חוק העובדים הסוציאלי- הלכה למעשה

גולדשטיין ורוזנר

פרק א'- זכות הפונה לדעת

מהי הזכות לדעת?

הזכות לדעת היא אחת מזכויות היסוד של האזרח במשטר דמוקרטי. זכות זו מעוגנת בחקיקה הקיימת- בחוק הגנת הפרטיות (1981), חוק זכויות החולה (1996), חוק העובדים הסוציאליים (1996) ואף הורחבה בחוק חופש המידע (1998).

חוק העובדים הסוציאליים מתמקד במחויבותו של העובד הסוציאלי למסור מידע ללקוח, הן בגין התעסקות המקצוע באיסוף מידע אישי ומערכתי רב והן עקב רצונו לשמור על סטנדרטים אתיים וערכיים גבוהים.

על פי חוק הגנת הפרטיות, רשאי כל אדם לעיין בעצמו, או על ידי בא כוחו שהרשהו בכתב, או אפוטרופוס, במידע המוחזק עליו במאגר מידע. האדם אף זכאי לקבל את המידע בשפה המוכרת לו, אם היא כלולה במגוון השפות שביה"מ מתיר.כפי שנראה, כל מה שנאמר תקף גם לגבי מידע שנצבר בתיקו האישי של לקוח המטופל אצל עובד סוציאלי.

חלק נכבד מהעבודה הסוציאלית קשור לאיסוף מידע אישי וטיפול בו. מקור המידע העיקרי על הלקוח, הוא הלקוח עצמו, ולכן מובן ששמורה לו הזכות לקבל מידע שנאסף אודותיו, במסגרת מימוש זכות היסוד שלו- הזכות לדעת.

בחוק העובדים הסוציאליים עוגנה זכות זו- "אדם זכאי לקבל מעו"ס מידע בדבר טיפולו של העו"ס בעניינו, למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של הע"ס."

רציונל נוסף מאחורי זכות זו של הלקוח הינו לעודד את העו"ס להקפיד היטב בניהול הרישום התיק .

הפרת זכות זו של הלקוח היא עבירה משמעתית שבגינה עונשים.

לאורך כל המאמר אנו נראה תיאור של החוקים והנהלים הקיימים ומולם המלצות כותבי המאמר לנהליי עבודה נוספים מקצועיים יותר.

דילמות הקשורות בחובת גילוי המידע-

עבודת העו"ס אינה כוללת רק את הקשר הישיר שבין העו"ס והמטופל, אלא גם כוללת אינטרסים רב מערכתיים (הכוונה כאן לדעתי היא- של אנשים בקהילת הלקוח, גופים וארגונים שונים בקהילתו). בידי העו"ס מצטבר מידע רב, מעבר למידע המצטבר אצל אנשי מקצוע אחרים והיקף הסמכויות שבידו רחב. בנוסף, תפקיד העו"ס כרוך לעיתים קרובות בחדירה לצנעתם ופרטיותם של אנשים ששלומם נתון לאחריותו. בגלל כל אלה, עולות דילמות אתיות בכל הנוגע למימוש חובת גילוי המידע ללקוח.

מהו מידע-

חוק העו"ס אינו מגדיר את המושג מידע. אך באופן כללי מדובר בכל ידע שהוא הקשור ספציפית ללקוח, המוחזק בכל צורה שהיא (כתב יד או אלקטרונית).

מיהו הלקוח-

לקוח הוא אדם הפונה בין בעצמו ובין באמצעות אדם אחר לקבלת עזרה או טיפול של עובד סוציאלי, לרבות מי שמטופל בידי עובד סוציאלי על פי דין.

איסוף מידע מקיף (אישי, משפחתי וסביבתי) הוא הכרחי לצורך הטיפול הנדרש מהעו"ס, ומשמש בדרך כלל תנאי מוקדם לקבלת סיוע. לכן יש להרחיב את ההגדרה בחוק ולהשתמש במושג "מערכת הלקוח". השימוש במושג זה שכיח ומרכזי והוא מאפשר כיום הכרה בלקוח לא רק כשהוא "פרטי" ספציפי אלא גם כאשר מדובר ב"משפחה", ב"קבוצה", ב"קהילה", וב"ארגון".

מידע המתקבל בעבודה עם משפחה או קבוצה-

חשוב להבהיר שבמצב שבו כמה בני משפחה מבקשים לקבל שירות מעובד סוציאלי בסוכנות כלשהי, וכל בן משפחה מגיע לסוכנות באופן אישי, אף שהוא מעלה נושאים משפחתיים, מדובר במתן שירות פרטני ויש להקצות לכל אחד תיק נפרד.

הרחבת המושג " זכות הלקוח לקבלת מידע" לכל בני המשפחה או חברי הקבוצה הכלולים במושג "מערכת הלקוח" היא חשובה, אך שאלת גילוי המידע הופכת להיות שאלה קצת יותר מורכבת. זאת מכיוון שעל העו"ס להתמודד עם מסירת מידע על אודות חבר אחד ב"מערכת הלקוח", לחבר אחר באותה מערכת.

על כן, כאשר הלקוח הוא "משפחה" או "קבוצה", יש לערוך חוזה בין בני המשפחה הנוגעים בדבר לבין העו"ס. במסגרת החוזה ייקבעו כללים והסדרים למסירת מידע בין המשתתפים בינם לבין עצמם ובינם לבין גורמים חיצוניים למערכת המשפחתית או הקבוצתית. יש להבהיר שכל אדם אשר שותף לחוזה יהיה זכאי לקבל מידע על על השני אלא אם תהיה הגבלה מפורשת ויש לרשום את התנאים המגבילים שסוכמו כדי למנוע אי הבנות בעתיד.

כל מה שנאמר בנוגע למערכת המשפחה נכון גם לגבי קבוצה, בהנחה שכולם בגירים וברי דעת.

מידע המתקבל בעבודה עם הקהילה-

העו"ס הקהילתי עובד בדרך כלל בסביבה בעלת אופי מורכב. גבולות עיסוקו סבוכים, עבודתו דינאמית, לעיתים מניפולטיבית ובדרך כלל טעונה בניגודי אינטרסים, קונפליקטים ותחרות על משאבים. כל אלה מקשים על הגדרת הלקוח ועל יצירת חוזה ההתקשרות. העו"ס נמצא בקשרים מקצועיים מגוונים עם מערכות אנוש שונות: תושבי השכונה, קבוצות שונות כגון: קבוצות תמיכה, קבוצות פעולה, גופים פורמאליים כמו מוסדות ציבור ושירותים, ומסגרות בלתי פורמאליות. שפע המצבים וההקשרים לדעת הכותבים, מחייב לגלות משנה זהירות בשמירה על כללי האתיקה המקצועית והוראת החוק.

העובד יכול להימצא ב-4 מצבים עיקריים-

1. קשר עם פרטים בקהילה- במקרה זה חלה עליו חובת מסירת המידע רק לאדם הנוגע בדבר.
2. קשר עם קבוצות בקהילה- במקרה זה חלה עליו חובת מסירת המידע על פי החוזה שנקבע עם הקבוצה.
3. קשר עם מוסדות, שירותים וגופים ציבוריים/פרטיים הפועלים בקהילה- העו"ס רשאי להעביר מידע כללי העוסק בעבודה עם גופים אלה והנוגע לקהילה, בתנאי שלפי שיקול דעתו, גילוי המידע יקדם את הנושא המטופל ולא יפגע בשם הקהילה ותושביה, כולם או מקצתם.
4. קשר עם נציגים או נציגויות של הקהילה (ועד דיירים, ועד שכונה וכ"ו)- שני סוגים:

1. מידע העוסק בקהילה בכללותה- תוצרי העבודה עם הנציגים רצוי שיהיה גלוי לעין כל חבר בקהילה.

2. מידע העוסק בפרטים בקהילה- אין לחשוף מידע ספציפי על פרטים החיים בקהילה לעין הציבור, גם אם עניינם נידון בפורום קהילתי כלשהו. ניתן רק לידע על החלטות עקרוניות שנובעות מהנושא.

יש להבחין בין גופים קהילתיים שלהם מעמד סטטוטורי ולהם מותר לפרסם מידע הקשור לתפקידם על חבר קהילה אחר, לבין גופים שאין להם מעמד כזה. לדוגמה- ועד בית משותף רשאי לפרסם שם בעל דירה שלא שילם את שכר הדירה מספר חודשים כולל את סכום החוב. ועד שכונה איננו רשאי לפרסם שם או מידע על חבר בקהילה.

3. מידע העוסק בקבוצות מוגדרות בקהילה- מידע כזה ראוי לחשוף ובלבד שלא ייתן מידע המזהה אנשים ספציפיים מקבוצות אלה. (סימנים מזהים כלשהם). למשל: לוועד השכונה מותר לפרסם בעיתון השכונתי על קבוצת בני נוער עבריינית הפוגעת בזקנים. אך אין הוא רשאי לפרסם את שמותיהם. כשהעו"ס מעוניין לפרסם במקרה שכזה הוא צריך לשקול קודם גם את שיעור הנזק שיעשה כתוצאה מהפרסום. למשל: ירידת ערך הדירות באזור.
4. מידע העוסק בתהליכים ובאינטראקציות בין אישיות בין חברי הנציגות הספציפית- אין לחשוף מידע זה לעיני הציבור. דין מידע זה כדין מידע קבוצתי. מידע זה רשאים לקבל רק חברי הפורום הקהילתי.

מידע שהתקבל מגורם אחר (גורם שלישי)-

זכותו של הלקוח לקבל מידע שהצטבר, גם אם המידע עובר פיזית ממקום למקום. חוק הגנת הפרטיות קובע כי בעליו של מאגר מידע המחזיק אותו אצל אחר יפנה את המבקש אל המחזיק ויורה למחזיק בכתב למאפשר למבקש את העיון. בחוק העו"ס טרם נקבעו הלכות ותקנות בעניין זה.

מידע שהתקבל בצוות מקצועי או בצוות רב מקצועי-

בהעדר התייחסות בחוק מומלץ לפעול על פי עיקרון שנקבע בחוק זכויות החולה. חוק זה קובע כי חבר בצוות המטפל רשאי למסור למטופל מידע בתחום עיסוקו בלבד ובתיאום עם האחראי בצוות. הכותבים ממליצים כי בפנייה של לקוח לקבלת מידע מעבודת צוות יש להפנותו אל ראש הצוות שיחליט למי מחברי הצוות יש להפנותו.

הרישום בתיק-

על פי חוק העובדים הסוציאליים אין חובת תרשומת כמו בחוק זכויות החולה. חובת הרישום נובעת מתהליך הסוציאליזציה המקצועית של העובד הסוציאלי. מאחר שללקוח יש אפשרות לחשיפת מידע המצוי בתיקו האישי, הוא עשוי להטיל ספק באבחנה, לטעון לאי דיוקים, לבטא אכזבה ולבקש לשנות תכנים בתיק (דבר שאינו מחייב את העו"ס). התוצאה החיובית היא בהעצמת מעורבות הלקוח ובחיוב העו"ס ליתר שיקול דעת והקפדה בפרטים. התוצאה השלילית היא בחשש שהעו"ס ימצא את עצמו מתפשר עם ה"מציאות" כדי להימנע מעימות עם הלקוח על רקע אי הסכמה.

כתיבה מקצועית-

בכתיבה מקצועית ישנה רשימה של הנחיות. הרשימה כוללת: לאמת מידע שמתקבל, לכתוב עובדות לפני הערכות, לכתוב כל מידע מהיכן ומתי הגיע, לא להשתמש במונחים סטגמטיים (כגון: פלוני הוא עבריין אלא לפלוני שלוש הרשעות קודמות), תיעוד כל החלטה והתייעצות.

רישומים אישיים-

גם הרישומים הפורמאליים עדיין אינם מוגדרים בחוק ונתונים במידה רבה לשיקול דעתו של העובד. מדובר במידע כגון: תרשומת של התייעצויות פנימיות בין עובדים מקצועיים, הערות אגב אישיות, הרהורים לגבי כיווני טיפול, התלבטויות וכ"ו. את הרישומים האישיים אין לחשוף לעיני הלקוח.

ארגון התיק-

מומלץ ניהול שתי מערכות רישום נפרדות- 1. רישומים אישיים 2. רישומים רגילים ומסמכים שוטפים.

חובת גילוי המידע ללקוח תחול על הרישומים הרגילים והמסמכים השוטפים בלבד.

כדאי לשקול השמדת הרישום האישי לאחר שאין בו עוד צורך.

מידע שהתקבל מגורם אחר יש לפתוח לו חוצץ בתיק כמידע מגורם אחר. יש להביא בחשבון את אינטרס מוסר המידע ויש לבדוק שהמידע מושתת על עובדות ושהערכות התקבלו על בסיס מבחנים וכלים מקצועיים מקובלים.

הרישום בתיק כראיה בוועדת המשמעת ובבתי המשפט-

הרישום בתיק מקובל על בתי המשפט כראיה בעלת משקל בקשר לטיפול הלקוח, כך גם בוועדת המשמעת הפועלת מתוקף חוק העו"ס. ועדת המשמעת וביה"מ עשויים בסיטואציה מסוימת להתייחס לרישום לא מדויק או חסר כהתנהגות רשלנית. אם יוברר כי כתוצאה מאי הקפדה על רישום נאות נגרם נזק ללקוח יחויב העו"ס בגין התרשלות.

אך לא כל טעות מעידה על רשלנות. אם הרישומים מראים כי העובד קיבל החלטה לאחר ששקל את כל העובדות ובדיעבד שגה- יחשב הדבר כטעות.

נוהל מסירת מידע ללקוח-

בחוק העו"ס אין נוהל למסירת מידע ללקוח, אף על פי כן בחוק חופש המידע נאמר שהבקשה תתקבל בכתב ללא צורך בנימוק הבקשה, תוך פירוט המידע המבוקש. תשובת העובד תימסר בכתב. החומר שיימסר יהיה הצילום של המקור. חומר רגיש יימסר עם הסבר מתאים ועוד.

אי מסירת מידע ללקח-

בחוק העובדים הסוציאליים נקבע כי " עו"ס רשאי שלא למסור באופן מלא או חלקי מידע, אם לדעתו תגרם עקב מסירת המידע פגיעה חמורה במבקש המידע או באדם אחר. למשל הפסקת הריון אצל קטינה בדואית, מסירת המידע כרוכה בסיכון ממשי לחייה.

במסירת מידע חלקי חייבים להקפיד כי הוא יהיה בעל משמעות, תוך הודעה ללקוח כי המידע שנמסר לו הוא חלקי, אלא אם יש בציון עובדה זו פגיעה בחיסיון המידע שלא נמסר ללקוח.

נוהל אי מסירת מידע-

המחוקק קבע שאי מסירת מידע מבוקש חייבת להיות מאושרת ע"י ממונה. בנוסף לכך קבע המחוקק כי ממונה זה חייב להיות עו"ס ולא בעל מקצוע אחר. הלקוח רשאי לערער על החלטת העו"ס הממונה ע"י פנייה לועדת המידע.

סיכום-

על אף ההתייחסות הנרחבת של החוק לזכות הלקוח לדעת יש עדיין צורך בגיבוש כללים לגבי מסירה ואי מסירה של מידע.בנושא זה מלאכת החקיקה תמה אך לא נשלמה.

פרק ב'- שמירת סוד מקצועי

העבודה הסוציאלית בכל רחבי העולם, הינה מקצוע אשר מעוצב על תשתית ערכית, ועל כן היא מקדישה מקום נרחב לסוגיית שמירת הסודיות.

הגדרת המושג "סודיות מקצועית"-

בקוד האתיקה של העו"ס בישראל אין הגדרה למושג "סודיות" אך הוא מוצב כערך: "העו"ס יכבד את הפרטיות של לקוחותיו וישמור בסוד כל מידע שיתקבל במהלך שירותו המקצועי".

הופעת המושג בחקיקה-

הסודיות בחקיקה מופיעה בחוקים רבים כמו: חוק העונשין, חוק זכויות החולה, חוק העובדים הסוציאליים וחוק הנוער. בכולם מדובר על שמירת סודיות כלפי הלקוח על מידע שהתקבל במהלך ביצוע התפקיד.

על שמירת הסודיות-

במצבים מורכבים שמירת הסודיות נתקלת בדילמות משפטיות, מוסריות, טיפוליות ואנושיות סבוכות.כל זאת על אף עבודת החקיקה שנעשתה.

חקיקת חוק העובדים הסוציאליים מצד אחד מעניקה לעו"ס זכות לחיסיון בפני בית המשפט לא לחשוף מידע הנוגע ללקוחותיהם ומצד שני במידה ויפרו את החוק ותפגע חובת הסודיות המקצועית, העונשים של ביה"מ מחמירים.

הסודיות המקצועית מורכבת ממשולש בו שני משתתפים, המטפל והלקוח, הקשורים בהסכמה חוזית לשמירת סודיות, וגורם שלישי- הסוכנות, מערכות העל, הקהילה, החברה וכל אחד מאלה שיש להם, לכאורה, עניין בגילוי הסודיות הנרקמת בין העובד לבין הלקוח.

למחוקק קשה לחזות כל מצב שעלול להתרחש ולתת לו מענה, אך ללא כללים ברורים אף למצבים המסובכים ביותר, נמצא תמיד חוסר אחידות בהחלטות העו"ס וסוכנויות העבודה בנוגע לדרכים לשמירת הסודיות.

שמירת הסודיות היא הבסיס לקשר המקצועי שבין העובד ללקוח, עם זאת ישנו פער גדול בין מה שבתיאוריה צריך לקיים בשביל לשמור על הסודיות לבין מה הנעשה בפועל.

פעמים רבות נקלע העו"ס לקונפליקטים ערכיים, כמו החובה להגנה על זכות הפרט לשמירת סודיות מול זכות הציבור לדעת. מצבים כאלה מתעצמים לא אחת בגלל נאמנויות למעביד, למקום העבודה, ללקוח, למקצוע, לערכי החברה והחוק, שלא אחת סותרות זו את זו. במציאות זו, האתגר של העו"ס יהיה למצוא את האיזון הנכון, המצריך פתרונות יצירתיים. קדמן סבר שככל שהמעגל רחב יותר וככל שהוא מרוחק יותר מהלקוח כך יקל על העובד הסוציאלי לשמור על הסוד. מעגל רחב: למשל הציבור הרחב. מעגל קרוב: למשל משפחת הלקוח.

כוחות התורמים לשמירת סודיות-

חוקים- חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק הגנת הפרטיות, חוק זכויות החולה, חוק העונשין, תיקון דיני העונשים וחוק העובדים הסוציאליים: כל אחד מחוקים אלה מדגיש את הצורך בשמירה על סודיות בנוגע למידע המגיע למטפל בתוקף תפקידו. הפרת חוקים אלה כמובן תגרור עונש.

ערכים מקצועיים-

שמירת הסודיות מפורטת בקודי האתיקה של מקצוע הע"ס בישראל, ובאגודי העובדים הסוציאליים בארה"ב ובריטניה.

ערכים חברתיים-

ערכי החברה המערבית מעניקים משקל נכבד לשמירת כבוד האדם ופרטיותו. ישנה רגישות חברתית רבה לזכויות האדם בכלל ובזכותו לצנעת פרטיותו באופן מיוחד.

ביהדות מודגשת חובת הסודיות כערך חברתי שיש להקפיד בו קטנה כגדולה. גם כשהסוד נוגע לחטא של הזולת חל איסור על גילוי הסוד.

מידע ומידע סודי-

לפי חוק העו"ס כשמדובר במידע הכוונה היא למידע שהגיע לעו"ס במסגרת עבודתו, מכל מקור, גם כשאין לו תיעוד וגם כשאין בו בהכרח פגיעה בפרטיות של האדם.

ניתן להגדיר מידע סודי לפי המוגדר בחוק הגנת הפרטיות- כלומר: נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישיותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו".

מרכיבי המידע שחלה עליהם חובת סודיות: מידע שיש לעובד על הלקוח, עובדת היות הלקוח לקוח והמידע הסובייקטיבי שהעובד יצר (כגון: אבחנות ופרשנות).

סייגים בחובת שמירת הסודיות אצל העו"ס-

איסור על מסירת ידיעה או מידע אינו חל רק על מידע סודי אלא על כל ידיעה או מידע שהגיע לעובד בתוקף תפקידו.

העו"ס מצוי בדילמה בין חוק הגנת הפרטיות המגן על הלקוח ופרטיותו, לבין חוק חופש המידע מקנה אישור לחשיפת מידע ולזכות הציבור לדעת. המתח שבין החובה לשמירת סודיות לבין חשיפת המידע וזכות הציבור לדעת הוא האתגר איתו מתמודדים אנשי המקצוע. השאלה היא האם העו"ס מייצג רק את הלקוח או גם את האינטרס הציבורי. מציאות זו דורשת ממנו בירור הסיכויים והסיכונים בכל החלטה ולחיפוש אחר דרכים לצמצום הפגיעה, אם בפרט ואם בסביבתו.

ויתור סודיות-

ישנן שתי גישות- הגישה המצמצמת- הממוקדת בלקוח ובזכויותיו ולכן רואה בכתב ויתור הסודיות אירוע ספציפי לעניין ספציפי. הגישה הזו מקפידה על כבוד האדם וצניעותו, עוזרת ביצירת יחסי אמון בין העובד ללקוח ונותנת ללקוח תחושת אוטונומיה ושליטה על גורלו. הבעיה היא שהצורך לבקש לכל עניין בנפרד יוצר סרבול מנהלי וגביר את עומס העבודה.

הגישה הגורפת- ממוקדת בעלות הארגונית ובפישוט הליכי העבודה ולכן נוטה לשכנע את הלקוח לחתום על כתב ויתור סודיות כללי המאפשר העברת מידע לגורם שלישי בכל עת. הגישה הזו דורשת מהלקוח להסכים לוותר על כל זכות הסודיות מכל דין כתנאי להענקת שירות. השיטה אומנם יותר יעילה אדמיניסטרטיבית ומתאימה לרצונות מערכת העל אך, ישנו פוטנציאל לפגיעה באמון בין העובד ללקוח, היעילות תופסת את מקום כבוד האדם ובכך האמצעי הופך למטרה.

ויתור הסודיות מזווית הראייה של הלקוח-

אדם במצוקה יעשה רבות כדי שיזכה לקבל עזרה להקלת מצוקתו. על כן אין זה מפליא שרבים מהלקוחות מוכנים לחתום על טופס ויתור סודיות המוצג כתנאי לקבלת השירות. הלקוח חושב על הבעיה העכשווית ואיננו פנוי לחשוב על ההשלכות העתידיות האפשריות לחתימתו, הלקוח לאו דווקא מבין עד הסוף את המשמעות של ויתור על הסודיות. בנוסף הלקוח עלול לפתח תלות בסוכנות שקובעת בשבילו מתי טוב בשבילו שישתפו עוד גורמים ומתי לא. על כן מומלץ להשתמש בגישה המצמצמת למרות העומס הנוסף.

כתב ויתור סודיות-

המציאות מצביעה על דוגמאות לא מעטות של שימוש בכתב ויתור סודיות גורף. לפי הכותבים כתב ויתור סודיות הוגן ושמכבד את הלקוח, צריך לכלול את העקרונות והמרכיבים הבאים:

ספציפיות- הלקוח מגדיר למי מותר להעביר את המידע ולמי אסור.

רלוונטיות- הרשאה לחשיפת מידע המשרת את המטרה בגינה נוצר הקשר המקצועי.

תחום גבולות- קביעת התקופה או הזמן שלגביו יתפוס כתב ויתור הסודיות.

ישנה אפשרות נוספת. העו"ס שומר על סודיות מוחלטת ורק כאשר יש צורך בגילוי מידע ספציפי לגורם מוגדר, יפנה העו"ס ללקוח בבקשה לויתור סודיות במקרה הספציפי בלבד. התוצאה תהיה שוב, העצמה אישית של הלקוח והפיכתו לגורם פעיל ודומיננטי בהחלטה על ויתור הסודיות.

גם לאחר שקיים כתב ויתור סודיות, אין לראות בהעברת המידע עניין טכני בלבד. העובד עדיין חייב להפעיל שיקול דעת. שכן אם יפגע הלקוח או אחד מבני משפחתו ויגיע המקרה לבחינת ביה"מ, לא ייבדק רק שישנו כתב ויתור סודיות, אלא ייבדק גם מרכיב שיקול הדעת של העובד.

ביטוי ההסכמה לוויתור סודיות-

מבחינה משפטית ניתן לקבל גם הסכמה משתמעת, כלומר מתוך הדברים או מתוך התנהגות הלקוח, למשל הלקוח נתן לי את הפרטים של מי שאני מעביר אליו. אבל לא כדאי להסתמך על דרך קבלת הסכמה זו אלא יש לקבלה בכתב, חתום בחתימת ידו של הלקוח.

חוזה ההתקשרות בין העובד הסוציאלי לבין הלקוח-

בתהליך יצירת חוזה ההתקשרות צריך העו"ס לגלות ערנות לגבי היבטים שונים בשיקול הדעת של הלקוח. למשל לגבי מידת נכונותו להתחלק במידע או להסכים על ויתור סודיות. עליו להבהיר את הנהלים הקיימים בארגון לגבי חומר כתוב ולהסביר את ההרשאה על פי חוק להתחלק במידע המתקבל מהלקוח עם המדריך או המפקח וכיוצא בזה.

ההיבט האפל של שמירת סודיות מקצועית-

בצד ההיבט ההומאני והחוקי של השמירה על הסודיות, חבוי לא אחת גם הצורך למנוע את חשיפת מעשיו של המטפל. אין קל מלהסתיר מעשים או מחדלים בטענה של סודיות מקצועית. העו"ס צריך קודם כל לבדוק עם עצמו מהי הסיבה האמיתית לסירובו למסור מידע ללקוח. במידה ואיננו בטוח במניעיו כדאי שיברר אותם בעזרת שיתוף הממונה עלי. בירור זה נדרש על פי חוק.

דברים אלו רק מצביעים על האנושיות במתן העזרה, גם של המטפל וגם של המטופל.

גילוי מידע לאחר-

• חוק הגנת הפרטיות מתיר העברת מידע בין "גופים ציבוריים" כמשמעם בחוק, בלי שיהיה צורך בקבלת הסכמת הלקוח שעליו המידע מראש. חוק זה איננו נותן היתר לעובדים סוציאליים העובדים בגופים ציבוריים להעביר מידע על לקוחותיהם (ללא כתב ויתור סודיות) לאף אדם אחר, גם אם האחר הינו עובד סוציאלי או עובד בגוף ציבורי.
• במידה ומסירת המידע מאושרת לפי החוק או במידה והמידע הוצג בקבצים רשמיים או חצי רשמיים הגלויים לציבור בין כה וכה, אז מסירת המידע מותרת.
• עו"ס רשאי להעביר מידע שקיבל מאדם הלאה גם אם האדם התנה את קבלת המידע בסודיות, במידה ולשיקול העו"ס הדבר דרוש עבור הטיפול באותו אדם או בבני משפחתו. כיצד זה יתכן? לפי הכותבים חקיקה ספציפית גוברת על חקיקה כללית. על כן חוק העו"ס גובר על חוק הגנת הפרטיות. גם אם מבחינה משפטית העובד מוסר מידע המוגן על פי דין, מוצע כי גם אם קיימת אפשרות למסירת מידע שלא בהסכמת הלקוח, רצוי ומומלץ להביא את העניין בפני הלקוח ולשאוף לקבל את הסכמתו, אלא אם שיקול הדעת של העו"ס הוא לא לשתפו בעניין זה.

העברת מידע בין חברי צוות רב מקצועי-

כאשר לקוח מקבל שירותים מגוונים בתוך הרשות המקומית הכוללים שירות סוציאלי צפוי שמידע רלוונטי לנושא הבקשה או הטיפול יתחלק בין אנשי המקצוע השונים החברים בצוות הרב מקצועי. במקרים כאלו יש להסביר ללקוח את נהלי העבודה ומי האנשים המעורבים בטיפול ויש לעדכן את כל המידע שנמסר בתיקו האישי כולל את תגובת הלקוח. אם הלקוח מסתייג מהעברת מידע כלשהו לידיעת הצוות הרב מקצועי יש לכבד את בקשתו, אלא אם כתוצאה מכך לא תתאפשר הענקת השירות. מומלץ שכל צוות ימנה לעצמו מנהל צוות שיקבע בשאלות שמירת הסודיות ואיזה מידע יתחלק בין כל חברי הצוות ובאילו תנאים.

העברת מידע בין עובדי מחלקות לשירותים חברתיים-

לפי הוראת המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה רשאי עו"ס להעביר מידע ללא היתר הלקוח לגורם אר במחלקה או למחלקה אחרת לשירותים חברתיים, במקרים הבאים:

1. יש צורך במידע בשביל המשך הטיפול בפונה. אם מדובר בלקוח בר דעת רק הוא יחליט אם ברצונו להמשיך בטיפול ואם באותה סוכנות או סוכנות אחרת. חובה לבקש את הסכמתו להעברת המידע. אם מדובר בקטין או בפסול דין במידה ויש צורך בטיפול, ניתן להעביר את המידע גם ללא הסכמת הלקוח.
2. המידע המועבר לא יפגע לא בפונה ולא בזכויותיו של אדם אחר. אין אדם שיודע יותר טוב מה נכון עבור הלקוח, מהלקוח עצמו ועל כן יש לשתף ולהתייעץ עם הלקוח.
3. עובד המחלקה סבור שאי העברת המידע יפגע בפונה עצמו או באדם אחר.
4. יועבר רק המידע הרלוונטי ולא כל המידע שנאגר במחלקה על הפונה.
5. עו"ס שאינו יכול להמשיך לטפל בפונה יודיע על כך למטופל ללא דיחוי ויעביר את הטיפול לעו"ס אחר באופן שלא יפגע הטיפול בפונה. מומלץ ע"פ הכותבים כי העו"ס אף יבקש את הסכמתו לכך, אלא אם מדובר במקרה חריג כמו הפסקת עבודה פתאומית.

לסיכום- ככל שהליך העברת המידע בתוך הארגון יעשה תוך שיתוף פעולה עם הלקוח ובהסכמתו, יגבר הסיכוי לצמצום המחלוקות עם הלקוח ובכלל זה גם התביעות.

העברת מידע למדריך ולמפקח-

העברה זו מותרת על פי החוק לשם פיקוח מקצועי על עבודת עו"ס או הדרכתם.

הצעתנו להעברת מידע למנהל שירות סוציאלי-

מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית זכאי לראות כל מידע שנאגר על אודות לקוח המחלקה גם אם איננו עו"ס, וחובה על העו"ס להציג מידע זה בפניו. לפי החוק, העו"ס בשירותי הרווחה העירוניים כפוף למנהל המחלקה. לעומת זאת, מנהל שירות סוציאלי בגוף אחר שמעמדו איננו מעוגן בחוק, אף שהוא אחראי על מתן השירות, למרות זאת העו"ס מחויב בשיקול דעת אם למסור את המידע ואם במסירה לא תגרם פגיעה בלקוח או בבן משפחתו. במיוחד אם המנהל איננו עו"ס.

מנהל (עו"ס או שאיננו עו"ס) שקיבל מידע לגבי לקוח מעו"ס מחויב לאותם כללי סודיות כמו העו"ס.

לסיכום- נוכחנו כי חוק העו"ס מגביל את המנהל במסירת מידע בהשוואה לחוק הגנת הפרטיות. הוא אוסר על מסירת מידע, גם אם אין בו כדי לפגוע באדם עליו המידע, אך מאפשר לו מסירת מידע סודי אם זה דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו.

הצעתנו להעברת מידע לראש ראשות מניציפלית (מקומית)-

בתוך הרשות המקומית נמצאת לשכת הסעד. המנהל של לשכת הסעד הוא האחראי על סיפוק טיפול סוציאלי לנזקקים.על פי הנוהל אין להעביר מידע אישי על אודות לקוח לראש רשות מניציפלית אלא אם הלקוח חתם על כתב ויתור סודיות ספציפי לעניין זה לגופו. הצעת הכותבים היא שבכל מקרה של מחלוקת עם ראש רשות או חבר רשות על הדרישה למסירת רשימות שמיות של לקוחות, יש לנסות למצוא דרך להעביר את הנתונים המבוקשים ללא ציון שמות הלקוחות. אם לא תמצא פשרה יש להביא את המחלוקת לחוות דעת היועץ המשפטי של הארגון.

המידע אשר מותר למסירה, לראש רשות ולחבר רשות הינו מידע כללי, נתונים סטטיסטיים או אחרים ללא ציון שמות של לקוחות. מקבל המידע חייב בשמירת סודיות בנוגע למידע.

הצעתנו להעברת מידע לאנשי מנהלה בתוך הארגון-

העברת מידע לאנשי מנהלה- מותר להעביר מידע למזכירות, כתבניות, קלדניות, הנהלת החשבונות וכן הלאה, כל עוד המידע נמסר לשם ביצוע משימה ספציפית. עובדי המנהלה כפופים לנוהלי שמירת הסודיות כפי שנקבעו בסוכנות.

טיפול בדואר- הטיפול בדואר יעשה רק על ידי מזכירת המחלקה או איש מנהלה שהוסמך לכך והדואר יחולק ישירות לעובד או לתא סגור שרק לעו"ס גישה אליו.

הדפסות-רק ההדפסה הנוכחית יכולה להיות על שולחן המדפיס, מה שכבר הודפס ישמר במגירה או במקום סגור אחר. בהפסקה/ סוף היום כל החומר יכנס למגירה או לארון –נעולים.

טיוטות- יש להשמיד טיוטות ולא רק להשליך אותן לפח.

גילוי מידע לבן משפחה-

בן משפחה הוא בן זוג, הורה, אח או אחות, בן או בת. למשפחה אפשר למסור מידע גם ללא כתב ויתור במקרים אלה:

1. כשמבקש המידע הוא הורה של קטין או אפוטרופוס, בתנאי שאין סכנה ללקוח.
2. המשפחה כולה הינה חלק מ"מערכת הלקוח", על המידע להיות קשור לעניין בגינו פנתה המשפחה לעו"ס.
3. החלטת בית משפט.

גם אם הלקוח מביא עימו למפגש עם העו"ס בן משפחה אין הדבר מצביע על ויתור סודיות.

החובה למסור מידע על פי חוק-

אם בידי המטפל מידע שהחוק מחייבו לדווח, על העו"ס לדווח אותו גם ללא כתב ויתור סודיות או הסכמה מהלקוח.

גילוי מידע לפי צו בית המשפט-

במקרה של צו בית משפט/ בית דין, לרבות בית דין רבני, יש למסור כל מידע המפורט בצו לידי מי שצוין בצו, למעט מקרים של טענת חיסיון. גם בטענה זו רשאי בית המשפט לחייב למסור את הראיה אם מצא כי הצורך בעשיית צדק גובר על הצורך בשמירת סודו של המטופל.

גילוי מידע לפקידי סעד-

פקיד סעד בתוקף תפקידו רשאי לדרוש כל מידע לצורך ביצוע תפקידו על פי כל דין. לצורך הכנת תסקירו הוא רשאי להיכנס לכל מקום בו נמצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם, הנחקר חייב להשיב תשובות מלאות וכנות מלבד במקרה והמידע מפליל אותו ואז הוא איננו חייב.

מילוי מידע לקצין מבחן לנוער-

ע"פ חוק הנוער, קצין מבחן רשאי להשתמש בסמכויותיו של פקיד הסעד לפי חוק הסעד, אף ללא צו בית משפט. להצעתנו במידה וסבור העו"ס שבמסירת המידע לקצין הנוער עלול הלקוח להיפגע, העו"ס יכול לטעון לחיסיון ולפנות לביה"מ. בכל מקרה העו"ס צריך לעדכן את לקוחו על הבקשה ובמידה וטען לחיסיון צריך לשתף את הלקוח בצעד שהוא נוקט ולהבהיר לו שאם ביה"מ לא יקבל את טענתו יאלץ העו"ס למסור את המידע.

הודעה על פגיעה בקטינים וחסרי ישע-

על פי חוק העונשין, רופא אחות עו"ס או פסיכולוג אשר במהלך ביצוע תפקידם התעורר חשד סביר כי נעשתה עבירה בקטין או בחסר ישע ע"י האחראי עליו, מחויב לדווח בהקדם לפקיד סעד או למשטרה. אי עשייה כן פירושו ביצוע עברה. לפי דין זה, חובה על כל מטפל אשר יודע על כוונתו של מטופל לבצע פשע מסוים כלפי אדם מסוים לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת הפשע, כולל במקרה הצורך דיווח למשטרה ואזהרת הקורבן.

חובת גילוי מידע עפ"י חוק העו"ס-

במקרים הבאים: הגילוי דרוש למניעת פגיעה באדם עליו המידע או אדם אחר, החוק מחייב לכך והגילוי נדרש לפי ועדת המשמעת.

בשלב זה אני ממליצה על הטבלה המסכמת את כל שסוכם עד כאן על אופן התנועה של המידע הסודי- בעמ' 124-126 במקראה. מומלץ לרפרף.

סודיות וצורכי מחקר-

המחקר הוא אחד המרכיבים החיוניים ביותר להתפתחות המקצוע, היא הבסיס עליו נשען כל מקצוע המבקש להיות מדעי. דרכו מתקבל המשוב וההערכה על השיטות הקיימות והוא הבסיס לשינויים המתרחשים בגישות חברתיות בתוכניות חברתיות ובשיטות ההתערבות. העשייה המחקרית היא התשתית לעבודתנו.

כפי שראינו עקב חוק העו"ס, האוסר העברת נתונים גם אם אנונימיים. אף על פי כן טוענים כותבי המאמר כי מטרתו של חוק העו"ס איננו לשתק את המקצוע אלא לקדם ולפתח אותו ועל כן יש להעביר את המידע הנצרך. עם זאת יש למצוא דרכים להעברת המידע לחוקר בלי לפגוע בצנעת הלקוחות ומצד שני בלי לפגוע באיכות המחקר.

סודיות ומידע ממוחשב-

דין מידע במאגרי מידע בכל הקשור לשמירת הסודיות זהה לדין כל מידע אחר המצוי בידי העו"ס. נוסף על כך קיימות הוראות חוק נוספות כגון: בעל מאגר צריך למנות מנהל האחראי על מאגר המידע והוא שאחראי לקיום הגנה פיזית וטכנולוגית על מאגר המידע.

גיבוי מאגרי מידע ממוחשבים-

מאגרים אלו נתונים לסכנות כמו שריפות וירוסים ומחיקות. כדי למזער אותן יש לנקוט באמצעי הגנה כגון קיום גיבוי במקום בטוח ונעול ושיהיה לו עותק אחד מחוץ לכותלי מקום העבודה.

סודיות וטכנולוגיה-

כבר ציינו כי קיימת חובה לשמור על מידע בכל צורותיו. הטכנולוגיה מאפשרת לנו להשתמש באמצעים חדשים המקלים ומשפרים את עבודתנו אך בה בעת יוצרים דילמות חדשות. על כן ננקוט בצעדים הבאים להבטחת זכויות הלקוח:

הקלטה דורשת את הסכמת הלקוח, ואם הוא קטין/חולה נפש אז את הסכמת ההורה/אפוטרופוס.

יש להסביר את כל הנהלים הקשורים אליה. כגון מי יכול לקבל אותה ומתי היא מושמדת.

יש לשמור אותה במקום מוגן ולרשום על כל הקלטה מה תכולתה. במידה ומדובר במידע פרטני עדיף להקדיש לכל נבדק קלטת נפרד למניעת חשיפת המידע בטעות.

על חומר למידה בו מוקלט, מצולם או מוסרט לקוח בזהותו האמיתית חלה שמירת סודיות . אם בחומר הלמידה מופיעים שחקנים ואין חשיפת פרטים מזהים על הלקוחות האמיתיים, בעל הסרט רשאי לנהוג בו כראות עיניו.

פקסימיליה-

אמצעי שימושי עם מס' נקודות תורפה בשמירת הסודיות. למשל הפקס עלול להישלח לכתובת לא נכונה או כשהלקוח איננו בבית ואדם אחר יקבל אותו. על כן יש לנסות לצמצם את הנזקים על ידי תיאום עם הלקוח את השליחה ומחיקת הפרטים המזהים של הלקוח.

טלפון-

רישום המידע שהועבר בטלפון יועבר לתיק הלקוח בצירוף תאריך ושעה. על העו"ס לוודא שזיהה בבירור את הלקוח אם לא זיהה עליו לסיים את השיחה במהירות ולא לחשוף מידע. בקשה לקבלת מידע מהתיק תענה רק לאחר שהוגשה בכתב.

סודיות ומעמסת עבודה-

יש הקושרים בין מעמסת העבודה לבין היכולת לשמירת הסודיות. כלומר מעמסה כבדה מקשה על שמירת הסודיות. בנושא זה חובה להקפיד שללא קשר למספר הלקוחות שמחכים לא תפגע מכך השמירה על הסודיות. בבחירת כמות הלקוחות שאנו יכולים לטפל בה צריך לבחור כך שישנו איזון בין יכולתנו לתת את המענה הטוב ביותר למספר הלקוחות הרב ביותר. כלומר להגיע לפשרה בינהם. כך גם פחות יפגעו יכולותיו בהגנה על הסודיות מכיוון ולא ניקח הרבה מעבר ליכולותינו.

הגנות העומדות לעו"ס שגילה מידע סודי-

בחוק העובדים הסוציאליים אין הגנות, אך בחוקים האזרחיים האחרים הן ישנן. בחוקים אזרחיים אלה כאשר מתואר מצב שבו פרסם אדם לשון הרע או פגע בפרטיות הזולת הוא עדיין יכול להתגונן מתביעות אזרחיות ופליליות בעזרת חוק הגנת הפרטיות. חוק זה קובע שאם הדבר נעשה בתום לב למשל מדובר במקרה בו הנאשם לא יכול לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות או שהפגיעה נעשתה מתוך חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית. חובת ההוכחה היא על הנאשם והוא צריך להוכיח שהדבר נעשה אכן בתום לב. בנוסף יצא חף מפשע אם מדובר בפרסום מוגן או שהיה עניין ציבורי שהצדיק אותה.

כיצד לצמצם פגיעה בלקוח במקרה של חובת גילוי סוד-

1. קודם כל יש לשאוף להביא את הלקוח לשתף פעולה ולמסור בעצמו או אף באמצעות העו"ס את המידע הנדרש.
2. מסירת רק המידע הנדרש ורק לגורם הרלוונטי.
3. מוצע לידי את הלקוח כבר בתחילת הקשר על הגבלות החוק לשמירה על הסודיות ובאילו מקרים היא איננה תקפה. כך הלקוח מראש יוכל לבחור מה לשתף ומה לא לשתף את העו"ס.

מסירת מידע על נפטרים-

החוק אינו מתייחס למצב שבו עו"ס נדרש לגלות מידע על אדם שהיה בטיפולו ונפטר. יתכן שמסירת מידע לגביו תהווה עבירה או עוולה לפי חוק איסור לשון הרע. אנו סבורים כי דין מידע על נפטרים דינו כדין כל מידע וכי מותו של אדם איננה הרשאה לזילות בשמירת כבודו. מומלץ למסור מידע רק במקרים הבאים:

אם קיים כתב לויתור סודיות של המנוח המכוון ספציפית לעניין זה, אם קיימת צוואה או צו בית משפט בנדון.

פגיעה בפרטיות של אדם שנפטר-

אדם שפרטיותו נפגעה ולא הספיק להגיש קובלנה או במידה והגיש אך מת לפני סיום ההליך, רשאים בני משפחתו להגיש במקומו/להמשיך בהליך.

לסיכום-

אנו רואים כי ישנן סוגיות רבות הנובעות מעבודת העובד הסוציאלי אשר עדיין לא קיבלו מענה ברור ועל כן לפעמים אנחנו נאלצים לפנות לחוקים אחרים כדי לקבל מענה מסוים. יש להניח שעם הזמן והניסיון ועם הסוגיות המשפטיות שיועלו וידונו בבית המשפט נקבל מענה לסוגיות רבות נוספות.