שיחזור משולב מבחנים – חלק השאלות - יש עוד שחזורים בהמשך הדף

1. מהם שלבי התפתחות הקו-הנחיה בקבוצה? מנה אותם ותאר את הקשיים שעלולים לעלות בכל אחד מהם.
2. הסבר מהו מושג המטריצה הקבוצתית, על פי פוקס. הבא דוגמה.
3. על פי מאמרה של ברגר, הסבר את המושגים קנאה ונדיבות בקו הנחיה והצע דרך לעיבוד תחושות אלו.
4. על פי אורמונט, פרט את סוגי ההתנגדויות למיידיות (לכאן ועכשיו) בקבוצה, ומהי ההתערבות הרצויה של המנחה, הבא דוגמא.
5. מהם הקריטריונים לאי קבלה לקבוצה טיפולית על פי יאלום. הסבר את הרציונל העומד מאחורי קריטריונים אלו.
6. תאר את המנגנונים הפסיכולוגיים המרכזיים המביאים לשינוי בקבוצה.
7. הזדהות השלכתית: הגדר ותן דוגמאות.

תשובות

1. (התשובה היא שילוב המאמר של דוגו ובק ביחד עם המאמר של לסלר ווייסייד שהיה בשנים קודמות, והזכירו את הרעיונות שלו בחלק מהכיתות)

2. מטריצה היא מארג היפותטי של תקשורת ויחסי גומלין שנוצר ומתפתח בקבוצה. היא מהווה את המצע המשותף שקובע את המשמעות והחשיבות של כל האירועים שמתרחשים בקבוצה. היא כוללת את כל חיי המשתתפים בקבוצה, בעבר בהווה ובעתיד, ברמה מודעת ולא מודעת, מילולית ולא מילולית. מטריצה גם נקראת ה-MIND של הקבוצה. הקבוצה נתפסת כשלם, ויש להם גם חיים ונפש משלה. באנליזה קבוצתית מתבוננים בגישה רוחבית – על מס' פרטים בקבוצה בו זמנית, נוסף על הגישה האנכית כרונולוגית (עבר, הווה ועתיד).

3. לנדיבות יש שלושה אספקטים: הכרת תודה (אחד נותן והשני מודה לו); אסיר תודה (העול המעיק ותחושת החובה של המקבל); והדדיות (נתינה וקבלה הדדית). הנדיבות בהנחיה זוגית מוצלחת מתבטאת בפרגון הדדי, בראיה בעבודה המשותפת כהזדמנות לצמיחה. בהכרה ביכולות וקבלת המגבלות אחד של השני, ההצלחה של האחד נתפסת כהצלחה משותפת וכתרומה ליעילות המקצועית. השימוש זה בזה מפרה ולא מנצל. יש מוכנות לבחון בפתיחות רגשות פרימיטיביים שהם חשים זה לזה ולהשתמש בהם ככלי להעצמת עבודתם. קבלת הקשיים כחלק מהתהליך של גדילה, צמיחה והעמקת יכולות הכלה. מתוך נדיבות כלפי עצמי, עם קבלה עצמית ופירגון הדדי, אפשר להגיע לנדיבות וקבלה כלפי הזולת.

4. אורמונט מזכיר שלושה סוגי התנגדות למיידיות בקבוצה:
1. לחיות בעבר: לדבר על העבר כדי להימנע מלדבר על ההווה וכדי שלא יהיה ניתן לסתור את הדברים שנעשו (ולא כדי ללמוד ממנו). על המנחה להחזיר את הדיון לכאן ועכשיו. לבחון עם הקבוצה מה מניע את ההתנהגות כיום. איך אפשר לשנות כיום את ההרגשה מהעבר. לדוגמא, מטופל שכל הזמן מתלונן על כך שהוריו לא הבינו אותו, לשאול אותו: “אתה היית רוצה שאנחנו כאן נבין אותך, שתהיה לך תחושה שאנחנו מבינים אותך”?
2. לחיות בעתיד: מתמקדים בעתיד ושוכחים את ההווה. עלול להוביל למצב של חוסר עשייה וחוסר לקיחת סיכונים שהכרחיים להתקדמות. אם דוחים הכול למחר לא ייעשה כלום בהווה. על המנחה לברר מדוע יש התמקדות במה שיהיה אחרת בעתיד במקום כיצד אנשים מרגישים עכשיו ומה ניתן לעשות כעת בקשר לכך.

3. לחיות מחוץ לקבוצה: לדבר על נושאים מחוץ למה שקורה בקבוצה (למשל שהבוס מתייחס אליו בצורה לא הוגנת). המנחה יכול לשאול האם אירוע דומה קורה גם בקבוצה. אם התשובה שלילית, ניתן לשאול תיאורטית אם היה מישהו שמתייחס אליו כך בקבוצה, כיצד היית מגיב.

5. קריטריונים לאי קבלה לקבוצה (מתוך יאלום פרק 8):
   1. פגועים מוחית, פרנואידים, מכורים לסמים או אלכוהול, פסיכוטיים, סוציופתים, היפוכונדרים, לא מתאימים לקבוצות של חולי חוץ – לקבוצות טיפוליות אינטנסיביות. נראה שחולים אלו לא מתאימים בגלל חוסר יכולתם להשתתף במשימה המרכזית של הקבוצה (מסיבות לוגיסטיות, פסיכולוגיות, אינטלקטואליות או בין-אישיות). חסר להם היכולת הבסיסית להתקשר.
   2. פונים שנמצאים בעיצומו של משבר חריף הם לא מועמדים טובים לטיפול קבוצתי, אבל יגיבו טוב לטיפול אינדיבידואלי או משפחתי (התערבות במשבר).
   3. חולים אובדניים בדיכאון עמוק לא מתאימים לקבוצה של אינטראקציה רגילה (אך יתאימו לקבוצה מיוחדת לסובלים מדכאון כרוני). זאת מכיון שקשה לקבוצה להעניק להם את תשומת הלב שהם זקוקים לה, מבלי שזה יפגע בקבוצה. בנוסף, איום ההתאבדות כבד מאד ומעורר יותר מדי חרדה אצל החברים האחרים.
   4. חולים שנראה שלא מסוגלים לבוא ברציפות לקבוצה לא מתאימים, היות ונוכחות יציבה הכרחית להתפתחות של לכידות קבוצתית. כך לדוגמא, לא יקבלו אדם שבעבודתו צריך לנסוע פעם בחודשיים ולהיעדר, כאלו שההגעה שלהם לקבוצה תלויה באחרים, בטרמפים או אלה הרחוקים גיאוגרפית (הסיבה לכך היא שלפעמים במפגשים הראשונים בקבוצה יש יותר תסכול מסיפוק, אין סיפוק מיידי כאשר הקבוצה בונה את עצמה, וחוסר סיפוק + השקעה בלהגיע עלולים להוביל לנשירה).

1. חיקוי הרבה מהלימוד הראשוני בקבוצה הוא בעל אופי של חיקוי מטופל אשר מתקשה לדוגמא להביע את רגשותיו יכול ללמוד איך לעשות זאת מחברים אחרים . חווית הצלחה של מטופלים בעקבות התנהגות מחקה הופכת את הקבוצה למושכת יותר לגביהם, היא מגבירה את הרצון להיות שייך , ותורמת ללכידות הקבוצה.
2. הזדהות - לוואלד הגדיר הזדהות כתהליך לא מודע שבו הסובייקט לוקח לעצמו חלקים מהאובייקט. הזדהות יכולה לשרת צמיחה או להיפך היא יכולה לשרת את ההתנגדות.

3. הפנמה - הפנמה היא מנגנון השינוי המתקדם ואשר נשאר לאורך זמן רב יותר היא נוצרת כתוצאה משינויים במבנה הנפשי אשר מתפתח לרמה בוגרת יותר של תפקוד, דרך עימות, הבהרה, פירושים, ועיבוד התוצאה היא אינטגרציה מוגברת של רגשות ויחסיי אובייקט, וקונפליקט פנימי מופחת. כל אלו יוצרים דרך חדשה להתנהג מול גירויים אשר חוזרים על עצמם.

קבוצה ב - מועד א- 2008

מבחן בקורס: שיטות התערבות עם הקבוצה

1. הבחן בין התהליך והתוכן בקטע, מהי הדילמה של הקבוצה כשלם, בסס תיאורטית.
2. מהם ביטויי ההתנגדות בקטע, תאר ונתח את משמעותם.
3. מהם ביטויי ההעברה בקטע, תאר ונתח את משמעותם.
4. נתח את התערבות המנחים, נסה להבין את מניעיה. הצע התערבות חלופית ונמק אותה.

1. מהם שלבי התפתחות הקו-הנחיה בקבוצה? מנה אותם ותאר את הקשיים שעלולים לעלות בכל אחד מהם.
2. הסבר מהו מושג המטריצה הקבוצתית, על פי פוקס. הבא דוגמה.
3. על פי מאמרה של ברגר, הסבר את המושגים קנאה ונדיבות בקו הנחיה והצע דרך לעיבוד תחושות אלו.
4. על פי אורמונט, פרט את סוגי ההתנגדויות למיידיות (לכאן ועכשיו) בקבוצה, ומהי ההתערבות הרצויה של המנחה, הבא דוגמא.
5. מהם הקריטריונים לאי קבלה לקבוצה טיפולית על פי יאלום. הסבר את הרציונל העומד מאחורי קריטריונים אלו.

1. דיכאוניים
2. בעלי יכולת לאינטרוספקציה
3. סכיזורפנים ברמיסיה
4. כל התשובות נכונות

1. מאובדן הזהות העצמית
2. מהיבלעות
3. חרדת סירוס

3. ביטוי של אנטי-גרופ (/הגורם להיווצרות אנטי גרופ.?) בקבוצה יכול להיות:

1. רצון של הקבוצה לסלק את המנחה
2. בחירת “שעיר לעזאזל” – מאחד החברים או מהמנחים
3. פחד של הקבוצה מפני התוקפנות של עצמה
4. כל התשובות נכונות

4. מה אינו יתרון בקו הנחיה לאנשים עם הפרעות אישיות חמורות

1. הקמת מועדונית
2. עבודה על הספרציה
3. עבודה על היכולת להיות לבד (capacity to be alone)
4. עבודה על האגו ויחסי אובייקט?

8. מה לא מאפיין את הקבוצה הבלתי נראית:

1. תהליך של ראיית הקבוצה כמכלול
2. הסתכלות על תפקיד היחיד
3. הסתכלות על התהליך הקבוצתי
4. עבודה על הבלתי מודע (תהליך דינמי בקבוצה)

9. מטרת המנחה בפתרון התנגדות

1. תבוא לידי ביטוי בעיסוק בעבר
2. תבוא לידי ביטוי בעיסוק בעתיד
3. תבוא לידי ביטוי בעיסוק מחוץ לקבוצה
4. כל התשובות נכונות

1. תביא לתקיעות התהליך
2. תגרום לשינוי

שחזור שיטות התערבות עם הקבוצה: 2007, מועד א

1. (לא זוכרת את הניסוח) לתאר מה התהליך שקורה בקבוצה
2. זהה מוטיבים של העברה.
3. מהי העברה נגדית וחווה דעה לגבי התערבות ותגובת המנחה. הצע התערבות חלופית

1. שרוצים לסלק המנחה
2. שהופכים את המנחה לשעיר לעזאזל
3. קבוצות הרסניי(ם בקבוצה שהקבוצה לא יכולה להכיל ומשליכים על המנחה, על הקבוצה, או על חבר מהקבוצה. (ג' נכון)
4. הכל נכון

1. אובדן הזהות העצמי (א')
2. בליעה
3. פחד מסרוס
4. ?

1. דדקוטיבי
2. אנדוקטיבי (נכון)
3. קול הקבוצה
4. ?

1. לעזור להם להשיג את היכולת להיות לבד (capacity to be alone
2. פתיחת מעון ילדים
3. ללמד אותן דיפרנציה (נכון)

דוגמאות למבחנים

1. למחלקת הרווחה הגיעו פניות מגננות אשר דיווחו שיש ילדים שסובלים מהזנחה ומפגיעה פיזית. הצע התערבות קבוצתית בהתאם.
2. הגיעו לרווחה פניות ממספר נשים שהמשפחה שלהם במצוקה והן עברו תהליך של גירושים או פירוד. והם סובלות ממשבר הורי, מבעיות כלכליות ומדיווחים שהילדים בבית הספר יורדים לאחרונה בציונים ובתפקוד הלימודי. הצע התערבות קבוצתית בהתאם.

1. הזדהות השלכתית: הגדר ותן דוגמאות.
2. סוגי התנגדויות ל”מיידיות”: לפי המאמר של אורמונד. הגדר ובחר אחד מהסוגים והדגם אותו.
3. קנאה בקו- הנחייה: מה זה (מתוך המאמר על קינאה ונדיבות).