חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-19961 

    

פרק א' - מטרת החוק

   

מטרת החוק   1.מטרת חוק זה היא להסדיר את העיסוק במקצוע העבודה הסוציאלית

לשם:

         (1)  קידום רווחת הפרט והחברה בישראל תוך שמירה על כבוד

         האדם ועקרון השוויון;

         (2)  שמירה על רמה מקצועית והתנהגות הולמת של העוסקים

         במקצוע העבודה הסוציאלית. 
 

פרק ב' - פרשנות 

הגדרות   2.בחוק זה -

"עיסוק בעבודה סוציאלית" - עיסוק מקצועי, כמשלח יד, לשיפור תפקודם

האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ

והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ובשיטות טיפול מקצועיות

הנהוגות בעבודה סוציאלית;

"עובד סוציאלי" - מי שכשיר להיות עובד סוציאלי לפי חוק זה והוא רשום

בפנקס העובדים הסוציאליים;

"ועדת הרישום" - ועדת הרישום שמונתה לפי סעיף 13;

"המועצה" - מועצת העובדים הסוציאליים שמונתה לפי סעיף 51;

"מחלה מסכנת" של עובד סוציאלי או מבקש רישום, אחד מאלה -

(1)    מחלת נפש העלולה לגרום לאי יכולת לעסוק בעבודה סוציאלית;

(2)    מחלה או כושר לקוי העלולים לשלול ממנו את היכולת לעסוק

בעבודה סוציאלית לחלוטין, זמנית או חלקית;

"פנקס" - פנקס העובדים הסוציאליים כאמור בסעיף 10;

"רשם" - מי שנתמנה לרשם העובדים הסוציאליים לפי סעיף 12;

"השר" - שר העבודה והרווחה.

___________________

1.    ס"ח 1574, התשנ"ו (8.3.1996), עמ' 152. 
 
 
 
 

פרק ג' - העיסוק בעבודה סוציאלית 

ייחוד העיסוק   3.(א)   לא יעסוק אדם בעבודה סוציאלית אלא אם כן הוא עובד סוציאלי.

         (ב)   מי שרישומו בפנקס הותלה על פי הוראות חוק זה אינו רשאי

לעסוק בעבודה סוציאלית בתקופת ההתליה.

         (ג)   עובד סוציאלי שנרשמו לגביו בפנקס הגבלות לפי חוק זה

רשאי לעסוק בעבודה סוציאלית בכפוף להגבלות.

         (ד)   לא יראו כעיסוק בעבודה סוציאלית פעולה בתום לב שעשה

מי שאינו עובד סוציאלי, במהלך עיסוקו או משלח ידו, שאינם עיסוק

בעבודה סוציאלית.

         (ה)  אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתלמיד במוסד להשכלה גבוהה

כאמור בסעיף 9(א)(1), לעסוק בעבודה סוציאלית במסגרת לימודיו. 

איסור העסקה   4.לא יעסיק אדם בעבודה סוציאלית את מי שאינו עובד סוציאלי. 

התחזות לעובד

סוציאלי   5.לא יתחזה אדם לעובד סוציאלי ולא ישתמש בתואר עובד סוציאלי או

בתואר הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא עובד סוציאלי. 

תפקידים שמקצתם

עבורה

סוציאלית   6.(א)   על אף הוראות סעיפים 3 ו-4, השר, לאחר התייעצות עם המועצה,

רשאי לקבוע כי תפקיד או משרה אשר רק בחלקם הינם עיסוק בעבודה עבודה

סוציאלית, יהיה רשאי גם מי שאינו עובד סוציאלי לעשותם, ורשאי יהיה

מעסיק להעסיק אדם שאינו עובד סוציאלי בתפקיד או במשרה שנקבעו כאמור.

         (ב)   השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע לגבי תפקיד

או משרה כאמור בסעיף קטן (א), כי רק עובד סוציאלי יהיה רשאי לעסוק

בהם ומשנקבע כן ניתן יהיה להעסיק בהם רק עובד סוציאלי; עיסוק בתפקיד

או במשרה שנקבעו לפי סעיף קטן זה ייחשב כעיסוק בעבודה סוציאלית. 

קבלת מידע   7.(א)   אדם זכאי לקבל מעובד סוציאלי מידע בדבר טיפולו של העובד

הסוציאלי בעניניו למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של

העובד הסוציאלי. 
 
 

         (ב)   עובד סוציאלי רשאי שלא למסור, באופן מלא או חלקי, מידע

כאמור בסעיף קטן (א) אם לדעתו תיגרם, עקב מסירת המידע, פגיעה חמורה

במבקש המידע או באדם אחר.

         (ג)   אי מסירת מידע לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור של הממונה

על העובד הסוציאלי אם הממונה הוא עובד סוציאלי, ובהעדר ממונה כאמור

- אישור של עובד סוציאלי שיקבע השר דרך כלל או לענין מסויים.

         (ד)   הרואה עצמו נפגע מהחלטת עובד סוציאלי שלא למסור מידע

לפי סעיף וה רשאי לפנות לועדת מידע שמונתה לפי סעיף 54(ב) שתהא מוסמכת

לצוות על עובד סוציאלי למסור מידע כאמור, מלא או חלקי.

         (ה)   שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין

לפני ועדת המידע; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בענין שלא נקבעה

לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה

ביותר. 

סוד מקצועי   8.(א)   מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה

עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מאלה:

(1)    האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר שהוסברה לו משמעות

ההסכמה, זולת אם העובד הסוציאלי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע

באותו אדם או בבן משפחתו;

(2)    הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי שלא על ידי האדם

שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם

טיפול באותו אדם או בבן משפחתו;

(3)    הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי בידי האדם שעליו

המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול

בילדיו הקטינים של אותו אדם;

(4)    הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם

אחר;

(5)    קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע או לאיסוף המידע;

(6)    הגילוי נדרש על ידי ועדת המשמעת כמשמעותה בחוק זה;

(7)    הגילוי דרוש למטרת פיקוח מקצועי על עבודת עובדים סוציאליים

או הדרכתם ובלבד שהמידע יימסר רק לבעלי תפקידים ועל פי כללים

שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה; 
 
 

(8)    בית משפט התיר את גילוי המידע, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות

המצדיקות זאת.

         (ב)   הוראות סעיף קטן (א) חלות גם על כל אדם שקיבל מידע לפי

הסעיף הקטן האמור.

         (ג)   בסעיף וה, "בן-משפחה" - בן זוג, הורה, אח או אחות,

בן או בת, נכד או נכדה. 
 

פרק ד' - כשירות ורישום בפנקס 

כשירות לעבודה

סוציאלית   9.(א)   מי שנתקיים בו אחד מאלה כשיר להיות עובד סוציאלי:

(1)    הוא בעל תואר בוגר בעבודה סוציאלית של מוסד להשכלה גבוהה

בישראל המוכר על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958,

או של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שניתן לו היתר כאמור בסעיף

28א לחוק האמור, או שהוא בעל תואר אחר לעבודה סוציאלית של

מוסד כאמור והשר הכיר בתואר לאחר התייעצות עם המועצה;

(2)    הוא בעל תואר בוגר או תואר אחר בעבודה סוציאלית של מוסד

להשכלה גבוהה ללימודי עבודה סוציאלית מחוץ לישראל, והשר הכיר

במוסד ובתואר לאחר התייעצות עם המועצה;

(3)    הוא בעל תעודת גמר שניתנה מאת מוסד ללימודי עבודה סוציאלית

מחוץ לישראל המקנה לבעליה את הזכות לעבוד או להירשם כעובד

סוציאלי באותה מדינה, והשר הכיר במוסד ובתעודה לאחר התייעצות

עם המועצה;

(4)    היה כשיר, ערב תחילתו של חוק זה, לעבודה סוציאלית לפי

חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958 ונרשם מכוח החוק האמור ככשיר

לעבודה סוציאלית לפני תחילתו של חוק זה.

         (ב)   לענין סעיף קטן (א)(2) ו-(3), רשאי השר להכיר במוסד ללימודי

עבודה סוציאלית, תוך הבחנה בין סוגי תעודות הניתנות על ידי אותו

מוסד או בין תארים, תכניות לימודים שונות או מסלולי לימודים שונים

באותו מוסד. 

רישוס בפנקס

העובדים

הסוציאליים   10.(א)   מי שכשיר להיות עובד סוציאלי זכאי להירשם בפנקס העובדים

הסוציאליים לפי חוק זה.

         (ב)   השר יקבע כללים בדבר דרכי הרישום בפנקס, פרטי הרישום

בו, הפרטים שעל המבקש להגיש, פרטי טופס הבקשה לרישום ואופן הגשתה. 
 
 

         (ג)   הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור. 

חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-19961 פ תפקידי הרשם

וסמכויותיו   14.(א)   מצא הרשם כי התקיימה במבקש הרישום הוראה מהוראות סעיף

9, ירשמו בפנקס.

         (ב)   הרשם רשאי שלא לרשום את המבקש בפנקס, אף אם התקיימה

בו הוראה מהוראות סעיף 9, אם מצא אחד מאלה - 
 
 

(1)    מבקש הרישום הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שלפי חומרתה

או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות עובד סוציאלי וטרם עברו חמש

שנים מיום ההרשעה או אף אם עברו חמש שנים כאמור - אם קיימות

נסיבות מיוחדות שלפיהן אין לרשמו בפנקס;

(2)    קיימות נסיבות אחרות לפיהן אין מבקש הרישום מסוגל או ראוי

לעסוק בעבודה סוציאלית.

         (ג)   נרשם אדם בפנקס תוך מסירת נתונים כוזבים או תוך הסתרת

עובדות, אשר אילו היו ידועות לרשם יש יסוד סביר להניח שלא היה רושמו,

רשאי הרשם למחוק את רישומו.

         (ד)   נקבע לפי חוק זה שיש למחוק את רישומו של אדם מהפנקס,

להתלות את רישומו או להגביל את רישומו בתנאים - ייעשה הדבר בידי

הרשם. 

הליכים לענין

סירוב רישום

בפנקס או

מחיקה מהפנקס   15.(א)   לא יתן הרשם החלטה לפי סעיף 14(ב) או (ג) אלא לאחר שעשה כל

אלה -

(1)    נתן למבקש הרישום או למי שרשום בפנקס, לפי הענין, הזדמנות

לטעון טענותיו;

(2)    התייעץ עם ועדת הרישום.

         (ב)   הרשם יודיע למבקש הרישום או למי שרישומו נמחק את החלטתו

ונימוקיה.

בדיקה רפואית   17.היה לרשם חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס

סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהם להתייצב לפני ועדה רפואית

כאמור בסעיף 18 לשם בדיקת כושרם הגופני או הנפשי, במקום ובמועד

שתקבע הועדה.

להתייצב   19.(א)   סירב מבקש הרישום לדרישת הרשם לפי סעיף 17, לא ירשמו

הרשם בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.

         (ב)   הרשום בפנקס יהיה פטור מחובת התייצבות לפני ועדה רפואית

אם הודיע בכתב לרשם כי הוא מבקש למחוק את שמו מהפנקס; עשה כן -

ימחוק הרשם את שמו מהפנקס.

חובת סודיות   24.מי שהגיעה אליו, על פי פרק זה, ידיעה בדבר מחלה מסכנת, חייב

לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מאלה -

(1)    במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות פרק זה;

(2)    אם הורשה לכך על ידי בית משפט. 

סמכויות הרשם

על פי קביעת

הועדה  

מועד התייצבות   עבירות משמעת   27.עובד סוציאלי שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת:

(1)  בדיקה רפואית   17.היה לרשם חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס

סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהם להתייצב לפני ועדה רפואית

כאמור בסעיף 18 לשם בדיקת כושרם הגופני או הנפשי, במקום ובמועד

שתקבע הועדה.

  התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;

(2)    עבר על כללי האתיקה המקצועית שקבע השר לאחר התייעצות עם

המועצה;

(3)    השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;

(4)    גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו;

(5)    הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא

חסר האחריות הדרושה לעסוק בעבודה סוציאלית;

(6)    עבר על הוראה מהוראות סעיפים 7 ו-8. 

הרכב ועדת המשמעת 

עונשים

משמעתיים   40.מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת רשאית היא לנקוט

נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:

(1)    התראה;

(2)    נזיפה;

(3)    קנס עד 10,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי בצו לשנות

את הסכום האמור לפי שינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, בדרך

הקבועה בסעיף 64 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין);

(4)    התליית הרישום בפנקס לתקופה של עד 5 שנים, כולל תקופת

התליה לפי סעיף 47, אם היתה כזו;

(5)    מחיקה מהרישום בפנקס. 
 

  

הודעה למתלונן   43.הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונה של אדם פלוני

יודיע התובע למתלונן כאמור על החלטת ועדת המשמעת בענין תלונתו. 

סיכון כפול   48.ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעים על עבירת

משמעת על ידי ועדת המשמעת נגד מי שרשום בפנקס בשל אותו מעשה או

מחדל ונקיטת אמצעים או זיכוי על ידי ועדת המשמעת אינם מונעים אישומו

בפלילים.

פסק דין במשפט

פלילי   50.הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי

המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמונחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.

                                       

חוק הסעד 1958

הגדרות

(תיקונים: התשנ"ה, התשנ"ו)

1.   בחוק זה -

"נזקק" - אדם הזקוק לסעד מחמת גילו, מצב בריאותו, ליקויו הרוחני או הגופני, או מסיבות אחרות, הכל לפי המבחנים שנקבעו בתקנות;

"פקיד סעד" - עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לענין  חוק זה;

"עובד סוציאלי" - כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996;

"בית משפט" - בית המשפט לעניני משפחה לרבות בית דין המוסמך לדון  בעניני מזונות. 

לשכות סעד של רשויות מקומיות

(תיקונים: התשכ"ה, התשנ"ו)

2.  (א)  רשות מקומית תקיים לשכת סעד לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם. שר סעד, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות בדבר ארגונן של לשכות סעד של רשויות מקומיות.

    (ב)  נתבקשה לשכת סעד של רשות מקומית ליתן טיפול סוציאלי או להגיש סעד, ימסור הממונה על הלשכה למבקש, בכתב, את ההחלטה בבקשה תוך זמן סביר.

    (ג)  הרואה את עצמו נפגע על ידי אי מתן תשובה תוך זמן סביר או על ידי החלטה רשאי לערור לפני ועדת ערר בכתב.

        (ד)  ועדות ערר יוקמו בכל רחבי המדינה על ידי שר הסעד והוא יקבע את תחום שיפוטן בהתייעצות עם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת.

        (ה)  ועדת ערר תהיה של שלושה: אחד עובד סוציאלי ושני נציגי ציבור שיתמנו על ידי שר הסעד בהתייעצות עם רשות מקומית. יושב ראש הועדה ייבחר על ידי חבריה. לא יכהן בועדת ערר עובד לשכת הסעד שבעררים על החלטותיה דנה הועדה וחבר הרשות המקומית שבתחומה פועלת לשכה זו.

         (ו)  שר הסעד, בהתייעצות עם ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות סדרי הנוהל בעררים.

         (ז)  ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן סעד -

(1)   לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;

(2)   לשנות את ההחלטה שעוררים עליה;

(3)   לבטל את ההחלטה ולקבוע לנזקק סעד כדי השיעור שהלשכה רשאית ליתן;

(4)   לחייב את לשכת הסעד, לבדוק שנית את בקשת העורר, לפי הוראות

שתתן לענין זה או ללא הוראות.

         (ח)  ועדת ערר רשאית בהחלטתה בערר על מתן טיפול סוציאלי -

(1)   לדחות את הערר ולאשר את ההחלטה שעוררים עליה;

(2)   לחייב את לשכת הסעד לבדוק שנית את בקשת העורר לפי הוראות שתתן לענין זה או ללא הוראות. 

סייג למתן סעד (תיקון התשמ"א)

2א. על אף האמור בסעיף 2, לא תינתן תמיכה שמטרתה להבטיח הכנסה מספקת כדי מחיה. 

חקירתו של נזקק

3. נתבקשה לשכת סעד להגיש סעד לנזקק, רשאי פקיד סעד לחקור אותו וכל אדם אחר בדבר מצבו של הנזקק. 

חקירתו של חייב וגילוי ידיעות

4. (א)  נוכח פקיד סעד כי אדם הוא נזקק, רשאי הוא לחקור את החייב, או העלול להיות חייב, במזונותיו של הנזקק (להלן - החייב), בדבר יכלתו לספק מזונות לנזקק.

    (ב)  היה פקיד סעד סבור שיש לאדם ידיעות בדבר יכלתו של החייב, יהא בית המשפט שמקום מגוריו של האדם הוא בתחום שיפוטו ושמוסמך לדון

בעניני אותם המזונות רשאי, לפי בקשת פקיד הסעד, להזמין את האדם להתייצב לפניו ולצוות שייחקר על ידי פקיד הסעד בבית המשפט, ודין המוזמן כך כדין עד שהוזמן להעיד בבית משפט. 

סודיות

5. (א)  על אף חובת הסודיות המוטלת על עובד המדינה או עובד רשות מקומית על פי כל דין, חייב הוא למסור ידיעות על רכושו או הכנסותיו של נזקק, אם נדרש לכך על ידי פקיד סעד, וכן על רכושו או הכנסותיו של חייב, אם הסכים החייב למסירת הידיעות או אם בית המשפט ציווה על כך.

     (ב)  פקיד סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות שהותקנו על פיהם. 

תביעת מזונות וגבייתם

6. (א)  במידה שנזקק לא תבע מזונות מחייב או לא גבה אותם, זכאים שר הסעד או רשות מקומית לתבוע ולגבות אותם בשם הנזקק על פי הרשאתו, או אף ללא הרשאתו אם הוא קטין או חולה-נפש או נמצא בטיפול סוציאלי של לשכת סעד.

         (ב)  שר הסעד או רשות מקומית שגבו מזונות, ימסרו אותם לנזקק או ישתמשו בהם לפי הוראת בית המשפט שפסק את המזונות, לצרכיו של הנזקק; במידה שלא ראו צורך או אפשרות להשתמש בהם כך - יחזירום לחייב. 

החזרת סעד על ידי בעל אמצעים

  7.   (א)  הגישו שר הסעד או רשות מקומית סעד לאדם ונתגלה כי באותו זמן היו הכנסותיו של האדם מספיקות לצרכים שלמענם ניתן הסעד, חייב הנזקק להחזיר את הסעד שהוגש.

         (ב)  לצורך סעיף זה רואים סעד שהוגש לילדו של אדם עד גיל שש-עשרה, כסעד שהוגש לו עצמו.

         (ג)  אין סעיף זה בא לגרוע מכוחו של דין אחר. 

החזרת סעד על ידי אדם ששוקם

  8.(א)  הגישו שר הסעד או רשות מקומית סעד לאדם, ולאחר מכן עלו הכנסותיו או נכסיו של האדם כדי שיקומו וכדי סיפוק נאות של צרכיו ושל צרכיהם של אלה שהוא חייב במזונותיהם וכדי החזרת הסעד שהוגש, כולו או מקצתו, חייב הוא בהחזרתו כאמור.

         (ב)  אין אדם חייב בהחזרת הסעד שניתן לו בהיותו למטה מגיל שש-עשרה.

         (ג)  לא תוגש תביעה לפי סעיף זה אלא תוך שש שנים מהגשת הסעד. 

חוק הנוער שפיטה ענישה ודרכי טיפול

תסקיר קצין מבחן ובדיקות אחרות

22.קבע בית-משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן לפי סעיף 3 לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], התש"ל-1970, ורשאי בית המשפט להורות על עריכת בדיקות וחקירות כאמור בסעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965. 
 

פרק ה': ענשים ודרכי טיפול 

החלטת בית המשפט לגבי קטין שביצע עבירה

  24.קבע בית-משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה ונסתיימו ההליכים האמורים בסעיף 22, יחליט על אחד מאלה:

(1)   להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;

(2)   לצוות על אחד או יותר מהאמצעים ודרכי הטיפול המנויים בסעיף 26;

(3)   לפטור את הקטין בלא צו כאמור. 

דרכי ענישה

25.(א)  קטין שהורשע, רשאי בית-משפט לנוער, במקום להטיל עליו מאסר לצוות על החזקתו במעון נעול לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת המאסר שנקבעה לעבירה שבה הורשע הקטין.

       (ב)  אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה, לא יוטל עליו עונש מוות, ועל אף האמור בכל דין אין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום.

         (ג)  בקביעת ענשו של קטין יתחשב בית המשפט לנוער, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה.

         (ד)  קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע-עשרה שנה, לא יוטל עליו מאסר.

         (ה)  קטין שעליו הוטל מאסר לא יוחזק במאסר יחד עם אדם שאינו קטין. 

דרכי טיפול

26.ואלה דרכי הטיפול שעליהן רשאי בית-משפט לנוער לצוות לפי סעיף 24(2):

(1)   מסירת הקטין לטיפולו והשגחתו של אדם הראוי לכך שאינו הורה הקטין, לתקופה שיקבע בית המשפט, והגבלת זכויותיהם של הורי הקטין כאפוטרופסיו במשך התקופה האמורה;

(2)   העמדת הקטין במבחן;

(3)   קבלת התחייבות, בערובה או בלי ערובה, מאת הקטין או הורהו בדבר התנהגותו של הקטין בעתיד;

(4)   התייצבות הקטין במעון יומי במשך תקופה שיקבע בית המשפט;

(5)   החזקת הקטין במעון או במעון נעול לתקופה שיקבע בית המשפט;

(6)   מתן כל הוראה אחרת בדבר התנהגותו של הקטין אם הדבר דרוש, לדעת בית המשפט, לטיפול בו;

(7)   חיוב הקטין או הורהו בתשלום קנס או הוצאות המשפט;

(8)   חיוב הקטין או הורהו בתשלום פיצוי לאדם שניזוק באותה עבירה. 

חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 
 

הגדרות

1.   בחוק זה -

"אחראי על קטין" - הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;

"בית המשפט" - בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;

"ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער" - ועדה כאמור בסעיף 24א  לחוק טיפול בחולי נפש;

"חוק טיפול בחולי נפש" - חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;

"פסיכולוג מומחה" - פסיכולוג שאושר כמומחה לפי סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים,  התשל"ז-1977;

"פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי  נפש;

"פסיכיאטר מחוזי" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;

"פקיד סעד" - כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;

"קטין" - מי שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנה;

"רשות סעד" - לשכת סעד של רשות מקומית או מי שנתמנה על ידי שר הסעד  כרשות סעד לענין חוק זה. 

קטין נזקק

2.   קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:

(1)   לא נמצא אחראי עליו;

(2)   האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;

(3)   הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;

(4)   הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953;

(5)   הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;

(6)   שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת;

(7)   הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה). 
 

(תיקון התש"ן)

2א.  (בוטל). 

דרכי טיפול והשגחה

3.   היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית  המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין,  או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא -

(1)   לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;

(2)   להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;

(3)   להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;

(4)   להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971;

(5)   להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.

(6)   להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו; 
 
 
 

צו הגנה

3א. בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. 

בדיקה נפשית במרפאה

3ב.    (א)   בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות, לקטין או לאחראי על הקטין, כי על הקטין להתייצב לצורך אבחון מצבו הנפשי לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער או אצל פסיכולוג מומחה, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, אם סבר, על סמך ראיות שהובאו בפניו, כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.

         (ב)   בצו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להורות כי התייצבות

הקטין תהיה בלווית האחראי עליו.

         (ג)   צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 ימים. 

בדיקה פסיכיאטרית באשפוז

3ג.(א)   בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות

של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.

         (ב)   צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה  שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.

         (ג)   לענין סעיף זה, סעיפים 3ה עד 3ז, סעיף 11 וסעיף 23,  "מנהל" ו-"בית חולים" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש. 

טיפול נפשי במרפאה

3ד.(א)   בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה  בתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1)   בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או  לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;

      (2)   בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק

       את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם

       מניעת נזק נפשי להתפתחותו.

     (ב)   צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר  או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים. 

אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי

3ה.(א)   בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:

(1)   הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש;

(2)   הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה,  העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא  לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור,

ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.

         (ב)   בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2),  רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה  פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.

         (ג)   צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא  תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו  לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים. 

מעמדו של קטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי

3ו.(א)   בהליך לפי סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש, בענין קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, שאינו מסכים לאשפוזו בבית חולים בידי האחראי עליו, יהיה הקטין משיב.

     (ב)   בהליך לפי סעיף זה ימנה בית המשפט לקטין עורך דין שייצגו,  זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.  

בקשת קטין לאשפוז פסיכיאטרי

3ז.(א)   לבקשתו של קטין רשאי בית משפט להורות על בדיקה או על טיפול  בו לפי סעיפים 3ב עד 3ה, אף אם לא נתקיימו כל התנאים המנויים בהם ולמרות התנגדותו של האחראי על הקטין, ובלבד שנתקיימו שניים אלה:

      (1)   לקטין מלאו חמש עשרה שנים;

(2)   בית המשפט נוכח כי הקטין מבין את מהות הבדיקה או הטיפול  ואת השלכותיהם והוא מעונין להיבדק או לקבל טיפול.

         (ב)   על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה בית משפט על אשפוזו של קטין בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול אלא לאחר שנוכח, על סמך  חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה  לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך אשפוזו  בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול.

ערובה

4. רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת האחראי עליו במתן ערובה  למילוי הוראותיו של בית המשפט. 

העמדת ידיד

5. לא יעמיד בית המשפט ידיד אלא בהסכמתו. 

דת

6.בבחירת ידיד ובבחירת מקום חסותו של קטין יושם לב, בין השאר, לדתו של הקטין. 

שמיעת הקטין, האחראי ופקיד הסעד

8.   לא יתן בית משפט החלטה לפי חוק זה אלא לאחר שפקיד סעד הגיש לו תסקיר ולאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולפקיד הסעד הזדמנות לטעון  טענותיהם ולהציע הצעותיהם; על תסקיר כאמור יחולו הוראות חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955, בשינויים

המחוייבים לפי הענין. 
 
 
 

הזמנת אחראי על קטין

8א.  הזמין בית המשפט אחראי על קטין להתייצב בפניו בהליך לפי חוק  זה והאחראי על הקטין לא התייצב, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו  ויחולו לענין זה סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984,  בשינויים המחוייבים. 

דיון בהעדר האחראי

8ב.  על אף הוראות סעיפים 8 ו-8א לא יוזמן אחראי על קטין לדיון בענין  קטין ולא יהיה נוכח בו, אם הדיון הוא בענין חוק לגילוי נגיפי איידס  בקטינים, התשנ"ו-1996, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת. 

מינוי אפוטרופוס לדין

8ג.  בית המשפט הדן בענינו של קטין, רשאי, בכל עת, למנות לקטין אפוטרופוס  לדין, או לענינים הנובעים מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש  לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו. 

העדר הקטין מבית-המשפט

9.  על אף האמור בסעיף 8, רשאי בית המשפט להימנע מהזמין קטין לפניו, אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה  לסכן את שלומו. 

מניעת עדותו של קטין

9א.  בית המשפט רשאי להימנע מהזמין קטין כעד בהליכים לפי חוק זה, או להפסיק עדותו, אם היה סבור שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין; במקרה זה רשאי הוא לקבל כראיה עדות שגבה ורשם חוקר-נוער, לפי חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955, או זכרון-דברים  או דין-וחשבון שרשם חוקר-נוער בשעת חקירה או לאחריה. 

דין ראיות קודמות על נזקקות

9ב.  בית המשפט, בבואו להחליט אם קטין הוא נזקק לפי סעיף 2(2) ו-(5), רשאי לקבל כראיה עדויות שהושמעו לאותו ענין לגבי אחיו ואחיותיו של הקטין, ובלבד שלא יכריע על סמך עדויות אלה בלבד; בית המשפט ישמע  את העדויות מחדש אם ביקש זאת אחד הצדדים. 

החלטות ביניים

12. רשאי בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14.