חזרה למאמרים של יסודות/מבוא לעו"ס
חזרה לאתר הראשי

---

אלקרינאוי, ע. (1999). טיפול נפשי רגיש-תרבות בחברה הערבית, בתוך: ק. רבין (עורכת) להיות שונה בישראל: מוצא עדתי ומין בטיפול בישראל (עמ' 81-65). תל אביב: רמות

---

תודה לעירית ניזר

---

טיפול נפשי רגיש-תרבות בחברה הערבית/אלקרינאווי

מטרת המאמר:

במאמר נסקרים מבנה החברה הערבית, תהליך ההתפתחות של הפרט בחברה זו והשפעותיהם של שני אלו על הטיפול הנפשי. מוצעות במאמר מסקנות לשימושם של אנשי מקצוע העובדים עם מטופלים ערביים.

מבוא:

העוסקים בתחום הסיעוד הנפשי רוכשים את הכשרתם המקצועית בד"כ מבאוניברסיטאות האורינטציה בהן היא מערבית. התארוריות והגישות בהן מבוססות על מחקרים שהתייחסו לאכו' מערביות השונות מאוכלוסיות מסורתיות, לא-מערביות.

התאוריה הפורמלית מבוססת על ידע וטכניקות המותאמות לאוכ' מערבית, ולכן אין להנחיותיה תוקף אוניוורסלי. התאוריה הבלתי פורמלית מיוצגת ע"י המטופל- והיא מורכבת מהשקפת עולם וקודים תרבותיים המעוצבים ע"י תרבותו.

מטופלים מקב' אתניות לא-מערביות נוטים להימנע מטיפול או לנטישת הטיפול לאחר מפגש אחד או שניים.

• גורמים להימנעות מטיפול/נטישת טיפול:

1. בעיות בתקשורת- כאשר מטופל מחברה לא-מערבית פונה לטיפול נפשי ממערבי, אין הוא מתנתק ממערכת ערכיו. הוא מבטא את קשיו הרגשיים ומפענח את מסרי המטפל עפ"י הקודים התרבותיים שלו. כתוצאה מכך עלול להיווצר קצר תקשורתי (דיס-קומוניקציה) בין המטפל למטופל.

2. סטיגמה- בתפיסתן של חברות לא-מערביות בעיות נפשיות ופסיכולוגיות הן תופעה מבישה, המכתימה את כבוד המטופל עצמו ואת שם המשפחה כולה. בקרב נשים רווקות- הכתם עלול למנוע ממנה שידוך ונישואין ובקרב נשים נשואות- עלול הדבר להוביל לגירושן.

• מקורות סיוע אלטרנטיביים (לתחום הנפשי-פסיכולוגי)

בחברה הערבית מקובל להסתייע ברפואה מסורתית (הולכים לשיך/לקאדי והוא נותן עצות).

למרפא המסורתי ולמטופל יש השקפת עולם משותפת שמאפשרת התייחסות טובה יותר לבעיה ומקורותיה.

מאפייני הטיפול המסורתית

• נטייה לדבר על המצוקות במונחים של מיסטיקה, מאגיה ודת.
• שיתוף פעולה בין החולה, משפחתו והמטופל-בני המשפחה מלווים את הפונה ושותפים מלאים ודומיננטיים בטיפול
• ברפואה המסורתית המרפא הוא הפעיל (ע"י הדרכות, מתן עצות והנחיות למיניהן), והפונה פאסיבי.
• המטופל רואה במטפל דמות אבהית, תומכת ומבינה.

• מטופלים מתרבויות לא-מערביות פיתחו אסטרטגיה של שימוש כפול: לרפואת הגוף - נעזרים ברופאים המודרניים, בחלק הרוחני-נפשי – פונים רק אל הרפואה המסורתית. ההמלצה של המחבר היא לא לדחות את הרפואה המסורתית, אלא לנסות לשלב בין שתי המערכות.

מאפייני החברה הערבית:

• מבנה חברתי:

בחברה הערבית המעמד החברתי והפוטנציאל להתפתחות אישית מתבססים על זהות שבטית ומשפחתית. יש 4 יחידות עיקריות בתוך החברה:

שבט, חמולה, משפחה מורחבת ומשפחה גרעינית.

מבנה החברה הערבית הוא של "הקשר גבוה" (high context)- טובת הקבוצה קודמת לטובת הפרט

• מבנים מגדריים:
• החברה הערבית היא חברה פטריארכלית (=שלטון האב) הגבר הוא בעל הסמכות העליונה במשק הבית, בכלכלה ובניהול החברה. המבנה האבהי מתבטא לא רק בגבולות המשפחה, אלא בכל רובדי החברה.האב-המנהיג העומד בראש השבט או החמולה משמש אב רוחני ומעשי לקבוצה כולה.
• נשים אמורות להקדיש את רוב זמנן לטיפול במשפחה ולא לעבודה מחוץ לבית. היחס אל הנשים הוא של אי-אמון. עם זאת התרבות הערבית מוסלמית מקשרת בין נשים לפיתוי ולכן הן מצטיירות גם כבעלות עוצמה ויכולת לפגוע בגברים.
• נישואין הבנות בגיל צעיר ע"י שידוך ללא התחשבות ברצונה של הנערה.
• נפוצים גם "נישואי בדל" = שני אחים לשתי אחיות. נישואין כאלה הם כמו סוג של עסקה.
• פוליגמיה (=ריבוי נשים) מקובלת עד היום, גם בקרב צעירים ומשכילים. גורם נפוץ לפוליגמיה הוא מריבות בין בני הזוג.
• מעמדה של אישה גרושה הוא גרוע ביותר – סיכוייה למצוא שידוך נורמאלי נמוכים ביותר. בנוסף- לפי מנהגי האיסלאם האב הוא זה שמקבל את המשמורת על הילדים- בנים- אחרי גיל 7 בנות- אחרי גיל 9. מסיבה זו מעדיפות נשים רבות לסבול מחיי נישואים קשים ביותר- כדי שלא יאלצו לוותר על ילדיהן.

• התפתחות הפרט:

המבנה הפטריאכלי-אבהי, יוצר חברה הפועלת ומתנהגת כאילו היא יחידה אחת. כאשר קיימת שהות אינטרסים בין הפרטים בתוך היחידה- הפרט מתמזג בקבוצה, וטובת הכלל נעשית חשובה יותר מטובת הפרט.

יתרונות ההתמזגות:

הפרט מקבל מחסה והגנה בזכות הקבוצתיות. כאשר מתעוררת בעיה אצל פרט מהקבוצה- הבעיה הזו מאחדת את חברי הקבוצה כדי להתמודד עם המצב שהפרט נקלע אליו. החברה מספקת לאותו פרט פתרונות באמצעות ניסיון חייו של ראש המשפחה, החמולה או השבט.

חסרונות ההתמזגות:

בעקבות זאת ישנה תופעה של הקטנת תחושת ה"עצמי"- אם לפרט מסוים יש שאיפות ורצונות שאינן עולות בקנה אחד עם ערכי הקבוצה, הוא נידון לבדידות ונידוי חברתי.

הבדלים בין החברה הערבית לחברה המערבית

השפעת החברה הערבית על הטיפול הנפשי:

1. הטיפול המודרני בהתפתח באירופה ובצפון אמריקה ואת צמיחות ניתן לראות כהרחבה של תורת האינדיווידואליזם, שהתפתחה בעקבות הדמוקרטיה (המעודדת ליברליות)

חלק מהתפתחותו התקינה של מתבגר בחברה מערבית היא הפרדה פסיכולוגית מההורים. התפתחות זו חשובה ליצירת זהות ייחודית.

במדינות אסיה, אפריקה, אמריקה הדרומית ובמזרח התיכון- אין התפתחות זהות אישית זו חלק ממהלך חיים תקין. הפרט חי ביחסים סימביוטיים עם המשפחה.

2. המטופל הערבי מצפה שהמטפל ישמש לו מורה ושיסביר לו את מצבו ומה עליו לעשות כדי לשפר את מצבו. אם מטופל ינקוט מול מטפל ערבי בגישה פסיכודינמית, המטופל לא יבן אתעמד המטפל. על כן יש בחברה הערבית העדפה למודל הלימודי-המסביר.

הסיבה לכך: גידול הילדים ודרכי ההוראה בבי"ס (ואף המבנה ההיררכי כולו) מושתתים על הכוונה. היא מתבטאת בהוראות של "עשה" ו "אל תעשה" ללא מתן הסברים. תהליך התפתחותי שכזה אינו מלמד את הילד דרכי התמודדות עם בעיותיו- הילד לומד לציית להוראות באמצעות עונש ותגמול. לכן מצפה המטופל שהמטפל יסביר לו מה בעיתו ומה הפתרון לה, ולא יטיל עליו לנסות לגלות זאת בעצמו.

3. האטיולוגיה (=חקר סיבות המחלה) של מחלות נפש או של בעיות פסיכו-חברתיות בחברה הערבית מתפרשת כהתערבות של גורם על טבעי כגון שדים, עין הרע או כישוף.

• השוואה בין טיפול נפשי מערבי לטיפול נפשי מערבי במטופלים ערביים:

עקרונות מנחים לטיפול

1. לא להפריד את הפרט ממשפחתו/חמולתו
2. להתייחס לתפקיד הדת בחיי המטופל בכלל, וביחס לטיפול בפרט. (אטיולוגיה)
3. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ולא פסיכודינמי.
4. טיפול מייעץ, מכוון מלווה בהסברים (יחסי מורה-תלמיד)
5. כשהמטפל והמטופל בני אותו מגדר – להפגין הרבה חום וקרבה. כשהם בני מגדר שונה – להימנע מקשר עין.
6. לראות את המערכות הבלתי פורמליות (=רפואה מסורתית וכד') כמשלימות את הטיפול, ולא כמנוגדות לו.
7. בטיפול בנשים – עדיף לטפל במקומות לא סטיגמטיים, כגון קופ"ח, בי"ס וכד' (ולא במרפאה לבריאות הנפש) כדי להמנע מנידוי חברתי.
8. להסביר את הבעיה מנקודת ראותו של המטופל ומתוך עולם המושגים שלו
9. להציב מטרות קונקרטיות וקצרות טווח.

סיכום:

על המטפלים להיות מודעים לרקע התרבותי-אתני של המטופלים שלהם, ולכלול את מרכיבי נתיאוריה הבלתי פורמלית בתכנון הטיפול. בדרך זו יוכלו המטפלים לגשר בין התאוריות ןלהוביל לתוצאות טיפול יעילות.