
<html>
<head>
<title>Individual 2 Article 68</title>
</head>
<body>

<div class=Section1 dir=RTL>
<a href="individual2articles.htm">חזרה למאמרים של ש.ה. פרט ב</a><br>
<a href="index.htm">חזרה לאתר הראשי</a><br>
<hr>

אשל,ע. (2009). להיות "כלולה בשתיקה: על המטופל השותק ו'הינכחות' המטפל.שיחות כ"ג (3), 221-233. 

<hr>


<p style="text-align:center;line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-size:14pt;font-weight:bold;text-decoration:none">להיות 
&quot;כלולה&quot; בשתיקה:</span></p>
<p style="text-align:center;line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-size:14pt;font-weight:bold">על המטופל השותק ו&#39;הינכחות&#39; 
המטפל</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:none;color:#ff0000">* </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;color:#ff0000">להזכירם... </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold;color:#ff0000">אני = אגו. סתמי = איד. 
אני עליון = סופר אגו.</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">אדם חיי בחברה, אך חייו הפנימיים שייכים 
לעולמו האישי שהוא קשה לביטוי ובאמצעות 
תקשורת, דיבור הוא משיג מידה של מגע עם אחרים 
וחולק עימם רגשות ומחשב</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ות. כך הוא יוצא </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">א</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ל</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> ה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">חוץ אך בו בזמן נחדר כלפי פנים ונחשף.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> קיימות שתיקות שונות. שתיקה בין אנשים 
יכולה לשקף הרבה מצבים רגשיים והרבה איכויות 
של רגש. הרבה פעמים שתיקה נוגעת ברגש ראשוני 
או חזק עד שאין מילים לתאר את הכאב הגדול.</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold;text-decoration:none">רקע: סוגיית המטופל 
השותק בטיפול פסי</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">כואנליטי:</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:none">הטיפול הפסיכואנליטי דוגל 
בריפוי בדיבור היות וחוק היסוד</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> שלו</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> הוא אסוציאציות חופשיות. לכן, </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">השתיקה זהה להתנגדות ונהייתה לאו</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">יב טבעי של תובנה והצלחה טיפולית.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">השימוש הראשוני של פרויד באסוציאציות 
חופשיות כלל שכנוע, לחצים ותוכחות מתוך 
הצורך </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold;text-decoration:underline">שלו</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> שהמטופל יד</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">בר.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">אשל מביאה דוגמת טיפול של פרויד אשר נתקל 
בשתיקה מצד מטופל. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">בתחילה ראה בשתיקה זו כהתנגדות והפסיק 
לטפל באותה הפעם. לאחר מכן שם לב שהשתיקה 
היא התנגדות לעליית המודחק והדחקה מחודשת 
שהמטפל נלחם בה.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> לתפיסת השתיקה בטיפול הפסיכואנליטי  
יש 3 תקופות עיקריות של הת</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">פתחות. </span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:underline">תקופה ראשונה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ההתייחסויות הן של פרויד ופרנצי. פרויד 
מתייחס לשתיקה ע&quot;י שני גילויי התנגדות 
קלסיים. 1. שתיקה כהתנגדות למחשבות העברה 
ביחס למטפל. 2. שתיקה כהתנגדות לזכירה בניגוד 
לחזרה כלומר אקטינג אאוט. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">פרנצי התייחס לשתיקות כהגנה נגד משאלות 
אנאל </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> ארוט</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">יות: כהגנה וזכירה נגד ביטויי מילים גסות. 
עצירת הדיבור כתוצאה של שיוויון הדיבור 
עם פעולה. ופטפטנות יתר כתוצאה של שתיקה 
ואי אמירה. טכניקת טיפול מומלצת בתקופה 
זו </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> לאחר </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ש</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">מוצו תהליכים חינוכיים לעידוד אסוציאציות 
חופשיות ופירוש שתיקה כהתנגדות המטפל צריך 
להגיב בש</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">תיקה נגדית. </span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:underline">תקופה שנייה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> לא הייתה פריצה מבחינת התייחסות טכנית 
של המטפל ועד שנות ה </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> 50 שתיקה נגדית נשארה הטכניקה הטיפולית 
שרווחת. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">ברגלר</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, ראה שתיקה כתופעת התנגדות הקשורה לשלב 
ההתפתחות לבידינאלי </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> דומיננטי והמליץ להשתמש בשלוש שיטות 
טכניות שונות. מטופל פובי</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> מזוכיסטי </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> המטפל צריך לוותר על השתיקה ע&quot;י פירוש 
ועידוד ולעולם לא לשתוק שתיקה נגדית. מטופל 
עקשן בעל אוריינטציה אנאלית </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> פאלית המטפל צריך לפרש וגם להציב שתיקת 
נגד. מטופל בעל קיבעון אוראלי </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> זקוק לפירוש וטכניקה של נתינת מילים עד 
שתיווצר העברה חיובית וכך יהיה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> בסיס לעבודה אנליטית.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">סטרבה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, דן בשתיקה עיקשת באמצעות מושגים: &#39;הפיצול 
התרפויטי של האני&#39;, &#39;הברית הטיפולית&#39; ו&#39;סינטזת 
האני&#39;. הוא מתאר את תהליך הטיפול כשיתוף 
פעולה של המטפל עם המטופל כנגד משהו בעצמו 
(של המטופל) וקורא לכך &#39;דיסוציאצית אני (אגו) 
תרפויטית&#39;: המטפל ו</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">המטופל משתפים פעולה כנגד החלק האחר הפנימי 
(של המטופל) </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">הַחוֹוֶה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR">experiencing</span><span dir="RTL"></span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">. </span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:underline">התקופה השלישית</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> רלוונטית עד היום. יש בה פריצה מש</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">מעותית ביחס להבנת המטופל השותק ומגוון 
הצורות בהן מופיעה השתיקה ובהתאם לכך שינויים 
בגישה הטיפולית. הדחיפה העיקרית להתקדמות 
הייתה ה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ופעתה והתפתחותה של פסיכולוגיית האני. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">כבר באמצע שנות ה </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> 50 הועלו הצעות טכניות חדשות לטיפול במטופל 
השותק. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">גלובר</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, קרא לגישה גמישה, התנגד לשתיקה הנגדית 
בטענה שזה מוריד את האנליזה לדרגת התגוששות. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">לוי</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, הדגישה שהיצמדות לחוק הנוקשה אינה נכונה 
היות והשתיקה נובעת מ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">כוננות חרדה חזקה ויש צורך בהורדת החרדה 
אשר דורשת סבלנות מצד המטפל ושימוש בפרוצדורת 
אנליזת ילד. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">וייסמן</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, הדגיש היבט בין אישי בשתיקה וטען כי בכך 
הם מראים רגישות מיוחדת לאיום של רגשות 
חיוביים ואינטימיות רגשית, פחד מעזיבה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">,</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> השתלטות והכחדה. שתיקתם היא מכניזם הגנת</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">י ופרובוקטיבי. לכן, יש צורך להבין את השתיקה 
ושורשיה בעבר ובהעברה, לגלות כלפיה סובלנות 
להכיר ולעודד במאמצי המטופל להתגבר עליהם.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">פרידה פרום רייכמן</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">,</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> מבדילה בין שתיקות קונסטרוקטיביות (של 
אמון במטפל או של עיבוד פנימי) ובלתי קונסטרוקטיביות 
(מתוך חוסר אונים ועוינ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ות כלפי תקשורת) המצריכות התייחסויות 
שונות מצד המטפל. ציון דרך מרכזי בהתייחסות 
למטופל השותק</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> היה בכנס אנליטיקאים </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> 1958. התייחסות לשתיקה נעשתה מנקודת מבט 
של פסיכולוגיית האני בעיקר מהעמדה הסטרוקטורלית 
בדגש על מצבי העברה והעברה נגדית כשהשתיקה 
נראית כאמצעי אפקט</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">יבי ביותר של המטופל לעורר העברה נגדית.</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">השתיקה כהתנגדות וכהגנה:</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:none">השתיקה תוארה ע&quot;י משתתפי 
הכנס כמצב אני מורכב</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">. הרצון לשיתוף פעולה בין מטופל למטפל 
משמשים לא רק את כבמה שעליה מתרחשת הדרמה 
הטיפולית. אלא, כלחץ מוטיבציוני מתמיד על 
האני להשתפר ולכן לדבר. אולם, כאן </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">נכנסים כוחות רבים שעשויים להוביל לשיתוקה 
או התמוטטותה של החלטת האני לדבר או יכולתו 
לדבר.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> בעקבות היחסים שמתפתחים כלפי המטפל כאובייקט 
להעברה עשוי להתפתח רצון להסתיר אינפורמציה 
מתוך תחושות שליליות (אשמה, בוז, כעס...), 
ובתהליך הרגרסיה עשויים להופיע חלקים מחווי</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ות טרום מילוליות שהן מבלבלות היות ולא 
תמיד יש עבורן דימויים וביטויים מילוליים.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> לעיתים השתיקה עשויה להיות תגובה הגנתית 
לפירוש המטפל בין אם היא לא נכונה או נכונה 
אך מינונה או עיתויה לא מתאים. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">פירושים שמיועדים לחשוף איד וסופר אגו 
עלולים לחזק את המשכיות השתיקה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">בניגוד לכך,פירושים שתומכים במאמצים הגנתיים 
של האגו דווקא יספקו את הביטחון ההכרחי 
ויגרמו למטופל לדבר באופן חופשי.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> במהלך השנים השתיקה הורחבה וההתייחסות 
אליה כהגנה מפחדים רודפניים וכניתוק</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, כגון: </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">הצפת חומרים מעומק הלא מודע גרמה לשתיקה 
בשל תחושת מותקפות</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, תחוש</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ת חלל גדול של ריקנות פנימית וחוסר יכולת 
התמודדות עם חרדות דיכאוניות, שתיקה עקב 
טראומות עבר, או כזעקה שתוקה בגלל חסך וטראומטיזציה 
ביחסים ראשונים</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">.</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">שתיקה </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold"> מֵחזרה כפייתית לתקשורת:</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:none"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">שתיקה כחזרה כפייתית על דפוסים קודמים 
בחיי המטופל או שתיקה של מישהו שהייתה משמע</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ותית (השתיקה הייתה משמעותית ובעלת חשיבות 
מיוחדת). </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">השתיקה היא ביטוי של חזרה לחוויות ראשוניות 
שבאה לידי ביטוי בחדר הטיפול בהעברה והעברה 
נגדית. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">מסעוד חאן</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, מדבר על השתיקה כתקשורת בו פגש צעיר בן 
18 שבמשך 6 פגישות שלמות שתק שתיקה מוחלטת 
ובכך החייה את הסיטו</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">אציה הרגשית כבנה של אם דכאונית מאוד השותקת. 
באמצעות כך נוצרה העברה שבה המטפל חש ברגשותיו 
ותגובתו הלא מודעים של המטופל כילד קטן 
ודחוי וכך יכול היה להוות לו </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">&quot;</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">אני מסייע</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">&quot;</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">.</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold;text-decoration:none">השתיקה שמעבר 
למילים ומעבר לצורך בתקשורת מילולית:</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:none">השתיקה היא אמצעי להגעה אל 
ראשוניות ההוו</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">יה האנושית. מצב של אינטגרציה מיסטית בין 
מטפל </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> מטופל, שיוצרים חוויה משותפת של התמזגות 
בשלב טרום האובייקט וטרום מלל (יחידת האם 
ילד) בהתפתחות האדם.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> &quot;יחס לא מילולי זה שנולד פעם בשתיקה... 
יכול לחזור שוב לחיים רק כשתיקה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">&quot;</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> זהו גורם ריפוי הכרחי עבור מטופלים שיש 
ל</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">הם</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> חסך לא מודע ולא פתור להתמזגות עם אובייקט 
ראשוני (אם).</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> ועל כן</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">,</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> יש צורך שמטופל יכנס לתוך השקט ושהמטפל 
יוכל להיות בשקט עמוק ספוג אהבה ראשונית 
אל המטופל</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">. יש לקבל את השתיקה בלי פירושים כדי שהמטופל 
יוכל להגיע אל עצמו ולמצוא את דרכו אל עולם 
האובייקטים.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold;text-decoration:none">השתיקה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold"> כהגנה על העצמי וכביטויי לעצמי:</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:none">ויניקוט מדבר על השתיקה כהגנה 
על גרעין העצמי. העצמי האמיתי</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">,</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">אצל כל בני האדם, לא מתקשר</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> ותמיד י</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">י</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">שאר שותק כלפי מציאות חיצונית. באנשים 
חולים נוצר פיצול עוד בילדות המוקדמת בין 
עולם פנימי סובייקטיבי שנחווה כאמיתי לעולם 
חיצוני שהתקש</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ורת איתו </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">נחווית כ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">כוזבת. ולכן, אין אפשרות לתקשורת באמצעות 
מילים.</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold;text-decoration:none">לסיכום:</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> ניתן לראות עד כמה הלכה והתחזקה במשך 
השנים ההתעמקות בהבנה של מורכבות המצב 
הנפשי והסיטואציה הטיפולית של שתיקה נמשכת 
של המטופל, והצורך בהתייחסות גמישה, </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">אמפאטי</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ת</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, מורכבת, קשובה, ומאפשרת אלי</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ה. השתיקה נתפסה, מצד אחד, כהתנגדות, הגנה, 
ניתוק, ביטוי של פחדים רודפניים, חוסר יכולת 
להתמודד עם היעדר רגשי, ריקנות, דיכאון, 
חזרה כפייתית, הגנה על עצמי, ובעיות ביחסי 
העברה </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> העברה נגדית. ומ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">צ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ד שני, השתיקה תוארה כאופנות תקשורת ראשונית 
או פרטית מגרעין העצמי וכ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">זיכרון וכמיהה לעולם הראשוני הטרום מילולי, 
להתחברות ואיחוד ראשוניים שהם מעבר לצורך 
בתקשורת מילולית.</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">להיות &quot;כלולה&quot; בשתיקה:</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:none">אשל </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">מבחינה בין  מושגים: שתיקה, השתתקות/הדממה.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> השתתקות עוצרת בחובה כל המילים שנחסמו 
מתוך תגובה לכשל סביבתי</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> ומתוך תחושת חוסר אונים, בדידו</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ת, פגיעה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">,</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> כאב </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">והכחשת רגשות.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> השתיקה עבורה הוא מצב שלא צריך למלל אותו.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">השתיקה יכולה לאפשר מגע עם מקומות אליהם 
המילים לא מגיעות ולאפשר מגע עם </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">&quot;</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">נוכחות של היעדר</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">&quot;, לאפשר מגע עם מצב פנימי של &quot;נוכחות 
עם היעדר&quot;. בטיפול צריך להיות בתוך שתיקת 
התהוות. לנסות להבחין בין</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> שתיקה שמאחוריה לא עומד כלום (ריקה ממחשבות) 
לבין שתיקה שיש בה תכנים</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> וצריך לכבד אותה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">, להכיל אותה </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ולהיות בה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> ולראות מה יצא ממנה (מה יתהווה)</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:none">&quot;הינכחות&quot; (המציאה את 
המילה מהינתנות ונוכחות) הסכמתו של המטפל 
ויכולתו להינתן רגשית ללפיתת תהליך הטיפול 
עם המטופל ועולמ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ו ולהוות שם נוכחות יציבה של הקשבה, הזדהות, 
החזקה, הגנה והכלה.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">בטיפול עלינו להיות נוכחים ולרכוש כבוד. 
נתונים ופתוחים אל המטופל להיות איתו בתוך 
הסיטואציה הטיפולית גם ובעיקר במקומות 
הקשים ביותר הבלתי נסבלים, בלתי מובנים 
מוטרפים להיות נוכחים עד כמה שנוכל.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">בהינ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">כחות נוצר קשר עמוק בין המטפל והמטופל 
ברמה רגשית חווייתית. זהו מימד התקיימות 
חדש, עמוק שבה השניים הופכים להוויה טיפולית 
בלתי נפ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">רדת לשני המשתתפים. התהוות הביחד (התחברות 
קוונטית).</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">הטיפול יוצר מציאות נפשית שבה הוא חושף 
ומפענח מציאות קיימת מודחקת ונסתרת.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> הביחד </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">יוצר חוויה מיסטית שבה מגיעים לתכנים 
שלא הייתה גישה אליהם בנפרד.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> לפי אוגדן, אדם שאינו יכול לחלום את חוויותיו 
הרגשיות (ביעותי לילה) או שיכולתו לחלום 
אותם נעצרים (סיוטים) הוא אינו יכול להשתנות, 
להתפתח ולהיות משהו אחר ממה שהיה. </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">בשיתוף פעולה בטיפול</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> פסיכואנליטי </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">מטופל </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">יהיה מסוגל לחלום את החלומות / לחוות חוויות</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> שקודם לא נחלמו בעזרתו של המטפל המשתמש 
ב </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR">reverie</span><span dir="RTL"></span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> בכך שהמטפל משתתף בטיפול הוא מתחבר לאותם 
מקומות שהנפש הודפת אותם שלמטופל שקשה, 
או אי אפשר לשאת אותם. ובאמצעות תהליך הרוורי 
מחזירם מעובדים למטופל.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">יש שתי ד</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">וגמאות. הראשונה של אוגדן המדברת על חוויה 
קטסטרופלית שהובילה מטופלת לשתיקה ארוכה 
בטיפול ונפתרה כאשר המטפל הכיל אותה ע&quot;י 
ה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">שתתפות שותקת ונוכחת בחדר הטיפול, שאפשרה 
לשניהם חוויה גופנית </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ונפשית עמוקה.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">דוגמא שנייה של אשל עם מטופל, עוסקת בקשר 
של יחסי אובייקט מוקדמ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ים</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">. שתיקה ואימת הסודות שבו המטפל צריך להיות 
כמיכל שיאפשר הבנייה מחודשת של יחסי אובייקט 
תקינים.</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">&#39;הינכחות&#39; המטפל, התחברות ושינוי:</span></p>
<p style="line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">משמעות הביטוי הינכחות באה לידי ביטוי 
בשני אופנים</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">. הראשון, שתיקת הביעותי הדיסוציאטיביים 
פסיכוטיים הלא נחלמים. והשני, בהשתתקות 
במק</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ומות המסויטים שחלימתם וחווייתם נקטעה.</span></p>
<ol style="list-style:decimal">
  <li style="margin-right:25pt;line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold;text-decoration:none">הינכחות והתחברות 
  לשתיקת ביעותי הלילה לתוך הסודות האפלים 
  והמנותקים</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">:</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> בסיפור המקרה שני של המטופל רובן רק נוכחות 
  המטפל המתקיימת ומצטברת יכלה המטפלת לאפשר 
  למטופל להיפגש עם הצורך שלו לעזרה, הפחד 
  מנטישה ולהוות חוויה חדשה מתקנ</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">ת חיובית. ילדותו הייתה בסביבה רגשית של 
  שתיקה, חוסר התייחסות לרגשות, דחייה והיעזבות 
  מוקדמת.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> למעשה בתהליך הטיפולי ברובד הסמוי בא 
  לידי ביטוי התחברות המטפל לאזורים המפוצלים 
  והפסיכוטיים של המטופל </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> ביעותי הלילה הלא נחלמים.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> מטופל לא יכול ללכת לבדו לתוך הזיכרון 
  ה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;">קשה אלא רק עם התווספות נפשו של המטפל 
  שנותנת לו מקום להיות בתוכו (בנפש של המטפל) 
  להתפרק ולהיבנות מחדש.</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> מקום שהוא מקבל ללא עוררין.</span></li>
  <li style="margin-right:25pt;line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold;text-decoration:none">&#39;הינכחות&#39; והתחברות 
  לשתיקת סיוטי הלילה </span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold">–</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;font-weight:bold"> לתוך האהבה הנסתרת:</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> </span></li>
</ol>
<p style="margin-left:25pt;margin-right:25pt;line-height:18pt" dir="RTL"><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;;text-decoration:none">אלו הם נקודות של מבוי סתום 
שהחלומות עשויים לחזור שוב ושוב תוך פגיעה</span><span style="font-family:&#39;David&#39;,&#39;Arial&#39;"> באני. השתוקקות ואימה, רגשות חזקים שעלו 
ונחלמו ואח&quot;כ נעלמו ונחסמו במשך שנים 
רבות, לפתע נפתחים ומדוברים שוב. כאשר אותו 
חלום קשה (לרצוח את בעלה של המטפלת) עולה 
בטיפול יכול המטפל למלוק אותו כפרובוקטיבי 
ופרוורטי או לאפשר לו להיות ולהמשיך להיחלם- 
לעבד אותו. </span></p>



 
<hr>

<!-- Start of StatCounter Code --> 
  
<script type="text/javascript" language="javascript"> 
  
var sc_project=2002039; 
  
var sc_invisible=0; 
  
var sc_partition=18; 
  
var sc_security="915e5d03"; 
  
</script> 
  
  
<script type="text/javascript" language="javascript" src="http://www.statcounter.com/counter/counter.js"></script><noscript><a href="http://www.statcounter.com/" target="_blank"><img src="http://c19.statcounter.com/counter.php?sc_project=2002039&amp;java=0&amp;security=915e5d03&amp;invisible=0" alt="free web page hit counter" border="0"></a> </noscript> 
  
<BR><A 
  
href="http://my.statcounter.com/project/standard/stats.php?project_id=2002039&amp;guest=1">View 
  
My Stats</A> 
  
<!-- End of StatCounter Code --> 
  
  
<br> 
  
<a href="http://www4.clustrmaps.com/counter/maps.php?url=http://www.geocities.com/zuz.mepo/" id="clustrMapsLink"><img src="http://www4.clustrmaps.com/counter/index2.php?url=http://www.geocities.com/zuz.mepo/" style="border:0px;" alt="Locations of visitors to this page" title="Locations of visitors to this page" id="clustrMapsImg" onError="this.onError=null; this.src='http://www2.clustrmaps.com/images/clustrmaps-back-soon.jpg'; document.getElementById('clustrMapsLink').href='http://www2.clustrmaps.com'" /> 
  
</a> 
  
</CENTER></FONT></BODY></HTML>