טבלה מסכמת 2- קבוצה ב

הקבוצתי

*חקירה מאוזנת

*מקום האדם בקבוצה כמולד

*רשת חברתית פנטזי ומטית

*מטרה: 1. להפוך תת מודע למודע- אספקטים פסיכופת לוגים מובנים. 2. קומוניקטיביות- להפוך תוך אישי לביו אישי

*מטריקס קבוצתי- דימוי לרחם

* 3 מארגי תקשורת במטריקס: תוך\ בין\ מעבר

*הנקודה הפוקאלית

*מטריצה נפשית על אישית

*תהליכים טרנספרסונלים

* קדמה ורקע

*מטריצה בסיסית משותפת לעומת מטריצה דינאמית

* רשת נפשית כמקשה אחת

* אינטראקציות בין אנשים ולא בתוך אנשים.

*רמות תקשורת במטריקס: נוכחית\ העברתית\ השלכתית\ גוף\ ראשונית

* הדהוד- מצוי על קורי המטרקיס, קשור לפסיכופתולוגיה הייחודית של כל אדם, איפה זה פוגש אותו.

* המנחה כקונדקוטר- מנצח על תזמורת.

*הקבוצה כשלם

*עקרון הכאן והעכשיו

*קבוצת העבודה (מבנה)

* קבוצת ההנחה הבסיסית( תהליך): תלות\ לחימה- בריחה\ זיווג

* תחושה קטסטרופלית.

*קבוצת התלות- מאופיינת ברגשות של חמדנות, כעס, קנאה, תלות, עוינות.

* בריחה תתבטא דרך איחורים, צחקוקים דיבורים, הסחות דעת מהמטרה. מאופיינת ברגשות כמו פאניקה.

*קבוצת הזיווג מאופיינת ברגשות של תקווה וציפייה

*קבוצת ההנחה הבסיסית (ההורה השקול) פורצת לקבוצת העבודה(הילדים השובבים והמפוחדים.

*תפקוד אפקטיבי= ההנחות הבסיסיות יהיו כפופות לקבוצת העבודה. להפוך את ההנחות למודעות.

2. שלב יצירת הזהות

3. שלב בניית הצוות

*7 נושאים לא פרומילים ביחסי הקו:

1. רווח

2.מו"מ

3.משיכה 4.תקשורת 5.הערכת הקשר עם פונים פרטניים 6.התאמת סגנון הנהגה והגישה התיאורטית 7. מתח

*חובה ליצור חוזה שמבהיר את 7 הסוגיות לפני פתיחת הקבוצה.

* חשיבות ההדרכה

* יש השלכה של הקשר של הקו לקשרים בקבוצה.

* הקשר בין הקו כדוגמא ליחסים יצירתיים וטובים לקבוצה.

שונות שמהווה מקור להתחדשות ויצירתיות מהווה נדיבות.

* עין טובה- נדיבות

עין רעה- קנאה

* " מצב תודעה שלישי "- נדיבות כמצב שלא רלוונטי מי הנותן ומי המקבל, שני הצדדים מועשרים ועולמם מתרחב.

*תכונות שמאפיינות נדיבות בקו-

1. אמונה במשאבים שהעבודה יחד כמובילה לצמיחה הדדית.

2. מוכנות להכיר במגבלות, נקודות תורפה

3. מוכנות להיות תלויים זה בזה.

4. תפיסת קונפליקטים וקשיים כחיוניים לצמיחה רגשית.

5. הצלחת השני כהעשרה שלי

6. הנאה מהעבודה יחד.

*קנאה לפי קליין- עושה הבחנה בין הכרת תודה לאסירות תודה.

*קנאה של המנחים זה בזה ושל הקבוצה במנחים.

*להפוך את הקנאה למקור של עוצמה ועושר דרך נדיבות.

*חשיבות ההדרכות והפתיחות בהן

*3 שלבים לשחרור ההתנגדות מהאינטימיות:

1. לעלות על פני השטח את ההתנגדות- דרך חוזה פרדוכסלי

*התנגדויות וורבליות- חיפוש עובדות\ מציאת אשמים וליקויים\ הסחת דעת\ לחימה\ הצבת תנאים לקרבה.

* התנגדויות דרך עמדות-

* ריכוז עצמי\ ניתוק והיבדלות\ התרצות יתר\ חוסר אמון וחשדנות\ חוסר שביעות רצון מתמשך.

2. חשיפת החרדות שבבסיס ההתנגדות-

* 4 חרדות: אימפולסיביות\ נטישה\ פגיעות\ הבלעות ומיזוג.

*שיטות להפגת החרדות-

הומור\ להראות כיצד זה מתבטא ולא רק איפה\אנלוגיה\אוניברסאליות\ שיתוף של החברים\ חשיפת ההיסטוריה כרקע להבנת מקור החרדה\ לשקף את חוסר ההתאמה של החרדה למציאות.

3.זיהוי צורות של אינטימיות מוקדמת והחלפתן באינטימיות בוגרת-

* אינטימיות בחיתולים.

3 צורות ביטוי: נתינה\ קבלה\ היצמדות למנחה.

* מאפייני אינטימיות בוגרת: תחושת התרחבות\ מה שאתה רואה זה מה יש\ שיחה פשוטה\ סיכונים רגשיים\ אינטימיות מובילה לאינטימיות גדולה יותר\ רגשות חזקים לא מוצהרים\ התייחסות אחד לשני שונה מהעבר\ התמקדות בכאן ובעכשיו.

מאמר 2. פתירת התנגדויות להמצאות בכאן ובעכשיו:

* 3 התנגדויות נפוצות:

1. עיסוק בעבר-שיטות למיקוד בהווה: שימוש בעצמנו כנקודת התייחסות או שימוש בחברים כנקודת התייחסות

2. עיסוק בעתיד- אבחנה בין תקשורת ישירה לדיבור עתידני.

3. עיסוק בחיים שמחוץ לקבוצה-

* חסרונות- הסיפורים לא אמינים\ מייצר דינאמיקה של מתן עצות\ נסיגה באנרגיה.

* ברוב הקבוצות קיים מרכיב האנטי גרופ.

*לאנטי גרופ יש ערך תרפויטי

* ביטויים לאנטי גרופ-

1. הבעת חוסר אמון לפני הקמת הקבוצה בשיטה הקבוצתית והעדפת השיטה הפרטנית, הבעת חוסר אמון במנחים.

2. חוסר אמון בחודשים הראשונים- הקבוצה לא מספיק טובה, אין מספיק מקום..

3. נשירה בטרם עת- נשירה של הקבוצה כשלם דרך מנגנון של הזדהות השלכתית.

4. כניסת חבר חדש

5. הפסקת המפגשים בעקבות חופשה.

6. חוסר האונים של המנחה סימן לאנטי גרופ ותוצאה של הזדהות השלכתית.

הסברים תיאורטיים

1. יחסי אובייקט אם- ילד. חיפוש אחרי הביחד הטוטאלי- תלוי ברמת הפגיעות של היחסים.

2.הזדהות השלכתית- השלכות טובות לעומת השלכות שליליות

3. הקבוצה כמייצגת את המשפחה השנואה

* מספיק השלכות טובות יאזנו את האנטי גרופ.

*התמודדות המנחה תשפיע על הדרך שבה תיפתר או שלא בעיית האנטי גרופ.

*המקור לאנטי גרופ מצוי במשאל הגדולה שהקבוצה תהיה גן עדן אבוד. פנטזיה לפיצוי על אכזבות עמוקות.

זעם מתעורר מ-2 סיבות:

לא קיימת אפשרות שכל אחד יהיה הילד היחיד ובגלל הדהוד.

* הקבוצה כמבנה של פנטזיות והשלכות של חברים שמתפתחת דרך הזדהות השלכתית.

* מנגנון של פיצול.

* ביקורת על פוקס: לא התייחס לתופעת האנטי גרופ

* מודלים ייצוגיים- תופעת העברה חושפת את המודלים הייצוגים.

*סוגי העברה בקבוצה:

1. העברה של כל פרט בקבוצה למנחה.

2. העברה בין חברי הקבוצה- העברת האחאים

3. העברה של הקבוצה כשלם

4. העברה אל הקבוצה כשלם.

*ההעברה עם טי קטנה היא קשר אמיתי לעומת העברה עם טי גדולה שהיא מבוססת על עיוותים תפיסתיים וייחוסים מוטעים.

העברה נגדית- תגובה קוגניטיבית( לשכוח פרטים מהשיחה), רגשית( חרדה), התנהגותית( לא להגיב על משהו שאמר)שנובעת מקונפליקטים לא פתורים של המטפל.

מקורות:

1. קונפליקטים של סמכות וכוח

2.

סוגיות של ספרציה אינדיוידוציה

3.

בחירת משתתפים שדומים לדמויות הוריות

טריגרים:

1. הרכב הקבוצה

2. השלב שבו הקבוצה נמצאת

השפעות של ה.נ:

1. שלילית- נשירה בטרם עת

2. חיובית- רגישות אינטואיטיבית

התמודדות:

1. צילום בוידיאו

2. הדרכה פרטנית\קבוצתית עם קבוצת שווים

3. עבודה עם מדריך

4. צופה לא משתתף שייתן פידבק

5. הכי חשוב- מודעות עצמית ושיקוף עצמי מתמשך

מירורינג כהזדהות השלכתית- הסוג המסלק לעומת הסוג המתקשר.

מראה בונה ומיטיבה-

1.

מרחק בין המראה לרואה

2. ההעצמה- תיקוף גדול

3. אוניברסאליות

4.

היכולת לראות ולהראות

5.

מראה הפוכה.

המראה השלילית:

1. המראה הידענית ( המנחה)

2. מראה מקטינה

3. מראה מעמיסה\מציפה

4. המראה המביישת

5. המראה הריקה

* תפקיד המנחה הוא לווסת את המראות למידת היכולת של המשתתפים ולמידת היכולת שלהם לעכל.

* המנחה צריך לוותר על המשאלה של להיות מראה צודקת\אמיתית ולחתור להיות מראה משמעותית.

* ביקורת על פוקס: לא התייחס לסכנות הטמונות בהשתקפות