חזרה לאתר הראשי
אינס-קינג, א. (2004). אלימות בן בני זוג- התערבות ראשונית: הערכת מסוכנות ודרכי הגנה- תדריך לאנשי מקצוע, ירושלים: משרד הרווחה, השרות לרווחת הפרט והמשפחה
אלימות בין בני זוג, הערכת מסוכנות ודרכי הגנה- אורלי אינס-קינג
אלימות בין
בני זוג, הערכת מסוכנות ודרכי הגנה/
אורלי אינס-קינג
ב. הנחייה למילוי הכלי
הכלי מורכב מ6 עולמות תוכן, 22 משתנים, יש לומר האם המשתנה מאפיין את המקרה שלפנינו או לא. במידה והוא מאפיין הוא יקבל את מלוא הציון שמופיע בצידו, אם לא הוא לא יקבל שום נקודה. המסוכנות תקבע על בסיס מכלול המשתנים כציון כולל, שהוא הסכום. רצוי למלא את הכלי לא בנוכחות של המרואיין.
ג. הכלי עצמו
- במאמר....
ד. דרכי איסוף מידע
בהערכת מסוכנות חשוב לשמור על גמישות בתהליך איסוף המידע, לבצע אותו באופו לא מאיים שמאפשר השגת מטרות נוספות בפגישה.
איסוף והצלבת מידע ממספר גורמים- לפי ג'נלי, הנ"ל לבדוק התנהגויות מסכנות לא רק של התוקף אלא של הקורבן,ילדים. מגורמים שונים: חברי משפחה, יועצים, וכו'.
גמישות בתורת ביצוע הערכה- בצורה ישירה, עקיפה מהקורבן/תוקף, תוף צפייה וכו'.
הסתמכות על מידע נגיש- לקבלת מידע מהימן יש לאסוף בנפרד מהקורבן, תוקף. אם לא מתאפשר, אחד מהם- בדר"כ מהקורבן.
ביצוע ע"י הגורם המקצועי- רק איש המקצוע ממלא את השאלון (ע"י תשובות שמקבל).
עבודה עפ"י נהלים- העברת מידע כלשהו בכפוף לנהלי העבודה.
הפעלת שיקול
דעת לגבי שלבי ותכני הבדיקה – הפעלת
שיקול דעת מקצועי גם לגבי מידע הנראה לא
רלוונטי וכו'.
ה. המשתנים המנבאים סכנה בכלי
1. אלימות בעבר ובהווה: מה מאפיין את האלימות, ומה רמת המסוכנות של ההתנהגות.
הסלמה - מבחינת חומרת האלימות, שכיחות האלימות, חומרת תוצאות האירועים, כמו האובייקטים, האם גם כלפי הילדים. אם יש הסלמה יש סיכוי גבוהה יותר לפגיעה קשה.
קיומה של אלימות חמורה בעבר - מי שמסוגל לחצות קווים אדומים פעם אחת יעשה זאת שוב. חמורה = התנהגויות קצה. נשק, איבוד שליטה, השתוללות, משך זמן ארוך.
תוצאות האלימות = קבלת טיפול רפואי, פגיעות פיזיות בעלות נראות, נזקים ממשיים.
אלימות כלפי הילדים - מי שאלים גם כלפי אישתו וגם כלפי ילדיו מסוכן יותר.
פגיעה בבע"ח - סימן לרצח.
2. איומים לפגיעה: מוקד השאלה הוא לא אם התוקף מאיים על הקורבן או מהו תוכן האיום. אלא, בחינה איכותית של סוג האיומים על רצף של מסוכנים לחסרי משמעות (כי יש שרק מאיימים...). יש לבחון עד כמה האיום קונקרטי, עד כמה קיימים תסריטים מפורטים לפגיעה, ככל שהוא יותר קונקרטי יש יותר סיכוי שהאיום יתרחש. ככל שהשפה יותר מציאותית כך יש יותר סיכוי שיתרחש.
האם האיומים הינם תוכן חדש ביחסים ? איומי רצח שהיו חדשים יצאו יותר לפועל מאיומי רצח שנמשכו שנים רבות.
מה הקשר בין איומים ואירועים אלימים בפועל ? מה הקשר והסמיכות בין איומים לאלימות פיזית בפועל בעבר. אם הגבר אומר ועושה רמת המסוכנות גבוהה יותר.
3. מאפייני רקע של התוקף: התמכרות - שימוש כרוני באלכוהול מעלה את רמת המסוכנות, גם סמים אך תלוי בסוג. קיומו של רקע עברייני - האם קיימים דפוסי התנהגות עברייניים, והאם העבריינות אלימה. קיומו של נשק חם - זמינות הנשק תקל על הוצאת האיום לפועל. ברישויון.
אבטלה - מנבאת מסוכנות גבוהה, קשורה לחווית אובדן, נמצא יותר זמן בבית, משך תקופת האבטלה. הפרעה נפשית - מאובחנת או בלתי מאובחנת אך ניתנת להתרשמות ע"י הבודק.
4. מצב הנפשי/ רגשי של התוקף: התחום החשוב ביותר באבחנה, מנבא החזק ביותר. במיקוד הוא לא בקיום חווית האובדן, כי ידוע שזה מאפיין את רוב מצבי האלימות, אלא בעוצמת האובדן, ברמה כמותית (האם יש אובדנים מצטברים, משמעותה, האם זה מרכזי, מה העוצמה) ככל שיש יותר אובדנים וככל שהם נחווים בעוצמה גבוהה יותר, כך עולה רמת המסוכנות.
אלטרנטיבה- אם יש מערכות תמיכה, כשיש צו הרחקה- האם יש לו דיור חלופי. ככל שיש יותר אלטרנטיבות רמת המסוכנות פוחתת. במאפיין עיסוק אובססיבי באישה-גם בביטוי חיובי: חם, אוהב וגם בביטוי שלילי: האשמה,כעס וכו', קשה להסיטו לנושא שיחה אחר מהאישה וכו'. ככל שהוא יותר עסוק באישה כך המסוכנות עולה.
5. מאפייני הדינמיקה הזוגית: להתמקד בעוצמת הדברים מאשר בעצם קיומם.
קנאה וחשדנות - האם חווית הקנאה מרכזית, והאם הקנאה מחוברת למציאות. ככל שהקנאה יותר מרכזית ויתר לא קשורה למציאות המסוכנות עולה. תופס את האישה כרכושו - אובייקטיפיקציה, תלות רגשית, ניתוק, פטריאכליות. הטרדה מאיימת וקיצונית - stalking.
6.
מצב הקורבן: כשאישה מוכנה לשתף פעולה
עם האלימות, בהתחלה לרוב משתפת פעולה עד
לנק' המפנה שגורמת לה לתגובה אקטיבית בפנייה
לעזרה, ככל שהאישה יותר מוכנה לפעולה ולא
מוכנה לשתף פעולה עם האלימות רמת המסוכנות
עולה. אם בזמן האירוע היא אקטיבית ונלחמת
כך הגבר יגביר את האלימות ורמת המסוכנות
תעלה. להקשיב לתחושות הסובייקטיביות שלה,
הן מבוססות ובעלות יכולת ניבוי. האם האישה
מסוגלת להתגוננן ? מבחינת מצבה הנפשי קוגניטיבי,
ומסחינה פיזית האם היא יכולה. מערכות תמיכה.
ככל שהאישה חלשה יותר ובעלת יכולת התמודדות
פחותה רמת המסוכנות עולה.
ו. פתרונות הגנה
כשרמת הסיכון גבוהה או גבוהה מאוד איש מקצוע צריך לנקוט בפעולות הגנה-
1. דרכי הגנה המתמקדות בקורבן: מקלט, דירת קלט וכו'. דרכי הגנה המתמקדות בתוקף: צו הגנה, מעצר וכו'- יש לשקול עם הקורבן את דרכי הפעולה, מה מתאים למצב, מה עלול להקצין את הסיכון.
2. במצב של רמת סיכון גבוהה או סכנת חיים יש להפריד מיידית בין התוקף לקורבן ולקחת בחשבון שצעד זה גם עלול להגדיל רמת סיכון.
3. כאיש מקצוע מתקשה בבניית הגנה, צריך סיוע, יש להפנות לגורמים שיוכלו לסייע.
4. לשתף את הקורבן ברמת הסיכון בה היא מצויה כדי שתשתף פעולה, להסביר למה היא בסכנה, האם היא מודעת למקורות תמיכה וסיוע, להפנות לייעוץ על הגנה אם צריך.
5. במצב סיכון גבוה, סיכון חיים- לצייד אותה בתוכנית הגנה ראשונית, מיידית ומעשית.
6. במצב סיכון גבוה, סיכון חיים- לשתף ולהעביר מידע לכל הגורמים הרלוונטיים: רווחה, משטרה וכו'.
7. להבהיר לקורבן שאני דואג לחייה ולחיי ילדיה, להעריך יחד איתה את האפשרויות והתוצאות שעומדות לפניה, לא לבחור בשבילה.
8. בטיפול משפחתי- לדון איתה באפשרויות, הגנה, ולהעלות את בעיות ההגנה במשך כל ההתערבות.
כיצד לנהוג בכל רמת סיכון ?
א. ברמת סיכון נמוכה, אם בכלל (נמוך מ-10):
*לעודד אותה להפניה לעזרה, *ליידע אותה על זכויותיה ואפשרויות פעולה, *לגייס אותה לטיפול,
*להציג בפניה טכניקות בסיסיות להגנה.
ב. ברמת סיכון גבוהה אך שאין בה סכנת חיים מיידית (10-20):
לפעול בדומה לתוכנית ברמת סיכון נמוכה + *לבנות איתה תוכנית הגנה אישית, *ליידע אותה על התרשמותנו לגבי מידת סכנתה, *לשקול פנייה לביהמ"ש לצו הגנה או דרכי הגנה חלופיות.
ג. ברמת סיכון גבוהה מאוד, אפשרות לסכנת חיים מיידית (מעל 20):
*לעודד אותה על הפניה לעזרה, *ליידע אותה על התרשמותנו ממידת סכנתה, *להבהיר לה שחייבים להפריד פיזית בינה לתוקף לתק' מסוימת, *להבהיר לה שלא רצוי להוציא צו הגנה- מגדיל סיכון, *לשקול אלטרנטיבות הגנה: מקלט, דירת קלט, שהייה אצל בני משפחה, *לקבל החלטה לשיטת הגנה כוללת, *להציג לה טכניקות הגנה בסיסיות, *לבנות איתה תוכנית הגנה אישית, *ללוות אותה ואם צריך- ילדיה בפעולותיה השונות.
