חזרה לאתר הראשי
Carter, A. & Mcgoldrick, M. (1989). The changing family life cycle: A framework for family theory. Boston: Allyn & Bacon
תרגום מלא
מעגל החיים של משפחה
מסגרת להבנת התפתחות המשפחה למה מתכוונים כשאומרים משפחה... היות ומשפחה קיימת בכל מקום זה הופך אותה כמעט בלתי נראית. כיוון שאנו שקועים במשפחה נדיר שתהיה לנו הגדרה או דרך לתאר אותה אחד לשני. (דגלר 1980)למרות שזירת התשוקה האנושית הוא בד”כ בחיי המשפחה, רק לאחרונה קונטקסט זה נכנס לתצפית מעשית ומדובר באופן רציני. ישנן הוכחות רבות יותר לכך שהיכן שמשפחות עוברות תהליכי התפתחות עם הזמן, ומצוקה אנושית...יופיעו שם סימפטומים כאשר תהליכים אלו יופרע (האלי 1973).
הקדמה אנו נולדים לחיים שקועים בתוך המשפחה, חווים את נוכחותם בכל מקום, כפי שציין דגלר בקטע הפתיחה. כיוון שאנו חיים בתוך משפחתנו, ולכן אנו כה קרובים אליהם, עלינו לעבוד על מנת להגיע לאובייקטיביות מספקת כדי להיות מודעים לתהליכי התפתחות משפחתיים ולהיות מסוגלים לתאר ולהגדיר את מעגל החיים המשפחתי. מושג המשפחה הוצג מתחילת העבודה התרפויטית עם משפחות באמצע שנות ה-50 (זילבך 1968). אולם, טיפול משפחתי לא תמיד הוגדר בצורה מפורטת. ב-1968, כתבתי עבודה על התפתחות משפחה שהושפע ממודל היחיד של אריקסון, ניסיוני בפסיכיאטרית ילדים, ועבודתי המוקדמת בטיפול משפחתי. התפתחות משפחתית, ככזו, תוארה בצורה מפורטת יותר בתחום סוציולוגיה של המשפחה (דובל 1977). בנוסף, מספר חוקרי משפחה השתמשו בהתפתחות המשפחה כחלק אינטגראלי של מסגרת עבודה קונספטואלית המיועד למחקר של משפחות. האלי (1973) ומינושין (1965) כללו גם התפתחות המשפחה כחלק ממסגרת עבודתם התיאורטית. עבודתם של קרטר ומק-גולדריך (1980) השפיע רבות על התפתחות מעגל החיים של המשפחה. קרטר ומק-גולדריק ואחרים שהוזכרו למעלה השתמשו באיזשהו משתנה של מודל ליניארי שלבי. חוקר אחר, לי קומברינק-גרהאם (1985) נקט עמדה שונה, תוך שימוש במודל ספיראלי במקום ליניארי-שלבי. המודל שאני פיתחתי מוצג גם הוא בצורה ליניארית לצורך הבהרה. אולם, שינויים לא-ליניאריים שונים יכולים להופיע, בשלבים “מאוחרים” יותר.
המשפחה בד”כ אנו חושבים שכשסיימנו את המחקר שלנו על אחד (אינדיבידואל) אנו יודעים הכל על שניים, כיוון ש”שניים הוא אחד ועוד אחד” (אדינגטון) המשפחה אינה סיכום של “אחדים” המורכבת פשוט מכל היחידים בתוך המשפחה. משפחה היא קבוצה טבעית של אנשים שאינם זרים זה לזה “יחידה” של אנשים בתוך אינטראקציה. משפחה, מורכבת מיחידת אנשים באינטראקציה, היא אורגניזם חי, משתנה וצומח:
ליחידה הממשית של המשפחה יש קיום משלה בכל תפיסה חוקית, וגם בכל חוזה פורמאלי (כגון נישואין) אך באינטראקציה (מודגש) עם חבריה. כיוון שקיום המשפחה אינו תלוי בהרמוניה שבין חבריה, והיא גם לא תתפרק כתוצאה מקונפליקט בין חבריה. המשפחה תחיה כל עוד תתרחש אינטראקציה ותמות כשתחדל האינטראקציה (בורג'ס 1926). המשפחה היא ישות ביו-פסיכו-סוציאלית המתפקדת כישות נפשית (צינר ושםירו 1974). המשפחה היא יחידה מושלמת, עם מאפיינים משפחתיים משלה, שהם מעבר ושונים ממאפייני חברי המשפחה. גבולותיו הנפשיים של היחיד חייבים להיות מטושטשים, אם לא מחוקים, על מנת להקיף את כל המשפחה כיחידה. המשפחה כיחיד אינה יחידה סטאטית בלתי-משתנה, אלא נמצאת תמיד בתנועה, התפתחות ושינויים. הדגשתי תפיסה זו של התפתחות משפחתית ממושכת כיוון שזה בבסיס המודל ההתפתחותי של מעגל חיי המשפחה. התפתחות מוגדרת כסדרת שינויים או שלבים המתרחשים עם הזמן וגורמים להתקדמות, ושינויים צפויים כאשר מתרחשים, מאפיינים ארגונים או תפקוד כלשהו שמקורו בשינויים קודמים, שיקבעו את השלב הבא (זילבך 1986). התקדמות התפתחותית מתרחשת בתאים, קבוצות, ילדים, משפחות, מוסדות ותהליכים חברתיים, עם שלבי התחלה, אמצע וסוף, כאשר כל היחידות הללו עוברות סדרה של שלבים צפויים כששלבים במעגל החיים מגדיר את המטלות הנלוות להם. בפרק זה אתאר את היחידה המשפחתית, במעגל ההתפתחות חיי המשפחה, וסדרת שלבי ההתפתחות המתאים למעגל חיי המשפחה. מעגל חיי המשפחה נשאר המודל התיאורטי השולט עם כניסה למאה ה-21. מודל זה היה בשימוש רב וסייע להבין את מורכבות ההתפתחות הנורמאלית וגם את השפעת טווח התופעות הקליניות במהלך חיי המעגל המשפחתי. היחידה המשפחתית היא קבוצה מיוחדת, קטנה וטבעית שעוברת סדרת שלבי התפתחות. התפתחות היחידה מתרחש בו-זמנית אך במנותק משלבי התפתחות פסיכו-סקסואלית, פסיכו-חברתית וסוגים אחרים שעובר היחיד במשפחה. כל חבר במשפחה עובר התפתחות אישית באופן סימולטאני בעוד המשפחה כקבוצה מתפתחת במסלול משלה. בד”כ אנו מנסים להבין משפחה, שגדלה נע מ-2 או יותר חברים, במושגים של סכום או אינטראקציה של מסלולי התפתחות היחיד, פורטרט כזה של משפחה הופך מורכב ומבלבל ביותר. אספקטים מסוימים של משפחות יכולים להיות מורכבים, אחרים פשוטים מכפי שהם נראים במבט ראשון. תצפית אמפירית יכולה לטשטש את גבולות היחידים בתוך המשפחה ולהתייחס לזה כאל ישות אובייקטיבית כללית. אחד יכול לשמוע מבעל משפחה אחת או ממשפחות אחרות הצהרות ביחס להשפעת “משפחתי יכולה לעשות עכשיו, אנו בשלב הזה”, או “אנו יכולים לעשות דברים כאלו עכשיו, אנו משפחה כזו ובתקופה של חיים משפחתיים”. אלו הצהרות של משפחה כיחידה שמביעה הכרה מיוחדת במעגל חיי המשפחה ושלבי התפתחות עם מטלות מסוימות שיש להשיג. כמו התפתחות של מוסדות אחרים, התקדמות מעגל חיי המשפחה הוא בשלבי התחלה, אמצע וסוף. למרות שכל יחידת משפחה ספציפית מגיע למטרה, משפחות גדולות יותר או מורחבות ממשיכות את ההיסטוריה, המסורת והפרקטיקה המשפחתית. המשכיות זו בתורה מחזקת את הדור החדש ואת יחידות המשפחה. בכל שלב של התפתחות המשפחה יש סימן ומשימה משפחתית בסיסית שיש להגיע אליה בצורה כלשהי ע”י כל החברים. באמצעות השגת המשימה, המשפחה עוברת תהליכי התפתחות ולוקחת איתה אל השלב הבא את מאפייני התקופה/השלב הקודם. כצפוי, יחידת המשפחה תעבור התקדמות או רגרסיה במהלך מעגל החיים. מעצורים בהתפתחות המשפחה יתוארו בהמשך.
שלבים במעגל חיי המשפחה בחלק הבא, אדון בשלבים במעגל חיי המשפחה, כולל סימנים ומטלות המלווים כל שלב. ברצוני לציין בנקודה זו שתפיסת מעגל החיים ניתן ליישום במשפחות מסוגים שונים ואינו מניח מראש משפחה מערבית, עם זוג הורים, ו-2 משפחות גרעין שונות. שלבי התפתחות משפחה מתאים למשפחות “אלטרנטיביות” וגם לתרבויות אחרות. יהיה מוגזם לומר שהשלבים שיתוארו בהמשך יתייחסו לכל התרבויות, טענה כזו מחכה לחקירה. אולם, ישנה תמיכה מספקת לטענה ביחס ליכולת יישום שלבים אלו לסוג משפחות שמטפלים נפגשים בהם בחיי היומיום ובפרקטיקה הקלינית.
חיזור חיזור היא תקופה של הכנה שמקדימה את ההתחלה המשית של מעגל חיי המשפחה. ניתן לקרוא לתקופה זו חיזור, מחויבות, או מגוון פרקטיקות חברתיות טרום-משפחתיות. האימפליקציה של החיזור (ומעגל חיי המשפחה באופן כללי) לנשים לא נדון במאמר זה. המודל פותח (אני מקווה) ללא דעה-קדומה לאפשרות של תוצאת השינויים הצפויים לנשים. הקורא צריך לפחות לזכור את תיאורה של קרולין היילברון את אופן יישום תקופת החיזור ביחס לנשים במאמר “כתיבה על חיי נשים”: לתקופה קצרה, במהלך החיזור, האילוזיה הנשמרת היא שנשים, באמצעות הימנעות, הן מרכזיות. לנשים מותר בתקופה קצרה כשהן במרכז העניינים – ובחלק זה של חייהן עליהן לגלם תפקיד קבוע ובאופן ססגוני בעשרות מצגות – לעודד את קבלת הנישואין לכל החיים. והחיזור עצמו הוא, כפי שתמיד נאמר, אילוזיה. כלומר, האישה חייבת ללכוד את הגבר על מנת להבטיח לעצמה מרכז חיים. השאר הוא הזדקנות וחרטה (היילברון 1988).
שלבים מוקדמים – עיצוב וקינון (יצירה) (שלב 1 ו-2) שלב 1: זיווג תחילתה של היחידה המשפחתית הוא יסוד בית משותף ע”י 2 אנשים שנישאו או לא. המטרה המרכזית בשלב 1 הוא לעודד תנועה מיחיד עצמאי לתלות-הדדית בין הזוג. התלות-ההדדית והתחברות הזוג מכונן את משק-הבית. פונקציות משפחתיות בסיסיות חייבות להתחיל בשלב הזה. בתפקודים בסיסיים אחרים נדון בהמשך. אדם יכול להקים משק בית בלי לעבור את שלב הזיווג, ואדם יחיד יכול להגיע לפונקציות משפחתיות בסיסיות
שלב 2: להפוך לשלישייה השלב השני בשנים הראשונות של המשפחה מתחיל עם הגעתו והכללתו כתוצאה מכך של חבר ראשון התלוי במשפחה. החבר התלוי יכול להיות ילד או חבר מבוגר אחר במשפחה. המטלה הבסיסית של המשפחה בשלב ההתפתחות של המשפחה הוא להתקדם מזוג, תלות-הדדית זוגית לתלות משולבת של משולש תלותי-הדדית. בתדירות שהולכת וגדלה, החבר הראשון התלותי במשפחה עומד להיות הורה, אח, או מבוגר אחר מחוץ למשפחה. במודלים אחרים של מעגל חיי המשפחה הממוקדים בילד, לידתו של ילד ראשון נחשב אירוע אוניברסאלי עבור המשפחה. מודל נוכחי כוללני יותר של שלב 2 מתרכז בשילוב לתוך יחידת המשפחה של החבר הראשון התלוי, בלי להתייחס לגילו/ה. במשפחות אלטרנטיביות אחרות, הפיכה לשלישייה הופך למעשה להיות לזוג. משפחה של הורה-יחיד מורכבת מאם יחידה או אב שבחרו לאמץ ילד או שיטה אחרת, כגון תרומת זרע. משפחת ההורה-היחיד משלימה שלב 1 ומשיגה את המטרות המשפחתיות באופן אינדיווידואלי. התלויים בשלב 2 משתלבים ביחידת הדיאדה (הזוג) ולא ביחידה משולשת.
שלבי ביניים – התרחבות המשפחה/תהליכי הפרדה (שלבים 3,4,5) שלב 3: כניסה למרות שישנן מסלולים רבים שמשפחות פוסעות בשלבי הביניים של התפתחותן, את שלב הכניסה ניתן להגדיר שמטלה אוניברסאלית או שלב הסימון. השלב השלישי מתחיל בכניסה חלקית של החבר התלוי מהעולם המיידי של המשפחה המתרחבת באמצעות כניסה מהעולם החוץ-משפחתי. כמו שלב 2, מודל השלב ה-3 שלנו מתייחס לילד כאל החבר התלוי הראשון, לכן, הסביבה החוץ משפחתית הראשונה היא ביה”ס. אולם, אם החבר התלוי הראשון אינו ילד, הכניסה יכולה להיות בי”ח, מסגרת טיפולית, או מוסדות חוץ-משפחתיים אחרים. מטרת המשפחה בשלב 3 היא לסייע לחבריה להתחיל להתרחב ולהיפרד מהמשפחה.
שלב 4: התרחבות נוספת מטרת המשפחה בשלב הרביעי הוא לקדם את המשך התרחבות ההיפרדות החלקית. שלב 4 מסומן באמצעות כניסת חבר המשפחה התלוי האחרון שנותר לקהילה המורחבת.
שלב 5: יציאות סוף שלב הביניים בהתפתחות המשפחה מסומן באמצעות יציאה ראשונה מושלמת של החבר התלוי של המשפחה מיחידת המשפחה. בשלב זה, התבסס משק הבית של החבר התלוי והושלמה ההתרחבות החלקית הקודמת, ההיפרדות, ותהליך היציאה לעצמאות של חבר המשפחה. משק הבית העצמאי החדש התבסס והוא יכול לכלול נישואים או צורה חילופית של חיים בצוותא. בלי קשר לצורתה של היחידה המשפחתית, יש צורך להקים תשתית משפחתית מתפקדת לאחר יציאת חבר המשפחה. המטרה המרכזית של המשפחה בשלב זה הוא לקדם הקמת יחידת משק-בית מתפקדת ויציבה, כלומר, לשלוח את חבר המשפחה ומשפחתו/ה למסלול חיי משפחה משלהם. בפרקטיקה הקלינית, פניות רבות של משפחות שאנו פוגשים נמצאים בשלבי הביניים של התפתחות המשפחה.
שלבים מאוחרים – סיום (שלב 6,7) שלב 6: הופכים קטנים יותר ומורחבים בסופו של דבר, מגיע רגע יציאתו של החבר התלוי האחרון או ילד מהמשפחה לעולם החוץ-משפחתי על מנת להקים משק בית עצמאי. מטרת המשפחה בשלב 6 הוא לקדם את המשך התרחבותו של שלב העצמאות. שלב זה בחיי המשפחה יכול לכלול סבים וסבתות. הדגש ומטרת העבודה של כל חברי המשפחה בשלב זה עוסק בהרחבת מספר תהליכים משפחתיים ולא צמצום, התכווצות או התרוקנות. למושגים כגון הצטמצמות המשפחה או התרוקנות הקן, המשמשים לתיאור שלב זה, יש קונוטציה שלילית שאינה מתארת במדויק מודל נורמטיבי או שאינו-פתולוגי. תחושת ריקנות יכולה להשתלט במשפחות מסוימות החוות קושי להתמודד מול מטלות ועבודות אחרות המאפיינות שלב זה בהתפתחות המשפחה. אולם, התרחבות וצמיחה יצירתיים הם בד”כ חלק מחוויה של משפחות רבות בשלבים המאוחרים של חיי המשפחה.
שלב 7, סיום המשפחה מתקיימת כל עוד מתרחשת אינטראקציה ומתה רק כשהאינטראקציה חדלה. (בורג'ס 1926)
השלב האחרון בהתפתחות המשפחה כולל את פטירת בן/בת הזוג, אם זה לא התרחש מוקדם יותר, וממשיך עד לפטירת בן/בת הזוג השני. מבנה משפחת האחים מתקיים עד לפטירת אחרון האחים. בנקודה זו, המשפחה מגיע לקיצה, היסטוריה משפחתית, מיתוסים ומסורות נמשכים ביחידות המשפחה החדשות שנוצרו במהלך חיי המשפחה. את תחילתן של יחידות המשפחה קל יותר להגדיר ולחקור מאשר את סופן. אפילו את שלבי הביניים המורכבים של מעגל חיי המשפחה, עם דפוסי המשפחה הנרחבים והמסלולים המורכבים, קל יותר לזהות מאשר את קיצה של המשפחה. שלב 7 כולל בצורה שלט ניתן להימנע ממנו אבל על אובדן חברי משפחה. צער יחידת המשפחה מהווה גם קונטקסט חזק לאבל של היחידים, וכאשר חלק מתהליכי האבל אינו מושלם, כל חברי המשפחה סובלים בצורה כלשהי. המטרה החשובה של המשפחה בשלב 7 הוא להתקדם מתמיכה והתרחבות העצמאות לעבודה לקראת היפרדות סופית. במהלך שנים אחרונות אלו של חיי המשפחה יחד מתרחשים שינויים רבים, ירידות, וצמצומים. לעיתים די קרובות, בכל אופן, ניתן לראות, בד”כ בדרך שלא ניתן לראות, שיפור והתקדמות די משמעותית. משפחות מסוימות חוות ירידה כלפי מטה אל האין עם כאב קיצוני וקושי, למרבית המזל זה אינו המסלול היחיד בשלביה המאוחרים של המשפחה. במהלך שנים מאוחרות אלו, יחידת ההורים עוברת שינויים רבים. תפקודו של הזוג כהורים לעיתים מצטמצם כמעט עד לאפס. כפי שתיאר זאת חבר משפחה את השלב הנוכחי, “כאשר אנו – הילדים – עזבו את הבית, אבי ואימי הפסיקו לדבר עם כולנו וגם אחד עם השני. זה היה סופה של המשפחה, וזה היה מאוד מצער”.למעבר מוצלח יותר של שלב זה, יש למצוא שיטות ותפיסות מוצלחות יותר להורות בשלבים מאוחרים יותר של החיים. ישנן משפחות המצליחות להגיע לפתרון סוגיות ואינטגרציה משפחתית רק בשלב הזה. איחודים ופרידות רבות מתרחשים במהלך חיי המעגל המשפחתי: המעבר מחיים אינדיווידואליים לזוגיות, שילוב היחיד בדיאדה ואח”כ בשלישיה ופרידה חלקית, יציאה והשתלבות במשק בית חדש, והתרחבות ויצירת יחידות משפחה חדשות. בשלב האחרון, מתרחשת הפרידה הסופית עם סגירה והשלמה. המוות יכול להופיע כחלק מהמשפחה בזמן מוקדם יותר, אך מותם של בני הזוג שנותרו, ולבסוף מותו של האח האחרון, מסמן את סוף המעגל המשפחתי. בשלב זה, משפחות חדשות של הילדים יהיו בשלבים שונים של מעגל חיי משפחתם והתפתחותם, כל אחד בדרכו יחווה את מותה של משפחת המקור.
תפקוד משפחתי בסיסי תפקודים בסיסיים של כל משפחה חייבים להתקיים מרגע היצירה, בדומה לאורגניזם של תינוק. למשפחות צרכים בסיסיים שצריכים להתקיים לצורך קיומה והמשכיותה. צרכים אלו של מהות משפחתית הפועל-הדדית, כולל הצורך במרחב (מקלט נפשי ודיור), תנאי מחייה ואספקה (מזון), מימון (תעסוקה וכסף), ובריאות, המתמלאים בדרכים ההופכים להיות מאפיינים כל יחידת משפחה – התפקוד המשפחתי הבסיסי. הטיפול בילדים ושאר חברים התלויים במשפחה, כולל כל האספקטים של התפתחות רגשית של היחיד, הוא תפקוד בסיסי של כל חברי המשפחה במהלך מעגל החיים המשפחתי. כיוון שתפקודים אלו הם פעילויות יומיומיות, מדובר בפעילות קלה שאינה מקבלת תשומת לב. אולם, התבססות, המשכיות ושמירה על היחידה המשפחתית תלוי בתשתית ביצועית של התפקוד המשפחתי הבסיסי. חשוב להכיר בכך שתפקוד משפחתי בסיסי מתבצע ע”י כל חברי המשפחה כקבוצה, כולל ילדים בכל גיל. כך, עבודת יחידת המשפחה גדול יותר מעבודתם של יחידים במשפחה. חלק מתפקודים משפחתיים מקורם בחיי המשפחה המוקדמים, אחרים מופיעים מאוחר יותר. ככל שהתפקודים משתנים במהלך הזמן, הביצוע יהיה בצורה הולמת, באופן חלקי, או באופן שאינו הולם או מצומצם בהתפתחותו והגשמתו. ישנם 2 חלקים עיקריים של התפקודים המשפחתיים הבסיסיים: תהליכים פנים-משפחתיים ראשוניים שנוצרים ומתחזקים באופן קרוב ואינטימי בין חברי המשפחה, ותהליכים חוץ-משפחתיים היוצרים ומחזקים קשרים מחוץ למשפחה ומזרזים התרחבות המשפחה אל הקהילה ולחברה. התהליכים הפנים-משפחתיים הם (1) מרחב פסיכו-סוציאלי (מקלט ודיור), (2) אספקה למשק הבית, במיוחד מזון, (3) מימון (כסף ותעסוקה), (4) בריאות. אלו תפקודי המשפחה הראשוניים כיוון שבלי לייצב אותם ולהמשיך אותם בדרך כלשהי, יחידת המשפחה לא תוכל להתקיים. התהליכים החוץ-משפחתיים כרוכים באספקטים שונים של סוציאליזציה והפנמת נורמות ודפוסי התנהגות של הסביבה התרבותית. קבוצת תפקודים משחתיים אלו כוללים חינוך, העברת ערכים, אספקת פעילויות פנאי ופעילויות אחרות המחברות את החברים לקהילה. התהליכים הפנים-משפחתיים הראשוניים מתחלים בשלב 1 של מעגל חיי המשפחה וממשיכים עם שינויים הכרחיים בכל שלב במעגל החיים. התפקודים חוץ-משפחתיים הופכים חשובים בשלבי הביניים של מעגל חיי המשפחה. מודל מעגל חיי המשפחה התרחב בשנות ה-90 דרך יישומו בסיטואציות חברתיות וקליניות שונות. סימולטאנית, המודל קיבל ביקורת בשל תפיסתו את המשפחות כמהות אחידה במגוון תרבותי, וחוסר יכולתו להסביר אוריינטציה מינית של הזוג. מחקרים שנערכו לאחרונה בחנו את מהלך מעגל החיים במשפחות חד-הוריות אפרו-אמריקה (לוגן 1996), משפחות סין-אמריקה (המילטון 1996) ולטינו-אמריקה (שפירו 1996). לדוגמא, משפחות לטיניות מדגישות אחריות כלפי אחרים ויצירת קשרי חיבה עם מטפלים קרובים, ואילו משפחות סיניות מדגישות מסירות וכבוד להורים, לאינטראקציות של משפחות אלו יש יישום ברור במהלך מעגל חיי המשפחה. ניסיונות רבים נערכו בין השנים 1995 עד 2000 לחשיבה מחדש ביחד למודל מעגל חיי המשפחה. ניסיונות אלו כללו חקירת הנחות תיאורטיות שונות של המודל, הדגשת תפיסות פמיניסטיות ולא מסורתיות של המשפחה והפשטת המודל ל-3 שלבים של זוגיות, התרחבות והתכווצות (גרסון 1995). בחלק הבא, אתאר מספר דוגמאות להדגיש אספקטים של מעגל חיי המשפחה ותפקודים משפחתיים בסיסיים בפרקטיקה הקלינית.
דוגמאות מהקליניקה דוגמאות ליישום בקליניקה של מעגל חיי המשפחה בפרק זה יתמקדו בשלבים המוקדמים. גירושין ונישואין מחדש מתרחשים בתדירות שנראה שיש צורך לטפל ביעילות במשמעותיות של יצירת משפחה שיש בה ילדים והורים חורגים במעגל חיי המשפחה. התפתחות של שלב כזה אצל זוג כרוך באינטראקציה וקיום סימולטאני של שלב 1 בשילוב שלבים אחרים שמשפחה עלולה להיות. כאשר הזוג החדש (שנישא שנית או נוצר) נכנס למש, עליו לעבור באופן שלט ניתן להימנע דרך שלב 1. זה כולל הצבת תפקוד משפחתי בסיסי בעודם מושפעים מחברי משפחה אחרים, כולל ילדים חורגים. דוגמא שכוללת ילדים חורגים תדגיש חוויות שכיחות בהתפתחות שלב 1 כשמעורבים בו ילדים צעירים. תפקוד משפחתי בסיסי המכיל הענקת מחסה ודיור, המבסס גבולות פסיכו-פיסיים חיצוניים ומרחב מגורים פנימי, מושפע באופן שניתן להדגים מעיצוב יחידת המשפחה החדשה של הורים וילדים חורגים. לאחר תקופה יציאה משותפת (שלב הריוני), ארתור וברברה החליטו לגור יחד, והם קנו בית (שלב 1 – זיווג). לארתור וברברה הייתה חזקה משותפת של ילדיהם. היו דיונים רבים ביחס למיקום המרחב, במיוחד אזור משחקים וחדרי שינה, שדי חזרו על עצמם. הזוג החדש היה מבולבל ביחס לאיכות התקיעות של דיונים אלו. הזוג הצליח לפתור במשותף סוגיות אחרות (כסף, מרחב והבית עצמו) והם ציפו שתהליכים בלתי קונפליקטואליים אלו ימשיכו לאחר שקניית הבית הושלמה. אך בתחומי מיקום המרחב, נתקל הזוג בילדים החורגים. ארתור וברברה יכלו להכיר בכך שהרצון שלהם כזוג חדש בקן הבא לידי ביטוי בבחירת מרחב לחדר השינה שלהם בבית החדש צריך להיות משולב עם מרחב משחקים וצרכים אחרים של יחידות הילדים החורגים השונים. המבוי הסתום התרחש כאשר אחד מ-2 מערכות הצרכים – הצורך של השלב הראשון בקן חדש ושלב 4 הצורך בבית לילדים החורגים – המאיים לשלוט. פתרון וקבלת החלטות התרחש כאשר במקום לקבל החלטה של או-או, המשפחה יכולה להכיר ב-2 מערכות הצרכים שלה. ברברה וארתור היו שניהם בטיפול יחידני לפני ובמהלך תקופת הגירושים שלהם. המבוכה שלהם כשמשפחותיהם התחברו לא נראה להם בעיה חמורה, והם החליטו לחפש ייעוץ משותף. כיוון ש-2 המשפחות היו מעורבות, הם בחרו טיפול משפחתי, שביקש מהם להביא את כל הילדים. במהלך הערכת המצב הנוכחי של תפקודי המשפחה הבסיסיים מידע ביחס לקשיי הזוג בארגון המרחב בבית החדש עלה. הילדים תיארו את צרכיהם, שנשלטו ע”י שלב 4. ההורים תיארו ברהיטות את צרכיהם כזוג: הם רצו חדר שינה באזור שהילדים רצו אזור משחקים גדול! המטפל ראה כי כל היחידה המשפחתית הייתה במעבר התפתחותי לזיהוי והגדרת צרכים שנוצרו בשל המצב החדש. המטפל העלה טענות ביחס למיקום המרחב הפיסי על מנת להדגים את צרכי המשפחה. ההורים והילדים ערכו דיון סוער ביחס לאספקטים שונים במהלך המעבר ההתפתחותי והקשיים. הייעוץ הסתיים לאחר מספר מפגשים והפתרון התבצע בצורה ידידותית וללא קשיים חמורים נוספים. בית המשפחה – המרחב בתוך בית המשפחה – הוא התפקוד הפסיכו-סוציאלי הפנימי של יחידת המשפחה. הצורך בשינוי מפורש במרחב הפנימי של משפחה ועוצמת התהליכים הוא אנלוגי לשינוי בלתי נמנע המתרחש בהתרחבות מרחב פנימי אישי של האם ההרה. כך, הצורך בשינוי המרחב הפנימי של הבית אינו בהכרח מתקדם רק באמצעות מציאות קונקרטית, אלא באמצעות כוחה ההתפתחותי של המשפחה ששייך לשלב 3 – להפוך לשלישייה, המבטא בהקשר זה את תפקודי המשפחה הבסיסיים. במסגרת ההתפתחות המשפחתית, סימנים פיסיים לשינויים פסיכו-סוציאליים הופכים נראים לעין ומובנים. המשפחה חשה דחיפות המניעה את השינוי. “אנו חייבים מקום לתינוק” אמרה גב' ב. מתוך ייאוש קל ובעוצמה רבה. בבתים היה חדר שנראה שהיה בעל אפשרויות מרחביות טובות לצרכי טיפול. החדר היה קטן אך נעים ומואר, ולא-מסודר באותה תקופה, והכיל ספרים רבים מאוד, בגדים וחפצים שונים אחרים. לא ניתן היה להבחין ביכולת עיצוב מחדש שתאפשר מרחב טיפולי לתינוק החדש. אולם הצורך ליצור מרחב לתינוק נשאר והפך לפרויקט גדול שדרש פירוק אזורים גדולים בבית ותשומת לב רבה בדיוק לפני הלידה יחד עם אי-נוחות בתקופה לאחר הלידה. אולם, ההתלהבות של גב' ואדון ב. נשאר גבוה ודי עקבי כאשר תיארו את סוגיית “יצירת דברים חדשים ושונים, בצורה נקייה ומבריקה, במהלך תקופה זו של חיי המשפחה שלנו” כל שאר תפקודי המשפחה הבסיסיים – אספקת דברי מזון ובית, מימון ותעסוקה, ובריאות המשפחה – עברו גם שינויים כאשר יחידת משפחה חדשה נוצרת. יתכן ושינויים אלו לא יראו לעין כמו צרכי המרחב שתיארנו בדוגמא. בנוסף, לכל תפקוד משפחתי יש קשר מורכב עם אחרים. בדוגמא הבאה, נראה כי כאשר התפקוד המשפחתי משתנה, אחרים באים בעקבותיו. אך יתכן ומדובר כאן בתוצאת לוואי בלתי רצויה ומיותרת של תיאור נרטיבי, שלעיתים אינו יכול לתאר אירועים בהתפתחות משפחתית המתרחשים סימולטאנית, מעורבבים, ומשולבים אלו באלו. אמן צעיר ואשתו הסטודנטית חיו יחד מספר שנים. התפקודים המשפחתיים הבסיסיים של מקלט ודיור, ממון ותעסוקה, אספקת מזון וצרכי בריאות היו מבוססים היטב לפי שלב 1. בשלב זה כשהזוג ביסס משק בית משותף, חלו שינויים שהתרחשו במקביל להתפתחות תפקוד תלוי-הדדית של הזוג. האישה עברה לדירת הסטודיו לאמנות של בעלה. גבולות חיצוניים של מקלט ודיור של המשפחה היו משביעי רצון, למרות שנעשו שינויים מבניים בסטודיו. שינויים פנימיים אלו, במקום מעבר פיסי מוחלט, מילא כנראה את הצורך במרחב של הזוג הצעיר. לה הייתה משרה קבועה, שסיפק מימון משפחתי בסיסי מספק. הכנסה נוספת מעבודתו האמנותית הייתה ספוראדית (לא-קבוע) אך אפשר להם יכולת ניהול וגמישות כלכלית. היא גם השלימה את לימודיה, באופן שהתאים ללו”ז שלהם בגלל שעות העבודה שדרשה עבודתו כאמן. 2 בני הזוג סיפקו את צרכי משק הבית מזון, בישול ומטלות אחרות, והיה תלוי בשאלה מי מבן-הזוג פנוי מעבודה או לימודים. לפני לידת בנם הבכור, הם הגיעו להסכם הדדי ביחס לשאלת תפקודם כמשפחה. הם תכננו כי האישה תחזור לעבודה זמן קצר לאחר הלידה, כיוון שהיא מספקת את ההכנסה היציבה, ואילו האב יהיה המטפל העיקרי של התינוק. הלידה עברה והתינוק נולד בריא. בחודשים הראשונים של התפתחות התינוק הוא חלה מספר פעמים בדלקות מדאיגות שנמשכו זמן רב, וסיבוכים בהתפתחות המנטאלית של התינוק. נראה היה כי מדובר בפיגור התפתחותי או פיגור אחר. מהו מצב התפקוד הבסיסי של המשפחה בשלב זה של התפתחות המשפחה, שלב 2, במיוחד ביחס לתינוק? הכלת התינוק, שהוא חבר משפחה תלוי, אשר בוודאי חיזק את הצורך בתפקוד המשפחתי כללי. ההכנסה הבסיסית של האם נשארה יציבה, למרות שזו של הבעל ירדה, כיוון שהזמן שעמד לרשותו עבר כעת לרשות התינוק. כמו כן ההוצאות הכספיות גדלו בגלל חבר נוסף במשפחה, ובמיוחד בגלל שלתינוק היו הוצאות מיוחדות בגלל בעיות רפואיות. בגלל הוצאות כאלו ואחרות, הופעל לחץ נוסף על הבעל למכור עבודות אמנות נוספות. זו אינה סוגיה של שלב 1. הוא לא היה מוכן מיד לפעול כך כיוון שזה דרש זמן שיווק נוסף, והוא העדיף ליצור ולא לשווק במשך הזמן שהוא לא הקדיש לטיפול בתינוק. את זמנו החופשי הוא הקדיש רק לעבודת אומנות. בתחילה זה נראה שתפקוד בסיסי משפחתי של מקלט ודיור ואספקת מצרכים לבית ומזון היו מספיקים. אולם, שיחות נוספות הראו שהאב מאבד תחושת זמן בשעת עבודתו האמנותית. בנוסף, המרחב של התינוק, הטיפול, היה רחוק וממוקם במרחק מאזור עבודתו של האב על מנת להגן על התינוק מחומרי האמנות הרעילים. בשעה שהאב היה שוקע לגמרי במאמץ אמנותי, הוא לא שמע את בכי התינוק והספקת המזון, התרופות וצרכים אחרים הוזנחו. האב והאם, למרות רצונם והסכמתם, לא ערכו שינויים מתאימים לקראת צרכיו של חבר המשפחה החדש התלוי בהם לחלוטין, התינוק. כל הדיונים המשפחתיים בתפקודים המשפחתיים נערכו לפני הולדת התינוק יחד עם כל ההסכמים ההדדיים. התינוק תוכנן, הזוג הסכים ביחד שהילדים חשובים להם מאוד. קושי זה של המשפחה בפיתוח דפוסים מספקים להתאמה ועמידה בצרכי השלב השני לא התבררו בשל חוסר מאמץ אלא באמצעות דרישות התפתחותיות מיוחדות של המשפחה. כאשר הסכמים שונים ביחס לטיפול בילד נערכו על מנת לאפשר טיפול של האב, הישנות הדלקות של התינוק צמצמו את אורכם ומספרם. התפתחות הילד הואצה והוא הגיע לשלב גיל-מתאים למטפלים נוספים ולאב שיכלו לספק את הטיפול המתאים ושאר הצרכים. כמו כן התאפשר לאב להקדיש זמן נוסף לשיווק עבודותיו, והמצב הכספי של הזוג השתפר. לצד שינויים משולבים אלו, האם הפחיתה התחייבויות שלא היו קשורות ישירות לטיפול בתינוק. תחילתו של מקרה שנדון לכישלון נמנע, וסוגיות בהתפתחות הפיגור נפתרו. בעיות כספים ותעסוקה, משק בית ומזון, יחד עם סוגיות בבריאות המשפחה נפתרו עד לנקודה זו. אך עמדו בפניהם שינויים בתחום הדיור ובניית בית. מרחב נוסף נבנה על מנת לקרב את התינוק לאב באופן בטיחותי, כאשר האב מצדו החל להשתמש בחומרים לא-רעילים. כך החלו להתבצע שינויים והתאמות בכל התפקודים המשפחתיים הבסיסיים, וקשיים בהתפתחות המשפחה של שלב 2 נפתרו לפיכך. משפחות אינן פונות בד”כ בשלב 2. המקרה שתואר עם התינוק טופל במהלך התייעצות רפואית בסניף קופ”ח. פניות בשלב 1 הן נפוצות יותר בטיפול זוגי או משפחתי. בשלבים מאוחרים יותר, הדרישה הראשונית יכולה להיות לטיפול זוגי והילדים בד”כ אינם מוזכרים אלא יופיעו מאוחר יותר אם יעלה צורך בתהליכי הערכה. כשמשתמשים במודל התפתחותי של מעגל חיי המשפחה על מנת להבין את המשפחה וכן למטרה טיפולית, כל המשפחה חייבת להשתתף בהערכה ובתהליכי הטיפול (זילבך 1989). מעגל חיי המשפחה ילווה את התפתחות המשפחה מתחילת חייה ועד לסופם. עבודת משפחה כיחידה הוא מורכב. אולם, מודל התפתחותי של מעגל חיי המשפחה יכול לסייע לנו להבין משפחות וליצור התערבויות טיפוליות משפחתיות. עם כניסתנו למאה ה-21, מעגל חיי המשפחה שמר על מקומו הבסיסי יחד עם כל התיאוריות המשפחתיות. הם התרחבו ומשלבים בתוכם מגוון תרבותי (המילטון 1996) ואת השפעתן של הפרעות קליניות רבות (דיור 1996). הסקירה הנוכחית נערכה על מנת לחזק את הרגישות מודל למגוון תרבותי, תפקידי ג'נדר והשפעתם של מצבים קליניים.