חזרה על החומר - למשפחה כמערכת

חזרה לאתר

---

המשפחה כמערכת -דף חזרה למבחן

---

תודה  לסיוון!

שלבי  טיפול- אוריינטציה-אבחנה-תכנון וביצוע-הערכה-ביסוס השינוי

גישות שונות:

התנהגותית (פבלוב) -----התנהגותית קוגניטיבית CBT (tuning)----רציונאלית אמוטיבית REM

אמ"ת  מ"ת: אירוע-משמעות-תגובה-----משמעות חדשה— תגובה חדשה

הומניסטית---קיומית: מסלו ופרנקל

פירמידת הצרכים של מסלו: פיזיים-ביטחון-אהבה ושייכות-כבוד והערכה-הגשמה עצמית

ה"מה" של פרנקל: גילוי עצמי-ייחודיות-בחירה-אחריות-התעלות עצמית

פסיכו דימית- פרויד- אוראלי-אנאלי-אדיפאלי-חביון-התבגרות. ארוס-טנטרוס. איד-אגו-סופר אגו.

פסיכולוגיה  חברתית- התפתחות האדם ביחס לסביבה- אריקסון- מסלול אדום וירוק- שלב ראשון פסיכוזה- שני-נוירוזה-הפרעות אישיות.

שר"ה= שכל רגש התנהגות. מטפל מאזן רגש-שכל.

משפחה

הגדרות:

מרדוק-סוציאליזציה ו4 פונקציות

ווינק- מפתח- 4 פונקציות וגברים ונשים

קבוצה שיתופית וצאצאים

מוסד ווינר- מחוייבות לסוציאליזציה של ילדים, דאגה וכדומה

התפתחות מבנה- דיויד אלקינד- מסורתית(חלוקה ברורה)—מודרנית(אחד בבית אחד בעבודה)— פוסט-מודרנית(ביזור החוצה)

דפוסי משפחות: גרעינית, מורחבת, ללא ילדים, חד הורית, חד מגדרית, שבט, התקשרות זוגית

כוחות שפועלים: אינטגרציה-אינדיבידואליזציה, סגורה-פתוחה, משולשים רגשיים, תקל"ה

מוטיבים במשפחה כמערכת:

צורכת-ממירה-מפיקה, תת מערכות להן מטרה משותפת בינהן תקשורת ויחסי גומלין, גבולות עביריים, שואפת  לאיזון- שיווי משקל דינמי.

ג'נוגראם- בוהן וסקארף

דפוס חזרתי, הזדהות השלכתית, דפוסים, קואליציות, יחסים משולשים  רגשיים, ראייה אקולוגית.

מעגלי חיים-פנימי  וחיצוני

תפקידים במשפחה

סאטיר: הורה- מחנך, מנהיג וחבר. ילד- נחת וחובות

ברגמן: הורי, שליח, משרת 
 

זוגיות ואהבה

פרום: רגש רב עצמה,תחושת אחדות ומונע בדידות. גילוי עצמי מחדש. מערכת יציבה עם האדם עצמו ולאחר מכן עם האחר.

פרויד: ארוס, אם אדיפאלית, נוירוזה

ברגמן: חשיפת חולשות והכלה

סאטיר: מימוש פוטנציאל, גילוי אמפטיה בלי קורבנות.

יחסי אמון: גרייה  רב חושית- הענות לצרכים- חוויות משותפות

בוהן- דיפרנציאציה בין מערכת המשפחה לעצמי.

דרישות  לקיום זוגי

פרום: אכפתיות-אחריות לצרכים-כבוד וראיית ייחודיות-ידיעת האחר

קרנברג: חושני-קשר מלא-נאמנות

סטיינברג: אינטימיות-מחוייבות-תשוקה

חלוקת תפקידים

סימטרי-משלים-מקביל

 בעבר גברים-אינסטרומנטליים, נשים-אקספרסיביים. כיום- ניו מאניה-  מטרוסקסואליות- גבר רגיש ואסטתי—אווווו ייההה J

סיבות נוספות לזוגיות :בריחה, שינוי סטאטוס, הריון, רחמים, אסון

מיתוסים על אהבה

ישתנה, יודע מה חושבת, יעשה משהו אם אוהב, יחסי מין כפיתרון, לא צורך השקעה, אין כיף מחוץ לזוגיות

דפוסי חיפוש

חופף-רגשי רומנטי-הורי-ילדי-חברי-שכלתני-מקביל

דישון: יותר ערכים דומים פחות מבנה אישיות

תקשורת

רמת התקשורת- מעלה את איכות החיים, מרחק אופטימאלי- 80-120 ס"מ

תפקידים: אינטראקציה, הבעת רצונות, ידע, קרבה, קשרים, קהילה, מבנה תרבותי

שינוי הגדרות:

קווי- מוען-מסר נמען,   מעגלי- מוען מסר-נמען-משוב-מוען    ספיראלה- אינפורמציה יוצאת ממוען ולחברה

מרכיבי  התקשורת-  מילולית ולא מילולית

מסר כפול- משמעויות סותרות,  קשר כפול- מסרים סותרים

מת' תקשורת- מסר על המסר. תחושת המוען על: המסר, הנמען, על עצמו

תרבות משפיע על התקשורת

השפעות  פיענוח הקשר:

הקולט: ציפיותיו, רקע תרבותי, אישיות, קשב, ניסיון, הסכמה/דחייה

משדר: בהירות, התאמה בין מילולי ללא מילולי

סאטיר: תקשורת זכה ונקייה. דפוסים: שכלתן, פייסן, מאשים, מטשטש, מאזן.

ברן: 3 דפוסים: הורה-ילד-בוגר

תקשורת  דיס-פונקציונאלית- מרומזת, אין משוב, ללא רגש. סוגי מסרים: ציווי, הטפת מוסר, ביקורת, ניתוח

אברהם בניסטי: טכניקות לטיפול-

הקשבה מכוונת-סטייה  מהנושא החוזר. הקשבה סלקטיבית- סטייה  לנושא ספציפי. דיבוב

דפוסי תקשורת:

אסרטיביות, אגרסיביות, פאסיביות, פאסיב-אגרסיב.

אסרטיביות: לגיטימציה לומר לא,  לטעות ולשנות דעה, לבטא רגשות, לעמוד על זכויות, לקבל מחמאות, לתת ביקורת בונה ולקחת אחריות על מעשים.

ויניסגר: יכולת לעמוד על שלך ולכבד את הזולת.

אלברט ואמנס: לפעול על פי מטרות ללא חרדה מיותרת.

מרכיבי תק' אסרטיבית: תגובה ל- שמע הבין, מחשבות ורגשות האחר, ציפיות וכוונות

נכות במשפחה

מישורי ההשפעות  של ילד עם נכות על המשפחה: פיזי, פסיכולוגי, חברתי

משברים

פוטורביץ ורמרמן: שינוי-ערכים-מציאות

דרכים להתמודדות: קת"ע-- קבלה-תפקידים-עתיד

רימרמן: השמה בעיתה- אחרי חינוך חובה 21+

תפקידים במשפחה

תפקיד- שרשרת פעולות למטרה מסוימת

מאומץ- קבוע ומשפחה הקצאתה. משוער- זמני , האדם ללוקח על  עצמו

שפיגל: קונפליקטים- אי הלימות:

מטרות, פער רגשי, תרבותי, צרכים, הקצאתית, ציפיות, פרשנות מוטעית, אינסטרומנטלית

ויינגרטן וליס- דרך לפיתרון היא קריטית

שלבי  הקונפליקט

בעיות לפיתרון-אי הסכמות-תחרות- מאבק תקיפה/בריחה-מלחמה

מטרת המטפל- לצאת ממצב המאבק להכנעה משותפת-  WIN-WIN

יתרונות הקונפליקט- מציף בעיות יכול לגרום לשחרור

חסרונות- דה הומניזציה, מיקוד באמוציות, תוקפנות

התמודדות  עם קונפליקט: חד צדדי ודו צדדי

משפחות מעורערות מבנה

דרישות  קיום תקין:  היררכיה בין דורית, פידבק, חלוקת תפקידים מוסכמת, עשייה מרצון, לגיטימציה לביטוי רגשות, גבולות עביריים, איזון ביחד ולחוד, תכנון קדימה

פסטרנק: מנגנוני הגנה בילדים ממשפחות בהם היו גירושים קשים:

אין שינוי בתפקוד-הדחקה

סוטה  אקטיבית-התקה

סוטה  פסיבית- הימנעות/בידוד

בולטת לטובה- הדחקה/היפוך תגובה

דליה בוחוביץ: גבר מכה חסר שפה מילולית

מאירסון- מקור התנהגות חשיפה לדפוסים מוכרים מהבית

שעיר  לעזאזל- דרך לשחרור הלחץ, הפנייה של כל הטוב/הרע האדרה/אכזבה מאדם אחד.

מיתוסים- שרשרת אמונות מושרשות להגנה על המשפחה,לעיתים סוד שלא מדברים עליו.

---

תודה לסיוון!

1. מבנה המשפחה

מינושין-משפחות ותרפיה

מטרות המשפחה: הגנה פסיכו-חברתית והסתגלות לתרבות

שינויים במשפחה מקבילים לשינויים בחברה

גורמי זהות: השתייכות ומובדלות

מבנה המשפחה: דפוסים עסקתים (פעולות חוזרות בהקשר –איך?מתי?למי?)

2 מערכות אילוצים:  כללית (חוקים אוני') ואדיוסנקרטית (ציפיות במשפחה)

2 קטבים לגבולות-  הסתבכות (ויתור אוטונומיה)  והתנתקות  (חוסר שיוך)

תת מערכת בני  זוג- לוותר על חלק מהמובדלות ולהגדיל  השתייכות + גבול מצרכי מערכות אחרות+מקלט

תת מערכת הורים- גבול-גישה להורים אך לא לזוגיות. סמכות  גמישה

תת מערכת אחים- גבולות כדי להגן מהתערבות ההורים

הסתגלות המשפחה- מבנה בתנועה, כוחה של המערכת תלוי ביכולת שלה להשתמש בדפוסים עסקתיים חלופיים.

סקארף- שותפים אינטימיים 2+3+4

ג'יאגרמות- אילן יוחסין באמצעותו ניתן לגלות "מורשות פסיכולוגיות" של הדורות הקודמים כדי לזהות תבנית יחסים חזרתית.

דפוסים-  תבניות מנוגדות (קיצוניות לא פותרת את הבעיה) או תואמות(חזרה על הבעיה המוכרת).

ביקוע הקונפליקט-בין אוטונומיה לאינטימיות

הזדהות השלכתית- תכונה מופנמת מושלכת על הזוג

תווית או תפקידים  משפחתיים- להגדרת אך לא מדויקת של בני  המשפחה

יש השפעה על סדר הלידה

אהבה- קשר הראשון הוא בין התינוק למטפל/ת . האהבה  מתעוררת(רגש היקשרות)- הרגשת ביטחון-מוכן לאהבה(צורך בקרבה)-האמת האנושית(מעלה חרדת נטישה)

הדמות האהובה מובילה לתחושה שבמקום שנמצאת יש ביטחון ושייכות

ההזייה  הזהובה- תכונה שמחפשים בזוג שמזכירה את האם האדיפאלית "מתאים ונכון", "מוכר".

תכונה שמחפשים בבן הזוג ואחרי מובילה לריב=דילמה  לא פתורה שקשורה להורה- לשים לב ! 

2. זוגות וקשרים של שיתוף

ברגמן- מסע  אל העמק השווה , פרק רביעי

אינטימיות- היקשרות עמוקה תוך שמירה על יחודיות, שיתוף בחוויות בלי תחושת איום והתגובה מקבלת ומבינה

שלבי התפתחות  זוגית מקבילים להתפתחות הילד (בידר ופירסון) ברגמן אומר שלא בהכרח בסדר הזה

סמביוטי- אם לא עוברים לשלב הבא יש תלות הדדית או קשר עויין ותלות

דיפרנציאציה- תרגול-התקרבות-תלות הדדית

צירופים זוגיים: סמביוטי-סימביוטי(או לתלות או לעויינות) סימביוטי-נפרד, נפרד-נפרד, סמביוטי-מתאמן, מתאמן-מתאמן,מתאמן-מתקרב, מתקרב-מתקרב (האופציה הטובה)

גבולות  אינטימיים- יכולת להתפשר- הביחד והלחוד

תלות- מינון

טיפוח הזוגיות  חשוב

סקארף- שותפים אינטימיים 19

ד"ר מארי בוהן- בחירת בן זוג מאותה רמת מובחנות-רמת  האינדיבדואליזציה והמופרדות.

תקשורת של שותפים אינטימיים (סטיורט ג'ונסון)

שלב 5-פרדוקס (לא יכול עם ולא בלי) – שלב 4- הזדהות השלכתית - שלב 3- קיטוע מודע- שלב 2- אמביוולנטיות שלב 1-אינטגרציה (שאיפה). 

3. תפקידים במשפחה-קונפליקטים ומשברים

עמית  ח. "הורים כמנהיגים"- המאמר הכי מעצבן  שקראתי באנושות כולה

הילדים  מתחזקים וההורים  נחלשים.

חוסר האונים של ההורים משפיע על הנער בגיל ההתבגרות לרעה.

גבולות מחשלים את הילד ומחזקים את הערך העצמי שלו

הילדים  המתחזקים מנשלים את הוריהם מהסמכויות (בגלל התחלה מוקדמת של הבגרות, מסרים חברתיים, המעמד העולה של הילד)

היחלשות ההורים- פרדוקס האחריות והסמכות בהורות המודרנית- יותר אחריות פחות סמכויות

מקור סוגי גבולות- צורך הילד וצורך ההורה

גבולות  הכרחיים מהגיל  הרך שם קל לעצב דפוסים (הגנה מדחפים, דחיית סיפוקים, כישורים חברתיים, התארגנות עולם פנימי, טיפוח עצמאות, תחושת שייכות)

חשיבות להורים-לביצוע התפקיד ההורי ולרווחתם כבני אדם.

טעויות נפוצות- וויתור, נוקשים מידי, לא ברורים

הצבת גבולות באופן  יעיל- עקביות, ענייניות, בהירות, נחישות, התמקדות

שכר ועונש- חיזוק  חיובי עדיף .

4. נכות במשפחה

לוי שיף ושות'

משפחה עם ילד נכה

פרבר: שני סוגי משבר- טרגי ושינוי תפקידים

פורטוביץ ורימרמן- 3 סוגים- שינוי , ערכים, מציאות

פורטיס וונלס- התנגשות-הכחשה-צער-התמקדות בעולם החיצון-השלמה

"צער כרוני" ולא אבל

תחושת דחק- תפיסת החיים פסימית באשר ליכולת הילד

שחיקה נפשית

התנהגות שלילית, הערכה לתפקיד הורה, הגשמה עצמית.

מעכב את התפתחות  המשפחה

רקע מתאים- משפחה  בה משאבים מתאימים והיחסים בין  חבריה יציבים

B&B

איכות חיים של משפחות ובני אדם עם פיגור שכלי

מושגים מאפיינים:

דינמיות, תוחלת  חיים, ראייה הוליסטית, הסתמכות על תחושות וערכים , שיקוף עצמי, יחסים  עם הקהילה

תיאור איכות החיים: דעתה של המשפחה על עצמה, ערכי המשפחות, תחומי  הרווחה

המטרה היא לענות על צרכי כל הפרטים במשפחה ולא  רק על האדם בעל הפיגור השכלי- מפני שכל אלה  חיוניים לתפקודה. 

5. משפחות מעורערות וקווים דיס פונקציונלים

השפעות גירושין  על הילדים- גורמים שמגבירים את הקושי:

חוסר הידיעה, חוסר השליטה, אבדן תמיכה, נאמנות כפולה, הגבלה  במודלים להזדהות, ירידה ברמת החיים, אובדן סטאטוס, ירידה בלימודים ובערך  העצמי.

בגיל הגן – בלבול רב, רגרסיה.  בגיל ההתבגרות- דכאונות/עבריינות

בכל הגילאים- "קונפליקט הנאמנות" צורך ביחסי  הוריו מול תחושה  שעליו לקחת חלק  במאבק. 

---

אולסון– הומאוסטזיס דינאמי. (האופטימלי !). רצון לשימור התא המשפחתי ובו בזמן יכולת לשינויים ודינמאיות בהתאם לגורמי חוץ (פיטורין, מעבר דירה)ופנים (הולדת ילד נוסף...)

מנושין (יקירינו...) – קואלציה הורית מתפקדת, מערכות ותתי מערכות במשפחה, קואליציה חוצת דורות, גבולות בין תתי מערכות (סביכות , ניכור)סמכות הורית, קואליציה עוקפת.

וירג'ניה סאטיר – “אני, אתה אנחנו”. תקשורת במשפ': מתרפס, המאשים, הרציונלי, המטשטש, המוצלח.

בואן: נפרדות/ דיפרנציציה (תוך אישית – מאבק בין “אני רוצה, בא לי”), בינאישית.

ככל שרמת הדיפרנציציה נמוכה כך תגבר רמת החרדה..... אנשים מתחברים לאנשים עם רמות דיפרנציציה דומות. משולשים חוצי דורות. (אמא חרדה + ילד מול אבא “מנותק”).

ג'נוגרם – עץ משפחתי – למידה של תהליכי העברה בינדוריים (3 דורות לפחות).

בונזורמאני נאג'י וספארק: ילד הורי אינסטרומנטלי/אמוציונלי, נאמנויות משפחתיות (גלויות וסמויות) כמפתח להעברה בינדורית וספר חשבונאות משפחתי

(זה לא פייר...)

אקרמן (אבי התיאוריה המשפחתית , שנות ה-40) – חלוקת תפקידים, משפחות מסתגלות – פתוחות לשינויים – קיבעון בתפקידים – בעייתי.

VEGEN BELL – “שעיר לעזעזל” – נושא הפתולוגיה המשפחתית

חוקרת WEGSCHEIDER - מאפייני ילד: גיבור, מאפשר, ליצן, אבוד, מושיע – כרטיס הביקור של המשפ' ע”פ SLIPP

אריקסון – שלבי הגדילה, בדומה לשלבים במעגל חיי המשפ' – מעבר מוצלח משלב לשלב הוא הבסיס להתפתחות בריאה ובטוחה של המערכת המשפחתית.

* יכולת לאינטימיות תלויה ביכולת גיבוש אגו.

קרטר ומקגולדריץ' – מעגל חיי המשפחה (לפי הסדר),וכן איפיונים שמקשים על הזוגיות: חיבור מתוך אובדן, התרחקות ממשפ' המקור, רמות דיפרנציציה שונות ועוד.

פלקוביץ – הורות כאחת הנקודות המשמעותיות לצמיחה והתפתחות אישית.

פרויד:התאהבות: חוויה נרקסיסטית- “אני אידאלי” על בן הזוג, אהבה נרקסיסטית: התאהבות בבועה העצמית. אהבה אנקליטית: מתאהב במי שדומה לדמויות משמעותיות מהעבר (אהבה בוגרת יותר !).

סטרנברג: 3 צלעות לאהבה: תשוקה, אינטימיות, מחויבות. היחס בין 3 מרכיבים אלה משתנה על פי הציר של מעגל החיים

מאהלר וקרנברג: מעבר מהתאהבות לאהבה – מ”ביחד” ראיה סימביוטית (כמו תינוק לאימו) לדיפרנציציה : ביחד ולחוד/ אני, אתה, אנחנו (כמו ציר האינדיודואציה ספרציה של מאהלר)

קרנברג: יכולת לאהוב תלויית ארגון אישיות.

קוהוט: “זולת עצמי” כל החיים, משתנה על פי התפתחות (אמא, קבוצת שווים, בן זוג..)

דיקס ופרמו: השלכות והעברות. באהבה אנו מחפשים את החלקים האבודים והלא מודעים שלנו ומחיים בבן הזוג. בחירה לא מודעת בחלקים מוכחשים /מודחקים שלנו ושמים על בן הזוג שלנו. “חיבור לאשליות” (מה שמחבר ביניהם הוא מה שגם מפריד...).

דיקס – הזוג בדר”כ נמצא על אותו מרחב זוגי (תלות – נפרדות(

איילה פינס מלאך: גורמים להתאהבות: 1. חשיפה לקרבה גיאוגרפית 2. עוררות לחץ 3. מראה חיצוני 4. קווי דימיון משותפים 5. צרכים בזמן מצוקה

בולבי: חיפוש מתוך חוויות הילדות, חיזוק ייצוגי התקשורת שנחוו בילדות.

גישת האימגו (הנדריקס) – בחירת בן הזוג באופן לא מודע שימלא את החללים הבלתי מושלמים שלנו שההורים העבירו לנו, מצפים מבן הזוג מה שציפינו לקבל מהורינו. מה שבחרנו הוא “פצע הילדות שלנו”. הנדריקס מלמד כיצד להיות “זולת עצמי” יותר טוב לפרטנר שלך !! שילוב של כמה תיאוריות ביחד.

הלפרין – מכשולים לאינטימיות – פחד בעיקר מהתמזגות ואיבוד העצמי. (בעיות בזהות האגו - פוחדים מהיבלעות).

פלדמן – פחד מאינטימיות משותף לכולם,זהו פחד דיאלקטי גם מהתמזגות וגם מנטישה... בא מתוך חרדה:

1. פחד מהתמזגות ב. פחד מחשיפה ג. פחד מהתקפה ד. פחד מנטישה ה. פחד מאימפולסים הרסניים של האדם עצמו.

מידלברג: 5 ריקודים זוגיים. בהקשר להזדהות השלכתית (מלאני קליין). בהמשך לפלדמן – הזדהות השלכתית מווסתת את רמות הקירבה ואת עוצמת החרדה מאינטימיות.

סוגי הריקודים: “קונפליקט”, “שימור מרחק”, רודף נמנע (נמנע חרד),”יתר מתפקד ותת מתפקד, “טריגולוציה” – זה אשמת החמות.... (צלע שלישית).

סקינר ג'ונסון ושניידר – 6 מדדים שכל הורה נמצא בהם: חום-דחייה, מובנית – כיאוטית, אוטונומיה-שתלטנות.

4 סגנונות כיום:

הורות סמכותית

הורות מתירנית

הורות דוחה

הורות מזניחה.

באומריד- מודל טיפולוגיה של סגנון הורי (3 סגנונות)

1. הורה סמכותי (בין מתירני לשתלטני). אסרטיבי, המודע הכי מוצלח !!
2. הורה שתלטן – ציות, הרבה פיקוח והגבלות, מעט מו”מ.
3. סגנון מתירני – מזניח, היעדר גבולות.

בלסקי: מה מנבא הורות?

1. היסטוריית הורים ואישיות שלהם (קרנברג – ארגון מנגנוני הגנה, שליטה בדחפים, יחסי אוביקט): העברה בין דורית, הפנמת יחסים ראשוניים, ייצוגים לדמויות הוריות.
2. משאבים סביבתיים ותנאי לחץ – נישואין, אבטלה, מצב כלכלי
3. תכונות הילד (ילד קשה...)

הגורם הכי משמעותי – היסטוריית ההורים והאישיות שלהם !!

פלסיו אלפסה (אולי עוותתי את השם...) – החייאה של ההורות שהיתה בילדות:

ציר העצמי (אופטימלי) : ייצוגים של עצמנו כילדים אהובים שגם בזמן כעס ידעו להכיל אותנו

ציר אובייקט: התנסויות עם ההורים “אמא כועסת לא אומר שלא אוהבת...”

הורות בעייתית:

1.הורות נרקסיסטית.

2.הורות נוירוטית

3. הורות מזוכיסטית

סלמה פיירברג: “רוחות רפאים מחדר הילדים”. פיתחה מודעות לחוויות הילדות של אמהות עובדות מזניחות ואיך זה משפיע על האימהות שלהן – “כשאמא תשמע את הבכי של עצמה כתינוקת – אז תוכל לשמוע את הבכי של תינוקה....”.

---

מבנה המשפחה

* מינושין, ס. (1984). משפחות ותרפיה משפחתית. תל אביב: רשפים. פרק- מודל המשפחה עמ': 52-70.

• 2 מטרות למשפחה: הגנה פסיכו-חברתית על חבריה (פנימית) והתגלות לתרבות והקנייתה (חיצונית).
• מטריצת זהות-לחווית הזהות שני גורמים תחושת השתייכות ותחושת מובדלות.
• תרשים תפקוד המשפחה:

1. מבנה המשפחה-מערכת סוציו-תרבותית פתוחה המצויה בתהליך שינוי.

2. המשפחה מתפתחת כשהיא עוברת שלבים הדורשים בנייה מחדש.
3. המשפחה מסתגלת לנסיבות משתנות כדי לשמור על המשכיות.

• מבנה המשפחה- מערכת הבלתי נראית של דרישות תפקודיות המכוונות את הדרכים ומבססות דפוסים המורים איך, מתי ולמי להתייחס.

• משפחה פועלת עפ”י דפוסים עסקתיים שנשמרים באמעות החוקים האוניברסליים והציפיות ההדדיות של חברי המשפחה (אידיוסינקרטיות).
• המשפחה מבצעת את תפקידיה באמצעות תת-מערכות.
• ארגון תת-מערכות במשפחה הוא אימון חשוב בתהליך שימורו של ה”אני” המובחן, בהיותו מתרגל מיומנויות ביחסים בין-אישיים ברמות שונות.
• גבולות-מגדירים מי משתתף בתת מערכת וכיצד. מידת בהירותם של הגבולות היא אמת מידה יעילה להערכת תפקודה של המשפחה.
• הסתבכות-משפחות הפונות לתוך עצמן כתוצאה מכך המרחק מצטמצם והגבולות מיטשטשים.
• הינתקות-פיתוח גבולות נוקשים מדי.
• כל משפחה נמצאת בין שני קטבים אלה כאשר פעילות בקצוות מעידה על קיומה של פתולוגיה.
• תת-מערכת בני זוג דורש השלמתיות והסתגלות הדדית.
• תת-מערכת הורים-מתיחת גבולות.
• תת-מערכת אחים-הילדים לומדים לשאת ולתת, לשתף פעולה. ילד יחיד מפתח דפוס מוקדם של הסתגלות לעולם המבוגרים. יכול להתבטא בהתפתחות טרם זמנה.
• לחצים על המשפחה יכולים לנבוע מ-4 מקורות: קשר מעיק של אחד מחברי המשפחה עם כוחות חוץ משפחתיים, מגע מעיק של המשפחה כולה עם כוחות חוץ משפחתיים, נקודת מפנה בהתפתחות המשפחה, בעיות של רגישות פנימית מיוחדת.

*סקארף, מ. (1990). שותפים אינטימיים. זמורה-ביתן. פרקים 2-4.

• גינוגראם ויתרונותיו.
• בני האדם כיונקים חברתיים- התוצר של כל אדם הוא הסביבה בה התפתח.
• יחסים מוכרים-חזרות על נושאים בעיתיים שהיו במשפחה נוטות להופיע שוב ושוב.
• לדעת המחבר משחזרים יחסים מוקדמים בעיתיים מתוך שאיפה לסוף שונה וטוב יותר.
• הזדהות השלכתית- מצב בו אדם משליך את ההיבטים המוכחשים והלא קבילים של היותו הפנימית על בן זוגו האינטימי ואז הוא תופס את הרגשות המנותקות הללו כקיימות בבן הזוג.
• לפי טומאן סדר הלידה והמיקום בסולם האחאים משפיע לא רק על ההתפתחות האישית אלא גם על ההתפתחות הזוגית בשלבים מאוחרים יותר.
• “העולם המשוער”-מערכת אמונות, דגם של ניהול יחסים אינטימיים שכל אדם נושא בתוכו, שהוא מעין דפוס ביחס למהות האהבה והיותך נאהב.
• “התנהגויות קשר”- תגובה של תינוקות רכים שמבינים את העובדה שאמם אינה חלק מהם.
• תגובותיו של הילד: מחאה, ייאוש, הינתקות.

* Richardson Hare, E., Canada, R., & Lim, M.G. (1998). Application of Bowen theory with a conflictual couple. Family Therapy, 25, 221-226.

• המרכיבים העיקריים בתיאוריה הם:הפרדה עצמית,יחסים משולשים ,מערכת ריגשית והעתקה בין דורית.
• מצב של מובחנות הוא כאשר אדם יכול להישאר “אני עצמי” ובאותו זמן להיות חלק מהמשפחה.
• באון קישר את היכולת למובחנות ליכולת של הפרט להתנתק רגשית ממשפחת המקור שלו ולבנות את האינדוודואליות שלו.
• מובחנות זו יכולה להיות כאשר יש גבולות ברורים.
• חשוב לזהות יחסים משולשים במשפחה-יחסים כאלו מתפתחים כאשר זוג לא יציב מכניס לנישואים אדם שלישי.

זוגיות וקשרים של שיתוף

*ברגמן, ז. כהן א. (1994). המשפחה מסע אל עמק השווה. פרק רביעי, תל-אביב: עם –עובד.

• מהי אינטימיות.
• שלבים להתפתחות הקשר הזוגי עפ”י בידר ופירסון: מצב סימביוטי ודיפרנסציאציה (תרגול, התקרבות ותלות הדדית).
• צרופים זוגיים:

1. סימביוטי-סימביוטי-הטיפוס התלותי.

2. סימביוטי-סימביוטי-הטיפוס העוין התלותי “איני יכול איתך ואיני יכול בלעדייך”.
3. סימביוטי נפרד-אחד מבני הזוג נפרד. איבוד האיזון במערכת.
4. נפרד נפרד-בני הזוג בשלים לשינוי אך לא יודעים כיצד לבצע אותו.
5. סימביוטי מתאמן-תשומת הלב של המתאמן מופנית כלפי חוץ ובן הזוג השני חש נטוש ונבגד.
6. מתאמן מתאמן-שני בני הזוג משקיעים אנרגיה רבה מדי בנפרדות.
7. מתאמן-מתקרב-נסיונות חוזרים ליצור את האינטימיות
8. מתקרב-מתקרב-תהליכים נפשיים מפותחים מאוד. מקורם של גורמי הלחץ לרוב חיצוני כמו מעבר דירה או מקום עבודה.

• תלות-נובעת מחוסר ביטחון, לא דוגמה טובה לילדים.
  

*סקארף, מ. (1990). שותפים אינטימיים. זמורה-ביתן. פרק 19.

• מובחנות כתנאי לקשר זוגי.
• השוני בסוגי היחסים נובע ממידת המובחנות.
• 5 דרכים לתקשורת של שותפים אינטמיים:

1. פרדוקס- תקשורת בסגנון יו-יו. אי אפשר בלי ואי אפשר עם.

2. הזדהות השלכתית-אי יכולת להכיל גם אינטימיות וגם אוטונומיה.
3. קיטוע מודע-כמו רמה למעלה אבל עם תובנה.
4. אמביולנטיות-בני הזוג מסוגלים ליטול בעלות מודעת על שני הצדדים של הקונפליקט הפנימי-להיות מובדל ועם זאת קרוב לשותפו.
5. אינטגרציה-האוטונומיה והאינטימיות נחוות כהיבטים טבעיים של אישיות של כל אחד מבני הזוג.

נכות במשפחה

* לוי-שיף, ר. ושולמן, ש. (1998). משפחות על ילד הסובל מנכות התפתחותית: תפקוד הורי, זוגי ומשפחתי, אצל דובדבני, א. חובב, מ. רימרמן, א. ורמות א. (עורכים). הורות ונכות התפתחותית בישראל, האוניברסיטה העברית, ירושלים, מאגנס. (34-15).

• שני סוגי משבר : משבר טרגי ומשבר של שינוי תפקידים כתוצאה מהולדת ילד חריג.
• צער כרוני
• תחושת דחק כמאפיין עיקרי של משפחות אלה.
• ככל שרמת הדחק הייתה גבוהה יותר תפסו ההורים את תפקודם כלקוי.
• ככל שרמת הדחק הייתה גבוהה יותר, ההורים הפגינו התנהגות שלילית יותר כלפי ילדם.
• שחיקה נפשית, גופנית ורגשית
• אמהות נמנעות מיחסים עם ילד מעוכב התפתחות כי הוא פחות מגיב ובגלל מראהו.
• מאפיינים מסוימים של הילד מעוכב התפתחות יכולים להגביל את התגובות האימהיות ובדרך זו לפגוע בהתנסויות הלמידה.
• לאב יש פחות הזדמנויות לעזור לילד המוגבל באופן ישיר, לכן יש לו פחות הזדמנויות לבטא תסכול וכעס, אבל נוטה לבטא יותר מתח נפשי.
• החריגות מזמינה קונפליקטים רבים בחיי הנישואין.
• הממצאים המחקריים מעידים כי הימצאותו של ילד מעוכב התפתחות מובילה את המשפחה לדגמי התארגנות אשר עונים על צרכי הילד אך גם פוגעים ביחסים האינטימיים ובצמיחה האישית של בני המשפחה. בנוסף, משפחות אלה סובלות יותר מקשיים כספיים, מהפרעות בחיי היומיום ובמהלך התקין של חיי המשפחה, פגיעה ביכולת ליהנות מבילויים ומלשמור על קשרים חברתיים.

*Brown, I. & Brown, R. I. (2004). Concepts for Beginning Study in Family Quality of Life. In A. Turnbull, I. Brown, H. R. Turnbull & D. L. Bradock (eds.), Families and People With Mental Retardationand Quality of Life: International Perspective. (pp.25-47). AAMR, Washington.

• מרכיבים מרכזיים באיכות חיים: הישגיות, העצמה, הוליזם משפחתי, הישענות על תפיסות וערכים, התפיסה העצמית של המשפחה, יכולת לנהל יחסי גומלין תקינים עם החברה, רווחה קיומית.
• המימדים להבנת איכות חיים קשורים בבריאות האישית והתפקודית של הפרט במשפחה ולסביבה החיצונית.
• בבחינת המדדים השונים יש להתבסס על דיווח סובייקטיבי של כל אחד מבני המשפחה.

קווים דיספונקציונאלים במשפחה ומשפחות מעורערות מבנה

*אילון, ע., פלשר ע. (1983). תגובת שרשרת – ילדים וגירושין. תל אביב: ספריית הפועלים. פרק ב'- עמ': 42-37.

• שאלות המטרידות הורים מתגרשים.
• בעקבות הגירושין הילד חש חוסר ידיעה, חוסר שליטה, אובדן תמיכה הורית, נאמנות כפולה, הגבלה במודלים להזדהות, ירידה בהישגים בלימודים, אובדן ערך עצמי.
• לגיל הילד השפעה רבה על קבלתו את המצב החדש. תגובות קיצוניות נמשכות 3 שנים עד התייצבות המערכת, קונפליקט נאמנות כפולה קיים כל הזמן, אפקט הנדנדה-התנהגות הפוכה בבית ובחוץ.
• בגיל הגן יש בלבול רב מתבטא באיבוד עצמאות ושכיחת מילים וביטויים.
• ילדים עד גיל 8 נוטים לנסיגה: בכי, הרטבה. לילד קשה להתבטא.
• מגיל 9 ומעלה לילד יכולת גבוהה יותר להתבטא והוא מדבר על בדידות ובושה.
• תגובות נפוצות לילדים: צער עמוק, סמלים של מוות, תחושת מחסור, דמיונות על איחוד מחדש.
• בגיל ההתבגרות עלולים להופיע סימני דיכאון או עבריינות.

View My Stats