מבוא לספיכולוגיה - הילגארד 3

חזרה למאמרי מבוא לפסיכולוגיה

חזרה לכלל החומרים

---

מבוא לפסיכולוגיה (הילגרד)

פרק 3 - התפתחות פסיכולוגית

התפתחות היא שינוי יציב לאורך זמן שאינו מוסבר ע"י למידה.

פסיכולוגיה התפתחותית עוסקת בהתפתחות גופנית (בהקשר שינויים מוטורים), תפיסתית, קוגנטיבית ואישיותית וחברתית.

שאלות יסוד בנושא התפתחות

תורשה מול סביבה

היסטורית, ג'ון לוק (מאה ה- 17) הדגיש את היותו של בתינוק "טבולה-ראסה" – כלומר הכל נלמד. בא לידי ביטוי מאוחר יותר בגישה הבהביוריסטית. לעומתו תיאוריית האבולוציה של דארווין שמה את הדגש על הגנטיקה.

כיום ברור שמדובר בפעולת גומלין תורשה – סביבה.

בשילה (maturation) – מושג המתאר את מכניזם ההתפתחות – לוח זמנים גנטי. הטענה: קיים פוטנציאל גנטי מולד. בשילה משמעותה יציאה מן הכוח לפועל של הפוטנציאל הגנטי בטווח רחב יחסית של תנאים סביבתיים. (לדוגמא: התפתחות העובר, התפתחות מוטורית לאחר הלידה).

תקופה קריטית – אם התנסות מסוימת לא מתבצעת בטווח זמנים מסוים -> פונקציה מסוימת לא תירכש כלל. (מבטא זר).

שלבים ותקופות מכריעות

קיימים למעשה 2 מודלים למהלך ההתפתחות:

1. מודל רציף – התפתחות מהליך מתמשך ברציפות לכיוון מצטבר או פחות (לקרוא כמו עסוק) – השינוי הוא כמותי.
2. המודל המודרג/שלבי – מניח כי קיימות תקופות בהן מתרחשת השתנות רבה ולעומתן תקופות בהן אין הרבה השתנות אלא רק ייצוב השינויים (פיאז'ה, אריקסון, פרויד).

משמעות השלבים

1. התנהגות בשלב נתון מאורגנת סביב נושא מרכזי
2. השוני בין התנהגויות בשלבים שונים – הוא איכותי
3. סדר השלבים קבוע.

השנים הראשונות

כשריו של היילוד

שמיעה

יילודים נרתעים מקול רעש ומפנים את הראש לכיוון מקור הקול (רפלקס). התגובה נעלמת בגיל 6 שב' וחוזרת בגיל 3-4 חודשים בצרוף שימוש בעיניים לשם חיפוש הרעש. (ניסיון רצוני ).

יודעים להבחין בין קול אנושי לכזה שאינו אנושי, ומעדיפים את קול אימם (כנראה מכירים עוד מהרחם).

נמצא כי כבר בגיל חודש מסוגלים להבחין בין צלילים שונים.

ראיה

נולדים קצרי ראיה. עד גיל 8 חודשים הראיה מגיעה לבשלות כמעט מלאה. יילודים נמשכים בעיקר למראות עם ניגוד חזותי (שחור – לבן), מעדיפים דוגמאות מורכבות ובעלות קוים עגולים. בהתבוננם בפנים – מתחילים בגיל חודשיים לגלות עניין במיתאר הפנימי.

טעם וריח

יילודים מעדיפים טעם מתוק. מבחינים גם בין ריחות וסולדים מריחות דוחים (פונקציונאלי להישרדות).

סימנים מוקדמים ללמידה וזיכרון

בניגוד למה שסברו בעבר קיימת למידה / זיכרון אצל יילודים והיא באה לידי ביטוי בהתרגלות לגירויים מסוימים (ואיבוד העניין בהם).

הבדלים אינדיבידואלים במזג

בשבועות הראשונים לחיים ניתן להבחין בהבדלי מזג: רמת פעילות, מידת הענות לסביבה ומידת רגזנות.

התנסויות מוקדמות והתפתחות הילד

האם תהליכים סביבתיים מחישים או מעכבים תהליכי בשילה? מחקרים על תינוקות שגדלו במוסדות מצביעים על כך שסביבה דלת גירויים גורמת לפיגור בהתפתחות מוטורית. ברוב המקרים מדובר בנזק הפיך – הוספת גירויים תסגור את הפער.

השפעות ארוכות טווח של התנסויות מוקדמות

בתחומי התפתחות אחרים (שאינם מוטורים – לשון, אינטליגנציה, התפתחות רגשית) חסך סביבתי עלול להוביל לנזק בלתי הפיך.

התפתחות קוגניטיבית

פיאז'ה

פסיכולוג שוויצרי. חקר את התפתחות בנותיו ופיתח תיאוריה על התפתחות קוגניטיבית. דמיון לפרויד: תמונה כללית של התפתחות הילד המסתיימת בגיל ההתבגרות).

תזה מרכזית

צורת חשיבת הילד שונה איכותית מזו של המבוגר, הילד כ"מדען אינטואיטיבי" – תהליך ההתפתחות כתוצאה מבשילה + התנסות וחקירה אקטיבית של העולם.

מושגים מרכזיים בתיאוריה

1. סכמות – האינטראקציה בין תהליכי התפתחות לבין חקירת העולם ע"י הילד --> יוצרת שינוי בסכמות (מבני ידע):

1. אסימילציה (הטמעה) – של ידע חדש בסכימה קיימת
2. אקומודציה (הסתגלות) – שינוי סכימה קיימת עקב ידע חדש.

2. אופרציה – יכולת תפעול מנטלי של עצמים או מושגים מופשטים (הפוך לאגוצנטריות)

3. אגוצנטריות – חוסר יכולת לראות דברים (מוחשיים ומופשטים) מנקודת מבט של אחר.

שלבי ההתפתחות הקוגניטיבית ע"פ פיאז'ה

ביקורת על פיאז'ה

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שפיאז'ה המעיט ביכולותיהם של ילדים, וכי איכות החשיבה של ילדים אינה משתנה באופן דרמטי משלב לשלב..

מחקר אחר הצביע על כך שיתכן שפעולות מוטוריות בשלב הינקות אינן בחזקת תנאי הכרחי להתפתחות קוגנטיבית (אם כי רצוי).

גישות עיבוד מידע

טוענות כי ההתפתחות אינה בשלבים מובחנים, אלא תהליך מצטבר של גידול ידע ויכולת עיבוד מידע. ממחקרים עולה כי התפתחות קוגנטיבית מותנית במידה רבה ביכולת רכישת אסטרטגיות יעילות לזכירה ובמודעות ושליטה על תהליכים מנטלים עצמיים.

התפתחות האישיות והתפתחות חברתית

התנהגות חברתית מוקדמת

גיל חודשיים – חיוך ראשון, תגובה מולדת המחוזקת ע"י האם.

גיל 3-4 חודשים – ניתן להבחין בהעדפת מקורבים

8-12 חודשים – חרדת זרים.

8 חודשים – 3 שנים – חרדת נטישה

התקשרות

התקשרות – נטיית תינוק לחפש קירבתם של דמויות מסוימות ולחוש בטחון במחיצתם.

התקשרות אצל קופים

מניסויים עולה כי התקשרות קופיף אל אימו היא מצד אחד תגובה מולדת לגירויים המסופקים על ידה: החשוב ביותר – נוחות המגע ובנוסף - אוכל, חום, תנועה קצובה.

אינטרקציה עם קופים נוספים ב-6 ח' ראשונים – חיונית להתפתחות חברתית נורמלית.

התקשרות אצל תינוקות אנושיים

כפי הנראה גם בקרב תינוקות – התקשרות חיובית עם האם מהווה את הבסיס ליכולת התינוק ליצור יחסי קירבה עם אחרים בהמשך חייו.

חוקרים מסווגים תינוקות ל- 3 קבוצות:

1. מתקשרים בטוחים (מרבית הילדים) – מרגישים בטחון בנוכחות האם בלבד.
2. מתקשרים לא בטוחים / נמנעים – נוכחות האם או העדרה אינם משנים את תחושת הביטחון שלהם
3. מתקשרים לא בטוחים / מתנגדים – חרדים בנוכחות זר. דפוס תגובה דואלי לאם שעזבה וחזרה.

תינוקות בעלי התקשרות לא בטוחה, הם כאלו שזכו לטיפול אימהי לא רגיש: התקשרות נמנעת כתוצאה מעוינות ודחייה מצד האם; התקשרות מתנגדת כתוצאה מחוסר היענות של האם וחוסר מעורבותה הרגשית.

התקשרות והתפתחות בהמשך

קיים קשר בין דפוס ההתקשרות המוקדמת לבין היכולת של הילד להתמודד עם מצבים בשנים מאוחרות יותר:

מתקשרים בטוחים – בעלי סף תסכול גבוה יחסית, נוטים להיעזר, פעילים, יוזמים ו'מנהיגים'.

מתקשרים לא בטוחים מפגינים סף תסכול נמוך יותר ואינם נוטים לקבל או לבקש עזרה, פאסיבים, מסתגרים, פחות נחושים.

התקשרות עם האב

התקשרות אל האב דומה באיכותה לזו של האם אך מתפתחת לאט יותר.

יחסי גומלין עם בני אותו גיל

יש חשיבות גם לאינטרקציה עם ילדים נוספים. נלמדים שיתוף פעולה, אמפתיה, וילדים אחרים עשויים להוות מודל לחיקוי.

רכישת תפקידי מין

סיווג למין (sex typing) – רכישת מאפיינים והתנהגויות נורמטיבים מבחינה תרבותית, המזוהים עם זכרים או נקבות (להבדיל מ- gender identity).

זהות זו מתחילה בגיל שנתיים לערך. אצל בנים – ככל שהם גדלים נעשית התנהגותם בעלת מאפיינים גבריים יותר ויותר. לעומת זאת אצל בנות – החל מגיל 7 יש ירידה בהעדפת פעילויות המזוהות כנשיות.

הסבר: פעולות גבריות נתפסות כנעלות יותר, טאבו (חד צדדי) על התנהגות נשית לבנים.

גורמים להתנהגות מסווגת- מין

ההורים מהווים מודל לחיקוי, משפיעים בעמדותיהם, ובפועל (צעצועים, בגדים וכו').

יותר מכל, אבות דואגים להתנהגות מסווגת מין אצל בנם .

מאוחר יותר – ילדים אחרים הופכים מודל לחיקוי, ומפעילים לחץ להתנהגות סטריאוטיפית.

מעבר לכך הסביבה: ספרים, טלביזיה וכד'.

שיקול דעת מוסרי

קוהלברג הרחיב את עבודתו של פיאז'ה בנושא והציע מודל התפתחותי לשיקול דעת מוסרי, המודל עונה לשאלה מהם הנימוקים לבחירת פתרון לדילמה מוסרית (תאורטית):

קוהלברג טוען כי יש אנשים רבים שלעולם (גם כבוגרים) אינם מגיעים לשלב 5 ו- 6.

קוהלברג רואה קשר הדוק בין שלבי ההתפתחות הקוגנטיבית של פיאז'ה לבין מודל זה: רמה ג' מחייבת יכולת חשיבה פורמלית, לדוגמא.

התנהגות מוסרית

התנהגות מוסרית תלויה לא רק ביכולת לבחון דילמות מוסריות תיאורטיות, כי אם גדם בגורמים נוספים:

1. יכולת לקחת בחשבון תוצאות לטווח ארוך (מול תועלת מיידית).
2. יכולת לשלוט בהתנהגות.
3. אמפטיה לאחר.

גיל ההתבגרות

המונח גיל התבגרות מתייחס לטווח הגילאים 12-20 לערך. גיל ההתבגרות הוא מושג מודרני יחסית. בעבר המעבר מילדות לבגרות היה ישיר.

התפתחות מינית

בשילה מינית הופכת את הילד לבוגר. קיימת שונות רבה בגיל ובקצב בו מתפתחת בשילה זו. בנות בד"כ מתבגרות שנתיים מוקדם יותר מבנים.

התבגרות מוקדמת – מתקבלת בחיוב אצל בנים, ובשלילה אצל בנות.

אמות מידה מיניות והתנהגות מינית

במהלך 50 השנים האחרונות קיימת מגמה מתמדת של התחלת קיום יחסי מין בגילאים צעירים יותר.

קונפליקט מתבגר –משפחה

- לא סוכם

החיפוש אחר הזהות

- לא סוכם

התפתחות כתהליך שאורכו כאורך החיים

אריקסון – שלבי התפתחות פסיכו-חברתית

המודל של אריקסון מציע 8 שלבים של התפתחות פסיכו-חברתית במהלך החיים. בכל שלב מתעצב מרכיב אחר באישיות תוך קונפליקט עם הסביבה.

דגש על המודע, על צמיחה והתפתחות אישיים - (קרוב לגישות ההומניסטיות)