חזרה למאמרים של קבוצתית ב
חזרה לאתר הראשי

---

Jeffrey, A. Hayes. (1995) Counter transference in Group Psychotherapy: Waking a Sleeping Dog" in: International Journal of Group Psychotherapy, 45 (4)

---

תודה לענת אילן ונועה עידן

---

Countertransference in Group Psychotherapy: Waking a sleeping Dog/ Jeffrey, A. H

העברה נגדית בטיפול קבוצתי: להעיר כלב ישן

בכותרת המאמר ישנה התייחסות לביטוי Let Sleeping Dog lie"" שמשמעותו אל תעורר קונפליקטים/ שדיים רדומים. בהתייחסותו לקאנטרטרנספרנס בקבוצה טיפולית, המחבר, ג'פרי אומר שיש להעיר את הכלב- Waking a sleeping Dog כלומר יש להעיר את הקונפליקטים/ השדים הרדומים.

מטרת המאמר להרחיב את הספרות המקצועית על התופעה שמאוד משפיעה בקבוצות פסיכוטרפיטיות למרות שמייחסים לה לעיתים קרובות חוסר הבנה והזנחה : והכוונה לתופעת הקאנטרטרנספרנס.

המאמר שואף להציג הבנה עמוקה יותר של המורכבות של הקאנטרטרנספרנס בקבוצות.

הקאנטרטרנספרנס אינו מוגבל רק לקבוצות אך בעל אספקטים ייחודיים ובלעדיים לעומת הקאנטרטרנספרנס בטיפול פרטני.

הגדרה: העברה נגדית- C.T הינה תגובה קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית של המטפל כלפי המטופלים שנובע מקונפליקטים לא פתורים שלו, כגון: סוגיות של שליטה וסמכות, צורך באישור וקבלה, סוגיות משפחתיות לא פתורות, נטישה ועוד.

המאמר מעלה 5 שאלות הקשורות להעברה נגדית:

1. מה המקור של העברה נגדית?
2. מה הטריגר שיוצר העברה נגדית?
3. אך זה בא לידי ביטוי?
4. מה האפקט של הביטויים האלה בקבוצה טיפולית?
5. כיצד ניתן להתמודד עם ההשפעות השליליות של העברה נגדית?

מקורות:

העברה נגדית נובעת מקונפליקטים נפשיים לא פתורים של המטפל, כל קבוצה נושאת את החותם של המטפל שלה שמשקף את הקונפליקטים הסמויים והנושאים הלא פתורים בנפשו של המטפל.

בקבוצה העברה נגדית יכולה לעלות בכל מיני מצבים למשל:

קונפליקטים של כוח וסמכות בייחוד אם אחד המשתתפים מנסה לתפוס את מקומו של המטפל מה שעלול לעורר במטפל תגובה בלתי מודעת של תוקפנות, נסיגה, תחושת חוסר ערך וכו'. סלבסון מאמין כי התייחסותו של המטפל לקבוצה תהייה בהכרח תמיד קשורה בסוגיות משפחתיות לא פתורות כיוון שהקבוצה ובייחוד קבוצה קטנה, מייצגת משפחה. הוא נותן לדוגמא מטפל שהיה בתפקיד המציל במשפחה עם בעיות אלכוהוליזם עשוי למצוא עצמו באותו תפקיד בקבוצה.

סוגיות של ספרציה- אינדיבידואציה אצל המטפל עשויות גם לעורר העברה נגדית, לדוגמא במצב בו הקבוצה עוברת לשלב בו היא מסוגלת לעבוד בלי המטפל, עלולה להתעורר אצל המטפל חרדת נטישה. סוגיות העברה נגדית יעלו גם בשלבים מוקדמים עוד יותר של הקבוצה עוד לפני התחלתה בשלב בחירת המשתתפים או בשלב בחירת הפרטנר לעבודה ב-CO. לדוגמא מנחה קבוצה אשר בוחר לקבוצה רק דמויות אשר מזכירות לו באופן לא מודע את הוריו.

הקונפליקט בנושא העברה נגדית הוא שכמעט כל התנהגות, מחשבה או רגש של המטפל יכולים להתפרש כהעברה נגדית ולכן חשוב לעמוד על המקורות האפשריים ועל הטריגרים שמעוררים אותה כדי שנדע שתגובות אלה נובעות מהעברה נגדית ולא ממקור כלשהוא אחר.

טריגרים:

לכל מטפל יש קונפליקטים נפשיים לא פתורים . לא בכל טיפול יעלו קונפליקטים אלה. מה יעלה אותם?

1.הרכב הקבוצה.

2. השלב אליו נכנסת הקבוצה.

הרכב הקבוצה:

העברה נגדית יכולה לעלות דרך אדם אחד בקבוצה, חלק מהקבוצה או כל הקבוצה. לדוג' כאשר כל חברי הקבוצה הם בני אותו מין של המנחה עשוי להיגרם עיוות קוגניטיבי אצל המנחה שיגרום לו לפרש באופן שגוי את הדינמיקה בקבוצה. או אישה שמנחה קבוצת נשים, הן עלולות להשליך עליה את תחושת הערך העצמי הנמוך שלהן כנשים עליה, על מנת לחשוף את הערך העצמי הנמוך שלה, מה שעלול ליצור דינמיקה של מאבקים פרפקציוניסטים, אשמה ועוינות. דוג' נוספת היא קבוצה של מטופלים קשישים שעשויים להעלות אצל המטפל הצעיר רגשי נחיתות מול היותו צעיר.

השלב בו הקבוצה נמצאת: השלב בו הקבוצה נמצאת גם עלול לעורר העברה נגדית אצל המטפל. למשל קבוצה שנכנסת לשלב העצמאות מהמטפל המטפל עשוי לחוש לא נחוץ וכי המטופלים לא זקוקים לו יותר ובתגובה לכך להיכנס לפעילות יתר. או מטפל שמרגיש אינטימיות בתוך הקבוצה ומרגיש שנשאר בחוץ עשוי לחוש בהעברה נגדית נטוש עשוי לפרש את האינטימיות באופן שגוי כהתנהגות מינית או התגוננות.

חיבור שתי קבוצות או הוספת חברים לקבוצה עשויה גם להעלות תגובת העברה נגדית . קבוצה לא טיפולית כמו קבוצת תמיכה או קבוצת דיון שהופכת לקבוצה טיפולית בתוך המפגשים, מטפל שלא מסתגל לשינוי הזה עשוי להיתפס לא מוכן וללא הגנות.

סיום קבוצה עשוי גם כן להוות טריגר להעברה נגדית, מנחה עשוי למצוא עצמו מתנער מין התפקיד כבר בשלבי הסיום עוד לפני שהקבוצה הסתיימה, או בתגובת נגד לעזיבת מטופלים לפני הזמן עלול למצוא את עצמו מתעמת עם המטופלים הנותרים.

השפעות:

יש הסבורים כי תגובות העברה נגדית נפוצות הרבה יותר בטיפול קבוצתי מאשר בטיפול פרטני ערב היות המנחה חשוף הרבה יותר בטיפול הקבוצתי. מאידך, קיימת הסברה כי ההשלכות הינן פחות מכריעות בקבוצה ביחס לטיפול פרטני בגלל מגוון וריבוי ההגנות שיש לקבוצה.

לצערנו ההשפעה של העברה נגדית בקבוצה טרם נבחנה היטב בספרות המקצועי לבד משני נושאים:

1. גודמן במחקרו מצא כי בתגובה להעברה נגדית שמתבטאת בעוינות כלפי חברים מסויימים בקבוצה או בגילוי פסיביות בהתמודדות עם קונפליקט בין חברים בקבוצה מצד המטפל, התנגדות הקבוצה עשויה לעלות וחברים מסויימים עשויים לפרוש טרם זמנם.

2. מחקר נוסף של לוסר ובריין מצא כי רגשות העברה נגדית אצל מטפל עשויים להיות מועילים ביצירת רגישות אינטואיטיבית ואבחנתית אצלו כמנחה קבוצה.

התמודדות:

חלק זה עוסק בדרכים בהן ניתן להתמודד באופן תרפויטי עם התופעה. ניתן להתייחס לנושא משני אספקטים:

1. מהם הפקטורים אשר מפחיתים את האפשרות להתרחשות של העברה נגדית.
2. הדרך השנייה היא לבחון אסטרטגיות שיעלו את הסבירות לכך שתגובות העברה נגדית יניבו תוצאות חיוביות. כמו למשל תובנה עמוקה יותר.

לצערנו חסרים מחקרים העוסקים בתוצאות של העברה נגדית לבד מהצעות לכיצד לזהות העברה נגדית אחרי התרחשותה. התחלה של המודעות יכולה להתבטא למשל בהיות המטפל מודע לכך שהקשר עם המטופל השתנה ולהבין שהמטופל מגיב לתגובת ההעברה הנגדית של המטפל. אפשרות נוספת היא שהמטפל יהפוך להיות מודע דרך חברי קבוצה שלא מעורבים בתהליך ההעברה הנגדית.

אמצעים מעשיים יכולים להיות:

1. הקלטת טיפולים קבוצתיים בוידאו וחיפוש אחר תגובות העברה נגדית.

2. קבלת הדרכה פרטנית או קבוצתית עם קבוצת השווים.

3. עבודה עם מדריך שעמו ניתן לקיים דיון פתוח על ההתרחשויות בקבוצה.

4. הכנסת צופה שאינו משתתף שיכול לספק פידבק על התהליך הקבוצתי.

מול כל האמצעים המעשיים נראה שהמפתח להתמודדות עם העברה נגדית הוא מודעות עצמית שהמטפל צריך להיות מסוגל במהלך הקבוצה לצפות, להעריך ולפרש כל אחד מחברי הקבוצה תוך כדי תשומת לב לתגובה הרגשית שלו למגוון ההעברות במהלך הטיפול.

ודבר נוסף הוא מחויבותו של המטפל לשמור על עצמו במצב מתמשך של שיקוף עצמי, בתוך ומחוץ לקבוצה , כלל המוטיבציה שלו להיות ולהמשיך להיות מטפל.

וניסלי עסק בכך שהמטפל צריך להיות מודע למקומות רגישים או לא פתורים אצלו ולהיות בתשומת לב מוגברת אליהם כאשר הוא עובד עם מטופלים המתמודדים עם נושאים דומים להתמודדות האישית שלו.

הצעות נוספות הן היות המטפל מסוגל לקחת אחריות מלאה על רגשותיו, פיתוח דימוי עצמי יציב, חקירה עצמית, טיפול פסיכותרפי והשתתפות בקבוצה בעצמו כמטפל.

ביקורת

לפני 40 שנה לוזר וברי, סיימו מחקר על קבוצות באופן אופטימי אך לא מדויק לחלוטין.

בעתיד, המחבר מנבא שיתקיימו הרבה מחקרים עם נתונים יותר מדויקים שימשכו הרבה תשומת לב.

למרות שקיימת כתיבה נכבדת על קאנטרטרנספרנס בקבוצות, לא קיים מידע המבוסס על מחקר ניסיוני.

קאנטרטרנספרנס בעלת פוטנציאל רב להשפעה ומכאן המחבר מביע פליאה שאין מספיק התייחסות בספרות המקצועית. אין מידע על ההשפעה על התהליך והתוצאות בקבוצות טיפוליות.

ולכן צריך לחפש ולהיעזר במקורות אחרים, כגון הסקת מסקנות מתוך השפעות/ תוצאות הביניים של השפעות הקאנטרטרנספרנס.

לדוגמא- מה קורה בקבוצה שהמטפל נמנע להגיב על התנהגות מסוימת?

בנוסף מקור אחר הוא פנייה לפסיכולוגיה של הפרט כדי להבין את המשמעות של קאנטרטרנספרנס בקבוצות.

המחבר מציין שזה פתרון מאוד לא אידיאלי ומושלם. בעיקר בגלל שחסרים משתנים הקיימים בקבוצה שהינם קריטיים להבנה של תהליכים בקבוצות טיפוליות.

ובכל זאת מה כן יכול להיות מועיל בהקשה מהפסיכולוגיה של הפרט לקבוצה?

הקאנטרטרנספרנס יכול לתת תובנה פנימית משמעותית וכל עוד היא לא מעוררת קאנטרטרנספרנס התנהגותית, היא יכולה להועיל.

התנהגות הנובעת מקאנטרטרנספרנס היא בעיקר אנטי – טיפולית. אך יש לסייג זאת בכך שהמחקר בנושא זה נמצא בחיתוליו.

המחבר שואל למה קאנטרטרנספרנס לא זכה ליותר תשומת לב בספרות המקצועית?

לטענתו של Slavson (1953b)קיימת התנגדות לא מודעת של המטפלים לנושא העברה הנגדית- קאנטרטרנספרנס.

סיבה נוספת היא שנושא זה אינו נחקר מכיוון שהוא אינו מדיד ומכיוון שקאנטרטרנספרנס, ברובו אינו מודע, קשה לקבוע בוודאות במחקר שהתנהגות המטפל נובעת מהקאנטרטרנספרנס ולא ממשהו אחר. מכיוון שאין הבדל משמעותי בניהם.

בנוסף הדיווח של מטפלים לא יכול לשמש מקור למדידה בלעדי של הנושא במחקר, מכיוון שהוא לא כולל נקודות נסתרות שהמטפל לא יכול לראות.

מסקנתו היא שקיים צורך בנקודות מבט שונות הכוללות את אלה של הסופרוויזר (המדריך), של הקו- טרפיסט, צופה- מדווח, כותב מומחה, וגם של לקוחות פוטנציאלים. נקודות מבט שונות שיכולות לספק אוסף של פרספקטיבות של תגובות המטפל.

בעיית מדידה נוספת היא שהתגובות לאותו קאנטרטרנספרנס יכולות לבוא לידי ביטוי באופן שונה.

הפתרון החלקי להתמודד עם קאנטרטרנספרנס הוא ליצור כלי מדידה של מספר משתנים כשבודקים את התנהגות המטפל ולתפוס התנהגויות רגשיות וקוגניטיביות שנוצרות בהשפעת הקאנטרטרנספרנס.

המחקר האמפירי על קאנטרטרנספרנס בפסיכולוגיה של הפרט מספק כיוונים מועילים בנושא זה.

לדוגמא- *הימנעות של מטפל מנושאים של מטופל מהווים עדות לאינדיקציה של קאנטרטרנספרנס מבחינה התנהגותית. *מצב אמין של חרדה מהווה מרכיב חשוב של קיום קאנטרטרנספרנס כתגובה רגשית. וכמו כן *זיכרון לא ברור של נושאים וחומרים של המטופל, מהווה אולי השפעה קוגניטיבית של קאנטרטרנספרנס.

המסקנה של המחבר שיש לתקן את המצב הקיים שחסר חומר מחקרי שמתייחס ישירות לקאנטרטרנספרנס בקבוצות טיפוליות.

יוזמות מחקריות

המחבר מציע להתחיל מחקר שיטתי של קאנטרטרנספרנס בקבוצות. בשימוש סכמות מאורגנות מהספרות המקצועית.

המקור של קאנטרטרנספרנס של מטפלים בקבוצות יכול להתבסס על ידי מחקרים שיחברו גישות כמותיות ואיכותיות ביחד.

לדוגמא: על מנת לחקור חלקים קונפלקטואלים אינטרפסיכיים של מטפל, אפשר להשתמש בסיכום אינוונטורי (רשימת ממצאים) כמו רשימה אישית של המטפל ובנוסף ראיונות סמי- מובנים של המטפל, הקו- תרפיסט או המדריך. השאלות בראיון יכולות להתבסס על האינפורמציה מתוך רשימת המאפיינים שהמטפל מילא על עצמו וחקירה וגילוי נושאים בעלי אופי קליניי אישי\קשור גם למטופלים וליחסים בכלל. נושאים שהמטפל מודע לקושי שיש לו ומדוע יש לו קושי בהם.

איסוף אינפורמציה זאת לפני תחילת קבוצה יכול לספק בסיס להשערות היפותטיות לגבי סוג הקבוצה שתתגבש, מצבי קבוצה, ואולי אפילו לגבי טריגרים לתגובות הקאנטרטרנספרנס.

כפי שהוזכר לפני, מחקר על השפעות של קאנטרטרנספרנס בקבוצות, יהיה בעל משמעות רבה יותר אם ההשפעות יבדקו בהקשר עם המקור והטריגרים שלהם.

אם מטפל מסוגל לזהות אצלו מקורות של קאנטרטרנספרנס פוטנציאלים, ההיפותזה תהיה שיהיה ניתן לשער ביטויים שיכולים לבוא ליידי ביטוי בקבוצה.

לדוגמא: אם ברשימת מאפיינים של המטפל ובראיונות המובנים חלקית, עולה שלמטפל יש קונפליקט לא פתור בצורך בשליטה, במיוחד עם גברים. ההיפותזה יכולה להיות שהתנהגות שתלטנית של המטפל תהיה קשורה ביחס ישיר למספר מטופלים גברים בקבוצה.

אפשר לבדוק זאת ע"י צפייה בוידאו של הקבוצות ע"י בוחן מיומן ובשימוש בכלי כגון ברשימת מאפיינים שהמטפל ערך.

הצעה אלטרנטיבית- חוקר יכול להניח השערה מגישה יותר מונחת- גילוי, כדי ללמוד על הביטויים של קאנטרטרנספרנס בקבוצה.

בגישה כזאת, ניתן לאמת שהתנהגות של מטפל נובעת מקאנטרטרנספרנס, באמצעות שימוש בראיונות לאחר הפגישה, שבאופן אידיאלי יתבצעו ע"י צופה נטרלי בקבוצה כגון מתבונן שצופה בתהליך הקבוצה או חוקר שצפה בקלטת וידאו של הקבוצה.

ראיונות לאחר הפגישה יכולים להתחיל בשאלות מקיפות ומעודדות כגון " תאר לי את תגובות הקאנטרטרנספרנס במהלך הפגישה" או " באיזו מידה ההתנהגות שלך בקבוצה הושפעה ע"י קאנטרטרנספרנס?"

לאחר מכן ניתן יהיה לשאול שאלות יותר ספציפיות בהתבסס על תשובות המטפל ומהתצפית של החוקר בקבוצה ( לדוגמא: מה קרה לך כשפירשת את החשיפה האישית של קלי לגבי אמא שלו?).

ניתן לנתח את הנתונים מהראיונות לאחר המפגש ע"י שימוש בניתוח מקרה ( (case analysis או בשימוש בתיאוריה מוכרת יותר, שבהם הקטגוריות מיוצרות ומסודרות לתוך מסגרות עבודה תיאורטיות.

לדוגמא: בניתוח תיאוריה מוכרת חלק מהתמות שהוצגו במאמר (מקורות, טריגרים, ביטויים, השפעות, גורמי ניהול) יכולים להתגלות כסכמות היררכיות מועילות בסיווג קטגוריות שהתגלו מהנתונים של הראיונות.

יחסים ספציפיים בין קטגוריות יכולים לאחר מכן להיבדק (לדוגמא: קונפליקט של מטפל סביב פרידה תבוא לידי ביטוי בחרדה ונוקשות לגבי חוקים בקבוצה ככל שהתהליך הקבוצתי מתקרב לסיומו), ולאמת עם המסייע לקידום הקבוצה (הגורם הניטרלי) שהשתתף בראיונות.

בעוד שמחקר של תיאוריות מבוססות מאפשר איסוף של מידע מתוך קבוצות שונות.

ניתוח מקרה (case analysis) הינו בעל יתרון בכך שהוא מאפשר לזהות את הביטויים של הקאנטרטרנספרנס של מטפל בניתוח מספר מפגשים של קבוצה אחת.

אינפורמציה כזאת יכולה להיות בעלת חשיבות במיוחד במחקרים שמשווים קבוצות מוצלחות לעומת קבוצות לא מוצלחות. ניתן לבחון קבוצות מוצלחות לעומת קבוצות לא מוצלחות ע"י בדיקה אם קבוצות מוצלחות מאופיינות בירידה של קאנטרטרנספרנס מפגישה לפגישה, לעומת קבוצות לא מוצלחות שבהם הקאנטרטרנספרנס עלה או נישאר כל הזמן גבוה.

למרות שבאופן לא נפוץ, תיאורי מקרה (CASE STUDIES), יכולים לאשר תיאוריה ראשונית כזאת, וכמו כן לייצר היפותזות מקוריות.

מכיוון שכמעט כלום לא נכתב על ההשפעות של הקאנטרטרנספרנס בתהליך קבוצתי והתוצאות שלו, מחקר בנושא חיוני מאוד.

אפשר להתחיל בלמידת היחס בין התנהגות הקאנטרטרנספרנס שניתנת לצפייה (כגון הימנעות מילולית של המטפל ) לבין משתנים מתהליכי או תוצאות הקבוצה או קבוצות שונות.

באופן ספציפי ניתן לבחון היפותזות טנטטיביות אלו:

1. התנהגות קאנטרטרנספרנס נמצאת ביחס הפוך למשתנים שקיימים בתהליך הקבוצתי כגון נכונות של המטופלים להיחשף ולתת פידבק (כלומר ככל שיש פחות התנהגות הקאנטרטרנספרנס התהליך הקבוצתי יהיה טוב יותר).
2. התנהגות הקאנטרטרנספרנס נמצאת ביחס הפוך למשתנים בתוצאות הקבוצה כגון התגבשות, נוכחות, שביעות רצון של המטופלים ושיפור שלהם (כלומר הדגש פה הוא על התוצאות שיהיו יותר טובות ככל שיש פחות התנהגות הקאנטרטרנספרנס).

באופן אידיאלי זה יהיה הכי משמעותי לחבר את המחקרים של השלכות של הקאנטרטרנספרנס עם מחקר של הביטויים שלו, המקורות והטריגרים. ובכך לקבל תמונה מלאה יותר של השכבות הרבות של השפעות הקשורות לקאנטרטרנספרנס. כמו כן זה יגדיל את הביטחון שלנו שהתנהגות המטפל שאותו אנו בודקים מקורה בקאנטרטרנספרנס.

אולי השאלה הקלינית החשובה ביותר היא לבחון דרכים להגדיל את השליטה של הקאנטרטרנספרנס.

הרשימה של גורמי שליטה בקאנטרטרנספרנס (מדריך, קו- תרפיסט, צופה נטרלי בקבוצה, טיפול פרטני או קבוצתי) יכול לשרת כנקודת התחלה לבחינה של היפותזות בתחום זה. לדוגמא- האם נוכחות של קו- תרפיסט מוריד את הסבירות של התנהגות קאנטרטרנספרנס?

או לחלופין האם נוכחות של קו- תרפיסט מעלה את התובנות לגבי הקבוצה בעקבות התגובות להתנהגות הקאנטרטרנספרנס.

לסיכום הקטע: המחבר מציע שתי אלטרנטיביות מחקריות בחקר קאנטרטרנספרנס של המטפל בקבוצה:

אחת שמבוססת על תיאוריות מבוססות יותר שמאפשר לאסוף אינפורמציה מקבוצות שונות לבין למידת הקאנטרטרנספרנס באמצעות ניתוח מקרה (case analysis) של מפגשים שונים בקבוצה אחת.

סיכום

קנטרטרנספרנס בקבוצה יכול לנבוע ממגוון של קונפליקטיים פנימיים לא פתורים.

כולל נושאים של סמכות וכוח, צורך באישור וענייני משפחה לא פתורים.

הרכב הקבוצה והשלב שהקבוצה נמצאת יכולים להיות טריגרים לתגובות של קנטרטרנספרנס.

הקנטרטרנספרנס יכול לבוא לידי ביטוי במגוון אופניים כגון השפעה על התהליך שיקוף בקבוצה, עיוות התפיסה של הדימיון בין חברי הקבוצה, לנהל טיפול פרטני עם אחד מחברי הקבוצה בתוך הקבוצה, לעודד קונפליקט בין חברי הקבוצה, לסמוך יותר מידיי על הקו- תרפיסט, לאפשר הפרה של חוקים בסיסיים של הקבוצה באופן פסיבי והעדפה מופגנת של חברים בקבוצה.

ההשפעות של הקנטרטרנספרנס מובנות יותר טוב בחיבורם עם מקורות וטריגרים ספציפיים.

מכיוון שלא נערך מחקר על ההשפעות של הקנטרטרנספרנס בקבוצה על התהליך והתוצאות של קבוצה, צריך להסיק אותם.

גורמים פוטנציאלים מאפשרים ניהול של הקנטרטרנספרנס כוללים שימוש בקו- תרפיסט, צופה- מנתח, תיעוד של הקבוצה (בוידאו או קלטת), הדרכה, טיפול פרטני או קבוצתי.

ישנו צורך במחקר שמערב שיטות מחקר איכותיות וכמותיות על מנת לקדם את ההבנה של תופעות

הקנטרטרנספרנס בקבוצה.

פעילות

• נסי לחשוב האם יש תימות, דפוסים, קונפליקטים או נושאים מרכזיים שעלו אצלך כמטפלת בהכשרה המעשית ושוקפו ו/או הידהדו דרך הקשר הטיפולי עם אחד מהבאים:

1. מטופל פרטני

2. מנחה CO
3. בקבוצה

• האם וכיצד התכנים שעלו אצלך השפיעו על הטיפול.

• באיזה שלב בטיפול הבנת את התהליך הפנימי ומה עזר לך לזהות אותו.