חזרה למאמרי משפחה כמערכת
חזרה לאתר הראשי

קוהביטציה בקרב מבוגרים צעירים בישראל / בלוש-קליינמן ושרלין

בלוש-קליינמן, ו. ושרלין, ש.(1999). “קוהביטציה בקרב בוגרים צעירים בישראל”. בתוך: חברה ורווחה. י”ט(4), עמים 461-484

החל משנות השישים החלו להתפתח “סגנונות חיים אלטרנטיביים” למשפחה הגרעינית. אחד מהם- הקוהביטציה, מגורים משותפים ללא נישואים, התפתח באופן דרמטי בעשרים השנים האחרונות ושכיחותו בקרב צעירים הולכת וגוברת.

הקוהביטציה צמחה מתוך תהליכים חברתיים שהתרחשו בעולם המערבי לאחר מלח”הע השנייה שבעקבותיה חלו שינויים בתעשייה, בטכנולוגיה, בכלכלה, השתנה תפיסת מוסד המין, מעמד האישה וערכים כגון: שוויון, אינטימיות ועצמאות הפכו מרכזיים.

עד סוף שנות השישים קוהביטציה בחברה המערבית הייתה קשורה לשכבות האוכלוסייה הנמוכות, לזוגות שנישואיהם התפרקו ולא יכלו להשיג היתר גירושים. בארץ הקוהביטציה צמחה בקרב זוגות שהחוק לא אפשר להם להינשא ובקרב אלמנות, שהעדיפו לא להינשא מחדש כדי לא להפסיד את קצבת השארים.

מאז שנות השבעים הקוהביטציה התרחבה גם אל שכבות האוכלוסייה הגבוהות ומאז לא התמקדה בשכבות מסוימות אלא התחלקה בין מבוגרים לצעירים מכל שכבות האוכלוסייה השונות.

ממחקרים שנערכו במדינות שונות (ארה”ב, קנדה, שוודיה, אנגליה) עולה כי בכולן חלה בעשרים שנים האחרונות עלייה בתופעת הקוהביטציה שהשפיעה וגרמה לעליית גיל הנישואים הראשונים הממוצע.

גם בישראל ניתן ללמוד מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על נתונים העשויים להעיד על גידול התופעה בישראל: עלייה בשיעור הרווקים והרווקות, עלייה בגיל הנישואים הראשונים אצל שני המינים, וכן ירידה בשיעור הנישואים- כל אלה מצביעים על כך שייתכן כי מס' הרווקים והרווקות החיים בקוהביטציה גדל.

דלה פרגולה(1993) בחן את התמורות הדמוגרפיות בישראל ולדבריו מקורן של התמורות הללו נעוץ בשלושה גורמים עיקריים הפועלים בישראל בשנים האחרונות: 1. שחיקה במצב הכלכלי

2.העדפת עצמאות הפרט וירידה בזיקה הישירה למשפחתיות מסורתית.

3. חוסר איזון בין מס' הנשים ומס' הגברים בגילאי הנישואים העיקריים, המקטין את סיכויי הנשים למצוא בני זוג.

הקוהביטנט ומשפחת המוצא: המשפחה היא מודל לתפיסת חיי הנישואים ולתפקידים שהפרטים ממלאים בתוכה. המציאות שבה לומד ילד את תפקידי המין והנישואים מסבירה בחלקה את הצלחתו בנישואיו. מתבגרים שהוריהם גרושים גילו שאיפה נמוכה לקשרים אינטימיים מתמשכים וקיימת אצלם ציניות לגבי מושג האהבה וכלפי יחסים הטרוסקסואלים,ואכן ילדים להורים גרושים נישאים פחות מילדי משפחות שלמות.

ישנם מחקרים המראים שזוגות המעדיפים קוהביטציה על פני נישואים באים ממשפחות לא מאושרות. בהשוואה לזוגות נשואים בקרב קוהביטנטים היה שיעור גבוה יותר של הורים גרושים ושל כאלו שתיארו את נישואיי הוריהם כלא מאושרים. אולם קיימים גם מחקרים אחרים שלפיהם אין קשר בין בחירה בקוהביטציה לבין היות הקוהביטנטים צאצאים להורים גרושים או בעלי נישואים לא מאושרים.

הסיבות לבחירה במגורים משותפים ללא נישואים: בלוך מפרט את הסיבות לקוהביטציה בהתאם לממצאי מחקרו: חיים בקוהביטציה יכולים לשמש לבני הזוג מעין מבחן, הכנה לקראת נישואים. אלו חיים נוחים כלכלית המאפשרים לבני הזוג לקיים מערכת יחסים משמעותית, ליהנות מן האינטימיות שבחיים עם אדם שמעורבים עמו רגשית וזאת מבלי לוותר על השאיפה לקריירה, על הצמיחה האישית והעצמאות. אך אין הכרח לקבל את דעתו משום שחיי נישואים לא מחייבים בהכרח ויתור על קריירה וצמיחה אישית זאת ועוד שגם בקוהביטציה יש אובדן מסוים של עצמאות. כל חיים משותפים מחייבים ויתור התחשבות ושיתוף. ג'קסון מציין תחושת בדידות המאפיינת רבים מן הבוחרים בחיי קוהביטציה.

הגורמים המניעים קוהביטנטים להינשא: יש טוענים כי קוהביטנטים מחליטים להינשא כאשר הם רוצים ילדים, למרות זאת מחקרים מעידים כי קוהביטנטים שנישאו ילדו בארבע שנים הראשונות לנישואיהם פחות ילדים מזוגות שלא חיו לפני כן בקוהביטציה. יש קוהביטנטים הבוחרים להינשא ע”מ לתקן מערכת יחסים כושלת בתקווה שהמחויבות שבנישואים תאזן את מערכת היחסים המעורערת. במקרים כאלה הנישואים בד”כ מסתיימים בגירושין.

עבור מרבית הקוהביטנטים הבחירה בנישואים היא צעד של מחויבות. המגורים המשותפים משמשים שלב ביניים בין יציאה קבועה לבין נישואים.

גם לחצים חיצוניים של החברה (משפחה, הורים, חברים וכדו') יכולים לגרום לקוהביטנטים להינשא.

לסיכום לדעת רוב החוקרים הקוהביטציה נתפסת כשלב של טרום נישואים או חיזור והנישואים הם הצעד הבא בקבלת המחויבות.

יתרונותיה וחסרונותיה של מערכת היחסים הקוהביטנטית והשלכותיה על מוסד הנישואים:

קיימים חילוקי דעות בנוגע ליתרונות וחסרונות הקוהביטציה וההשלכות שלה על מוסד הנישואים.

יתרונות: ע”פ ממצאי מחקרים שונים: מהווה אימון לפני הנישואים, יעילה עבור זוגות שנכשלו במערכת זוגית קודמת וחוששים מכישלון נוסף, מאפשרת לשאת ולתת על תפקידים במערכת היחסים (משק בית, פעילות מינית, קידום הקריירה), מאפשרת לפתור את הקונפליקט של אוטונומיה מול אינטימיות לפני שנכנסים למערכת הנישואים.

חסרונות: - תוצאות מחקרים רבים מעידות על החסרונות בחיים קוהביטנטים ולהלן כמה מהתוצאות העיקריות של המחקרים השונים:

-הקוהביטציה מפחיתה מערכם הבסיסי המבני והמשפחתי של הנישואים כיוון שהיא מתירה הימנעות מנטילת אחריות, מילוי חובות ויש חשש שדפוס זה יימשך בחיי הנישואים ויפגע באיכותם.

לסיכום: קיימים חילוקי דעות סביב השלכות הקוהביטציה על מערכת הנישואים . המגמות הנוגדות מעידות כי התשובה איננה חד משמעית וכי סוג מערכת היחסים הקוהביטנטית הוא הקובע בסופו של דבר את השלכותיה על הנישואים. אולם, לא ניתן להתעלם מכך שחסרונותיה של הקוהביטציה עולים על יתרונותיה.

כל דיווחי המחקרים שהובאו מנתחים את תופעת הקוהביטציה במדינות מערביות בעולם, אולם עוד לא נעשה מחקר הבודק את התופעה בישראל. מחקר זה ינסה למלא את החלל הריק ע”י הכרת התופעה ומאפייניה בחינת השאלה האם יש בקוהביטציה משום איום על מוסד הנישואים בישראל.

כלי המחקר: נתוני המחקר נאספו בעזרת שאלון לזוגות החיים בקוהביטציה. השאלון מכיל 50 שאלות המתייחסות לתחומים הרלוונטים למחקר והוא נשלח בדואר לזוגות הקוהביטנטים.

מגבלות המחקר היו- אוכלוסייה קטנה יחסית, שאינה מייצגת ושיטת איתור האוכלוסייה. לא כל האוכלוסיות מיוצגות במחקר מה שמגביל את היכולת להכליל את התוצאות מעבר לנבדקים עצמם.

דיון ומסקנות: ממצאי המחקר מורים כי קוהביטנטים נוטים לראות מגורים משותפים כשלב מכין לנישואים. יש להם אולי פוטנציאל לפתח מערכת יחסים המשמשים אלטרנטיבה למוסד הנישואים אולם אין הם עדיין חלוצי סגנון חיים אינטימי וחדשני שאיננו מסורתי אלא מרביתם רוצים חוזה נישואים חוקי בעיקר כאשר הם מתכננים להרחיב את המשפחה.

עבור שני המינים הקוהביטציה היא ביטוי לחיפוש רומנטיקה ושותפות ותקופת מבחן להתפתחות מערכת היחסים. נשים נוטות יותר לראות בצורת חיים זו שלב חיזור המוביל לנישואים ושואפות להינשא לבני זוגן יותר מאשר הגברים- סביר להניח שהן הנפגעות העיקריות כאשר היחסים והקוהביטציה מתפרקים. לא הוכח במחקר זה כי הקוהביטציה היא אלטרנטיבה או איום על מוסד הנישואים. הבוחרים בקוהביטציה אינם מבטלים את הנישואים אלא דוחים את מועדם. הנישואים כהתגשמות החלום הרומנטי אולי אינם קיימים כיום אולם מערכת היחסים בהחלט שומרת על חיותה.

סיכום כללי: מחקר זה ניסה לעמוד על מאפייניה של הקוהביטציה ולבדוק האם יש בצורת חיים זו משום איום על מוסד הנישואים. מחקר מעקב אחרי זוגות קוהביטנטים יוכל לספק תשובות על יציבותה וקביעותה של מע' היחסים- האם בני זוג שנישאים ממשיכים לחיות יחד או מפרקים את היחסים. עוד מומלץ לערוך השוואה- שנחוצה בגלל הממצאים הסותרים- בין זוגות נשואים שחיו לפני הנישואים בקוהביטציה לבין זוגות נשואים שלא. השוואה כזו תשפוך אור על השלכות הקוהביטציה על מוסד הנישואים, איכותם ויציבותם. לאור העלייה בשיעור הגירושים עורכי המחקר ממליצים לעו”סים ומטפלים למיניהם להתמקד באוכלוסייה זו בכל שירותי הטיפול והייעוץ המשפחתיים.

סיכום נוסף

החל משנות השישים החלו להתפתח “סגנונות חיים אלטרנטיביים” למשפחה הגרעינית ואחד מהם הוא הקוהביטציה= מגורים משותפים ללא נישואים. הלגיטימציה שלה בעולם המערבי הולכת וגדלה.

בספרות מובאים הנחות שונות לגבי תפקודה כגון בדיקת מערכות יחסים לפני הנישואים, נישואי מבחן, מגורים משותפים של בני גוז הטרוסקסואלים לפני נישואים, חיים דמויי נישואים. יש אף הרואים בקוהביטציה חיים בחטא.

קוהביטציה לפי מקלין היא התחלקות במיטה משותפת, לפחות ארבעה ימים בשבוע מינימום שלושה חודשים, עם בן זוג אחד בן המין השני תוך קיום מערכת יחסים דמויית נישואים.

הקוהביטציה חשובה הן כאינדיקטור התנהגותי והן כסיבתי. כאינדיקטור התנהגותי היא תורמת להבנת הדינמיקה הזוגית ומסייעת בלימוד השינויים החברתיים ביחסים הבינאישיים בצורות שונות של מערכות יחסים. כאינדיקטור סיבתי היא חשובה ללימוד התוצאות, ההשלכות, התהליכים הדינמיים וההבדלים בין מערכות יחסים זוגיות שונות.

בישראל נפוצים 4 סוגי קוהביטציה: 1- קוהביטציה של צעירים הטרוסקסואלים, שלא התנסו בנישואים או בקוהביטציה קודמת. 2- קוהביטציה של זוגות בגיל הביניים או אפילו זקנה לאחר גירושים או התאלמנות. 3- קוהביטציה של מנועי חיתון. 4- קוהביטציה של זוגות חד מיניים. (שלושת הסוגים האחרונים הופיעו עוד לפני הסוג הראשון).

*הרקע החברתי לצמיחת הקוהביטציה ולתפוצתה:

הקוהביטציה צמחה מתוך תהליכים חברתיים שהתרחשו בעולם אחרי מלחה”ע השנייה. המלחמה השפיעה על התפתחויות שונות בעולם כולל שינוי בתפיסת מעמד האישה וערכים כמו שוויון, אינטימיות ועצמאות. כמו כן, גברה הסובלנות כלפי התנהגות בלתי קונבנציונאלית. כל אלה יחד עם נטייתו של הצעיר המודרני, להשהות את מועד הנישואים ולדחות את הולדת הילד הראשון, השפיעו רבות על דפוסי הגומלין בין גברים ונשים ועודד צמיחתה של תופעת הקוהביטציה.

בישראל חל שינוי מאז שנות השישים וזה מתבטא בשיעור גבוה יותר של רווקים ורווקות, בגיל נישואים שעולה, וירידה בשיעור הנישואים. לדברי דלה-פרגולה הסיבות לשינויים האלו הם בגלל שלושה גורמים עיקריים: שחיקה במצב הכלכלי (ביחס לציפיות ולדרישות), העדפת עצמאות הפרק וירידה בזיקה הישירה למשפחתיות מסורתית, וחוסר איזון בין מספר הנשים ומספר הגברים בגילאי הנישואים העיקריים מה שמקטין את סיכויי הנשים למצוא בן זוג.

*הקוהביטנט ומשפחת המוצא:

יש מחקרים שמראים על קשר בין מאפיינים של משפחת המוצא (כמו גירושי הורים) לנטייה לבחור בקוהביטציה. המחקרים מראים שמי שבוחר בקוהביטציה על פני נישואים באים ממשפחות לא מאושרות. לעומת זאת יש גם מחקרים שמראים שאין קשר בין השניים ושלא ניתן לנבא מי יבחר לחיות בקוהביטציה.

*תפיסתם של זוגות קוהביטנטים את סגנון החיים הקוהביטנטי ואת מוסד הנישואים:

-הסיבות לבחירה במגורים משותפים ללא נישואים: החיים האלו יכולים לשמש לבני הזוג שלב מבחן, מעין הכנה לנישואים או לחלופין מרד כנגד מוסד זה. אורח החיים נח כלכלית, ומאפשר לזוג לקיים מערכת יחסים משמעותית וליהנות מן הסיפוק הפסיכולוגי ומן האינטימיות שבחיים עם אדם שמעורבים עמו רגשית, בלי הצורך לוותר על השאיפה לקריירה וצמיחה אישית. בנוסף, יש הבוחרים בחיים אלו בגלל תחושת בדידות שלהם.

-הגורמים המניעים זוגות החיים בקוהביטציה להינשא: הרצון בילדים, כדי לתקן מערכת יחסים כושלת (בתקווה שמחויבות שבחוזה הנישואים תגביר את ההישרדות המשותפת ותאזן את המערכת יחסים המעורערת- במקרים כאלה התוצאה היא בדרך כלל חוסר שביעות רצון מחיי הנישואים וגירושים), צעד של מחויבות (מעבר מהמגורים המשותפים כשלב ביניים), לחצים חיצוניים (כגון המשפחה, חברים).

סה”כ הדרך שבה תופסים את הקוהביטציה ואת מוסד הנישואים הוא גורם חשוב בניבוי הנישואים.

*יתרונותיה וחסרונותיה של מערכת היחסים הקוהביטנטית והשלכותיה על מוסד הנישואים:

יש הטוענים כי למגורים משותפים תהיינה השלכות שליליות על מיוסד הנישואים ויש הטוענים כי לקוהביטציה יתרונות רבים והיא יכולה להשפיע בחיוב על הנישואים.

-יתרונות הקוהביטציה והשלכותיהם על מוסד הנישואים: הקוהביטציה משמשת אמצעי לבחינת איכות מערכת היחסים בין בני הזוג, זה מעין אימון לפני הנישואים והיא יעילה עבור אלו שנכשלו בעבר במערכות נישואים וחוששים מכישלון נוסף והיא מאפשרת לנהל תהליך בחירת בן זוג יעיל יותר. החיים המשותפים גם מאשפרים לשאת ולתת על תפקידים במערכת היחסים לפני הנישואים. יש הטוענים שקוהביטציה מציעה הזדמנות ייחודית לפיתוח מיומנויות בינאישיות ויכולות שאינן מסופקות בתהליך החינוכי או בדפוסי החיזור, היא נותנת הזדמנות לפתור את הקונפליקט של אוטונומיה מול אינטימיות, ומאפשרת להיכנס למערכת הנישואים כשהקונפליקט פתור.

-חסרונות הקוהביטציה והשלכותיהם על מוסד הנישואים: מחקרים הראו שזוגות שלא חיו בקוהביטציה נכנסו לנישואים ובתום שנה לנישואים הביעו הערכה חיובית ודרגת הסתגלות גבוהה יותר מאשר זוגות שהיו בקוהביטציה לפני הנישואים. הקוהביטציה מפחיתה מערכם הבסיסי, המבני והמשפחתי של הנישואים, מפני שהיא מתירה הימנעות מנטילת אחריות וממילוי חובות, ההכרחיים בכל מערכת יחסים ותורמים להתפתחותה התקינה. יש החוששים שדפוס זה, המתפתח בקוהביטציה, יימשך בחיי הנישואים ויפגע באיכות היחסים. אחרים טוענים, שמי שבוחר בסגנון חיים קוהביטנטי הם בעלי אפיונים אישיותיים לטנטיים, הקשורים בחוסר קונבנציונאליות, אינם יציבים באישיותם, נוטים ליצור בעיות במקום העבודה, להשתמש בסמים, להתעמת עם החוק ובעלי הפרעות אישיות. מכאן, שאף הנישואים יהיו לא יציבים. יש מחקרים שמראים שזוגות שחיו בקוהביטציה לפני הנישואים “בהסכם פתוח” מועדים יותר לגירושים ונוטים להיפרד ולחפש ייעוץ. כתוצאה מכך שיש להם נקודת מבט אינדיבידואלית ולא נקודת מבט של זוגיות ודואליות, יש להם פחות מחסומים לפירוק היחסים ופחות מחויבות כלפה, והם עשויים לגרור עמדות אלו גם לנישואים ולהשפיע על יציבותם. יש לקוהביטציה השפעות פסיכוסוציאליות על האינדיבידואל ועל הזוג. אין תמיכה של מסורת משפטית חוקית ועל כן הזוגות חשים חסרי הגנה מבחינת זכויותיהם המשפטית בהשוואה לזוגות נשואים. יש אף דיווח שמצביע על שיעור הולך וגדל של אלימות בקרב זוגות קוהביטנטים וזאת מפני שיש פחות השקעה במערכת היחסים ותחושת בידוד וניכור מהמשפחה והיעדר ביטחון בזוגיות. המתח שבין הצורך באוטונומיה והצורך בשייכות יוצרים מתח ביחסים והנישואים של זוג שלא פתר קונפליקט יפגע ביציבות.

-המחקר:

האוכלוסייה= 50 זוגות יהודים בגילאי 20-30 תושבי ערים.

כלי המחקר= שאלון שבדק את הרקע החברתי כלכלי ואת האפיונים המבניים של מערכת היחסים הקוהביטנטית והבדלים בין נשים וגברים ביחס למידת העצמאות הכלכלית, הדת, גורמים אפשריים לפרידה, תכניות לילדים, נאמנות וכו'.

הממצאים= נמצא שסה”כ הקוהביטנטים אינם באים ממשפחות הרוסות, בדרך כלל הם צאצאים להורים נשואים, בעלי איכות נישואים גבוהה והם שומרים על קרבה אל הוריהם.

לא נמצא שמשתנה הרקע המשפחתי הוא גורם בבחירה או אי בחירה בסגנון חיים קוהביטנטי.

אחת הסיבות העיקריות לבחירה בנישואים היא הריון או רצון בילדים.

נוטים לראות את המגורים המשותפים כשלב מכין לנישואים.

רואים בקוהביטציה חיפוש אחר רומנטיקה ושותפות ותקופת מבחן להתפתחות מערכת היחסים הזוגית.