בני הוזמי - המשפחה כמערכת -2010-11

חזרה לאתר החומרים

---

תודה לאיריס!

---

המשפחה כמערכת- תקציר מחברת

תודה  לאיריס!

שלבים לטיפול:

1. אוריינטציה- מלבד המידע מהמטופל יש להשיג מידע מגורמים נוספים (תיקים קודמים- באישור המטופל, עריכת מחקר על תופעות ונורמות בחברה זרה לנו ועוד... ).
2. דיאגנוזה- מלבד שלב האבחנה ישנו הליך נוסף הנקרא: פרוגנוזה ומשמעותו היא צפי המטפל לעתיד לאור החומר האנמנסטי שנאסף
3. בניית תכנית טיפול- תכנון המפגשים הראשונים, כמה מפגשים יוקדשו לכל מטרה ותכנון הפרידה.
4. הפעלת תכנית הטיפול.
5. הערכה- האם המטרות הושגו.
6. ביסוס השינוי- מתן כלים ומניעת תלות- יתכן ובאמצעות קבוצה קהילתית של אנשים הסובלים מאותה בעיה.

 

גישות שונות בפסיכולוגיה:

1. הגישה ההתנהגותית- מתמקדת בחקר ההתנהגות של האורגניזם. (התניה קלאסית)
2. הגישה הקוגנטיבית- גישה שטוענת כי בין התגובה לגירויים לא נובעת רק מחיזוקים אלא כתוצר של עיבוד זיכרונות (זיכרון פיזיולוגי- עוגה שעשתה רע תמנע ממני לאכול אותה בעתיד - וזיכרון פסיכולוגי- עוגה שמזכירה לי אירוע חיובי).
3. CBT-) cognitive behavioral therapy) הגישה ההתנהגותית והקוגנטיבית חוברת יחד.
4. התאוריה הרציונאלית אמוטיבית REM- ניסיון ליצור משמעות חדשה לאירוע. ( אמ"ת מ"ת. ).

א-אירוע    מ-משמעות    ת-תגובה              מ- משמעות חדשה     ת- תגובה חדשה

5. הגישה ההומניסטית- התפתחה סביב מלה"ע ה- 2 ( בין המובילים מאסלו, פרנקל ועוד..). הגישה טוענת כי יצר האדם וטוב מנעוריו ונסיבות החיים מקלקלות אותו. פרנקל ציין כי אדם ישי לו בשביל מה לחיות ימצא איך. 

• 5 אלמנטים למציאת ה"מה" (ע"פ מי??.)

א. גילוי עצמי- נק' חוזק וחולשה.

ב. ייחודיות- שלך  כאדם.

ג. בחירה.

ד. אחריות- על הבחירות  שנעשו.

ה. התעלות עצמית.

• פירמידת הצרכים של מסלו: אדם שצורך בסיסי לא מקבל מענה לא יכול להתעסק בצרכים עליונים.

- צרכים פיזיים-אוכל, לינה, בריאות, כאב.

- ביטחון- ביטחון עצמי, ביטחון אישי (שלא יאונה לאדם רעה), ביטחון כלכלי.

- אהבה ושייכות.

- כבוד והערכה.

- הגשמה עצמית.

• צרכים-----> מענה----> רגיעה

צרכים----> חסך/התעלמות----> מתח/קונפליקט----> תסכול ----> או מוחצן (אלימות/אסרטיביות).

                                                                            //או 

                                                                                         מופנם ( דיכאון/הימנעות). 

 

6. הגישה הפסיכודינמית של פרויד- דחף החיים(ארוס) מול דחף המוות (טנטוס). האיד, אגו וסופר אגו.

התפתחות סקסואלית: 0-1.5 שלב אוראלי.        3.5-1.5  שלב אנאלי.   

                               3.5-5/6   שלב אדיפלי.    6-12 שלב החביון.   12-18  התבגרות. 

7. תאוריית השלבים הפסיכו- התפתחותיים של אריקסון-

- כל שלב מוביל  לבא אחריו במסלול, אך יתכן חוויה  מתקנת/ טראומה שתעביר בין הצדדים.

 
 
 

מוסד  המשפחה:

הגדרה: כל צירוף של 2 אנשים, או יותר, הקשורים ביניהם לאורך זמן , בקשר של הסכמה הדדית, לידה ו/או אימוץ ומקבלים על עצמם כמה מן הבאים:

• דאגה וטיפול פיזי לחברי הקבוצה.
• הוספה של חברים חדשים באמצעות אימוץ או הולדה.
• סוציאליזציה של ילדים.
• בקרה חברתית של הילדים.
• ייצור, צריכה וחלוקה של מצרכים שונים.

התפתחות מבנה המשפחה: ע"פ דיוויד אלקינד (1995)

• משפחה מסורתית- חלוקת תפקידים ברורה, השבט במרכז.
• המשפחה המודרנית- אחד ההורים עובד והשני בבית. המשפחה במרכז.
• המשפחה הפוסט מודרנית- וריאציות שונות של משפחה,ביזור תפקידים החוצה,הילד במרכז.

דפוסי משפחות:

• משפחה גרעינית
• משפחה מורחבת.
• משפחה זוגית – ללא ילדים.
• משפחה חד הורית.
• משפחה חד מגדרית.
• שבט  (חמולה).
• התקשרות זוגית – מסיבות אינטרסנטית (נישואים פיקטיביים).

כוחות הפועלים במשפחה:

• איזון בין ה"יחד" ל"לחוד".
• מערכת סגורה מול פתוחה.
• חלוקת תפקידים במשפחה.
• משולשים רגשיים.
• תקשורת, לכידות והסתגלות (תקל"ה).

כללים החלים על המשפחה:

• צורכת , ממירה ומפיקה- הבנת מורכבות הצרכים ומתן לגיטימציה להבעתם.
• בעלת תכלית/מטרה
• בעלת גבולות פיזיים ופסיכולוגיים.
• מורכבת מתת מערכות.
• בין תת מערכות קשרי גומלין חזקים.
• שואפת לאיזון.

תפקידי  במשפחה:

• וירג'יניה סאטיר: תפקיד ההורה להיות מחנך ומנהיג ובו זמנית להיות מנהיג
• תפקיד הילד להסב להוריו נחת, למלא את חובותיו בתוך ומחוץ לבית (בי"ס, התנהגות נאותה)

ע"פ ברגמן תפקיד הילד משתנה בין משפחות

ילד הורי- שההורה אינו מתפקד.

ילד כשליח- מטרתו  להגשים את חלומות הוריו שלא מומשו.

ילד כמשרת- להבדיל מהילד ההורי בדפוס זה הילד מחויב ומצופה לקחת על עצמו תפקיד הורי.

 

• בכדי לעשות  שינוי במשפחה צריך לעשות שינוי  בעמדות שהם: שר"ה

ש-שכל     ר- רגש    ה- התנהגות

• מטפל סימפטי- מזדהה עם המטופל להבדיל

     ממטפל  אמפתי- שמבין את מקור הבעיות  של המטופל אך לא שוקע עימם.

 

זוגיות  ואהבה:

• להתאהבות יש סממנים נוירוטיים (אידיאליזציה של בן הזוג, אלמנט של OCD)
• סאטיר מכנה את האהבה כרגש שמסייע לאדם למממש את הפוטנציאל הגלום בו, לפתח אמפתיה ולתת לאחר ללא תחושת קורבן.

בניית יחסי אמון בין אנשים:

1. גרייה רב חושית  ונעימה.

2. היענות הדדית  לצרכים.

3. זמן וחוויות  משותפות.

זוגיות  טובה ע"פ אריך פרום:

1. הכרת עצמך  כאינדיודואל בעל צרכים.

2. אכפתיות, אחריות  לצרכים של בן הזוג.

זוגיות  טובה ע"פ קרנברג:

1. קשר פיזי חושני.

2. קשר הבנוי  על יכולת הנאה מיחד ולחוד.  תקשורת טובה.

3. נאמנות לבן  / בת הזוג.

זוגיות  טובה ע"פ סטרנברג: (אמ"ת).

1. אינטימיות.

2. מחויבות.

3. תשוקה

שלושה מודלים לחלוקת התפקידים בין בני הזוג:

1. יחסים סימטריים- בני הזוג אחראים על אותם תפקידים.

          בעייתיות: יותר ביקורתיות כי לכל  אחד דרך שלו לבצע אותו תפקיד. 

2. הדפוס המשלים- חלוקת תפקידים ברורה בין בני הזוג.

          בעייתיות: בן הזוג אחראי באופן  טוטלי על תפקיד מסוים ואין  כניסה לתחום זה ע"י האחר.

3. יחסים מקבילים- חלוקת תפקידים ברורה , אך באופן גמיש.

מיתוסים על אהבה:

- "הוא ישתנה עבורי".

- אלמנט סחטני : "אם את אוהבת אותי, תעשה כך  וכך".

- ציפייה שבן הזוג  יכיר אותך על בוריו.

- במידה ובן הזוג  לא מסכים איתי, משמע שהוא שונא  אותי".

- שבני הזוג פותרים  בעיות במיטה.

- "אין צורך להשקיע  בזוגיות, אם זה נכון זה יזרום".

דפוסים  שמחפשים בזוגיות  ע"פ סגר:

- פרטנר רגשי- שיודע  להזדהות.

- פרטנר חופף- התאמה  מלאה בערכים בצרכים ובמינונם.

- פרטנר הורי.

- פרטנר ילדי.

- פרטנר חברי (נפוץ  אצל זקנים). . פרטנר מקביל (ללא  אינטימיות).

- פרטנר שכלתני.

תקשורת 

תקשורת- תהליך של קבלה ומסירה של אינפורמציה וייחוס משמעויות לאלו.

מטרות התקשורת:

1. לקשור בין אנשים.
2. להביע ולספק צרכים.
3. לפתח קשרים חברתיים.
4. לצבור ולהעביר ידע.
5. ליצור קרבה חברתית.

המודלים השונים לתיאור תקשורת:

מודל ליניארי- מוען מעביר מסר/ צופן לנמען.

מודל מעגלי- מועבר  מעביר מסר לנמען והוא משיב.

מודל ספיראלי- תקשורת בתוך הקשר מסוים.

מרכיבי  התקשורת:

מילולית.

לא מילולית.

מטה קומינקציה- מה אני  מרגיש כלפי בן שיחי, כלפי המסר וכלפי עצמי.

פענוח המסר מושפע מכמה גורמים:

1. ציפיות הקולט.
2. רקע תרבותי ונסיון חייו של הקולט.
3. יכול הקשה של הקולט.
4. בהירות המסר ע"י המשדר.
5. התאמה בין המסר המילולי לבלתי מילולי ע"י המשדר.

טכניקות לטיפול ע"י אברהם  ובניסטי:

• הקשבה מכוונת- מטופל שעסוק באותם נושאים יכוון ע"י המטופל לעבור לנושא אחר.
• הקשבה סלקטיבית- לנושא מסוים שהמטפל חושב שעל המטופל לעסוק בו.
• דיבוב.

• מסר כפול- כאשר המסר המילולי לא תואם מסר פיזי(אלימות) או מסר בלתי מילולי.

• קשר כפול- כאשר נוצרת קואליציה בין הורה לילד והוא תקוע באמצע.

 

תקשורת  ואסרטיביות:

תקשורת  אסרטיבית- היכולת של האדם לומר את שחושב/רוצה בביטחון, נינוחות תוך כבוד כלפי האחר.

תקשורת  אגרסיבית- יביע דעה גם כשלא נדרש, לרוב בצורה שלילית.

תקשורת פאסיבית- האדם חסר ביטחון לא יביע דעה, בדר"כ יסכים.

 פאסיבית-אגרסיבית- אדם שלא יביע דעה מול האחר אלא מאחורי גבו

מאפייני התקשורת האסרטיבית:

1. יכולת לומר לא.
2. מתן לגיטימציה לטעויות.
3. יכולת לבטא רגשות.
4. יכולת לקבל מחמאות.
5. לקבל ביקורת בונה מבלי להרגיש מאוים.
6. לשאת באחריות של פעולות.
7. היכולת לשנות את הדעה.
8. "עמידה על זכויותך.

 

נכות  במשפחה:

עקב עלייה בתוחלת החיים כל משפחה תתמודד בשלב זה או אחר עם נכות במשפחה (בעקבות מחלות  וזקנה בין היתר)

הורות לילד בעל צרכים  מיוחדים משפיעה בכמה מישורים:

• הפסיכולוגי- יחס אמביוולנטי לילד של אהבה ושנאה (הילד "פגום").
• החברתי- מחסום הבושה. מבלים פחות עם חברים. המשפחה "נסגרת".
• הפיזי- נטל פיזי מתמיד ומתיש

המשברים שחווים הורים לילד נכה:

• השינוי- "החלום ושיברו" שלב המאופיין בכעסים והאשמה עצמית .
• הערכים- החברתיים. ההורה שאמור לאהוב את בנו ללא תנאים מרגיש אשמה על רגשות של ייאוש ודחייה. לרוב פועל מנגנון היפוך תגובה וכך ההורה מוצא עצמו במקום "לשנוא" את הילד מגן עליו בתורה יתרה.
• המציאות- הצער הכרוני מלווה את ההורה בכל תחנות מעבר בחיים על מה היה יכול להיות ולא קיים.

הדרכים  להתמודדות: קת"ע

• קבלה- והשלמה של המצב.
• תפקידים- ללמוד על המחלה ועל תפקידיך כהורה.
• עתיד- הערכות לעתיד (דוג': בגיל 21 מסתיימת המסגרת של החינוך המיוחד וההורה צריך להחליט בדבר השמה חוץ ביתית).

# לעיתים  יש צורך בהשמה חוץ ביתית  לא בעיתה , לפני גיל 21,  לרוב  בגלל התנהגות קשה של הילד, בעיות  רפואיות, מחלה של ההורה, גירושים  ועוד..

תפקידים במשפחה:

תפקיד מאומץ-  תפקיד שהסביבה הקצתה והאדם עצמו אינו בחר בו. שעיר לעזאזל הוא דוגמא קלאסית.

תפקיד משוער- תפקיד זמני שאחד מבני המשפחה יכול לקחת על עצמו. תפקיד זה הוא נייד, זמני, גמיש.

• אי הלימות בעקבות קונפליקטים הקשורים בתפקיד:

1. אי הלימה בין מטרות.

2. אי הלימה ערכית.
3. אי הלימה רגשית-  קונפליקט בעקבות פער רגשי בין אנשים המוביל לחוסר הבנה.
4. אי הלימה תרבותית- קונפליקט בעקבות פערים בתרבות.
5. אי הלימה בצרכים- 
6. אי הלימה אינסטרומנטלית- קונפליקט סביב המשאבים.
7. אי הלימה בשל חוסר ידע (גם פרשנות מוטעית)-
8. אי הלימה הקצאתית- מקצים תפקיד שהאדם לא מעוניין בו.
9. אי הלימה בציפיות- ציפיות הוא יותר נקודתי מאשר ערך או מטרה.

החיסרון של הקונפליקט : מצב של דה הומניזציה- מאפשר להפוך את האדם האחר כלא אנושי.

יתרונות הקונפליקט: להגן על ערכים, להשיג שליטה, להתגונן מפני איומים ועוד...

 

מודל  של רמות הקונפליקט  בין בני זוג: ויינגרטן וליס

 

כיצד מתמודדים עם הקונפליקט ?(לא כיצד פותרים)

1. חד צדדי- אחד הצדדים נוקט בפעולה מיוזמתו ופעולה זאת משפיעה על האחר (כפייה, דחייה ,כניעה).
2. דו צדדי- היוזמה באה משני הצדדים (התבדחות, מו"מ/פשרה, בוררות).
3. יתרונות הקונפליקט: להגן על ערכים, להשיג שליטה, להתגונן מפני איומים ועוד...

 

• משפחות  דיס פונקציונליות- משפחות אשר אחד או יותר מהמרכיבים של משפחה תקינה חסר, כגון: היררכיה דורית, תפקידים מוגדרים ועשייה מבחירה ולא כפייה, גבולות עבירים, תקל"ה ועוד... פסר ופסטרנק ערכו מחקר על ילדים במשפחות בהם היו גירושים קשים. הם גילו כמה דפוסים והם כולם מנגנוני הגנה-

1. אין שינוי בתפקוד הילד- מנגנון הדחקה.

2. התנהגות סוטה אקטיבית- מנגנון התקה.
3. התנהגות סוטה פאסיבית- מנגנון הימנעות ואולי אך פחות סביר בידוד.
4. התנהגות בולטת לטובה- מנגנון הדחקה או היפוך תגובה.