חזרה למאמרים של ש.ה. פרט ב
חזרה לאתר הראשי

---

הטב, י. (2003). פסיכואנליזה הלכה ומעשה. תל אביב דיונון. פרק 19

---

פסיכואנליזה הלכה ומעשה פרק 19

הבדלים ודמיון בין פסיכואנליזה לפסיכותרפיה 

הפסיכותרפיות הלא דינמיות פונות אל המודע לעומת הדינמיות.

הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית מובחנת משאר הפסיכותרפיות הדינמיות, בכך שהיא נצמדת יותר לעקרונות ולתובנות היסוד של הפסיכואנליזה.

הפסיכותרפיה לא מתכוונת לשנות את כל מבנה האישיות לעומת הפסיכואנליזה. ולכן היא יכולה לעסוק יותר באופן ישיר בהקלה של המצוקות. אך בדומה לפסיכואנליזה היא גם מתמקדת בהרחבה של המודעות העצמית דרך הרחבה של התובנה הרגשות והתגובות של המטופל.

האנליזה נבנתה לטיפול בהפרעות נורוטיות הנובעות מתסביך אדיפוס.

קרנברג אומר שהפסיכואנליזה יכולה לסכן אנשים עם הפרעת אישיות גבולית או נרקסיסטית, בכך שהיא תגרום להם נסיגה שתוליך אותם לכשל הסתגלותי עוד יותר.

הפסיכותרפיה גם מרחיבה את טווח המטופלים גם להפרעות אישיות לעומת האנליזה.

על מנת להתאים לטיפול פסיכותרפי צריך רמה אופטימלית של הפרעה נפשית. אם זה יותר מידי הוא צריך פסיכותרפיה תמיכתית, ואם זה מעט מידי הוא יכול להסתפק בפסיכותרפיה לא דינמית (התנהגותית וכדו').

זה מתאים לאלו ש"חולים מספיק כדי להזדקק לו ובריאים מספיק כדי לעמוד בו"

פרויד הגדיר את הפסיכואנליזה כזהב ואת הפסיכותרפיה כנחושת.

אך גם הוא השלים עם זה שהטיפול לא יהיה פסיכואנליזה "טהורה".

העקרונות של שתיהן:

1. הלא מודע – התכנים הלא מודעים של הנפש מכתיבים אופני פעולה ותגובה בהווה
2. ההתנהגות מגלמת משאלות צרכים וקונפליקטים
3. כל אלה נמצאים בקשר עם ההתפתחות של הפנטזיות הפרימיטיביות של הילדות אלה מקבלים במשך השנים פירושים חדשים ונגזרות.
4. בכל קשר אנושי יש - מלבד את העצמי והאחר - את כל אחד מהם כאובייקט ההשלכות של זולתו
5. כל אדם יכול להיות אובייקט להשלכות -  העברה
6. במערך הטיפולי מגולמים מחדש הפנטזיות והמשאלות הצרכים והרצונות, והם הופכים לחומר זמין לניתוח ולפיתוח מודעות. בפסיכואנליזה זה נעשה דרך אסוציאציות חופשיות וקשב חופשי של המטפל הוא לא מתערב בצורה פעילה ומפרש את הקשרים בין המחומר המחודע ללא מודע . לעומת פסיכותרפיה שאין דרישה כזו מהמטופל אלא רק שידבר בחופשיות על חייו ומה שמטריד אותו המטפל קשוב אך לא ממוקד משקף ומעמת את המטופל עם דבריו.

הבדל מרכזי נוסף הוא דרגת ה"נסיגה" – העלאת חומר ארכאי לא מודע ופירוש המגולם בו בקשר שבין המטפל למטופל  - ודרך ניהולה. 

המאמר טוען שאנשים חושבים שפרויד התעסק בעיקר עם התכנים של התודעה כגון תסביך אדיפוס, אך העיקר הוא המבנה של התודעה. ובקיצור 'דפוסי חשיבה'. משום שכל אחד הוא שונה במבנה זה.

כולנו מהווים אסופה של ההתנסויות שלנו. ההתנסויות מייצרות את הדרכים הלא מודעות, ועל ידי האסוציאציות החופשיות  או הדיבור החופשי (בפסיכותרפיה) אנו מניחים לנפש "לדבר את המבנים שלה".

מכאן הוא מתאר את השוני במערך האנאליטי כלומר: המבנה הטיפולי ובלע"ס (לשון עובדים סוציאלים) ה'סטינג' בין האנליזה לפסיכותרפיה. דבר שעושה אותה לשונה מהותית.

הסטינג מניב תוכן – כלומר : איחור הפגישה, ביטול התמקחות על תשלום, התעמתות עם מגבלת הזמן שנקבעה לפגישה, כל אלו יכולים להיות קשורים לתכנים כמו חרדות פרידה תסכול וכדו'. עם הזמן המטפל לומד לזהות את יחסו של המטופל אל המטפל, והם ביטויים של משאלות, קונפליקטים, והגנות שיש לזהותם. כל אלו קורים בין בפסיכואנליזה ובין פסיכותרפיה.

ההבדל הוא שבאנליזה הוא שוכב על הספה זה מבטיח נסיגה. ובפסיכותרפיה לא והמטופל יכול לווסת בעצמו את רמת הנסיגה.

בנוסף לזה יש הבדל במקומה של הנסיגה בתהליך. האסטרטגיה של הפסיכותרפיה היא לכונן קשר העברתי בין המטפל למטופל. כדי שהמטופל יחווה מחדש את הקונפליקטים של הילדות והיעד הוא לפתור או לתקן את הדפוסים הבעייתיים ואת הנגזרות. וממילא רוב הפרשנות מתייחסת לכאן ועכשיו.

בפסיכואנליזה המטפל מעודד "נוירוזת העברה נסיגתית עמוקה" (אולי הכוונה לסוג של היפנוזה שהאדם חוזר לילדות באופן טוטאלי). 

ריפוי בהקשבה

'ההנחיה המכוונת' היא שבמקביל לאסוציאציות חופשיות של המטופל על המטפל להיות קשוב "הקשבה חסרת גבולות" שזה לפי פרויד וביון להקשיב באותה מידה לכל מה שהמטופל אומר ולכל מה שמתחולל בתוכו (של המטפל).

הקשבה אמפאטית ובלתי שיפוטית מעודדת את הנסיגה ומאפשרת מגע עם הפנטזיות. הקשבה כזו בלי לקטוע את רצף דיבורו של המטופל היא נקראת "להכיל" את המטופל.

בנוסף סנדלר הוסיף את המושג role responsivenss שזהו נכונות ופתיחות להגיב מנטלית לתפקידים שהמטופל שואב אותו לתוכם.

המטפל מתערב רק כאשר נראה שהמטופל חסום על ידי התנגדויותיו.

על מנת לאפשר העברה בשלבים המוקדמים של הטיפול, על המטפל להכיל את ההשלכה ללא פירושים, ומבלי לפעול בתגובה, ולתת למטופל זמן לבטא את עצמו ואת צרכיו. עד שהמטופל יכול לעמוד בעיבוד ובאובדן אשליותיו.

הפגישה הראשונה מאוד חשובה היא מקפלת בתוכה את התהליך כולו בזעיר אנפין. ולכך חשוב לבצע הערכה של יכולתו של מטופל או המוטיבציה שלו לשינוי. כושר ההתבוננות הפסיכולוגית, והתגובה הרגשית שלו. ויכולתו לשאת כאב נפשי כאשר תכנים קשים עולים אל פני השטח.

בפגישה הראשונה המטפל - יחד עם ההרגעה של המטופל - הוא מגיב מבהיר משקף ומפרש בצורה עדינה. בכך ניתן להבחין האם המטופל מגיב בהתבוננות עצמית או בהגנתיות.

"העברה נגדית" פרויד ראה בה מכשול לאנליזה שעל המטפל לנטרל. אבל כיום המטפלים מבחינים בסוג שני של העברה נגדית, חיובית. שהם הרגשות, תגובות, ואסיצואציות שמתעוררות במטפל ואינם הנוף הנפשי הפרטי שלו.

המודל של מלן

משולש א'

משאלות בלתי מודעות, חרדה והאשמה . הסתגלות הגנתית

משולש ב'

אירועים בהווה. אירועים בעבר. הקשר הטיפולי ההעברתי.

בכל צלע ממשולש ב' קימים כל אחד מהצלעות של משולש א'

מטרת הטיפול היא לעבור מהחומרים השל המציאות שמעלה המטופל לחומרים פנימים יותר.

כלומר מקשרים עם המטפל לקשרים אחרים בהווה. ומקשרים אחרים בהווה לקשרים בעבר.

כמו"כ מדפוסי הסתגלות חזרה לחרדות וחזרה למשאלות הבלתי מודעות.

כל זאת על ידי ארבע התערבויות: הבהרה קישור שיקוף ופירוש

הבהרה: עירפול והעדר בהירות הם סימנים לחרדה או להתנגדות.

קישור: עוזר לחבר את החלקים השונים שנראים כנפרדים ומנותקים זה מזה ומהעבר.

שיקוף: עוזר ליצור מרחב מתווך בין המטפל למטופל

פירוש: הפירוש צריך להיעשות מהקל אל הכבד כלומר: מיחסי העבר והסביבה הקרובה אל המעמקים. ומן ההגנות אל החרדות והמאוויים.

הפרידה עלולה לעורר רגשות של אבדן יש לתת לזה זמן 

פסיכותרפיה דינמית תמיכתית (דיואלד ופיינס)

בעשורים האחרונים זה התחיל מתוך מטרה לשלב בקהילה מטופלים

המטרה היא לעזור למטופל מתן ולשלוט בהתנהגות המטרידה

כלומר שהיעד של הפסיכותרפיה נע מדגש תובנתי לדגש תמיכתי.

המטפל פעיל יותר בזה מאר בפסיכותרפיה אנליטית. וההתערבויות מתיחסות לגורמים הבאים

1. חיזוק הביטחון על ידי תגובה ישיר לטעויות וספקות בקשר לעולם החיצון
2. מתן הסברים קוגניטיבים וחיזוק בוחן המציאות
3. הדרכה והוראה. המטפל מהווה מודל הזדהות . עונה ישירות לשאלות על מצבי לחץ ודחק מצביע על דפוסים חוזרים של התדרדרויות והדרכה בזיהויים.
4. בחינה משותפת של דרכים חילופיות במצבים שעוררו מצוקה
5. הנחיות סמויות ומפורשות שמטרתן לעדן ולשנות התנהגות
6. עידוד

ההעברה היא כלי גם כאן ומשמשת כאסטרטגיה לחיזוק ותמיכה במנגנוני הגנה יעילים, יותר מאשר נתיב לחשיפת חומרים בלתי מודעים. 

מושגים:

נסיגה, העברה נגדית (שתי סוגים), role responsivenss, פסיכותרפיה דינמית תמיכתית, הקשבה חסרת גבולות.

View My Stats