חזרה למאמרי פרט ב
חזרה לאתר

---

Stampley, C., & Slaght, E. (2004). Cultural Countertransference as a clinical obstacle. Smith College Studies in Social Work, 74(2), 333-347

---

העברה נגדית תרבותית כמכשול קליני.

לפעמים העברה נגדית תרבותית שלא נבדקה יכולה לתפקד בצורה הגנתית בשביל המטפל,הדבר מבטא את עצמו בכעיה קלינית כשזה מפריע לקשר בין המטפל למטופל. בעיה זאת קשה לתיעוד ולכן נדרשת גישה איכותנית למחקר בנושא זה. מחקרו של סטמפלי(1990) הראה כי פעמים רבות שורשיה של העברה הנגדית עומדת בבסיס התרבותי של המטפל או בחוסר רגישות של המטפל לתרביות שונות. כתוצאה מכך המטפל מגיב בחוסר אמפתיה ללקוח והקשר הטיפולי נתקל במכשולים רבים.

נושא הרב תרבותיות מדובר רבות בביה"ס לעו"ס כדי לפתח את יכולת האמפתיה. אומנם במסגרת הלימודים הסטודנט מרחיב את ידיעותיו לגבי רב תרבותיות והדבר אכן נמצא מועיל. אבל עדין נשאלת השאלה האם ידע זה מתרגם עצמו בטיפול?

האם מטפלים מודעים לעובדה עד כמה התרבות ממנה הגיעו יוצרת מכשולים ויכולה לגרום למניעת אמפתיה בקשר הטיפולי? לשם כך נערך מחקר איכותני כדי לבדוק התערבויות שונות אצל תרבויות שונות. בדקו 17 שאלונים שמולאו ע"י עובדים סוציאלים שמטפלים בפסיכותרפיה רב תרבותית , הם עבדו בקנטקסטים שונים והשתמשו בכמה אורנטציות תאורתיות, ניתוח השאלונים הראה כיצד הגיבו המטפלים למטופלים מתרביות שונות.

סקירה ספרותית:

פרויד 1910

להעברה של המטופל. לטענתו מגדיר העברה נגדית כתגובה לא מודעת ופתולוגית של המטפל

בכל אנטרקציה בין מטפל למטופל הדבר קורה.

קרנברג מסביר את תופעת העברה הנגדית כתוצאה מקונפליקטים לא פתורים שחיבים להיפתר אם המטפל רוצה לעבוד בצורה מועילה עם המטופל. ההשקפות התאורתיות הללו מעלות את המקור הסיבה והשכיחות להעברה נגדית .

אנה והימן נותנים הגדרה טוטאלית שבה העברה נגדית מתבצעת בכל הפעולות במודע ולא במודע שיש למטפל כלפי המטופל.

משם אנו מגיעים לגישה הממותנת (גלסו, קרטר,לאנגס) שאינה רחבה כמו ההגדרה של פרויד, ולא מחשיבה את העברה נגדית רק לתופעה שלילית. גישה זאת היא אשר מניעה את המחקרים בדבר העברה נגדית ב20 שנים האחרונות.

ההשקפה הממותנת של היס מרחיבה את ההגדרה להעברה נגדית לתאוריה מבנית של העברה נגדית, התאוירה מתפעלת את העברה הנגדית כנסיגה של המטפל להתערבות אישית שלו ואמירה שלילית.

פרז פוסטר התיחס לגישה בין סוביקטיבית,העברה נגדית מתפקדת כמטריקס מורחב של קוגנציות קודמות כלפי קבוצות תרבותיות שמתפקד בכמה שלבים של מודעות תוך – נפשית של המטפל.

העברה נגדית יכולה לתקשר למטופלים אתנים בכמה נקודות של המגע בין -סוביקטיבי ומגע בין- אישי.

פרז טוענת שישנם כמה גורמים המשפעים על התערבות הטיפולית : ערכים של המטפל המובססים בתרבות המקור של המטפל,אמונות תאורטיות המבוססות על סמך האקדמיה, נטיות רגשיות כלפי קבוצות אתניות, ונטיות כלפי הזהות האתנית של המטפלים.

על פי מיירס ופרז העברה נגדית עלולה להיגרם ע"י טריגרים כמו: אישות, משפחה, חברה וסביבה.

ליין הגדיל והבחין בכמה גורמים המובילים להעברה נגדית: השקפת עולם של המטפל, רגשות כלפי סוגי סוגי גזע שונים(שחוריםועוד), מגדר,השקפות פוליטיות דתיות ומוסריות.

במידה ושלשות החוקרים הנ"ל צודקים לא מספיק לראות בהעברה נגדית כדבר המתרחש רק במישור הפסיכולוגי. אלא הרקע התרבותי של המטפל והסוטליזציה שעבר תורמים להעברה נגדית.

השאלה היא האם המרכיב התרבותי נמצא בתוך העברה נגדית?

דרגונזס טוען שתרבות הוא משתתף שקט בכל תהליך יעוצי.

בהעברה נגדית צריך לקחת בחשבון נאונסנים תרבותים,הבדלים,ומורכבות של התרבות האמרקאית.

תרבות היא השקפה שנלמדת אצל כל אדם ומרכזית לזהותו. התרבות כוללת: ערכים שחולקים, נורמות,מסורת,מנהגים היסטורים, פולקלור.

Crapo

תרבות כוללת חוקים ורגלציות מודעים ולא מודעים המאגדים את דרך החיים.

על פי הנחות הנ"ל תרבות המטפל לעיתים יכולה להוות מקור ראשוני של העברה הנגדית.

אין מספיק מאמרים המנתחים את העברה נגדית הנגרמת כתוצאה מתרבות שונה. מתי אפשר לראות בהתנהגות המטפל העברה נגדית? מתי ההתנהגות של המטפל קשורה לתרבות? האם התנגדות של המטפל היא העברה נגדית או קושרה לתרבות?

מחקרים החלו להעירך הבודקים העברה נגדית במונחים של תכונות המטפל. מטפלים בעלי חרדה גבוה נוטים לסגת כאשר המטופל מתנהג בצורה שקשה לנהל.
hayes and gelso.

ערכו מחקרים בהם מצאו שיש השפעה מגדרית להעברה נגדית .יש קשר ישיר בין חרדה והעברה נגדית. אצל מטפלים גברים נמצא הקשר, אבל לא אצל נשים מטפלות. כאשר המטופל גורם לחרדה גבר מטפל יסוג.

Schoenenewolf

טוען שהתנגדות תרבותית הוא אספקט של העברה נגדית. נטיות אתניות תרבותיות מובילות להתנגדות לאינטמיות ומפריעים להתפתחות הקשר הטיפולי.

Mcclure&hodge

חקרו העברה הגדית בהקשר בו המטפל מחבב או אל מחבב את המטופל.

כאשר המטפל מחבב את המטופל הוא נוטה לראות אותו כזהה לו. ולהפך כאשר המטפל לא מחבב את המטופל הוא נוטה לראות בו שונה ממנו. למרות שהקשר התרבותי לא נבדק סביר להניח שהמטפל מרגיש דמיון למטופל כאשר הם באים מתרבות זהה.

רוזנבורג והיס השתמשו בקייס סטדי כדי לנתח ולמדוד 5 מרכיבים של העברה נגדית שהם: מקורות, טריגרים, ביטוי, אפקט וניהול. הם לקחו את דברי המטופל וציפו שזה יגרום להעברה נגדית, זה נבדק בקשר לתוצאות אפשריות. הם הבחינו כי אצל מטפלים שלא טיפלו בנושאים שונים יש נטיה להתעלם מהם בטיפול. לדוגמה כאשר מטופל ישאל מטפל על מורשת של הגזע שלו, אם לא עיבד את הנושא הדבר עלול ליצור את המטפל נסיגה מהמטופל.

העברה נגדית יכולה להתבטא בכמה מימדים: קוגניציה, התנהגות.

העברה נגדית בצורת קוגניציה יכולה להתבטא בצורות הבאות: תפיסה מעותות של הלקוח,אי זכירה מדויקת של מה של המטופל אמר, התנהגות הגנתית ותוקפנית, חוסר הבנה, עליונות , אי ודאות, אדישות ושיוניום לא מתאימים להתערבות הטיפולית.

במחקרי מעבדה חקרו רבות עודות חרדה המובילה להעברה נגדית , חרדה מצביעה על העברה נגדית.

מחקרי שדה מתחילים להדגים את הטווח הרחב של רגשות היכולים להצביע על העברה נגדית. כמו: כעס, עצב, שיעמום, רגשות מטפחים.

הבנת ההגדרה של העברה נגדית חיבת לכלול אספקטים של תרבות המטפל וההשלכות שנעשות כלפי המטופל. כדי להרחיב את התפיסה של העברה נגדית חייבים להתבסס על ההנחות התרבותיות של המטפל הכוללות: סטריאוטיפים, נורמות, אמונות וערכים, גישה לגזע, גישה אתנית ומגדר. תפיסת עולם הכוללת תפיסה פוליטית , דתית וגישה מסורתית. כמו כן צריך להכליל כיצד המשפחה השפיעה על האמונות המקוריות של המטפל.

עו"ס צריכים בצורה שיטתית לבחון ולהבחין בהעברה נגדית תרבותיות שמקורה בתרבות האישית שלהם , מחשבות ורגשות כאשר עורכים התערבות עם מטופל.

הדוגמא המוצעת מבחינה בין מטפלים מקבוצות גזע שונות " לבנים, אפריקאים, אפרו אמריקאים, לטינים אמריקאים, אסיאתים אמריקאים ואינדיאנים ממזרח ומערב ארה"ב. הנתונים נאספו משש מדינות שונות ע"י דגימת כדור שלג.3 אינדיאנים,3 אסיאתים אמריקאים,3 לטינים אמריקאים,4 אפרו-אמריקאים,ו4 לבנים. סה"כ נערכו 17 ראיונות אישים עמוקים. לכולם היה תואר שני בעו"ס, ועבדו בשטח עם טווח ניסיון בין שנתיים- ל25 שנה, עם ניסיון קליני של 12 שנה, בנוסף 9 מהנבדקים הכריזו על עצמם כמומחים בתחום הרב תרבותיות והם רואינו כמקורות ידע מרכזים.

מקורות הידע המרכזים עזרו רבות בהזדהות עם השאלון בהתבסס על הידע שלהם, הגיוון וההסתכלות העמוקה על עו"ס אשר עושה התערבות רב תרבותיות. הם רואיינו שוב אחרי שראינו את המטפלים כדי לבדוק את מסקנות הראיון, הדאגה שלהם על ניתוח הראיונות מעידה על תוקף מסקנות המחקר????????

המראין שם דגש על תיאורי מקרה של מטפלים והנסיון שלהם בעבודה עם לקוחות בעלי רקע תרבותי מגוון. הנבדקים נתבקשו לתאר מפגש אחרון עם מטופל רב תרבותי בו הרגישו לא בנוח על הצורה בה גיבו למטופל שהתבסס על שוני תרבותי. כל אחד נשאל את השאלות הבאות: איך הרקע האתני תרבותי שלך משפיע על העבודה שלך עם הלקוח הזה? בילד מה אמרו ולימדו אותך על קבוצות תרבות שונה והאינדיבידואליות שלהם? מה לימדו אותך על הקבוצה התרבותית שאתה משתייך אליה? שאלות על השקפת עולמו הנוכחית של המטפל, דעות, ושאלות אל איך וכיצד השקפות העולם שלהם והדעות משפיעות על תפיסת המטופל ומשפיעות על הקשר הטיפולי?

כמו כן נתבקשו לתאר תאוריות שהם נעזרים בהם כדי לטפל בכל מקרה. אינדיקטור להעברה נגדית בקרב מטפלים אלו כללה את העובדה כי לא יכלו להצביע על תאוריה אשר מנחה את דרכם הטיפולית. המחסור בתאוריות מעיד כי התרבות הבסיסית משפיעה על תפיסת המטפל את המטופל.

הערות מטופל מעידות על העברה נגדית תרבותית

מתוך השיחות עלו סטריאוטיפים, השקפות עולם תרבותיות של המטפל אשר הפריעו ליצירת הקשר עם המטופל. המטפלים תיארו השקפת עולם רחבה שנדמה שנכנסו לתוך הקליניקה שלהם ותרמו להעברה הנגדית התרבותית.

המקור להעברה נגדית תרבותית.

במחקר נמצאו שלוש תמות שמשפיעות על השקפת העולם של המטפל וכתוצאה מכך משפיעות גם על ההתערבות של המטפל: 1. אומנות משפחתיות ומסרים.

2. השפעת חברה וסביבה.

3. נסיון חיים אישי.

אמונות משפחתיות ומסרים.

הנושא מתקשר לתמיכה משפחתית וצפיות של המפשחה. אם המטפלים ציפו ממשפחתם לתיכה הדדית, תמיכה אחד בשני בכל מחיר כאשר משפחתו של המטופל או המטופל לא נוהגים באופן זה יעורר הדבר אכזבה אצל המטפל.

משפטים מתוך הראיונות שנערכו המעידים על כך:

"אבא שלי תמיד היה שם בשבילי, עשינו הרבה דברים ביחד, כך אב צריך לנהוג"

" במשפחה שלנו עבדנו ביחד,היה מצופה שנהיה אחד בשביל השני, אני לא מבין למה משפחות של לקוחות לא תומכים אחד בשני"

"זה מעבר להבנתי למה משפחות מסוימות לא עוזרות אחד לשני בשעת הצורך. כשאתה מפנה את גבך לאדם במשפחה אתה בעצם מפנה את הגב לעצמך ומרים ידים. זה מה שסבר רבה שלי היה אומר לנו שגדלנו.

כשצפיות השמפחה מתערבבות ומשפיעות על ציפיות המטפל מהלקוח וממשפחתו, הדבר יכול להפריע לתמיכה ללקוח, בהנחה שהציפיות כבר קימות שם. מטפל עם הנחות ואמונות כאלה יכול להתקשות בהבנת הלקוח שאין לו משפחה תומכת וזמינה בשבילו.

מצד שני כאשר ההגנדה המשפחתית של המטפל מכונת לגישה אינדבידואלית קשה לו להבין את המחיבות של הלקוח למשפחה שלו. גישה אינדבידואלית מתרחשת כאשר מטרות אישיות לא חופפות את מטרות הכלל. התחרות מודגשת ואינדבידואליות נחשבת לערך עליון. מטופל שמותר על ערכיו האישים לטובת הכלל יודבק לו תוית של מזוכיסט, לא בוגר, או תלוי יתר על המידה ,כך יפרש זאת מטפל אינדוידואל.

מטפל עם גישה קולקטיבית ידגיש שיתופי פעולה והקרבת העצמי למען המשפחה. תרבות קולקטיבית מתרחשת כאשר התנהגות האדם מעוצבת ע"י מטרות ,צרכים וערכים של הקבוצה ואפילו כולל ויתור על צרכים אישים. מטפל בעל תפיסה קולקטיבית מזדהה באופן חזק עם המשפחה ותחושת המחויבות למשפחה, הם מצפים להקרבה אישית לטובת המשפחה.

מטפלים אינדוידואלים תופסים לא נכון מטופלים עם התנהגות קולקטיבית לדוגמא כמה ציטוטים:

" הלקוחה צריכה להתרכז בעצמה ולא לשים את טובת המשפחה לפניה"

" הלקוח צריך להיות יותר אסרטיבי עם בני משפחתו, הלקוח הזה מרשה לשמפחתו לדרוך עליו והוא מקבל זאת".

" הם חוזרים שוב ושב לבן זוג המתעלל. במיוחד לקוחות ממוצע לטיני, הם לא מסוגלות להגן על עצמם, זה תמיד סובב סביב הרצון והצרכים של הגבר".

אני לא מבין למה הן( נשים אפרו-אמריקאיות) עשות כך. הן עדין אוהבות את בן זוגן המתעלל וחוזרות לעוד התעללות. זה כל כך קשה לשבור מעגל התעלוות עם אנשים שלא רוצים שינוי".

השפעת חברה וסביבה.

מטפלים דיוחו על מגוון חוויות חברתיות שהשפיעו על תפיסת העולם שלהם, כיצד הם רואים את הלקוחות שלהם, והסתכלות שלהם על נטיות תרבותיות.

המדיה זהותה כהשפעה עיקרית על הדרך בה מטפלים רואים את לקחותיהם מתרבויות אחרות, במיוחד כשאין להם נסיון מיד ראשונה עם קבוצת התרבות של הלקוח. המשתתפים בניסוי הציעו שהמדיה תורמת להסתכלות שלילית על הלקוח, במיוחד על אפרו אמריקאים ולטינים אמריקאים. הם הרגישו שהמדיה האכילה אותם בפחדים מלעבוד עם לקוחות משולי החברה, וחיזקה סטריוטיפים חברתיים אשר שמעו בבגרותם.

חלק מהמטפלים זכרו ששמעו מיתוסים על קבוצות תרבותיות שונות כמו:" חלק מהתרביות מצטניות במדעים ומתמטיקה, ואחרים בספורט, או ש"הם" עצלנים ולא מחונכים עם נטיות לפשע.

בעוד המטפלים דיוחו כי הם לא מאמינים בסטריוטיפים החברתיים הללו, הם עדין הכירו בהשפעה השלילית שלהם.

" בבגרותי שמעתי שקבוצות אתניות שונות ממשיכות להשתמש באופן תדיר בשירותי הרווחה, ומביאים עוד ילדים לעולם כדי להגדיל את הקצבאות שמקבלים . פעם חשבתי שזה נכון עד שהתחלתי לעבוד עם לקוחות רבים אשר משתמשים בשירותי הרווחה, זה מיתוס שצריך לתקן אותו".

"היה לי הרבה ויכוחים ודיונים על קולגות על האמונה שיש מיעוט אתני שלא מעריך השכלה ועבודה כערכים חשובים,ובנוסף הם עצלנים. אני חושב שהקלוגות שלי לא מכירים מספיק מיעוטים כדי לדעת אחרת. ששאלתי אותם למה הם מאמינים בזה, הדבר הרשאון שהם הצביעו עליו הוא דיוחי הטלויזה על שיעורי האבטלה הגבוהים בקרב מיעוטים.המדיה לא מסבירה את הגורמים להבטלה הגבוה בקרב מיעוטים. ולכן אנשים כולל מטפלים שומעים מה שהם רוצים להאמין".

מטפל אחד סיכם את ההשפעה החברתית והסביבתית על העברה נגדית :" היד הלא נראית של גזענות וסקסיזם בחברה".

ההצהרה של המטפל הנ"ל מצביעה על סטריוטיפים תרבותים משפיעה על הדרך בה הם רואים את הלקוח.

" מעולם לא עבדתי עם לקוח לבן דתי. אני מצפה מהלקוח להיות לבוש בבגדים ארוכים וחסרי צורת מתאר, ועם כיסוי ראש. במקום זה הלקוח הגיע עם לק אדום על הציפורנים והיתה לבושה בסטייל וכמו כן גם התאפרה".

" הופתעתי ללמוד שהלקוחה (מקסיקנית) לא העריכה כסף כמוני. לא האמנתי שהלקוחה עבדה בתשלום מועט "

" הלקוחה(אפרו אמריקאית בגיל המעבר)לא היותה את הסטריוטיפ שחשבתי. לפני שהכרתי את הלקוחה היתה לי תדמית מסוימת לגבי המראה שלה והתנהגותה. הלקוחה היוותה ניגוד לתדמית שבניתי לה , הייתי בשוק".

השפעות סוציו היסטוריות וסוציו פולטיות.

ניתן לראות את ההשפעות הללו בהעברה נגדית בסיפורים של המטפלים.מטפלים פנו לאירועים היסטורים כמו: עבדות, השואה, השמדה של קבוצות אתניות ספציפיות כמו אנגלו אמריקאים שהרגו אינדיאנים, מחנות ריכוז במלחמת העולם השניה, תנועת זכויות האדם,הגירה ונדידה. כל הגורמים הנ"ל השפיעו על השקפת העולם של המטפלים כלפי הלקוחות. אך הם לא יכלו להסביר את החשיבות של אירועים היסטורים אלו על תפסיתם את הלקוחות.

"הלקוח שלי המשיך להדגיש את החשיבות של אדמה ויבול זה היה המורשת שלו. בסוף הבנתי את זה כשהיא המשיכה לדבר על חשיבות האדמה,אדמה היותה את הדבר הכי חשוב ללקוחה ולמשפחתה האינדיאנית".

הדגש על חשיבות ערך העבודה כהפשעה סוציופוליטית וסוציוהיסטורית מופיע בציטוט הבא:

"לא משנה כמה הפילו אותך אתה מתאושש ,מאבק את עצמך וחוזר לאוכף".

"לקוחות יכולים לעזור לעצמם אם הם עובדים קשה".

השפעת נסיון חיים

נסיון חיים עשיר יכולה להשפיע על העברה נגדית תרבותית אצל מטפלים.

מטפלת שהיא אישה לבנה נשדדה ע"י גבר אפרו אמריקאי צעיר,היא דיוחה שהיא רואה את פניו של השודד שלה בכל גבר אפרו אמריקאי צעיר. אם יש סטריוטיפ שלילי על קבוצה אתנית מסוימת וזה מתרחש האדם רואה זאת "כנבואה שהתגשמה". כתוצאה מחוויות שליליות אלו נוצרת השקפה שלילית כלפי קליטינים ששונים תרבותית, עד כדי כך שהאשימו את הלקוח שהנסיונות לטפל בהם נכשלו.

"הלקוחות הללו(הכונה לאפרו אמריקאים ולטינים) אין להם יכולת להסתכל על המצב שלהם, הם כמעט וזהים עד שאתה יכול לצפות מראש את תוצאות הטיפול".

כאשר מטפלים חווים קושי להבין את הלקוחות,הם מודים שהם משתמשים בפעולות מרחיקות(שיעורי בית, מתיגים) כדי לעזור ללקוח מאשר לעבוד איתו. מטפל אחד הפנה מטופלת לביה"ס להורים כאשר זאת קראה לילדה שלה"רשעית". המטפל לא ידע כיצד לדבר על נושא זה ולכן חשב שטובת המטופל תהיה לשלוח אותו לביה"ס להורות. בנסיון להיות אוביקטיבי מטפלים נוטים להשתמש בסטירוטיפים שלילים תרבותים בדרך בה הם תופסים את הלקוח הרב תרבותי. העמדה תאורטית והערכית ננטשת כשאר הם עומדים מול הלקוח. המטפלים לא היו מסוגלים לבטא את האורנצטיה התאורטית שלהם שתמכה בהסתכלות על הלקוח.

"היא היתה נסיכה יהודיה טיפוסית, הבת של אבא".

"הנער הלבן הזה היה מפונק,סנוב וחוצפן".

" הלקוחה הגיעה ממשפחה אנגליה עשירה זה בגנים שלה להיות נרקיססטית".

" יש לקוחות שהם מאוד תוקפניים,הלקוחה הזאת היא מה שהייתי מכנה זבל לבן".

יש מטפלים שמודים שהם לא נוגעים בנושאים רגישים עם לקוחות כמו מניות, דת,רוחניות. המשתתפים בניסוי צוטטו:" זה לא המקום שלי לבדוק דעות פולטיות ודתיות למרות שזה יכול להיות חשוב ללקוח. בכל פעם שלקוח מעלה נושא דתי אני לא מועדד אותם. אני מגיב ע"י כך שאני אומר מעט מאוד, אני לא רוצה לעלות על העגלה הזאת".

"הנער הלבן הזה כל הזמן שואל על החיים האישים שלי, הוא עכשיו צפה בסרט" כמו מים לשוקולד". הוא רוצה שאדבר על חיי האישים ועל המיניות שלי, אני לא מוכנה להיכנע לצפיות שלו שכל הנשים הלטניות הם זונות ופרוצות".

מחסור בבסיס תאורתי לגבות את הטיפול.

הניחו שמטפלים טיפלו עם בסיס תיאורטי אשר חשוב כדי להבטיח אוביקטביות. כל המטפלים טענו שהם השתמשו בבסיס תאורטתי בטיפול, אך כשניסו לשים את התאוריה בטיפול כמה דיוחו שהדבר היה קשה להם בגלל ההבדלים התרבותים בתאוריה. הם נטו למלא את החוסרים בתאוריה עם אמונות משפחתיות ונסיונות מהחיים האישים כדי לנוט את עצמם בתוך טיפול רב תרבותי קשה.

"התאוריה לא עזרה לי להבין טוב יותר את הלקוח". "כשהתאוריה לא מנחה אותי אני פונה לדרכי המשפחה שלי".

מגבלות המחקר:

קשה מאוד להבחין מתי מטפל מרשה לתרבות שלו להתערב בחדר הטיפול או מתי הוא עושה העברה נגדית תרבותית. העובדה כי המראינת היתה אישה אפרו אמריקאית בוודאי גרמה לכך שלחלק מהמשתתפים בניסוי היה קשה יותר לחשוף את התרבות הבסיסית שלהם.

מטרת המחקר היתה לזהות את המקור של הגורמים להעברה נגדית תרבותית המובלילם למכשול בטיפול. יש הצעה שמחקרים הבאים ישלבו דרכים לנתח את היסטורית החיים של המטפלים בשילוב סולם המודד התאקלמות תרבותית. דבר נוסף שמכשירים עו"סיפ קלינים צריכים לשים דגש על מודעות עצמית תרבותית. ישנם גורמים שלא נלקחו בחשבון בשעת עריכת המחקר כמו: סטטוס חברתי כלכלי, הבדלים מגרים, והבדלים תרבותים כמו זהות גזעית. נדרש סולם שיכול להבחין בין הבדלים אישים אינדבידואלים לבין הבדלים תרבותים, בנוסף לניואנסים של הבדלים בתוף תרבות מסוימת.

המשתמע.

סטודנטים שעובדים בשטח במידה ויש להם הדרכה רב תרבותית הדבר יכול למנוע העברה נגדית תרבותית כאשר הם יעבדו כמטפלים. למטפלים יש נטיה להכחיש כי יש השפעות תרבותיות חזקות על ההחלטות הקליניות שלהם. החוקרים מציאים אסטרטגיות כדי להגביר את המודעות להעברה נגדית תרבותית: המדריך את הסטודנטים צריך לעבור שיחות אורנצטיה להגברת מודעות עתמית לפני שמתחיל את עבודתו עם הסטודנט.

חשוב שהמדריכים יכלו לזהות את האמנות המקוריות והמשפחתיות שלהם, כדי שיוכלו להבין איפה וכיצד נסיונות מקצועים וחינוכים מתחברים. בנוסף יש השפעה סביבתית על הסתכלות על אנשים שונים.

אוטביוגרפיה תרבותית יכולה להיות שימושית להבנת משפחת המקור ומסרים רב דוריים. לעודד סטודנטים לשתף בכיתה את האוטביוגרפיה המשפחתית שלהם תוסיף עוד מימד ללימודים. הסטודנטים צריכים לכתוב ולשתף את הכיתה באוטביוגרפיה כדי לבטל את האינדבידואליות או הקולקטיביות .

כדי להימנע מהעברה נגדית תרבותית יש לדעת את ההקשר התרבותי של המטפל והמטופל. מודעות היטורית עוזרת למטפל להעריך את התערבות הנכונה ללקוח. ה ערכות המבוססות על קונפידרציות אישיות/סבבתיות הם סטנדרטים בטיפול אצל עו"סים וגם מראים על כך שמטפל מעריך את הרקע ממנו הגיע הלקוח.

מסקנות.

חשוב שמטפלים יבינו שהפן התרבותי נכנס כגורם שקט לכל טיפול. צטפלים צריכים להיות מודעים לא רק לפן התרבותי של הלקוח אלא יותר חשוב לתרבות של המטפל עצמו.

המטפל רגיש התרבות יחשוב על העברה נגדית תרבותית משפיעה על ההסתכלות שלו כלפי הלקוחות, שבסופו של דבר משפיע על הקשר הטיפולי.

מטפל רגיש תרבות יחפש להזדהות, להכיר וללמוד על המטופל מתרבות אחרת. מטפלים צריכים להבחין כי הם מושפעים מהמשפחה שלהם, ביחד עם שהפעות סביבתיות המשפיעות על הרגישות התרבותית שלהם.

הדרך של המטפלים לחשיבה ולהסתכלות על הלקוחות הם מותנים תרבותית ומבוססות על הנחות תרבותיות,סטריוטיפים, ערכים, גישות,השקפת עולם.

כמה שאלות כדי לעזור למטפל לזהות העברה נגדית תרבותית:

האם אתה יכול לבטא כיצד התאוריה תומכת באבחנה שלך על הלקוח ועל ההבנה שלך את הקרע ההיסטורי והחברתי כלכלי של הלקוח?

האם אתה משתמש בעצמך והמשפחתך כסטנדרט למודל טיפולי?

באיזה תהליך התבוננות עצמית אתה משתשמ כדי לזהות את התגובות הרגשיות ללקוחות שלך?

האם אתה מזהה את הצרכים שלך במקום הצרכים של בלקוח ועדפותיו?

האם הקונפליקטים האישים שלך מפריעים להבנתך את המצבים של הלקוח?

זה כמעט בלתי אפשרי להימנע מההשפעה של תרבות על התנהגות קלינית. מודעות עצמית גבוהה משולבת ביחד עם הבנה תרבותית רחבה תחזקה את הכישורים הטיפולים, בכך שיעזור למטפל לזהות העברה נגדית תרבותית המפריעה לקשר הטיפולי.

View My Stats