Intergenerational transmission of marital quality & marital instability

By: Feng, Giarrusso, Bengtson & Frye
Feng, D., Giarrusso, R., Bengtson, V. L. & Frye, N. (1999). Intergenerational transmission of marital quality and marital instability. Journal of Marriage and The Family, 61(2), 451- 463.

Transmission of divorce

ילדים להורים גרושים נוטים יותר לגירושין בבגרותם. תופעה זו באה לידי ביטוי בקרב נשים יותר מאשר בקרב גברים. זאת ועוד, ילדים להורים גרושים נוטים לפקפק ולחשוש מיציבות נישואיהם, בלי קשר לאושרם בנישואין, יותר מאשר ילדים להורים לא גרושים.

מהם הגורמים /התהליכים שגורמים ל"העתקת הגירושין" מדור לדור?

אומנם אין עובדות ברורות המצביעות על תופעה זו, אך ללא ספק יש חשיבות להיסטוריה המשפחתית.

ישנן 4 קטגוריות של גורמים:

1. דמוגרפיה ומהלך חיי האדם (חינוך והשכלה, הכנסה, גיל הנישואים הראשונים)
2. גורמים מחוץ לנישואים (משפחה, מערכות תמיכה חברתיות, אלטרנטיבות לחיי נישואים וגבולות לגירושים)
3. גורמים בתוך הנישואים (אושר וסיפוק מחיי הנישואים, אינטרקציה זוגית, קונפליקטים ובעיות בקשר)
4. גישות וערכים אישיים (תחושות לגבי גירושים, ציפיות מחיי הנישואין)

יש הגורסים כי ילדים ממשפחות גרושות שונים בהתנהגותם ותחושותיהם לגבי נושאים אלו, מאשר ילדים ממשפחות נשואות. על כן ילדים ממשפ' גרושה חווים "התפכחות" מחיי הנישואים שלהם יחסית מהר, אם בכללד.

הקטגוריות הנ"ל אינן אבסולוטיות. למשל: מעמד כלכלי, שמועבר מדור לדור, נקשר למידת הסיפוק מחיי הנישואים ולקונפליקטים בחיי הנישואים. אנו דנים בבסיס התיאורתי ובראיות האימפרליות עבור 3 הקטגוריות הראשונות.

הקטגוריה הרביעית לא עמדה למבחן עקב מחסור בנתונים.

על מנת לקבל הערכה מדוייקת של תהליכים וגורמים אלו, יש לבצע מחקר בין-דורי ארוך טווח.

במחקר זה בחנו את ההשפעה של גירושי הורים בטווח הארוך, על חיי הנישואים של ילדיהם (איכות ויציבות). בחנו כמה סברות שהועלו לגבי חציה בין דורית של גירושין. יתרה מכך, בחנו באופן ישיר את שאלת חציית הדורות של איכות הנישואין בעזרת שימוש במידע הקשור להורים ולילדים גם יחד בטווח הארוך.

דמוגרפיה ומהלך חיי האדם

אחת הסברות חצייה בין דורית של גירושין מתמקדת בהקשרים הדמוגרפיים וכן במהלך חיי הפרטה הקשורים לגירושי הורים, או כתוצאה מגירושי הורים. הסיכוי של "ילד גירושים" להתגרש עולה. נמצא כי "ילדי גירושים" נוטים להרוויח פחות כסף והיות פחות משכילים, להינשא בגיל צעיר יותר ולחיות יותר זמן בקשר זוגי לפני הנישואים מאשר "ילדי נישואים". גומרים אלו מלעשה מעלים את הסיכוי לגירושים. על כן, חצייה בין דורית של גירושים, יכולה חלקית להיגרם ע"י השוני הדמוגרפי ומהלך חיים בין "ילדי גירושים" ו"ילדי נישואים". כאשר גורמים אלו נמצאים תחת שליטה, הסיכוי ל"חצייה" מופחת.

חקרנו את "תרומתה" של הדמוגרפיה ל"חצייה".

גורמים מחוץ לנישואים

בשהוואה שנערכה בין "ילדי גירושים" ו"ילדי נישואים" נמצא כי לילדי גירושים יש פחות מחסומים כלפי גירושים והם חשופים ליותר אלטרנטיבות לחיי נישואים. חלק מהלחץ מפני גירושים היא התפיסה כי נכשלים בנישואים וכן מאכזבים את המשפ'. ילדי גירושים יכולים לחוש פחות מחסומים בנושא ולחוש פחות כישלון מפני שהוריהם תומכים בהם ובתהליך.

לגבי אלנטרנטיבות לחיי נישואין, בנות למשפחות חד הוריות נוטות להתפרנס יותר מאשר בנות למשפ' עם הורים. על כן, השגת עצמאות כלכלית מאוד מושכת אותן.

גורמים בתוך הנישואים

ילדי גירושים הם בעלי איכות נישואים פחותה יותר מאשר ילדי נישואים. על כן, נטייתם להתגרש גבוהה יותר מפני שהם אינם מאושרים או פחות מסופקים מחיי הנישואים שלהם. עם זאת, אין ראיות מוחשיות/ישירות התומכות בתפיסה זו.

המחקרים המעטים שעוסקים באיכות חיי הנישואים (הכוללת – אושר, סיפוק, הסתגלות, אינטרקציה וקונפליקטים) מצאו כי ילדי גירושים וילדי נישואים דומים באושרם בנישואים אך שונים בהתנהגותם בנישואים. כלומר, ילדי גירושים נוטים להתנהג באופן לא מוצלח באשר לפתירת בעיות נשואין. כגון: לצעוק ולהכות במהלך ויכוחים. גברים ממשפ' גרושות נוטים להתנהג בצורה מרוחקת מאשר אינטימית. בעיתיות בנישואין והתנהגות בעייתית זו מובילה להחרפת בעיות הנישואין כאשר סיומן בגירושין.

בחנו סברה זו בהשוואה בין ילדי גירושין וילדי נישואים לפי קריטריונים אלו: סיםוק מחיי הנישואים, אינטרקציה זוגית, התמודדות עם בעיות, בנישואים וקירבה לבן הזוג.

Marital Quality

מחקרים שנערכו בעבר נוטים להצביע על ההשלכות של גירושי הורים על ילדיהם יותר מאשר השפעת הגירושים על איכות חיי הנישואים של אתם ילדים. אולם גורם משפיע נוסף יכול להיות דווקא מצב הנישואים לפני תהליך הגירושים בין ההורים.

אמאטו, לומיס ובות' חקרו כיצד האווירה המשפחתית (חוסר תפקוד של התא המשפחתי וקונפליקטים בנישואים) לפני הגירושים משפיעה על השיגיו האקדמיים של הילד ועל בעיות התנהגותיות של הילד.

במשפ' שמתקיימים בה קונפליקטים רבים, גירושי הורים דווקא משפיעים לטובה על רווחת הילד his well-beig (כולל חיי נישואין מאושרים בעתיד). לעומת זאת, במשפ' שלא מתקיימים בה קונפליקטים רבים, גירושי ההורים משפיעים לרעה על רווחת הילד. זאת כנראה, מפני שלילד קשה להעריך את איכות חיי הנישואים של הוריו.

בות' ואדוארדס, מצאו התאמה חיובית בין איכות הנישואים של ילדים לבין תפיסת אותם הילדים בנוגע לאיכות נישואי הוריהם.

רוסי ורוסי מצאו התאמה חיובית בין האושר של ההורים בנישואים לבין אושרם של ילדיהם בנישואים. אולם הקשר בין איכות הנישואים של הילדים לבין זו של הוריהם, יכול להירגם עקב דעתם "המשוחדת"/ לא אובייקטיבית.

כלומר, ילדים (שכבר גדלו) הנוטים לייפות את איכות חיי הנישואים שלהם נוטים לעשות אותו הדבר לגבי איכות חיי הנישואים של הוריהם.

בחינה ישירה של חצייה בין דורית של איכות חיי נישואים דורשת בחינה ארוכת טווח כאשר איכות הנישואים של ההורים מדווחת על ידם, ואיכות חיי הנישואים של הילדים מדווחת על ידם.

המחקר הישיר ארוך הטווח היחיד שקיים בנושא, מצא כי איכות הנישואים של ההורים ב1980 הייתה מקושרת באופן חיובי לאיכות הנישואים של ילדיהם ב1992.

זאת ועוד, מחקרים נוספים בתחומים קשורים לנושא זה, מצאו כי יש קשר בין המאפיינים של חצייה בין דורית (מאפיינים כמו: יכולת בינאישית, התנהגות נישואית, ואגרסיה נישואית) ולבין איכות הנישואים.

תיאוריות לימוד סוצ' מדגישה את חשיבותם של מודלים לחיקוי. והיא אף מסבירה את החצייה של המאפיינים הנ"ל.

סביר להניח כי ילדים יחקו את את הוריהם ועל כן את המאפיינים הנ"ל. חיקוי זה יכול להוביל גם לחצייה בין דורית של איכות הנישואים.

Gender issues

למגדר חשיבות רבה בנישואים וגירושים. בנוסף,המגדר משחק תפקיד חשוב גם בקשר וביחס לאיכות חיי הנישואים.

משפ' היא חלק מהחברה, לא ניתן להפריד ביניהן. חברה שנשלטת ע"י הגבר, מגדירה באופן ברור את תפקיד הבעל והאישה. מסתבר כי לסיפוק ותמיכה מחיי הנישואים יש השפעה גדולה יותר על רווחת האישה באופן פסיכו', מאשר על הגבר.

גברים גרושים ונשים גרושות מתמודדים עם לחצים שונים הקשורים לנושא. נשים לרוב מדווחות על הפסד כלכלי.

בנוסף, גברים ונשים גרושים פונים למערכות תמיכה שונות. נשים למשפ' קרובה, וגברים לארגונים חברתיים וחברים.

ההבדל המגדרי גם נוגע לנושא החצייה הבין דורית של גירושים. לאחר גירושים, ילדים לרוב עוברים לגור עם האם. על כן, ילדות נחשפות למודל חיקוי מאותו המין, יותר מאשר ילדים. דבר זה עלול לגרום לשוני בהשפעת הגירושים בקרב ילדים ובקרב ילדות.

סקר שנערך בקרב סטודנטים ממשפ' נשואות גילה כי, לסטודנטיות יש תפיסה שלילית יותר לגבי גירושים מאשר לסטודנטים. גברים ממשפ' גרושות נוטים לא להתחתן כלל, פחות מנשים ממשפ' גרושות, וזה מסביר את הפער בין המגדרים בקיום החצייה הבין דורית של גירושים.

Overview & Hypotheses

מטרות המחקר זה:

• לבחון את החצייה הבין דורית של גירושים
• לבחון הסברים אפשריים לתופעה
• לבחון באופן ישיר את החצייה הבין דורית של איכות חיי נישואים (בעזרת בחינה ארוכת טווח הכוללת את ההורים והילדים)

שיטות:

מחקר נעשה על סמך נתונים של מחקר שנעשה משנת 1971 ועד 1997. רוב המשתתפים היו ממעמד הביניים, לבנים. השתתפו 3 דורות (סבא, הורה וילד).

נלקחו המדדים הבאים:

חוסר יציבות בנישואין, סיפוק מחיי הנישואין, קרבה, אגרסיות, ומדדים שבדקו איכות וחוסר יציבות בחיים אלו.

העמדנו למבחן 5 השערות:

1. בקרב ילדי גירושים יש סיכוי גבוהה יותר לגירושים מאשר בקרב ילדי נישואים.
2. דמוגרפיה ומהלך חיים מווסתת/מתווכת את החצייה הבין דורית של גירושים. גירושי הורים מעלים את הסיכוי של ילדיהם להתגרש, משפיעים על השכר הנמוך שילדהם ירוויחו בעתיד, וכן ההשכלה הפחותה יותר וגילם הצעיר בעת נישואיהם הראשונים. כאשר לוקחים את הפרמטרים הנ"ל בחשבון, החצייה של גירושים תיחלש/ תיעלם כליל.
3. לילדי גירושים יש פחות מחסומים בנוגע לגירושים ונמשכים ליותר אלטרנטיבות לנישואים. בחנו כאן 2 העשרות בנושא:

• ערכנו השוואה בין ילדי גירושים וילדי נישואים. לילדי גירושים יש סיכוי גבוהה יותר שלא יהיו להם ילדים ביולוגיים.

• גירושי הורים מגבירים את הסיכוי כי ילדותיהם יעבדו.

4. לילדי גירושים יש פחות אינטרקציות חיוביות בנישואים ומשתמשים באינטרקציה יותר שלילית לפתור בעיות בנישואים. הם פחות מקורבים לבני זוגם מאשר ילדי נישואים. השערה זו נבחנה תוך כדי לקיחה בחשבון מאפיינים שונים של הפרט כגון: הכנסה, השכלה ואורך הנישואים.

5. איכות חיי הנישואים של ההורים תואמת באופן חיובי את איכות חיי הנישואים של ילדיהם.

השערות אלו נבחנו עם תשומת לב להבדלים בין נשים לגברים.

תוצאות המחקר (המחקר בוצע בקרב 3 דורות במשפחה – סבים G3, ילדיהם G2, נכדיהם G1)

השערה 1: חצייה בין דורית של גירושים

בקרב בנות למשפ' גרושות, הסיכוי לגירושים עולה.

בקרב שנים למשפ' גרושות, הסיכוי לגירושים עולה כאשר לוקחים בחשבון גם את הגיל בו נישא הגבר.

לגבי השפעת גירושי ההורים על השכלת ילדיהם (בעיקר לפני גיל 18):

ניתן לראות ירידה משמעותית ברכישת השכלה אקדמאית בקרב ילדי גירושים. (למשל:56% מילדי הנישואים רכשו השכלה אקדמאית, לעומת 23% בקרב ילדי הגירושים, 41% מילדות הנישואים רכשו השכלה אקדמאית לעומת 25% מילדות הגירושים)

השערה 2: השפעת דמוגרפיה ותנאי החיים על הילדים חצייה בין דורית של גירושים

ההשפעה אכן ניכרת, כפי שהראו מחקרים בעבר.

לגירושי ההורים אכן יש השפעה על נישואים בגיל צעיר והשכלה נמוכה בקרב ילדיהם.

אולם, גיל נישואין צעיר הוא גורם חשוב מאוד

השערה 3: השפעת גירושי ההורים על ילדיהם שיהיו להם ילדים ביולוגיים

ועל בנותיהם שיעבדו

השערה זו לא אוששה.

ההשוואה בין ילדי נישואים וילדי גירושים העלתה כי גירושי ההורים לא השפיעו על כך שלילדיהם יהיו ילדים לא ביולוגיים. הסבירות שלילדי גירושים ולידי נישואים לא יהיו ילדים ביולוגיים היא דומה. זאת כנראה בגלל ההומוגניות של המדגם.

ההשערה שבנות גירושים מועסקות יותר מבנות נישואין גם כן לא מצאה תמיכה.

השערה 4: איכות הנישואים בקרב ילדי נישואים וילדי גירושים

לא הוכח שישנה חצייה בין דורית של איכות חיי נישואים בשתי הקבוצות.

ילדי גירושים לא מתייחסים לבעיות הנישאוים של הוריהם יותר מאשר ילדי נישואים. אבל נשים, בנות גירושים, כן דנו עם בני זוגם באפשרות להתגרש בתדירות גבוהה יותר.

השערה 5: איכות חיי הנישואים של ההורים תואמת באופן חיובי את איכות חיי הנישואים של ילדיהם

ההשערה אוששה באופן חלקי.

נמצא קשר בין הורים בעלי תחושות שליליות לסיפוק חיי הנישואין של בניהם, 20 שנה אחר כך.

לא ברור מהו הבסיס התאורטי ומדוע קשר חיובי בין ההורים לא מועבר לילדיהם בסיפוקם מחיי הנישואין ורק הקשר השלילי נתפס. אולי נכון יותר לכלול במדגם הבודק את איכות חיי הנישואין רק ילדים שחיו בבית וראו את ההורים כמודלים, ואכן כשלקחנו רק את הילדים עד גיל 18, שנישאו בגיל מוקדם, נראתה התאמה גבוהה יותר בין סיפוק בחיי נישואי ההורים לבין סיפוק בחיי נישואי ילדיהם, מאשר כשכל הילדים נכללו במדגם. למרות שמגבלות הגיל הזה יצר מדגם קטן יותר, נמצאה התאמה משמעותית בין סיפוק מחיי נישואי ההורים לסיפוק מחיי נישואי בנותיהם.

המחקר הקודם היחיד שבדק את הקשר בין חצייה בין דורית לאיכות הנישואין של ילדי הגרושים, הראה קשר שכזה (1997), אך לא בחן את ההבדלים בין הבנים לבנות.

יש צורך במחקרים נוספים על מנת להסביר למה סנטימנטים שליליים נמוכים של האם יותר נקשרים עם נישואין אומללים יותר של בניהם, אך סנטימנטים שליליים נמוכים של האבות נקשרים עם אינטרקציות זוגיות חיוביות יותר.

מחקר נוסף מראה שמין הילד מווסת את היחס שבין איכות הנישואין של ההורים, ליחסים שבין ההורה לילדו: איכות גבוהה של נישואין מקושרת חיובית עם אבהות, אך שלילית עם אמהות, לאחר השנים ה"רגישות".

ולמרות שכל מסקנה תהיה מוקדמת מדי... אולי אפשר להסביר את הממצאים ע"י כך שסנטימנטים שליליים של האמא יכולה להקשר עם יחסי אם-ילד טובים יותר עקב המעורבות ההורית המפצה וזה יכול להוביל לנישואים טובים יותר של הילד. מצד שני, סנטימנט שלילי של האב יכול להקשר עם היחסים העלובים של אב-ילד, שיכול להוליד נישואים אומללים יותר לילד.

מחקר נוסף שנעשה על השפעת סגנון/דרך פעולה של נישואי ההורים על נישואי הילד, יכולים לשפוך אור על ההשפעות השונות בין המינים (של הילדים): ב – 1992 מצאו שבעלים צעירים נטו לשאת נשים שסגנון הקונפליקטים שלהם שונה משל אמו של הבעל. נשים שהתחתנו צעירות נטו להתחתן עם בעלים שמסורתיותם דומה לזו של אבות הנשים. שוב, ברור שצריכים להערך מחקרים נוספים כדי שיינתן הסבר תאורטי, אך ממצאנו לגבי הדמיון שבין הסיפוק בנישואי הבת לנישואי הוריה (כלל רק בנות שנישאו מתחת לגיל 18, ב – 1971), יכול להיות עקב המשכיות של בחירת בן זוג מאם לבתה. חוסר הדמיון שבין הסיפוק של נישואי הבן ונישואי האם יכולים לנבוע מהמרד של הבנים נגד אבותיהם, ע"י בחירת אשה בעלת סגנוני קונפליקטים שונים.

כמה מההסברים שמוצעים עבור ההעברה הבין דורית של הגירושין, יכולים להתאים לחצייה הבין דורית של איכות הנישואין. לדוגמא, ניתן לטעון שמצב סוציואקונומי, שמועבר בדורות, עלול להיות אחד המתווכים עבור הדמיון במצב הסוציואקונומי של ההורים והילדים, מפני שהכנסה נמצאה מקושרת עם סיפוק בחיי הנישואין וקונפליקטים בהם. למרות זאת, במחקרנו, הסתגלות לגיל, חינוך והכנסה, לא שינתה את המסלול או את המובהקות של היחס בין סיפוק ההורים מחיי הנישואין לבין סיפוק הילדים מחיי הנישואין שלהם עצמם.

אפשר לטעון שחשיפה למודלים גרועים של תפקידים הוריים גורם לילדים ממשפחות לא מאושרות לפתח התנהגות נפשית בעייתית, לבחור בו זוג גרוע ולהעשות נשוי-לא-מאושר. ויותר מזה, ילדים של משפחות לא מאושרות, שהוריהם לא התגרשו, ייטו פחות לעזוב את חיי הנישואין שלהם, מאשר ילדים למשפחות גרושות, עקב מספר מחסומים מפני הגירושין.

יהיה מעניין לגלות איך איכות חיי הנישואין של ההורים משפיעה על הסתגלות רגשית, יכולת בין אישית וכו'. במחקר זה אין את המידע הנ"ל. מחקר זה גם מוגבל בגודלו (קטן), בהומוגניות האתנית שלו ובהומוגניות שלו בהכנסה, בסטטוס העסקה ובסטטוס הורות.

המשתנים המתווכים בין איכות חיי נישואי ההורים לבין זו של הילד, נשארו לא ידועים ולא ברור מדוע העברה זו מווסתת ע"י מין ההורה ומין הילד.

אנו יכולים להציע מספר כיוונים עבור מחקרים עתידיים:

ראשית, צריך ללמוד יותר על השפעות איכות חיי הנישואין של ההורים על חיי הילד, לפני הגירושין. למשפחות לא מאושרות שלא התגרשו, יכולות להיות אפילו יותר השפעות פוגעות וארוכות טווח על הילדים, עקב נסיונם הארוך יותר של הילדים עם הורים הלא מאושרים.

שנית, צריכים להעשות מחקרים ארוכים יותר, מפני שהסתגלות לשינויים במבנה המשפחה הינה תהליך התפתחותי ומפני שאיכות בחיי המשפחה מושפעת מארועים שונים ולכן משתנה במהלך החיים. מחקרים ארוכים שיבוצעו, יספקו לנו מידע על התנהגות בין אישית של הילדים, גישתם וכד' במשך מספר שלבי התפתחות, כשכל הממצאים הללו יתרמו בבדיקת תפקיד גורמים אלו בהעברה בין דורית של איכות הנישואין.

דבר שלישי, ממצאינו מראים שיש לשים דגש על השוני בין המינים בהעברה בין דורית. איכות חיי הנישואין של ההורים וחוסר היציבות, עלולים להיות מועברים לבנים ולבנות בתהליכים שונים.

אבות ואמהות מייצגים מודלים תפקידיים שונים עבור הבנות והבנים. מין ההורה, שנמצא כמווסת את היחסים בין איכות חיי הנישואין לבין הורות, נמצא גם כמווסת את השפעות איכות חיי נישואי ההורים וכמשפיע על הילדים, אך דרושים מחקרים נוספים לכך.

מחקרים על העברה בין דורית התמקדה בדיאדים הורה-ילד, אך התפקידים השונים של האם והאב והשפעותיהם השונות על הבנים והבנות צריכה להיבדק, ע"י שימוש במשפחה כיחידה עבור ניתוח התוצאות.

מחקרינו לא מייצג, מפני שמכיל משפחות שחלקן בעלי בנות או בנים בלבד. המחקר מ – 1971 מראה התאמה מתונה תלוית זוג על סיפוק מחיי הנישואין. יהיה מעניין לחקור את ההעברה על איכות חיי הנישואין בבנים ובבנות, כאשר אחד מההורים רוצה בגירושין בעוד שהשני לא.

לסיכום, מחקר זה מצא ש -

• גירושין מועברים מהורים לבנות, כשהעברה זו יכולה להיות מוסברת בחלקה ע"י גורמים דמוגרפים ומסלולי חיים (בעיקר נשים שהתחתנו מוקדם, ושהיו בנות להורים גרושים).
• לגרושי הורים אין השפעה משמעותית על איכות חיי הנישואין של הילדים
• העברה בין דורית של איכות חיי הנישואין מושפעת ומתווכת ע"י מין ההורה והילד.