חזרה לאתר הראשי
כהן, ב. (2000). גישת הכוחות בעבודה סוציאלית. חברה ורווחה, כ, 291-300:
תודה לליאור בנדל
התערבות בגישת הכוחות בעבודה סוציאלית/בן ציון כהן
א.מבוא
שורשי גישת הכוחות מצויים עמוק בהיסטוריה של העו"ס.רוברט קלסו 1922 אמר שיש מחויבות לקיום העצמאי של בני האדם ששיתופו של הםונה חיוני להשגת תוצאות ושבסיס המקצוע מונחת פילוסופיה של אחריות אינדיווידואליות חברתית.דברים אלו נאמרו כשברקע ויכוח ציבורי בארה"ב באשר לאחריות של החזקים בחברה לסייע לחלשים.בדבריו של קלסו ניתן לראות את גרעין הרעיון שיש לעבוד עם קליינט לקראת מימוש הפוטנציאל שבו.
ברטה ריינדולס אחת הדמויות המרכזיות בעיצוב המקצוע במאה ה20 ציינה כאחת המטרות של עו"ס הפרטנית "לעזור לאנשים לגייס את המשאבים בתוכם ובתוך סביבתם על מנת להתמודד עם המציאות".
החפיפה בין גישת הכוחות ומקצוע העו"ס היא תופעה ייחודית במינה.תרומתה המרכזית של גישת הכוחות היא בהצבת גבולות בין העו"ס לבין מקצועות אחרים בעיקר בנושא של מעמד הפונה.העדות המחקרית מצביעה ברוב המקרים על היתרונות של הגישה במסגרות שונות.
ב.הפתולוגיות כמרכז הוויות השפה המקצועית
העסוק המופרז בפתולוגיות יצר שפה מקצועית רוויה במצוקה סטיגמתית.
ראיין ניתח את חמשת שלבי התהליך של עיצוב תפישת מערכת הרווחה את הקליינטים שבטיפולו:
1.זיהוי בעיה חברתית 2.לימוד מי הם המושפעים מן הבעיה 3. כיצד המושפעים שונים מאלה שאינם מושפעים 4.הגדרת הבדלים אלו כסיבה לבעיה החברתית 5. תכנון תוכניות התערבות הוניות לתיקון הבדלים אלו.
הטעות מצויה בשלבים 4 ו 5 כאשר ההשפעות ודרכי ההתמודדות של אנשים עם מצבם החברתי עלולות להיתפס כסיבות להתנהגות ולמצבם הכללי של הקליינטים.התוצאה המובהקת של תהליך זה נקראת "האשמת הפונה" במצבו.האשמה זו נעשית מרכזית בהתערבות העו"ס .
חשוב לזכור שהשפה אינה רק משקפת מציאות אלא גם בונה מציאות בכל שהיא מארגנת ממסגרת ובעלת כוח לממש דרכי תפישה מסויימות.בשימוש בקטגוריות קליניות לשוניות אנו מנחים את עצמנו לכיוון מסויים של הנחות והתנהגויות.
אם נבין שנעשינו
תלויים בשפה ולא השפה בנו ונפסיק לסווג
ולתייג לפי פתולוגיות נוכל להשתחרר מהדיבור
בשתי שפות (תיוגים מקצועיים לשם איפיון
הפונה מבלי שהוא יודע והשפה שאנו מדברים
איתו).השינוי צריך להיות שנשתמש בשפה נקייה
וברורה ללא מינוחים רפואיים וסטיגמתיים
שתוכל לשמש אותנו כשפה מקצועית ושפת דיבור
עם האנשים שבטיפולנו.שינוי בשפה יכול לגרום
לשינוי בתהליך שבו המקצוע יוצר את המציאות
שבה הוא פועל.
ג.מהות הקשר מטפל מטופל על פי גישת הכוחות
ד.הערכת הפונה על פי גישת הכוחות
ה.הערכת הפונה על פי גישת הכוחות
ו.מסקנות והשלכות
במצב שבו התקשורת בין העו"ס לפונה מתרכזת ביכולות ולא בבעיות נפתחת האפשרות לשיח של של כוחות.דבר זה מתאפשר שהעו"ס נמנע משימוש בשפה מתייגת ומשתמש באוצר מילים שמדגיש כוחות ומשאבים.
החדרת גישת הכוחות למקצוע היא אתגר כי למרות החיבור ההדוק בין הגישה למקצוע יש ניגוד ביחס שבין הגישה הפתולוגית לבין האתגר שבגישת הכוחות.מצב זה יוצר גם דיסונאנס לסטודנטים שצריכים לעשות חשיבה הוליסטית ביחס לכוחות ופתולוגיות.
דיסונאנס זה הביא מדריכים רבים לאמץ סגנון הדרכה מותאם לגישה החדשה שבולטת בה ההתמקדות בהצלחות של המודרך.
גישת הכוחות נראית כתואמת ביותר את המקצוע וייתכן כי עם הזמן תהפוך להיות מה שמייחד את המקצוע משאר המקצועות הטיפוליים שעיסוקם הוא בפתולוגיה.
יש לזכור שהגישה טרם הגיעה למעמד של תיאוריה אך היא בהחלט מציעה לעובדים כיוון מחשבתי ביחס לדברים שהם ולאנשים שעימם עושים אותם,מעין עדשה שדרכה ניצן להביט על עולם התוכן של הפרקטיקה.
אין לדעת אם הגישה תהפןך לאידיאולוגיה או תיאוריה אך הצלחתה תימדד על פי יכולתה לקדם את מקבלי השירות,העו"סים והמקצוע להישגים טובים יותר.