תקציר מאמרים למבחן -יסודות בעו"ס סמסטר א
חזרה לאתרנושא: בחירת מקצוע העזרה
מאמר:
Becoming a helper- Corey & Corey: Are the helping professions for you?
מטפלים מבקשים ממטופליהם לבחון את עצמם לעומק בכדי להגיע להבנה עצמית עמוקה יותר ולכן, על המטפל להיות מחויב במידה זהה ולעשות זאת בעצמו. ללא רמת מודעות עצמית גבוהה המטפל עלול לעצור את התקדמות המטופל, במיוחד במקרים בהם המטופל נאבק בבעיות הדומות לאלו שהמטפל נמנע מלעסוק בהן בחייו.
צרכים אופייניים לבעלי מקצועות הסיוע:
הצורך להשפיע- התשוקה להפוך את העולם לטוב יותר, לשנות את העולם. סטודנטים מסוימים מעוניינים להרגיש חשובים ושיש בכוחם לעזור לאנשים לעזור לעצמם.
בעיתיות: אך כאשר הלקוחות אינם מעוניינים בעזרתם הם הופכים למתוסכלים. לכן צריך להזהר שלא כל הערך העצמי שלך יהיה קשור לצורך להשפיע על חייהם של אחרים.
הצורך להחזיר טובה- הצורך לחקות לעיתים דמות מופת, ממלא לעיתים תפקיד בהחלטה להיות סייען. דמות המופת עשויה להיות מורה או מטפל שסייע לנו ונתן השראה או קרוב משפחה.
הצורך לטפל באחרים- ייתכן שהיית מסייע כבר מגיל צעיר מאוד. חברים תמיד שיתפו אותך בתחושות ורגשות ואמרו לך שאתה מטפל מלידה. וכעת הנך מבקש הדרכה על מנת לנצל את היתרון של כשרונך. (נמצא שמטפלים רבים הן ילדים שהיו "מצילים" במשפחות נפגעות אלכוהול ).
בעיתיות:אחת המלכודות של להיות ,"המטפל", של אנשים משמעותיים בחייך היה שאף אחד לא דאג לצרכיך,ואתה אף פעם לא למדת לבקש למלא את צרכיך. אתה יכול בקלות להפוך לשחוק מבחינה אישית ומקצועית או מותש רגשית, אם לא תלמד לבקש עזרה בעת שהנך זקוק לה.
הצורך בעזרה עצמית- ישנם כאלו המעוניינים ללמוד את מקצועות הסיוע בכדי לעבוד על נושאים אישיים. זה יכול לנבוע מהצורך לעבוד על נושאים מסוימים או מהצורך להעניק מנסיונך ומחוויות העבר למטופל עם בעיה דומה לזו שהייתה לך. מקרה כזה נקרא המרפא הפצוע אשר יהיה זמין באמת עבור אחרים. במידה ונאבקת בבעיה אישית בהצלחה ,תוכל לזהות יחד עם מטופליך בעיות דומות.
בעיתיות: המרפא המאוזן- כאשר לקוח מגיע עם בעיה דומה ,לבעייתך הבלתי פתורה. תהיה עלול להובילו ע"י עצות משלך (הטובות עבורך) ולא תמיד טובות עבורו,לכיוון מסוים בשל בעיותייך שלך.
הצורך להיות נחוץ- למטפל אין "פרס" גדול יותר ממטופל שאומר שמצבו משתפר בזכותך. ואין עם זה שום בעיה שאנו רוצים להרגיש מוערכים.
בעיתיות: אם הערך העצמי שלך תלוי לחלוטין בנחיצות/בהערכה של האחר. במציאות רבים מלקוחותייך לא יביעו הערכה על מאמצייך. ואף בסוכנויות רבות תקבל משוב שלילי כאשר ביצועייך אינם תקינים ואינם עומדים בציפיותיהם ובד"כ לא תקבל משוב חיובי על עבודתך הנפלאה. הסכנה האפשרית בהסתמכות על עבודתך לחלוטין,לסיפוק הצורך שלך לחוש נחוץ היא שמטרת ומשמעות חייך עשויות להעלם אם ותאלץ להפסיק לעבוד.
כמו כן, עלול להתפתח מצב בו המטפל מעודד תלות של המטופל (מעודד להתקשר בתכיפות למשל). יתכן שהמטפל זקוק למטופל יותר מאשר המטופל זקוק למטפל.
הצורך בכסף- ישנם מטפלים שמצפים ליהנות מתמורה כלכלית גבוהה. אנשי מקצוע רבים חשים שהם אינם מקבלים שכר הולם על התרומה שלהם ומטפלים מתחילים בד"כ גם לא משתכרים בשכר גבוה.
בעיתיות: כאשר אתה רואה במטופל כמקור הכנסה, אתה עלול לגרום ללקוחותיך להגיע אלייך כאשר הדבר כבר לא יהיה לטובתם.
הצורך ביוקרה ובמעמד- אתה עשוי לעבוד בסביבה בה יעריכו את מעמדך הן הלקוחות והן עמיתייך. אתה יכול להיות גאה ועם זאת עניו.
בעיתיות: אתה עשוי לעבוד בסוכנויות רבות בהן הצרכנים יהיו מעוטי יכולת/ אוכלוסיות קשות (מכורים, אסירים...) ובשל ציבור לקוחות זה, לא תקבל את היוקרה ואת המעמד להם הנך ראוי. כדאי שתתבונן בעצמך ותעריך את מעמדך במקום לחפש אחרים שיספקו לך אישור על היותך אדם בעל ערך.
הצורך לספק תשובות- לסטודנטים רבים יש צורך לתת פתרונות ואת ה"תשובה הנכונה" (בחיים הפרטיים והמקצועיים).
בעיתיות: הפתרונות שלך לא תמיד יהיו נכונים עבור מטופליך. המטרה שלך היא לספק הכוונה וסיוע. בכך שתגלה יחד עם המטופלים מה טוב עבורם.
הצורך בשליטה- לרבים מאיתנו יש צורך בשליטה עצמית וצורך לשלוט גם באחר.
בעיתיות: אדם צריך לשאול את עצמו האם הוא מעוניין לשלוט בעמדות, אמונות, רגשות והתנהגויות של חברים, משפחה ועמיתים לעבודה . רצוי שתבחן את אם מטרתך בסיוע היא לשלוט בחייהם של אחרים, או האם ללמד אחרים כיצד להשיג מחדש שליטה יעילה בחייהם.
האופן בו הצרכים וההנעות שלך פועלים
במצב אידיאלי צרכינו וצרכי לקוחותינו נענים בו זמנית בצורה חיובית, אך כאשר אינך מודע לצרכייך שלך ישנה סבירות גבוהה כי הם אלו שיקבעו את כיוון התערבותך. אם אתה מנסה לעבד קונפליקטים אישיים לא מודעים ע"י התמקדות בבעיותיהם של אחרים, ישנו סיכויי שתשתמש בלקוחותייך על מנת לענות על צרכייך. עליך להשתדל לזהות את הבעייתיות באם תתכחש לצרכים שלך, באם תהיה אובססיבי לגביהם או באם סיפוקם יבוא על חשבון אדם אחר.
קרוב לוודאי שאין זה דבר אחד שמניע אותך במקצוע זה, לכן רצוי כי תבחן את מניעייך באופן תקופתי ובכך תגיע למודעות עצמית.
קריירת סיוע אינה מתאימה לכולם
לפני ובמהלך הלימודים אתה עלול להיות אמביוולנטי לגבי האם המקצוע מתאים לך תן לרגשות ולמחשבות בנושא מקום. אתה זה שתצטרך לקבל את ההחלטה אם מקצוע זה מתאים לך. אך לפני שתחליט התייעץ עם מפקחים עמיתים וחברים המכירים אותך טוב. תאמין ביכולתך להשתנות, אם אתה מוכן לעשות מאמצים ייתכן שתגלה כי מגבלותייך יכולים להיות גם יתרונותייך.
לעיתים קל לנו לוותר מוקדם כאשר המצב בשטח עם מטופלינו לא תואם את הסימולציות ומשחקי התפקידים שנערכו בכיתה. כדאי שנבין כי נדרשים: זמן ונסיון, כדי ליישם את הידע , התיאוריות והטכניקות.
"העוזר האידיאלי"
אם ננסה להתאים את עצמנו לצירו האידיאלי של העוסק בתחום, אנו עלולים למצוא את עצמנו מתוסכלים ונכשלים. מה שכן, יהיה אפקטיבי בשבילנו להיות מודעים לנקודות שאכן צריכות חיזוק בכדי להצליח בתחום. ניתן להקנות מידע שיעיל לנו בתחום, ולעשות שינויים ברמה האישית שיוסיפו לנו בעבודתנו עם אנשים.
בחירת תחום מקצועי
לעתים תלמידים שרוצים להיכנס לתחום מסוים מוצאים את עצמם עושים אידיאליזציה של המקצוע ומגזימים ביכולתנו לעזור. לא תמיד נדע מיד או בכלל איך לעזור למטופל. אך צריך לבחון את העניין מבחינה מציאותית ולראות את התחום בשטח ואיך אנו נכנסים לתוכו, ואם באמת אנו מתאימים. כדאי לשאול אנשים במה הם עוסקים במשך השבוע, מה האתגרים ומה הדרישות. כאשר אתה בוחר בתכנית לימודים מסוים תשאל את עצמך אם אכן התכנית מתאימה לך ועונה על מה שאתה רוצה לעשות בעתיד. לעיתים עבודה בשטח או תצפית שדה בתחומים שונים במקצוע מאפשרים מפגש עם סוגי לקוחות שונים ובכך יכולים לתת מידע רחב על המקצוע ולהקל על ההחלטה.
צריך להיזהר שלא ליפול לתוך משהו כזה שנעשה שכנוע עצמי שאכן הדבר שהתחלנו בו או למדנו באמת מתאים לנו, וזהו. חשוב לתת לעצמך את המקום לראות את הבחירה במקצוע כתהליך התפתחותי, ותוך כדי חוויות שונות נקבל הכוונה לדבר שבאמת מתאים לנו.
תחום העבודה הסוציאלית
התחום דורש התמחות לא רק באדם עצמו אלה גם בסביבה שלו. לימוד התחום כולל התפתחות סוציאלית ולא רק התמקדות באדם עצמו.
יש מגוון רחב של כיוונים שניתן לעסוק בהם, תחת הכותרת הזו של עובד סוציאלי.
ניתן לעבור תחומים בתוך המקצוע.
הצורך בעובד הסוציאלי גדל ומתפתח.
בתואר שני ניתן לעסוק בקליניקה פרטית.
נקודות שכדאי לשקול אותם בעת בחירת כיוון תחום העיסוק
היום יש צורך בגמישות לעבוד עם מגוון גדול של אנשים ותרבויות בכדי להסתדר בשוק העבודה. אך עליך גם לבדוק איפה תוכל להוציא את הכשרונות שלך החוצה ולממש את היכולות שלך.
עימ"ע
עניין. למצוא את התחום שבו אתה הכי מתעניין אך צריך גם להיות מודע ליכולות שלך ואם אכן מבחינה זו התחום מתאים לך.
יכולות. להיות מודע מהן החולשות ונקודות החוזק שלך בכדי לראות באמת מה מתאים לך. ולבחור בתחום בו תהיה טוב במיוחד. יכולת, פרושה כשירותך בפעולות. נטייה, כושר שכלי (aptitude), פרושה היכולת ללמוד.
מוטיבציה. חשוב לקבוע מטרות ולא פחות חשובות המוטיבציה והאנרגיה להגיע אליהן, ללא זאת השאיפות לא יתממשו. רק כך המטרות יתורגמו לתוכנית פעולה. צריך לזהות את התחומים בהם יש לנו את האמביציה הגדולה ביותר ובנוסף, לחשוב מה מהישגנו עד עכשיו מעורר בנו גאווה? מה אני עושה כיום שמקדם אותי לקראת המטרה? מה אני חולם להשיג? חשיבה על המטרות, הצרכים וההישגים שלנו עוזרת לנו להתמקד.
ערכים. חשוב כי נזהה את ערכינו כך שנוכל להתאימם לקריירה עצמה.
מאמר: מחויבות למקצוע בקרב סטודנטים מתחילים לעבודה סוציאלית/ פרוינד
עיקרי המחקר
מטרתו: בודק את הקשר בין משתני רקע, מניעים לבחירת המקצוע ותפיסת מהות המקצוע בקרב סטודנטים.
נמצאו שני פרופילים של סטודנטים: זה אשר בחר ללמוד את המקצוע מתוך רצון להביא שינוי חברתי, וזה הרוצה לעסוק בעתיד בטיפול פרטני.
2 מטרות למחקר: 1. שיקוף תמונת מצב עדכני של סטודנטים המתחילים ללמוד עבודה סוציאלית (מניעי רקע). 2. זיהוי גורמים המניעים או מעכבים תפיסת מחויבות למקצוע אצל סטודנטים בראשית דרכם.
הגורמים המשפיעים על בחירת מקצוע:
- צורכי האדם (הגשמה עצמית, שיפור ממיומנויות)
- גורמים הנוגעים לסביבתו (סיוע למוגבלים, לקשישים וכו)
- ניסיון קודם בפעילות בתחום קרוב למקצוע (כמו שירות לאומי, שנת שירות, תפקידים מסויימים בצבא)
תפיסת מהות המקצוע אצל סטודנטים:
- רצון לעסוק בפרקטיקה פרטנית ופסיכותרפיה
- השליחות המסורתית של המקצוע (תרומה לחברה..)
מחויבות למקצוע:
מחויבות גבוהה למקצוע מצביעה על עובד מחויב למטרות עיסוקו, הנכון להשקיע משאבים אישיים רבים כדי לקדם את התחום שהוא עוסק בו, לעיתים על חשבון מחויבויותיו האחרות.
לא נמצאו כמעט קשרים בין משתנים אישיים לבין מחויבות מקצועית למקצוע, ולכן החוקרים משערים כי יימצא קשר בין משתני רקע לבין מחויבות למקצוע. (כלומר ככל שסטודנט היה מעורב יותר בעבר בפעילות חברתית כך המחויבות שלו למקצוע תגדל).
שיטת המחקר:
שאלון שעסק בארבעה תחומים: מהות המקצוע, מניעים לבחירת מקצוע, מידת המחויבות של הסטודנט למקצוע, משתנה רקע של הסטודנט.
ממצאי המחקר:
- המניע החזק ביותר הוא לחולל שינוי חברתי ואחריו הרצון לעסוק בטיפול פרטני.
- אושש חלקית: קיים קשר בין משתני רקע לבין מחויבות למקצוע.
- נמצא קשר חיובי: בין מהות המקצוע למחויבות למקצוע.
- אושש בצורה מלאה: ככל שיגבר הרצון לחולל שינוי חברתי תגדל המחויבות למקצוע
- רואה חשיבות שווה בין הפעילות הפרטנית לפעילות הקהילתית
סיכום:
פיתוח מחויבות וזהות מקצועית אצל הסטודנטים חשובה מאוד בתהליך ההכשרה שלהם.
יש צורך לחזק מחויבות חברתית ותפיסה ערכתית חברתית אצל הסטודנטים בתחילת דרכם.
נושא: עבודה סוציאלית מהי? הגדרה ומטרות
13/11/12
הגדרת המקצוע בישראל:
זכותו של אדם לניהול חייו, עקרונות דמוקרטיים ושיוויון. עולה הסוגייה מיהו "האדם"? מי האנשים שזכאים לסיוע, האם כל אדם שחי במדינה ישראל זכאי לסיוע? האם עובד זר ופליטים גם זכאים לקבל זכויות שוות לתושבי המדינה. "זכותו של אדם לנהל חייו" האם כל אדם יכול לנהל את חייו? הרי פגועי נפש לא תמיד יכולים לנהל את חייהם בצורה שלא תסכן ותפגע בהם.
הגדרת המקצוע בארה"ב:
סיפוק הצרכים הבסיסיים, אוכלוסיות פגיעות, מדוכאות ועניות. (התייסות ספציפית לאוכלוסיות מסוימות), התייחסות לכוחות הסביבה אל מול הפרט. חסר המימד הפרטני והתייחסות לשאר האוכלוסיות. האם להם לא מגיע התייחסות ושירותים?
הגדרת המקצוע באנגליה:
דגש על שינוי חברתי ופתרון בעיות ביחסים. בנוסף מתייחסים להעצמה ושחרור אנשים. התייחסות לכל האוכלוסיה, כל מי שיש לו אינטרקציה עם הסביבה זכאי לקבל שירותים ועזרה. שמים במטרה צדק חברתי. חסרה הגדרת האוכלוסיה שמגיע לה לקבל עזרה.
הגדרת המקצוע באוסטרליה:
שמים דגש על הרווחה הנפשית של הפרט, מימוש פוטנציאל האנושי, צדק חברתי ושיוויון לכל. חסר בהגדרה נתינת כלים לביצוע הפעולות.
יש כל מיני הגדרות למקצוע העבודה הסוציאלית בעולם, אפשר לראות לאורך השנים מה תפקידה של העובדים הסוציאלים, מה הגדרות התפקיד והמטרות שלהם. ההגדרה של המדינה מאוד מושפעים מהתרבות, מהמדינה, מהחברה, מתהליכים כלכליים, סוציולוגים, מהמשאבים שיש באותה מדינה, ועוד הרבה גורמים שונים. הגדרות שונות גם בין המדינות וגם בין התקופות ההיסטוריות שהיו. כל הגדרה מגיבה לאירוע שקורה ולהתפתחות מדינית. למשל בארה"ב בתקופה בעבר הייתה נטייה של העובדים הסוציאלים להתמקד בפרט ובטיפול הקליני הפרטי, ולכן המדינה קראה לעובדים הסוציאלי בשינוי ההגדה של תפקידם לזכור את תפקידם הקהילתי באוכלוסיות נזקקות.
צדק חברתי: מושג המתקשר למדיניות רווחה שמטרתה לצמצם פערים, שיויוון זכויות, הזדמנויות, להבטיח את ביטחונם הסוציאלי, ע"י סיפוק תעסוקה, בריאות, חינוך וכו.
איזה אוכלוסיות צריכות לקבל עזרה?
"מקצוע העבודה הסוציאלית מקדם שינוי חברתי, פתרון בעיות ביחסי אנוש, מקדם העצמתם ושחרורם של בני אדם להגביר את רווחתם הנפשית באמצעות שימוש בתאוריות של מדעי ההתנהגות ומערכות חברתיות. עבודה סוציאלית מתערבת במקום בו בני אדם מצויים באינטרקציה עם סביבתם ועקרונות של זכויות אדם וצדק חברתי הם בבסיס העבודה הסוציאלית."
כלומר לדאוג לכולם, לכלל האוכלוסיה.
מה עושים עובדים סוציאלים?
- מגבירים תפקוד חברתי ועוזרים לאנשים לשפר איכות חיים, גם לפרטים, גם לקבוצות וגם לקהילות. תוך התמקדות בעבודת מניעה (צפי להיווצרות בעיה באוכלוסיה מסויימת, מניעת הסיכון עוד לפני שהיא מתקיימת), שיקום (עבודה עם אנשים שעברו פגיעה פיזית או נפשית, רצון להביא את האדם למקסימום התפקוד האפשרי שלו), טיפול (התערבות עם בעיות שכבר קיימות ע"י מציאת פתרונות)
- הרחבת סל המשאבים של האזרח. משאבים פנימיים (דימוי עצמי, שליטה בחיים, העצמה) משאבים חיצוניים (ארגונים קהילתיים שיכולים לתת מענה, תמיכה, תיווך בין האזרח לגורם אחר). המצאת משאבים חדשים שיכולים לעזור לאותו אדם, למשל: נשים מוכות שיוצאות מהמקלט הן ללא כסף וללא רכוש, ואז פורום מנהלות מקלטים הוציא חוק שכל אישה שיוצאת ממקלט מקבלת סכום כסף סימלי מסוים לתמיכה.
- לסנגר על האזרח שנמצא בבעיה, לעזור למטופל לקבל את המשאבים שמגיעים לו כאשר הארגונים והמשאבים השונים לא מוכנים לעזור ולתמוך באותו מטופל. (למשל במשטרה לא תמיד נותנים מענה לנשים מוכות שבעלן מכה אותן)
- קידום צדק חברתי, הבטחת הגישה וההזדמנות לקבלת משאבים באופן שווה. נקיטה בפעולות חברתיות ובהתערבות של מדיניות וחקיקה. התערבויות ברמה החברתית למען אוכלוסיות מסוימות והחברה.
Hare,I. (2004). Defining Social Work for the 21st Century
סיכום עיקרי המאמר:
המאמר דן בהגדרה החדשה שניתנה למקצוע העבודה הסוציאלית ביולי 2000, בעקבות תהליכי גלובליזציה אשר משפיעים על טבע המקצוע.
גלובליזציה= תהליך של אינטגרציה בו אנשים, כלכלה, תרבות ופוליטיקה, נתונים לשינויים עקב השפעות בין לאומיות.
בתוך העולם המשתנה והמתפתח יש לעבודה הסוציאלית תפקידים רבים. הראשון והעיקרי מביניהם הוא קידום צדק חברתי. העובדים הסוציאליים צריכים להבין את הכוחות והגורמים של הגלובליזציה (בין אם כלכליים, אקולוגיים או חברתיים) על מנת שיוכלו לעבוד עם עמיתיהם הבין לאומיים.
ההגדרה החדשה ותהליך יצירתה:
"מקצוע העבודה הסוציאלית מקדם שינוי חברתי, פתרון בעיות בקשרים אנושיים כמו גם העצמה ושחרור של הפרט על מנת להגביר את רווחתו. העבודה הסוציאלית מתערבת במקומות בהם בני האדם מקיימים אינטראקציה עם סביבתם. זאת על ידי שימוש בתיאוריות על התנהגות אנושיות ומערכות חברתיות. עקרונות של זכויות אדם וצדק חברתי הינם מהותיים לעבודה הסוציאלית".
בחלק זה יש דגש על כך, שבין אם אנו עו"סים פרטניים או קהילתיים או עוסקים בכל גישה טיפולית אחרת, הקונספט (core concept) שמאחד אותנו הוא גישת האדם בסביבתו כאשר תשומת הלב צריכה להיות נתונה למצוקות האדם ושיפור איכות חייו. עלינו להעצים את הפרט ולהדגיש את הכוחות שבו. כמובן שבמהלך עבודתנו יהיו מקרים בהם נשים יותר דגש על האדם ובמקרים אחרים יותר דגש על הסביבה אך באופן כולל, הגישה שלנו צריכה להיות הוליסטית ולראות את הפרט בצורה שלמה כיצור המושפע ומשפיע על הסביבה. על מנת שהאדם אכן יוכל להשפיע על הסביבה עלינו לדעת כיצד להעצים אותו.
תפקיד מרכזי נוסף של העבודה הסוציאלית –another core concept- הוא הגברת הרווחה של הפרט. ואכן, הקוד האתי של העובדים הסוציאליים מציין כי המטרה העיקרית של העבודה הסוציאלית היא להגביר את איכות חייו ורווחתו של הפרט. מה זה אומר בעצם: "תחושה של הצלחה במהלך החיים אשר משלבת פונקציות פיזיות, קוגניטיביות, וחברתיות-רגשיות, שתוצאתן היא פעילות רצויה ופרודוקטיבית על פי אמות המידה של הסביבה והחברה. בנוסף, לתחושת רווחה יש גם מימד סובייקטיבי במובן של תחושת סיפוק הקשורה בהגשמת הפוטנציאל האישי של הפרט".
פעילותה של העבודה הסוציאלית:
הגדרתה של העבודה הסוציאלית משקפת את פעילותה של העבודה הסוציאלית הלכה למעשה. על כן היא נפתחת בהצהרה כי עבודה סוציאלית צריכה לקדם שינוי חברתי ולסייע בפתרון בעיות העולות באינטראקציות בין אישיות.
המקצוע עצמו התפתח משני כיוונים: ארגוני צדקה אשר היוו את הבסיס לעבודה סוציאלית טיפולית (בין אם בקבוצה, עם הפרט או עם המשפחה) ותנועת ה"סטלמנט האוס" מלונדון אשר היתה הבסיס לעבודה קהילתית, חברתית, פוליטית ומדינית. בתחילה, היה יותר דגש על עבודה קלינית והיא היתה דומיננטית אך גם העבודה הקהילתית התחזקה עם הזמן. כשכל אלו ברקע, הוועידה האחראית על הגדרת המקצוע החליטה לקדם בראש ובראשונה את המטרה של שינוי חברתי כפעילות המרכזית של המקצוע. הכוונה היא לשינוי קשרים בין אישיים, קשרים של קבוצות קטנות כמו גם קשרים בארגונים חברתיים.
מהו פתרון בעיות?- הכוונה היא לפתרון בעיות המקושרות באופן ספציפי לקשרים בין בני אדם. כלומר, יש תשומת לב חזקה למערכות היחסים בין אנשים להן תפקיד חזק ומרכזי בחיינו. אם כן, שני הסעיפים הראשונים בהגדרה מתייחסים להתערבות של המקצוע בתחום הקשרים אשר אנשים מקיימים עם סביבתם האנושית, חברתית ופיזית, בין אם על בסיס אישי או בקונטקסט חברתי רחב יותר, תוך כדי שיקוף מתמיד של מבנה האדם וסביבתו.
בתקופה האחרונה ניתנת תשומת לב לחשיבות של העצמת הפרט בכדי שיוכל לנהל את חייו בצורה יותר יעילה. הכוונה בהעצמה, empowerment , הגברת הכח האישי או הפוליטי המאפשר לפרט, למשפחה ולקהילה לנקוט באמצעים שיובילו לשיפור במצבם.
הפקת תועלת משימוש בתיאוריות של התנהגות האדם ומערכות חברתיות:
קריטריון חשוב להשגת סטאטוס מקצועי הוא החזקה ושימוש בגוף ידע תיאורטי המסייע לנו באמצעותו להבין סיטואציות מורכבות ולהתנהל נכונה בטיפול. ישנם גופי ידע ספציפיים להתנהגות האדם (פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, קוגניציה) וגופי ידע הקשורים למערכות חברתיות, שלרוב מקושרים עם הרעיון של "אקולוגיה". הכוונה בקונספט של אקולוגיה היא מדע היחסים בין האורגניזם והסביבה. האדם וסביבתו נתפסים כמאוחדים, מערכות אינטראקטיביות שכל אחת מהן משפיעה על האחרת, תוך כדי שאיפה מתמדת לאיזון. השקפה זו מאפשרת לנו להבין מורכבויות ולהימנע מפישוט יתר ורדוקציה. העובד הסוציאלי צריך לראות ולהכיר את כל התמונה כולה בכל עת ובבת אחת (כלומר את תחום העבודה, שורשים התנהגותיים של הבעיה, גורמים סוציו-תרבותיים וכדומה).
המשמעות או הפרשנות של שימוש בידע תיאורטי:
ישנם שלושה רעיונות מרכזיים להבנת הצורך בשימוש בתיאוריה:
1.ידע המבוסס על ראיות-בדומה לשיטות מחקר המשמשות מדעים מדויקים, רצוי שיהיה בסיס יציב המבוסס על ראיות אשר יאפיין את העבודה הסוציאלית וינחה את העוסקים בה. רעיון זה מחבר אותנו להבנה ההוליסטית של האדם בסביבתו וראיית בעיות הפרט כבלתי נפרדות מבעיות חברתיות.
2. רגישות תרבותית-התאמת רעיונות טיפול לצורכי התרבות המקומית
3. משתנים ביו-פסיכוסוציאלים-הוספה של הבנה פיזיולוגית להבנה פסיכו-סוציאלית. הבנה של מחלות כרוניות, רעב, פציעות וזיהום סביבתי. חשוב להבין גם התפתחויות רפואיות טכנולוגיות- השתלות איברים, מחקרי גזע מח, טיפולי פוריות וכדומה בכדי שהעובד הסוציאלי יוכל להוות חלק מתהליך קבלת ההחלטות והתלבטויות אתיות של המטופל.
עקרונות של זכויות אדם וצדק חברתי כמהותיים לעבודה סוציאלית:
- זכויות אדם הן זכויות שהינן טבועות בנו מעצם היותנו בני אדם ובלעדיהן לא נוכל להתקיים
- צדק חברתי- מצב אידיאלי בו לכל האוכלוסייה יש את אותן זכויות בסיסיות, הגנה, הזדמנויות, מחויבויות והטבות סוציאליות.
מקצוע העבודה הסוציאלית מתמקד בסיפוק צרכים בסיסיים לבני אדם ובפרט את אותם הצרכים של אוכלוסיות פגיעות ומדוכאות ומעורב באכיפה ושמירה על הצדק החברתי.
נושא: התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית
ההיסטוריה של העבודה הסוציאלית 7/11/12
בעבר הקהילה הייתה המוקד התומך, הכנסייה הייתה תומכת ועוזרת. מאז המהפכה התעשייתית, מערכות התמיכה של האדם השתנו מאוד והמשפחה הפכה ליחידה קטנה ללא שייכות לקהילה תומכת. בנוסף אנשים התחילו לעבוד בעבודות קשות, שעות מאוחרות. תחילת תופעות בשיעור גבוה יותר, ניצול עובדים, הזנחת הילדים, חולי, עוני, אנשים ללא בית, גרים ברחובות. אנשים מתחילים לחפש פתרונות בגלל המצב. חיפוש הפיתרון מגיע הוא ב"מקצועות העזרה", וכך העבודה הסויאלית מתחילה לרקום עור וגידים.
שני ארגונים שהיוו את ראשית מקצוע העבודה סוציאלית:
COS ארגון חברות הצדקה: איחוד כל האירגונים שקמו תחת קורת גג אחת בלונדון. כבר אז הארגון נקט בפעולות שעד היום משתמשים בהם: פתיחת תיק, בחירת תהליך הטיפול, ביקורי בית וכו.
תנועת ההתיישבות הביתית: לעלות את הרמה התרבותית בשכונות העוני. הם חיו בתוך הקהילה ואירגנו את התושבים למצות את זכויותיהם כעובדים, כאזרחים. קמו ביוזמת האנשים, ללא תמיכת המדינה וללא מעטפת מדעית.
ב1920 קמה אישה בשם מרי ריצ'מונד (אם העבודה הסוציאלית), הייתה הראשונה שקמה ואמרה שיש להפוך את הפעילות למקצוע אקדמי. דיברה על צדקה מדעית, אירגון האינפורמציה שקיימת, למי מגיע עזרה וכתבה ספר בשם "דיאגנוזה חברתית". הדגישה את חשיבות הפיכת המקצוע לאקדמי, ולא כל מי שרוצה לעזור פשוט יעזור אלא יש ללמוד באקדמיה.
העבודה סוציאלית מתמקדת בגישות שונות, בשנים האחרונות היא מתמקדת בגישה שבין האדם לסביבה.
מה ייחודי במקצוע עובד סוציאלי?
המקצוע היחידי שקיבל מנדט מהמדינה ומהתושבים לביצוע פעולות מיידיות (כמו להוציא ילד מהבית, וכו), ואח"כ כמובן לקבל אישור בית משפט לפעולה שנעשתה.
התארגנות מקצועית
קוד אתיקה שלפיו מנסים להטוות את כללי התתנהגות והנורמות של המקצוע.
מאמר: התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית בישראל/ שפירו, שרר, לנגר, וויס
בקרב המהגרים שהגיעו בתחילת המאה בלטו קבוצות של חלוצים שהושפעו ממזרח אירופה ומהאידיאולוגיה הסוציאליסטית והלאומית שרווחו בארץ מוצאם. הם התארגנו במפלגות פוליטיות והקימו הסתדרות עובדים, וכדי להתמודד עם מצבי מצוקה ייסדו קיבוצים ומושבים שהתבססו על עזרה הדדית.
בישובים היהודים הוקמו לשכות לעבודה סוציאלית והפרקטיקה הייתה כוללנית.
בעת הקמת המדינה משרד הסעד היה צריך להתמודד עם תוצאות מלחמת הקוממיות ועם העליה ההמונית. היה קושי לספק את כל המשאבים הכספיים את כוח האדם שנדרש. על אף הקשיים מדינת ישראל ירשה מערכת שירותי רווחה ששימשה נקודת מוצא למדינת רווחה.
מגמות ברווחה והשלכותיהן על התפתחות המקצוע בארץ:
- גדילה גיוון ומורכבות: היה גידול באוכלוסין בשל ההגירה המרובה, צמיחה כלכלית הוזנה מההגירה, התפתחות טכנולוגיה מואצת, תהליך השלום יצר סיכוי לעתיד של שפע וביטחון. היה אפשר לפתח את הרווחה ולהגדיל את המשאבים. עבודה סוציאלית חדרה לתחומים שונים ומגוונים.
- הפרדת העיסוק בהבטחת הכנסה מהמקצוע של עו"ס: התחדדה ההבחנה בין פעילות מקצועית לפעילות בלתי מקצועית. עלתה ההבחנה כי ההתעסקות בתשלומים אינה עולה יפה עם עיסוקם הפסיכו סוציאלי ופגועת ביכולתם חממש את יכולתם המקצועית.
לאחר 30 שנה השתחררו לשכות הסעד מתוכניות התמיכה בנזקקים וחדלו כמעט מהתעסקות בסיוע חומרי, תחילתו של חוק ביטוח לאומי, ובכך המוסד לביטוח לאומי לקח על עצמו את תפקיד זה.
- מעבר מהשמה במוסדות לטיפול בקהילה: מעבר משיטת הפנימיות לשיטת הטיפול בקהילה. השמת ילדים בפנימיות שנחשבה בעבר הרחוק כמועדפת מקבלת תפנית והופכת לטיפול הקהילה. בדומה גם טיפול בתחומי בריאות הנפש, קשישים, עבריינות נוער, פיגור ועוד.
- הגדרת תפקידים באמצעות חקיקה: נחקקו חוקים מוגדרים לעובדים סוציאלים. חוק הנוער (טיפול והשגחה), חוק למניעת אלימות במשפחה, הגנה על חסרי ישע. מחוביות העובדים הסוציאלים להתערב במצבי סיכון. חוק ביטוח סיעוד. התחזקותם של העובדים הסוציאלים גרר אותם לביקורת משפטית וציבורית גבוהה.
היבטים של התמקצעות:
- העלאת רמת ההכשרה המקצועית: בהתחלה זה היה הכשרה של 6 חודשים, עם פתיחתו של בית הספר הראשון לעבודה סוציאלית נפתחו מחלקות בארבעה מוסדות אקדמים נוספים. היה קושי למצוא אנשים שרצו לעסוק במקצוע. כיום יש יותר מוסדות המכשירות עובדים סוציאלים.
- תוכנית ההכשרה גישות תיאורטיות: בהתחלה מאוד הושפעו הלימודים מדגמים שהיו נהוגים בארצות אחרות, במיוחד לשיטות האמריקאיות. עם השנים הובן שיש שוני בין המדינות והרכב האוכלוסיה, ופותחו מודלים המותאמים לארץ.
- מחקר ובניית ידע: מכסים טווח נושאים רחב.
- התארגנות מקצועית: איגוד העובדים הסוציאלים שילוב של איגוד מקצועי ושדולה חברתית. הישגו העיקרי הוא המונופול של העובדים הסוציאלים על תחום עיסוקם. האיגוד פועל למען העובדים הסוציאלים ומצליח לעשות שינויים בתחומים מסויימים. שואף לשפר את השכר ואת תנאי העבודה של חבריו. פעל בנושאים של צדק חברתי ומדיניות רווחה.
- קוד האתיקה: האיגוד פרסם בשנת 1978 את קוד האתיקה ותיקן חלק ממנו ב1994 לאור השינויים הדינמים במדינה.
- חוק העובדים הסוציאלים: 1996 נחקק חוק העובדים הסוציאלים אשר מגדיר טווח פעילותו של המקצוע בתחום הרווחה ומגן עליו ומסדיר את פעילותו המקצועית.
- מעמד המקצוע ויוקרתו: מושפע מגורמים שונים, מעמדו החוקי, מידת השליטה שלו על תחומי פעילות, מקומם של אנשי המקצוע במערכות בירוקרטיות, הרכב מקצועי מבחינת מין ורמת חינוך, והכנסתם של אנשי המקצוע. לא נמצאה עלייה ביוקרתו של המקצוע, על סמך מחקרים ניתן לחזות שמקצוע זה יעלה מעט ביוקרתו בעתיד.
סיכום:
על אף שקיימות סכנות רבות האורבות למקצוע העבודה סוציאלית, המקצוע עבר שינוי משמעותי וגדול מאז הקמתו. המקצוע נמצא בתהליך מתמיד של פרופסיונליזציה, הגדרה חוקית של תחום הפעולה, תגמולים חומריים וסמליים משופרים, ארגון יעיל של המקצוע, פרסום קוד האתיקה, עליית רמת ההכשרה,והתפתחות גוף ידע מקצועי.
כל אלו גרמו להבשלת מדינת רווחה ישראלית.
נושא: אתיקה מקצועית
מאמר: אי משוא פנים ויחסים אישיים/ בנזימן ובנזימן
אי משוא פנים= אי נטייה לטובת זה או אחר, כלומר לא לאפלייה, יושר ושיוויון.
מגמת מקצועות הטיפוליים צריכה להיות במגמה מוסרית לדאגה לרווחת הפרט, לעזור, לרפא, לשקם.. ולעשות הכל ללא משוא פנים וללא הטיה וללא השפעת גחמות אישיות ומאווים פרטיים.
אי משוא פנים משותף לשני ענפים עיקריים באתיקה המודרנית: תורת התועלתניות ולתורות הדאונטולוגיות.
תורות תועלתניות:
להביא את מקסימום התועלת למקסימום בני אדם, להביא את מקסימום האושר, להמעיט ככל האפשר בנזק כך שיגרם מינימום נזק למינימום בני אדם.
בגישתו של הר אנחנו צריכים לשאוף לדמות מלאך על יודע כל, בעל יכולת אנליטית מקסימלית ונטול חולשות אנושיות. להיכנס למחשבותיו של האחר ולהגיע לתובנות שלו. הגישה דורשת מאיתנו ל"היכנס לנעליהם" של כל המעורבים. כיצד הייתי מרגיש במקומו? אין יכול האדם להפוך לאדם אחר, אלא להזדהות עם האחר. כדי לעשות זאת עלי להכיר את האדם באמת ותמים. כדי להגיע לרמת הזדהות עם אדם עלי "לשאת אליו פנים". הליכה בדרך זו עומדת ביסודו של כל יחס מסייע, ניסיון להבין מתוך הקשבה משוחררת ומלאה וניסיון להתקרב אל הפנים הייחודיות של המטופל. הר איננו רוצה שנחשוב כך אלא רואה בהפיכת קונפליקטים בין אישיים לקונפליקטים תוך אישיים בדיוק בשל ההנחה שכל אחד מאיתנו מסוגל לייצג לעצמו את האנושות כולה במלואה.
קאנט, הציווי הקטגורי והאדם כתכלית לעצמה: גם הגישה המוסרית של קאנט נשענת על אי משוא פנים מובהק. הציווי המוסרי המכונה "הציווי הקטגורי", אינו חשוף לגחמותיו האישיות של פלוני, אמור להיות אובייקטיבי ומחייב, אינו מערב תכנים אמפיריים. המוח שלנו נבנה על צורת חשיבה ולכן היא יכולה להיות אובייקטיבית. להביא בחשבון מה היה קורה אילו כל אחד היה פועל באותה צורה באשר הוא. בשונה מהר שאמר שבפעולתינו יש להתחשב בכל המעורבים בסיטואציה, קאנט מגדיר שעלינו להתחשב בכל האנושות כולה. המוסר של כל אחד אמור להיות אותו דבר כי האנושות טמונה בכולנו באותו אופן.
סתירת מחשבה= כאשר שתי מחשבות מתנגשות וסותרות זו את זו עפ"י הכללים המוסריים של קאנט. ניתן לפתור זאת ע"י הכשרת פעולות שנראות לנו בלתי מוסריות למותרות, וגם לפסול פעולות שאינן נראות לנו בלתי מוסריות לכאלו שאסור לעשות.
כל יחיד עפ"י קאנט צריך להתייחס לכל יחיד אחר כאל תכלית לעצמה, יותר מאדישות, כל אחד מאיתנו צריך להתייחס באופן פעיל בגורלו של כל הזולת, באופן שווה באנושות כולה. גישה כזו בלתי אפשרית. (מעשית, אי אפשר לקיים יחסים עם כל האנושות. רעיונית, קיום יחסים עם כל האנושות היא פגיעה באינטימיות הנוצרת בין שני אנשים קרובים.)
פרויד: ציפה שמטפל יהווה "לוח חלק" ניטרלי שעליו יוכל המטופל להשליך את עולמו הפנימי.
** כל אלה היו לרועץ לעבודה הטיפולית, שהרי הייתה בהם פגיעה ביכולת להתייחס באופן אישי, ייחודי אל כל מטופל. ולכן הגיעו למסקנה שתביעת אובייקטיביות ואי משוא פנים היא תביעה שלא ניתן לעמוד בה.
משוא פנים ויחסים אישיים:
המתח בין שתי הגישות משוא פנים ויחסים אישיים.
עפ"י פרידמן אי משוא הפנים איננו צריך לשמש אותנו בכל הכרעה כיצד לנהוג, תפקידו רק להצדיק את העקרונות שעל פיהם אנחנו פועלים.
ויליאמס טוען שתורת המוסר שלנו פגומה (כותב המאמר מסכים איתו). וכאן נפתחות בפנינו 2 אופציות: פיתוח תורת מוסר אחרת ולראות את ערכם המוסרי של יחסים אישיים ונאמנויות באופן מהותי (הכותב תומך בזה), או לוותר על החשיבות שאנו מעניקים לתורות מוסר מלכתחילה (ויליאמס בוחר באופציה זו).
כדי לראות באדם תכלית לעצמה עפ"י המונחים של קאנט, לא די היה באינטרקציה חד פעמית ביניהם, לא היה צורך ביחס אישי אלא ביחסים אישיים.
הבנה אמפתית= הסיוע הניתן לשאוב מאדם אחר, המזדהה עמי מצד אחד ועם זאת איננו זהה לי, משתקף היטב בתהליכי ההבנה האמפתית המתרחשים במפגש טיפולי.
רק ע"י הזדהות והתרחקות במכוון ניתן לסייע לזולת.
בין משוא פנים לאי משוא פנים:
עלינו להניח מלכתחילה יחס אישי, נושא פנים, המכוון לאנשים מסויימים ולא לאחרים, לפרויקטים נתונים, לנאמנות ספציפית. רק בהמשך ניתן יהיה ליצור מגבלות של אי משוא פנים, שיאמרו במקרים מסוימים אסור לי להניח לנאמנויות כאלה להטות את מאזני הצדק.
טבעי שיחסי מטפל מטופל הוא אישי נושא פנים, גם אם לא היה כזה במפגש הראשון, יהפוך להיות כזה במהלך ההיכרות. קרבה כזו היא חיונית לתהליך הטיפולי, מעוגנת במידה מסוימת גם בחוק.
אין זאת אומרת שעלינו לנהוג תמיד באופן נושא פנים, יש מקרים בהם אנחנו מחויבים על פי תפקיד לנהוג באי משוא פנים. יחסים אישיים ואי משוא פנים מתפקדים בשני מישורים שונים של חיינו: יחס אישי והעדפת מקורבים שיקרים לנו מותרים בכל הקשור שאיננו ממסדי. גם זה יוצר מעט בלגן. לסיכום, בעל תפקיד מסוים אכן צריך להימנע מיחס אישי למקורב לו בתפקידו מלכתחילה. להשתמש בעקורונות של יחס אישי הכוללים ניסיונות ל"היכנס לנעליו" של הזולת.
סיכום, כל אדם נדרש להכריע בסיטואציות צריך לדעת כיצד להפגין התעניינות ואהבה, סימפתיה ואמפתיה, התעניינות בזולת ודאגה לכאבו או לאושרו. התעניינות בזולת היא חלק מההיבט המוסרי שלנו. אנחנו כאנשים מקצוע מחוייבים לתת יחס של אי משוא פנים למטופלים שלנו, עפ"י מוסר אישי שלנו. יש לראות איך משלבים בין עקרון אי משוא פנים לבין יחסים אישיים.
חוק העובדים הסוציאלים/ ספר החוקים
מטרת החוק:
להסדיר את העיסוק במקצוע העבודה הסוציאלית לשם:
- קידום רווחת הפרט והחברה בישראל תוך שמירה על כבוד האדם ועקרון השוויון.
- שמירה על רמה מקצועית והתנהגות הולמת של העוסקים במקצוע זה.
עיסוק:
רק מי שרשום בפנקס העובדים הסוציאלים ועשה הכשרה של עו"ס רשאי לעסוק בתחום. סטודנטים גם כן רשאים לעסוק כחלק מהכשרה מעשית.
אם יש אישור של השר לענייני רווחה, לאחר שהתייעץ עם המועצה, אז מותר להעסיק מישהו בעיסוק עבודה סוציאלית ולא כעובד סוציאלי.
קבלת מידע:
אדם רשאי לקבל מידע עליו מעובד סוציאלי, אלא אם כן מדובר באדם אחר. עו"ס יכול להחליט שלא למסור מידע למטופל באם זה יפגע, פגיעה חמורה במטופל או באדם אחר באישור עו"ס ממונה עליו או שיקבע ע"י השר.
סוד מקצוע:
מידע שהגיע לעו"ס (או לכל אדם אחר העוסק באותו מטופל) במסגרת עבודתו חובה עליו לשמורו בסוד ואינו רשאי לגלותו, אלא אם:
- האדם המדובר הסכים בכתב לגילוי, והבין את משמעויות גילוי הסוד.
- אם המידע נמסר לו ע"י האדם המטופל והעו"ס משוכנע שזה הכרחי לטיפול באותו אדם או בן משפחתו.
- הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר.
- נדרש בחוק
- ועדת המשמעת דורשת זאת
- למטרת פיקוח מקצועי של עבודת העובדים הסוציאלים
- בית המשפט התיר את גילוי המידע
כשירות לעבודה הסוציאלית:
אדם בעל תואר עו"ס מהארץ או מחו"ל, או בעל תעודה או שהיה כשיר לפני חקיקת החוק
ועדת הרישום:
חברי ועדת הרישום הינו עובד משרד העבודה והרווחה, התמנה לשופט בית משפט עליון והוא יהיה יושב ראש הועדה. כולל שני חברים שהמועצה תחליט, נציג איגוד העובדים הסוציאלים, נציג סגל ההוראה במוסד להשכלה גבוהה
עבירות משמעת:
עו"ס שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת:
- התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע
- עבר על כללי האתיקה
- השיג את רישומו בפנקס במצג שווא
- גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו
- הורשע בעבירות שיש עמן קלון
- לא מסר מידע אישי למטופל כשיכל
- לא שמר בסוד מידע של מטופל
עונשים משמעתיים:
ניתן לתת התראה, נזיפה, קנס עד 10,000 ש"ח, התליית הרישום בפנקס לתקופה של עד 5 שנים, מחיקה מהפנקס, (כל אלה יכולים להיות על תנאי).
עונשין ושונות:
העושה אחד מאלה דינו מאסר שנה או קנס כספי
- עוסק בעו"ס אם אינו עו"ס
- מעסיק מעסיק עו"ס ואותו אדם אינו עו"ס, אדם מתחזה לעו"ס
- מגלה מידע סודי על מטופלים
- נדרש למסור מידע או מסמך ומסרב למסורו עד 6 חודשי מאסר
קוד האתיקה המקצועית של העובדים הסוציאלים בישראל/ ג.שפלר
מטרתו:
לנסח עקרונות פעולה הנגזרים מערכים אלה, באופן שיסייעו לעובד הסוציאלי לבחון מצבים ולקבל החלטות מקצועיות וכן להוות כלי בקרה שניתן לשפוט באמצעותו את החלטותיו ומעשיו של העובד הסוציאלי לאור המטרות והערכים של המקצוע.
ערכי המקצוע: שואפת לממש ולקדם ככל האפשר את התנאים הבאים של הקיום האנושי:
- עצמאות ואחריות של האדם לניהול חייו ולבחירת תנאי קיומו
- שוויון בזדמנות לקיים חיים חופשיים ממחסור בצרכים בסיסיים
- היעדר אפליה על בסיס מאפיינים מולדים או התפתחותיים, זכויות שוות לכולם
- חברה מאורגנת ומתפקדת עפ"י עקרונות דמוקרטיים
- שיתופו של הפרט בתהליכים ובהחלטות הנוגעות ברווחתו ובתנאי חייו האישיים ומתן אפשרות לפרט להשפיע עליהם
- קיום תנאים של צנעה ופרטיות לכל אדם
- קיום אפשרות בחירה עצמית של פרט בכל תחומי חייו
פרק 1: אחריות העובד הסוציאלי כלפי לקוחות
פרק 2: התנהגות העובד הסוציאלי מתוקף תפקידו החברתי
פרק 3: אחריות העובד הסוציאלי כלפי עמיתים
פרק 4: יחסים בין העובד הסוציאלי לבין השירות המעסיק
פרק 5: האחריות האתית של העובד הסוציאלי כלפי מקצועו
עקרונות מנחים:
- מתן כבוד ללקוח ושאיפה להבטיח את עצמאותו, זכויותיו ואחריותו
- הימנעות מאפליה, ופעולה נמרצת להכחדתה בכל הקשרים המקצועיים של העבודה הסוציאלית
- הושטת עזרה ללקוחות בהרחבת טווח ההזדמנויות שלהם ויכולתם לקבל החלטות.
- עשיית כל מאמץ שלא לדחות לקוח ולא להיות אדיש לסבלו
- שאיפה למתן עדיפות לאחריות המקצועית על אינטרסים אישיים
- מחויבות להתפתחות מקצועית אישית מתמדת
- אחריות אישית כלפי לקוח, המעסיק והמקצוע לכל עשייה מקצועית
- מחויבות לשיתוף פעולה עם אחרים בשירות הלקוחות.
Ethical decision-making: The person in the process/ Mattison, M
ערכים מול נאמנות: קונפליקט בין ערכים טיפוליים לבין נאמנות למטופל, ברוב המקרים הערך המנחה הוא זכותו של האדם לגורלו.
מצב בו המטפל מכתיב את דרך הפעולה נקרא "פטרנליזם".
קביעת מהלכי טיפול הינה מחויבות תוך חשיבה מתמדת על טובת המטופל.
התמודדות עם מתחים ערכיים תהיה על פי הבחירה שהכי פחות תזיק למטופל, כלומר בין הגרועה לגרועה פחות, ולהפך בין בטובה לטובה פחות.
גישות לדרכי פעולה בטיפול:
- הגישה הטלאולוגית: שקילה של ההשלכות הפוטנציאליות של הפעולות המוצעות היא מרכזית בגישה זו. פעולות מוצדקות על בסיס התוצאות. האמצעי מקדש את המטרה. נק' מבט יחסית שקילת סיכונים ותוצאות
- הגישה הדאונטולוגית: יש כללים מוסריים קבועים עצריכים להגדיר פעולה במונחי טוב ורע. יש לבחור דרך פעולה ללא קשר לתוצאות שלהן. על סמך כללים והיצמדות לכללים בכל הנסביות ובכל המקרים. נק' מבט מוחלטת זכות הבחירה החופשית של המטופל
מודל קבלת החלטות בדילמות מוסריות:
קבלת החלטות רציונאליות ולא רגעיות אינטואיטיביות. הבניית מקורות אינטלקטואלים ומוסריים כדי להבטיח שיפוט מוסרי. הסתכלות על המטופל מתוך ערכיו ונסיבות חייו:
איסוף חומר רקע וחומר על פרטי המקרה> הפרדה בין שיקולי אתיקה לשיקולי מקצוע> זיהוי ההתנגשות ביניהם> זיהוי הערכים הרלוונטים עפ"י חוק האתיקה> הערכת רווח והפסד> הערכת מצב לאיזה ערך ניתן עדיפות גבוהה יותר והצדקה> פתרון הקונפליקט
סגנון קבלת החלטות אישי:
סגנון אישי של כל עובד סוציאלי באשר הוא. ההשפעות החלות על מקבלי ההחלטה: הערכות מוקדמות, תפקידים מקצועיים, ציות לחוק, ניסיון, מוטיבציה אישית, גישה ומאפיינים אישיים.
התבוננות ומודעות
עצמית> ניתוח דילמות אתיות> במשך התבוננות
ומודעות עצמית> ביצוע שיטתי של שלבים
בתהליך קבלת החלטות/ בחירת פיתרון> בחינת
הפעולה שנבחרה.
נושא: ערכים ורגישות תרבותית 28/11/12
לפעמים יש קונפליקטים בין ערכים בין ערכי המקצוע, בין עו"ס שונים ודעותיהם.
ערך= עיקרון בסיסי לפיו אנחנו קובעים את כללי ההתנהגות בחברה, הערכים משמשים לנו מדריך לבחירת התנהגות רצויה ונכונה, נותנים הצדקה להתנהגות מסוימת.
קיימת הפרדה בין אתיקה לערך. אתיקה נשענת על ערך בפילוסופיה ועל ערכים שונים, האתיקה מתרגמת כיצד הערכים צריכים לבוא לידי ביטוי בפועל בהתנהגות.
לדוגמא, ערך שזכותו של האדם לפרטיות, האתיקה היא שעו"ס ישמור בסוד כל מידע שיתקבל מהמטופל.
קיימים ערכים אישיים וערכי המקצוע.
ערכים אישיים: משפחתיות, שיוויון, אמינות, נאמנות, כבוד, עזרה לזולת, חופש, סבלנות, אמת, סובלנות, קדושת החיים, כיבוד ההורים ועוד המון ערכים
לכל אדם יש מדרג שונה של ערכים אישים, והוא מושפע מהסביבה השונה של כל אחד, מהאמונה שלו, ממשפחתו וכו.
מה קורה במפגש בין אנשים בעלי שוני במדרג הערכים?
ערכי המקצוע: ערכים המתייחסים באמונה לקדושה של אנשים כבני אדם: כבוד, סובלנות, שיוויון, הזכות לחירות ותנאי מחייה בסיסיים, פרטיות ועוד. סוג נוסף של ערכים הם ערכים המתייחסים לחובה של החברה לספק הזדמנויות צמיחה ומשאבים על מנת ליצור הזדמנות שווה לכל: היעד אפליה, שיוויון הזדמנויות, דמוקרטיה ועוד.
ערך: עצמאותו וזכותו של אדם לניהול חייו ולבחור את תנאי קיומו
לאדם יש זכות לבחור איך הוא רוצה לקיים את חייו. מה קורה במידה ואישה מוכה שנמצאת במקלט רוצה לחזור לביתה ולבעלה המכה? מתי כמטפל נכון להתערב בסוגיות והבעת דעה? האם יש מקומות בהם מותר להתערב ולהחליט עבור המטופל? התשובה היא שהכלי המרכזי בטיפול סביב הערך הזה הוא לגרום למטופל להגיע להחלטות בעצמו ע"י הבנה מה טוב לו ובמה הוא יוכל לעמוד. שיקוף הדילמה והתבוננות עליו ועל האפשרויות הקיימות שטובות למטופל ע"פי מצבו הקיים, תרבותו, ואופיו. תפקידנו לשקף למטופל את הסכנות והבעיות הקיימות עם בחירת כל אפשרות שהמטופל רוצה לעשות. אך יש גם גבול עד כמה נוכל לקבל תרבות או החלטות של אחר. במידה וזה מסכן את הסביבה, משפחה ואחרים אז נוכל להכריע את הסוגיה של המטופל ולעצור אותה.
ערך: שיוויון הזדמנויות לקיים חיים חופשיים ממחסור בצרכים בסיסיים, המאפשרים ומקדמים יחסי גומלין חיובים בין אדם לזולתו וחברתו.
צדק חברתי, שיויון הזדמנויות בין בני אדם. בכנסת אין אף עו"ס שנמצא שם לקידום מדיניות רווחה.
ערך: העדר אפליה בין אנשים על בסיס מאפיינים מולדים או התפתחותיים והענקת זכויות ועזרה שווים לכל אדם.
מכיר בכבוד והערך של כל אדם, לא משנה הסטטוס שלו (פליט, אזרח, עני, עשיר וכו) כשווים לקבלת תנאי מחייה בסיסיים. לתת סיוע לכל אדם המבקש עזרה, גם אם זו פליטה שבעלה מכה אותה ומבקשת סיוע להיכנס למקלט, יש לעזור לה ולתת לה מענה, בלי קשר להיותה פליטה.
ערך: שיתופו של הפרט בתהליכים והחלטות הנוגעים לרווחתו ולתנאי חייו ומתן אפשרויות לפרט להשפיע עליהם.
שיתוף לקוחות, מתוך אידיאל שהפונה הוא המומחה לחיים שלו. המטופל יודע הכי טוב מה זה לחיות את חייו. מפגש בין שני מומחים המטפל, בעל הידע והמטופל, בעל הידע על חייו. גישה המאפשרת לפונה לקחת אחריות על חייו ועל פעולותיו. ערך זה יוצר קונפליקטים.
ערך: קיום תנאים של צנעה ופרטיות לכל אדם
צנעת הפרט, כל דבר העולה בשיחה עם המטופל נחשב בסודיות מוחלטת. ישנם סייגים בחקיקה, אך בעיקרון כל מה שנאמר בטיפול הוא סודי ושמור. בסיס ליצירת אמון בין המטפל למטופל. הפרת הסודיות היא עפ"י פגיעה בחסרי ישע, כוונה להרוג, הגנה על קטינים, שימוש בסמים של ילדים, פגיעה באנשים ועוד.
המפגש בין ערכים יוצר הרבה קונפליקטים בין הקוד האתי, מקום העבודה, הערכים האישיים והערכים המקצועיים.
הערכים שלנו והערכים המקצועיים משפיעים על הקשר עם הפונים ועל התפקיד החברתי שלנו כעו"ס, על היחסים עם הקולגות שלנו, עם המעסיקים. משפיע על האחריות כלפי המקצוע ותדמיתו. ערכים משפיעים על שיטת ההתערבות שלנו עם המטופל ובחירת דרך הפעולה.
מאמר: לנצל את ההזדמנות מערכת הרווחה וקליטת עלייה/ בוסטין
הערכה רגישת תרבות
ע"ס כמקצוע, ועו"ס כפועלים מטעמה נוהגים ברגישות מרבית בלקוחות הנזקקים לשירותים, מתוך הכרה והבנה שעצם היות האדם במצב של נזקקות מהווה עול עצום על דימויו העצמי והבטחון האישי שלו. כאשר הלקוח הוא עולה בארץ זרה העול כבד שבעתיים, והרגישות הנצרכת בשל כך כפולה ומכופלת.
העולים החדשים נפגשים עם הע"ס ב-2 מסגרות: במחלקה לשירותים חברתיים (ברמת הפרט או המשפחה), או בשכונה שבה הם מתגוררים (ברמת הקהילה). כשהם מגיעים לשרותים זה בד"כ מחוסר ברירה: הם זקוקים לאישורים עבור הרשות המקומית, לביה"ס או עבור הביטוח הלאומי. לפעמים שירותי הרווחה הם הכתובת היחידה שלהם.
למפגש הראשון עם העולה, או למפגש שאמור להעריך את מצבו של העולה ולתכנן תוכנית התערבות, יש השפעה מכרעת. ייתכן ויהיה צורך בכמה מפגשים נוספים על מנת ליצור אמון. אבל לפני ההתערבות יש צורך לעשות הערכה של העולה ב-2 רמות:
- הערכה ברמת הקהילה: ללמוד איך אפשר לשלב את העולה בקהילה המקומית ולבנות קהילה משולבת וחזקה. לזהות את ההזדמנויות והכוחות וגם את הקשיים. צריך להבין את הרקע של הקהילה המאפיינים הדמוגרפים שלה, ואת מאפייני הקהילה המשפחות הדומיננטיות בקהילה, מוקדי הכח הבלתי פורמליים, הדרך שבה זורם מידע בקהילה, וכו'... בנוסף, צריך להכיר ולהבין את השירותים הקיימים בתוך הקהילה- הייחודיות שלהם, המטרות, מידת שיתוף הפעולה בין הארגונים ומוכנותם לעזור בשילוב העולים ביישוב הקיים.
- הערכה ברמת הפרט: -לחשוף את נסיבות חייו של העולה. להעריך עד כמה ניתן לסייע לו, ואיך. לבדוק אם העולה זקוק להתערבות סוציאלית באמצעות המחלקה או ע"י גורם מתווך בקהילה. לבדוק עד כמה העולה מתאים להתערבות של השירות.
לפגישה הראשונה הלקוח והע"ס מגיעים עם מוטיבציה וציפיות שונות אבל חרדות דומות- שניהם לא יודעים מה יצא מזה (מה שמאפיין מגע עם כל סוג של לקוחות). תמיד העולה, כמטופל, יהיה זה שיחשוף עובדות אינטימיות בעוד עולמו של העו"ס נשאר חסוי. לאדם שרגיל לשלוט בחייו זה נתפס כשינוי מאיים. לגבי עולים שחיו בתנאים של אפליה ודיכוי יש בזה משום חזרה ושכפול של אותו דיכוי ולא הייתה לגיטימציה או עידוד לחשוף ולשתף אחרים במידע וברגשות הנחשבים פרטיים, והעולים לרוב חוששים מאובדן שליטה בחייהם. העו"ס יכול להקל עליהם במתן מידע מקיף ואמיתי על הטיפול, הסבר על מהות הטיפול ועל התהליך אותו הם עומדים לעבור. מטען הסטראוטיפים איתם מגיעים למפגש, הן העולה והן העובד, חייבים לעבור התמודדות ונסיון לשינוי!
איך זוכים לשיתוף פעולה של לקוחות עולים?
העו"ס צריך לעשות פעולה של התכווננות (Tuning In) או לפתח יכולת לאמפתיה תרבותית. בכל מקרה בשביל זה צריך העו"ס לפעול ב-3 מישורים עקריים:
- התמודדות עם הסטיגמות הקיימות: להיות מודע לגבי סטיגמות ודעות קדומות לגבי קבוצות העולים שעמן הוא עתיד לעבוד.-ע"י היוועצות עם עובדים מקצועיים יוצאי הקבוצות השונות בהן הוא מטפל, ולהסתייע בהם כשותפים. ע"י חשיפה למאפיינים התרבותיים. ע"י חוויה של רכיבים שונים של חייהם.
- רכישת ידע אודות אוכלוסיית היעד: למידה אודות האוכלוסיה מאפשרת:-להפגין כבוד לתרבות המוצא שלהם. להעביר מסר שהעובד רואה חשיבות בהשקעת מאמץ להכיר את העדה. ואז העולה יתחיל לבחון את העובד בעיניים אחרות, ולהעריך את המאמץ שהוא עושה למען יצירת קשר עמו. ע"י הלמידה גם ניתן לרכוש בקיאות בקודים תרבותיים, וככל שהעובד ידע יותר כך יוכל לתקשר טוב יותר עם העולה, ובעיקר להמנע מלפגוע ברגשותיו.
- הכנת הפגישה המקצועית: העו"ס צריך להיות מודע לכך שרוב העולים אינם מכירים את התפיסה של שירותי הרווחה. עבור עולים מחבר העמים, לדוג', ה"טיפול" או ההתערבות הסוציאלית נושאים עמם תדמית שלילית. ע"י ידע והכנה ניתן למנוע מצבים לא נעימים בזמן הפגישה. על העו"ס להכין את הפגישה כך שאווירת החשדנות ואי-האמון תצומצם עד למינימום. חשיבות גדולה יש להסברה עבור העולה לגבי תכני הטפסים שאותם ממלא העו"ס אפילו, להשיג טופס בשפת האם של הלקוח כדי שיוכלו לעבור עליו יחד וכך להפחית מהחששות הכרוכים בנושא.
קידום שיתוף הפעולה:
העו"ס חייב להאמין בעולים שעמם הוא עובד. הוא חייב גם להאמין שמודל הע"ס הוא אינטראקטיבי: גם העו"ס משתנה בתהליך, לא רק העולה.
צריך להיות רגיש מאוד למצב בו שרוי העולה המתבטא בזרות ובקושי רב. ככל שהפער והמרחק גדולים ועמוקים יותר מצטמצם הסיכוי להתערבות אפקטיבית. חשוב ליצור מערך פיזי נעים ולהמנע מהפרעות חיצוניות, ולעמוד בלוחות הזמנים. עו"ס השואף ליצור בסיס של אמון יראה בלקוח שותף לתהליך ההתערבות ולא רק יעד להתערבות. וע"י כך הלקוח יהיה מעורב יותר וייקח על עצמו אחריות גדולה יותר להצלחת התהליך.
אם העו"ס מרגיש שאינו זוכה לשיתוף פעולה עליו לשנות את סדר היום שלו כך שהעולה יגלה פתיחות, ייתן בו אמון וישתף אותו במידע הנחוץ. במפגש ביניהם, חייב העו"ס להתייחס לפחדים, תסכולים ודאגות של העולה. דיאלוג בין השניים יאפשר ללקוח "לטעום" מתהליך ההתערבות כבר בפגישה הראשונה. כשהעובד לא יפעל נכון, הוא יקטלג מן הסתם את העולה כחסר מוטיבציה. בעיה זו של העולה נובעת מפחד מפני דחייה, ולכן אינו חושף עצמו באמת.
רגישות תרבותית במהלך פגישת האבחון או הערכה מחדש:
חייבים לזכור שמרבית דפוסי העזרה התפתחו מול אוכלוסיות מערביות ולא מתאימות לאוכלוסיות מתרבויות אחרות. חשוב להמנע מהכללות ותיוג הלקוח העולה. חייבים לקחת בחשבון שמדובר בפרט שחייו מעוצבים לא רק בשל מוצאו האתני אלא גם בשל נסיבות חייו ומיקומו החברתי! רגישות תרבותית מחייבת התייחסות לתרבות המוצא אבל ללא תיוג.
תהליך אבחון רגיש תרבות הוא שיחה חברתית ולא מבנה טיפולי קליני מקובל התהליך כולל מגעים לא פורמליים עם התייחסות מועטה לבירוקרטיה ולנהלים מחייבים. המטרה היא להפחית את החשש מהמפגש עם שירותי הרווחה. רגישות תרבותית כוללת כמה היבטים: היא באה לידי ביטוי בלמידה מהלקוח. מכוונת את העובד לבדוק עם העולה למה הוא זקוק ואיך הוא נעזר. מכוונת את העובד לבדוק יחד עם העולה איך הוא מגדיר את הבעיות שלו, ואת תפיסתו לגבי שירותי הרווחה. מסייעת למטפל לברר מהי איכות חיים עבור העולה. מהן ציפיותיו של העולה מהקשר עם השירות.
שלב הגדרת הבעיה:
הגדרת הבעיה מאפשרת לעולה ולעו"ס לזהות מה אפשר לשנות ומה לא.
העו"ס צריך לשתף את העולה במחירים וברווחים הצפויים מבחירת אסטרטגיה ספציפית. צריך לקיים דיון עד כמה העולה חושב שהכלים שישנם רלוונטים\אפקטיביים לגביו.
צריך לבחון את יכולתם של העו"ס והשירות ליישם את התוכנית, ובשום פנים אסור לייצר תוכנית התערבות בלתי מציאותית!
גם שלב הסיום של הטיפול חייב להיות רגיש תרבות לאופן סיום תהליך באותה תרבות ממנה מגיע הפונה.
נושא: בעיות חברתיות
מאמר: העני כאחר עוני בישראל בשנת 2000/ דורון א 19/12/12
מטרת המאמר: לתאר ולנתח את תהליך ההבניה של העניים כ"אחרים" בחברה הישראלית. העניים אינם חלק מהחוויה וההוויה של הרוב החי בשפע יחסי וכמעט אינו מכיר אותם ואינו נתקל בהם. הם נתפסים כ"אחרים". יש צורך להבין את סוגיית העוני במושגים חברתיים רחבים יותר, בו מוצגים יחסי הכוחות.
איך קורה מצב שהעניים מופיעים כאחרים, כשונים? לא נחשבים חלק מההוויה ומהאוכלוסיה הכללית של האנשים.
תפיסת העוני לאורך ההיסטוריה: במשך שנים רבות היו קיימים עניים ותמיד התייחסו אליו כ"אחר". בעבר העניים היו נחשבים האנשים בתחתית המדרגה, אנשים מסכנים. בעולם החדש, כיום העניים נתפסים כאנשים שנכשלו בחייהם, בסדר העדיפויות שלהם, לא הצליחו לממן עצמם.
במאמר יש הפרדה בין "אנחנו והם", אנחנו האנשים הנורמלים המבוססים והם העניים. יש פער גדול ביניהם. הדרך לחולל את ההבדלים התרבותיים האלו היא שימוש בסטראוטיפים. הדרך בה אנחנו מציירים את העניים בעינינו היא כמו נבואה המגשימה עצמה.
ההגדרה של עניים מקבע את ההדרה שלהם מהכלל, מטיל את האשמת העוני עליהם. החלוקה הזו של עניים ואחרים נעשית ע"י האחרים, שאר האנשים. וזה יוצר קיבעון אצל העני.
המדינה גם כן מבדילה בין העניים לשאר האוכלוסיה:
דוח העוני: מי הם העניים, כמה הם מרווחים אם בכלל? ועוד הדוח הזה יוצר סטראוטיפים בחברה והבדלה ברורה בין העניים ללא.
תכנית ויסקונסין: בעקבות העלייה בכמות המובטלים, היה מקום לשלב את המובטלים בתעסוקה. אי עמידה בתוכנית ובשילוב בתעסוקה מוציאה את האדם העני מגמלאות העניים שהגיעו אליהם. התוכנית הזו יצרה בעיות רבות והתוכנית בוטלה.
הבנייה של העניים כאחרים בחברה הישראלית:
נק' המוצא שיש שכר כלשהו שהוא קו העוני ומי שמרוויח מתחת לקו הזה הוא עני (נמדד גם על פי מס' נפשות במשפחה). כמובן שיש מדדים נוספים שלא נלקחים בחשבון כמו למשל אם יש אדם חולה במשפחה ההוצאות גדולות יותר מאשר ילד בריא.
חלק גדול מהעניים הם משפחות בעלי מגבלות, קשישים, משפחות מרובות ילדים ועוד.
בעיני האנשים יש את ההפרדה בין עניים ראויים ללא ראויים?
ראויים הם אלו שבאמת מגיע להם את הכסף כי הם לא יכולים לעבוד לדוגמא ואילו לא ראויים, הם אלו שאנחנו מרגישים שלא מגיע להם עזרה כי הם יכולים לצאת לשוק העבודה והם בוחרים שלא.
התייחסות שלילית של החברה הישראלית כלפי קטלוג העניים לשלוש קבוצות:
העניים שאינם עובדים: הנטייה לראותם כבטלנים שמצוקתם הכלכלית נובעת מהתרבות של אי עבודה השוררת בקרבם, אחרים שאינם לוקחים חלק באחריות ובחובה האזרחית המוטלת על כל אחד לעבוד ולהתפרנס. נעלמה ההבדלה בין אלו שאינם עובדים כי אינם יכולים מסיבות שאינן תלוית בהם לבין אלה שנטען כלפיהם שהם בוחרים לא לעבוד ולהיות מובטלים מרצונם.
מקבלי הקצבאות: התייחסות שלילית וקטלוגם כאחרים למרות שרובם אינם עניים. הנטייה הרווחת היא לפגוע במערכות הביטוח הסוציאלי ובמקבלי הקצבאות למרות ניסיון העבר.
משפחות מרובות ילדים: ביקורת החברה על משפחות שאינן יכולת לתכנן את גודלן באופן מושכל התואם את היכולת הכלכלית. כלומר משפחה שלא מחשבת נכון את כמות הילדים שיש לה לעומת היכולת הכלכלית של המשפחה. (גם למשל חרדים שמביאים ילדים ממקום אידיאולוגי). ישראל כחברה קפיטליסטית מאשימה את העניים בהיותם כאלה, שהם הביאו את זה על עצמם. הם נחשבים כעניים שלא עובדים וגם כמקבלי קצבאות (קצבת ילדים)
דרכי פתרון שהמדינה מציעה
טיפול סוציאלי אישי: שימוש בטכניקות של העבודה הסוציאלית. חסרונות: משאבים רבים, אין התייחסות למצב האחרות של העניים לבעיות הפערים ואי השיוויון.
מיקוד: תוכניות הרווחה וביטחון סוציאלי בעניים בלבד, תוכניות סלקטיביות אלה אמורות להתמקד במצבי המצוקה של העניים. חסרונות: נוצרת הפרדה ברורה בין עניים לכלל האוכלוסיה, תיוג, עלול להוביל לסטיגמה והכתמה.
**הפתרונות שהמדינה מציעה הן שינוי העני, פתרונות דרך העני. אין התייחסות לאי השיוויון, לתפקיד האוכלוסיה כחברה ביחס לעני. אם נתחיל בשינוי החברתי, פוליטי כאוכלוסיה כללית לנושא העוני נמצא פתרונות יעילים יותר ושישמרו לטווח ארוך.
ביקורתו של דורון כלפי התייחסות החברה הישראלית לעניים:
- משקפת את עוצמת הפערים החברתיים והפוליטיים בחברה ואת קיומן של דעות קדומות כלפי האוכלוסיות החלשות
- נוצרת עוינות כלפי האוכלוסיות החלשות
- העניים מוצאים את עצמם לכודים בתפיסות מעוותות של המציאות שהם חיים ופועלים בה
- נוצרת נטייה לראות את העניים כקטגוריה פחות או יותר אחידה והומוגנית של אחרים, למרות שהיא טווח רחב מאוד של מצבים שונים שאנשים נמצאים בה.
- הממסד הפוליטי חברתי שלנו אימץ את הדעות השליליות הרווחות כלפי העניים
סיכום:
ספק אם ניתן להביא לשינוי במצב "האחרות" של העניים בחברתנו כל עוד נמשך היחס השלילי אליהם.
כל עוד הממסד הפוליטי והחברתי ממשיך לראות בעניים מעין מפגע הנובע מהאופן הייחודי שלהם עצמם, קשה להניח שיחול שינוי במצבי ההדרה של העניים.
דרוש שינוי בהתייחסות החברתית ובעמדות הפוליטיות הכלליות כלפי קבוצות האוכלוסייה העניות.
בנסיבות הקיימות של גידול אוכלוסיות העניות לא נראה באופק הפתרון.
26/12/12
בעיה סוציאלית והתערבות סוציאלית/ יעקב קלנר
קלנר במאמרו אומר: שבעיה חברתית נוצרת כשזו בעיה כוללת של החברה, ונדרשת התערבות. נוצר כתוצאה מהיבטים כלכליים, פוליטיים, חברתיים, מצבי אנוש אוניברסלים (גירושין, נכים, שעות פנאי של בני נוער, שתיית אלכוהול, ועוד.)
מרכיבי הבעיות החברתיות:
- פער בין הרמה הסטנדרטית המקובלת בחברה מסוימת לבין הרמה המצויה אצל יחידים/ קבוצות/ קהילות. שחברה מזהה בחברתה פער מסוים ובחברה אחרת לא, כלומר זה תלוי בחברה.
- התודעה הציבורית לגבי המשמעות של הפער והכרה הציבורית שהפער פוגע בערכי החברה. החברה צריכה להגיד שהפער פוגע בערכיה. לדוגמא, אלימות במשפחה פוגע בערכי החברה הישראלית שבה לא מכים, ושיש כבוד לאנשים וכו.
- ראיית דרך אלטרנטיבית למה שקיים שמעורר מחאה ציבורית ומבקשת דרך נוספת להתקיים. ציבור מתעורר בהפגנות, בתקשורת, שביתות ועוד. כלומר יש לראות שיח ציבורי בנושא החברתי המהווה פער.
צריך שיהיה הד ציבורי בנושא החברתי כדי שיכירו בו כ"בעיה חברתית".
קיימים גורמים שונים הפועלים נגד חדירתם של הבעיות החברתיות לתודעת הציבור:
- "הכחש מציאותי" היא כאשר חברה לא רוצה לראות את הבעיות החברתיות, וזה קורה ככל שחברה היא יותר פטאליסטית. לעומת זאת חברה שהיא יותר אקטיבית תתרחב תודעתה הציבורית.
- הכחש מציאותי קורה גם כאשר המציאות היא אי נוחה ורגישה לציבור ויש ניסיון להתגוננות מפניה.
הסיבות לבעיות החברתיות:
- "ההכרח לסוציאליזציה" התנהגותו של האדם למלא את התפקידים הצמודים למקומו בחברה, אי יכולותו להיצמד לציפיות הכרוכות בחברה נקראת סטייה וזה יוצר ליקוי בסוצאליזציה. הרצון לתקן או לעלות את רמת הסוציאליזציה ע"י דרכים שונות של הפרט.
- "ההכרח לתיאום" בין מוסדות החברה השונות. יכולתו של הפרט למלא את הציפיות של החברה ממנו ויכולתו של המבנה החברתי למלא את הפונקציות החיוניות שלו. דבר זה מותנה בתיאום בין מוסדות החברה השונות.
- "ההכרח לברירה" בין המשימות השונות של התפקיד, בין הפרט לסביבה ובין הפרט לעצמו.
הצגת אלטרנטיביות ערכיות להתערבות סוציאלית
- המודל הפוליטי של תכנון חברתי: אין אדם יכול לעמוד אלא אם סדרי החברה נקבעים מראש והם הקובעים לכל פרט את מקומו הנאה לו והמועיל לטובת הכלל. פיקוח מתמיד על ביצוע מדויק מבטיחים את קיומה התקין של החברה. עומדת האמונה לזהות את בעיותיה של החברה ולהציע לה פתרון כולל. תכנון רציונלי לטובת הכלל וביטול חופש הפרט ואת זכותו לקבוע את מקומו בחברה.
- המודל ההומניטרי של התייחסות לאדם במצוקתו: מצבי אנוש אוניברסלים, תלות האדם באחר השונה ממנו. ילדים במבוגרים, חולים בבריאים.. אמונה בתפיסה בסדר עולם נבון ובטחון אופטימי באדם. עזרה הדדית וחובת האדם לזולתו. בחוקים יכולת לפסול את זכותו של הפרט לחיות או להתנות זכות זו בתנאי כלשהו.
עקרונות להתערבות סוציאלית פרופסיונלית
מודל זה אינו מקבל חד משמעית את המודל הפוליטי או המודל ההומניטרי אלא הן משתלבות יחד למודל המשלב את שני המודלים. הדאגה לשלום האדם, התייחסות לפרט, כבוד לאדם הם הבסיס למודל אך הם לא מספיקים. יכולתו של האדם לעזור ולהעזר בזולת. ההשפעה של העקרונות הליברלים בכך שאינם תמיד מקדמים את התפתחות הפרט ולפעמים אף מאטים אותה או פוגעים בה, ואינם מעמדים את מלוא הידע הקיים לפרט.
ככל שהמדעים הולכים ומתפתחים יש שוב להעמיד בראש את ההתחייבות ההומניטרית לפרט כעיקרון עליון ומחייב לגבי כל התערבות סוציאלית.
עבודה סוציאלית, אבטלה ומובטלים/ ג'וני גל ועידית וייס
בשנים האחרונות הפכה האבטלה לבעיה חברתית מרכזית. השלכותיה השליליות על הפרט, המשפחה, הקהילה והחברה כולה מחייבת את העבודה הסוציאלית למלא תפקיד מרכזי בהתמודדות עם בעיה חברתית זו.
מטרת המאמר: לספק תשתית תאורטית ואמפירית להבנת תפקידה של העבודה הסוציאלית ביחס לאבטלה ולמובטלים, ולהגדיר באופן ספציפי את מטרותיה של העבודה הסוציאלית ביחס לבעיה זו ולפרט את מוקדי הפעולה הנדרשים כדי להתמודד עמה.
מקצוע העבודה הסוציאלית צריך לשאוף לשתי מטרות:
- קידום שילובם של המובטלים בשוק העבודה
- הגברת איכות חייהם של מי שנמצא מחוץ לשוק העבודה
השלכותיה של האבטלה
שתי תוכניות לביטחון סוציאלי בישראל למחוסרי עבודה, ביטוח אבטלה המיועד בתקופה הראשונה של האבטלה והבטחת הכנסה המשמשת רשת ביטחון למובטלים לטווח ארוך.
השלכותיה של האבטלה הן לא רק השלכות שליליות בתחום החומרי הכספי, אלא גם משמעות לסטטוס החברתי, לעיסוק ולעניין בחייו של הפרט ובני משפחתו. האבטלה משפיעה על הקהילות אליה משתייכת החברה ועל הסובבים אותם.
מתח נפשי עלול להתעורר בקרב בני המשפחה, ומתח פיזי, דיכאון וחרדה, פגיעה במערכת היחסים עם הילדים ובתפקוד ההורי. אבטלה בהיקף רחב יכולה להוביל לירידה במשאבים החברתיים הניתנים לקהילה, פגיעה בכלכלת הקהילה, עליית שיעור הפשיעה ועוד.
- ביקורת על כשל של העובדים הסוציאלים בבעיה החברתית של האבטלה ובכך שלא מילאו את תפקידם החברתי קהילתי. ביקורת על כך שלמרות שהאבטלה מהווה קרע גדול מאוד בחברה ויוצרת פערים גדולים וקשיים רבים, העובדים הסוציאלים לא מטפלים בבעיה כמו שצריך.
- ייתכן כי אחד הגורמים להזנחת התפקיד היא העדר תשתית רעיונית ביחס למטרות הפעולה המקצועית ביחס לבעיה ולמוקדי פעולה רלוונטים להשגתן.
תפקידו של מקצוע העבודה הסוציאלית בהתמודדות עם האבטלה
תפקיד העבודה הסוציאלית לדבוק בערכי צדק חברתי ולהתמודד עם מצוקות הפרט, ולכן עליו למצוא פתרונות לאבטלה, ולשפר את מצבם של בני האדם באמצעות התערבות בנקודות המפגש בינם לבין סביבתם.
שישה מוקדי פעולה שבאמצעותם העבודה הסוציאלית יכולה לקדם את השגתן של המטרות:
קידום שילובם של המובטלים בתעסוקה מתאימה בשוק העבודה וחיזוק התמדה בעבודה:
- הפרט ומשפחתו: שילוב בהכשרה, השמת עבודה, פיתוח יוזמות עסקיות, יתוח מיומנויות להשגת עבודה, מכירה ושיווק עצמי, העלאת תחושת התקווה
- קהילה וארגון: זיהוי היקף הבעיה בעיר ופיתוח מודעות, פיתוח הכלכלה המקומית, הקמת מסגרות לטיפול בילדים, שינוי נהלי עבודה לא תקינים
- חברה: פיתוח מדיניות היוצרת מקומות עבודה, פיתוח מדיניות תעסוקתית פעילה, קידום מדיניות המפתחת מסגרות לטיפול בילדים, קידום מודעות החברה לבעיית האבטלה
שיפור איכות חייהם של הנמצאים מחוץ לשוק העבודה:
- הפרט ומשפחתו: מיצוי הזכויות במערכת הבטחת הכנסה, הגברת יכולות ההתמודדות של המובטל, הפחתת תחושת הכישלון האישי
- קהילה וארגון: פיתוח רשתות קהילתיות תומכות, פיתוח רגישות ומודעות בקרב אנשי המקצוע הנותנים שירות למובטלים.
- חברה: קידום מדיניות המבטיחה ביטחון סוציאלי, הפחתת הסטיגמה של מובטלים
סיכום,
מקצוע העבודה הסוציאלית
מחוייב לפעול למען קידום אוכלוסיית המובטלים
בשוק התעסוקה ושיפור רמת חייהם. מובאים במאמר פתרונות ודרכי פעולה להתמודדות עם הבעיה
בשלוש רמות בפרט ומשפחתו, ברמה הקהילתית וברמה המדינית.
נושא: קשר מקצועי ותפקידי
העובד הסוציאלי 26/12/12
לדמותה החברתית של העבודה הסוציאלית/ דורון אברהם
מה צריך להיות דמותה של העבודה הסוציאלית בישראל?
קידום צדק חלוקתי ברמה של מינימום חברתי מסוים (תקרת זכויות המגיעות לכל אדם והעובד הסוציאלי צריך לעזור למימוש הזכויות), או קידום את הבריאות הנפשית של הפונים?
קידום צדק חלוקתי, מימוש הלקוח לקבלת כל הזכויות המגיעות לו, קידום עיצוב האישיות בצורה מצומצמת. העובד הסוציאלי ישאף לשינויים קטנים בשולי החברה. איתור האנשים שבמצוקה, סיוע במשאבים, לפנות למשאבים לערער אותם ולשאול מדוע הם לא מספקים את המשאבים לכל ופיתוח משאבים חדשים. העובד הסוציאלי פחות ישים דגש על הטיפול הפרטני, העצמתי, ועוד. יש לשים דגש מצומצם על תחום זה.
מגמות בהכשרה המקצועית, האם הן הולמות את תפקידי המקצוע?
האוניברסיטאות פונות מאוד להכוונה לתחום המגמה הפרטנית. דורון תומך בקידום צדק חלוקתי, מדיניות חברתית, מגמה קהילתית. העבודה הסוציאלית מתמקדת יותר עם הזמן בטיפול הפרטני ושוכחת את המגמות הקהילתיות ואת התפקידים החשובים של קידום חברתי.
מה גרם לזניחת הערכים המארגנים המסורתיים?
- הטיפול הנפשי כמפלט מהתמודדות עם בעיות חברתיות: הניסיון להימלט מהמציאות הקשה הסובבת אותנו, האקלים ששורר במדינה מעודד בריחה מהמציאות. ניסיון לפרק את מדינת הרווחה. במקום הספקה קולקטיבית של צרכים חברתיים בתחומים שונים מציעים לנו לחזור למשטר של שוק כלכלי חופשי. המקום למקד את הפעילות המקצועית בהספקת שירותים לברתיים חשובים ללקוחות מתמקדים בבעיות בריאות הנפש ופסיכותרפיה. הפער בין מה השמטופל מבקש לבין מה שהעו"ס מציע לו יוצר תסכול.
- השפעת התרבות המקצועית האמריקאית: תהליך שהתחיל בארה"ב שבו המגמה הפרטנית עלתה על המגמה הקהילתית, וישראל הושפעה מאוד מדפוס זה כמעט ללא עוררין. לתופעה זו השלכות מרחיקות לכת, יש חוסר תיאום בין רצונות המטופל להצעות העו"ס, העו"ס מנסה לחפש משהו עמוק יותר במטופל במקום להתייחס למצוקה הקונקרטית שהמטופל מציג בפניו. זה יוצר קושי רב על השירותים החברתיים בארץ.
- השפעת הפרקטיקה הפרטית: עיסוק בעבודה סוציאלית מחוץ לשירותים החברתיים הציבוריים, הממשלתיים או הוולנטריים. הקמת קליניקות פרטיות, שנוצר בעקבות התסכול מהשכר הנמוך שמקבלים בעבודה ברווחה בשירותים ציבוריים. הרצון באימוץ תבניות פסיכיאטריות ושינויים בחברה הישראלית ההולכת ומתרחבת עם הזמן.התפתחות הפרקטיקות הפרטיות עומדת בסתירה לערכים המרכזיים המארגנים של המקצוע. הסטודנטים במקומות ההכשרה נוטים להתחבר לפרקטיקה הפרטנית ולכן ההכשרה מתמקדת יותר בזה למרות הסצירה עם תפקיד המקצוע המרכזי.
סיכום:
מטרת המאמר היא להביע ביקורת על מגמת ההתייחסות של העובדים הסוציאלים בישראל שנוטים למגמה הפרטנית וזונחים ושוכחים את המגמה הקהילתית שהיא עיקר מקצועה. הוא אינו שולל את החשיבות בטיפול הפרטני, אך עיסוק זה איננו צריך להיות העיסוק המרכזי של המקצוע. אם המצב ימשיך כך יאבד ייחודיות המקצוע העובד הסוציאלי כי הוא ידמה לתפקיד פסיכולוג או פסיכותרפיה.
מאמר: לשמור על הבית/ בן שלמה שירלי
מטרת המאמר: הצגת מודל תיאורטי אינטגרטיבי לבחינת הקושי שבכינון ברית טיפולית בין הורים מתעללים בילדיהם לבין המטפלים בהם, סוגיה שהפכה רלוונטית בקידום המדיניות של חלופה להוצאת ילדים מהבית. הטיפול בבית מוצג במאמר כאמצעי להגבר על הקושי.
חשיבות יצירת ברית טיפולית עם הורים מתעללים
ברית טיפולית= רגשות, עמדות, מחשבות והתנהגויות מודעים או לא מודעים שחווים המטפל והמטופל במפגש טיפולי ביניהם.
בטיפול בילדים יש חשיבות ליצירת ברית טיפולית הן עם ההורים, כשהם מהווים דמות דומיננטית בחייו של הילד. אם קיים קושי ליצירת ברית טיפולית עם ההורים הילד נמצא במצב בו אינו יכול לקבל טיפול במסגרת ביתית והוא צריך לקבל טיפול במסגרות חוץ ביתיות.
בין עבודה מפוצלת למשותפת עם הורים מתעללים
בעבר שיטת הטיפול הייתה מפוצלת, בעוד שבשנים האחרונות יש שינוי תפיסה בו הילד וההורים עוברים עבודה משותפת בתוך הקהילה. ההבנה כי ניתן לשלב בין הרצון להגן על הילד לבין זכותם לגדול במשפחתם הטבעית.
3 תאוריות השלובות זו בזו בתחום הטיפול בבית:
- התיאוריה האקולוגית: מנסה להבין את הפרט בתוך ההקשר הסביבתי שבו הוא חי
- תיאוריות משפחתיות: מנסות להבין את התפתחותו והתנהלותו של הפרט באמצעות יחסי הגומלין ודפוסי התקשורת במשפחתו
- תאורית יחסי האובייקט: מנסות להבין כיצד מתפתחים ייצוגים פנימיים של העצמי ושל האחר בתוך קשר.
מודל אינטגרטיבי להבנת הקושי שביצירת ברית טיפולית בין המטפל להורים:
מערך אקולוגי של משפחות מתעללות:
- רמת מערכת המיקרו: מאפיינים אישיותיים ומשפחתיים של הורים מתעללים, רקע משפחתי, היסטוריה של התעללות במשפחה, ועוד. ההורים המתעללים משליכים על ילדים תכונות, רגשות ואמונות בלתי נסבלות של עצמם. יחסים ונאמנויות בתוך המשפחה מאוד מורכבות וקשות ונוצרת ברית סמויה של נאמנות המקשרה על יצירת קשר עם גורמים מחוץ למשפחה.
- רמת מערכת המזו: מפגש בין מערכת המשפחה לבין מערכת הרווחה. יכולה לגרום להפסקת ההתעללות בין ההורים לבין שירותי הרווחה והעובד הסוציאלי. הגדרה מחדש של הנאמנויות המשפחתיות. המפגש מחייה את עבר ההורים למציאות ההוה.
- רמת מערכת האקסו: הקהילה, התפיסה הניהולית של שירות הרווחה בו מועסק העובד הסוציאלי. השירות יעודד את העו"ס לבצע התערבויות טיפוליות מכוונת לקהילה ולא רק לפרט
- רמת מערכת המאקרו: הכוללת היבטים של מדיניות, תרבות וחברה שהמשםחה חיה בהן. למרות שהמדיניות מעדיפה הישארות ילדים בקהילה מטפלים רבים תופסים עדיין את יצירת הברית הטיפולית עם ההורים מתעללים כמשימה מורכבת שאין להם מיומנויות להתמודד עמה.
טיפול בבית כאמצעי ליצירת ברית עם ההורים המתעללים:
חשיבות העבודה בסביבה הטבעית של האדם כאמצעי לשיפור רווחתו.
יתרונות הטיפול בבית: ההתערבות נעשית בסביבה הטבעית של המשפחה, המשפחה מרגישה בטוחה, יש סיכוי גדול יותר ליצירת קשר איתן שיוביל לתהליך שינוי. זה יוצר תחושת אמון של המשפחה בעובד הסוציאלי, מקל על המשפחה בהתארגנות להגיע למשרד של העו"ס.
סיכום
הסביבה הביתית היא המקום הטבעי שאליו שייכים ההורה והילד. תחושת השליטה שהסביבה הביתית מקנה להם דורשת מהעובד הסוציאלי לוותר על עמדת הכוח של מציל כל יכול ולאמץ במקומה עמדה של שיתוף פעולה עם ההורים, למרות מעשיהם הקשים.
לגבי המקרה שתואר: הבחירה לקיים את ההתערבות בסביבה הטבעית של המשפחה נועדה לתת מקום לנראות ההדדית של האם והבת בסביבה הטבעית שבה הן מרגישות שליטה וביטחון. היא הושגה ע"י היתייחסות בו זמנית של מערכת היחסים המורכבת בין העובד הסוציאלי, הארגון בו הוא עובד, ההורה המתעלל והילד קורבן ההתעללות.
מאמר: מה עוזר בעזרה?/ מיכל קרומר נבו
מטרת המאמר: לתאר מחקר נראטיבי המנתח את חווית העזרה כפי שהיא נתפסת בעיניהן של נשים ממשפחות רב בעייתיות שהשתתפו בתוכנית "יחדיו", שבעקבותיה חל אצל הנשים שינוי בכיוון של שיפור בהתמודדות והתפקוד בתחומי המצוקה השונים.
נמצאו שלושה דפוסי היעזרות:
- הדפוס ההרגעתי: ההיעזרות נחווית כאפשרות להרגע, להשתחרר או למצוא מסתור.
- הדפוס ההעצמתי: ההיעזרות נחווית כאפשרות ללמוד, לקבל ולהתחזק.
- הדפוס הרה ביוגרפי: ההיעזרות נחווית כאפשרות להכרה עצמית מחודשת.
לאור הממצאים הועלתה הצעה לבחון מחדש את ההנחות המקובלות בדבר צרכיה של אוכלוסייה זו ויכולתה להיעזר.
משפחות רב בעייתיות= סובלות מעוני ובנוסף מבעיות נוספות כמו: חוסר השכלה, אבטלה, אי תעסוקה, חוסר דיור, דיור בתנאים לא מתאימים, נטייה לסטייה חברתית, סטייה נפשית, בעיות בריאות, ויחסים בין אישיים קשים בתוך המשפחה, ועוד.
אופנים שונים המשפיעים על תכנון אופי העזרה:
- המישור הקוגניטיבי: אופי חשיבה אסוציאטיבי, העדפת הקונקרטי על פי המופשט, רמה מילולית נמוכה. יתקשו בשיטות טיפול המבוססות על סימבולציה המתאפשרות בשיחה, יעדיפו עזרי המחשה.
- המישור הפסיכופתולוגי: קיימת פסיכופתולוגיה ניכרת במערכות יחסים בין בני הזוג שהיא לקוייה. מצב זה יוצר שהילדים חיים בתנאים שאינם מאפשרים להם גדילה פסיכולוגית תקינה. יעבדו איתם על שיפור מע' היחסים בין בני הזוג או המשפחתית
- מישור יחסים עם החברה: יחסי המשפחות עם החברה מוגבלים ובעלי דפוס קבוע, מתאפיינים בתחושת חוסר הזדהות עם החברה הגדולה וניתוק מערכי המעמד הבינוני המקובלים.
טענת המאמר: התפיסות הדומיננטיות בספרות המקצועית לגבי אוכלוסיות רב בעייתיות מושפעת במודע או בלא מודע מן המודל של מסלו. שבו אם הצרכים הבסיסיים לא מסופקים אז אינו יכול לחוש בצרכים הגבוהים יותר עד שימלא את הצרכים הבסיסיים שלו. מכן נובע שהתוכניות עבור אוכלוסיה זו צריכה להיות קצרת מועד וממוקדת. ואילו מה שמציעים לאנשים אלו היום לא תואם את צרכיהם. כאן מוצג פיתרון אחר ארוך טווח= תוכנית "יחדיו".
תכנית "יחדיו"= תכנית טיפול קבוצתיתי ואינדיוידואלית לאימהות במשפחות רב בעיתיות שהתפתחות ילדיהן נמצאת בסיכון. נמשכת שלוש שנים והיא מבוססת על עקרונות של הזנה, טיפוח ותמיכה במסגרת קבוצתית. היא כוללת: התכנסות לא פורמלית שיחה חופשית, התנסות חוויתית בנושא בנבחר במפגש הקודם, עיבוד ההתנסות, סיכום ובחירת נושא לפגישה הבאה.
שנה א: פיתוח האישה, שנה ב': תכנים הקשורים בהורות, שנה ג': כוחה של קבוצה, הכנה לפרידה מהקבוצה.
הנשים עברו שינוי משמעותי בארבעה מישורים: הורות, יציאה מן השוליים, יחס לעובדות סוציאליות, תחושות עצמיות.
מטרת המחקר: בדיקת תפיסת הנשים לגבי העזרה שקיבלו. הפרמטרים שהתייחסו אליהם במחקר הם, תכנית העזרה, מקורות העזרה והשינוי שהושג.
ממצאי המחקר:
- נשים שונות תיארו את התכנית במושגים שונים למרות שהיו בתוכנית קבוצתית דומה.
- זיהו שלושה דפוסי היעזרות עיקריים: הדפוס ההרגעתי, הדפוס ההעצמתי והדפוס הרה ביוגרפי.
הדפוס ההרגעתי: חווית העצמי של הנשים נעוצה בסבלן, בצרות, בכאבים שלהן. החיים תובעים מהם דברים שאינן מצליחות לעמוד בהן. לכן הן תופסות את התוכנית שערוץ המצוקה שלהן. העזרה היא מהמקום והרצון להשתחרר מהסבל הבלתי פוסק. לאחר התוכנית השינוי העיקרי שחל אצל אותן נשים הוא רגיעה, שליטה, שחרור מהרגשת המועקה והתפרקות מהלחץ.
הדפוס ההעצמתי: מתחברות הנשים מהערוץ ההעצמתי והרה ביוגרפי באמצעות ערוצי הכוחות שלהן. התוכנית אינה מקום מקלט, אלא משאב, מקור להזדמנויות ולאפשרות גדילה והתפתחות. אירועי התכנית הן הזדמנות למידה, התפתחות וגדילה. לאחר התוכנית השינוי הניכר הוא התחזקות, למידה והעצמה.
הדפוס הרה ביוגרפי: השינוי הוא תהליך המתרחש במרחב הפנימי שבינן לבין עצמן ולא בינן לבין העולם. התוכנית מתוארת כאמצעי המאפשר להשתנות, כמצע שאפשר לגדול עליו, אפשרויות חדשות, הזדהות עמוקה. השינוי שהן עוברות מתאפיין באופן שהן תופסות עצמן ואת חייהן, שינוי כוללני ורחב הקשר להתוודעות חדשה לעצמי ולהכרה עצמית ביקורתית.
סיכום:
טענת כותבת המאמר: במודע או לא במודע מבוססות ההנחות הטיפוליות המקובלות על משפחות רב בעייתיות על תפיסתו של מאסלו. למרות שבמציאות הבעיות הן יותר פרקטיות וקונקרטיות שניתן להתמודד איתן ואף להציע פתרון ללא קשר למאסלו.
עצם קיומם של דפוסי היעזרות בעלי מספר מרכיבים הקשורים זה בזה חושף שחווית ההיעזרות של נשים אינה שרירותית ואינה חסרת סדר או צורה, אלא היא מאורגנת לפי קודים אישיותיים קונהרטיים.
קשר מקצועי 9/1/13
הבדלים בין קשר מקצועי לקשר חברי:
- מטרות הקשר: אדם הנכנס לקשר מקצועי נכנס עם מטרה לסייע לפונה/ לקבל עזרה. גם בקשר חברי יש מטרות, אך כשהמטרה מושגת בקשר מקצועי הקשר נפסק ואילו בקשר חברי כשהמטרה מושגת החברות לא נפסקת. יש חשיבות בהגדרת מטרות ותיאום ציפיות בין המטפל למטופל.
- דאגה לאחר: בתור חברים יש לנו דאגה לחבר שלנו ואהבה וחיבה אליו ואנחנו רוצים לעזור לו בדרך כלל בכל דרך שאפשרית. כאשר אנחנו בקשר מקצועי אנחנו דואגים למטופל ולאינטרסים שלו גם אם אין את הרגשות הנוספים של האהבה והחיבה למטופל.
- מחויבות: כאנשי מקצוע האינטרסים והצרכים של המטופלים הם העיקר. ולכן המטפלים נדרשים לשים בצד את הצרכים שלהם, כמובן שלא במידה מלאה ואם יש צורך אז גם לשים גבולות למטופל. יש השהייה של צרכי המטפל על מנת להשיג את צרכי המטופל.
- גבולות: מה המקום שלנו כמטפלים לשתף את המטופלים במה שעובר עלינו, הן מבחינה ריגשית והן מבחינה אישית (בעל, ילדים, משברים וכו). ואילו בקשר חברי הגבולות הם די מטושטשים, כי אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות יותר פתוחים עם חבר שלנו.
- שיפוטיות: בקשר חברי לפעמים אנחנו מאפשרים לעצמנו להיות שיפוטיים ולהגיד הכל, אך בקשר מקצועי אנחנו חייבים לנטרל את כל העמדות השיפוטיות שיש לנו כדי להיות הכי טובים בשביל המטופל.
מבחן
33 שאלות
מאמרים: מה מטרת המאמר, רעיונות מרכזיים במאמר, ביקורות במאמר, טענות מרכזיים במאמר, לזכור דפוסים מהמאמרים, ממצאי המחקרים, מה רוצים לבדוק במחקרים, מה התהליך שעובר העבודה הסוציאלית.
לזכור בחוק האתיקה את הערכים המרכזיים
חוק העובדים הסוציאלים: מטרות, מה החוק אומר, רעיון המרכזי של החוק, מה זה עבודה סוציאלית, מי הוא עובד סוציאלי, מה החוק אומר על מסירת מידע ללקוח, למי נותנים מידע, סנקציות החוק.
אי משוא פנים לזכור את המושג
יש לבחור בתשובה המתאימה ביותר והכי מקיפה.
שאלות לדוגמא:
- עפ"י מאמרו של דורון אחת הבעיות של המקצוע היא:
א. התמקדות יתר בטיפול פרטני
- דורון, לב ליבו של המקצוע הוא?
View My Stats