זהות ושוני בחברה הישראלית - מחברת 2006

חזרה לכלל החומרים

זהות ושוני בחברה הישראלית

כאשר אנו באים לבחון את החברה הישראלית נוכל להסתכל עליה דרך כמה תיאוריות

תיאורית אינשטיין יחסות כללית

תיאורית אינשטין אומרת שלכל ישות יש מקום בחלל ובזמן התאוריה אומרת שחפצים ואנשים נעים במקומות שונים וזמנים שונים במרחב ועל כן הסתכלות האדם על סביבתו הנן סובייקטיביות והן תפיסות חברתיות תרבותיות שגיבשנו לעצמנו מתוך שייכות חברתית לפי התרבות שנולדנו לתוכה והתחנכו בתוכה והן (חברה משפחה חברה) והן סייעו לנו לגבש את תפיסת העולם שלנו ועל כן עלינו להיות קשובים לסובייקטיביות של אחר

תיאורית התפתחותית של בנט אתנו חברתי

בנט אומרת בתיאוריה שלה שהאדם מתפתח מראיה סובייקטיבית ואגוצנטרית וככל שהוא גדל ומתפתח ונפגש עם דמויות אחרות ופוגש אובייקטיבים שונים במרחב הוא הופך ליותר אובייקטיבי ומשתחררים מהתפיסה אובייקטיבית ופחות אגוצנטרית .

בחברה שלבי ההתפתחות לשיטתה בשלב הראשוני אטנוסנטריזם ישנו תהליך מרכוז אתני

השלבים במצב זה:

  1. הכחשה- הכחשת החברות האחרות וזלזול בהם
  2. הגנה – התחלת ההכרה באחר אך נוקט כלפי הקבוצה השניה מנגנוני הגנה
  3. מינמליזציה- התחלת ההכרה אך חוסר יכולת להסתכל על הפרט ועדיין אין הערכה אלא רק נתינת זכות קיום

השלב הבא כבר שייך לאטנורלטביזם:

  1. קבלה- יכולת לקבל את האחר
  2. אימוץ – יכולת להיחשף לחלקים מתוך האחר
  3. אינטגרציה- יכול להכניס לתוכי סגנונות של האחר אין כאן איבוד זהות אלא אינטגרציה לא כור היתוך אלא גם וגם

החברה הישראלית האם היא חברה אחת


בשנת 1958 בקש בן גוריון מפילוסופים יהודים רבים להתייחס לשאלה מיהו יהודי ואת התשובות ניתן למצוא בספר של בן רפאל חווה עציוני בודקת את השסע בחברה הישראלית

בשסע בעם בא לידי ביטוי גם בון ההסטריונים ששכתבו את ההיסטוריה ישנן שלוש גישות עיקריות:

  1. גישה רוחנית דתית התופסת את היהדות כמנותקת מטריטוריה
  2. גישה הקושרת לאום לטריטוריה
  3. משלבת בין רוחניות לטריטוריה

ישנן כמה הנחות אשר היו מקובלות ומשותפות על כולן:


בעת החדשה החברה הישראלית לא התפתחה בחלל ריק אלא גם הושפעה מתהליכים בעולם אשר השפיעו על יצירת החברה והזהות היהודית.

התהליך הראשון הנו תהלך האמנציפציה (שוויון הזכויות) תהליך נוסף הנו האנטישמיות והשואה ותהליך שלישי הנה התפתחות התנועות הלאומיות

לציונות הייתה השפעה רדיקלית על התפתחות הזהות היהודית

התביעה להפוך ללאום המאבק למעבר לרוב (לעומת מיעוט בגלות) מעבר לשפה העברית וכיבוש הארץ אחד הביטוים הבולטים של הציונות הייתה שלילת הגלות .

היסטוריון גורני טען כי הציונות הביאה לנורמליזציה לאומית אך בהגדרת הנורמליזציה לאומית לא הייתה תפיסה אחת אלא כמה גישות.

  1. שאיפה לנורמליזציה כללית בדומה לכל המדינות- מדינת כל אזרחיה ללא ייחודיות יהודית. מגמה צנטרפוגלית מהפנים חוצה העקרונות של ליברליזציה ודמוקרטיה
  2. נורמליזציה ייחודית מגמתה חזרה לתוך היהדות יש לנו יסודות הזהים לכל הלאומים אך יש לנו גוון מיוחד הנובע מתוך היהדות ראיה בישראל כמרכז רוחני לא מקום בלעדי גישה צנטרפטלי
  3. נורמליזציה יהודית כל החברות היהודיות צריכות להיות בארץ ומיקום היהדות הנו אך ורק בארץ

זהות יהודית

הזהות היהודית נשענת על שני יסודות שואה ותקומה שני יסודות המובילים אותנו להיהפך ללאום ככל העמים . בראשית המדינה נושא השואה כמעט לא הודגש בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר את חיזוק המרכיב של השואה גם באקדמיה גם בתחום התרבות והחינוך וגם בתחום הכלכלי פיננסי.

יסוד התקומה הבניה המדגישה את ההישגיות המשותפת למען המדינה כיום ישנה ירידה ביסוד זה לטובת ראיה פרטית וסקטוריאלית

האם ישנה זהות קולקטיבית האם זהוא צרוף של פרטים או אובייקט כלל

זהות עצמית מדגישה את האלמנטים המפרידים בן העצמי לקולקטיב

לעומת זהות קולקטיבית המדגישה את המרכיבים המשותפים

בעבר המושג הסוציולוגי שהתאים לתאר את הזהות נקרא קסטה כת או משפחה גדולה של אנשים עם מגוון של אנטרקציות ופרקטיקות הדדיות עם לגיטימציה דתית והרגשת עליונות.

כיום לא קיימת תפיסת היהדות כקסטה ויותר מתאים לדבר על מרחב זהויות יהודיות.

בן רפאל אומר שאם אנחנו רוצים לבדוק כיצד אנחנו מחוברים לזהות הקולקטיבית עלינו לשאול עצמנו 3 שאלות:

  1. מהם לדעתך מאפיינים הייחודים המשקפים זהות יהודית קולקטיבי
  2. אלו פעולות מחויבויות התנהגותיות
  3. מהם גבולות הזהות היהודית

ישנם כמה תאורטקנים המנסים להגדיר מהם החוטים המקשרים

אניטה שפירא אומרת שזהות הנה מושג חלקלק ולכל אדם יש כמה זהויות וזהות קולקטיבית הנה שאיפה אידיאית של חברה . זהות קולקטיבית הנה השתקפות של האתוס והנורמות הרווחות באותה תקופה . שפירא אומרת שהזהות קולקטיבית כוללת את המרכיבים הבאים:


עציוני מפרטת יותר גם היא ואומרת שזהות קולקטיבית הנה סובייקטיבית אין תשובה מוסכמת המקובלת על הכל על פיה זהות קולקטיבית ישנם כמה בסיסים

21.3

בן רפאל מדבר על דיאלוג ופרקטיקה חברתית בכדי ליצור פרקטיקה חברתית .עציוני מדגישה את חשיבות המאבק לא רק בגיבוש כל קבוצה אלא גם בהבניית החברה כמחזקת הצדדים ואפשור דו שיח.

גורם מלכד נוסף הנו השפה העברית

עציוני מדגישה את חשיבות הדו שיח בין דתיים וחילונים לשני הצדדים עקב הסיכון הנובע מיצירת זהות חילונית לא יהודית . וכלפי הצד החילוני הוא אומרת שאי אפשר לדבר על ליברליות בלי נתינת מקום לצד הדתי.

היא מדברת על שלשה איזונים:

  1. מאזן בן מחלוקת והסכמה
  2. מאזן בן פיצולים-איחוד של כמה תחומי מחלוקת באותה חברה
  3. מאזן בן שונות וזהות בחברה- בכל מערכת האיזון בן הזהות והשונות חיוני ביותר בדיוק כמו שבאופן אישי על כל אדם להשלים ולקבל את עצמו הוריו ומשפחתו גם עם החלקים שאני שלם אתם וגם עם החלקים שאינו שלם אתם היכולת לחיות עם ניגודים תופסת מקום גם בחברה. ישנם זמנים בהם יש דגש על אחדות החברה כור היתוך עלינו כאנשי מקצוע לתת ביטוי לשונה ולשמירה על זכויותיו. כאשר ישנו דגש על ההפרדה עלינו לשים יותר דגש על המאחד

תהליכים בחברה הישראלית

החברה הישראלית עברה שינויי תהליכים. בשנות החמישים הייתה מדיניות בישראל של כור היתוך הבאתם לארץ למציאות ישראלית חדשה והתעלמות מערכיהם הישנים וכיונו א

ת כל העולים שיחיו על פי התרבות הישראלית ששרתה בארץ התרבות העברית האתוס של תנועת העבודה צה"ל ושלילת הגלות כולם היו מצופים להתנהג לפי אתוס זה.

הכונה היתה טובה מתוך חשיבה שמדיניות של כור היתוך תקל על הקליטה אך בעצם בדרישה הזו יש מסר של התנשאות וכניעה לאליטות. בנוסף מדיניות השיכון קביעת מדיניות השיכון של פיזור האוכלוסיה ועקב חולשתם היו נוחים למניפולציות . מלבד העירקים שהתעקשו להשאר במרכז.

נכון שהיתה כאן גם עקב ריבוי העולים .

התחנה הבאה בתהליך זה היה במהומות ואדי סאלים ב1957 וב1971 מהומות הפנתרים השחורים

השלב המשמעותי הנוסף היה ב1977 עם המהפך

מה שמאפיין את המשפחות המזרחיות הוא שימור הזכרון הקולקטיבי במסגרת המשפחה. במסגרת המהפך חל יותר כבוד כלפי הרב תרבותיות ולאחר מכן החלה גם הקמת ש"ס. לאט לאט התפוגג המיתוס של אחדות התרבות הישראלית וניתן מקום לשונות חברתית.

ש"ס יצגה גם את הגישה הדתית וגם הזהות העדתית קימרלינג רואה את תנועת ש"ס כתנועה מהפכנית דתית ופוליטית המפעילה תגובה מושעת לתהליך כור ההיתוך.

השלב הבא היה העליה הרוסית שהיתה עליה שלא ויתרה על זהותה- שלמרות השאיפה והרצון להיות ישראלים הם אינם מוכנים לוותר על זהותם ומעונינים לשמר את תרבותם מתוך היותם מהוים הון אנושי כמשאב בחברה.

העליה האתיופית אינה מהוה הון אנושי ועל כן מהוה תמונת מראה דבר שנבע מרמת הידע שלהם וצבע העור.

שלב הבא היה האינטיפדה בשנות ה-2000 בא היתה ההתקממות של ערביי ישראל.

כיום החברה הישראלית היא יותר בגישה רב תרבותית

4.4

רב תרבותיות של צ'ארלס טיילור

ישנן 3 הנחות מרכזיות בתאוריה שלו

  1. יש להכיר בקבוצות המיעוט השונות
  2. יש קשר בין ההכרה לבין זהות האדם\הקבוצה לאופן שבו מכירים את האדם או הקבוצה ישנה השפעה על זהות האדם\הקבוצה לדוגמא עם אדם מסוים סבל מחובר הכרה\ השפלה וכו' יש לכך השפעה על הזהות של האדם\ הקבוצה. בעבר התיחסו אחד לשני בכבוד מהסוג של ברונט כבוד שניתן מהבט מדרגי וראה מדרגית היום מדברים על כבוד שויוני
  3. אנו זקוקים לדיאלוג בכדי לצור דו שיח ועל ידי כך אני יוצר את הזהות שלי וזהויות נוצרות מתוך דיאלוג קבוע

בפוליטיקה ישנו דיאלוג בין גישה של שויון והבדל .

המגמה של השויון היא שהחברה שואפת לשיויון בכל החברה

המגמה של ההבדל גורסת שצריך לתת מקום לשונות של כל קבוצה והאותנתיות של הפרטים

התנהגות רב תרבותית מנחה אותנו לא רק לאפשר לקבוצות השונות לשרוד ולשפוט אותן בשיפוט אתנוצנטרי אלא שנכיר ונכבד את השונות וניתרום לדיאלוג המסיע לעיצוב מצע משותף וכן גיבוש זהות של כל קבוצה.

תאוריות מעבר\ קליטה

אנו נעסוקב


הגירה- מעבר פיזי של אדם מקבוצה אחת לשניה מעבר מרקע קבוצתי אחד לרקע קבוצתי אחר ישנם מניעים שונים להגירה ישנו קשר בין המניעים להגירה לאופן ההגירה

חשוב להבין את המניעים של ההגירה, תהליך ההגירה, המאפינים של החברה הקולטת.

בין המניעים יכולים להיות


נהוג לחלק את הסיבות ל4 קבוצות

    1. חוסר תנאים להשרדות פיזית
    2. סיבות חומריות בעיקר
    3. החברה המקורית איננה יכולה לגבש סולידריות עם הקבוצה הרגשה של חוסר חיבור
    4. השאיפה לחיות חיים משמעותים מתוך אידאולוגיה

תהליך ההגירה הנו דו סטרי של המהגר והחברה הקולטת

תאוריה אחת הנה התאוריה של רוסי- כאשר ישנו מעבר של סביבה קיימים שתי קבוצות מניעים:

  1. המניעים של הארץ הקולטת pull
  2. המניעים לעזיבת ארץ המקורpush

התאוריה הזו מסבירה באופן כללי מעברים

ישנם כמה מושגים המוזכרים לגביעולים מבחינת שינוי

  1. שינוי תרבותי אינטגרציה שמירה על תרבות עצמי עם ערכי החברה הקולטת
  2. הטמעות אסימלציה

גון ברי שהנו פסיכולוג רב תרבותי – הוא אומר שעל ידי העולים נשאלות כמה שאלות

  1. האחת האם שמירה על הערכים הישנים הנה בעלת ערך כן\לא
  2. האם לצור קשר עם החברה הקולטת כן\לא

על בסיס שאלות אלו אנו יכולים למצוא 4 קבוצות

  1. אינטגרציה תשובה חיובית על שתי השאלות
  2. אסימלציה רצון להשתלב וחוסר רצון לשמור על העבר
  3. הבדלות חוסר רצון לשמור על קשר עם החברה ורצון לשמור על מסורת העבר
  4. בלבול – אי שמירה על מסורת העבר וחוסר רצון להשתלב בכלל

הסתגלות- אנטנובסקי וכץ

הם מדברים על שתי סוגי הסתגלויות של העולה

  1. הסתגלות אוביקטיבית- שפה אוכל
  2. הסתגלות סוביקטיבית- הסתגלות לערכי החברה הקולטת

תאוריות עליה

תאוריות פסיכולוגיות – תאוריות המשוות את תהליך ההגירה לתהליך התפתחות האדם מתלות לעצמאות הם רואים את ההגירה מבחינה פסיכולוגית כבעלת עקומתu שלב ראשון הי שלב שני נחיתה שלב שלישי הסתגלות.

השוואה לתהליך פסיכודינמי

תאוריה אחרת משווה לספרציה \אינדוידואציה של מאהלר

בדקו תהליך קליטה של סטודנטים עולים והשוו למהאלר

התאוריות הפסיכולוגיות מתארות את ההגירה כתהליך התפתחותי ומצביעות על שינוים בעיקר במישור אמוציונלי והשוני העיקרי הנו מעבר בן הזדהות עם חברת המוצא להזדהות עם החברה הקולטת.

(11.4)

תאוריה של איזנשטט מדברת על תהליך של דה סוציליזציה ודה סוציליזציה בפרט חברה וקבוצה.

הדה סוציליזציה הוא שלב בו הפרט מתפרק מערכיו הישנים מארצות המקור ולאחר מכן עובר לרה סוציליזציה – למידת מיומנות למידת תפקידים חדשים הפנמת דימוי עצמי.

הקבוצה יכולה לסייע בקליטת העולים כאשר היא אינה קבוצה סגורה ע"י תמיכה בפרט וכאשר היא פתוחה היא איננה סוגרת את העולה משילוב בחברה .

גורם נוסף שמשפיע הנו הפער התרבותי בן החברה הקולטת לנקלטת . הפילוסופיה של קליטת העולים האם היא בעד קור היתוך ואסימילציה או מודל של רב תרבותיות ואינטגרציה.

בר יוסף מדברת על הקשר הברור בן תפקידים חברתיים וזהות חברתית . היא אומרת שעולים שצריכים לשנות את תפקידיהם הישנים

היא אומרת שישנם שני אינדקטורים המשפיעים על סוציאליזציה טובה על ידי שילובבינהם:

  1. פעילות אוטונומית- שמירה על פעילות עצמאית ושמירה על היחודיות שלהם
  2. למידה אדרטיבית- ללמוד דרכים להסתגלות

היא אומרת שאלא שלא משלבים בין שני האינדיקטורים הסוציליזציה שלהם אינה טובה. ואומרת שעולים שהאלמנט המשמעותי אצלם הוא ההסתגלותי נוצרת קליטה שאינה טובה.

קבוצה שמפגינה דבקות בפעילות האקטיבית לעיתים אף באלימות בעיקר אצל הנוער.

צורה נוספת היא ניכור ואי הסתגלות לחברה.

תאוריות סביבתיות

של גוליני כאשר אנשים משנים סביבה הם עשוים להכנס ללחץ. ישנה חשיבות לרציפות סביבתית

ככל שיש מרחק יותר גדול במיקום\תרבות וכו' ההסתגלות יותר קשה הוא דיבר על כל שינוי סביבתי (מעבר בי"ס מעבר עיר). ובכדי להתגבר על הלחץ זה ישנה נטיה לשחזר את המולדת הישנה למשל הגטאות של הרוסים בארץ היהודים בברוקלין. גוליני מדבר על פליס אטצ'מנט כאשר אני במקום מוכר נוח לי.

אלטמן אומר ומדבר על המינוח של שליטה בסביבה כאשר אדם עובר ארץ נחלשת אצלו השליטה בסביבה . וכן על יכולת ניבוי של גורמי לחץ ואיום היכולת ללמוד את הסביבה ועל כן יש קושי להסתגלות בסביבה. על כן ישנה חשיבות להכנה לקראת עליה במישור המידע והחוויה .

לשליטה יש כמה היבטים – מעשית, קוגנטיבית, החלטית התאוריה זו נוגעת לכל קבוצה שאנו רוצים להעצימה.

ראינו שישנן תאוריות סביבתיות פסיכולוגיות שונות

11.5

העליה האתיופית מאופינת במשבר בן 3 רמות:

  1. אישית- משבר זהות, אי עיבוד האבל, רגשות אשמה
  2. ,משפחתי – מעבר מתפיסה משפחתית מאד חזקה ומבנה היררכי נוקשה למצב של שבירת התא המשפחתי ואיבוד הסמכות ההורית
  3. ,קהילתי – חשיבות לשמירה על רציפות תרבותית. שבירת המבנה הקהילתי

שבתאי כתב על ההבדל בין עולי מבצע משה למבצע שלמה שבשנות ה90 המשבר היה יותר קיצוני מכיוון שהעליה של שנות ה80 היו שני מנגנונים פסיכולוגים שעזרו להם שלא היו קימים אצל עולי שנות ה90 :

  1. הרקונטרצשן – נתנו פרוש חיובי להתנהגות שלילית של החברה
  2. נגטביזם- נתינת קונטרה לכל פעילות שלילית

בעבודה עם אתיופים יש לתת כבוד לקודים התרבותיים האתיופים והאמונות הפנימיות שלהם ולהתחבר למטפורות ותפיסות העולם של המטופל

העליה מחבר העמים

עליית שנות ה90 מאופינת כעליה שאיננה אידאולוגית המאופינת גם בתוכה בקבוצות אתניות שונות ומבנים משפחתים שונים המשותף הוא שכולם מדברים רוסית.

איפיון הקליטה היה של יותר קליטה ישירה עם הון אנושי גבוה .

גורמי הלחץ היו המעבר מרץ טוטליטרית לדמוקרטיה. ואיבוד הסמכויות והפרסונות שלהם

נוצרו כמה קונפליקטים בכמה תחומים:

16.5

עליה מחבר העמים

ברגר דיבר כמו שדיברנו על צבר לחצים כמואצל שאר העולים אך אצל חבר העמים ישנם עוד שני מאפינים יחודים:


Locations of visitors to this page