חזרה לאתר הראשי
עימותים בקבוצה -פרק 10
מתוך: זיו.י,ברהב(2001) מסע קבוצתי, המדריך למנחי קבוצות,ת"אסיכם עידו קידישמן
עימות בקבוצה היינו מצב שבו צרכים או מטרות של שני אנשים או יותר מנוגדים זה לזה , כאשר כל אחד מהם מקדיש מאמץ ואנרגיה לסיפוק מטרותיו וצרכיו הוא.
עימות בקבוצה היינו דבר בלתי נמנע ,ספונטניץ(1968)טוען שחברי הקבוצה החולקים זמן , תשומת לב לפרטים אינטימיים מחייהם עם זרים כמהים לתשומת לב, להערכה וחיבה , ואם אינם חשים שהם מקבלים זאת , עולה בהם תחושה של הזנחה המעוררת כעס ואכזבה.
לדעת יאלום היעדר עימות בקבוצה יכול להצביע על קושי ברצף ההתפתחותי .
לא רק חום, תמיכה ואכפתיות מגרים צמיחה , אלה גם רגשות קשים, התנגדויות ועימותים הם מקור חשוב ואפילו הכרחי לצמיחה , בתנאי שיטופלו נכון .
ניתן להבחין בין שני סוגי עימות : תוך אישי ובין אישי .
עימות תוך אישי – המאבק הפנימי שהפרט חווה כאשר הוא נתון במצב שבו עליו לבחור בין חלופות בעלות אותו כוח משיכה .
עימות בין אישי – הפער הגלוי בין חלופות השוות בכוח משיכתן אצל פרטים הנמצאים במצב של אי הסכמה העימותים בקבוצה הם תוצאות עימותיים תוך אישיים של הפרט , שהוא משליך על חבר אחר בקבוצה או מנחה .
רבים מהעימותים הבין אישים נוצרים כשאחד החברים או המנחה מייצגים למשתתף אחר דמות או חלק מהדמות , אשר בנוגע אליהם קיים אצלו יחס עימותי בלתי פתור מהעבר .
עימות בקבוצה
יכול להתבטא בגלוי או ברמיזה , ישירות או
בעקיפין , ע"י הצבת מטרות שונות וניסיון
למשוך חברים ו/או את מנחה לכיוון הרצוי
להם .
עימות בין חבר אחד לחבר אחר
מצב זה נוצר כאשר קיים ניגוד בצרכים ו/ או במטרות בין שני חברים בקבוצה ,כל אחד מנסה למשוך את המנחה חמיחוי צרכיו האישיים בלבד ולכוון להשגת מטרותיו . ללא יכולת להכיר ולהבין את הצורך השונה בשני .
עימות בין תת קבוצות
לעתים מתרחשת הרחבה של עימות הבין אישי
, שבמקור אולי היה בין שני חברים , בכך שנוצרת
תת קבוצות , שכל אחת מהן התגבשה סביב אדם
אחר ואימצה לעצמה את צפיותיו ואת מטרותיו
, וכך נראה בקבוצה שתי תת קבוצות המנוגדות
בצרכים , במטרות ובציפיות .
עימות בין הקבוצה למנחה
מצב זה היינו תקין בשלבי הקבוצה הראשונים שבהם היא דומה לתינוק המצפה שהמנחה ישמש לו דמות הורית ויקח אחריות על כל הנעשה בקבוצה .
מנחה מיומן
ידע לשים גבול בין דמות ההורית החמה מקבלת
ומאפשרת ובין הנטייה לתלותיות בו . הוא
ידע להנחות את חברי הקבוצה לקבלת אחריות
ולמעורבות . לעיתים מתפתח עימות בין המנחה
לקבוצה , שאינו חלק מן ההתפתחות התקינה
. מצב זה קורה כאשר משהו בהתנהגות הקבוצה
מאיים מאוד על ביטחון המנחה . המנחה מתוך
הצפה רגשית נכנס למאבק כוח עם הקבוצה , מנחה
מיומן צריך להבין מאיזו נקודה רגשית הוא
הגיב והוא יגייס את מודעותו ואת מקצועיותו
להפיכת מקור העימות למקור לצמיחה , גם עבורו.
עימות בין פרט לחברי הקב'.
שכיח, חשוב
התייחס כשפרט מאויים מכיוון ודינמיקת הקב'.
דוג'-כשכולם מכוונים לאינטימיות ופתיחות
אך לא בקצב שלו. או שהוא מנסה למשוך לכיוונו
והשאר כבר מגובשים.
עימות בין מנחה לפרט בקב'.
שכיח, עקב
תהליכים גלויים וסמויים. גלוי-הפרט לא תומך
במנחה והמטרות מנוגדות. בסמוי- העברה והעברה
נגדית כשהכוונה למפגש הפרט עם דמות שמהווה
סמכות כדמויות משמעותיות בילדותו באופן
לא מודע ומועלים תכנים. גשטלט לא גמור זה
מועבר למנחה בקב' בצורת חרדה, בקורת וכו'(כפי
שהיה בילדותו). את אותו תהליך עובר המנחה
וזו העברה נגדית. הע' נגדית רגישה במנחה
וכאן תתגלה רמת המקצועיות שלו ביכולתו
להחזיר עצמו לעמדה אמפטית. מנחה שלא
יהיה מודע ל"הע' נגדית" יהיה "שרוף"
לפרט ספציפי זה בקב' ובכך יסכן את מעמדו
והיותו אמפטי, מכיל ונייטרלי.
עימות
חיובי כי הוא מחדד ייחוד הפרט ומבדילו בצורך, מטרה וכו'. העימות יכול להיות יצרני או לא-תלוי במטרת הקב' וטיפול המנחה.
עימות יצרני: פונקציונלי, מקדם מטרת קב'. כיוון שעימות הוא תוצר רגש עוין, עמדה אנטגוניסטית ודיכוי של עמדות אלו הוא יכול לבלום את הקב' ממטרתה וחשיפת העמדות תעזור להפטר מהעוינות. כן תפקיד העימות הוא להגדיר נושאים אלו, להעלותם ולטפל בהם. עימות זה יכול לשרת מס' משתנים:
-לכידות קבוצתית.
-עימות יכול להעיד על אמון כיוון שהם לא מפחדים מהסיכון שבלהכנס למצב זה.
-הצעת פתרונות שוניםלבעיה בקב'.
-מגדיר יחסי כוחות בקב'.מתאפשר מאבק על "מנהיגות" בקב' בגלוי ומאידך מאפשר להעניק כוח אחד לשני כחברים.
-המאבק "בתוך המשפחה" וזה מלכד ומחזק את הקב'.
-העימות
עונה על רצון הפרט בקב' להרגיש ייחודי.
עקרונות בפתרון עימותים
עקרונות פתרון עימות (דרייקורס):
1.כבוד הדדי. (כי אם לא יהיה כפוי וארעי שלא יפתור את הבעיה)
2.איתור המקור, הכרה בו ולטפל בכך. (כיוון שלעימות קונוטציה שלילית רצוי לדבר על כך קודם ואח"כ למצוא פתרון מעשי לעימות. דעות שונות יתקבלו לאחר שהרגיש הפרט שהובהר כהלכה)
3.הסכמה הדדית.(בכל עימות יש אותה אך לא תמיד במודעות היריבים.הסכמה על שוני, מטרות,הגעה להכרע וכו. בשלב זה תהיה התקדמות כששני הצדדים יקחו אחראיות לעימות ולפתרונו.)
4.שיתוף
באחראיות וקבלת החלטות.(מנחה יעיל יסייע
בפתרון בעירור מודעות ועידוד להחלטה ע"י
דיון טוב. הנחה צריך לקחת מעקרונות דרייקורס
את הסמוי והגלוי ולהעלות למודעות).
טיפול יעיל של המנחה בעימות סמוי בקב'(צעדים)
צעד א'-זיהוי אפשרות לעימות ולאסוף נתונים.
צעד ב'-לשקף את מה שראה וחש ואת פרשנותו וקבלת משוב מהקב' על דבריו.
צעד ג'-משוב שהפריך את השערתו ="סימן סגירה" זמני של התהליך. אם המשוב מאמת את הדברים-יש לטפל בכך.
צעד ד'-המנחה מעודד כל אחד להתבטא ולהביע עמדה לגבי העימות. עוצמת העימות פוחתת עקב "איוורור" זה והמנחה מעודד את הקב' לקחת אחריות על העימות ומציאת פתרונות.
צעד ה'-הקב' נטלה את האחראיות יש תהליך קבלת החלטות על דרך הטיפול. הקב' תבחר באחת מ3 הדרכים הבאות:
1-לטפל עד הסוף. פתרון מעשי מקובל על כולם שיביא לסיום.
2-טיפול חלקי. הסכמה על חלקים המצריכים פתרון עכשווי ושחלקים אחרים יפתרו בזמן/מקום אחר.
3-לא לעסוק
בעימות כרגע ולפתוח מרחב להמשך חיי הקב'.
אם החליטו לפתור המנחה יעלה את הנק' הבאות:
-מה הבעיה האמיתי=מה בבסיס העימות.
-האם כל צד מוכן לראות את הדברים ואת העימות מנקודת מבטו של הצד השני.
-כמה גמיש כל צד.
-אילו מהפתרונות
שימיעו יספקו את שני הצדדים. שהשניים ירוויחו.
במילים
אחרות: תחושת עימות של המנחה->משוב->אין->תהליך
נסגר/ יש->ונטלציה אישית ושל קבוצה->לקיחת
אחראיות ודיון על אפשרויות והחלטה על 1
מה3=טיפול/טיפול חלקי/אי טיפול.
מעימות לדו שיח – התערבות המנחה
למנחה יש
מקום יש חשיבות רבה בדרך שבה הוא משקף את
קיומו של עיימות בקבוצה וסיועה ב"לגעת"
בו ולפתור אותו . מיומנותו של המנחה היא
להפוך עימות לדו שיח . המנחה מאפשר את הכבוד
והמרחב הדרושים לביטוים מתוך הסתכלות בנקודת
המפגש בין הצרכים השונים . בשביל המנחה
עימות הוא סוג אחר של יחסי גומלין בקבוצה
. בעזרת מודלינג מדגים המנחה דרכי התמודדות
עם עימות וגילומו על ידי עקרונות הדו שיח
.
1. יתרונו של המנחה על חברי הקבוצה הוא בכך שהעימות איננו מהווה איום עליו , אלה הוא רואה בו משאב לצמיחה .
2. המנחה מאפשר מרחב לעימות בצורה ישירה וברורה , ממוקדת ומחוברת . הוא אפילו מאפשר לצדדים לבטא את צורכיהם בחופשיות
3. המנחה מדגיש את הליגטימיות של צרכים מנוגדים ומסייע לכל צד בעימות לקבל את צורכי הצד השני .
4. במנחה מעודד את החברים למצוא את נקודות המפגש ביניהם בקבוצה . זו נקודת ההתחלה של הדו שיח בין שני הצדדים , שבו הם לוקחים אחריות הדדית לצורך להגיע לפתרון יעיל לשניהם , זה מצב בלי מנצח מנוצח אלה מצב בו שני הצדדים מנצחים.