חזרה למאמרים של יסודות/מבוא לעו"ס
חזרה לאתר הראשי

אי הלימה בין קוד האתיקה של העובדים הסוציאליים בישראל לבין נהלים בשרותי הרווחה/ וייל
וייל, ח. (1997). אי הלימה בין קוד האתיקה של העובדים הסוציאליים בישראל לבין נהלים בשרותי הרווחה, חברה ורווחה, י"ז,329- 335
תודה לעירית ניזר

מטרת המאמר:

להצביע על אי הלימה בין קוד האתיקה המקצועית של העבודה הסוציאלית לבין נהלים כתובים ולא כתובים בשירותי הרווחה בישראל.

העו"ס מחויבים להתייחס למכלול צרכיו של הפונה, ולא רק לאלו שבגללם פנה לשירות.

לצורך בדיקת מידת ההלימה בין הסדרים, נוהגים ונהלים שונים הקיימים במחלקת הרווחה המקומיות ובין קוד האתיקה, נערוך הבחנה בין דפוסי עבודה במחלקות הרווחה המקומיות שאינם מעוגנים בהוראות או נהלים כתובים, ובין נהלים והוראות כתובים המחייבים את העובדים.

קוד האתיקה של העו"סים בישראל:

אתיקה מקצועית היא מערכת עקרונות מנחים לפעילות מקצועית, ואסור לאיש המקצוע לסטות מהם.

היחסים בין העו"ס לבין הפונה:

בנוסף העו"ס: (בפרקים אחרים)

עקרונות אלו מנחים את הפעילות המקצועית, אך אין בהם בבחינת "כזה ראה וקדש". העו"ס חייב לבדוק מעת לעת את עמידתו האישית בהתחייבות למלא אחרת עקרונות אלו, ולדאוג שלא ייוצרו מקרים של אי הלימה בין עקרונות האתיקה המקצועית לבין ההסדרים השונים הנהוגים בפועל במסגרות שמתקיימת בהן פעילות מקצועית.

דפוסי עבודה:

במחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות נהוגים כיום דפוסי עבודה שחלקם אינו תואם את עקרונות האתיקה המקצועית:

  1. תלות הפונה בעו"ס "שלו":

אין הוראה מחייבת לידע את הפונה על זכותו למחות בדרג גבוה יותר על טיפול הניתן לו, ואין הוראה לדווח לו מיהו הממונה על ה עו"ס שלו, אי לכך, מוצא עצמו הפונה תלוי בעו"ס שלו בלבד. מצב זה לקוי כיוון שהוא מונע שירות יעיל ונאות, ומאפשר שליטה של העובד ויצירת תלות של הפונה בו.

  1. זכות ערעור על החלטות המחלקה לשירותים חברתיים:

יש לפונה רשות לערער על החלטות המחלקה לרווחה,כדי להבטיח את מימוש זכויותיו של כל אזרח בתחום הסוציאלי. אך הוראה זו אינה מובאת לידיעת הפונים. נוהג זה סותר את קוד האתיקה הקובע, שהעו"ס חייב למסור לפונה את מרב המידע הנוגע לו ועשוי לסייע לו.

  1. מידע על שירותים והמשאבים העומדים לרשות מחלקת הרווחה:

רבים מהפונים אינם מודעים לדברים להם הם זכאים. המחלקות לרווחה אינן נוהגו לפי קוד האתיקה הקורא להעמיד לרשות הפונים מידע מדויק על השירותים העומדים לרשותם. כך ייתכן שמענים לגיטימיים לצרכי הפונה אינם מסופקים לו.



נהלים וכללים כתובים:

בחלק זה מתייחסים בעיקר לנהלים הקשורים לעבודתו של העו"ס עם קשישים.

תהליך ההשמה של קשישים עצמאיים במעון כולל גם בירור מצבו הכלכלי של המועמד וכמו כן מצבם הכלכלי של ילדיו. ואם מצבו הכלכלי לא מאפשר מימון מלא של המעון הממשלה נושאת ביתרת התשלום שלא כוסתה ע"י הקשיש ובני משפחתו.

למרות הוראות מפורשות המחייבות את מנהל המעון לחתום הסכם עם כל דייר לפני כניסתו למעון, אין לדיירי המעון שנעזרים בסיוע ממשלתי, הסכם עם המעון. לעומת דיירים המשלמים ישירות למעון, אשר חתומים כחוק על הסכם עם המעון.

  1. מעמדו המשפטי של דייר במעון:

בהעדר הסכם עם המעון אין לדייר מעמד משפטי והוא אינו יכול לתבוע את זכויותיו.ונוגד את חוק האתיקה בסעיף "העו"ס חייב להמנע ממעורבות בכל פעולה שתפגע בזכויות האזרחיות או החוקיות של הפונים".

  1. אפליה של הדייר העני:

עצם זה שדייר שמשלם בעצמו זכאי להסכם מול המעון ודייר שאינו יכול לממן בכוחות עצמו את השהייה אינו זכאי להסכם כתוב מול המעון זןהי אפליה. זהו מצב של חוסר שוויון ואפליה הנוגד את עקרונות קוד האתיקה.

  1. פגיעה באוטונומיה של הדייר:

קוד האתיקה מדגיש את העיקרון של הבטחת עצמאות הפרט לנהל את חייו ולבחור לעצמו את תנאי קיומו, עיקרון זה סותר את ההסדר הקיים במוסדות, המפקיע מחלק מהדיירים את האחריות לתשלומים למוסד עבור שהייתם בהם.

  1. פגיעה בזכויות הדייר:

בהסכם שבין משרד העבודה והרווחה לבין המעונות, יש סעיפים העוסקים בתנאים שבהם מותר לאחד מהצדדים להוציא את הדייר מן המעון ללא איזכר של זכויות הדייר. סעיפים כאלו פוגעים בזכויות הפרט של הקשיש.

סיכום:

העובד הסוציאלי מוצא עצמו לכוד בין שתי מחויבויות: האחת למעביד ושניה למקצוע ולפונים. העו"ס מחויב בראש ובראשונה לקוד האתיקה. יצר על כן- קוד האתיקה מחייב עו"סים לעבוד ולהדריך רק במקום הפועל ע"פי כללי האתיקה המקצועית, מחייב להתריע אם הכללים אינם מוחלים ולפעול לשינוי המצב.