חזרה למאמרי קבוצה א
חזרה לאתר הראשי

---

פרידה בקבוצה- נקודות מרכזיות

סיכמה : אילה אליהו 

שלב הסיום בקבוצה הינו שלב האחרון של הקבוצה שמשימתו היא להתנקות תוך הפנמה של הקבוצה כהתנסות חיובית וקונסטרוקטיבית. בסיום, כמו בשלב הראשון של הקבוצה, מכוונת תשומת הלב אל גבולה החיצוני של הקבוצה, נסיבות חיצוניות, אובייקטים מושלכים ותוכניות מושווים ומנוגדים לאירועי הקבוצה. ההיסטוריה של הקבוצה ושל חבריה נסרקת, נזכרים בהתרחשויות מרכזיות והן מעובדות פעם נוספת. מנגנונים אלה עוזרים לתהליך הפנמתה של הקבוצה כהתנסות אישית חשובה ומתמשכת. ישנה סכנה כי ימנעו מעיבוד זה, והדבר ימנע אינטגרציה של ההתנסות ויפריע ללמידה אופטימאלית. ואכן אם הסיום מתפרש ונפס באופן שלילי תיפגע ההתקדמות הקבוצתית שהושגה קודם לכן. עבור החבר האינדוודואלי אל הסיום מתלוות תחושות של אובדן ופרידה אך הוא מספק גם הזדמנות סופית להתנסות במיומנות התמודדות שהתפתחו בקבוצה. הפרטים חייבים ללמוד להתמודד בהצלחה ללא הקבוצה, וליישם את ההבנה שרכשו לחיי היום יום.

סיום התהליך הקבוצתי אינו רק סיום טכני אלא גם התמודדות פסיכולוגית. הפרידה בקבוצה והעימות של כל אחד מחבריה עם הפרידה עם סוף ועם סיום, מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך הצמיחה של הפרט בקבוצה. לפיכך על המנחה לפנות ולהקדיש זמן לעיבוד התהליך הן עם הפרט והן עם כל הקבוצה. שיר צרפתי ידוע אומר שבכל פרידה יש מוות קטן. ואכן קיים דמיון רב בין מגוון התגובות של קבוצה לפרידה לתהליכי אבל ואובדן.

הפרט חווה 3 סוגי פרידה: פרידה מחברי הקבוצה, פרידה מהמנחה ופרידה מהקבוצה כקבוצה כשלם. בכל פרידה כאמור ישנם תחושות אבל ואובדן, וכפי שכניסתו של כל פרט לקבוצה הייתה שונה בקצב ובנקודת העגינה שלה, כך גם התגובה על הפרידה תהא שונה. הרגשות יכולים לנוע בקשת מגוונת החל מרגשות צער וכאב , כעס והחמצה וכלה בתחושת הקלה ושמחה, רצון לסגירת מעגל והתחלה חדשה.  

  מספר נושאים רגשיים שיכולים להעלות בפרידה :

1. התכחשות- חברים עשויים להביע הפתעה או לטעון כי שכחו שהקבוצה תבוא לידי סיום, חברים עשויים לתכנן להמשיך בכוחות עצמם לאחר הסיום הרשמי או לצפות למפגש רעים. תופעות כמו- תלות יתר במנחה, דחייה של הסיום, עבודה מטורפת מול סירוב לעבוד .

2. נסיגה- מדובר בגלישה חזרה להתנסויות קבוצתיות קודמות ולדפוסי יחסים הכרוכים בתלות  רבה יותר במנחה. עשויים להעלות שנית בעיות וצרכים ראשוניים שהיוו את המקור להתהוות הקבוצה.

3. בריחה- תופעות והתנהגות הרסנית או אלימה אחד כלפי השני או כלפי המנחה נשירה, היעדרויות איחורים פגיעה בנורמות.

4. חזרה- מדובר בחזרה על חוויות קבוצתיות והעלאת זיכרונות של אירעו עבר. עשוי להיות גורם מלכד משום שזה ניסיון להעריך את הפגישות הקבוצתיות ולהכין את החברים לפרידה.

פרידה מהמנחה

פרידה מהמנחה: דומה לפרידה מדמות הורית. מתקיים שלב הנפרדות כפי שמטיבה מרגרט מאלר לתאר בתיאוריית יחסי האובייקט, כשם שהילד זקוק לפרידה מהדמויות ההוריות כדי לעצב ולייצב את זהותו האישית, גם בקבוצה נפרד היחיד מהמנחה בצורה דומה. המנחה בדרך כלל מסמל עבור המשתתפים את האמא/ אבא של הקבוצה. ומכיוון שהוא נתפש כך, מושלכים עליו כל הרגשות השונים בטווח הרחב הכולל- כעס, קנאה, אהבה, פחד, חרדה הערצה וכו'. הפרידה מדמות ההורה היא שלב הכרחי לצמיחה וגדילה אישית, כך שהפרידה מהמנחה מהווה דגם להתמודדויות עם פרידות שונות בחיים. לדעתי, חשוב והכרחי שהמנחה (לפי שיקול דעת ואבחון הקבוצה כמובן) ישתף גם הוא את הקבוצה ברגשותיו כלפי הפרידה ומשמעותה עבורו. שכן הקבוצה המהווה מקור צמיחה וגדליה לא רק לחבריה אלא גם למנחה הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית.

טקסי פרידה: בנסון אומר שיש להקדיש זמן, לעודד ולאפשר טקס מעבר במפגש הפרידה. הוא מסביר זאת שסיומה של קבוצה מהווה מעין מוות / אובדן לחבריה יש לציין את שלב המעבר הזה בדרך שתסמל את חשיבותה של ההתנסות בחייהם ותקנה תחושה של השלמה. בו בזמן הם מודעים לכך שסיומה של הקבוצה טומן בחובו הזדמנות ליחסים ולהתנסויות חדשות והזמנה להעביר את הצמיחה והלמידה שהתרחשו בקבוצה. כל התרבויות הכירו בכאב ובשמחה במוות ובשינוי הנלווים לתקופת מעבר וציינו מקרים אילו בטקסי מעבר- לידה, מוות, נישואין וכו'. בדומה, סיומה של קבוצה הינה התנסות של פרידה והצטרפות, של סיום והתחלה אשר משהו אמיתי ועמוק בתוכנו רואה בו משמעותי.  
 
 

בתהליכי סיום בקבוצה על המנחה  להתייחס  למספר  מישורים:

• סיכום שחזור וייצוב הישגי הקבוצה- העלאת זיכרונות, אירועים מרכזים, שחזור התהליך – המסע הקבוצתי
• עיבוד רגשי של משמעות פרידה עבור חברי  הקבוצה - עידוד לביטוי מגוון רחב של רגשות, זיכרונות מפרדות קודמות.
• סיכום תהליך הלמידה והצמיחה האישי של הפרט בקבוצה- המסע האישי: מנין באתי? היכן אני ניצב כעת? לאן מועדות פני? מה עומד בדרכי? מה יעזור לי?
• פרידה בין חברי הקבוצה לבין עצמם- תהליכי משוב הדדים בין החברים בקבוצה שמלווים אותם שתי שאלות: מה אני קיבלתי ממך? במה אני רוצה להעשיר/ לצייד אותך להמשך?
• פרידה מהמנחה- לאפשר מתן משוב ולהכין משוב אישי/ כללי לקבוצה, לאפשר טקסיות בשלב זה.                                  

ביבליוגרפיה:

1. בנסון, ג'. (1987), יצירתיות בעבודה עם קבוצות, הוצאת אח בע"מ, קרית ביאליק.

 

2. זיו, י. ובהרב, י. (2001). מסע קבוצתי – המדריך למנחה קבוצות. תל אביב: הוצאת גל.

 

3. מקנזי ולייבסלי (1997). מודל התפתחותי של טיפול קבוצתי קצר מועד. בתוך: רוזנוסר, נ. ונתן, ל. (עורכים). הנחיית קבוצות – מקראה. ירושלים: המרכז לחינוך קהילתי ע"ש חיים ציפורי, עמ' 187-200.

View My Stats