מבוא לפסיכולוגיה - מחברת סמסטר ב-2008/9
חזרה לאתר הראשיתודה לשרה בלוך-אלקובי ומעיין ארפה
מבוא לפסיכולוגיה -סמסטר ב
שיעור 1 16.3.09
התודעה
- תודעה – מהי ?
- תפיסות שלי לגבי עצמי
- תפיסה שלי לגבי הסביבה
- חיבור למציאות
- זיכרונות + תפיסה +חישה, תשומת לב
** התודעה מכילה את כל הזכרונות, החישה והתפיסה.
היא מתייחסת לדברים שאנו שמים לב אליהם, שאנו מודעים להם. ע”ז, יש דברים שיכולים להיות חלק מהתודעה שלנו גם אם אנו לא מודעים להם. דוג': זכרונות ילדות, התנסות שהייתה לי, שלא נמצאים כרגע במדעות, אך אם יהיה רמז שליפה, תהיה הצפה והדברים יעלו למודעות. שאלה: האם אותם דברים יכולים להיות דברים שאף פעם לא שמתי לב אליהם, אף פעם לא היו במודעות, או שיכול להיות דברים שאף פעם לא היינו מודעים אליהם? התשובה היא שצריך שהייתה מידה מינימאלית של תשומת לב, גם אם זריזה וחולפת.
- תפקיד התודעה
מה הערך המוסף של התודעה? התודעה היא משהו שקשה מאוד להמשיג אותו. אין הגדרה אחת לתודעה, כמספר ההוגים כך מספר התיאוריות. (ביהדות: שזירה בין תודעה לנשמה)
למרות המשמעות הפילוסופית של התודעה, יש לה מאפיין קוגניטיבי שעוזר לנו להיות מודעים לגירויים חיצוניים ופנימיים (מחשבות, רגשות, תחושות). יש בתודעה אלמנט פעיל, מאפשר לא רק לקלוט אלא גם לשלוט על הסביבה.
שני תפקידים מרכזיים לתודעה:
- ניטור (השגחה, פיקוח, בקרה)
- תפקיד של שליטה
זכרונות קדם-מודעים – preconscious memories המונח מתייחס לעובדה שכל הדברים שאנו קולטים ומשננים, שעברו לטווח הארוך, נשארים שם. ברגע שיש רמז שליפה, הדברים עולים למודעות. דברים שנמצאים במודעות הם דברים שאני מודע להם.
בניסוי נתנו לשתי קבוצות נבדקים רשימת מילים אסוציאטיביות. אותו מס' מילים ואותיות בשתי הקבוצות, אך מילים שונות. קבוצה אחת: אסוציאציות לעולם הילדות, וקבוצה שנייה אסוציאציות לעולם הזקנה (לא כולל השורש זקן). לאחר מכן נתנו לכל האנשים בקבוצה לצעוד מנקודה א' לנקוה ב' במרחק קצר, ובדקו כמה זמן לוקח לכולם לצעוד את המרחק. לא אמרו להם שמודדים את הזמן. ** אנשי הקבוצה שנחשפה לרשימה נוגעת בעולם הזקנה צעדו יותר לאט.
- דיסוציאציה
= מצב תודעתי שמדבר על מצב של ניתוק מהתודעה. תהליך בו מחשבות, רעיונות, רגשות מתנקתים מההכרה ופועלים באופן עצמאי. דוג': נוהגת ברכב, חושבת על משהו מסויים, ותוך כדי ממשיכה לנהוג ולבצע את כל הפעולות הדרושות לנהיגה, מבלי לשים לב לכך. ההכרה שלי במקום אחר, אבל אני ממשיכה לעשות פעילות. דוג' אחרת: יושבת בחדר, שומעת את מה שהמרצה אומרת ולא קולטת כלום, הראש שלי במקום אחר.
דיסוציאציה שמשרתת אותנו: מחקרים שונים בדקו שבחלק מהסיטואציות בהן בן אדם יכול לבטא אחת אחרי השנייה שתי דעות מנוגדות, מה שקורה בעצם הוא שאותו אדם מתנתק מדעה אחת בזמן שהוא מביע את העמדה השנייה. דוג': אדם מגן בחרוף נפש על הרעיונות של שלום עכשיו, ותוך שנייה עובר להצדיק את ליברמן. מסתבר, שבזמן שהוא מצדיק את ליברמן, הוא מנותק מהרעיונות של שלום עכשיו. חשוב: דיסוציאציה הוא משהו מודע, אני דוחה משהו מהתודעה אבל זה במודע, שמה משהו בצד כדי להתפנות למשהו אחר. עם זאת, בניגוד להדחקה. דוג' אחרת: מתנדבים במד”א, הורים לילדים שקרה להם משהו – שמים בצד את הרגשות והמחשבות שלהם בצד כדי לטפל באותו אדם.
** חשוב: את הרגשות, מחשבות, אנו דוחים מחוץ להכרה/לתודעה, אך לא מחוץ למודע. הם עדיין נשארים בתוך המודע. הבחנה חשובה: פעילות אוטומטית היא לא דיסוציאציה, אבל בד”כ שניהם באים ביחד.
הפרעת אישיות דיסוציאטיבית/פיצול אישיות = דוגמה קיצונית של דיסוציאציה. מה שמתרחש: הדיסוציאציה כה עזה שנוצרות שתי ישויות אצל האדם – שני “מודעים”. בד”כ לא פועלים באותו זמן. יש כאן ניתוק של ההכרה, אבל, שוב, האישיות השנייה עדיין במודע, היא לא מודחקת.
- שינה וערות
אלה מצבים בהם קורה משהו לתודעה – נמצאת שם, לא נמצאת ... ?
שינה – כללי
מחקרים מראים שבני אדם זקוקים ל7-8 שעות שינה. שנת לילה בנויה מחמישה מחזורים, שכל אחד כולל בתוכו חמישה שלבים. כל שלב מייצר גלים חשמליים שונים.
בתוך כל מחזור, משתנה משך הזמן בין שלב אחד לשני.
פירוט השלבים:
- שלבים א' וב': הירדמות, הגוף רפוי, חלימה אבל ועטה. חלומות קטנים ולא ממוקדים.
- שלבים 3 ו-4: שינה עמוקה יותר.
** 4 השלבים הראשונים: N Rem החלימה בשלבים האלה היא הגיונית, עיבוד של התכנים אליהם נחשפנו במלך היום.
- שלב 5: Rem – תנועת עיניים מהירה, עיקר החלימה.
תפקודי הרגש, הקוגניציה נפגעים כשיש חסך בשינה. חסך בשינה או פגיעה ברצף השינה פוגעים בתפקוד בדומה לשתיית אלכוהול. מובן, יש מצב של התרגלות, אבל עדיין, התפקוד יהיה יותר טוב אם ישנו 7,5 שעות בלילה.
חשיבה ההישג הגדול ביותר של מערכת החשיבה היא יכולת השפה- לתרגם את כל המחשבות לשפה מדוברת שמאפשרת התקשרות, העברת מסרים ויחסי גומלין. שפה- דרך לתקשר את המחשבות שלנו. אין חברה שאין לה שפה. למרות שזה דבר מאוד בסיסי, אנו נוטים לזלזל בזה ולייחס לזה פשטות. ילדים רוכשים שפה בקטנותם אבל תלות- הם חייבים לשמוע שפה סביבם כדי לרכוש אותה. הגיל הקריטי לרכישת שפה מתרחש בגילאים שבין 5-8. מהי שפה? מערכת רב שלבית המקשרת דיבור למחשבות על ידי יצירת מילים ומשפטים. ייצור שפה- מחשבה, משפטים, ביטוי הבנה- ביטוי, הפיכתם למילים או למשפטים, מחשבה כשאני רוצה להבין ולבנות משפט אני מפרקת למרכיבים שלו: שמות עצם, נושאים וכו'. יש 2 אזורים במוח שאחראים על הדיבור: ברוקה וורניקה. ברוקה- שטף הדיבור ומיקודו, ההבנה היא מלאה. וורניקה- יכולת לבטא את התוכן, המשפטים מסודרים, רהוטים, שוטפים אך לא אומרים כלום. התקשורת מושפעת מהקשר ומשפיעה גם על המשמעות וגם על התגובה. 2 דרכים עיקריות להתפתחות שפה:
- חיקוי- הוא שומע את הסביבה אומרת מילים.
- התניה- חיזוקים על מילים, משפטים, למידה.
- ויזואלית- מתייחסת לעולם של דימויים, תמונות. ניסוי: הראו כמה תמונות של האות R בכל מיני זוויות וחלקן ככתב ראי. גילו כי יותר קשה לזהות את הכתב ראי ככל שהזוית מהאות הנכונה גדול יותר. העיקרון הנלמד מהניסוי הוא שקודם כל סורקים את התמונה ופרטיה ואם יש צורך משנים את כיווני התמונה בראש כדי שתתאים. עושים את הפעולה הפיזית בתהליך המחשבה.
- טענתית- מבטאת ייצוג של משפט בראש. מאפיינת עובדות.
שיעור 3
30.3.09
חשיבה
כשאנו ממתינים בחדר הרופא, מציעים לחברה בילוי משותף, כותבים מכתב תלונה לחברת עוגיות ** בכל אלה אנו מפעילים חשיבה.
מדיטציה: המטרה להתנקות ממשחבה
שפה
ילדים רוכשים שפה בקטנותם, אבל בתלות ** חייבים לשמוע סביבם שפה כדי ללמוד, על אף שזו יכולת אינסטנקטיבית. (דוגמאות של ילדים שגדלו ביער – ויקטור, ג'ני, בדיעבד ניסו ללמד אותם שפה ולא המליחו לגמרי. למה? כי התקופה הקריטית ללימדת השפה היא תקופת הילדות 5-8. כשתקופה זו מתפספסת, למידת שפה מתבססת יותר על חיקוי. בתגילאי 5-8, לילד יש נטייה לא מודעת ליצור חוקיות כשמלמדים אותו שפה.
הגדרת שפה: מערכת רב-שלבית המקשרת דיבור למחשבות ע”י יצירת מילים ומשפטים.
שני פרמטרים: ייצור שפה / הבנת שפה
- ייצור של שפה
- מחשבה
- משפטים
- ביטוי / אמירת המשפט
- ת
- הבנה של שפה
- ביטוי – קליטת הביטוי היא קליטה משפטית.
- משפטים
- מחשבה
שני אזורים במוח האחראים על דיבור: ברוקה וורניקה.
פגיעה בברוקה: פגיעה בשטף הדיבור ומיקודו. (=אני יודעת מה אני רוצה לומר, מנסה לומר זאת אבל זה יוצא חסר פעלים, חסר שמות עצם, מבולבל, למרות שמי שמקשיב לי יכול להצליח להבין את הרעיון הבסיסי שאני מנסה להעביר). ההבנה השפתית מלאה. ** תסכול מאוד גדול. ברמת העיקרון: בכתב לא צריכה להיות בעיה. אבל בפועל: כל פגיעה בברוקה גם מלווה בפגיעה בוורניקה, ולכן גם בכתיבה תהיה בעיה.
פגיעה בוורניקה: משפיע על יכולת לבטא את התוכן. ** האדם מנסה להעביר רעיון - משפטים מסודרים, דיבור רהוט ושוטף שאין לו שום משמעות.
כשרוצים להבין משפט:
- מפרקים אותו לאבני יוסד – נושא נשוא ...
- כמו כן, חייבים את ההקשר. מילים מקבלות משמעות שונה בהתאם להקשר.
איך מתפתחת שפה – אין ילד רוכש שפה?
- חיקוי
- התניה – כשהילד מקבל חיזוקים על מילים שהוא אומר, על משפטים, הוא יגיד אותם שוב.
** שני התהליכים האלה לא מסביר איך הילד יכול להגיד מילים חדשות שעוד לא שמע.
- ניסוי וטעייה – ילדים מנסים ליצור, להחיל מילים, חוקים ... לפעמים זה מצליח להם והם מקבלים חיזוקים, או שמבינים אותם, שזה גם חיזוק משמעותי לילד שמתחיל ללמוד שפה.
חשיבה מורכבת משני סוגי חשיבה – שני ייצוגי חשיבה
- חשיבה ויזואלית
ניסוי: לגלות איזה אותיות R הפוכות. ** לקח יותר זמן לאנשים לגלות, ככל שהזווית של ה-R רחוקה יותר מהזווית הרגילה. מכן למדו שאנשים מסובבים את האות כדי להחליט אם היא ישרה או הפוכה. העיקרון הנלמד מהניסוי: אם מבקשים ממשהו לקלוט אות מסויימת, מה שהוא עושה זה לסרוק את התמונה, את הפרטים השונים בתמונה, והפעילות החשמלית של המוח מראה על כך. אם מבקשים ממשהו לזכור מה היה בתמונה, הם גם משתמשם באותה שיטה של סריקה.
- חשיבה טענתית
שיעור 4
20.4.09
פתרון בעיות
מה קורה במוח כשאנו נתקלים בבעיה וצריכים לפתור אותה?
אסטרטגיות לפתרון בעיות:
- חלוקה לתת-בעיות
שמיש בכל סוגי בעיות – דוג': מתמטיקה.
- הקטנת הפער בין הידע ההתחלתי לידע הסופי – difference reduction
מגדירים נק התחלה ונק סוף, ובעצם עובדת קצת לפי חלוקה לתתי בעיות ופותרת צד אחד ועוד צד ..., מצמצמים את הפער עד לפתרון הבעיה. דוג': רוצה ללכת לתיאתרון – שלב ראשון, משיגה כסף, שלב שני בודקת עם מי ללכת ... דוג' 2: הלכתי לאיבוד, שואלת משהו ובכך מצמצמת את הפער בין הידע שיש לי לבין הידע שאני צריכה אותו.
- האמצעי לצמצום הפער העיקרי – means-ends analysis
לזהות את הבעיה המורכבת ולפשט אותה למשהו נקודתי יותר – מה אני צריכה כרגע? תואר במשפטים, בלעדיו לא אוכל להשיג את המטרות שלי. ואז אני עושה צעד שעל פניו מרחיק אותי מהמטרה – להפסיק את העיסוק שלי כרגע וללכת ללמוד משהו חדש, שהוא האמצעי העיקרי כדי לצמצם את הפער העיקרי. דגו' אחרת: אני רוצה להכיר משהו – שיטתת תתי בעיות: קודם כל צריכה להכיר אותו, מארגנת שמשהו יזמין אותו למסיבה. ומה לעשות אם הוא לא רוצה אותי? למשל אפשר לשחק אותה קשה להשגה. דוג': קשיים בזוגיות, יש שימליצו על מרחק זמני ** זיהוי הפער העיקרי = הקושי בזוגיות, והאמצעי העיקרי = ריחוק זמני.
- Work backward
ייצוג הבעיה
איך אנו נגשים לפתור בעיה?
דוג': אנו נמצאים על צוק גבוה של 150 מטר עם חבל סנפלינג באורך 100 מטר. בגובה 150 מטר ו-100 מטר יש וו.
- ציור הבעיה באופן ויזואלי
- ייצוג טענתי
יכול להופיע קיבעון: מי שרגיל להשתמש בחבל וווים בצורה מסויימת לא יצליח לדמיין פיתרון יצירתי.
ייצוג טענתי או ויזואלי?
- תלוי באופי של האדם – יש אנשים ויזואליים ואחרים טענתיים
- תלוי בסוג הבעיה
- תלוי במומחיות: חקר של עו”ס כלפי אדם שניגש אליו יהיה שונה במהות מחקר של כלכלן. העו”ס יזהה את הבעיה כבעיה נפשית, זיכאון ... בעוד שהניתוח של הכלכלן לא יהיה נפשי אלא לפי מגמות במשק, הכנסת והוצאות ... .
- קיבעון פונקציונאלי: גורם להתמקד בצורה מסויימת בבעיה.
מוטיבציה
- מצב המניע התנהגות ומעניק לה כוון. מוטיבציה שלא מתורגמת להתנהגות היא לא לגמרי מוטיבציה.
- מצב המעורר מכוון ומשמר התנהגות (**לא משהו רגעי)
- המוטיבציה היא משהו מולד שאנו חותרים לשלוט עליו – לכוון, לתעל ... .
להשלים 10 דקות
שיעור 5 27.4.09
סמים פסיכואקטיביים
פועלים על מערכת העצבים המרכזית ומשנים את תפקוד המוח. כתוצאה משימוש בסמים נגרמים שינויים זמניים בהכרה, בתפיסה, בתודעה, בתחושה, במצב הרוח ובהתנהגות.
ישנם סמים פסיכואקטיביים המשמשים עדיין כתרופות לטיפול בכאב, בנרקולפסיה, בהפרעות קשב, אנטי-אפילפטיות ...
סוגי סמים פסיכואקטיביים
- סמים אנטי-פסיכוטיים (פרפנזין לטיפול בסכיזופרניה)
- סמים ממריצים (קוקאין קפאין)
- סמים מדכאים (אלכוהול הרואין)
גורמים המשפיעים על ההתמכרות לסמים:
- הפעלת יתר של מערכות תמריצים במוח
- הסמים פועלים ישירות על הנוירונים במוח, ובכך יוצרים השפעה שהיא חזקה פי כמה מפעילות אחרת.
- יכולים לייצר רמות של פעילות דופמין העולות בהרבה על אלו המיוצרות ע”י התמריצים הטבעיים ** יוצר תחושת סיפוק גבוהה בהרבה מהגורמים הטבעיים שגורמים להרגיש טוב. מערכת הדופמין היא המערכת האחראית על התמריצים, ההנאה.
- מייצרים זיכרון של הנאה אינטנסיבית ופיתוי לזכות בה שוב.
- נטילה קבועה של סמים מייצרת תסמינים שליליים דווקא בעת ההפסקה
למה זה קורא?
- המערכת תמיד שואפת לשחזר איזון בסיסי – הומאוסטזיס. המוח שלנו נבהל מההפעלה האינטנסיבית כל כך של מערכות מסויימות ולכן פועל באופן מיידי בניגודיות כדי לשחזר את האיזון – במילים אחרות יש למערכות ההנאה התנגדות לעוררות.
- המערכת יוצרת סיבולת ** יש צורך לצרוך יותר סמים כדי להשיג את אותה ההשפעה.
- להשלים
- סמים ממכרים יוצרים שינוי קבוע במערכת התמריצים במוח הגוררת תשוקה לסם גם כאשר הנסיגה נפסקת.
השינוי הקבוע מתרחש בשלב מסוים בהתמכרות. אם המכור מפסיק ליטול סמים קודם לכן, לא יתרחש שינוי זה.
- סנסיטיזציה – רגישות יתר של הנוירונים (פעילות חזקה יותר עם נטילת הסם). בשל הסנסיטיזציה, ברגע שהנקי יטול שוב פעם סם, מבחינת ההשפעה של הסם זה יהיה כאילו הוא לא הפסיק, הנטילה ישר תוביל אותו למצב המסוכן, היינו שהוא מיד יהיה במצב של התמכרות חמורה, בדיוק כמו שהיה לפני שנגמל – מבלי לעבור את כל אותם השלבים אותו עובר הגוף בתחילת ההתממכרות.
- גוררת תשוקה לסם גם כאשר הנסיגה נפסקת.
השמנה
- פיזיולוגיים – ויסות חילוף חומרים, רמות סרוטונין
- פסיכולוגיים
- שבירת רסן מודעת
- עוררות רגשית
החצר האחורית (אילנה סטרלין)
שיעור 6 4.5.09
בולמיה: אפיזודות של אכילת יתר וניסיון להיפטר מעודפי האוכל. גורם למחלות ההורמונאליות, ברירית. ** הרחבה בספר.
הסיבות לאנורקסיה ובולימיה:
- מאפיינים אישיותיים – דימוי עצמי, ביטחון עצמי, דימוי גוף, נטייה להרס עצמי, מחקרים מצאו קשר בין מאפיינים של נוירוטיות, נטייה להיתפס לפרטים.
- מאפיינים תרבותיים – הגוף הנשי כאובייקט.
- גורמים ביולוגיים – מצאו רמות נמוכות של הפרשת סרוטונין אצל נשים הנוטות להפרעות אכילה.
- מחלה “נשית” – נשם לוקות בה ב-20% יותר מגברים.
נטייה מינית
מחקרים
המחקרים מתקשים להצביע על גורמים, שכן קשה לבודד גורמים מסויימים ולנטרל את כל האחרים. מה שכן, המחקרים בודקים קורלציות, ומצאו:
גורמים עליהם הצביעו בעבר שהופרכו:
- הזדהות עם הורה מאותו המין/מהמין השני – נתפס בעבר כגורם להומוסקסואליות, אינו קשור בכלל לנטייה המינית.
- התנסות מינית ראשונה, קשה ככל שתהיה (התעללות וכו') אינה קשורה לנטייה המינית. חוויה מינית ראשונה בבגרות הינה עליתים עם המין השני, והנטייה המינית מתפרצת רק בהמשך.
הקורלציות/מתאמים שהתגלו במחקר:
- הזהות המינית נקבעת בגיל ההתבגרות גם לפני שהיה כל ניסיון מעשי ** היא לא קשורה בחוויה מינית.
- קונפורמיות/העדר קונפורמיות במשחקי ילדות – 63% מהומואים ולסביות דיווחו שהם לא שיחקו במשחקים האופייניים למין שלהם. רק 10% מההטרוסקסואלים דיווחו על ממצא דומה.
תיאוריית ‘’exotic become erotic’’ –
- קיימות נטיות גנטיות והורמונאליות שמשפיעות על המזג ועל התכונות של האדם, אותן נטיות גורמות למשיכה או להעדר משיכה לפעילויות הטיפוסיות למגדר שלי.
- ילד מעדיף להתחבר ולשחק עם ילדים הנמשכים לפעילות דומה לשלו ** ילד שנמשך לפעילות של בנות יבלה יותר זמן עם בנות.
- בגיל הילדות העיצוב של ה-self מקבלת ביטוי משמעותי. הוא מושפע גם מגורמים תורשתיים, אבל גם מגורמים סביבתיים ** ה-self הופך להיות דומה לזה של קבוצת ההתייחסות.
- בשלבי העוררות המינית, בתקופת ההתבגרות, דמויות בעלות self שונה נתפסות כיותר מושכות. (exotic)
רגשות
- רגשות מופעלים בד”כ ע”י גירויים ואירועים חיצוניים. (אני מפחדת מהמבחן הקרב, אני שמחה שקניתי בגד חדש ... מוטיבציות, לעומת זאת, מופעלות בד”כ ע”י חוסר איזון פנימי (אני רעב ** זה מניע אותי לאכול, אני לחוץ ** זה מניע אותי ללמוד)
- מוטיבציה מופעלת בד”כ ע”י חוסר איזון פנימי.
- תגובות רגשיות (השלב שבו הרגש הוא כבר לא רגש אלא בא לידי ביטוי) מכוונות כלפי אותם אירועים חיצוניים.
- מוטיבציה מניעה התנהגות המכוונת כלפי משהו חיצוני, למרות שהמקור שלה פנימי.
- רגשות מופעלים ע”י טווח גירויים מאוד נרחב.
שליטה על הרגש:
- דרך קוגניטיבית
- דרך רגשית
- רגשית-
- חרדה PTSD- , מוגדר כתגובה חרדתית חמורה
- כעס ואגרסיביות- כעס שלרוב מוביל לאגרסיביות על פי תיאורית התסכול תוקפנות
- אפתיה ודיכאון- חוסר אונים נלמד (זליגמן)
- פגיעה קוגניטיבית- קושי בריכוז, ארגון המחשבות. חוסר יכולת לחשוב על אלטרנטיבות.
- הילחם או הימלט-fught or flight- מנגנון רפלקטיבי למצבי דחק:
- שרשרת תגובות גופניות אוטומטיות לגיוס האנרגיה
- באחריות ההיפותלמוס (מרכז הלחץ במוח), המערכת הסימפתטית, ומערכת האדרנל
- מה קורה? שחרור הורמון ACTH, לחץ דם עולה, דפיקות לב, כיווץ אישונים, שחרור אדרנלין (אפינפרין), כבד (משחרר סוכר שמתדלק את השרירים), הורמונים (ממירים שומן ופרוטאין לסוכר), הפסקת פעולות לא חיוניות (עיכול, שתן), ייבוש רוק (יובש בפה מגביר את מעבר האוויר), כיווץ כלי הדם בעור להקטנת אפשרות של דימום במקרה של פציעה, הפרשת אנדורפינים (משככי הכאב הטבעיים), הפרשת חומרים להתמודדות עם זיהומים.
- תיאוריית הלחץ, ההערכה וההתמודדות )לאזרוס ופולקמן- 1978)- מה משפיע על ההתמודדות? מצב הדחק וההערכה הקוגניטיבית הסובייקטיבית. במשך שנים בדקו תגובות של ילדים לגירושין והניחו שכל ילד נלחץ באותה מידה בדיוק כשמודיעים לו על הגירושין. כשבדקו, ראו כי המוקד נמצא בהערכה הסובייקטיבית. אפקט השליטה שיש לך מנטרל את מימד הלחץ.
- דפוסי התמודדות: התמודדות ממוקדת בעיה )מטרות, השלכות), התמודדות ממוקדת רגש ( לא פותרים את הבעיה אלא את הרגש הנלווה). יש אסטרטגיות התנהגותיות וקוגניטיביות להתמודדות עם רגש.
יש נטייה חזקה לשמר ולהגן על המשאבים ובלחץ יש חתירה להגן על המשאבים. לחץ פסיכולוגי יתרחש באחד מהמקרים הבאים:
- כשקיים איום על אובדן משאבים
- כשאובדן משאבים מתרחש בפועל
- כשאנשים נכשלים בניסיון לרכוש משאבים לאחר שהשקיעו משאבים רבים בתהליך.
שעור 7
אינטליגנציה-
בינה- אינטליגנציה היא הדבר שכל מבחני המשכל מודדים. מכלול הכישורים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות הדורשות חשיבה בצורה מעולה.- אינטליגנציה גבישית- מצבור הידע והמיומנויות. ידע כללי, יכולת להעתיק.
- אינטליגנציה נוזלית- היכולת לפתור בעיות ולהסיק מסקנות
- המבדקים צרים ומגבילים
- לא מודדים: תכונות אופי מהותיות, כישורים חברתיים, מוטיבציה
- מפלים לרעה בני מיעוטים
- מהימן- תוצאות עקביות במבחנים חוזרים.
- תקף- שימדוד את שנועד לבדוק.
- קבלת מנת משכל גבוהה גם אם יש תוצאה נמוכה בכושר מסוים.
- פחות מתאים למבוגרים
- מסתמך מאוד על כושר לשוני.
- 1986- פיתוח 4 קבצי מבדקים המשקפים כשרים שונים: חשיבה מילולית, חשיבה חזותית- מופשטת, חשיבה כמותית, זיכרון לטווח קצר.
- פיתח מבדק למדידת כשרים נפרדים בשנת 1939
- טוען שחיסרו המבחן סטנפורד בינה מותאם לילדים ולא למבוגרים.
- מוטים תרבותית
- הוא הבין שיש סוגים שונים של אינטליגנציות.
- מחולק לסולם מילולי (ידע כללי, הכנה, חשבון, חשיבה מופשטת, אוצר מילים וזכירת ספרות) וביצועי (הצפנה, גימטריה, סידור תמונות, הרכבת פאזלים).
- גילה שילדים שנחשבו למופרעים הראו הצלחה בסולם אחד אבל קשיים רבים בסולם אחר.
- מתאים גם למבוגרים ואינו תלוי שפה.
- כשיש צורך להעריך כמות גדולה של אנשים: צבא, SAT, פסיכומטרי
- מבחני אינטליגנציה נותנים עדיפות לבני המעמד הבינוני ומעלה ולנבדקים ממוצא אירופי או אמריקאי.
- אינטליגנציה בתרבויות אפריקאיות: אחריות משפחתית, שיתוף פעולה, צייתנות.
- התחשבות בגורם תרבותי בפרשנות התוצאות
- 1983- גישה חדשה לאינטליגנציה:
- 6 סוגי אינטליגנציות שאינם תלויים זה בזה: לשונית, לוגית, מרחבית, מוסיקלית, תנועתית, אישית
- אישית: פיקוח על רגשות, הבחנה ברגשות וצרכי הזולת
- משקפים תפקודים שונים במוח
- נמצאה קורולציה גבוהה בין סוגי האינטליגנציות
- מבוסס על מחקרם של מאייר וסאליביי- 1990- שעסק בהבדלים ביכולת לזהות רגשות אישיים ושל הזולת ולהתגבר על בעיות רגשיות.
- 1995- ד”ר גולמן מפרסם ספר ששמו “אינטליגנציה רגשית” המבוסס על מחקרם: דיוק בזיהוי והבעת רגשות, ויסות רגשי.
- לא הוסיפה יכולת ניבוי להצלחה.
שעור 8
פסיכולוגיה חברתית:
החקר המדעי של הדרכים בהן התנהגותם של האנשים והתהליכים המנטאליים שלהם מעוצבים על ידי נוכחותם (האמיתית או הדמיונית) של אחרים. מה תפקידה של הסיטואציה כמעצבת התנהגות ותהליכים מנטאליים? איך אני תופס ומפרש את הסיטואציה? השפעת נוכחות אחרים:- Social facilitation- הקלה חברתית- 1989- טריפלט, אנשים משפרים את ביצועיהם כשהם מתחרים באחרים, כמו גם נוכחות קהל.
- Social inhibition- לנוכחות קהל יכולה להיות השפעה מעכבת.
- הסבר: השפעה מעכבת או מקלה תלויה במורכבות המשימה ובמידת ההיכרות עימה.
- תיאורייה של מוטיבציה- מוכחות אחרים תמיד יוצרת עוררות. עוררות מניעה את התגובה הדומיננטית של האדם (למשל בסכנה התגובה הדומיננטית היא לדחוף).
- תיאוריית תשומת הלב- נוכחות אחרים מסיחה את תשומת הלב ומצמצמת אותה.
- אנשים נוטים לסייע פחות בנוכחות אחרים:
- הפחתה ופיזור של האחריות
- בורות פלורליסטית: הגדרת הסיטואציה לפי תגובת הכלל.
- מודל חיקוי
- הסברה וקבלת מידע.
- מצבים קבוצתיים מסוימים מקטינים את השפעת הזהות הפרטית והאחריות החברתית ומפיקים התנהגויות תוקפניות וחריגות (לינצ'). גורמים המשפיעים על השפעת ההמון על מעשיי:
- גודל הקבוצה
- אנונימיות
- נורמות חברתיות
- טעות הייחוס הבסיסי- הנטייה להסביר את מעשיהם של אחרים באמצעות הערכת יתר של השפעת אישיותם או אופיים והפחתת חשיבות הסיטואציה או הנסיבות.
- ציות והיענות:
- קונפורמיות לרוב: סולומון אש
- תנאים: מובהקות התשובה, תמימות דעים
- הסיבות: חוסר ידע, רצון להשתייך.
- השפעת המיעוט
- כשהמיעוט מציג עמדה יציבה ללא נוקשות, דוגמאטיות ויהירות.
- רצונו של הרוב להראות סובלני והוגן.
- מידת הנראות- היו מצבים שבהם האדם ישב לגמרי בסמוך ויכל לראות ולשמוע את המחושמל. היו מצבים שרק שמעו והיו מצבים שלא זה ולא זה.
- נוכחות הנסיין הראשי- האם היה מישהו שאמר לו שהוא חיוני לניסוי. בחלק מהמקרים הנסיין יצא, בחלק לבש מדים של חוקר ובחלק לא.
- התפתחות מצבית- השוקים שניתנו עלו בתהליך הדרגתי. עשו ניסוי שבו אמרו לנבדק ישר לתת 500 וולט.
- סממנים של האקדמיה- הייתה הצדקה אידאולוגית, “למען המדע”.
- מימד קוגניטיבי- מה אני חושב על?
- מימד רגשי- מה אני מרגיש כלפי?
- מימד פעולתי- נטייה להגיב
- תהליכי למידה- התניה קלאסית או אופרנטית, למידת חיקוי.
- עקרון העקביות הקוגניטיבית- יש נטייה להדבוק בעמדה ולהצדיק אותה בסיטואציה מסוימת. נחפש בעקביות מידע שיצדיק את העמדה שלנו.
- דיסוננס קוגניטיבי- המציאות מוכיחה לנו אחרת מהעמדה שלנו. העמדות של האדם אינן עקביות או מתיישבות יחד. אנו חווים אי התאמה בין רגשות למציאות. יש רצון לשנות את אחת העמדות ולרוב מה שנעשה זה שנתן הסבר נקודתי יוצא דופן מההכללה.
- לשנות את אחד מהמרכיבים ההכרתיים, החשיבתיים כך שיתאימו זה לזה או לשנות את ההתנהגות שלי (או שאני מפסיקה לעשן או שאני גורסת עישון זה לא מסוכן).
- יוצרת פרשנות חדשה, הסבר שונה כדי לאזן את הדיסוננס.
- משנה את החשיבות של קוגניציה מסוימת.