . (לכל שאלה  14 נקודות ובסה"כ  30 נקודות) 

3. פרטו שני מרכיבים של הפטרנליזם בשירות הציבורי  ושני מימדים ייחודיים לו.
4. מהי דעתו של משה נגבי בספרו "כסדום היינו" על  תפקוד היועץ המשפטי רובינשטיין ביחס לנגע טובות ההנאה ולעומתו על תפקוד ברק כיועץ משפטי לממשלה בעניין פרשת חשבון הדולרים של רבין ורעייתו ז"ל.
5. מהי הבעייתיות- לפי אריאל צמח-  בהנמקת בג"צ בפרשות דרעי ופנחסי וכיצד צמח פותר אותה.
6. פרטו כיצד חיים כהן מתייחס למושג אמון הציבור ?
7. פרטו מהו קוד אתי ומהן מטרותיו.
8. הסבירו את  מרכיבי היסוד העובדתי של עבירת השוחד.
9. מה דרש התובע בפסק-דין יוסי חן נגד עיריית עפולה, על מה התובע הסתמך ומה פסק בית הדין ?

 

ב ה צ ל ח ה

29 בדצמבר 2005

בחינה לדוגמא (חורף תשס"ו)

הנחיות כלליות

1. מבנה וניקוד הבחינה :   פרק ראשון :  ניתוח אירוע – 2 שאלות – כל שאלה 15 נק' – סה"כ 30 נק'.

    פרק שני: שאלות פתוחות קצרות – 5 שאלות מתוך 7 שאלות – לכל שאלה 14 נק'-  סה"כ 70 נק'.

2. זמן הבחינה : שעתיים וחצי.

3. חומר עזר  מותר בשימוש:  מוגבל . (3 דפים שיימסרו עם הבחינה)

4. לגבי הפרק השני , לא ניתן לענות על יותר מחמש שאלות. מי שייענה על מעבר לחמש השאלות, תשובותיו

   מעבר לשאלה החמישית לפי סדר הופעתם במחברת הבחינה  לא תיבדקנה.

5. בפרקים הראשון והשני, היקף כל תשובה לא יחרוג מעמוד של מחברת בחינה. כל חריגה לא תיבדק.

6. הבחינה לא חסויה. 

פרק ראשון (30 נקודות)

קראו בעיון את האירוע  וענו על שאלות 1- 2 . (לכל שאלה 15 נקודות ובסה"כ 30 נקודות) 

יואל עובד כסגן פקיד שומה 5 במס ההכנסה בתל-אביב מזה כעשרים ושלוש שנים. דרגתו היא השלישית בחשיבותה בסולם הדירוג של עובדים מסוגו.  לפי חוות דעת תקופתיות של הממונים עליו ושניתנו  עד לפני שנה הוא נחשב לעובד טוב ונאמן ולאיש מקצוע מעולה.

ואולם, לפני כשנה הצטרף יואל כחבר במפלגה החדשה "תקווה ואומץ", מפלגה ששמה למטרה להפיל את הממשלה הנוכחית ולהחליפה בשלטון. הוא נבחר לציר בכנס ייצוג המפלגה והשתתף בבחירת מועמד המפלגה לראשות הממשלה. הוא אף המשיך להשתתף בכינוסיה התכופים של ועידת המפלגה כציר המייצג את אזור מגוריו . בו בעת הוא החל בפגישות עם חבריו בערבי יום שישי  בסלון ביתו  לבקר את הממשלה. הוא גם החל לתת ייעוץ להנהגת המפלגה בענייני מדיניות המס הראויה שיש להנהיג. דיווח אנונימי על כל פעילותו זאת הגיעה לידי הממונים על יואל. הם התריעו בפניו כי יחדל אך יואל התקומם על עצם פנייתם אליו וסירב.  

1.  הסבירו מהי האפשרות השיפוטית העומדת לפני הממונים ? יש להסתמך על סעיפי חוק רלוונטיים מדפי העזר

     וכן על פסיקה רלוונטית.

2.  עתה הניחו כי יואל שהוא בדרגת 26 הועבר זמנית מתפקידו ע"י שר האוצר באופן מיידי לאחר סירובו לחדול

    מפעילותו. יואל הועבר לתפקיד מנהל חוליית גבייה שהדרגה המירבית היא  24 וזאת ללא שאפשרו לו

    להביעו את דעתו וכן שכרו קוצץ בחמישית .  מה יוכל לטעון יואל כנגד חוקיות ההעברה וקיצוץ השכר. יש

    להסתמך על סעיפי חוק רלוונטיים מדפי העזר. 

פרק שני (70 נקודות)

ענו על חמש שאלות מתוך שאלות 3- 9 . (לכל שאלה  14 נקודות ובסה"כ  30 נקודות) 

3. פרטו שני מרכיבים של הפטרנליזם בשירות הציבורי  ושני מימדים ייחודיים לו.
4. מהי דעתו של משה נגבי בספרו "כסדום היינו" על  תפקוד היועץ המשפטי רובינשטיין ביחס לנגע טובות ההנאה ולעומתו על תפקוד ברק כיועץ משפטי לממשלה בעניין פרשת חשבון הדולרים של רבין ורעייתו ז"ל.
5. מהי הבעייתיות- לפי אריאל צמח-  בהנמקת בג"צ בפרשות דרעי ופנחסי וכיצד צמח פותר אותה.
6. פרטו כיצד חיים כהן מתייחס למושג אמון הציבור ?
7. פרטו מהו קוד אתי ומהן מטרותיו.
8. הסבירו את  מרכיבי היסוד העובדתי של עבירת השוחד.
9. מה דרש התובע בפסק-דין יוסי חן נגד עיריית עפולה, על מה התובע הסתמך ומה פסק בית הדין ?

 

לראש עמוד המבחנים הזה

פתרון מועד א' (30 בינואר 2006)

 

פרק ראשון – פתרון מלא

שאלה 1

הפרות של כללי אתיקה  שניתן לייחס לליאור:

1.02 – ליאור התנהג באופן לא הולם את מעמדו, תפקידו וחובותיו כעובד המדינה (משרד התחבורה)

וזאת לאור ניגוד העניינים בו נמצא (בין תפקידו לבין קידום ענייני חבריו), יחסו לעובד שבמשרדו

יוחאי, ללקוחה ולקהל – בזבוז הזמן בכך ששוחח עם חבריו על חשבון זמן העבודה , וכן עבד בעבודה

פרטית (הוראת תיאוריה לרישיון) ללא  היתר. 2.01 – אי מילוי בנאמנות את תפקידיו לאור מה שצוין

לעיל.  2.03 – ליאור עסק בעבודה פרטית ללא היתר.  5.08 – ליאור נתן הוראה ליוחאי שיש להניח

סותרת את הנוהל הקיים של טיפול בבקשות לפי התור.  6.02 – ליאור לא נהג בכבוד, בנימוס   

ובהגינות כלפי זולתו – יוחאי והלקוחה.  6.03  - ליאור לא חסך מזמנו של הציבור אלא להפך. ומכאן

שאף לא עבד ביעילות.  6.04 – ליאור נהג במשוא פנים בכך שניסה לקדם את ענייני חבריו מעבר

לתור הרגיל. 10.01 – ניגוד עניינים מובהק בו היה מצוי ליאור  בין תפקידו כמנהל המדור האמון על

טיפול הוגן, ענייני ושווה לכל לבין לקידום ענייני חבריו מעבר לתור הרגיל של הטיפול.  10.04 –

ליאור לא אמור לטפל בעניינם של חבריו. 12.01 – ליאור ניצל מעמדו/תפקידו  לקידום עניינם של

חבריו- השגת רשיון מונית בזמן המהיר ביותר. 

הפרות של עבירות משמעת שניתן לייחס לליאור:

סע' 17 (1) לחוק שירות המדינה (משמעת) – פגיעה במשמעת בהתנהגותו כלפי יוחאי וכלפי הלקוחה. פס"ד רלוונטי מבחינת עובדותיו- אלפונסו דבוש נ' נציבות המדינה. העובדות: דבוש בהיותו פקיד בדואר המרכזי בירושלים דיבר בבוטות כלפי המתלוננת, צעק על הממונה עליו  וסירב למסור דברי דואר . השופט שמגר קובע כי בין מרכיבי היסוד של המשמעת: 1. קבלת מרות. 2. חובה לנהוג בדרך מוגדרת ולפעול יחד לשם ביצוע יעדי הגוף עליה הוחלה המשמעת.  דבוש נמצא חייב בדין לפי סע' 17 (1) . ערעורו נדחה.  סע' 17 (2) לחוק שירות המדינה (משמעת) – ליאור עבד כאמור בעבודה פרטית ללא היתר.  פס"ד רלוונטי-  מאיר שנון נ' עיריית תל-אביב . העובדות: מאיר שנון שימש כמורה קבוע בית ספר מקצועי השייך לעיריית ת"א. הוא ניהל מסגריה פרטית ללא קבלת היתר.  השופט שמגר קובע כי הרציונל לקבלת היתר – חפיפה חייבת לפגוע בעיסוק בשירות הציבורי- קבלת ההיתר מאפשרת לרשות האם היא מסכימה לפגיעה מסוימת . הוא הורשע בסע' המקביל לסע' 17 (2) . ערעורו נדחה.

סע' 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת) – לאור הפרת כל  כללי האתיקה  שצוינו לעיל, ליאור התנהג , התנהגות שאינה הולמת את תפקידו וכן התנהג באופן העלול לפגוע בתדמית או בשמו הטוב של שירות המדינה. סע' 17 (4) לחוק שירות המדינה (משמעת) - ליאור נהג באופן לא הוגן במילוי תפקידו- בפרט בהעדפת ענייני חבריו ובבזבוז זמן עבודה.

שאלה 2

סביר שניתן להרשיע את ליאור לאור ניתוח יסודות העבירה, יישומם בעובדות המקרה והפסיקה הרלוונטית למקרה.  ניתוח ויישום עבירת מרמה והפרת אמונים:  יסוד עובדתי:  רכיב התנהגותי- 1. מעשה מרמה או 2. הפרת אמונים.  בענייננו אין מרמה ( מצג פוזיטיבי כוזב שלילי ע"י מעשה או מחדל) . לגבי הפרת אמונים המדובר במעילה באמון או חוסר נאמנות. עובד הציבור מצוי במצב של אמון כלפי המדינה הרשות והוא מפר אותו . עובד ציבור המעמיד עצמו במצב של ניגוד אינטרסים מקיים את הרכיב ההתנהגותי. באירוע, ליאור מצוי ופועל בניגוד עניינים מובהק בין קידום טובת חבריו בהשגת רשיון מונית מעבר לתור לבין תפקידו כמנהל המדור האחראי על מתן רשיונות באופן ענייני ושווה מבחינת תור הבקשות.  רכיב נסיבות –  1.עובד ציבור- ליאור הוא עובד משרד התחבורה – עובד מדינה שהוא חלק מהשירות הציבורי.  2. העושה במילוי תפקידו- במעשה או במחדל  בזיקה כלשהי  למשרתו  . ליאור משתמש בתפקידו כדי לקדם את עניין חבריו. יסוד נפשי: על  עובד הציבור להיות מודע בפועל הן לרכיבי היסוד העובדתי והן לפסול שבמעשהו – לנזק לציבור. סביר שליאור מודע לכל אלו  לאור תגובתו של יוחאי לבקשתו כי עליו לסיים עניינים דחופים יותר ובקשת חבריו של ליאור הוגשה רק לפני יומיים וכן לאור העומס שהיה בקבלת הקהל כפי שנתון באירוע.

פסיקה רלוונטית: פס"ד מדינת ישראל נ' בן-עטר - תמצית העובדות הרלוונטיות:  בן עטר היה עובד במשרד הפנים. הוא כיהן כמנהל  הלשכה של מינהל האוכלוסין במז' ירושלים. הלשכה טיפלה במגוון ענייניים קריטיים לתושבים . בשל מיעוט עובדים וביקוש גדול נוצר לחץ כבד על הלשכה.  בן עטר העסיק קבלני משנה תושבי מזרח ירושלים בבניית שני בתים. הקבלנים הללו הגיעו לפגישות עם בן עטר בלשכתו במינהל האוכ' הם ניצלו את הפגישות גם לבקש שירותים שונים מהלשכה ונענו. בן-עטר הועמד לדין בין היתר על מרמה והפרת אמונים – במחוזי הוכח כי  בן עטר העמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים מובהק – גרם למדיניות של איפה ואיפה  המביאה לפגיעה בתדמית השירות הציבורי.  בית המשפט העליון דחה את ערעורו של בן עטר על ההרשעה. הרלוונטיות לאירוע בבחינה היא בדמיון לעובדות המקרה מבחינת ניגוד העניינים של קידום עניינים מעבר לתור הרגיל.    פס"ד מדינת ישראל נ' שמעון שבס - תמצית העובדות הרלוונטיות : המדינה ערערה בין היתר על זיכויו של שבס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רבין המנוח ,  מעבירת מרמה והפרת אמונים במקרה הפעילות של שבס בקידום ענייני חבריו הקרובים ומעסיקיו בעבר- האחים שולדנפריי בכל הנוגע לשני פרויקטים של בניה. שופטי הרוב  בבית המשפט העליון אומנם זיכו את שבס בנימוק שלא התמלא היסוד הנפשי מבחינת מודעות לטיב הפסול. מה גם שלפי השופט מצא, לאור ההתערבות המזערית של שבס שהוכחה במקרה אין מקום לדרישת מודעות זו לטיב הפסול של המעשה.  לעומתם, השופטת מרים נאור מרשיעה את שבס בשל הימצאותו בניגוד עניינים מובהק. היא רואה חומרה במעמדו הבכיר של שבס כמנכ"ל. אפילו פעולה מינורית שלו יש בה פוטנציאל רב. הרלוונטיות לאירוע בבחינה היא בדמיון לעובדות המקרה מבחינת ניגוד העניינים של קידום עניינים מעבר לתור הרגיל. נוסף לכך בדגש ששמה נאור במעמד הבכיר של הנאשם. השאלה האם יש להחמיר עם ליאור ?– בהנחה ומעמדו אינו בכיר - ואולם מנגד ייתכן שבאירוע, אין המדובר בהתערבות מינורית. עניין נוסף הנובע מכך הוא המודעות לטיב הפסול של המעשה – נראה שכאן אף לפי השופט מצא יש מקום לדרישה זאת- בהנחה שאין פעילותו של ליאור היא בגדר התערבות מינורית. 
 
 

פרק שני –פתרון בראשי פרקים

3. ניגוד העניינים עליו כותב חיים קלכהיים הוא בנוגע להליך אישור של חריגות ורישוי בוועדת התכנון המקומית . בדיקת פעולת הוועדה מגלה סרבול וכן העדפת עניין המבקש חריגה . הוועדות המחוזית נותנות יד להשארת החריגה על כנה תמורת היטל השבחה או קנס אחר .

קלכהיים טוען כי נוצר ניגוד עניינים מובהק בפעולת ועדות אלו בין מטרתן המקורית-הגנה על עקרונות התכנון לבין מקור ההכנסה שנוצר- ההיטלים . מה גם שאם מדובר בחריגות או שימושים ששל עסקים הרי שאלו מבטיחים ארנונה גבוהה.  ניגוד העניינים נוצר בשל כך שועדת התכנון המקומית שייכת לרשות המקומית ומורכבת מחברים במועצת הרשות המקומית . 
 

4. דעתו של משה נגבי בספרו "כסדום היינו" על  תפקוד היועץ המשפטי רובינשטיין ביחס לעבירת הפרת האמונים היא שלילית ביותר. רובינשטיין מתואר כמתנכר לנורמה של הפרת האמונים. הוא מגלה סלחנות הגורמת לעבירה זו להפוך לאות מתה ולשחיתות לפרוח. נגבי מביא שני מקרים בולטים להוכחת דבריו: פרשת בראון-חברון :רובינשטיין לא העמיד לדין את המעורבים בעניין כולל את ראש הממשלה נתניהו. פרשת המינויים הפוליטיים הרבים במשרד לאיכות הסביבה שנעשו לפי החשד ע"י השר צחי הנגבי- רובינשטיין לא העמידו לדין. לעומתו של רובינשטיין, זמיר כשהיה יועץ משפטי לממשלה – לפי נגבי- נהג באופן מנוגד . זמיר מיצה את הדין בעניינים דומים. (עמ' 41-44 בספר). 

5.  עמדת פרופ' מרים גור אריה  ביחס  לעבירת מרמה והפרת אמונים היא שיש להימנע ככל הניתן מהעמדה לדין לפי עבירה זו. הגדרת הפרת אמונים היא עמומה והדבר עומד בניגוד לעקרון החוקיות בפלילים האוסר ככלל על ענישה למפרע.   

6. חיים כהן מתייחס למושג אמון הציבור באופן הבא:

נקודת המוצא היא כי אמון הציבור הוא ההצדקה ואבן הבוחן לטוהר המידות . שתי שאלות עולות:

1. מיהו הציבור ? האם מדובר בציבור הנאור ? – האם ציבור נאור זה הם רק השופטים או אליטות אנינות טעם או האם מדובר בציבור הרחב ? כהן מביא את דעתו של השופט ברק הטוען שיש למצוא שביל זהב בין מוסר השוק לאידיאליזם חסר עיגון במציאות. מכאן גם עוסק כהן בשאלה האם עובד הציבור צריך לשקף את החברה או להכתיב לה נורמות התנהגות גבוהות.
2. האם לעובד הציבור יש כלל מידה של שליטה על אמון הציבור? האם בעצם האמון נקבע לפי מידת ההסכמה של הציבור למדיניות השלטון ולא מטעמים מוסריים גרידא.

 

7. שלושת המרכיבים של הפטרנליזם בשירות הציבורי:

א. The Locus of paternalism - המקום המסוים שבו נערכים יחסי הפטרנליזם בשירות הציבורי

כך למשל, האם מדובר ביחסי מטופל- מטפל, פקיד-מקבל שרות . לגבי מטפל- מטופל יש כאן השלכות מעבר לדבר המסוים שנעשה אלא תרומה כוללת / העמקה/החמרה למכלול יחסים של אי שוויון – של ריבוד חברתי בין קבוצות.

ב. הצורה של המושג –הפט' תמיד כולל הגבלה של החירות, אך בצורות שונות.

לעיתים אין מדובר בכפייה פיזית או משפטית אלא גם באפשרות מתוחכמת/ מורכבת של מכשולים העולים כתוצאה מפערי הכח במערכת יחסים נתונה . למשל רופא בבית חולים שלא מעניק לחולה את כל הידע הנדרש כדי שיוכל להחליט אם ברצונו לעבור ניתוח בגבו או להסתפק בטיפול שמרני.  הרופא יכול לכוון את החולה לתוצאה הרצויה לדעת הרופא עבור החולה מבלי לתת לחולה את החירות האמיתית לבחור עקב פערי המידע ביניהם.

ג. מטרת הפטרנליזם- יש להגדיר את הטוב שאליו חותר הפט' רק לגבי מי שחירותם מוגבלת על-ידו ולא לחברה כולה או מה  שאנשים אלו גורמים לאחרים.  

8.מרכיבי היסוד העובדתי של עבירת גילוי בהפרת חובה [סע' 117 (א) לחוק העונשין].

ההתנהגות : מסירה.   נסיבות: 1. ידיעה – כל ידיעה – אין סיוג שמדובר רק בידיעה סודית.

הפסיקה קבעה שמדובר בעניין שלמדינה זכויות יוצרים עליו כמעביד .   2.  עובד ציבור//חדל להיות עובד ציבור.   3. (ידיעה) שהגיעה אליו 4.  בתוקף תפקידו . 5. המסירה ללא סמכות כדין  - ההסמכה צריכה להיות ברורה אם כי תתכן במשתמע   לאדם שלא מוסמך לקבלה

תוצאה: ידיעה בידי מי שלא מוסמך לקבלה- גילוי/חשיפת ידיעה של המדינה 

9. א.  עיקרי העובדות בפסק-דין ספירו : ספירו – מנהל המחלקה לאירוח במשרד ההסברה – העביר ביקורת חריפה באמצעות העיתונות על המדינה, בין היתר במכתב גלוי ליועמ"ש מאוקט' 82 שפורסם ב"הארץ" ובו דרישה להעמיד לדין את שר הבטחון שרון והרמטכ"ל איתן בעוון סיוע לרצח שנערך ע"י הנוצרים במחנות הפליטים בסאברה ושאתילה בלבנון. על כל אלו ופרסומים ברוח דומה המדינה טענה כי המדובר בביקורת מעליבה ופוגעת על הממשלה , משרדיה ומדיניותה ולכן ספירו הועמד לדין משמעתי בשל סע' 1 (5) לחוק חוק שירות המדינה ( סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) – תשי"ט – 1959  ועל הפרת סע' 17(1) ו- סע' 17(3) לחוק שירות המדינה. בית הדין למשמעת הרשיעו.

ב. השאלה המשפטית עימה התמודד  השופט  שמגר הייתה כפולה : האם יש מקום להגבלות על חופש הביטוי ואם כן, מהו המבחן לקביעת ההגבלות על חופש הביטוי של עובד בשירות הציבורי ?

ג.  הכרעתו של השופט שמגר ועיקרי נימוקיו: שמגר קובע כי יש חשיבות לחופש הביטוי של העובד אולם יש לה גבולות לאור חובת הנאמנות של העובד למעביד- המדינה . המבחן שהוא קובע לאיזון בין חופש הביטוי לבין הנאמנות של העובד למעביד לאור התכלית של סע' 1(5) הוא:  הפעלת סע' 1(5)ודאות קרובה של נזק ליכולת התפקוד של השירות הציבורי , לתדמיתו לאמון שהציבור רוחש לו ומשמעת בו.

שמגר קובע כי יישום המבחן בנסיבות המקרה מצדיק את הפעלת האיסור בשל שני נימוקים

עיקריים:  (1) האופי החריף, המעליב והתוקפני של דברי המערער בעיתונות , באופן שחזר ונשנה מספר פעמים ושכיוונו לעמדה פוליטית מובהקת הביא לפגיעה קרובה לוודאי שכזו. (2) סתירה מהותית בין מילוי תפקידו כמסביר המדיניות הממשלתית והנאמנות לתפקיד לבין ההתבטאויות.

חזרה לחומרים

מרצה: עו"ד שמעון-ארז  בלום

בחינה -  מועד א' (30 בינואר 2006)

הנחיות כלליות

1. מבנה וניקוד הבחינה :   פרק ראשון :  ניתוח אירוע – 2 שאלות – כל שאלה 15 נק' – סה"כ 30 נק'.

    פרק שני: שאלות פתוחות קצרות – 5 שאלות מתוך 7 שאלות – לכל שאלה 14 נק'-  סה"כ 70 נק'.

2. זמן הבחינה : שעתיים וחצי.

3. חומר עזר  מותר בשימוש:  מוגבל . (2 דפים שיימסרו עם הבחינה)

4. לגבי הפרק השני , לא ניתן לענות על יותר מחמש שאלות. מי שייענה על יותר מחמש השאלות,

    תשובותיו מעבר לשאלה החמישית, לפי סדר הופעתם במחברת הבחינה,  לא תיבדקנה.

5. בפרקים הראשון והשני, היקף כל תשובה לא יחרוג מעמוד של מחברת בחינה. כל חריגה לא

     תיבדק.

6. הבחינה לא חסויה. 

פרק ראשון (30 נקודות)

קראו בעיון את האירוע  וענו על שאלות 1- 2 . (לכל שאלה 15 נקודות ובסה"כ 30 נקודות) 

מזה כשמונה שנים, ליאור הוא מנהל מדור מוניות במשרד המפקח הראשי על התעבורה, שהוא חלק ממשרד התחבורה. מלבד עבודתו זאת הוא החל מלמד בשנה האחרונה באופן פרטי תלמידים לתיאוריה לקראת קבלת רישיון רכב . ליאור לא יידע על כך את הממונים עליו.

בנוסף, לפני חג פסח האחרון בעת קבלת קהל, שהייתה עמוסה במיוחד, הגיעו למשרדו של ליאור שני חברי ילדות שלו אותם לא ראה זמן רב.  ליאור הפסיק את קבלת הקהל ושוחח למעלה ממחצית השעה עם שני חבריו. במהלך שיחתם התברר שהם כבר הגישו למדור המונית בקשה לאישור רשיון של מונית עם כל המסמכים הנדרשים, אך טרם קיבלו תשובה. ליאור הורה לאחד מעובדיו, יוחאי, להפסיק הכול ולטפל באופן בלעדי בחבריו.  כאשר העיר לו יוחאי, כי  המדובר בבקשה שהוגשה לפני יומיים וכי עליו לסיים עניינים דחופים יותר, ליאור, בנוכחות הקהל ויתר העובדים ששהו במקום, הרעים עליו בקולו "אתה תמלא הוראות או שלא תהיה כאן ".  האישה שיוחאי טיפל בה אותה עת אף היא העירה לליאור: "אדוני, תן לפקיד לסיים את הטיפול בי, אני ממתינה כאן כבר שעתיים". ליאור השיב לה בצעקה "גברת, עוד מילה ואני מוציא אותך עם מאבטח מכאן. תשתקי.  חצופה ! ".    

1. נמקו אילו הפרות של כללי אתיקה ועבירות משמעת  ניתן לייחס לליאור ?

   יש להסתמך על כללים וסעיפי חוק רלוונטיים מדפי העזר וכן על פסיקה רלוונטית.  

2. נמקו האם ניתן לדעתכם להרשיע את ליאור בעבירת מרמה והפרת אמונים ? 

    יש לנתח וליישם את כל יסודות העבירה ולהביא פסיקה רלוונטית. 

פרק שני (70 נקודות)

ענו על חמש שאלות מתוך שאלות 3- 9 . (לכל שאלה  14 נקודות ובסה"כ  30 נקודות) 

3. מהו ניגוד העניינים עליו כותב חיים קלכהיים וכיצד הוא נוצר ?

 

4. מהי דעתו של משה נגבי בספרו "כסדום היינו" על  תפקוד היועץ המשפטי רובינשטיין ביחס לעבירת הפרת האמונים וכיצד לעומתו נהג זמיר כשהיה יועץ משפטי לממשלה בעניינים דומים.

 

5. נמקו מהי עמדת פרופ' מרים גור אריה  ביחס  לעבירת מרמה והפרת אמונים. 

 

6. כיצד חיים כהן מתייחס למושג אמון הציבור ?

 

7. הסבירו מהם שלושת המרכיבים של הפטרנליזם בשירות הציבורי.

 

8. הסבירו את  מרכיבי היסוד העובדתי של עבירת גילוי בהפרת חובה [סע' 117 (א) לחוק העונשין].

 

      9.   ציינו : א.  עיקרי העובדות בפסק-דין ספירו.  ב. מה הייתה השאלה המשפטית עימה התמודד

           השופט  שמגר.   ג. מה הייתה  הכרעתו של השופט שמגר ועיקרי נימוקיו.  

פתרון בחינה בראשי פרקים - אתיקה משמעת ופלילים בשירות הציבורי - מועד ב' תשס"ו 
 

פרק ראשון

1. על ניב להוכיח בפני בית הדין לעבודה את סע' 3א לחוק הגנה על עובדים על שני תנאיו וכן שהגיש תלונה לפי  

    סע' 4. הפרת החיקוק היא לפי עבירת משמעת- סע' 17(2) –(4) לחוק המשמעת. לעניין אי רישום נכון של

    שעות העבודה יש להביא את פס"ד גמרמן.

    ניב יוכל לדרוש לפי סע' 3 לחוק הגנה על עובדים: א. פיצויים . ב. צו ביטול פיטורין.

    בית הדין ידון במצבו של העובד החדש שמונה במקום ניב. יש להביא את פס"ד חן שעובדותיו דומות בחלקן-

   למשל גבי אי עריכת שימוע ומינוי מחליף קבוע.

2. ניתוח עבירת השוחד

    יסוד עובדתי: 1. התנהגות- הלוקח –השאלה האם  ירדן לקח טובת הנאה כלשהי ? 2. נסיבות: א. עובד ציבור –

    ירדן. ב. שוחד= מתת  מושחת. כפי הנראה לא קיים . ראו פס"ד שבס הראשון – אישום בניסיון לקבל שוחד

    ממנו זוכה שבס בהעדר ראיות של ממש למתת. ג. בעד פעולה הקשורה בתפקידו- ירדן הוסיף שעות לבני .

    יסוד נפשי:

    מודעות ליסוד עובדתי- האם ירדן היה מודע למה שעשה ? לפי נתוני האירוע יש אפשרות לכך. הצירוף בין

    ההוספה של השעות למה שבני אמר לירדן ומנגד אין זה  בהכרח וודאי . ייתכן ומדובר ברשלנות ובני כלל לא

    התכוון בדבריו לירדן לעניין זה. לפי פס"ד בן-עטר נדרשת מודעות להתנהגות ולנסיבות ולא לכוונה להטיב עם

    אדם (בני)עבורו נעשית הפעולה.    מהניתוח עולה שסביר כי אין מקום להרשיע בעבירה זאת לפי מידת

    הוודאות הדרושה בפלילים (הוכחת יסודות העבירה למעלה מכל ספק סביר) . 
 

פרק שני

3 השאלה לא רלוונטית לחומר הלימוד בתשס"ז. 

4. א.   התמודדות והשבה על הטענה ששיקול טובת המדינה הוא עדיף לעיתים על עקרון חוקיות השלטון.

2. שלטון החוק הוא הבסיס המוסרי לקיום החברה.
3. שלטון החוק הוא קו ההגנה העיקרי כנגד פגיעה בזכויות האזרח בפרט כשאין חוקה כתובה באופן מלא.
4. לחימה בקשר בין הון לשלטון.

 

5. הבעייתיות היא הניגוד העולה לכאורה בין הדמוקרטיה התהליכית לבית המשפט, דבר שמסכן את לגיטימיות

    מעמדו של בית המשפט . הפתרון: "הצידוק הדמוקרטי" לפיו בית המשפט בפסילתו נבחרי ציבור מגן על עקרון

    הייצוגיות עליו מושתתת הדמוקרטיה התהליכית. 

6  קוד אתי הוא מסמך הצהרתי המכיל את כללי ההתנהגות המחייבים את העובד בארגון מסוים או בעל מקצוע 

    מסוים. הקוד יכול להיות מנוסח בכמה אופנים. הקודים מנוסחים בד"כ בכלליות, ואינם מהווים מענה לכל 

    המצבים המורכבים הקיימים בארגון. הם אינם מוחלפים לעיתים קרובות אלא יציבים יחסית. החשיבות היא  

    בסמני דרך כלליים – מעין קו עקרוני ויציב שעל העובדים / בעלי המקצוע להתיישר לפיו.

    מטרות עיקריות של הקוד האתי בשירות הציבורי : א. להביא להגברת אמון הציבור ב"טוהר המידות" של 

    נבחרי הציבור ונושאי משרות שמונו. ב.לעזור לנבחרי הציבור ולנושאי המשרות לדבוק באורח התנהגות ראוי

    כאשר יש בליבם ספק לגבי חוקיותה של פעולה שהם שוקלים לעשותה. 
 

7.  דוד ביטון שימש מנהל מח' הפיקוח במינהל ההנדסה ותחבורה בעיריית ירושלים. הוא הועמד לדין במחוזי  

     בירושלים  בחמישה אישומים  שבהם יוחסו לו עבירות של שוחד  ומרמה והפרת אמונים.

     בית המשפט המחוזי מצא אותו אשם באישום הראשון בעבירת מרמה והפרת אמונים וזיכה אותו משאר 

    האישומים. המדינה מערערת על זיכוי מהאישום השני. ביטון מערער על ההרשעה בראשון.

    פרטי אישום ראשון: אדם כלשהו ביקש לבנות קומה שלישית בביתו ללא היתר בנייה.  המחוזי מצא שביטון 

    ידע על-כך  ולא פעל להריסת הקומה.  אישום שני- אותו אדם אף החליט לשפץ מנזר ללא היתר. חרף צו 

    הריסה למרפסת במנזר ,עבודות השיפוץ לא הופסקו. ביטון אף ייעץ להמשיך בעבודות.

    בבית המשפט העליון, השופטת דורנר קובעת כי  יסודות העבירה של מרמה והפרת אמונים התמלאו כאן כיוון

    שנוצר מצב של ניגוד עניינים שיש בו יסוד של שחיתות.

   היא דוחה את ערעורו של  ביטון ומקבלת ערעור מדינה. התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי לגזירת העונש. 
 

8. עבירת מרמה והפרת אמונים:

    יסוד עובדתי: 1. התנהגות- מרמה (מצג כוזב פוזיטיבי או שלילי) או הפרת אמונים – מעשה /מחדל הפוגע

    בציבור. למשל : פרוטקציה בקבלת דיור ציבורי או ניגוד אינטרסים-למשל פס"ד גרוסמן.  2. נסיבות: א. עובד

    ציבור. ב. העושה במילוי תפקידו- קשר לתפקיד . יסוד נפשי: 

    מודעות לכל הרכיבים העובדתיים. אין צורך במודעות לפסול שבמעשה. פס"ד שבס השני. 

9. פס"ד צבן: א. עיקרי העובדות- ח"כ יאיר צבן עתר כנגד שר הדתות על מנת שיורה לרב עובדיה יוסף לתת

   ייעוץ פוליטי למפלגת ש"ס בעודו מכהן כדיין בבבית הדין הרבני הגדול בירושלים. ב. השאלה המשפטית הייתה

   האם הייעוץ של עובדיה יוסף חוקי לאור היותו דיין . ג. ברק קובע כי אמנם חוק הסיוג אינו חל על עובדיה יוסף 

   אך דיין שווה במעמדו לשופט. ולשופט לפי מהות המושג אמון הציבור אסורה פעולת ייעוץ שכזאת .

   ברק מקבל את העתירה.

חזרה לחומרים

מרצה: עו"ד שמעון-ארז  בלום

בחינה -  מועד ב' (17 בפברואר 2006)

הנחיות כלליות

1. מבנה וניקוד הבחינה :   פרק ראשון :  ניתוח אירוע – 2 שאלות – כל שאלה 15 נק' – סה"כ 30 נק'.

    פרק שני: שאלות פתוחות קצרות – 5 שאלות מתוך 7 שאלות – לכל שאלה 14 נק'-  סה"כ 70 נק'.

2. זמן הבחינה : שעתיים וחצי.

3. חומר עזר  מותר בשימוש:  מוגבל . (3 דפים שיימסרו עם הבחינה)

4. לגבי הפרק השני , לא ניתן לענות על יותר מחמש שאלות. מי שייענה על יותר מחמש השאלות,

    תשובותיו מעבר לשאלה החמישית, לפי סדר הופעתם במחברת הבחינה,  לא תיבדקנה.

5. בפרקים הראשון והשני, היקף כל תשובה לא יחרוג מעמוד של מחברת בחינה. כל חריגה לא

     תיבדק.

6. הבחינה לא חסויה. 

פרק ראשון (30 נקודות)

קראו בעיון את האירוע  וענו על שאלות 1- 2 . (לכל שאלה 15 נקודות ובסה"כ 30 נקודות) 

ניב התקבל לפני כשבעה חודשים לעבודה כאחראי המחשוב בסניף הראשי של קופת חולים הכללית באשדוד. הממונה הישיר עליו הוא ירדן, המשמש כמנהל האדמיניסטרטיבי המצליח של הסניף מזה

שתים-עשרה שנים. ניב במסגרת תפקידו אחראי אף על הכנת דו"חות המעקב הממוחשבים על נוכחות העובדים בסניף ואותם הוא היה שולח בדואר אלקטרוני להנהלת קופ"ח. לפני כארבעה חודשים ביקש ניב היתר לעבוד בעבודה פרטית נוספת אך בקשתו נדחתה ע"י ירדן. בעקבות כך התפתח בין השניים ויכוח קצר אך קשה שהסתיים בכך שירדן איים בהעמדת ניב לבירור משמעתי.  לפני כחודש, באופן חריג , ביקש ירדן מניב, כי דוחות המעקב אחר הנוכחות יימסרו לבדיקתו והוא עצמו כבר ידאג למשלוח שלהם ישירות להנהלת קופת החולים. ניב, שלפי גרסתו, הסתקרן לדעת מדוע ירדן ביקש זאת, נכנס לקובץ שנותר במחשב של ירדן בטרם הלה שלח אותו וגילה, לפי גרסתו שמסר במשטרה ובמכתב להנהלת קופת החולים, כי ירדן שינה למספר עובדים את שעות הנוכחות ובפרט הוסיף שעות עבודה נוספות לעובד בשם בני.  ניב אף ציין במשטרה כי הוא שמע, באותו היום, את בני מבטיח לירדן ש"יחזיר לו טובה רצינית על כל מה שעשה עבורו".  שבועיים לאחר הגשת המכתב להנהלת קופת החולים והתלונה במשטרה, ניב פוטר על כך שנכנס ללא אישור לקבצים במחשבו של ירדן. 

1. פרטו מהם הסעדים (תרופות) אותם יוכל לדרוש ניב ומה יהיה עליו להוכיח  ? ומנגד, מה תוכל לטעון

    הנהלת  קופת החולים ?

    יש ליישם לפי עובדות המקרה ולהסתמך על סעיפי חוק רלוונטיים מדפי העזר וכן על פסיקה רלוונטית.  

2. נמקו האם ניתן לדעתכם להרשיע את ירדן בעבירת השוחד ? 

    יש לנתח וליישם את כל יסודות העבירה. 

פרק שני (70 נקודות)

ענו על חמש שאלות מתוך שאלות 3- 9 . (לכל שאלה  14 נקודות ובסה"כ  70 נקודות) 

3. הסבירו מהן שתי הגישות העקרוניות בנוגע ליחס בין אתיקה למוסר.

 

4. פרטו שלוש משמעויות עיקריות למאבקו של היועץ המשפטי לממשלה על חוקיות השלטון (שלטון החוק) לפי מאמרו של יצחק זמיר.

 

5. הסבירו מהי הבעייתיות- לפי אריאל צמח-  בהנמקת בג"צ בפרשות דרעי ופנחסי וכיצד צמח פותר אותה.

 

6. פרטו מהו קוד אתי ומהן מטרותיו בשירות הציבורי.

 

7. פרטו מה היתה תמצית העובדות בפסק-דין מדינת ישראל נגד ביטון ומה הייתה הכרעת בית המשפט בנוגע לאשמת ביטון בעבירת מרמה והפרת אמונים, כולל הנימוק העיקרי של ההכרעה.

 

8. הסבירו את  מרכיבי היסוד העובדתי והיסוד הנפשי של עבירת הפרת האמונים [סע' 284  לחוק העונשין].

 

      9.   ציינו : א.  עיקרי העובדות בפסק-דין צבן.  ב. מה הייתה השאלה המשפטית עימה התמודד

           השופט  ברק.   ג. מה הייתה  הכרעתו של השופט ברק ועיקרי נימוקיו.