חזרה למאמרים של יסודות ומבוא לעו"ס
חזרה לאתר הראשי
פנחסי, ב. ומיכאלי, נ. (2003). סוגיות אתיות בעבודה סוציאלית. בתוך ג. שפלר, י. אכמון וג. ווייל (עורכים), סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי (עמ' 538-550). ירושלים: מאגנס.

סוגיות אתיות בעבודה סוציאלית / פנחסי ב. מיכאלי נ.

ערכים ואתיקה בעבודה סוציאלית

תודה לעירית ניזר

(קדמן) על שלושה דברים עולם העבודה הסוציאלית עומד:

עבודה סוציאלית הוא מקצוע עם מודעות המבוסס על ערכים. אחד היסודות המרכזיים של המקצוע היה אימוץ והטמעה של הערכים בפרקטיקה. כעוסקים במקצוע חברתי אנו נאלצים פעמים רבות להכריע בין רווחה של פרט או פרטים מסוימים לרווחתם של פרט או פרטים אחרים. הבסיס הערכי הוא המאפשר קיום תהליך מסודר לצורך בחירה קשה זו.

שיפוט מוסרי מול ניטרליות ערכית.

לאורך מאה שנות היסטוריה של העו"ס חלו שינויים רבים.

Your browser may not support display of this image.בתחילה מטרות העו"ס היו קשורות קשר הדוק לערכים דתיים. הדאגה לפונה כללה בין השאר את הפיכתו לנוצרי טוב, תוך קבלת השקפת העולם של המטפל. שלטה אז הגישה הפטרנליסטית- שליחות חברתית של העו"ס כללה שיפור מוסר הפונה, "ומתן" חיים מלאים, טובים ומועילים יותר.


Your browser may not support display of this image.עם תהליך ההתמקצעות החלו עובדים סוציאליים לאמץ את הגישה המדעית של ניטרליות מוסרית וחוסר שיפוטיות.


כיום 1) יש הבנה שלא ניתן לבטל לחלוטין את השיפוט המוסרי. עמדה בלתי שיפוטית לחלוטין היא רק אפשרות אחת , ולא בכל מקרה היא אכן האפשרות הרצויה.

2) יש קונפליקט בין התפקיד החברתי של העובד הסוציאלי, הדורש ממנו לייצג בפני הפונה את הערכים המקובלים בחברה המערבית המודרנית, ובין העיקרון המקצועי של כבוד לשונות ולייחודיות של כל פרט.

דאגה לפרט מול צדק חברתי.

"דאגה לפרט" ו"צדק חברתי" הן שתי אידאיולוגיות מרכזיות בעו"ס אשר נותנות מבט-על כוללני על הקשר בין הפרט לסדר החברתי.

דאגה לפרט

  1. התייחסה לפונה כאל חולה
  2. ראתה בעוני ובאבטלה בעיות אישיות של הפרט
  3. התמקדה בבחינת כוחותיו וחולשותיו של הפרט. (כמו בפסיכואנליזה) מציאת הסברים להתנהגות הפרט
  4. טיפול ועזרה לעניים על בסיס אינדיווידואלי.

צדק חברתי

  1. השפעתם של מבנים חברתיים ומצבי לחץ ודיכוי כגורמים לקשיים ולבעיות של הפרט.
  2. החברה הכשילה את האפשרות של העניים והחלשים לדאוג לעצמם.
  3. הפונים אל שירותי הרווחה הם קורבנות של חוסר השיוויון והעוולות החברתיות המובנות.
  4. כיוון זה קיבל חיזוק משמעותי משנות השישים עם התפתחות של זכויות האדם והאזרח.
  5. סכנה שקולו של הפרט יושתק בייחוד אם הוא משתייך לקבוצת מיעוט ודיכוי.

קונפליקט לדוגמא במצב של ריבוי נמאמנויות: עו"ס הפועלים במסגרות כפויות ופנימייתיות( בתי כלא בתי חולים) ובארגוני רווחה ממסדיים מתלבטים לא פעם אם לדאוג רק לפרט ולהטבת מצבו או לפעול ברמה אחרת –להשגת צדק חברתי, דבר שמחייב מאבק נגד מדיניות מסוימת או דרכי פעולה לא מקובלות של ארגון.


מדאגה למוסר של הלקוחות להתמקדות במוסר של אנשי המקצוע

משנות החמישים השימוש בערכים עבר הסבה מ"תיקון" מוסרי של הפונים לפיתוח נורמות מוסריות ואתיקה לעובדים הסוציאליים עצמם:

* אמונה ביכולתו של האדם לעשות שינוי * הזכות להגדרה עצמית והחלטה עצמאית * העצמת הפונים * ערך השירות * מסוגלות מקצועית של העובד * הימנעות מהפליה * הזדמנויות שוות *כיבוד הפרטיות של הפונה ועוד..

קורי וקורי מציינים כי בנוסף לבסיס רחב של ידע תיאורטי וניסיון מעשי המטפלים מביאים עמם את מאפייניהם כבני אדם ואת הניסיון חיים שלהם. לאמונותיו,עמדותיו ולדרך החיים של המטפל יש בהכרח השפעה על האופן שבו הוא מתפקד כאיש מקצוע!

שלושה מדדים להשפעת הערכים של מקצוע העבודה הסוציאלית עפ"י לוי:

  1. תפיסת עולם מועדפת ביחס לטבע האדם: עובדים סוציאליים מאמינים שבני אדם טובים מיסודם, בעלי כבוד וערך ומסוגלים להשתנות
  2. תפיסת עולם ביחס לתוצאות המועדפות: עו"ס מקוים שהטיפול שלהם בבני אדם יוביל להגשמה עצמית, לסיפוק הזדמנויות לגדילה והתפתחות.
  3. תפיסת עולם ביחס לצרכים, לשיטות ולאמצעים המועדפים להשגת התוצאות העובדים יעדיפו לפעול תוך כיבוד רצון הפונה, שמירת פרטיותו, אי שיפוטיות , אמפתיה ותמיכה.

ההכרה בהשפעת הערכים על ההתערבות המקצועית חידדה את הצורך לבחון את הערכים האישיים של כל העובדים הסוציאליים ולחנך לערכיים ולסוציאליזציה מקצועית.

מפילוסופיה של המוסר לאתיקה יישומית

בשנות השמונים גברה ההתעניינות בערכים ובאתיקה במקצוע הע"ס (ובכל מקצועות הטיפול) בעקבות התפתחויות טכנולוגיות שהעמידו את אנשי המקצוע בפני החלטות ערכיות ואתיות מסובכות שלא ניצבו לפניהם בדור הקודם:

1)הצורך להתמודד עם החלטות על חלוקת משאבים מוגבלים בתחומי מזון ,קרקע, תרופות ושירותי רווחה. 2)התחזקות אגודת זכויות הפרט.3) פרסומים על רמאות וניצול מיני ועושק מצד אנשי מקצוע.

בתקופה זו התפתח זרם האתיקה היישומית שעסק בתרגום עקרונות המוסר לכללי אתיקה והנחיות להתמודדות יומיומית עם קונפליקטים ערכיים.

קוד האתיקה. *

  1. פרק כללי (יישום הערכים האתיים)
  1. היחסים בין העו"ס לפונה
  2. היחסים בין העו"ס לשירות המעסיק
  3. היחסים בין העו"ס ובין חבריו למקצוע
  4. התחייבות העו"ס כלפי המקצוע.

הוא כמעט אינו מתייחס ל"יחסים בין.." אלא נוקט לשון ברורה יותר של " אחריות העו"ס כלפי..". גם המונח "פונה" נעלם ושונה ל" לקוחות". התפתות הקודים של האתיקה של העובדים הסוציאליים משקפת את החתירה המתמדת להפיכת הקוד למורה דרך ולכלי עזר שימושי בהתמודדות עם סוגיות אתיות שבהן נתקלים העו"ס.

  1. אחריות העובד הסוציאלי כלפי הלקוחות
  1. התנהגות העובד הסוציאלי מתוקף תפקידו החברתי
  2. אחריות העו"ס כלפי עמיתים
  3. יחסים בין העו"ס לבין שירות המעסיק
  4. האחריות האתית של העו"ס כלפי מקצועו.

טוב: חיזק את מעמדו של המקצוע ויצר מציאות חדשה,שבה נוצרה הזדמנות לקידום המקצוע ולהעלאת איכות השירות ללקוחות.

רע: החוק חושף את העו"ס לביקורת ציבורית ולסנקציות אם לא יעמדו בדרישות האתיות הנובעות מהחוק.


תהליך הבקרה:

  1. ידע על דילמות אתיות- מבוסס על מחקר אמפירי.
  2. נהלים והנחיות אתיות בשירותים הסוציאליים.

הוועדה לאתיקה מקצועית

  1. הנחלת ערכי האתיקה לציבור העובדים והגברת מודעותם ורגישותם לשאלות אתיות.
  1. מעקב אחר יישום של סעיפי קוד האתיקה ועדכונו מעת לעת .
  2. ייעוץ לעובדים בשטח בסוגיות אתיות שונות.
  3. בירור תלונות של לקוחות ושל עמיתים בנושאים אתיים.

רמת המודעות של הלקוחות לאפשרות של ערעור והגשת תלונה על הפרות אתיות היא נמוכה אולם בשנים האחרונות חלה התעוררות רבה בנושא.

תחומי העיסוק של העו"ס רבים ומגוונים והדילמות הקיימות בכל תחום רבות הן.

להלן שני דילמות לדוגמא: כח ושליטה וריבוי נאמנויות.

כוח ושליטה.

מעמדם של העובדים הסוציאליים ותפקידם מוגדרים ב65 חוקים ותקנות שונים.

מחזק: יש מקרים שבהם החוק מעניק לעו"ס את האחריות הבלעדית לחקירה ולמתן המלצות שיש להן השפעה רבה ואף מכרעת על חיי האנשים ואיכות חייהם, כמו למשל בתחום אימוץ הילדים ובעניין משמורת על הילדים. המלצותיהם של קציני המבחן חייבים להיות עפ"י הגדרת תפקידם כשירים לעסוק בע"ס. תפקידם מחייב לערוך חקירות ובדיקות.

מחליש: הפכה אותם חשופים לביקורת משפטית וציבורית על שימשו לרעה בסמכות.

התערבות בחיי הפרט מוצדקת אך ורק שמדובר בשיקולים הנוגעים לרווחתו ,אושרו,צרכיו והאינטרסים שלו.

התערבות פטרנליסטית היא אחד האמצעים העומדים לרשות החברה לצורך פיקוח חברתי. ככל שהשלטון שמרני יותר כן סביר שישתמש יותר באופן הפטרנליסטי, ככל שהשלטון דמוקרטי ליברלי יותר כך יתקשה להצדיק פעולות מסוג זה.

הפעלת פטרנליזם מוצדק בשני תנאים:

  1. כאשר יש צורך לכפות שיקום על אלה שהפרו את הנורמות של החברה
  2. כאשר הפונים זקוקים להגנה בגלל מעמדם כתלויים
  3. לעיתים- כאשר הגבלה זמנית של החופש מבטיחה חופש בעתיד.

קיים ויכוח בין האמונה בזכות האדם לקבוע מטרות, לקחת סיכון ולהכשל מול האמונה של פיתוח יכולת החלטה עצמית לאחר קבלת עזרה מקצועית.

סוגיה זו מתחדדת במיוחד במצבים שבהם הפונה מעורב בהתנהגות של פגיעה עצמית (למשל ניסיונות התאבדות). מצד אחד יש הגורסים כי הזכות להחלטה עצמית כוללת את הזכות להתנהגויות שפוגעות באדם עצמו. מצד שני יש הטוענים כי לעו"ס יש מחויבות להגן מפני התנהגות של פגיעה עצמית, גם אם זה כרוך בהתערבות בחיי האדם ובאוטונומיה שלו.

מהי איכות חיים ומי יכול לקבוע מהי טובת אדם אחר?

במצב של חוסר ודאות בשאלה מהי טובת הלקוח פועלים העו"ס עפ"י שיקולים הנגזרים מתפיסת עולמם. וכך יתכנו שני פקידי סעד שייתנו המלצות שונות לגבי אותה שאלה, כל אחד ותפיסתו הערכית.

מניעת סוביקטיביות ע"י ניטרליות ,ריחוק אישי ואובייקטיביות נועדו להבטיח כי העו"ס יקיים הערכה ושיפוט יעילים תוך מזעור השימוש בכוח ועירוב עמדתו הסובייקטיבית.

הגבלת הכוח והסמכות ע"י הפרדת תפקיד המטפל מתפקיד פקיד סעד או עד מומחה. וטיפול יוצע למי שפונה לעזרה.

לומבנברג מדבר על יחסי הגומלין בין ידע וערכים. כאשר הידע בנושא המסויים אינו מספק העובדים נוטים להישען על ערכים שיכוונו את עשייתם , וככל שיגדל ויתרחב בסיס הידע תפחת ההישענות על עריכם בקבלת החלטות.

בתאוריה ההחלטות מבוססות על מחקר, נסיון, תאוריות והנחיות.

במציאות לא תמיד יש נתונים בכל הרמות או שיש התנגשויות בין התאוריות.

בכל יחסי גומלין קיים מימד של כוח, אצל העו"ס אין הכוח טוב או רע אבל טמון בו סכנות שצריך להכיר.

Your browser may not support display of this image.ריבוי נאמנויות

הנאמנות היא אחת מאבני היסוד בקשר המסייע וביחסים שבין מטפל ומטופל. מעו"ס מצפים שיתמקד בטובת הפרט,בכבודו ובייחודו.

קוד האתיקה של העו"ס בישראל קובע : "האחריות העיקרית של העובד הסוציאלי היא כלפי לקוחותיו". משפט זה הוא כבר בעייתי.

לעו"ס כמה נאמנויות:

  1. Your browser may not support display of this image.כלפי נזקקים חסרי ישע (ילדים, מפגרים)
  2. כלפי החברה –ערכים חברתיים (טובת הילד,קדושת החיים)
  3. כלפי השירות המעסיק
  4. כלפי המקצוע
  5. כלפי חבריו למקצוע
  6. כלפי עצמו כאדם וכאיש מקצוע

התשובה לשאלה נובעת לעיתים מהארויינטציה הארגונית או מגישת ההתערבות של העובד הסוציאלי. שאלת ריבוי הנאמנויות באה לידי ביטוי בתחומי העשייה הרבים של הע"ס. למשל: פרט-פרט: למשל כאשר לכל אחד מבני המשפחה יש מטרה שונה וציפיה שונה מהטיפול.

פרט-קבוצה:עו"ס מהמדור לקשיש ייטה לראות באב הזקן את הלקוח הראשי בעוד עו"ס מהיחידה לטיפול משפחתי יראה במשפחה כולה את הלקוח וייתן עדיפות למשפחה כיחידה, גם אם תהיה פגיעה מסויימת בפרטים בה.

מקצוע-קולגה: כשהעו"ס מגלה שאחד מעמיתיו כשל. במקרה זה הוא צריך להכריע בין שמירה על ערך החברות והנאמנות לקולגה ומניעת פגיעה בקריירה של העמית ובשמו הטוב של השירות ובין דיווח על העמית כדי למנוע את המשך הכשל והפגיעה באחרים.

ריבוי נאמנויות- דרכים לפתירת הקונפליקט:

יש שיעדיפו להיות נאמנים ללקוח, כלומר למי ששילם ושעימו נערך החוזה –כלפיו תופנה הנאמנות והאחריות המקצועית.

לסיכום:

בהכרעה בין נאמנויות נדרש איש המקצוע להפעיל את שיקול דעתו –שיקול דעת המבוסס על שילוב של ידע תאורטי עם ניסיון וחכמת המעשה. קיים פער תמידי בין החוק הכללי לבין המקרה הפרטי. קדמן מסכם ואומר כי הדבר החשוב ביותר כאשר אנו מכריעים בין נאמנויות הוא שנדע שעשינו זאת בדרך מתוכננת ומבוקרת ונדע גם להסביר מדוע הכרענו כך.

***

פנחסי ב. ומיכאלי נ. סוגיות אתיות בעבודה הסוציאלית. בתוך ג.שפלר י.אכמון ג.וויל- סוגיות אתיות במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי( עמ,538-550)