חזרה לאתר הראשי
Gitterman, A. (1996). Advance in the life model of social work practice. In: F, Turner (ed. )Social work treatment, Ch16 -pp.389-408
תודה לאליה שמר
"מיקצה שיפורים"
ל-"מודל החיים" של מקצוע העבודה הסוציאלית/ גיטרמן
פתיחה
כיום הציפיה מעו"סים היא לעשות יותר בפחות זמן ומשאבים. מודל החיים המחודש (הקודם נכתב 20 שנה קודם) מנסה לענות על כך:
- על מנת להגיב לדיכוי על עו"סים לפתח יכולות ברמות הקהילה, הארגון, החקיקה והפרט.
- עו"ס יעבוד במישור בו מצב מסוים מתחיל ובכל מישור אליו המצב יוביל.
- עו"ס ייזהר מלהאשים מדוכאים (יענו לא דיכאון קליני אלא דיכוי חברתי) אדרבא יבין ויתמוך באופני ההתמודדות שלהם.
המודל המחודש מציג עמדה יותר ניטראלית מקודמו באשר לפרדיגמת ה"סטרסור (גורם עקה)-סטרס-התמודדות" (בקיצור, פחות מאשים).
על עו"ס להיות רגיש לרקעים המגוונים של פוניו.
המושג "מהלך/מסלול חיים" (life
course) מחליף פה את מושג מעגל החיים (life cycle) המסורתי.
אקולוגיה אנושית- human ecology
"מודל החיים" משתמש באקולוגיה כמטאפורה המספקת אמצעי התבוננות על יחסי הגומלין אדם- סביבה.
אקולוגיה= מדע ביולוגי הבוחן את היחסים בין יצורים חיים וכל רכיבי הסביבה (פיסיים וחברתיים).
התאמה אדם-סביבה person-environment fit
אנשים שואפים לשפר את רמת ההתאמה שלהם לסביבה.
מצב של הסתגלות (adaptedness) מתאפשר כשיש יחס חיובי אל הסביבה ואז יהיו חילופי "אדם: סביבה" אדפטיביים המאפשרים תמיכה הדדית ושחרור של פוטנציאלים הן של האדם והן של הסביבה.
מצב דיספונקציונלי יווצר כאשר מגבלות הסביבה והאישי מוזנות על ידי דיכוי (רב מישורי). אופני ההתמודדות יהיו מגוונים (מהתמודדות בגבורה ועד נקמנות) אולם חילופי אדם: סביבה יהיו מתסכלים ומזיקים באורח הדדי.
סטרס= תוצאה של חוסר איזון נתפס בין דרישות הסביבה והעכולת להתמודד עמן. על מנת להקל יש לשפר את רמת ההתאמה.
הסביבה
התאוריה האקולוגית מדגישה את ההדדיות של יחסי אדם:סביבה.
הסביבה נחלקת ל:1. חברתית-מהאינטימי ועד למוסדות (יפורט להלן) 2. פיסית- עולם הטבע, העולם הבנוי (על ידינו), החלל המארגן את המבנים, והמקצבים הביולוגיים (הקשורים בזמן).
גורמים בולטים של הסביבה החברתית:
ארגונים בירוקרטיים מפתחים הן משימות והן מבנה ארגוני מסוים. אלו הכרחיים לשירות אולם גם יוצרים מתחים וקונפליקטים לנותני ומקבלי השירות (דוג': אפלית קרובים). המשימות והמבנים מושפעים מגורמים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. התוצאה: חסימת שירותים לפגיעים והמדוכאים (שוב, לא קלינית). מתויגים כזקוקים לעזרה נפשית ומונעים מהם עזרה קונקרטית.
רשתות חברתיות מספקות משאבים :א) אינסטרומנטליים (דוג' סחורות ושירותים), ב) אקספרסיביים וג) משאבי מידע. סיבות לכשלים בקבלת משאבים אלו יכולות להיות שלא כולם רוצים או יכולים להעזר ברשתות תמיכה קיימות (ממגוון סיבות), לא כל רשת יכולה או מוכנה לספק תמיכה חברתית, ישנן רשתות המספקות משאבים אך הינן בעלות השפעה שלילית (דוג': רשתות של משתמשי סמים, או שעיר לעזאזל- חיזוק תדמית שלילית).
אירועי חיים קשים (דוג': חולי או מוות...) יפריעו בקשרים עם "אחרים משמעותיים", התוצאה- הדלדלות שלושת המשאבים.
שני מושגים מאקולוגיה הרלוונטיים להבנת הנושא של השפעת הסביבה:
1. הביטט- מקום בו האורגניזם נמצא. (למשל טריטוריה).
- ההביטט הוא חלק מהקשר של מרחב. שלושה סוגי מרחב:
מרחב אישי- גבול בלתי נראה אותו אנו משמרים כחוצץ בינינו לבין מגע פיסי או חברתי בלתי רצוי.
מרחב חצי-מקובע (semifixed)- חפצים ניידים וארגונם במרחב. אלו מסדירים אינטראקציות עם הסביבה (קיומה או אי קיומה של אפשרות לסגור דלת למשל).
מרחב מקובע (fixed)- ארגון מרחבי ועיצוב של אובייקטים נייחים. (בית צפוף למשל יוצר מרחב לא מוגן ולא צפוי).
- ההביטט מכיל גם את עולם הטבע: תושבים מוחלשים לא יילחמו למשל כנגד אנטנה בחצר...
וחשיבות הטבע לשם הנאה.
2. נישה- המעמד של יחיד או של קבוצה במבנה החברתי-קהילתי.
נישות יכולות להגביל הזדמנויות, הפיכת קבוצות לשוליות וכד'...(סטיגמות...)
יחידים, משפחות וקבוצות
במהלך מסלול חיים כל הנ"ל יעברו/יחוו מסלולי התפתחות ייחודיים.
מסלולי התפתחות אלו תלויים בזמן ההיסטורי, (עוקבת הלידה והארועים בתקופה אליה שייך אדם תקבע את חוויותיו) ,בזמן החברתי (חוויות הקולקטיב). במסגרת שני אלו אנשים בונים נרטיב או זמן אינדבידואלי וזה גם משפיע על ההתפתחות.
במשלול החיים יש התמודדות עם גורמי עקה life stressors חיצוניים. עוצמתם נקבעל על ידי גורם העקה, משמעותו לפרט ולכלל, זמינות תמיכה סביבתית.
שלבי הערכת גורם עקה: הערכה ראשונית: אתגר או איום לנזק או אובדן. הערכה משנית: אם יש איום מהם אמצעי ההתמודדות הסביבתיים והאישיים.
תגובות לא פונקציונליות גוררות
עוד סטרסורים, בקיצור כדור שלג...
"מודל החיים"
תיפקוד מקצועי
ברמה הישירה
המטרה של העו"ס לשפר את רמת ההתאמה ע"י:
- שיפור יכולת להתמודד עם סטרסורים
- להשפיע על הסביבה שתגיב יותר לצרכים
- שיפור איכות חילופי אדם:סביבה
ברמות הקהילה, הארגון והפוליטיקה
בקיצור ממרר על הקפיטליזם שהרס את "רשת הביטחון" של הנזקקים ואז אומר שעו"סים צריכים לפעול בכל המישורים הנ"ל ע"י ניוד של משאבים קהילתיים, השפעה על ארגונים, והתערבות בחקיקה ותקנות.
לפי מודל החיים העו"ס צריך לשלב התייחסות הן ל"סיבות", כלומר לפעול לשינוי חברתי, והן ל"תפקוד", כלומר לפתח את הטכניקות המשמשות בעבודה הישירה מול פרטים.
הגדרת בעיה (חילופי אדם:סביבה)
הגדרת הבעיה תקבע בעיקרה את אופן הפעולה.
אם בעיה של פרט תוגדר כנפשית תהיה התערבות פסיכולוגית.
אם בעיה של פרט תוגדר כנובעת מפתולוגיה חברתית המטרות תהיינה יצירת שינוי חיצוני והמתודה העיקרית תהיה יציאה להגנה/ דיבור בשם אותו פרט או קבוצה.
אם בעיה תוגדר כנובעת מחילופים לא הרמוניים אדם:סביבה בהתאם לגישה האקולוגית (תנחשו אז מה...) ההתערבות תהיה מוכוונת לשפר את רמת ההתאמה (Level of fit) בין הצורך למשאבים (כלומר, יש כאן בחינה רב רובדית של צרכים, שירותים וכד'). לפעמים התמודדות עם גורם עקה אחד יעזור גם עם אחרים ולפעמים נעבוד במקביל על כמה.
בקיצור, שימוש בגישה האקולוגית מאפשר יותר "נקודות כניסה" לטיפול במקרה, וההתמחות של העובד לא צריכה להיות זו שקובעת את השירות הניתן אלא צרכי והעדפות הפונה.
דגם של גורמי עקה בחיים
שלושה גורמים עיקריים:
- מעברי חיים קשים ואירועי חיים טראומטיים: מעברי חיים כוללים מעברים ביולוגיים (גיל התבגרות) וחברתיים (עליה בדרישות). עקה נגרמת גם מכניסה למצבים חדשים ועזיבת מוכרים (האחרון בד"כ יותר קשה). שינויים לא צפויים- יותר עקה. טראומה מתאפיינת באובדן פיסי פסיכולוגי ו/או חברתי.
- לחצים סביבתיים: סביבה פיסית או חברתית (כן, גם וגם) שתיהן מספקות משאבים אך יכולות ליצור צרות צרורות..(דובר כבר קודם)
- תהליכים בינאישיים לא פונקציונליים: משפחה או קבוצה יכולות גם להעצים סטרס ו/או לחלופין להפוך בעצמם לגורם של סטרס. (דוג': שעיר לעזאזל). תהליכים דומים יכולים גם להיות בין עו"סים לפונים (בשל אי הבנות, הבדלי תרבות וכד')- בקיצור גם אנחנו יכולים להיות סטרסורים.
גורם עקה בד"כ ייצר עוד בשרשרת, ויש הדגמה:
תאור מקרה של מרסיה, אם לתינוקת בת חודשיים, מכיל את שלושת הגורמים שצוינו כאן: מעבר לאמהות, העדר דיור ואפשרויות פרנסה, לחץ של עובדת המקלט וכעס עימו באה מראש אל המטפלת האישית על רקע שוני תרבותי ביניהן. הכל העצים את הכל...
הערכה
עו"סים בתהליך העזרה מקבלים החלטות כגון: היכן להתערב/להיכנס בשדה האדם:סביבה, מטרות ומשימות, אופן ההתערבות (practice modality), שיטות התערבות-מתודות, ארגון זמן, ובאיזה גורמי עקה להתמקד.
במשך ואחרי כל מפגש על העו"ס לקבל החלטות לגבי המיקוד והצעדים הבאים.
שלוש משימות הערכה:
-איסוף מידע: מידע בולט על גורם העקה וחומרתו, תפיסות הפונה לגבי יכולות התמודדות, מיקום בסביבה (כל הסביבות שהוזכרו במאמר). הדדיות ושיתוף (עם הפונה) בשלב האיסוף וההגדרה חשובות. מקורות מידע: רישומים וורבלייים ולא וורבליים של הפונה ואחרים משמעותיים וכן דו"חות כתובים.
-ארגון המידע: דגם גורמי העקה שהובא לעיל הינו דגם לארגון מידע מרגע לרגע, כלומר בכל רגע ננסה להבין באיזה מישור נדרשת עזרה: עקב מעבר חיים קשה, לחץ סביבתי או בינאישי (פריט מידע עשוי להתפרש בשלוש האופנים ויש להעמיק חקור אם תאור בדידות למשל אומר: קושי להיות אם חד הורית או "איזה עו"ס מאפן את/ה שלא מספיק עוזר/ת").
- פירוש המידע: בשתי דרכים: פירוש אינדוקטיבי: פירוש שנעזר בפרשנות הפונה/לקוח, בעיקר לגבי רמת ההתאמה שלו אדם:סביבה. פירוש דדוקטיבי: לא שיתופי אלא מקצועי, נסמך על תיאוריה ומחקר.
לסיכום: האמונות הייחודיות ל"מודל החיים" בנושא ההערכה:
- גיוס הפונה להשגת הבנה משותפת.
- המשימה העיקרית (תנחשו מהי המשימה העיקרית אצל האקולוג)- הבנת רמת ההתאמה.
- שימוש בדגם גורמי העקה לארגון המידע.
- הדגשה של כך שההערכה צריכה להיות מרגע לרגע.
התערבות
עו"סים צריכים לעבוד באופן יעיל עם כל אופני ההתערבות, בהתאם לצורך.
ההערכה המשותפת תקבע את אופן הההתערבות.
"מודל החיים" מדגיש עמדה אינטגרטיבית ביחס להתערבות, והוא מודל פאזי, הנחלק לשלבים:התערבות התחלתית, מתמשכת וסופית. לא תמיד ניתן להפריד ביניהם.
כל העו"סים על התמחויותיהם השונות צריכים לדעת להציע שירותים בהתאם לשירות שהם נמצאים בו(רב-אופניים). אח"כ כבר נדרש ידע ספציפי לכל אופן התערבות (modality).
והכי חשוב – היצירתיות והאנושיות...
הסוף!!!!!