חזרה למאמרים של אלימות במשפחה
חזרה לאתר הראשי

---

אלימות אינטימית – יסעור-בורוכוביץ

---

יסעור בורוכוביץ, ד. (2003). אלימות אינטימית: עולמם הרגשי של גברים מכים. תל אביב: רסלינג. פרק 1, עמ' 21-32, פרק 3, עמ' 101-115

---

אלימות אינטימית / יסעור-בורוכוביץ

תופעת האלימות נגד נשים - אחראי לה רק התוקפן אם כי גבר ואישה שותפים לה. רוב המחקר והידע בתחום קשור למצב של הנשים ופחות למצב של הגבר בשל הסיבות הבאות:

1. בזכות התנועה הפמיניסטית שהתעניינה בקורבן (בפיתוח דרכי טיפול והתערבות).
2. יש קושי לגייס גברים מכים לקחת חלק בטיפול ובמחקר, הם לא ראו בזה כסטייה. הסוציאליזציה של תפקידי המין מספקת הסברים קבילים מבחינה חברתית לאלימות הגברים ולכן, הגבר האלים, נורמאלי.

בשנות ה-90 התפתח העיסוק ברגשות כחלק מחקר האלימות האינטימית ומתוך ניסיונות לשלב את חקר ברגשות בחקר תופעת האלימות.

רגשות העצמי

רגשות הם אחת השפות לתקשורת ויש חשיבות להבנת רגשות אלימים במשפחה כי המשפחה היא המוסד המרכזי בחיי האדם והרגש הבא לביטוי אלים הוא סובייקטיבי ובין אישי. דנזין טוען כי הרגשות המלוות אדם אלים הם הרגשת אבידה שהאדם מנסה להשיב לעצמו, כעס, אבל, עוינות, פחד. וכן, מלווה הרגשת האובדן גם בגעגועי אהבה לאובייקט, ותקווה להשגתו מחדש.

האלימות במשפחה היא ניסיון למצוא מחדש את תחושת האינטימיות והקירבה. הניסיון להשיב בכוח את מה שאבד, למרות שהוא אלים, נובע כנראה מרגשות חיוביים.

אלימות לפי דנזין- הגבר האלים מנסה להשיב את הסדר המופר לדעתו בעולמו הפנימי.

הרגשה אופיינית לגברים אלימים- "לא הייתי אני"- התנהגות לא אותנטית, בה האדם הופך את עצמו ואת האחר (האחרון נתפס כאובייקט שאינו שווה ערך לו) לאובייקטים הנתונים בידי הנסיבות.

רגשות ועימותים

ישנם עימותים לא פונקציונליים שמביאים להקצנה ולהחרפת היחסים ולא מחוללים שינוי וישנם עימותים שהם למעשה, תוצאה של פרדה והתרחקות והאלימות באה כאמצעי לשבירת הריחוק.

קשה להגדיר רגשות שליליים וחיוביים כי לרגשות יש פונקציה. למשל, כעס בא לברר אי הבנות ואז מתפקד כחיובי.

תיאורית הפעולה החברתית – טוענת ש-2 קצוות רגשיים קובעים במערכת היחסים מבחינה קוגניטיבית ורגשית: סולידריות וניכור. ורצינגר טוען כי, גאווה מובילה לסולידריות- מאפשרת תקשורת פונקציונלית ושיתוף פעולה ובושה מביאה לריחוק וניכור- הקשר מתערער ומוביל לאי הבנות ועימותים. ורצינגגר מסתכל על הרגשות מנק' מבט פונקציונלית. כעס למשל, מעורר אנשים לתיקון, לפעול. אלימות לפי ורציגר- האדם משתמש באלימות כדי לתחזק את הקשר הזוגי הרעוע/ רעוע זמנית.

הגישה הפסיכודינמית ותאורית המשפחה המערכתית- מתייחסות להתקשרות. קשרים נחווים ע"י 2 דרכים מנוגדות: 1. בידוד וניתוק, עקב כעס בין בני המשפחה. 2. הבלעות וחנק- כשבני המשפחה קשורים זה בזה עד טשטוש גבול העצמי. לפי 2 הגישות כשאין קשר משמעותי לאנשים, כך הם קרובים יותר להתנהגות ורגשות אלימים, כאשר אין לאדם אל מי לפנות כדי לקבל תמיכה הוא יהפוך לאלים. יש קשר בין תלותיות לאלימות: ככל שיש יותר אלימות כך נוצרת תלות גדולה יותר בין בני הזוג. מחקר של לנסקי, עולה כי גברים אלימים תלותיים יותר כי אינם מסוגלים להביע הזדקקותם.

המאפיינים הרגשיים של הגבר המכה

גברים אלימים מצויים בכל שכבה סוציואקונומית. הגישה הקלאסית רואה בגברים אלימים תוצאה של ליקויים פסיכופתולוגיים, הפרעות אישיות ורגשיות. כיום מסתכלים עליהם כגברים בעלי צורך רגשי דומיננטי לכל טיפוס, כאשר הצורך הרגשי איננו מסופק, האיזון מופר והגבר נעשה אלים. הצרכים הריגשיים:

1. אוטונומיה- תחושת שליטה עצמית שנעשית רק באמצעות שליטה באחרים: כמו באשתו.
2. התגוננות - צורך להגן על הגבולות הפנימיים וכל מי שמאיים או שנחווה כך- הוא תוקף אותו. כמו: אשתו, "האחר המשמעותי".
3. קבלה/אישור - הגבר זקוק לאישור תמידי על היותו טוב בגלל הערכה עצמית מאוד נמוכה.
4. אישור לקיום - הגבר זקוק לתחושת קיום והגדרה ברורה באמצעות האחר, כי רואה בעצמו השתקפות של האחר (אם אשתי צייתנית אני ראוי לציות).

מרוב הטיפולוגיות שנערכו עולים כמה רגשות דומיננטים:

1. תפיסה סטראוטיפית את תפקידי המין.
2. רגשי כעס, קנאה, דיכאון.
3. קשיים בהבעת רגשות וזיהויים.
4. מעגליות רגשית של בניית מתח, התפרצות אלימה, רגיעה וחוזר חלילה.
5. מאפיין מרכזי של האישיות - חרדה מאינטימיות המוסברת בהתקשרות מוקדמת פגומה, ביכולת נמוכה לויסות רגשות, בזעם ועוינות שמקורם בהורים דוחים ועוינים ובחרדת נטישה שמקורה באמביוולנטיות רגשית ובבילבול.

האסכולה הפמיניסטית – רואה באלימות כלפי נשים, אירוע שכיח ומקובל חברתית ותרבותית ומקורו בממסד התומך בדומיננטיות הגברית ובשליטתם בנשים.

מחקר שנעשה נפרספקטיבה פמיניסטית מניח שיחסים אינטימיים שיש בהם ניצול של האישה הינם דוגמא למבנה סטריאוטיפי של תפקידי מגדר ויחסי התקשרות בין נשים וגברים. אצל גברים מכים מפריע להם לבטא רגשות כמו: תלות, פחד,צער. כך שמנגנון ההכחשה אצלם פועל כל הזמן והאינטימיות נתפסת כמסוכנת. כשגבר נחרד מרגשותיו "הנשיים", דרך אלימות הוא מחזיר לעצמו את השליטה, הגבריות, הכוח. וכן, מקור ההתנהגות הגברית, הוא הצורך להוכיח לאבותיהם שלהם שהם גברים כי חלקם גדלו בבית שהאב היה אלים, שידר כוחניות וכדי להתקרב לאב המרוחק הם מנסים להיות כמו האבא ומתכחשים והורסים את הדבר שלו הם זקוקים: חום, קרבה,קבלה. וכן, חלקם חוו נאמנות כפולה- הזדהות עם האם, החלשה, הקורבן, ומצד שני- רצון להתקרב לאב, האלים, המרוחק. ולפני האקט האלים הם מתארים קונפליקט בין רגשות נשיים לגבריים.

לסיכום:

הצורך העולה מהספרות- לראות בגברים לא כבעלי מאפיינים פסיכופתולוגיים אלא כבעלי תפיסת עולם עם מאפיינים ייחודיים, המהווים סיבה ותוצאה של מאפיינים אחרים. הגברים המכים זקוקים לשליטה וכוח כדי לחוש שמצבי החיים שלהם מתואמים ומאוזנים כאשר הם לא, זה מאיים עליהם ומעורר אצלם צורך בשליטה. מצבים אלה מעוררים כעס וקנאה המוחרפים ע"י אינטימיות וחרדות נטישה. רגשות אלה יוצרים עיוותים למצבים בין אישיים ונתפסים כמצבים של דחייה ואיום. הם מתקשים לזהות את רגשותיהם ואת קשייהם בתקשורת וכשזה מוחרף, מחריפת עוצמת הרגשות השליליים. עם הזמן, תחושת השליטה שלהם במצב מתרופפת והם נתקפים לעיתים בדיספוריה ובדיכאון ואחת הדרכים להתמודדות עם הפסיביות שרגשות אלו משליטים היא- כעס ואלימות.

הקשר בין שלוש התמות בנרטיבים של גברים מכים

לקיום האנושי יש 2 רבדים. 1. הרובד הפנימי, הסמוי,העמוק, האינטרפסיכי- הוא העצמי הרגשי, והפונקציות שממלאים בו רגשות בכלל והדומיננטיים בפרט. מושפע ממשפחת המוצא, חוויות ילדות, עיצוב רגשות ותפיסה עצמית. 2. רובד חיצוני, גלוי- רובד ביו אישי, וחברתי המורכב מ: א. מערכות יחסים משמעותיות והרגשות שהן מעוררות. למשל, מקומה הממשי והסמלי של בת הזוג והדרך בה היא מעוררת או משחזרת רגשות דומיננטיים. ב. תפיסות עולם המפרשות את מערכות היחסים. הן מאירות את התפיסה העצמית ונחשפות בתפיסת הגבריות והרגשות וההתנהגויות שפערים אלו מחוללים.

הרגשות הן ציר מרכזי לארגון האישיות, שבאמצעותו ניתן לבחון את דפוסי ההתנהגות, תפיסות עולם והקשרים בין אדם לעצמו או בינו לקרוביו. הנטיות הרגשיות מבוססות על ההיסטוריה האישית של האדם ומתהוות עם התבגרותו, תוך מו"מ קבוע עם החברה והנורמות ודרכי הביטוי המקובלות.

4 רכיבים משמעותיים להבנת החוויה הרגשית של גברים אלימים:

1. גירוי- גירוי רגשי מאדם אחר או סיטואציה חברתית.

2. התוכן המודע – עוררות רגשית מתקשרת לחוויות העבר באמצעות מחשבות לגבי הזהות.

3. מיקום העצמי ביחס לרגש – האדם בוחן את דפוסי התגובה שלו ביחס לרגש שהתעורר בו: האם הוא שולט/נשלט, פסיבי/אקטיבי.

4. דרכי הביטוי – מהן הפונקציות של הרגשות וכיצד הן תורמות להסתגלות ומה דרכי הביטוי הגלויות של הרגש (למשל, אלימות) והסמויות (למשל, הצטברות כעסים).

מלימוד על מאפייני גברים מכים ניתן לראות שכשם שאינם משתייכים דמוגרפית וכלכלית לקבוצה אחידה, כך אי אפשר לאפיינם בדפוסי אישיות פסיכופתולוגיים מסוימים.

עולמם הרגשי של גברים מכים דל ומורכב מרגשות לא נעימים ומאיימים. הרפרטואר הרגשי של הגברים האלימים מוגבל משלוש סיבות: א. "תופעת המשפך"- רוב הרגשות הרגשות מתנקזים, מחוסר יכולת זיהוי והכלה- ככעס וכנגזרותיו. ב. הרתיעה לזהות ולתייג רגשות הנתפסים "נשיים". ג. האיום על העצמי שהרגשות ומשמעויות מהם מחוללים.

למרות שהעולם הרגשי משותף, יש ושני רב בהקשר של הרגשות, במנגנון ההתעוררות שלהם, בתפקיד שלהם במערכת מורכבת של אינטראקציה בינאישית ושל איתותים אינטרפסיכיים ובאופן הגרימה לפעולה.

סוף התהליך הרגשי של גברים מכים זהה: כעס ותקיפה אלימה של בת הזוג. אך התהליך הרגשי שונה, עקב רגשות הקודמים לכעס, עמדות, ערכים הנוגעים לפרשנות ה"גירוי" (בת הזוג), איכות הכעס, עוצמתו.

3 אבטיפוסים רגשיים של גברים מכים. המאפשרים לראות את הגברים במסגרת של תמונה כללית משותפת ומגישים דפוסים דומיננטים, אל אף שאינם לוכדים במלואה את נפש האדם.

1. הטיפוס הנזקק- בדר"כ ישנו הקשר המעורר חוויה רגשית עזה ומביא להתפרצות. שחזור פגיעות, קורבנית, וחולשה שהרגיש בילדותו מתעורר ומתעצם בעקבות הזדהות עם פגיעות בת הזוג ◄ ההזדהות מחזקת את תחושת חוסר הערך העצמי והשונות שהוא מרגיש◄ תחושת חוסר הערך העצמי מביאה אותו להזדקקות לאישור בת הזוג לקיומו, לגבריותו◄ ההזדקקות יוצרת תלות וזו מעצימה את חרדת הנטישה. הרגש הדומיננטי קשור לצער, כאב, אובדן, דיכאון, בדידות. מופעל מתוך הזדהות עם רגשות קורבנות. הכעס של גברים אלה מבטא סימן לעצמי, מעבר מפסיביות לאקטיביות, השבת מעמדו, הגדרת גבולות העצמי וחיזוק האוטונומיה. הם נזקקים לאינטימיות אופטימלית עם בת הזוג (לאישורה את גבריותו, קיומו, לתשומת לב, טיפול אמהי) אך יחד עם זאת לכעס ואלימות כדי ליצור הגדרה עצמית ותחושת נבדלות (הרחקה זמנית מהתלותיות והנזקקות). בעקבות הנזקקות זוכה הוא להקלות- פחות דרישות בבית, פרנסה, הבנת אלימותו כביטוי למצוקה.
2. הטיפוס המבולבל רגשית – מוצפים ברגשות חוסר אונים, מתח, אמביוולנטיות כלפי עצמם ובת הזוג שמקורם בקשיי אינטימיות ויכולת נמוכה לוויסות קרבה-ריחוק ◄האמביוולנטיות יוצרת בילבול רגשי ותפיסתי לגבי עולמם: מי אויב, מי אוהב, כיצד נכון או לא נכון לנהוג ◄ הבילבול מביא לצורך בפיתרון, הסלמה רגשית לכיוון ברור, מוכר, המחזק את הגבריות ◄ כעס ואלימות. גברים אלה חווים הצפות רגשיות (חולשה, חוסר אונים, בושה) המשתקות, מאיימות ומתסכלות אותם, חוסר יכולת להתמודד עם רגשות עזים ובלתי מזוהים, ותסכול הנובע מחוסר שליטה רגשי המוציא אותם מפעולה, יש איתות למערכת העצמי לפתור את האמביוולנטיות, להשליט סדר, וזאת ע"י הסלמה של אחד הרגשות והיצמדות אליו. הכעס קל לביטוי כי הוא מאפשר החצנה רגשית וחזרה לתחושת סדר פנימי וכן, הוא מגייס אנרגיות לתפקוד. תפקיד חוסר האונים והבלבול הוא להרחיק את בת הזוג, להימנע מעימותים ומהחרפת חוסר האונים והכעס משחרר אותו מהשיתוק, משדר עסקים כרגיל, חזרה לשליטה לכיוון מוגדר.
3. הטיפוס החי בפער בין הציפיות מבת הזוג ובת הזוג בפועל – בשל הפער גברים אלה חיים תהליך התעוררות רגשית עזה המובילה לאלימות. בת הזוג אינה מממשת את הציפיות הרגשיות ממנה (דוחה, מתעלמת) ◄אי היכולת שלה לספק את צרכיו יוצר שחזור של ילדות ◄רגש הבושה של חוסר מילוי הצורך מתפצל ל-2 כיוונים: א. תחושת כישלון בשימור הזהות הגברית שפירושה עצמאות רגשית, בעלות ושליטה בבת הזוג ◄ גיוס כעס ואלימות. ב. הרגשת בדידות וזרות המחלישה את הגבר ומובילה אותו להרגשת חוסר התאמה אישית וחברתית ◄ גיוס כעס ואלימות.

מנחה אותם תפיסה נוקשה של תפקידי מגדר יותר מהאבטיפוסים הקודמים ולכן מרגישים בושה כשלא משיגים שליטה על בת הזוג. תפקיד הכעס לאותת בעלות על בת הזוג, הנתפסת כחלק מהטריטוריה שלו ולהרחיק רגשות אחרים- בושה, תיסכול שונות, בדידות. רגשות אלה יוצרים פער בין הדימוי העצמי הרצוי של גבר חזק, שולט לבין הרגשות והדימוי העצמי בעקבות אובדן השליטה באחר המשמעותי, והכעס בא להסדיר את הפער. הכעס הגברי, המשדר עוצמה וטריטוריאליות נתפס כלגיטימי והאלימות כלפי בת הזוג- באשמתה.

גבריות, אלימות, אמוציונליות, שפה והקשר בינהן

גברים מתקשים לדבר על רגשות כי חיבור הגבריות הוא עם היגיון והוא נתפס כמנוגד לרגש. גברים תופסים שתיקה חוסר צורך ויכולת לדבר על רגשות היא התנהגות גברית רצויה. ביטוי מילולי של צרכים מסמל חולשה ומצפים מבת הזוג שתבין אותם ותפרש את מצב רוחם מבלי שיביעו במילים עד שגם הם כבר לא מזהים את רגשותיהם וכשהיא לא מבינה אותם הם פונים ל"עשייה". האלימות היא דרך לביטוי רגשות בקרב גברים יותר מנשים.

גברים מכים מתקשים בדר"כ להסביר כיצד ולמה פרצה האלימות ולפי זה נראה שהאלימות התעוררה כתגובה לגירוי שעורר מאבקים פנימיים.

נושא המגדר, כחלק מזהות האדם, מציפיות החברה ממנו, חלק ממקומו במשפחה- מהווה תמה מרכזית בעולם הרגשי. הזהות הגברית משפיעה על היכולת והרצון לעסוק ברגשות, לבטאם או להדחיקם. ובונה את דרכי הבעתם.

לא ניתן לתאר טיפול בבעיית האלימות במשפחה ללא ידע והבנה של המרכיב הרגשי של בני הזוג. שיטות הטיפול עוסקות כולן ברגשות, למשל, שיטות התנהגותיות מלמדים את הגבר לזהות כעס המתעורר ולהתרחק מבת הזוג. לאלימות של הגברים כלפי זוגתם דפוסים קבועים, היא פונקציונלית, משקפת אידיאולוגיה, וערכים מסוימים ויש להתבונן מעבר להתנהגות, להבין את העולם הפנימי, ההיסטוריה המשפחתית, המיתוסים, תפקידי המגדר.