גישת
המערכות בעבודה סוציאלית - בנימין ינוב
- פרק 1 - הגדרות מושגים ושפה בניתוח מערכותת
הגדרת הרעיון מערכת:
ניתן לראות כל תופעה על דרגותיה ומרכיביה כ"שלם". אולסן (1968) הגדיר מערכת חברתית כמודל של התארגנות המהווה שלמות מעבר לסיכום כל הפרטים המרכיבים אותה. המערכת נבדלת מן הסביבה ע"י גבול מוגדר. המרכיבים שלה קשורים זה לזה באורח קבוע ויציב. מערכת חברתית הינה סידרה של פעילויות הקשורות אלה באלה, ומהוות יחד שלמות חברתית אחת. ניתוח מערכות חברתיות זו דרך יעילה לתיאור ולניתוח תהליכים מסוימים של קשרי גומלין מתמשכים בין מרכיביהם של יחיד, ארגון וקהילה. ניתוח זה עשוי לסייע להבנת "מורכות מובנית" של מגזרים שונים ולהקנות כלי להבנת בעיות חברתיות.
תכונות המערכת:
- גבולות - לשם ניתוח תופעה או מבנה כלשהו כמערכת יש להציב גבולות שרירותיים בין המרכיבים הפנימיים של המערכת איתה מנתחים לבין היחידות שמחוצה לה. כאשר חושבים ל מערכות רצוי לתאר אותן בצורה מידרגית: תת יחידות (מרכיבים) כלולות בתוך יחידות גדולות יותר (המערכת) ויחידות אלו מצויות בתוך יחידה גדולה יותר (הסביבה). כל יחידה מהווה אפוא מרכיב בתוך יחידה יותר גדולה ובו בזמן היא מהווה סביבה עבור תת חלקים יותר מצומצמים (כהן, 1982). הצבת גבול המערכת הוא דרך להפריד בין מרכיביה הפנימיים לבין סביבתה- החיצוניים (כששניהם מנותחים כמערכות) אף כי הגבול נקבע באופן שרירותי ע"י המגדיר, הרי ידע וניסיון מעשי עוזרים להגדיר גבולות בצורה הגיונית כאשר מתעורר צורך בכך. גבולות יכולים להיות הרבה דברים והם יכולים להיות נראים ובלתי נראים.
- מערכות פתוחות וסגורות - מערכת נחשבת לפתוחה עם גבולה מאפשר חילופי אנרגיה, מידע או משאבים אחרים עם סביבתה (וובר, 1969). מערכת עם גבול נוקשה נחשבת לסגורה או למערכת המנסה להיות עצמאית. מערכות חברתיות אינן יכולות להיות סגורות הרמטית (עם גבולות ברורים) כיוון שבד"כ הן מהוות חלק ממערך גדול יותר ומושפע ממנו. מערכות פתוחות חשופות להשפעות של הסביבה החיצונית, לכן מערכות (גם פתוחות) משתדלות לשמור בקפדנות על גבולותיהן כיוון שגבולות פרוצים לחלוטין עלולים לפגוע ביכולת קיומן.
- יחסי גומלין אופקיים ואנכיים - בחיבורים שונים של מערכות מתוארים קשרי גומלין המתרחשים בתוך המערכת, או בין מרכיביה, כקשרים אופקיים וקשרי גומלין אשר חוצים גבולות ומתרחשים בין מערכות כקשרים אנכיים. (לדוג': אופקי-משפחה, אנכי-סביבה).
- שיווי משקל, הומיאוסטזיס והשתנות קבועה - יש הפרדה ברורה בין מושגים אלה. שיווי משקל - מתייחס למערכת סגורה, לה יש מבנה יציב וקשרי גומלין מינימלי עם סביבתה. בד"כ מערכת זו שומרת על שיווי משקל בתוך גבולותיה הסגורים. מערכת כזו נתפסת כיציבה וסטטית גם אם כוחות חיצוניים מצליחים לחדור מבעד לגבולותיה, היא סופגת השפעה זו וחוזרת במהירות למצב הקודם של שיווי משקל. הומיאוסטזיס והשתנות קבועה - מתייחסות למערכות פתוחות. הומיאוסטזיס - מתאר מערכת הנמצאת באופן תמידי ושוטף בתקשורת עם סביבתה. השתנות קבועה - מערכת פתוחה אשר בנוסף על קיום אינטרקציה חלופית עם סביבתה, מסוגלת לשנות את המבנה שלה כדי להסתגל לתנאים משתנים (מסלאו, 1974). ג'נטש (1980) טען בהקשר זה כי מערכות פתוחות יוצרות פונקציות או מבנים פנימיים חדשים, המאפשרים להן להניע תהליכים של שינוי עצמי, למנוע התנוונות ולחדש את החיוניות של מרכיביהן. (מצב זה מאפיין מערכות אשר מחפשות אתגרים ושינוי עצמי. כדי לגדול מערכות אלה זקוקות למידה מסוימת של מתח וקונפליקט או לחצים.) השקפה זו תואמת את יחסם האופטימי של עובדים סוציאליים ביחס ליכולת של הפונה להשתנות ולהתפתח כתוצאה מהתערבות טיפולית מתאימה.
- תשומות, ההמרה ותפוקות - מאחר שמערכות פתוחות תלויות בסביבתן הן צורכות תשומות (מזון, גירויים וכו') התשומות נקלטות ע"י מערכות אלו, עוברות תהליכי המרה (עיכול מזון),ובסוף התהליך יוצרת המערכת תפוקות המיוצאות מעבר לגבולותיה אל סביבתה (זיהומים). לתפוקות של מערכת נתונה יש השפעות על מערכות אחרות הנמצאות בסביבתה.
- משוב - כדי להשיג את המטרות באופן היעיל ביותר עוקבות מערכות פתוחות אחר התפוקות שלהן ומשנות את התנהגותן בהתאם למידע אותו הן מקבלות מהסביבה. משוב כולל מסרים של מידע החוזרים למערכת מסביבתה. מסרים אלה מאפשרים למערכת לתקן את תהליכי ההמרה ושלנות את כיוון התפוקה (קון וביים, 1982).
- קשרים פנימיים ובין מערכתיים - תפקוד תקין של מערכת מותנה בין השאר בקיום קשרים הדדיים הולמים בין חלקיה ומרכיביה הפנימיים ובינה לבין מערכות אחרות הפועלות בסביבתה. אחת הדרכים ליצור קשרי עבודה בין יחידות שונות של אותה מערכת או בין מערכות היא לפעול לקיום אותו מרכיב בשתיהן. אנשים שלהם יש קשר לכמה מערכות שונות עשויים להביא לזיקה בין אותן מערכות. הקשרים היעילים ביותר מתרחשים כאשר יחסי החליפין הבין מערכתיים הם דו- סטריים. יצירת קשרים בין מערכות מהווה אסטרטגיה התערבותית חשובה לעובדים סוציאליים ומשמשת בסיס לשיתוף פעולה ותיאום בין גורמי טיפול שונים (פרנץ'+אחרים, 1964)
- חמשת תפקידי המערכת
הקהילתית - מרכיבי המערכות תורמים בדרך
פעולתם לקיומה וחשוב להבינם.פונקציונליות
- תפיסה שמרכיבים שונים מקיימים יחסי גומלין
אלה עם אלה ותורמים לתפקוד המערכת. את המושג
קהילה הסביר ווארן (1963) כשילוב של 5 מרכיבים
חיוניים התורמים לפעולתה התקינה:
בכל סוג של מערכת למרכיב אחד עשויים להיות כמה תפקידים ובאותה מידה למרכיבים שונים עשוי להיות אותו תפקוד. לפעולות ולתהליכים שונים יש גם משמעות סמויה (מרטון,1957). מבנה או תהליך מסוים עשוי להיות באותה עת גם פונקציונלי (מפתח) וגם דיס פונקציונלי (מעכב) עבור מערכת. - לכידות מערכתית - בניגוד להשפעות סביבתיות העלולות לחצות גבולותיהן של מערכות ולהפריע לתפקודן התקין, קיימים תהליכים פנים-מערכתיים המסייעים לחברי מערכות להתלכד ולפעול ביחד. במערכת מלוכדת קיים מעין "דבק חברתי" הממריץ את כל מרכיביה לשמור בקפדנות ואף לחזק את יחסיהם האופקיים. תהליכים אלו חיוניים להישרדותה של המערכת כיחידה בעלת זיהוי עצמי חיובי ויכולת לפעול תוך שיתוף פעולה מלא בין חבריה. (לדוגמא: ערכים, נורמות ). רמת הלכידות של מערכת מושפעת גם מחלוקת תגמולים או סנקציות ע"י מרכיבי מערכות הפיקוח החברתי ובאמצעות סגירת גבולות, המאפשרת למערכת לשמור על עצמאותה ביחס לסביבה. מערכת חברתית עשויה להתלכד גם כאשר היא מקבלת משוב חיובי לגבי השפעת תפוקותיה על מערכות אחרות.