מבוא לספיכולוגיה - הילגרד פרק 18

חזרה למאמרי מבוא לפסיכולוגיה

חזרה לכלל החומרים

---

פרק 18 - הכרה חברתית

מדע ההכרה החברתית – בוחן פירושם הסובייקטיבי של אנשים לגבי החברה וסגנונות חשיבתם לגביה.

נמצאו שתי גישות חשיבה:

1. גישה אוטומטית ובלתי מכוונת ולעיתים לא מודעת.
2. גישה נשלטת יותר ומכוונת, ותחת מודעות מלאה.

היווצרות ה"רושם"

סטריאוטיפים

סכמה – ארגון אמונות וידע לגבי אנשים, אובייקטים, אירועים ומצבים.

תהליך סכמתי – top down thinking – חיפוש בזיכרון אחר סכמה שמתאימה ביותר לידע החדש שהגיע.

סטריאוטיפ – סכמות של מעמדות ותת סוגים של אנשים.

סכמה עצמית – קבוצה מושגים שלי לגבי עצמי המאוחסנים בזכרן.

הפעלה אוטומטית של סטריאוטיפים

הספקת מידע – priming - הפעלה מקרית של סכמות בהתאם להקשר המצבי.

1. משפיע על התנהגות.
2. מפעילה סכמות סטריאוטיפיות לעיתים, שלא במודע.

כאשר עושים הפרדה של אנחנו והם באופן אוטומטי ולא מודע יוצרים עוינות בין הקבוצות.

דבר לא מוכר נתפס מראש כמאיים, במשך הזמן האיום פוחת לגבי דבר לא מוכר שמזכיר לנו מאפיינים בעצמנו ולא פוחת לגבי דבר לא מוכר שלא מזכיר לנו מאפיינים אישיים.

סטריאוטיפים ותהליך עיבוד המידע

סטריאוטיפים מתערבים לנו בהחלטות אך יותר קל ליצור קשרים מהירים כשיש לנו סכמות אלו.

אפקט הראשוניות – primacy effect

למידע הראשון שנקבל תהיה השפעה גדולה יותר על הרושם שיווצר סופית.

היקש – inference

שיפוט תוך שימוש בנתונים שהם מעבר לאינפורמציה שנתנה.

• מידע שהוא עקבי לסטריאוטיפ מפורש כהגיוני ואופייני.
• מידע שאינו תואם את הסטריאוטיפ נחשב כלא מייצג.

סטריאוטיפים שמגשימים את עצמם

כאשר מופעלים, יכולים ליצור הסטריאוטיפים תגובת שרשרת של תהליכים התנהגותיים אשר מטרתם לאשש ע"פ התנהגות האחר את נכונות הסטריאוטיפ הראשוני, ההסברים לכך:

1. Stereotype threat

כאשר אדם יודע כי יש סיכוי שיקוטלג באופן סטריאוטיפי, יתכן והדבר יעלה רמת החרדה שלו ויחבל בביצועיו.

2. פעולה מוטורית הנגרמת ע"י רעיון - ideomotor action

המחשבה על מה שהסטריאוטיפ מייצג יכולה לגרור תגובה של פעולה באותו האופן.

ייחודיות – individuation

הערכת תכונות אישיות ייחודיות על סמך היכרות אישית.

כיצד מגיעים למצב בו יכולים לנהוג כך:

מודל הרציפות – continuum model

מתאר מעבר מחשיבה סטריאוטיפית לחשיבת ייחודיות.

1. Initial categorization - קיטלוג מיידי של מין, עדה וגיל:

• אנושי לנהוג כך.

• ניתן לזיהוי בקלות ובמהירות.
• תכונות חשובות לאינטראקציה ולמימוש מטרות המפגש.

2. אם האדם "רלוונטי" לגבינו נרצה להכירו מעבר לקיטלוג הסטריאוטיפי הראשוני ולהכירו טוב יותר.

3. Confirmation categorization - בתחילה אנו נבדוק את נכונות הקיטלוג ע"פ המידע שיש לנו בסכמה הסטריאוטיפית.
4. Recategorization - נבצע קיטלוג מחודש על סמך הנתונים החדשים.
5. Piecemeal integration - לאחר הכרה טובה יותר עם הדמות, ניתן להבין כי היא לא מתאימה בדיוק לאף קטגוריה, אז מבצעים ניתוח מעמיק של הדמות. ושפיטת האדם על פי אופיו האמיתי=ייחודיות.

יש לציין כי מומחים רבים סוברים שלא ניתן להגיע לייחודיות מושלמת, אך אנו מתקרבים אליה ככל שהאדם חשוב לנו יותר ואנו צריכים לשתף עמו פעולה.

שליטה על השפעת החשיבה הסטריאוטיפית

תתאפשר כאשר:

1. מודעים לפוטנציאל ההרסני של סטריאוטיפים.
2. בעלי מוטיבציה לבטל דעות קדומות.
3. קיימים משאבים יעילים לגשת לבעיה באופן מבוקר.

נמצא כי אנשים שנלחמים בדעות קדומות הם בעלי יכולות להתנגד להפעלה אוטומטית של סטריאוטיפים.

תיאוריית הייחוס – attribution theory (פריץ היידר 1958)

ניסיון אינטואיטיבי להסיק סיבות להתנהגות.

Dispositional attribution – שכיחה יותר

אנו מסיקים כי תכונותיו של האדם הם שגרמו להתנהגות.

Situational attribution

אנו מסיקים כי סיבה חיצונית היא זו שגרמה להתנהגות.

• נמצא כי מי שמחליט על נושא השיחה נחשב לחכם יותר (טעות ייחוס בסיסית)

מדוע אנו עושים טעויות ייחוס בסיסיות בתדירות כה גבוהה:

• מקרי -

1. Dispositional inference (שכיח יותר) - על איזו תכונה מרמז הייחוס המקרי?
2. Situational correction - איזה מצב יכול היה לגרום לייחוס המקרי?

ניתן לשלוט בזה ע"י הכרה בדבר, חשיבה ותשומת לב.

• נשלט

גישות

הערכה או תגובה חיובית או שלילית כלפי חפצים, אנשים, מצבים ואספקטים שונים בעולם.

לדעת פסיכולוגים גישה מכילה 3 מרכיבים: הכרתי, השפעתי והתנהגותי.(יש כאלו שטוענים שרק חלק מן המרכיבים נכללים בגישה).

חשיבותה הרבה של הגישה:

1. במדינות דמוקרטיות אנשים מדברים רבות אודות גישתם האישית מבררים אודות גישת חבריהם.
2. גישה של אנשים יכולה לנבא את התנהגותם.

• ההתנהגות מכוונת ומשקפת העדפות אישיות.
• גישה מייצגת העדפות.
• בכדי לנבא התנהגות ניתן פשוט לבחון גישת האדם.

ולכן, אם נרצה לשנות התנהגות של אנשים, יש להתחיל בכך שננסה לשנות גישתם.

שכנוע

Elaboration likelihood model

Central route - אם אנו בשלב בו יש לנו יכולת ריכוז וחשיבה גבוהה, השכנוע צריך להיות מכוון ונשלט.

כאשר "המשוכנע" מגיב ומשתף פעולה בהקשר לתוכן הדברים.

האדם הוא בעל מוטיבציה, יכולת והזדמנות לפתח את הנושא ויש לשכנעו ע"י טיעונים שנוגעים בנושא עצמו.

Peripheral route - אם אנו בשלב בו יכולת הריכוז והחשיבה שלנו נמוכה, השכנוע צריך להיות בכוון אוטומטי ולא מאומץ.

כאשר "המשוכנע" מתייחס לנתונים חסרי חשיבות ולהקשר בו מתבצעים הדברים.

האדם אינו מסוגל / מוכן לפתח את הנושא, לכן נשתמש בהתניה קלאסית וב – הסקה.

נמצא ש:

• כאשר ל"משוכנע" מעורבות גדולה בנושא, טיעונים חזקים יותר ישכנעו יותר (ככל שהם יבואו בכמות גדולה יותר) וטיעונים חלשים ישכנעו פחות (ככל שהם יבואו בכמות גדולה יותר). המשמעות היא של אופי הטיעון.
• כאשר ל"משוכנע" מעורבות קטנה בנושא, אין משמעות לאופי הטיעונים אלא לכמותם ולאופי הטוען.

בין גישה להתנהגות

גישה לא תמיד משפיעה על התנהגות,לעיתים מתנהגים בכיוון שונה מאמונת האדם.

יש אלמנטים נוספים שמשפיעים כגון אילוצים ולחץ חברתי.

מתי גישה כן יכולה לנבא התנהגות:

1. כאשר האדם בעל אופי חזק ועקבי, כמו גם הנתונים בנושא המסוים.
2. הגישה קשורה ישירות להתנהגות.
3. הגישה מבוססת על ניסיון אישי.
4. האדם מודע לגישה שלו לנושא. (מודעות היא עניין של אופי אך ניתן להשיגה בסיטואציה מסוימת: סדנא, הסתכלות במראה או דיבור למצלמה / טייפ)

משיכה

משיכה וחיבה

משיכה פיזית: למה המראה הוא כה חשוב?

• מעמדנו והערכתנו העצמית גדלים כאשר אנו נראים בסביבת אנשים נאים.
• כאשר אנשים נראים בסביבה של אדם זר שנאה יותר מהם, ההערכה אליהם פוחתת משום שהם מושווים לאדם השני.

יש לציין כי חשיבות המראה יורדת כאשר הקשר הוא מתמשך.

קרבה – Proximity: המנבא הטוב ביותר לשאלה האם 2 אנשים יהיו זוג הוא "קרבתם המגורית".

קרבה מחזקת יחסי חיבה (או שנאה).

היכרות – familiarity:

Mere exposer effect: היכרות מגבירה חיבה. (גם כאשר ההיכרות נעשתה ע"י חשיפה בלתי מודעת)

דמיון / זהות: זוגות בד"כ זהים בגילם, גזעם, דתם, חינוכם, רקעם הסוציו אקונומי, העדפתם בנוגע למראה ומאפייני אישיות בבני זוגם, התנהגותם המינית.

זוגות מרקע דומה, סביר יותר שהקשר בינהם יחזיק מעמד זמן רב יותר.

• התאמה חיצונית הגיונית משום שאנשים יוצאים עם בני זוג שהם חושבים שיסכימו לצאת עמם.
• זהות במאפייני אופי גוררת בילויים מועדפים זהים ופחות ויכוחים. קרבה, חברות, וסיפוק בחיי הנישואים.
• אנשים מעריכים תכונותיהם האישיות ונעים להם להיות עם אדם בעל תכונות והעדפות זהות – דבר שמגביר את הערכתם העצמית.
• נורמות וסיטואציות אליהם האדם נכנס גורמות לו להשתדך לבני זוג מסוימים.
• כמובן שיש אנשים שמשלימים זה את זה וחיים יחדיו אך דבר זה הוא פחות שכיח.

העברה – transference:כאשר אנו פוגשים אדם חדש שמזכיר לנו אדם אחר שהיה חשוב לנו בעבר, תפיסתנו וחיבתנו לגבי האדם משתנית עקב הכרה זו.

אהבה והזדווגות

אהבה ונישואים: בעבר הנישואים היוו חוזה / הסדר כלכלי, הקשר בין אהבה לנישואים הוא דבר חדיש יותר.

אהבה ו"פריחה": למה אהבה היא דבר נעים:

• Self-expansion – הגדלת פוטנציאל היכולות והמשאבים שלנו. זאת ע"י הכרת אנשים אחרים , תכונות ודעות שונות.

אנשים נוטים לערבב את טבעם עם טבע בני זוגם.(לעיתים ניתן לנבא מה יהיה עתידם הזוגי ע"י רמת ההמשקה)

אהבה המבוססת על חברות ואהבה המבוססת על תשוקה:

אהבה המבוססת על תשוקה (לעיתים דועכת לאורך זמן): מצב רגשי עז בו חשים רגשות מסוימים והיפוכם. זהו גירוי פסיכולוגי שמעורר בך הנאהב.

אהבה המבוססת על חברות (בד"כ ארוכת טווח):חיבה כלפי משהו שחיינו שזורים בחייו: אמון, סובלנות, אכפתיות, חמימות וחיבה.רגשות חזקים יותר מתפתחים במהלך הקשר אך תדירותם נמוכה משום שחיי הסוג הם בד"כ מאוד שלווים וסדורים.

התאוריה המשולשת אודות אהבה: אהבה מתחלקת לשלושה חלקים:

1. אינטימיות – מרכיב רגשי שמערב קרבה וחלוקה.
2. תשוקה – מרכיב מניע שמכיל תשוקה ורומנטיקה.
3. מחויבות – מרכיב הכרתי שמשקף את הכוונה להימצא בזוגיות מתמשכת.

אסטרטגיית היכרות:

לפי האבולוציה זוג מתחבר בכדי להתרבות, בכדי להגיע להתחברות יש:

1. להתחרות על השגת בן הזוג.
2. להשיג בן זוג בעל יכולות ההתרבות הטובות שיש.
3. לקיים מגע מיני בכדי ליצור התעברות.
4. לשמור שבן הזוג לא יינזק או ינטוש.
5. לוודא שהצאצא ישרוד ויהיה בעל יכולת התרבות.

יש לזכור שככל שמערכת העצבים של בעל החיים מורכבת יותר, כך לוקח לו זמן רב יותר להגיע לבגרות מינית.

הפן הביולוגי - מאחר ותפקידי הזכר והנקבה שונים גם התנהלותם שונה:

• זכר יכול להיות אב של הרבה צאצאים, לכן הוא יפרה זרעו כמה שיוכל בכדי להגיע לתפוצה מקסימלית ויחפש את הנקבות הפוריות ביותר – הזכר פחות בררן – הזכר מעדיף נקבות צעירות בכדי שיוכל להפרותן לרוב.
• הנקבה יכולה להביא צאצאים ספורים ולכן הגיוני כי תחפש בן זוג שיהיה מסוגל לעזור בגידול והגנת הצאצאים (בכדי שיוכלו לשרוד ולהתרבות אף הם), בכדי להגדיל סיכוייה להפצת הגנים שלה – הנקבה יותר בררנית – הנקבה מחפשת זכר מבוגר בכדי שיהיה בעל משאבים.

הפן הפסיכולוגי - מתנגדים לדעה טוענים כי:

• עד כה הרפואה לא הייתה מפותחת ואישה שהייתה הרה נזקקה לתקופת החלמה ארוכה יותר ולטפל כל חייה בצאצאיה, מה שגרם לגבר לפתח קרירה וכוחניות.