חזרה למאמרי משפחה כמערכת
חזרה לאתר הראשי

---

Miller, R.B., Anderson, S., & Keala, D.K. (2004). Is Bowen theory valid? A review of basic research. Journal of Marital and Family Therapy, 30, 453-466

---

מילר ואנדרסון -Is Bowen Theory Valid?

התיאוריה של בואם בנוגע למערכות משפחתיות שיחקה תפקיד חשוב בהתפתחות הטיפול המשפחתי והזוגי, אולם לא קיים מחקר אמפירי המוכיח את תקפותה של התיאוריה בטיפול משפחתי למעשה. המחקרים שכן נעשו, בחנו את תקפותם של הטיעונים המרכיבים את התיאוריה:

1.רמת דיפרנציאציה-   

1. באואן טוען שאנשים בעלי רמת דיפרנציאציה גבוהה משתמשים רבות במילה "אני" ("I"). חוקרים ניסו לבדוק את הטיעון הזה דרך ראיונות של זוגות ובדיקת מידת השימוש בביטוי "אני" מול "אנחנו". ניסויים אלו נכשלו.

 
בעבר פותח שאלון בשם:

Personal Authority in the Family System Questionnaire (PAFS-Q) לבחינת התיאוריה של באואן. אך ראיון זה בוחן סמכות בין דורית ולא רמות דיפרנציאציה. בעשור האחרון פותחו שני מדדים נוספים:

Harber’s Level of Differentiation of Self Scale- LDSS המדד זה מקשר בין חרדה ומתח נפשי- חיבור התואם לתיאוריה של באואן.

DSI- Skowron’s Differentiation of Self Inventory – הבוחן את מושג הדיפרנציאציה באמצעות ארבעה תת- מדדים: 1. ניתוק רגשי 2. עמדת ה"אני" 3. תגובה רגשית ("אני מאוד רגיש ונוטה להיפגע מאחרים") 4. התמזגות עם האחר. מדד ה- DSI מצליח למדוד את מידת הדיפרנציאציה , שהיא לב ליבה של התיאוריה של באואן. 

באמצעות שני המדדים הללו הצליחו חוקרים לבחון אספקטים בתיאוריה של באואן: 

1. דמיון בדפוס נישואים

הנחה עיקרית בתיאוריה של באואן היא שבני אדם בוחרים בני זוג בעלי רמת דיפרנציאציה זהה לשלהם.

באמצעות המדדים- DSI, LDSS לא הצליחו החוקרים לתקף את ההנחה הזו.  

2. חרדה כרונית

באואן טען שבני אדם בעלי רמת דיפרנציאציה נמוכה נוטים לרמת חרדה גבוהה- קורלציה שלילית.

המחקרים תומכים בטיעון זה.

באואן טען כי בני אדם בעלי רמת חרדה גבוהה מנהלים אותה ב- 4 דרכים עיקריות:

1. יקלעו לקונפליקט בנישואים
2. יחוו בעיות נפשיות או בריאותיות
3. ילדם יפתח סימפטומים נפשיים או פיזיים
4. יכנסו ליחסי משולש עם גורם נוסף.

המטרה בכל הדרכים האלה היא להוריד את רמת החרדה.

בחינת הטיעונים הללו:

א.  קונפליקט בנישואים

באואן טען שבעיות בנישואים הן פעמים רבות תוצאה של רמות דיפרנציאציה נמוכות- קורלציה חיובית.

כמה מחקרים אכן הוכיחו את הקשר הזה כנכון. בני זוג בעלי רמת דיפרנציאציה גבוהה יותר, חוו פחות בעיות בנישואים.

ב.  תפקוד נפשי ופיזי של האדם הבוגר

באואן טוען שבני אדם בעלי רמת דיפרנציאציה נמוכה הם בעלי סיכון גבוה יותר לבעיות נפשיות וגופניות. מחקרים מבוססים אכן תומכים בקשר בין רמות דיפרנציאציה ובריאות נפשית.

עם זאת, קשר בין רמות דיפרנציאציה נמוכות ובעיות רפואיות הוכח כנכון רק במחקר 1 ובקרב נשים.

ג. קשרי משולש

באואן טוען שהחרדה היא הגורם לתופעות של משולש ביחסים. כאשר החרדה עולה, מוכנס גורם שלישי על מנת להיות שותף לנטל ובכך להוריד מרמת החרדה של בני הזוג. פעמים רבות יהיה זה הילד. באואן טען שהשלכת החרדה על הילד תגרום לרמות דיפרנציאציה נמוכות אצל הילד וגם הוא יחווה מתח. קשר זה מעולם לא נבחן במחקרים.

אך בנוסף, באואן טען שבעוד המשולש מוריד מהחרדה בקרב בני הזוג, הוא באותו זמן מעלה את רמות החרדה אצל הצד השלישי- לרוב הילד. מחקרים הראו שיחסים משולשים הן מנבא לבעיות אינטימיות בעתיד בקרב הילד, אך החרדה לא היתה הגורם המתווך, המקשר בין שני המשתנים.

• סימפטומים גופניים: מחקרים לא הצליחו להוכיח את הקשר בין יחסי משולש ובריאות גופנית.
• סימפטומים נפשיים: לא כל המחקרים הוכיחו קשר בין יחסי משולש ודיכאון.
• סימפטומים חברתיים: מחקרים תומכים בקשר בין יחסי משולש והתוצאות השליליות שלהם על קשרים חברתיים. נמצא במחקר בקרב סטודנטים, שכאלה שחוו יחסי משולש פחות הצליחו להסתגל לחיים האקדמיים. כמו כן הוכחה קורלציה שלילית בין יחסי משולש ויחסים אינטימיים (יחסי משולש נוקשים, גורמים לירידה ביכולת לאינטימיות).

לסיכום, ישנם כמה הוכחות אמפיריות לתפקידם של יחסי משולש במשפחה אך אין הוכחות לטיעונים הספציפיים של בואם. בנוסף, מחקרים לא הצליחו לתקף את תפקידה של החרדה- כגורם המקשר בין יחסי משולש ותסמינים שונים בקרב ילדים. 

3.העברה בין דורית של תהליכים נפשיים 

באואן הניח כי מאפיינים רב דוריים בתפקוד, משקפים דפוסי יחסים בין אישיים של כל דור ודור. כלומר, תהליכים נפשיים: יחסים, רגשות, ערכים, אמונות, מועברים מדור לדור. תפקוד הפרט והמשפחה דומים מדור לדור וזאת מתוך הטבע של האדם לחקות.

מחקרים בהחלט הוכיחו את העובדה שערכים ואמונות של ההורים הם בעלי כוח ניבוי לאמונות וערכים של ילדיהם. כמו כן מחקרים מוכיחים העברה בין דורית של גירושים, איכות נישואים, אלימות, הפרעות אכילה, דיכאון ועוד אך המחקרים לא מוחלטים ולעיתים תלויי מין.

עם זאת לא כל התיאוריה של באואן בנוגע להשלכות במשפחה והעברה בין דורית נבחנו.  

4. מיקום האחים והאחיות (ילד בכור/סנדביץ''' וכו) 

• בואן עוזר להסביר את הרמות השונות של דיפרנציאציה בין ילדים של אותה משפחה. התיאוריה הספציפית שלו לא נתמכה מחקרית, אך מחקרים אכן הוכיחו קשר בין מיקום האחים ואישיותם.

 
ו. האוניברסאליות של התיאוריה של באואן 

באואן טען כי התיאוריה שלו אוניברסאלית. מחקרים מראים שגם גברים וגם נשים בעלי רמת דיפרנציאציה נמוכה יחוו בעיות נפשיות ומתח בנשואים, אולם בנוגע לטיעוניו האחרים של באואן, אין מחקרים חותכים בנושא ההבדלים בין המינים. 

לסיכום 

הטיעון כי דיפרנציאציה מאופיינת בחרדה הוכח כתקף. שני הגורמים הללו הוכחו כמשפיעים על שביעות רצון בנישואים.

טיעוניו האחרים לא זכו להוכחות חותכות: כמו הטיעון שאנשים מתחתנים עם בני זוג בעלי רמות דיפרנציאציה דומות. כמו כן לא הוכח הטיעון שהחרדה היא המקשרת בין שני הגורמים: קשרי משולש ותסמינים אצל ילדים.

כמו כן, התיאוריה הספציפית של באואן בנוגע לתהליך ההשלכה הבין דורית לא נבחן ברובו.