חזרה למאמרים של אלימות במשפחה
חזרה לאתר הראשי

פרל, ג. ופלד, ע. (2005). חווית האבהות של גברים אלימים. חברה ורווחה, 25(3), 307-340

חווית אבהותם של גברים אלימים כלפי בת זוגם / גיא פרל ועינת פלד

אבהותם של גברים אלימים כלפי בת זוגם -

אבות אלה נמצאו נוקשים, אינם מוערבים בחיי הילדים, נעדרי אחריות כלפיהם (כולל חוסר מודעות לנזקי האלימות), ממוקדים בעצמם, רכושניים כלפי הילד, מניפןלטיביים. נוטים להשתמש פעמים רבות בטכניקה של שליטה שלילית כגון ענישה פיזית ואינם מביעים חיבה פיזית. לאחר תהליכים כמו גירושין ופרידה האב רואה בילד שלוחה שלו וכלי להמשך השליטה באם.

האופנים בהם הם פוגעים בילדים ומסכנים אותם:

  1. ישנה חפיפה בין אלימות כלפי נשים וכלפי ילדים, ככל שעולה האלימות כלפי האישה כך עולה הסבירות שהוא יכה את הילדים.
  2. עצם חשיפת הילדים לאלימות מהווה התעללות וגורמת להם אימה ופחד, סכנה מוחשית לחייהם, חושפת לדמות חיקוי אלימה. הילדים נוטים בגלל זה לפתח הפרעות התנהגות.
  3. הפדיעה באם מחלישה את דמותה ואת יכולת התפקוד שלה - מחלישה את כוחה הפיזי והנפשי, וכן הגבר חלעיתים קרובות לועג להורותה של האישה ומערער על הסמכות ההורית שלה.

השינויים המהירים במבנה במשפחה ובהגדרת התפקידים גורמים לגברים חוייה של בלבול, האבות נאלצים להילחם על בניית זהות, השיח בנושא האבהות מתרכז ברובו בליקויים של האבות, בספרות המקצועית נעדר כל ניסיון לתאר את חווית האבהות של גברים אלימים. אבהותם מאופיינת רק בדברים שליליים והבעיתיים. לכן נדרשת הבנה עמוקה ומורכבת של חוויתם כאבות.

ממצאים -

כוחות מקדמי אבהות פועלים לצד כוחות מעכבים מרובים, פנימיים וחיצוניים. לכן מתחוללים תהליכי נסיגה וצמצום המותירים באבות כמיהה עזה לקשר עם ילדיהם, דבר שלעיתים לא ממומש.

האב הטוב :

בבסיס ההתייחסות עמדה תפיסה חיובית נחרצת. האבהות נתפסת כאחד ממרחבי החיים החשובים ביותר, כמו כן הגברים תפסו עצמם כאבות טובים.

מגבלות וצללים :

רצונם להיות אבות טובים נתקל במגבלות וקשיים פנימיים וחיצוניים. צללים מהעבר וההווה ליוו אותם.

האב המצטמצם :

תהליך מובה ביותר היה ההצטמצמות, רוב הגברים צמצמו את איכות הקשר עם ילדיהם, את תדירותו, ואת תחומי אחריותם כלפיהם. הצמצום הוא לדמות חזקה ושולטת, לתפקידי המפרנס, לנתינה חומרית.

האב הכמה לקשר :

כמיהה שלרוב אינה בת שימוש היתה למרכיב מרכזי במה שהחוקרים כינו "דרמת האבהות". עוצמת הכמיהה ניתנת להבנה על רקע הרצון להיות אב טוב ותהליכי הצמצום וההשטחה שתוארו. הגברים ביטאו כמיהה לקשר אידיאלי, אחר. הכמיהה והדאגה מן האפשרות שהקשר ינתק היו חלק בלתי נפרד מחויית האבהות.

החמצה וכישלון לעומת צמיחה :

כל מה שתואר עד כה יכול להתפתח לשני כיוונים אפשריים הנמצאים על רצף כאשר בקצה אחד תחושות החמצה וכישלון ובקצה השני תחושת צמיחה. את רוב הגברים לא ניתן למקם בקצוות משום שהקשר הוא דבר דינאמי ומשתנה.

החמצה וכישלון - ישנם גברים שחששו מהתהליך אך לעיתים נאלצו להשלים עם המצב. הם מתחיל מהרצון להיות אב טוב טמבססים את האבהות על סמכות, כוח ושליטה על בת הזוג והילדים, משקיעים מאמצים בפרנסת המשפחה, אך עם פירוק המשפחה והפסקת האלימות ובמעורבות החוק האב חש תסכול, אכזבה וחוסר אונים.

תהליכי צמיחה - מגמה זו קיימת לצד תהליכי שינוי נרחבים בחייהם של אותם גברים. הבנות מעמיקות ומבט מודע אל העבר בזכות הטיפול שעברו, חלקם הבינו שהנוכחות בבית חיונית ועליו להקדיש זמן לילדים ולא רק לעבודה.

סיכום הממצאים -

נקודת המוצא של הגברים הינה חיובית, בעלת חשיבות עליונה ומאמצים רבים מושקעים בחתירה לדמות "האב הטוב", אך מול זה ניצבו כוחות מעכבים פנימיים וחיצוניים, כתוצאה מכך החל תהליך צמצום שבו התפקיד העיקרי היה כמפרנס, סמכות וכוח, מרכיבים חומריים. לתחושתם בת הזוג היתה אחראית להאצת תהליך הצמצום. אך למרות זאת קיימת בהם תחושת כמיהה עזה לקשר קרוב וחם עם ילדיהם, דבר שעלול להוביל אל עבר צמיחה או אל עבר תחושת כישלון וכאב.

דיון -

מרכזיות האבהות בזהות האישית :

3 נק' מוצא עומדות בבסיס התפיסה -

1. אבהות היא מרחב חשוב ומרכזי בחייהם.

2. דיאלוג עם המושג "האב הטוב" שאליו שואפים.

3. נוטים לתפוס עצמם כאבות טובים ומשמעותיים.

בין שלושת הנקודות מתקיימת אינטראקציה, כל התהליך הזה הופך למורכב יותר כאשר מדברים על אבות אלימים, מרכזיות האבהות עלולה להיפגע אם יכירו בהשפעת האלימות על ילדיהם. ולכן ייתכן כי הם יכחישו את יעוותו את אחד ממרכיביה של המשוואה.

הכוחות המעכבים גברים אלימים כאבות :

היבט ייחודי שעלה הוא מרכזיותה של האלימות ככוח מעכב ומשבש את אבהותם. האלימות השפיעה באופן שלילי על החוויה ההורית של הגברים האלימים. האלימות מניעה את תהליכי הצמצום ואת תחושת התיסכול והכמיהה הנלוות אליהם בשלושה אופנים -

האבות במחקר הטלטלו בין שאיפה עזה לקשר חם וקרוב לבין תפיסות מסורתיות של תפקיד האב. בלבול זה חריף במיוחד אצל אבות אלימים.

כמו כן נדמה שהמודל הצר אליו נחשפו בילדותם הגביר את הקושי שלהם לעצב את אבהותם באופן מותאם. צמצום היא הדרך לחוש ביטחון וודאות.

כמיהתם של אבות אלימים לקשר עם ילדיהם :

הכמיהה לקשר עם הילדים, ובייחוד על רקע פריד או גירושין, עשויה לנבוע מצורכי שליטה, אך גם מהפער שבין האידיאל של קשר קרוב וחם בין האם וילדיו לבין הריחוק וצמצום המתקיימים בפועל. הדבר מעלה ביקורת אצל התנועות הפמינסטיות שחשדניות באשר למניעים הטהורים.

יישומים אפשריים להתערבות עם גברים אלימים :

התערבות עשויה לסייע לגברים לבנות הזוג והילדים. יש לערוך שינויים ביכולת האמפתית של הגבר וכן ביחסם לקרבה אינטימית. לצד זה גם שינויים התנהגותיים עשויים לקדם את ההתפתחות הרגשית והתמודדות עם נזקי האלימות. כל זה יעשה ללא חיזוק האבהות ככלי נוסף לשליטה ומאבקי כוח עם האישה. יש ליצור התערבות שמטרתה העמקת האחריות והמעורבות ההורית של גברים אלימים והגברת מודעותם למרכיבים הפוגעניים. יש לעזור להם להכיר שקיים ליקוי הורי בסיסי - האלימות, וכן להכיר בתהליכי הצמצום ההתרחקות וההיעדרות.

על אישד המקצוע :

  1. להכיר בראייה המורכבת של הגברים כפוגעים וכפגיעים בו זמנית. עם זאת, עליו לשלול נחרצות את הפגיעה בבת הזוג או בילדים. יש לתמוך ולהיות קשוב לתהליכים הכואבים שהם עוברים.
  2. לבסס את ההתערבות על נקודת מבט הקשובה לחוויתם ולמצוקתם.
  3. להיות רגיש לריבוי התפקידים והציפיות ולסתירות שבינהם אודות אבהות רצויה.
  4. עוינות או ביקורתיות לפני יצירת תשתית של אמון עלולה להביא להתנגדות של הגבר.
  5. מיקוד בהורות לפני שחל שינוי ברמת האלימות עלול לחזק את הכחשת האלימות - כי האלימות איננה הבעיה המרכזית.

זיהוי תהליך הצמצום האבהי וכמיהתם לקשר קרוב וחם עם ילדיהם במסגרת ההתערבות ועיבודו עשויים להיות בעלי ערך רב.


Locations of visitors to this page